חומר רקע

1 ,אחד במאי2022 התארגנות עובדים כזכות יסוד נייר עמדה לוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת מדוע ?זכות ההתארגנות היא זכות יסוד זכות ההתארגנות משמעה כי לכל עובד/ ת זכות להצטרף לארגון עובדים , וכי לקבוצת עובדים קיימת זכות ל התארגן ב מסגרת ארגון עובדים, לנהל מ שא ו תן מ קיבוצי ,עם המעסיק לשם חתימה על הסכמים קיבוציים ולנקוט שביתה .וצעדים ארגוניים שונים לשם השגת מטרותיה זכות ההתארגנות הוכרה במשפט הבינלאומי כזכות,אדם אוניברסלית ו ב אף משפט הישראלי הוכרה כזכות יסוד חוקתית, המהווה חלק בלתי נפרד מכבוד האדם וחירותו . פסיקת בתי המשפט בישראל קבעה כי זכות ההתארגנות חיונית לשם שמירת כבוד העובד במקום העבודה, בו הוא מבלה חלק ניכר מחייו . אבן יסוד של כל משטר דמוקרטי היא חירותו של הפרט להקים ארגון או להצטרף לארגון כדי לפעול להשגת מטר ותיו . ,חירות זו חיונית במיוחד עבור פרטים חלשים ופגיעים יותר בחברה ש נעדרי ם אמצעים להגן על .עצמם באמצעות הפעולה ה קולקטיבי ת , יש בכוחם להגן על זכויותיהם ולקדם את מטרותיהם המשותפות . בין מעסיקים לעובדי הם קיימים פערי כוחות מובנים: המעסיק מקבל את ההחלטות במקום העבודה, הוא קובע את תנאי העבודה והשכר של העובדים ,ו בכוחו לפטר אותם . העובדים כפופים למרותו ו תלויים בו לשם הישרדותם הכלכלית ו פרנסת .משפחותיהם יכולתו של ה עובד ה בודד ,להשפיע על החלטותיו של המעסיק להביא לשיפור תנאי עבודתו או למנ ו ע את ,פיטוריו מוגבלת מאד ו תלויה בעיקר בביקוש השוקי לעבודה שהוא מבצע. מהותה של זכות ההתארגנות היא צמצום פערי הכוחות המובנים האלה– ,מתן אפשרות לעובדים הנחותים בכוחם ,לחבור יחד לשם גיבוש ,כוח משמעותי יותר ומתן אמצעים בידיהם לה פעלת לחץ על המעסיק כדי .שיתייחס לצורכיהם אך זכות ההתארגנות מיטיבה לא רק עם העובדים/ות, אלא עם הציבור כולו, ויש לה תכליות חברתיות מהמעלה הראשונה– היא מצמצמת את חוסר השוויון בחברה, תורמת להפחתת אחוזי האבטלה ולהשתלבות בשוק ,התעסוקה ,מעלה את הפריון במשק מב ו יאה לטיוב תפקודם של ארגונים ולעלייה בתפוקתם של ע ובדיהם – וכך גם .לשיפור איכות השירותים שמספקים אותם ארגונים 2 ,בפועל מרבית הישראלים לא מצליחים לממש את זכות ההתארגנות שלהם 65% מהציבור סבורים שבמקומות עבודה שבהם פועלים ארגוני עובדים תנאי העבודה טובים יותר1 ו- 71% מהעובדים/ות בישראל מעידים שהיו רוצים שיהיה להם ועד במקום העבודה2. הדבר אינו מפתיע– מרבית העובדים בישראל כיום פגיעים ועניים מאי פעם ומתמודדים עם שוק עבודה דורסני, בלתי יציב ובלתי מתגמל . ,למרות זאת שיעור העובדים המאוגדים בישראל עומד על כ- 25% בלבד ( /שיעור השכירים המשלמים דמי חבר דמי)טיפול לארגוני עובדים . החל משנות ה- 80 חלה ירידה דרסטית בשיעור החברות בארגוני עובדים. בשנת 2000 שיעור ה חברות עמד על 45% , ועד שנת2012 צנח עד ל- 23% . בעשור האחרון נבלמה מגמת הצניחה , בין היתר בעקבות הקמת ׳כוח לעובדים,׳ ופעילותו ש הביאה להתאגדות בענפים שעד אז לא היו מאוגדים ואף לפעילות יזומה של ארגונים אחרים לאיגוד עובדים )(בפרט במקומות עבודה שלא היו מאוגדים3. ,במקביל החקיקה ופסיקת בתי הדין לעבודה העמיד ו .