מסקנות ועדה

DOCX 8,244 תווים המסמך המקורי ↗
ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע מושב שני ‏ א' באייר התשפ"ב 2 במאי 2022 בנושא: תאונות עבודה שהביאו למותם של תשעה פועלים מתחילת השנה של חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אלינה ברדץ' יאלוב, שמחה רוטמן, משה ארבל, גלית דיסטל אטבריאן, מירב בן ארי, אבתיסאם מראענה, מיכל רוזין, משה גפני, שרן מרים השכל ואיתן גינזבורג. ביום י"ג באדר א' התשפ"ב, 14 בפברואר 2022, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעותיהם של חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אלינה ברדץ' יאלוב, שמחה רוטמן, משה ארבל, גלית דיסטל אטבריאן, מירב בן ארי, אבתיסאם מראענה, מיכל רוזין, משה גפני, שרן מרים השכל ואיתן גינזבורג בנושא: תאונות עבודה שהביאו למותם של תשעה פועלים מתחילת השנה לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה. ביום כ"ח באדר א' התשפ"ב, 1 במרץ 2022, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ממלא מקום יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת אפרת רייטן. בדיון השתתפו נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, נציגי משרד המשפטים, מכון התקנים, התאחדות בוני הארץ, הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, ההסתדרות החדשה, איגוד המנופאים, העמותה לקידום הבטיחות בענף הפיגומים ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון בעקבות הנתונים שהוצגו בפניה, שלפיהם ב-9 בפברואר 2022 נפלו אל מותם שני פועלי בניין באתר בנייה בגבעת עמל בתל אביב, כתוצאה מקריסתו של פיגום ממוכן. מניין ההרוגים בתאונות עבודה מתחילת השנה הגיע לתשעה. מדובר בתופעה החוזרת על עצמה שנה אחר שנה. הוועדה נקראה לקיים דיון בנוכחות הנציגים האמונים על הפיקוח על תאונות עבודה כדי להבין אילו צעדים למיגור התופעה ננקטו בשנים האחרונות, ואילו צעדים בכוונת המדינה לנקוט כדי לשמור על חייהם של עובדי ענף הבנייה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ממלא מקום יושבת-ראש הוועדה, ממציעי הדיון, עדכן את הוועדה כי מניין הפועלים ההרוגים מתחילת השנה עלה, ויש כבר 12 הרוגים. כמו כן, אמר כי בשל חשיבות הנושא ההצעה לדיון הוגשה על ידי חברי כנסת ממרבית סיעות הבית. חבר הכנסת סעדי הוסיף כי על הממשלה לנקוט צעדים אקוטיים ודרסטיים כדי למנוע מקרי מוות ופציעה רבים בכל שנה בענף. וכן כי תקנות הרחבת האחריות על בעלי תפקידים באתר בנייה אינן מקודמות זה זמן רב במשרד המשפטים, אין מדיניות פיקוח ואכיפה מעודכנת ומפורסמת של משרד הכלכלה והתעשייה, ומספר כתבי האישום המוגשים מדי שנה נמוך מאוד, בין שבעה לתשעה כתבי אישום לשנה, אף שבשטח יש אלפי נפגעים במאות תאונות. הענישה לא חמורה, לא אפקטיבית ולא מספיקה. ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, אמרה כי הנתונים מצביעים על המשבר החמור ביותר בבטיחות באתרי בנייה זה ארבע שנים. ד"ר תגרי עדכנה את הוועדה כי בתשעת החודשים האחרונים נהרגו 36 פועלים, ומדובר בשיעור של 50% יותר מפרק הזמן המקביל בשנה הקודמת, וב-40% יותר מלפני שנתיים, טרום תקופת הקורונה. מספר ההרוגים בתאונות עבודה מתחילת השנה הוא 12, תשעה מהם הרוגים באתרי בנייה. ד"ר תגרי הוסיפה כי בשנה האחרונה חלה ירידה בפעולות אכיפה ותביעה של מינהל הבטיחות התעסוקתית במשרד הכלכלה