חומר רקע
1
כ"ט באדר א' התשפ"ב
2 במרס
2022
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות
התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
–
פרק ב': דיוור דיגיטלי
'מסמך הכנה מפורט מס5
:
תחילה
והוראות מעבר
תחילה והוראות מעבר
סעיף11
–
תיקון חוק מרשם האוכלוסין– תחילה והוראת מעבר
(א) תחילתן של הוראות פרקים ג' ו-
ד' לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, כנוסחן בסעיף2
(
5
)
לחוק זה, לעניין מען דיגיטלי כהגדרתו בסעיף1
לחוק מרשם האוכלוסין, כנוסחו בסעיף3
(
1
) לחוק
זה, תחילתן של הוראות חוק מרשם האוכלוסין, כנוסחן בסעיף3
לחוק זה, ותחילתן של הוראות חוק
עדכון כתובת, כנוסחן בסעיף4
לחוק זה, בתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה או במועד
שבו השלימה רשות האוכלוסין וההגירה את היערכותה ליישום אותן הוראות, לפי המוק דם; המנהל
הכללי של רשות האוכלוסין וההגירה יפרסם ברשומות הודעה על המועד שבו הושלמה ההיערכות
כאמור (בסעיף זה–
.)יום התחילה לעניין יחיד
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחילתן של הוראות סעיף5
א(א) לחוק מרשם האוכלוסין, כנוסחו
בסעיף3
(
3) לחוק זה, שישה חודשים לאח ר יום התחילה לעניין יחיד (בפסקה זו–
מועד התחילה
הנדחית); ואולם, תושב רשאי למסור את כתובת הדואר האלקטרוני או מספר הטלפון הנייד שלו
.לרשם החל מיום התחילה לעניין יחיד
"(ג) בסעיף זה, "מען דיגיטלי" ו"תושב–
כהגדרתם בחוק מרשם האוכלוסין כנוסחו בסעיף3
לחוק
.זה
מוצע לקבוע כי התיקון לחוק מרשם האוכלוסין, התיקון לחוק עדכון כתובת
'וההוראות שבפרקים ג
ו-
ד' לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים (ההוראות שמאפשרות לגופים ציבוריים לשלוח מסרים
אלקטרוניים למען דיגיטלי ושקובעות כללי שקילות וחזקת מסירה) לעניין
מען דיגיטלי של תוש
בים ,
ייכנסו לתוקף בתום6
חודשים מום פרסומו של החוק המוצע או במועד שבו השלימה רשות האוכלוסין
וההגירה את היערכותה הטכנולוגית לקליטה והעברה של המענים הדיגיטליים של יחידים, לפי
,המוקדם. לצורך הבטחת מתן ודאות לציבור לגבי מועד התחילה של ההסדר מנכ"ל
רשות האוכלוסי ן
.וההגירה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על המועד שבו הושלמה ההיערכות
כמו כן, מוצע לדחות את המועד שבו תיכנס לתוקף, לגבי תושב, החובה להודיע על מענו הדיגיטלי
לפקיד הרישום, לתום6
חודשים מיום פרסום הודעה כאמור ברשומות. עם זאת, מוצע לאפשר לתושב
ל הודיע על מענו הדיגיטלי כבר מיום פרסום ההודעה כאמור, ואם בחר לעשות כן, הדבר ייעשה בהתאם
להוראות הקבועות בסעיף3ב לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, כ
פ.י שמוצע לתקנו בחוק זה
נקודות לדיון
(1
)מועד התחילה: התחשבות בהיערכות הגופים הציבוריים
))(סעיף קטן (א–
בדברי ההסבר להצעת
החוק
נטען,
כי
רשות האוכלוסין צריכה להיערך לקליטה והע
ב ,רה של המענים הדיגיטליים של הציבור
ועל כן הוראות שונות ייכנסו לתוקפן6
חודשים מיום פרסומו של החוק המוצע או בסיום מועד
ההיערכות של רשות האוכלוסין, לפי המוקדם. מועד התחילה המוצע לוקח בח שבון
אך ו רק את הצורך
2
של
רשות האוכלוסין
להיערך
להפעלת החוק
, אך הוא אינו ל
ו קח בחשבון את הצורך של מכלול הגופים
הציבוריים
המנויים בתוספת השנייה להיערך לתחילת הפעלת
ההסדרים שבחוק
. מוצע,, אפוא
לבחון
עם הגופים הציבוריים השונים, האם מדובר במועד תחילה ריאלי, מבחינת יכולת ההיערכות שלהם.