כלים שונים להגנה על התארגנות עובדים ,אך כצפוי כתגובת- נגד ,פיתחו מעסיקים כלים משוכללים יותר לסיכול התארגנות וכך רבים מניסיונות ה התארגנות ה ראשונית גובים מחירים אדירים מעובדות ו מ עובדים, ובסופו של דבר נכשלים. קבוצות רבות של עובדים שכירים משוללות זכות התארגנות אפקטיבית מרבית העובדים המאוגדים הם עובדי המגזר הציבורי, שם עומד שיעור ההתארגנות על65% . לעומתם, במגזר העסקי שיעור העובדים המאורגנים עומד על כ- 15% בלבד, ובשירותים הציבוריים המופרטים (מגוון רחב של שירותי חינוך, רווחה, בריאות, תחבורה ועוד), עומד שיעור העובדים המאורגני ם על כ- 11% בלבד4 . נתח גדל והולך של שוק העבודה מתאפיין ב יחסי עבודה ארעיים ו ב חוסר ביטחון תעסוקתי. רבים מהעובדים מועסקים על בסיס שעתי, בשכר נמוך ובתנאים ירודים. קיימת שחיקה קשה ותחלופת כוח אדם מאסיבית . .רבים מהעובדים מועסקים בפריסה גאוגרפית רחבה וללא אתר עבודה מרכזי כל אלה יוצרים חסמים אדירים ל מימוש זכות ההתארגנות: התחלפות ,עובדים תוך כדי ניסיון ההתארגנות היעדר אפשרות של עובדי המעסיק לפגוש זה את זה ו קיומו של איום מתמשך על המשך העסקתם של עובדים מובילי הת ארגנות . בהינתן החסמים ,הללו יש קושי רב לצרף את מספר העובדים .הנדרש לשם הגעה ליציגות ,בנוסף בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התחבורה – שירותים חברתיים שנחשבו בעבר כחלק מתפקידיה המסורתיים של המדינה– חלה הפרטה הולכת וגוברת. משרדי הממשלה העבירו את אספקת השירות הציבורי ,לידי זכיינים הנבחרים בהליכי מכרז. בעבר, נדרשו הזכיינים להיות מוסדות ציבוריים ועמותות ללא כוונת רווח 1 הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנת2018 . 2 מחקר קרן ברל כצנלסון באמצעות חברת מדגם, פורסם במאי2022 . 3 דוח חטיבת המחקר בבנק ישראל בנושא התאגדות עובדים2018 - 2014 , פורסם בחודש אוקטובר2021 . 4 דוח חטיבת המחקר בבנק ישראל , ה״ש3 לעיל . 3 אולם כיום אף חברות מסח ריות ובורסאיות יכולות להתמודד במכרז . המעבר לזכיינות בכלל, ולזכיינות המופעלת על ידי תאגידים פרטיים בפרט – .הגביר עוד יותר את תחלופת הזכיינים במקומות העבודה המשמעות היא כי,אחת למספר שנים מעסיקם של העובדים מתחלף והעובדים עוברים ״מיד ליד״ אל מעסיק ,אחר שאינו צד להסכמים הקיבוציים שנחתמו עם המעסיק הקודם ו אינו מכיר ,בארגון שייצג אותם עד כה. כך הסכמים קיבוציים שנולדו לאחר מאמצי התארגנות מפרכים ,ומשא ומתן ממושך, אובדים בן רגע הישגי ההתארגנות יורדים לטמיון והעובדים צונחים חזרה לתנאי שכר והעסקה מינימליים . מציאות זו הופכת את ההתארגנות לבלתי כדאית, ופעמים רבות מובילה בפועל לוויתור של עובדי שירותים אלה .על זכותם זו חלקים הולכים וגדלים מכוח העבודה אינם מוגדרים כשכירים, על אף שמבחינ ת מאפייני עבודתם מתחייב להקנות להם זכויות שכירים, ובראשן – את זכות ההתארגנות ישנם עובדים בשוק העבודה ,כיום שמוגדרים כעצמאיים על אף שמאפייני עבודתם מצביעים בבירור על היותם ,שכירים מבחינה מהותית: הם אינם חופשיים לתמחר את עלות עבודתם ולהשיא ממנה רווח כראות עיניהם הם מוגבלים בבחירת לקוחותיהם, נתונים לרגולציה כבדה ומנוהלים בפועל ע .