חומר רקע

1 2 תוכן עניינים מבוא | 3 עבודה סוציאלית | 5 :מקצועות הבריאות פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק | 11 פסיכולוגיות | 13 מקצועות ההוראה | 15 מטפלות לגיל הרך | 17 הגירעון הטיפולי מעמי ק | 18 בצל הקורונה | 19 נספחים | 21 3 מבוא ראשית הגירעון הטיפולי השתלבותן של נשים בשוק התעסוקה הביאה ל""גירעון טיפולי . המונח""גירעון הטיפולי מתאר קושי לספק טיפול זמין ואיכותי שיענה על הצרכים של האוכלוסייה מילדים ועד מבוגרים . מאחר שנשים הן אלה שהחזיקו ועודן מחזיקות את עיקר המטלות הבייתיות והטיפול בבני המשפחה, כניסתן הגוברת לשוק התעסוקה גרמה למשבר ומחסור בעבודת הטיפול בתוך .המשפחה1 את אותו המחסור במטפלות לילדים, מטפלות בחולים ומטפלות במבוגרים החליפו למעשה נשים אחרות. התפיסה החברתית- מגדרית היא שעבודות אלו מבוצעות על ידי נשים באופן ,טבעי כך שעבודות אלו מאו פיינות ברוב גדול של נשים מועסקות . הבידול התעסוקתי והבחירה של נשים להתמקד במקצועות חינוכיים וטיפוליים, בעוד שגברים מתמקדים במקצועות ריאלים וטכנולוגיים מתחילה כבר בתיכון. שיעורם של מקבלי תעודת בגרות בדגש על מקצועות טכנולוגיים גבוה יותר בקרב בנים, ו ישנו רוב נ שי במקצועות כמו אמנות, ספרות, תיאטרון וכדומה. ההבדלים המגדריים ניכרים גם בהשכלה הגבוהה. שיעור הנשים הפונות להשכלה אקדמית גבוה משיעור הגברים.בשני העשורים האחרונים ,יתרה מכך גם שיעור הנשים ב תארים מתקדמים עלה והן יותר מ- 50% מהסטודנטי.ות ם לתארים ראשון, שני ושלישי. בצד זאת, נשים פונות יותר למקצועות טיפוליים וחינוכיים כגון סיעוד, עבודה סוציאלית וחינוך, וגברים למקצועות מתמטיים, ובמרבית המקצועות לא חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות . התמונה שונה במדעי החברה שבהם חל גידול ניכר בשיעור הנשים הלומדו ת. כמו כן, נשים הן למעלה מ- 50% מהסטודנטי.ות ם בפקולטות לרפואה ולמשפטים. עד תחילת שנות האלפיים חלה עלייה בשיעור הנשים במקצועות ההנדסה, בעיקר בתחומי ה נדסת ביולוגיה, כימיה ומזון והנדסת תעשייה .וניהול, אך מאז שיעורן בתחומים אלו הולך ויורד2 1 יעל חסון ו נוגה דגן-בוזגלו ( 17.2.2019 ) ?הגירעון הטיפולי בישראל: מי נושאות בנטל וכיצד ניתן לצמצמו אוחזר מתוך deficit - https://adva.org/he/care / (להלן: חסון ודגן- )בוזגלו הגירעון הטיפולי בישראל 2 צוות מרכז טאוב (דצמבר2019 )בדיקת מצב: נשים בשוק התעסוקה בישראל אוחזר מתוך - %d7%9e%d7%a6%d7%91 - https://www.taubcenter.org.il/research/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa - %d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a7 - %d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d - %d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a1%d7%95%d7%a7%d7%94 %d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c / 4 על אף ההשתלבות של נשי ם בשוק התעסוקה, האחריות על הטיפול בבית ובבני המשפחה .נותרה בעיקרה שלהן בכל המדינות בעולם, נשים עוסקות בעבודה ללא שכר בשיעורים גבוהים .מאלה של גברים: על פי הערכת ארגון העבודה הבינלאומי, פי שלושה יותר חישוב שערך ארגון העבודה הבינלאומי, המבוסס על נתונים מ- 64 ,מדיניות מגלה כי מדי יום מושקעים ברחבי העולם16.4 מיליארד שעות בעבודת טיפול ללא שכר)(העבודות השקופות . נתון זה שווה ערך ל- 2 מיליארד נשים מועסקות העובדות שמונה שעות ביום ללא תגמול. ההערכה הכספית של שעו ת אלו, המחושבת על בסיס של שכר מינימום לשעה, עומדת על11 טריליון דולר, כ- 9% .מהתמ"ג העולמי3 עבודת הטיפול שלא בשכר נושאת השלכות על עבודתן של נשים בכלל ועל עבודת הטיפול בשכר בפרט. היקף העבודה שלא בשכר והחלוקה הבלתי- שוויונית שלה במשקי הבית מגבילה הן את מידת הז מינות של נשים לעבודה בשכר והן את סוגי העבודות שבהן הן יכולות ונוטות לעסוק. ההשלכות באות לידי ביטוי בפערים מגדריים בהכנסות ובנכסים, אך גם בכוח מיקוח .