חומר רקע

מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] 8.5.2022 הנדון: דיון הועדה המיוחדת לעובדים זרים- קידום פתרונות עבור מטופלים סיעודיים בהתמודדות עם נטישה של עובדות ועובדים זרים עמדת מטה מאבק הסיעודיים א. הוראות החוק ונהלים רלוונטיים ,מטופל סיעודי המעסיק עובד זר בביתו ייחשב לרובל אדם חסר ישע אשר זקוק לטיפול והשגחה 24/7 . בבואנו לבחון את תופעת נטישתם של עובדים זרים את מטופליהם, עלינו להבין את המשמעות החוקית של המושגים."חסר ישע" ונטישת חסר ישע סעיף363 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז– 1977 " :(להלן חוק העונשין )" " קובע כי המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, דינו – ;מאסר שישה חודשים נטש את הקטין או את מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו– .מאסר שלוש שנים" סעיף368 .א לחוק העונשין מגדיר חסר ישע:כדלקמן "חסר ישע- " מי שמחמת גילו, מחלתו או ,מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבהאחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו ;לבריאותו או לשלומו בנוסף קובע סעיף368 (.א3 ) לחוק העונשין" כי אחראי על חסר ישע הינו גם מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים ; ובלבדשקיימים ביניהם .יחסי תלות או מרות " חוזר ראש מנהל האוכלוסין וההגירה מספר02/11 – נוהל טיפול באלימות כלפי קשיש חסר ישע קובע כי הזנחה משמעותה היא חסך בצרכיו הבסיסיים של הזקן ( אוכל, ביגוד, טיפול רפואי, בידוד ונטישה.) עוד קובע החוזר נהלים ברורים בין משרד הרווחה לבין רשות ההגירה, ובניהן , דיווח על האירוע לתחנת המשטרה באזור מגורי הקשיש או דיווח על האירוע למנהלת לשכת הרווחה באזור מגורי .הקשיש אשר תפנה את הדיווח לפקיד הסעד הרלוונטי בלשכה נכון להיום, ובהתאם למידע שיש בידינו, ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה ישנו פקיד סעד אחד בלבד אשר אמון על הטיפו ל בתלונות המוגשות על ידי המטופלים, בני משפחותיהם והלשכות הפרטיות . נזכיר כי קיימים נכון להיום כ77 אלף בעלי היתרים להעסקת עובד זר בענף הסיעוד .הביתי מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] נוסף על הנוהל המו ז כר לעיל, רשות האוכלוסין וההגירה הנחילה נוהל מתן הודעה מראש לפני התפטרות (נוהל9.2.0011 ). הו ראות נוהל זה נקבעו תוך התחשבות באופי י ה המיוחד של העבודה בענף הסיעוד הבייתי ונוצר במטרה למנוע פגיעה במטופלים כתוצאה מהתפטרות פתאומית של .המטפל הזר הוראות הנוהל קובעות כי עובד זר בענף הסיעוד הביתי אשר מבקש לסיים את עבודתו אצל המטופל הסיעודי, עליו לתת הודעה מ:וקדמת כאמור 1. החל מהיום השביעי לעבודתו ועד לתום שלושת החודשים הראשונים לעבודתו– הודעה של 7 .ימים לפחות 2. החל מהחודש הרביעי לעבודתו ועד תום החודש השישי – הודעה של14 יום לפחות. 3. החל מהחודש השביעי לעבודתו ועד תום שנת עבודתו הראשונה – 21 יום לפחות . 4. החל מתום שנת עבודתו הראשונה ואילך– .