ל ידי גורמים ממונים כאלו הן מטפלות המשפחתונ,ים הציבוריים המנוהלות על ידי משרד הכלכלה ומפעיליו, משתכרות סכומים .זעומים עבור עבודתן הקשה ונעדרות כל יכולת להגדיל את רווחיהן או לנהל את המשפחתון באופן אוטונומי כך גם כלל עובדי כלכלת הפלטפורמה– שליחים , נהגים ומספקי שירותים למיניהם המנוהלים ומפוקחים באופן .אינטנסיבי על ידי הפלטפורמות, ובפועל אינם בוחרים באופן חופשי את היקף ומתכונת העסקתם עובדים אלו נותרים קירחים מכאן ומכאן – הם אינם נהנים מהחופש הכלכלי ומהאוטונומיה המאפיינת עצמאיים , ומנגד אינם חוסים תחת ,הגנת חוקי המגן החלים על עובדים שכירים וחמור מכל– אינם יכולים .להתאגד, לדרוש לנהל משא ומתן קיבוצי, לשבות או לחתום על הסכם קיבוצי זכות השביתה במגמת שחיקה מסוכנת ; אין משמעות לזכות ההתארגנות בהיעדר זכות השביתה .השביתה היא ליבת זכות ההתארגנות, ובלעדיה הזכות מתרוקנת מתוכן מהותה היא זכותם של העובדים .לבצע הפסקת עבודה מאורגנת שבכוחה לגרום נזק כלכלי למעסיק החשש ,מנזק זה מאזן את פערי הכוחות המובנים ביחסי ה ,עבודה מייצר למעסיק תמריץ לשפר את תנאי העבודה ולתת מענה למצוקות העובדים ומרתיע אותו מפני התנכלות לעובדים ופגיעה בשכרם ובזכויותיהם . .כלי השביתה הוא אמצעי הלחץ שבכוחו להביא את המעסיק להידבר עם העובדים ולהיעתר לדרישותיהם כלי השביתה הוא אף המגן המשמעותי של עובדים פג יעים– שביתות רבות בשנים האחרונות מוכרזות לשם 4 הבטחת ביטחון תעסוקתי מינימלי– מניעת הרעה בתנאי עבודה, מניעת פיטורים או הגנה על מעמדם של .עובדים מוחלשים בהיעדר זכות שביתה – .התארגנות העובדים לא תניב תוצאות משמעותיות על אף האמור, ישנם קשיים משמעותיים במימוש ז כות השביתה. ראשית, מאפייני שוק העבודה – עבודה מהבית או מחוץ לחצרי המעסיק מקש ה על ביצוע הפסקת עבודה מתואמת, והכנסתם הנמוכה של עובדים .מקשה עליהם להקריב את השכר, שאינו משולם במהלך השביתה שנית, בעשור האחרון מגמתם הברורה של בתי הדין לעבודה היא מניעת שביתות, וזאת גם כשהשביתות חוקיות ומידתיות. מגמה זו מובילה להתארכות והסתבכות סכסוכי עבודה ולחוסר יציבות מתמשך בשוק העבודה. מגמה זו אף מאיינת את תמריץ המעסיקים לקיים יחסי עבודה קיבוציים כנדרש, ביודעם שעל פי רוב לא תאושר שביתה, ואם כן – .תאושר שביתה קצרה וסמלית בלבד, שאין בכוחה לגרום נזק כלכלי של ממש ,בנוסף, חדשות לבקרים צצות הצעות חוק לצמצום והגבלת זכות השביתה, ולא אחת נבחרי ציבור מגנים ,שביתות כפעילות אלימה וכמטרד לציבור. כל הדוגלים בגישה זו פוגעים פגיעה אנושה בזכויות עובדים ובאינטרס הציבור כולו: שהרי שיפור תנאי העבודה והשכר במשק, פתרון ליקויים וכשלים בענפי תעסוקה שונים, הבטחת שיעורי תעסוקה גבוהים וטיוב שירותים חברתיים – .כל אלה הם אינטרסים ציבוריים מובהקים .זכות ההתארגנות והשביתה תורמת לרווחת החברה ולשגשוג כלכלי, גם עבור אלה שאינם מאוגדים :לפרטים ,עו"ד אביגיל שחם, מנהלת המחלקה המשפטית, כוח לעובדים3467677 - 54 0 , [email protected] avig ,נעה נוצני, ראש תחום קידום מדיניות, כוח לעובדים6662164 - 052 , [email protected]