מוגבל בשוק העבודה מעבר לכך , הערכת החסר לעבודת הטיפול שלא בשכר מתבטאת בשכר נמוך ובהתדרדרות מתמדת בתנאי ההעס קה במקצועות הטיפול שבהן נשים מהוות רוב . עבודות אלו נתפסות ככאלה שדורשות כישורים מעטים מכיוון שצמחו מתוך עבודתן ה"טבעית" של .נשים בבית4 אם כן, אין זה אמור להפתיע שהעמקת הגירעון הטיפולי ת גיע מהמשך השתלבותן של נשים בשוק התעסוקה, עזיבתן מקצועות "נשיים" הזוכים לתנאים נחותים, ובחירתן להיטיב את תנאי התעסוקה שלהן אם באמצעות מעבר לתעסוקה במגזר הפרטי או באמצעות .מעבר למקצועות מוערכים ומתוגמלים יותר 3 חסון ודגן- בוזגלו הגירעון הטיפולי בישראל 4 שם 5 עבודה סוציאלית בחודש יולי2020 שבתו העובדות הסוציאליות במשך17 ימים , במחאה על העומס תחתיו הן כ ורעות, היעדר תחושת הבטיחות נוכח האלימות הגוברת כלפיהן, והשכר הלא הולם שהן .מקבלות בעבור עבודתן עשור לפני השביתה המתוקשרת של יולי2020 התקיימה המחאה הגדולה של שנת2011 שנמשכה3 שבועות .. במהלכה, דרשו העובדות הסוציאליות שיפור בתנאי השכר וביטחון המחאה של2011 הגיעה לאחר שבינואר2008 , הכריזו הסתדרות העובדים החדשה ואיגוד העובדים הסוציאליים על סכסוך עבודה משתי סיבות עיקריות. האחת, מספר התקנים אינו תואם את עומס העבודה, והעובדות הסוציאליות כורעות תחתיו. השנייה, העובדות אינן מרגישות מוגנות במקום עבודתן, ויש ריבוי במ.קרי האלימות כלפיהן שני הנימוקים הללו הנוגעים לתנאי השכר וההעסקה מחד, ולעומס הבלתי אפשרי מאידך .נשמעים שוב ושוב לאורך השנים 87% מהעוסקים בעבודה סוציאלית הן נשים, ועל פי נתוני הלמ"ס כפי שהם מנותחים באתר "עבודאטה", השכר החודשי הממוצע שלהן ושל עמיתיהם בשנת2019 היה9,978 ש"ח, נמוך מהשכר הממוצע במשק העומד על10,784 ש"ח. למעשה, השכר השעתי של גברים העוסקים בתחום גבוה ב- 17% מזה של נשים. שכר העובדת הסוציאלית כמעט שלא השתנה מאז שנת 2015 ועד שנת2019 . 5 עמותת"עו"סים שינוי" , לשיפור תנאי עבודתן של עובדות סוציאליות, ערכה סקר בשנת2020 .בקרב בוגרות ובוגרי תואר לעבודת סוציאלית כדי לברר על מצב התעסוקה שלהן בתחום הסקר הועבר בקרב180 בוגרים ובוגרות, כ- 85% מהן מתחת לגיל30. לפי ממצאי הסקר כ- 25% מהבוגרות לא עוסקות בעבודה סוציאלית (ב היקף של חצי משרה או יותר). כ- 65% מתוכן כלל לא עסקו בעבודה סוציאלית לאחר סיום התואר. באשר לסיבות, יותר מ80% מהנשאלות .השיבו כי לו השכר היה גבוה יותר היו יותר עובדות סוציאליות6 במבט צופה עתיד, ובאופן שמדגיש את חומרת הבעיה, כ- 11% מהמשיבות ענו שהן לא רואות את עצמן במקצוע בעתיד ו33% היו בספק לגבי כך. אלו שאמרו שייתכן שיעזבו את המקצוע 5 https://avodata.labor.gov.il/isco_group/2635 6 יעקה פז, רוני אבאיו, תכלת אבידוק ואיליה רץ (יוני2020 ) אבודה סוצציאלית- חוויותיהן של עובדות סוציאליות בישראל אוחזר מתוך- bb9a - 4571 - 4b1e - https://0d16f264 92a94b599b1d.filesusr.com/ugd/cf4114_9e5e6a97263c4f80837640a8c3647744.pdf 6 בחמש השנים הקרובות העידו כי הסיבות לכך נוגעות בראש ובראשונה לתנאי שכר ותנאי .ההעסקה, ואחר כך לשחיקה שבמקצוע וכפי שאמרה נ' עוסי"ת במגזר השלישי "ברגעים שונים בחיים אנחנו גם צריכ ות לח שוב על עצמנו כבנ ות אדם. אנחנו עובד ות ברצינות בכל הכוחות, נותנ ות מכל הלב, תורמ ות לקיום חברה חזקה יותר, ועל אף כל זאת, נאלצ ות ".להתמודד עם תנאים לא טובים ושכר נמוך נוכח תנאי העבודה הקשים, אין זה פלא ש כ- 90% מהמשתתפות בסקר של עוס"ים שינוי סבורות שהמדינה מזניחה אותן. התחושות הקשות שבוודאי מעיבות על תפיסת החשיבות של המקצוע בעיני המדינה מצטרפות גם לתחושה שההזנחה פוגעת ביכולת של הן לבצע את עבודתן. הסקר מ ע לה כי רבות מהעובדות הסוציאליות חושבות כי אין להם את הכלים והמשאבים הנדרשים על מנת לחולל שינ וי בחיי לקוחותיהן. וכפי שאמרה עוס"ית במגזר הציבורי בדרום הארץ "ישנם אנשים במצוקה אמיתית וצריך להשקיע הרבה יותר כדי לעזור "...