חודש ימים לפחות יובהר כי הוראות נוהל זה סותרות את הוראות חוק ,הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א– 2001 ., וכידוע, חוק גובר על נוהל נציין כי בג"צ דן ב :הסדר האמור בשתי הזדמנויות 1. בג"ץ 4542/02 עמותת קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל וא'ח בו נקבע כי לא ניתן לקבול עובד זר למ עסיק .ללא אפשרות לעזוב את מקום העבודה 2. בג"ץ09/1834 דורון יהודה נ' משרד הפנים ואח ' בו קבע בית המשפט בשנת2012 כי מנגד לחירותו של העובד הסיעודי עומד הצורך שעלול להיות בחינת דיני נפשות , להגן על מטופלים סיעודיים מפני נטישת המטפלים . לפיכך הרחבת תקופת ההודעה המוקדמת אינה מהווה פגיעה מהותית באיזון שנערך בבג" צ קו לעובד . יחד עם זאת יובהר כי הסנקציה שהותוותה בפסק הדין כוללת את הכלי של שימוע ובמקרים חמורים שלילת האשרה מהעובד הזר כאמור בנוהל. כן יובהר כי הנוהל אושר באופן ארעי וזאת עד ל חיקוק חקיקת משנה בעניין . ב. דיווחים מהשטח מדיווחים המתקבלים במטה מאבק הסיעודיים וקבוצת הזדקנות בכבוד, אנו למדים כי קיימות עשרות אם לא מאות פניות בחודש הנוגעות לעניין נטישתם של עובדים זרים את מטופליהם, ללא מתן הודעה מוקדמת כלל או מתן הודעה מוקדמת אשר לא עומדת בהוראות הנוהל. התנהלות זו משמעה נטישה ש .ל המטופל מהדיווחים המתקבלים עולה כי חלק מהעובדים הזרים נוטשים את מטופליהם במטרה לעבור לעבודות אשר אינן בענף הסיעוד וחלקן נובעות מנטישה לטובת מטופלים סיעודיים אשר מציעים .לעובדים הזרים שכר גבוה יותר נטישת העובדים מתבטאת בכך שהתפטרותם נעשית ללא הודעה מוקדמת והכל בניגוד לנוהל 9.2.0011 . מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] ,יתרה מכך, מבירור שערכנו עם מספר לשכות פרטיות, לא רק שנטישות אלו לא בהכרח מדווחות אלא, שגם אם דווחו, הלשכות מצליחות לבצע השמה מחדש של אותם עובדים שנטשו את מטופליהם בלא מ.פרע ייתכנו מצבים שרק חודשים רבים לאחר ביצוע השמה מחדש נדרש העובד הנוטש לבירור ברשות האוכלוסין וההגירה ואז אנו נתקלים במצב שהרשות לא תפעיל סנקציות נגד .עובד אשר כבר מועסק אצל מטופל סיעודי חדש, ובעת הבירור הוא מרוצה מהטיפול המוענק לו ראוי לציין כי במקום בו הוגשה תלונה לרשות האוכלוסין וההגירה, לאחר הגשת תלונה זו, בבואו של המתלונן לקבל מידע בדבר פעולות שנעשו לאחר הגשת התלונה, ה וא ה נענ כי מפאת צנעת הפרט לא ניתן למסור להם כל מידע הנוגע לתלונת ו . נכון ליום זה לא הצלחנו לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את מספר התלונות אשר נפתחו אצלם הנוגעות לנטישת חסר ישע ו/או מספר התלונות שטופלו ואילו סנקציות ננקטו כלפי העובדים אשר .נמצא כי נטשו את מטופליהם ג. הצעות ל פתרו ן תופעת הנטישה 1. קידום פיקוח ואכיפה יעודים לענף הסיעוד בשים דגש על העובדה כי קהל היעד עליו אנו מבקשים להגן מהווה אוכלוסייה מוחלשת במדינת ישראל ה זקוק להגנה מוגברת, אנו מציעים כי הרשות תמנה כוח אדם ייעודי ,מספק הן במספר והן,בהכשרה אשר יהיה אמון באופן בלעדי לשמירה והגנה על חסרי הישע בענף הסיעוד , יהא אמון על קבלת הדיווחים ישירות אליו ויפעל לזימון העובדים אשר נחשדים בנטישת חסר ישע לשימוע / בירור התלונה וזאת בתוך14 יום מקבלתה והכל בטרם בוצעה ,השמה מחדש אצל מטופל/ת חדשים. כמו כן אותה י חידה תיתן דגש לאיתורם הפיזי של עובדים אשר נטשו מטופל חסר ישע , ככל ואלו לא מגיעים לבירור אליו זומנו . במעמד השימוע לעובד/ת שנחשד ים בנטישת חסר ישע יהיה עלי הם ל ספק הסבר מניח דעת מדוע נטש ו את המטופל/ת ויובהר ל הם .