וירידה בהטלת סנקציות בשל הפרות בטיחות. ד"ר תגרי אמרה כי לא התקבלה תשובת משרד הכלכלה על שאלתה בעניין עמדת המשרד בממשלה הנוכחית בנוגע לטיוטת תקנות הרחבת האחריות שפורסמה לפני כשנה וחצי. כמו כן, הדגישה את חשיבות הקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות עובדים, ופרסום מסמך יעדים ותוכנית עבודה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה, וכן שקיפות מידע לגבי תאונות העבודה. גב' אנאל כהן, מתמחה במחלקה החוקתית במשרד המשפטים, עדכנה את הוועדה כי לא עלה בידי הממונה הרלוונטית במשרד המשפטים להשתתף בישיבה. היא הוסיפה כי מחלקת ייעוץ וחקיקה נמצאת בתהליך עבודה על תקנות הרחבת האחריות, וכי מדובר בתהליך מורכב הכולל סדרה של פגישות עם הממונים על זרוע העבודה. חבר הכנסת לשעבר, אלוף במיל' איל בן ראובן, ראש מטה הבטיחות בענף הבנייה, סיפר לוועדה כי המודעות לנושא הבטיחות עלתה: יש חברות קבלניות שמבצעות שינויים דרמטיים, אך יש גם חברות שלא. כמו כן, אמר כי הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה, הפועלת בשיתוף התאחדות הקבלנים וההסתדרות, יזמה תוכנית, ומעוניינת להעביר כל עובד הכשרת בטיחות מעשית לעובדי בנייה. לעניין זה הוכשרו תשע מכללות. יש תוכנית משותפת, בסיוע מינהל הבטיחות והמינהל האזרחי, להכשרת חובה יומית לעובדים פלסטינים המבקשים אישור עבודה בישראל, אך נדרש סיוע תקציבי מהמדינה כדי להגיע ליעד ההכשרה הכמותי הנדרש – 200,000 עובדים בשנתיים; שכן ללא תקצוב מתאים, יוכלו להכשיר רק 15,000 עד 20,000 איש. הוא הוסיף כי נדרשת השקעה בהכשרות שנתיות למנהלי העבודה. חכ"ל בן ראובן הדגיש כי מעורבות המדינה חשובה מאוד בסיוע תומך וביצירת מדיניות לסילוק הכשלים; התיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2017 אינו ממומש, ואחד הגורמים המעכבים הוא התקצוב הנמוך שהוקצה לנושא – 8.5 מיליון ש"ח לכלל תאונות העבודה בכל הענפים; עוד נדרש סיוע מהמדינה מול חברות הביטוח ליצירת מסלול פרמיות נמוכות לחברות המקדמות בטיחות, רתימת הרשויות המקומיות לחיזוק הפיקוח והאכיפה, וכן משאבים לקידום האקדמיה למקצועות הבנייה. עו"ד ישראל אסל מהפורום למניעת תאונות עבודה אמר כי נדרשת הנחיה ברורה של פרקליט המדינה בנושא בחינת תיקים פליליים של תאונות עבודה. וכן אמר כי אי-הגשת כתבי אישום וסגירת תיקים פליליים עוצרים את שרשרת הפיקוח והאכיפה, אף אם יתווספו לה משאבים רבים. מר אמנון שינדלר, יושב-ראש ועד מנהלי העבודה של איגוד הבניין בהסתדרות החדשה, אמר לוועדה כי כל האחריות כיום מוטלת על מנהלי העבודה והם היחידים שנאשמים בפלילים, והוסיף כי נדרשת הרחבת האחריות לבעלי תפקיד נוספים, וכן אחריות קבלן המשנה לעובדיו, מאחר שמנהל עבודה אינו מכיר את עובדי קבלן המשנה, ואינו יכול להיות אחראי להם. כמו כן, אמר כי על מנהלי העבודה הוטלה גם החובה לתת הדרכה לכל עובד חדש בשטח פעם בשנה, אך יש קושי, והדבר אינו נעשה בשל התחלופה התדירה של העובדים, וכיוון שמנהלי העבודה אינם דוברים את שפת הפועלים. הוא הוסיף כי מנהל הבטיחות לא מפרסם את מספר הפצועים, אלא רק את מספר ההרוגים, ויש לתת על כך את הדעת. מר מאיר שמש, יושב-ראש העמותה לקידום הבטיחות בענף הפיגומים, אמר לוועדה כי הרפורמה בשנת 2018 התבססה על נתונים שגויים. מאז שהתחילו לתעד בעמותה את התאונות בגובה, מצאו כי רוב התאונות אינן קשורות בקשר ישיר לפיגומי זקיפים. הוא הוסיף כי לפי התקנות נדרשים קבלני הפיגומים לזרוק פיגומים, אך מבקשים אפשרות חלופית לחתימה על תצהירים המאשרים כי הציוד עומד בתקן. מר שמש אמר לוועדה כי בטיחות העובדים חשובה ביותר, וסיפר כי פנה למשרד הכלכלה והתעשייה וביקש לבחון שינויים בהדרכות ובמבחנים שלהם נדרשים מרכיבי הפיגומים, מאחר שאינם מותאמים ולא מייצרים הכשרה מעשית מספקת. ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים, אמר לוועדה כי כיום יש שמונה דגמי פיגומים מאושרים ומספר דגמים נוספים נמצאים בבחינה, והגיעה העת לאכוף את התקנה. כמו כן, אמר כי עלות בדיקה לדגם פיגום מלא היא 44,000 ש"ח, אך ספק פיגומים יכול לבקש גם בדיקת מעבדה של חלקים מפיגום משומש בעלות פחותה. ד"ר ברוש אמר לוועדה כי המכון מזהה בעיה גדולה בנושא ההקמה של הפיגומים, מבחינת ההתאמה לשטח, לעומסים ולתנאי האזור, והוסיף כי יש לפקח על הנושא בשטח, וכן הציע את שירותי המכון לכך. מר דן ורשבסקי, יושב-ראש ועד ארצי באיגוד המנופאים, סיפר לוועדה כי השוק הוצף במנופאים לא מקצועיים, תוך זיופי אישורים מהמכללות שהוסמכו להכשיר ולבחון את המנופאים. הדבר מתבטא באי-הקפדה על כללי הבטיחות, ובכך שמנופאי המבקש להקפיד על הכללים ומסרב לעבוד בתנאי רוח, מוחלף על ידי מנהל העבודה במנופאי אחר. מר ורשבסקי הוסיף כי אין פיקוח של מנהל הבטיחות על הנושא. מר חזי שוורצמן, ראש מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה והתעשייה, דיווח לוועדה כי כיום יש 60 מפקחים לאתרי בנייה, ולפני כשבועיים פרסם המשרד 25 תקנים נוספים לאיוש. הוא הוסיף כי המפקחים מדווחים על אי-סדר באתרי הבנייה, ומוציאים כעשרה צווי בטיחות ביום. המנהל משתמש ברחפנים כדי לזהות אתרים מסוכנים ולתעדף אותם לשליחת מפקחים לביצוע פעולות פיקוח. מר שוורצמן הוסיף כי נדרש סיוע של הרשויות המקומיות בביצוע ביקורי פיקוח באתרי הבנייה באמצעות מפקחי הרשות. וכן עדכן כי חוות דעת המשרד לעניין תקנות הרחבת האחריות הועברה למשרד המשפטים ברבעון הראשון של שנת 2021. להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה: משרד הכלכלה והתעשייה יעביר לוועדה את מדיניות הפיקוח והאכיפה המעודכנת ונתונים בעניין צווי בטיחות שהוצאו, עיצומים כספיים וכתבי אישום בפילוח לפי שנים (בחמש השנים האחרונות). הוועדה קוראת למשרד הכלכלה והתעשייה לנקוט מדיניות אכיפה מדורגת בעניין תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בנייה) (תיקון), התשע"ט-2018, ומבקשת לקבל דיווח מסודר בדבר יישום התקנות והשפעתן, על פי הוראות התקנות, ותוך הבאה בחשבון של החלטות שהתקבלו בדיון שקיים המשרד בנושא זה. הוועדה קוראת למשרד המשפטים ולמשרד הכלכלה והתעשייה לקדם את תהליך התקנת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (בעלי תפקידים באתר בנייה). הוועדה מבקשת לקבל עדכון בדבר התקדמות התהליך. הוועדה קוראת לאגף החשב הכללי במשרד האוצר לפעול לקיום נוהל מחמיר להשעיית חברות קבלניות מוכרות לביצוע עבודות ממשלתיות, בשל עבירות בטיחות. הוועדה קוראת לפרקליטות המדינה לבחון את מדיניות הגשת כתבי אישום נגד חברות קבלניות. הוועדה תקיים דיון בנושא בהשתתפות פרקליט המדינה. הוועדה קוראת למרכז השלטון המקומי לבחון שיתוף פעולה עם מנהל הבטיחות והשתתפות מפקחיהן בפעולות הפיקוח באתרי הבנייה בשטחן. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: א' באייר התשפ"ב 2 במאי 2022