להם. אחת הטענות המועלות שוב ושוב היא שהתקינה הקיימת לא לוקחת בחשבון את העומס הרב תחתיו כורעות העובדות, וכי מדובר בתת תקינה הפוגעת ביכולתן של העובדות לעשות את עבודתן .נאמנה המחשבות על עזיבת המקצוע בשל העומס הרב והשחיקה אינם אופיינים רק לישראל. סקר שיזם הגוף הציבורי" "Social Work England מגלה כי39% מהעובדים הסוציאלים צופים כי יעזבו את המקצוע בתוך5 שנים, והסיבה העיקרית לכך היא ( עומס עבודה גבוה39% ). אלו שעוזבים את המקצוע עוברים לתפקידים אחרים במגזר הציבורי או הפרטי בתחומי הרווחה 56% 33% 11% הסיבות לעזיבת המקצוע תנאי שכר ותעסוקה חוסר סיפוק ושחיקה אקלים וחוסר תמיכה 7 .והבריאות7 במסגרת מחקר אחר שנערך בבריטניה שסקר את תנאי העבודה בתחום והסיבות למתח ושחיקה מתואר כי עובדות סוציאליות עובדות בממוצע10 שעות בשבוע יותר מהיק ף .המשרה המשולמת להם. טענה שנשמעת גם בקרב העובדות הסוציאליות בארץ8 מעבר לטענות החוזרות והנשנות בנוגע לעומס, ולתת התקינה, ניתן לראות כי עם השנים משרד הרווחה מתקשה יותר ויותר לאייש את התקנים במחלקות לשירותים חברתיים, בייחוד .ביישובים פריפרייאלים המדורגים באשכול נמוך דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלמד כי בשנת2008 היה מחסור של4.5% בתקני כוח האדם על בסיס נוסח התקינה הקיים. כלומר, חסרו221 תקנים מאויישים במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ מתוך4904 .תקנים9 השנים חלפו ומספר התקנים הלא מאויישים גדל, וכך גם השיעור שלו מתוך מתוך סה"כ ,התקנים הקיימים. לפי נתוני משרד הרווחה כפי שהם מופיעים בדו"ח מבקר המדינה, בכל שנה בין2015 ל- 2019 היו בין6.8% לבין12.7% תקנים לא מאויישים, לעומת4.5% בשנת2008 . ,כמו כן כמות התקנים החסרים עלתה משמעותית כך שבשנת2019 עמדה על688 תקנים .שאינם מאויישים היחס שבין שיעור התקנים שאינם מאויישים לבין הגידול במספר התקנים הקיימים נע בין פי 1.5 לפי2.3 . כלומר, בשנה שהיה בה גידול של6% במספר התקנים לעובדות סוציאליות, כמו בשנת2017 , היו כמעט פי2 תקנים לא מאויישים– 12% .מכלל התקנים 7 profession.pdf - work - social - the - yougov (June 2020). Retrieved from A report on the social work profession (socialworkengland.org.uk) 8 . Retrieved from UK Social Workers: Working conditions and Wellbeing Jermaine M Ravalier 3_1.pdf - https://www.basw.co.uk/system/files/resources/basw_42443 9 ( שלי לוי25.5.2008 ) ,המחסור בעובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 'עמ7 . מאחוזר מתוך- f1f7 - 00155d01107c/2_c6ee6d8d - 80c8 - e411 - f1f7 - https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/c6ee6d8d 07c_11_9526.pdf 00155d011 - 80c8 - e411 8 כמובן שהמצב במחלקות לשירותים חברתיים הוא רק דוגמא, וכנראה הדוגמא ה קשה ,ביותר ל .מצב איוש המשרות של עובדות סוציאליות הקורונה החמירה את מצב העובדות הסוציאליות המצב החמור שנראה עד שנת2019 הוא כאין וכאפס לעומת מצב התעסוקה של עובדות סוציאליות מאז ראשית משבר .הקורונה עו"ד/ ועו"ס אפרת רותם מאיגוד העובדות הסוציאליות .מספרת כי התחושה היא שיותר קשה לגייס עובדות סוציאליות היום, לאחר שפרצה הקורונה נדמה שהסיבה לכך היא שהקורונה הקצינה את הקושי. העבודה נעשתה יותר קשה, מאחר שהמצוקות יותר קשות והעומסים יותר גדולים. כך שנוסף על השחיקה ה מוכרת הנוגעת לשכר הנמוך והעומס הבלתי אפשרי של עשרות ולעיתים מאות מטופלים לעו"ס (שלפעמים אפילו לא ,עובדת במשרה מלאה), הקורונה הביאה להחמרה במצב בשל קיומן של מצוקות עמוקות יותר .