משמעות נטישה זו ככל ש ההסבר אשר יי נ תן על ידי העובד/ ת לא יהיה בכדי לספק מענה סביר לנטישה זו, יינקטו כנגדם סנקציות .מיידיות 2. הבניית מדרג ענישה לעובד/ת שנטשו חסר ישע נכון להיום הוראות נוהל9.2.0011 קובע כי רשאי מנהל/ת אגף תאגידים ולשכות פרטיות להחליט על ביטול האשרה ורישיון הישיבה שניתנו לעובד הזר ו/או לסרב להאריך את תוקף .האשרה ורישיון הישיבה לתקופות נוספות הסנקציה של שלילת הרשיון משמעה גירוש העובד מישראל ויתכן כי יש באמור כדי להרתיע ממתן העונש האמור. לפיכך ראוי ליצור מדרג ענישה אשר יהלום את עוצמת הפסול שנפל בהתנהגות העובד בנטישתו את המטופל .הסיעודי לדידנו, ניתן לנקוט בסנקציות נוספות בטרם יוחלט על ביטול אשרת העבודה ורישיון הישיבה או אי מתן ארכה כאמור , אשר יכולות להביא לייעול ההרתעה כנגד נטישת חסר ,ישע, כגון, הטלת קנס אזרחי לטובת המדינה ו/או לטובת המטופל אשר ננטש ש יעלה מעבר לזכותו של המטופל לקזז את תקו פת ההודעה המוקדמת אשר לא ניתנה במעמד נטישתו .של העובד מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] ההצדקה להחלת הקנס לטובת המטופל הינה הנזק המשמעותי אשר נגרם למטופל/ת ע"י העובד/ת עת נטישתם, הנובע מהצורך בעלויות אשר הושתו עליהם עם העסקתו של העובד וכעת נאלצים הם להוציא עלויות אלו בשנית עם איתור והעסקת עובד/ת חדשים, בין אם העסקה זו נעשית מתוך המאגר ה קיים בישראל ובין אם הצורך לבצע הבאה של עובד חדש .מחו"ל לטעמנו, סנקציה כלכלית מהווה מדרג מידתי אשר איננה פוגעת פגיעה קשה בחופש העיסוק או בכבוד האדם כפי שניתן לטעון כלפי סנקציה של ביטול האשרה ו/או גירוש של העוב ד .מישראל 3. מוקד טלפוני ייעודי למעסיקים בסיעוד נכון להיום אין למטופל הסיעודי כתובת ברורה ואמינה לפניות ובירורים עבור הסיעודי ובני משפחתו בכל הנוגע לתנאי ההעסקה וחובות המעסיק , וזאת גם כפי שעולה מדו " ח הצוות הבין- משרדי לבחינת היתכנות העסקת עובדי סיעוד זרים אצל מטופלים סיעודיים באמצעות תאגידים . משכך עמדת מטה מאבק הסיעודיים לעניין זה הינה כי יוקם מוקד טלפוני ייעודי, אשר יהיה בפיקוח משרד ממשלתי אשר ייועד למטרה זו, שייתן מענה טלפוני מונגש למטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם, הן לעניין זכויותיהם כמעסיקים במקום בו הם חשים שזכויותיהם נפגעות והן למטרת דיווחים על נטישת עובדים. עובדי המוקד יידרשו לקחת את הפרטים הרלוונטיים הנוגעים לנטישה ולהעבירם ליחידה הממונה ברשות האוכלוסין .וההגירה עובדי המוקד יוכשרו בהתאם לדרישת התפקיד והן נדרשת הנגשה שפתית לאזרחים אשר אינם דוברים את .השפה העברית כמו כן, נראה לנכון כי לעניין דיווח על נטישות ומתן מענה/עזרה ראשונה למטופל ,ים עולה הצורך כי המוק ד יפעל במתכונת של24/7 ע"י כוח אדם מ צומ צם יותר משבש גרה , על מנת לתת מענ.