חומר רקע
10
,במאי2022
מקצועות צווארון ורוד- שכר, תנאי ההעסקה ואתגרים נוספים
נייר עמדה לוועדה לקידום מעמד האישה ושיוויו
ן מגדרי
אתגרים העומדים בפני נשים עובדות במקצועות צווארון ורוד :
בישראל2022
,
נשים, הן עדיין הנושאות העיקריות
בנטל של
עבודה
ל
לא שכר: א .חזקת הבית והטיפול בבני המשפחה
עובדה זו משפיעה על השתלבותן
ו על שכרן"בשוק העבודה. בולטת במיוחד התופעה של "קנס האימהות:
בגיל
ההולדה וגידול הילדים,
שכרן של אימהות יורד בעוד שכרם של אבות עולה. החיפוש אחר משרות עם שעות עבודה
"ידידותיות למשפחה" מנתב נשים לעיסוק ים מסוימים , למשרות חלקיות ולדרגות נמוכות יותר
(מרכז אדוה, שוות
,ערך2015
) .
בנוסף לנקודת פתיחה
לא שוויונית, ישנ ם
פערים בשכר בין נשים לגברים , במיוחד במקומות עבודה
ש אינם מאוגדים
.תחת ארגון עובדים במקומות עבודה מאוגדים פערי השכר בין נשים לגברים קטנים יותר .
,בהסכמים קיבוציים סולמות
השכר הינם אחידים ועיקר הפער
נובע מ רכיבים תוספתיים כגון שעות נוספות, פרמיות
ו אחזקת רכב. כאשר המיקוח
הוא אינדיבידואלי, פערי הכוחות בין גברים לנשים בשוק העבודה מתבטאים גם בדפוסי מיקוח שונים: נשים מתמקדות
בביטחון תעסוקתי
ו ב
תנאים שיאפשר ו להן לשלב בין עבודה לבית
ודורשות לר
ו
ב שכר נמוך יותר בנקודת הכניסה .
גברים נוטים לדרוש את השכר הגבוה ביותר האפשרי להערכתם
(מרכז אדווה2015
) .
חוסר הערכה מקצועית-
?מה הן כבר עושות
עיסוקים"
נשיים"
שמתבצעים ללא שכר ,בתוך הבית זוכים להערכה
נמוכה כאשר הם
מתבצעים בשכר בשוק העבודה, למרות שמדובר ב
עבודות בעלות ערך חברתי וכלכלי רב ,. כך
מקצועות משמעותיים כמו
טיפול , חינוך וסיעוד,
נתפסים עדיין
כעבודה ש כל אחת יכולה לבצע ושה סיפוק
ה רגשי הינו
חלק מהתמורה עבורה .התגמול במקצועות אלו נמוך, בין היתר כיון ש סולמות השכר התפת חו בתקופה בה מעט
נשים עבדו בשכר ולכן עוצבו על פי כישורים ומאפיינים של עבודות "גבריות" (מרכז אדווה2015
.)
צריך לזכור ש
בפריפריה
החברתית-
גיאוגרפית,
נשים שרוצות לצאת לעבוד מתמודד ות
עם נורמות
שמקשות על עבודה
מחוץ ל
קהילה
, ל
כפר או ל
שכונה.
עובדה
זו מצמצמת את אפשרויות התעסוקה הנגישות לה
ן
ומותירה בעיקר את
מקצועות ,הטיפול והחינוך
ו במיוחד
את ה
חינוך לגיל הרך, מקצועות שה ם הדוגמה
הקלאסית
.של צווארון ורוד
:חיזוק מעמד עובדות הצווארון הוורוד
,ההיסטוריה מלמדת
ש
איגוד עובדים ה
ו א הדרך המיטבית לקידום פרופסיה מקצועית .
כך למשל איגודי המורים
והעובדות הסוציאליות בישראל ,
אחראים במידה רבה לקידום
המעמד ה מקצועי ולא רק
ל שיפור תנאי
ה .עבודה
איגוד עובדים מאפשר להתמודד גם עם אתגרים נוספים שניצבים בפני"עובדות ה"צווארון הורוד
בישראל, מעבר
להיו :תן נשים ולהערכה הנמוכה לה זוכים מקצועות הטיפול והחינוך מגורים בפריפריה
ו השתייכות לאוכלוסיות
מודרות כגון חרדיות, ערביות ו בפרט .בדואיות
מקרי בוחן לחיזוק מעמד עובדות הצווארון הוורוד
בכוח לעובדים :
מטפלות המשפחתונים המפוקחים-
בישראל פועלים קרוב
ל-
4,000
משפחתונים תחת פיקוח וסבסוד של משרד
הכלכלה. המשפחתון פועל בבית המטפלת ומהווה מסגרת חינוכית לעד5
פעוטות בגיל3-36
חודשים. מדי שנה
מתחנכים קרוב ל-
20,000
פעוטות במשפחתונים המפוקחים, כאשר שליש מהם ילדי רווחה. המשפחתונים נותנים
מענה זהה למעונות היום, ר .ק שהם מיועדים ברובם לאוכלוסיות המוחלשות יותר, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית
.ההורים של ילדי המשפחתונים נתמכים במערך שלם של סבסוד מדורג, עד לסבסוד כמעט מלא של ילדי רווחה
למרות חשיבותן הרבה לחינוך ילדי הגיל הרך בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולמרות התועלת הרבה
,שלהן למשק
התגמול למטפלות הינו נמוך ביותר ואין להן זכויות סוציאליות בכלל .