הרחבה לאוכלוסיות נוספות וחדשות, פריסה יותר גדולה של המצוקות למשל, אם בעבר עיקר המצוקות של נוער בסיכון היו מצוקות הנוגעות לשימוש בסמים ועבירות .על החוק, יש גידול במצוקות נפשיות ורגשיות, ויש הרחבה לאוכלוסייה חדשה עוד מוסיפה רותם כי חלק גדול מהעומס והשחיקה נצפה בעבר בעיקר במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות .וזאת, בעיקר בגלל העומס הרבה .או ילו היום יש זליגה של המחסור לכמעט כל התחומים של עבודה סוציאלית. את הביטוי לתחושות מהשטח שמבטאת אפרת רותם ניתן לראות בנתוני הלמ"ס, המצביעים על גידול של כ- 200 משרות לא מאויישות בין שנת2019 לשנת2021 , קפיצה של50% . 5.8% 6.3% 3.4% 8.1% 11.1% 12.0% 7.9% 12.7% 2016 2017 2018 2019 הקשר בין מספר התקנים הלא מאויישים לגידול במספר התקנים במחלקות לשירותים חברתיים גידול במספר התקנים ביחס לשנה הקודמת שיעור התקנים שאינם מאויישים 9 לעומת הגידול בשיעור המשרות הפנויות, מספר הנרשמות בפינקס העובדים הסוציאלים לא ירד בשנים האחרונות, ואף עלה בשנה האחרונה- כלומר יש יותר סטודנטיות.ים הלומדים .ומסיימים לימודי עבודה סוציאלית א' שעבדה כעו"ס בפנימייה מעל ל- 20 שנה, השתתפה בסקר של ויצו, וסיפרה כי היא עזבה ,השנה את המקצוע ועושה הסבה מקצועית. לדבריה "נושא השכר משמעותי ביותר ולצידו "...חשוב לא פחות נושא ההערכה 0 100 200 300 400 500 600 700 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 משרות פנויות עבודה סוציאלית ויועצים בתחומי חברה ורווחה 1247 1567 1284 1629 1673 1699 1661 1702 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מספר הנרשמות החדשות בפנקס העובדים הסוציאלים 10 ע' עבדה8 שנים בתחום ועזבה לפני חודשים ספורים כדי להתמקד בקליניקה פרטית, אחת הסיבות המובילות לעזיבתה הוא נושא השכר. ולדבריה "ש כר נמוך של עוסים שלא משקף ,יכולות, ניסיון והשכלה עומס גדול, דרישה לקבל כמות טיפולים על פני איכות, עבודה תחת " ... לחץ גם א' שעבדה15 שנה בתחום עזבה לפני חודשים ספורים כדי להתמקד בקליניקה פרטית והיא מבקשת להדגיש שלא רק שמדובר בשכר שאינו מספק, אלא בשכר שלא מ אפשר פרנסת .משפחה 11 :מקצועות הבריאות פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק דו"ח "פערי כוח אדם במקצועות הבריאות פיזיותרפיה, "קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק ממאי 2021 , אשר נכתב בהובלה של משרד ראש הממשלה ובהשתתפות של ,משרד הבריאות משרד החינוך ומשרד הרווחה בדק את ה מחסור ב עוסקות במקצועות הבריאות אל מול הביקוש בשנת2020 ואמד את הפער כל5 שנים עד שנת2035 . המסקנה המוצגת בדו"ח היא כי הפער בין בעלות הרישיון לעסוק בפיזיותרפיה, קלינאות תקשורת או ריפוי בעיסוק לבין הביקוש שלהן בשירות הציבורי , העומד בשנת2020 על פער של24% ,בפיזיותרפיה34% בקלינאות תקשורת, ו- 35% ,בריפוי בעיסוק מהווה טענה חזקה .לטובת התערבות משמעותית בעת הזו יחד עם זאת, התחזית המוצגת במסמך היא כי הפער האמור יצטמצם במידה מסויימת עם השנים וזאת ללא כל התערבות ממשלתית .בדיקת המתודולוגיה לחישוב הפער בין הי צע בעלות הרישיון לבין הביקוש מעלה שאלה לגבי ההערכות שנעשו בדו"ח הן מצד הערכת הביקוש והן מצד הערכת ההיצע . באשר לצפי היצע העובדות המוכנות לעבוד במגזר הציבורי, הדו"ח איננו מתמודד כראוי עם מגמה עליה מצביע אלי גבאי, יו"ר איגוד עובדי מקצועות הבריאות, לפי יש דחיקה של עובדות ,מקצועות הבריאות לשוק הפרטי. הדחיקה הזו נובעת בראש ובראשונה מתנאי שכר ירודים ,וממשיכה בצורך להתמודד עם עבודה מפוצלת בשברי משרה, ללא גמישות תעסוקתית שמקשה על הרכבת משרה מלאה, שמטילה את העלויות העודפות על העובדת עצמה ומקשה .