ה לצורך זה 4. קידום תיקון חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א– 2001 (להלן: "חוק )"הודעה מוקדמת או תיקון תקנות משנה לחוק כהנחיית בג"צ בהתאם לבג "צ דורון יהודה , הרי שהנוהל ניתן כפתרון ארעי וזאת עד לתיקונן של תקנות משנה שיסדירו את תחום מתן ההודעה המוקדמת בענף הסיעוד. על אף שפסק הדין ניתן לפני10 שנים טרם חוקקו .חוקי משנה בעניין לפיכך ועל מנת ליישב את הסתירה בין הנוהל ובין חוק הודעה מוקדמת, ראוי לחוקק בחקיקה ראשי ת או משנית מנגנון אזרחי המאפשר קיזוז כספי של הודעה מוקדמת מקום .בו זו לא ניתנה בהתאם לנוהל כיום, המדינה היא שיכולה להגיש כתבי אישום כנגד אדם הנוטש חסר ישע והכל בהתאם לחוק העונשין המוזכר לעיל . כמו כן, ישנן סמכויות הרחקה המוקנות לרשות האוכלוסין .וההגירה במקום בו מטופל סיעודי, המעסיק עובד זר בסיעוד, יוכל לנקוט בסנקציות אזרחיות ע"י הגשת תביעה בבית הדין לעבודה כנגד עובד אשר נטש אותו, הדבר יאפשר מתן כלים מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] למעסיק הסיעודי לפעול גם בפן האזרחי כנגד נטישות אלו, דבר אשר יש בו כדי להגביר את ההרתעה ואת האכיפה. ע"י תיקוני החקיקה הנדרשים, אנו מאמינים כי במקרה בו יוגשו תביעות אזרחיות כנגד עובדים נוטשים, הדבר יוכל להביא למיגור תופעת הנטישה, מיגור תופעת מעבר העובדים לעבודות שלא בתחום הסיעוד ולכל הפחות יביא את העוב דים הזרים בסיעוד לקיום נוהל מתן הודעה מוקדמת בהתפטרות מעבודתם אצל מעסיק סיעודי. 5. שקיפות וחופש המידע אנו סבורות כי ראוי, על מנת לקדם את תחושת ההגינות והשקיפות וכן על מנת לעודד תלונות והעברת מידע לרשות להשיב למטופלים המתלוננים את תוצאות הבירור שנערך בעניין תלונתם. מצב בו מטופל אינו יודע דבר אודות התלונה שהגיש ובהמשך אף מגלה כי העובד ממשיך להיות מועסק כחוק בישראל על אף הנטישה שנטש אותו, מצננת את המוטיבציה להגיש תלונה לרשות. נוסף על השקיפות הפרסונאלית, ראוי לדעתנו לפרסם נתונים כלליים אודות כמות התלונות שהוגשו והסנקציות שננקטו על בסיסן. 6. תיקון נוהל לשכות פרטיות אחד מתפקידיהם של הלשכות הפרטיות הוא עריכת דו"חות סוציאליים תקופתיים. כמו כן מקבלות הרשויות דיווח על נסיבות סיום ההעסקה של העובדים הזרים ועליהן למלא דו"ח בנושא. הלשכה מצויה בקשר עם שני הגורמים ולפיכך היא הגורם האפקטיבי אשר יכול להעביר דיווחים לרשות האוכלוס ין וההגירה על העסקות שמסתיימות שלא בהתאם לנוהל וללא הודעה מוקדמת. לפיכך תיקון הנוהל של הלשכות הפרטיות והוספת חובה להעביר דיווח בעניין יכול לשפר משמעותית את היכולת לאכוף על העובדים הזרים את נוהל הודעה מוקדמת. יחד עם זאת יש לשים לב לניגוד האינטרסים המובנה לפ יו על כל השמה של עובד זר מתוגמלות הלשכות הפרטיות סך של 2,000 ולהכניס מנגנון אכיפה כנגד לשכות שלא₪ .יעבירו דיווחים כראוי לדעתנו ככל שיעוכבו עובדים שדווחו כנוטשים עד לסיום הבירור בעניינם, יהיה הדבר באופן מהיר ואפקטיבי כלי לצמצום הנטישה. בבר כה, ____________ ___ _ _ _____________ ___ _____________ ___ עו"ד דפנה שגל פודור אופירה מוסקובי ץ' עו"ד מאי ה גור בנדס .