יום
ה עבודה שלהן
ארוך
משל כל שכיר אחר
( במשק
כ-
11
שעות ביום בממוצע
) ו הן מקבלות שכר נמוך ממינימום ,
ללא הפרשות לפנסיה ופיצויים ו ללא תנאים
.סוציאליים בסיסיים
המטפלות מוגדרות ,כ"עצמאיות" באופן פורמלי, אך כל תנאי עבודתן בפועל, לרבות שכרן
מוכתבים על ידי המדינה (תחת רגולציה כבדה של עשרות נהלים)
כאילו היו שכירות לכל דבר ועניין.
לפני2009
פעלו קבוצות מקומיות של מטפלות
, אשר
.השיגו הישגים מקומיים ומוגבלים בלבד בשנת2009
הקימו
מטפלות המשפחתונים איגוד ארצי .בארגון כוח לעובדים מאז הקמת האיגוד,
הצליחו מטפלות המשפחתונים להביא
לשיפור
בשכרן ,להשיג נהלים מיט
י בים לו
עצור
צעדים פוגעניים של המדינה ושל המפעילים
ברמה הארצית
והמקומית .
,אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של איגוד המטפלות הינו בניית הנהגה
חזקה
שמורכבת מנשים מכל
:המגזרים
ערביות
ו יהודיות, חילוניות
ו חרדיות, ש פועלות יחדיו לשיפור זכויותיהן. איגוד המטפלות מתמודד מאז הקמתו
עם אינספור אתגרים כולל משבר הקורונה שיצ ר מציאות מורכבת וקשה במיוחד למטפלות המשפחתונים . האיגוד
פועל ללא לאות
לוודא כי מטפלות המשפחתונים ואיתן החינוך לגיל הרך בקהילות בהן עובדות לא יפל
ו
.בין הכיסאות
עובדות צהרוני הגנים בירושלים-
ות כנית הצהרונים
הציבוריים
(תוכנית ניצנים) נולדה בעקבות המחאה החברתית
של2011
. כיום, רוב ילדי הגנים בישראל ומתלמידי בתי הספר היסודיים
'(א-
)'ג ,
שוהים מדי יום בצהרון לאחר שעות
הפעילות של
הגן/ביה"ס . שניים מיעדיה המרכזיים של תכנית ניצנים, הינם הפחתת יוקר המחייה ועידוד השתלבות
הורים בשו
ק העבודה .
עם הפעלת התוכנית החלו להיות מועסקות בה מאות עובדות
ב ירושלים, ש הייתה בין הערים
הראשונות בהן הופעלה התוכנית עבו
ר אשכולות סוציו-
אקונומיים נמוכים. בתחילת,הדרך
העובדות היו מפוזרות
.ברחבי העיר וחסרות אונים ביחס לתנאי העסקתן הקמת האיגוד איפשרה מאבק משו
תף של נשים מ כל שכונות
העיר, כדי
י לה .טיב את תנאי העסקתן ההתאגדות יצרה
כוח עירוני, הנאבק גם על טיבם של צהרוני
הגנים
.בעיר
במהלך המאבק לחתימה על הסכם קיבוצי ראשון החל שיתוף פעולה נדיר ומאוד אפקטיבי בין ועד ההורים העירוני
ואיגוד העובדות
. שיתוף הפעולה
הצליח
י לי צר לחץ על עיריית ירושלים
וכתוצאה ממנו נחתם
הסכם לטובת כל
הצדדים . נוצרה זהות בין האינטרסים של כלל הצדדים במאבק לשיפור החינוך
של
.ילדי הגנים בשעות אחר הצהריים
מעבר להישגיו הישירים, המהלך של איגוד עובדות הצהרונים יצר אד
ו ות רבות, שעל השפעותיהן אפשר לה רחיב לנייר
עמדה בפני עצמו.
עבודת האיגוד לא הסתיימה עם
חתימת ההסכם הראשון.
מאז ממשיכות העובדות להיאבק לחינוך
איכותי לילדי הגנים בשעות .אחר הצהריים. מדובר במוסד אשר יתרונותיו אינן חד פעמיות אלא בנות קיימא
:לפרטים
מאיה פרץ, ראש תחום פיתוח וקמפיינים, כוח לעובדים ,
052-6305355
,
[email protected]
עמרי פז, ראש ענף הגיל הרך ,, כוח לעובדים7205155
-
054
,
[email protected]
נעה נוצני ,, ראש תחום קידום מדיניות, כוח לעובדים052-6662164
,
[email protected]