על השתכרות מכובדת כך לדבריו, ישנם מעסיקים במגזר הציבורי הדורשים מעובדות ב- 50% משרה לפרוס את עבודתן על פני ארבעה ימים, דבר המצריך מהן לנדוד בין מקומות עבודה שונים באותו היום על מנת להשלים את היקף התעסוקה שלהן. אם לא די בכך, ההוצאות עבור נסיעה המשולמות לא מגלמות את ההוצאה האמ יתית של התניידות ברכב פרטי שהינה הכרחית פעמים רבות. על אלו, מצטרפות בעיות נוספות שלא זוכות למענה כמו היעדר אופק .לקידום והצורך לממן באופן עצמאי הכשרות מקצועיות דברים אלו מקבלים משנה תוקף בעמדות שהביעו חלק מהנשים שהשתתפו בסקר של ויצו שעסק בהחלטה לעזוב את המ .קצוע א' ילידת שנת1989 , מרפאה בעיסוק במקצועה שעסקה 7 שנים בתחום השיקום עזבה את עבודתה בשנת2021 ועברה לעבוד בהייטק. הסיבה העיקרית לכך הייתה תנאי השכר, ולדבריה "שכר הרעב" שקיבלה כמרפאה בעיסוק. משיבה 12 אחרת ילידת שנת1987, גם היא מרפאה בעיסוק במקצועה, עזבה כב ר בשנת2017 את המקצוע לטובת הייטק מטעמי שכר, שבה לריפוי בעיסוק ועכשיו היא שוקלת לעזוב בשנית מאחר שלדבריה אי אפשר לחיות על משכורת שיותר מזכירה "דמי כיס". כמוהן, גם א' ילידת שנת1990 , עזבה את המקצוע בשנת2021 לאחר3 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק, והיא לומדת כעת .קורס בתכנות במטרה לעשות הסבה תעסוקתית ולהשתכר באופן ראוי ה', שהייתה דיאטנית עם ניסיון של5 שנים, עזבה את המקצוע בשנת2021 ולדבריה "השכר של דיאטנית שכירה הוא מעליב. אני הייתי מקצועית מאוד, מעודכנת, מושקעת כולי וחוזרת עם "שכר מינימום הביתה גובה השכר החודשי של מרפא ה בעיסוק בשנת2019 שיש לה5 שנ ות ותק לאחר שסיימה לימודים אקדמאים של3 שנים, עמד על9,000 ,ש"ח17% פחות מהשכר הממוצע במשק באותה השנה. השכר החודשי הממוצע של קלינאית תקשורת הוא8,857 ש"ח, כמעט18% פחות מהשכר הממוצע במשק בשנת2019. השכר החודשי הממוצע ש ל פיזיותרפיסטיות הוא 11,090 ,ש"ח3% .מעל השכר החודשי הממוצע10 :תנאי ומסגרת העבודה ביחס למטופלות.ים באשר ל צד הביקוש ישנו פער בין המצב הקליני .הרצוי לבין שעות התקינה הנקבעים על ידי המשרדים הממשלתיים ככל שמתקבלת ה טענה כי קיים פער בין שעות הטיפול המוקצות בפועל לכל מטופל לבין שעות הטיפול שרצוי שיקבל ,על מנת לקבל תוצאות קליניות מיטיבות הרי שהפער המותאר בטבלה לעיל יגדל. כך למשל בדו"ח עצמו ישנה התייחסות לכך שמטופלי התפתחות הילד המופנים לקבלת טיפולי פיזיותרפיה בשנותיהם הראשונות בלבד, וזאת למרות שישנו צורך בהמשך טיפו ל גם בגילאים .מאוחרים יותר11 ,לדבריו של אלי גבאי מגמת העזיבה והמחסור בתקינה רק החריף עם הקורונה שהביאה .לעלייה במספר המטופלים ביטוי לכך ניתן למצוא בדבריה של מרפאה בעיסוק נוספת, בעלת 7 ,שנות ניסיון אשר עזבה בשנת2021 את עבודתה ונמצאת כעת בין עבודות , והיא כותבת כי .הסיבה לעזיבה היא שחיקה משמעותית, "שכר נמוך, חלקיות משרה ועומס גדול בגלל הקורונה הרבה שעות עבודה להגיע למשכורת שרק מקיימת אותי. עייפות ותחושה שאין קשר בין "המטלות והמשמעות בעבודה לתלוש בסוף החודש 10 הנתונים מתוך אתר עבודאטה https://avodata.labor.gov.il / 11 פערי כוח אדם במקצועות הבריאות- פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק (מאי2021 ) מאוחזר מתוך https://www.gov.il/BlobFolder/reports/healthreport071021/he/Reports_healthreport071021b.pdf 13 פסיכולוגיות בישראל11 :אלף פסיכולוגיות העוסקות בתחום טיפולי מבין ששת תחומי המומחיות פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, התפתחותית, רפואית, שיקומית ותעסוקתית. בשירות הציבורי עוסקות5,000 .פסיכולוגיות בלבד, כאשר רובן מועסקות בחלקי משרות בתחום הפסיכולוגיה החינוכית קיימים כ- 2326 תקנים בשירות הציבורי הפרוסים ברחבי הארץ בכ- 261 שירותים פסיכולוגים חינוכיים (שפ"חים). לפני הקורונה30% מהתקנים הללו לא היו מאויישים. יתרה מכך, יש לציין כי מפתח התקינה עודכן ל אחרונה ל פני עשרות שנים כך שהוא .נמוך משמעותית מהצורך בפועל המשמעות של תת-תקינה הי א עומסים כבדים על הפסיכולוגיות החינוכיות, עבודה במתכונת . "כיבוי שרפות" שכוללת מתן מענה מאוחר, חלקי ונקודתי בלבד ,משיחה עם ד"ר ירדן מנדלסון, רכזת שירות הציבור בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל מתחדד כי המחסור המתואר העמיק- 15% מהפסיכולוגיות החינוכיות עזבו את עבו דתן בתקופת .הקורונה )למקצועות הפסיכולוגיה תחת משרד הבריאות (בריאות הנפש, רפואית, שיקום והתפתחות אין מפתח תקינה כך שקשה מאד אל מוד שם .את המחסור בכוח אדם יחד עם זאת, על פי יעדי הטיפול שמשרד הבריאות מציג בתחום בריאות הנפש, ההערכה היא כי יש מחסור של לפחות50% תקנים. בתחום הרפואי שיקומי והתפתחותי, ההערכה היא כי יש10% מהתקנים הדרושים. במקצועות האלו, כמו גם בתחום התעסוקתי, אין די כוח אדם .בארץ עם המומחיות הרלוונטית, גם לא בשוק הפרטי פסיכולוגיות מעדיפות לעבוד בשוק הפרטי, וההעדפה הזו התחזקה עם הקורונה. לדבריה של .ד"ר מנדלסון, ישנן כמה סיכות לכך. ראשית, השכר הנמוך במיוחד שמציע המגזר הציבורי ,שנית עומס העבודה הנובע מאופיה החירומי של העבודה, הצורך להתכונן ולהשקיע שעות .נוספות מעבר לשעות הטיפול, והיחס הלא מכבד של המערכת אל המקצוע ,עם הקורונה העומס עלה ואיתו הלחץ ש ל המערכת על הפסיכולוגית להגיע אל כמה שיותר מטופלים. אל מול העומס במגזר הציבורי וחוסר ההערכה אל המקצוע, עומדת הצפת השוק הפרטי. הקליניקות הפרטיות המציעות תנאי השתכרות טובים יותר מוצפות, וגם בשוק הפרטי .הביקוש גדול מההיצע 14 מקצוע ההוראה טרם הקורונה, לפני שמערכת החינוך חוותה את רעידת האדמה הכי גדולה שהייתה לה בעשורים האחרונים, מור.ות .ים עזבו את מערכת החינוך לפי נתוני למ"ס שפורסמו בשנת2019 שיעור העזיבה של עובד ות הוראה מ מערכת החינוך עמד בשנים2014 - 2016 על3.9% בממוצע. מדובר היה במגמת ירידה ביחס לשיעור העזיבה מתחילת שנות ה- 2000 שעמדו על4.6% . 12 בשנת2016 , ישראל אף בלטה בי חס ל מדינות ה- OECD ב שיעור העזיבה הנמוך יחסית של עוב דות הוראה . לשם השוואה, באותה השנה שיעורי העזיבה ב נורבגיה עמדו על קרוב ל12% ,ב שוודיה על כ- 9% ,ב הולנד על כ- 8% . 13 אלא שנראה שמגמת הירידה ש ל שנת2016 השתנתה , עוד טרם הגעת הקורונה. כך נתוני למ"ס שפורסמו בשנת2020 ובשנת2021 מצביעים על גידול בשיעור עובדי ההוראה העוזבים את מערכת החינוך. בין שנת2016 לשנת2017 חל גידול של4.9% בשיעור עובדי ההוראה העוזבים, ובין השנים2017 ל- 2018 חל גידול של8.3% . 14 מתוך אוכלוסיית עובדי ההוראה, אלה הם עובדי ה הוראה ה חדשים ש צפויים לעזוב את מקצוע ההוראה בשיעורים ה גבוהים ב .יותר ככל ש אלו ,לא עברו התמחות סיכוייהם לעזוב גבוהים פי שניים ויותר בהשוואה לעובדי הוראה שעברו שנת התמחות במסגרת הכשרתם. נתוני למ"ס שפורסמו בשנת2019 מראים כי שיעור המורים החדשים שעזבו את ההוראה בשלוש השנים הראשונות עמד על כ- 19% בממוצע בשנים2012 עד2014 . 15 את המחסור בכוח אדם, משלים משרד החינוך במורים הנעדרים כישורים מספקים, מועסקים כממלאי מקום, וכאלו המלמדים מקצוע שלא הוכשרו אליו. כך לפי דו"ח מבקר המדינה המתריע 12 ( רומן זילברשלג ודוד מעגן12.6.2019 ) ניידות פנימית ועזיבת המערכת בקרב עובדי הוראה 2000 - 2018 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: למ"ס2019 ) 13 , Indicator D7 What proportion of teachers leave the teaching Education at a Glance 2021 OECD - ilibrary.org/sites/bcc79d57 - https://www.oecd Retrieved from profession? en - en/index.html?itemId=/content/component/bcc79d57 14 ( רומן זילברשלג ודוד מעגן31.3.2020 ) ( עובדי הוראה במערכת החינוך, תש"ף2019/20 ) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רומן זילברשלג ודוד מ( עגן23.2.2021 ) ( עובדי הוראה במערכת החינוך, תשפ"א2020/21 ) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 15 למ"ס2019 15 כי.אלו נותנים מענה בטווח הקצר אך פוגעים באיכות כוח האדם ובאיכות ההוראה16 יתר על כן, על פי נתוני הש נים האחרונות נראה כי כוח האדם שלא עובר הכשרה מתאימה נמצא בסיכון .גבוה יותר לעזיבה מוקדמת של מערכת החינוך משיחה עם יערה קדוש, מנהלת אגף תקשורת ומערכות מידע בהסתדרות המורים עולה כי ישנן מגוון סיבות לעזיבה של מערכת החינוך. שכר הוא מרכיב אחד, אך הוא לא הסיבה היחידה או העיקרית. לדבריה, יחס הסביבה, מעמד המורה והצורך להתמודד עם ההורים יותר מתמיד – .משפיע גם הוא הקשיים הללו החמירו בעת הקורונה. מורה שהגיע ה למקצוע בגלל אהבת המקצוע, האמונה והרצון ללמד ולחנך נדרשה להתעסק בבירוקרטיה, להסתגל לתנאי עבודה משתנים והכל תחת .ביקורת מאוד קשה וחוסר שביעות רצון ציבורי באתר האוניברסיטה העברית פורסם כי מחקר חדש נערך בביה"ס לחינוך באוניברסיטה בקר ב מדגם מייצג של כ- 500 מורי ם בחטיבות ביניים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים , והוא .מצביע על כך שתקופת ההוראה מרחוק גבתה מחיר רב מהמורים לפי הפרסום מורים ומורות .דיווחו שהם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי תלמידים בהשוואה ללמידה פנים אל פנים 63% מהמשיבים והמשיבות חשו לחץ בינוני עד וה גב ו- 20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. המור ות השחוק ות דיווחו שה ן פחות שבע ות רצון מעבודת ן וחושב ות יותר על עזיבת המקצוע. אחת מתוך שש מורות חשבה במידה רבה או במידה רבה מאוד על לעזוב את מקצוע .ההוראה. יותר מרבע דיווחו על הרגשת דיכאון או חרדה17 נוכח האמור, והמ גמה הקיימת, ללא נקיטת צעדים משמעותיים קיים החשש שבשנים הקרובות שיעורי העזיבה ירקיעו שחקים, ו המשבר ה נלווה ל .מחסור במורות במערכת יעמיק 16 דוח מבקר המדינה69 ב (מאי2019 ) כוח אדם בהוראה , 931 . אוחזר מתוך 94.as https://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(da5i0ilabi2c42i5lvhh2umf))/sites/DigitalLibrary/Pages/Publications/1 px?AspxAutoDetectCookieSupport=1 17 ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן ( 28.4.2021 ) | ?האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה האוניברסיטה העברית בירו שלים(huji.ac.il) 16 מטפלות לגיל הרך תחום הגיל הרך הוא אחד התחומים המוזנחים, ו עיסוק ב חינוך וטיפול בגיל הרך הוא אחד העיסוקים שמוערכים בחסר , וזאת על אף החשיבות הנודעת שיש להשקעה בגיל הרך וההשלכות שלה שנים אחר כך על עול מות .ההשכלה, התעסוקה והרווחה מחנכת מטפלת בילדים מרוויחה כ- 5,700 ש"ח בממוצע בחודש, פחות מ- 50% מ השכר הממוצע במשק. גובה השכר אינו משתנה משמעותית בהתאם ל רמת ההשכלה של המטפלת (השכר של מטפלת אקדמאית מתחיל ב- 32 ש"ח לשעה, בעוד שמטפלת לא אקדמאית מתחילה ב- 29.12 )ש"ח לשעה . לכן, אין זה מפתיע כי הקשיים שהקורונה הביאה איתה למערכת זו שנשחקה לאורך שנים תוך הוספת אי הוודאות והסיכון ,להידבקות נוכח העובדה שילדים בגיל הרך אינם מחוסנים תוך ה בנה ש,מחנכות מטפלות רבות הן חלק מקבוצת סיכון דחקו רבות מעבודתן כמטפלות. ניתוח נתוני הלמ"ס מראה כי שיעור המשרות הפנויות של המטפלות .גדל ואף נסק בשנה האחרונה עדויות מהסקר של ויצו מצביעות על חלק מהקשיים הללו,. למשל א' ילידת1988 בעלת ניסיון של11 שנים אמרה שהיא עוזבת את עבודתה בשל השכר, ולדבריה "עצוב שזה השכר שאני מקבלת אחרי11 שנה". מטפלת אחרת, ילידת1976 בעלת13 שנות ניסיון עזבה את עבוד ת ה מאחר שלדבריה זהו "הסקטור שעובד הכי קשה והכי פחות מוערך. המערכת מעמיסה יותר ונות נ".ת פחות. הגוף לא מסוגל יותר 0 100 200 300 400 500 600 700 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 משרות פנויות-מטפלות בילדים 17 הגירעון הטיפולי מעמיק נשים עוזבות את מקצועות הטיפול. תוצאות הסקר שויצו ער כה באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה בקר ב 502 נשים בגילאי50-25 מגלה כי כ- 20% מכלל המשיבות, העובדות במקצועות הטיפול, ביצעו שינוי תעסוקתי, ו50% מהמשיבות שקלו זאת. הסיבה העיקרית לשקול או לבצע את אחד השינויים היא תנאי השכר הלא מספקים ושיקולים כלכליים ולאחריה שחיקה ולחץ נפשי. לעומת זאת, אלו שנשארות .במקצוע עושות כן בעיקר בשל האהבה למקצוע ותחושת השליחות ,המחסור בעובדות סוציאליות ,פסיכולוגיות מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת , מורות ומטפלות בגיל הרך .מורגש על ידי כולנו חלק ממי שתנאי השוק מאפשרים לה עוברת לעסוק במקצוע במגזר הפרטי, מי שאין לה שוק פרטי לעבור אליו או שגם שם אין צפי לשיפור משמעותי של תנאי השכר ווהעסקה, עוברת למקצוע אחר– .מתגמל יותר ,הדחיקה השקטה הזו "ה"נטישה שלכאורה איננה תוצאה של מדיניות אלא של מחדל, היא ,הקול החרישי של גלגלי ההפרטה. כשהשירותים הטיפוליים הבסיסיים ביותר מופרטים .החברה כולה מפסידה, ואלו שידם אינה משגת הם המפסידים הראשיים יש לעצור את ההגירה מהמקצועות הללו על ידי חיזוק שלהם, על ידי שיפור תנאי הש כר ותנאי ההעסקה, וקודם כל על ידי הכרה כי מדובר במקצועות החשובים ביותר במשק ולנו בטווח המידי והארוך כחברה המעוניינת בחוסן חברתי מתמשך. נשות המקצוע משולמות– מתוגמלות בחסר לצד חשיבותן בעיקר בגלל שהן שייכות סטיגמטית ל" מקצועות צווארון הוורו ד" . 18 בצל הקורונה שחיקה ותת תקצוב לאורך שנים הביאו את המקצועות המהווים את "כיפת הברזל ," שלנו התשתית לחוסן חברתי- .לסף משבר בעת שגרה בעשור האחרון ,עם פרוץ הקורונה שהינה משבר בריאותי מורכב המייצר לצידו משברים תעסוקתיים הומניטריים, רגשיים, כלכליים-אותגרו מערכות שבירות אלו אל .מעבר ליכולתן לשאת ,בכל העולם דיווחו על זינוק בכמות ובחומרת האלימות במשפחה ,שימוש בסמים ואלכוהול ,התמכרות לפורנוגרפיה עלייה בחרדות, מחשבות אבדניות, דכאון בקרב כלל.האוכלוסייה בדידות שפגעה מאד בשכבת הגיל השלישי , משפחות שנקלעו למשבר תעסוקתי שהביא לשבר כלכלי ומחסור ,יותר ילדים מתחת לקו העוני. מערכת חינוך ששגרתה הופרה באופן מיידי ומתמשך– ,בנוסף משבר הנלווה בשל קושי התלמידים לשאת במורכבות הלימוד מרחוק ...ועוד .ממשלת ישראל והעומד בראשה צריכים להפנים כי הגענו לסף תהום חברתית ,חוסן חברתי הינו תנאי לחברה בריאה יצרנית ומתפקדת בדיוק כפי שמערכת חיסונית תקינה מאפשרת לנו כבני אדם ל חיות, ל .תפקד בשגרה ובחרום המשבר הזוחל בעשור האחרון במקצועות "הצווארון הוורו ד " הפך לכדור שלג המאיים על .קיומנו כחברה לא פחות מטילי ומנהרות החמאס או האיום האירני אנחנו קוראות לממשלת ישראל לג בש תכנית חרום לעצירת המשבר המתגלגל עד לעצירת ההתדרדרות ויציאה למציאות בה שרותי הבריאות, החינוך, הטיפול יגיעו לחוף מבטחים והאיום על חוסנה של החברה יוסר. 19 נספחים השפעות מרכזיות על נשים- גל האומניקרון (הלמ” )ס 1. לנשים אפשרויות מצומצמות יותר לעבודה מהבית. 2 . ,נשים חשופות יותר למחלה. עוסקות במקצועות שירותיים/טיפוליים בחינוך, קבלת קהל רשתות השיווק, עובדות בגנים ובתי” .ס עם ילדים שמרביתן לא מחוסנים 3. העומס על נשים במטלות עבודה בבית עצום- טיפול בילדים המבודדים, על כל המשתמע )מכך (גם לגבי עבודה בתשלום. 4 . הפנאי של הנשים הצטמצם, הן יותר משתתפות בפעילות ספורט, הזמן שלהן מוגבל יותר .בגלל מטלות הבית והידבקויות במסגרות של החוגים בשעות הפנאי