(2
)
..."תחילתן של הוראות לעניין מען דיגיטלי כהגדרתו בסעיף1 לחוק מרשם אוכלוסין , כנוסחו
בסעיף3(1) לחוק זה"...
))(סעיף קטן (א–
ככל שהכוונה במשפט המוצע
לייחד את סעיף
התחילה הזה
למי שהוא יחיד (בשונה מ סעיף12
המוצע שעניינו סעיף תחילה)לגבי תאגידים ,
הניסוח מעט מסורבל
ולא בטוח שמשקף את הכוונה. כ,ך
במקום לומר מהו מועד התחילה לעניין
מען דיגיטלי של תושב ,
הניסוח המוצע מפנה .להגדרה של מהו "מען דיגיטלי" בחוק מרשם אוכלוסין אפשר לנסח את הדברים
:בצורה ברורה יותר, כך
"
)(א תחילתן של הוראות פרקים ג' ו-
ד' לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, כנוסחן בסעיף2(5
)
לחוק זה, לעניין מען דיגיטלי של תושב כהגדרתו בסעיף1
לחוק מרשם האוכלוסין, כנוסחו בסעיף3(1
)
לחוק זה, תחילתן של הוראות חוק מרשם
האוכלוסין...
"
ניסוח דומה יש בסעיף12
.הקובע את מועד התחילה לעניין מען דיגיטלי של תאגיד
(3
)
ההשלכות המעשיות של סדר הזמנים המוצע ))(סעיף קטן (א–
לפי
ס
עיף קטן
)(א
הוראות הפרקים
שעניינם שליחת מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי (פרק ג') ושקיל
ו ת דיוור דיגיטלי לשליחה
.בדואר (פרק ד'), ייכנסו לתוקף בתוך חצי שנה מפרסום החוק
לפי ס
עיף קטן
(ב) החובה על
אדם
להודיע על מענו הדיגיטלי תיכנס לתוקף רק
חצי שנה מאוחר יותר
. המשמעות היא ש הוראות החוק
לעניין דיוור דיגיטלי יחולו על גופים ציבוריים חצי שנה לפני שתחול על אנשים
חובה למסור את המען
הדיגיטלי שלהם .
ככל הנראה, הכוונה העומדת ביסוד הדברים היא לאפשר לגופים הציבוריים באותם
6
,חודשים לשלוח מסרים דיגיטליים
ל נמענים שלפי סעיף11
(ב) סיפה המוצע בחרו למסור את מענם
הדיגיטלי למרשם האוכלוסין באותם6 חודשים (ו עוד לפני שחלה
עליהם החובה לעשות זאת).
,ואולם
לשון הוראת התחילה המוצעת אינה עושה חלוקה מעין זו ,ולכאורה מ-6
חודשים לאחר הפרסום
ברשומות ה גוף
ה ציבורי יוכל לשלוח מסרים לכל מען דיגיטלי שנמצא ברשותו, גם
אם מדובר ב מען
דיגיטלי שאדם מסר בעבר
באופן וולונטרי
לצורך קבלת שירות מסוים .
.זו תוצאה שמעוררת קושי ,לכן
יש לחדד כי
הוראת התחילה לעניין הוראות פרק ג' ו-ד ,' לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים
תאפשר לגופים הציבוריים לשלוח מסרים באותם6
חודשים רק לנמענים שנתנו את מענם הדיגיטלי
מרצונם באותה התקופה
לפי סעיף11(ב) המוצע , ולא לאף נמען
אח ר
שמסיבה כזאת
או אחרת המען
הדיגיטלי שלו נמצא בידי הגוף הציבורי .
(4
) מועד השלמת ההיערכות ))(סעיף קטן (א–
בניסוח המוצע, עלולה להיווצר סיטואציה שבה מנכ"ל
רשות האוכלוסין מפרסם ברשומות הודעה
על כך ש הרשות השלימה את היערכותה במועד( מסוים1
בינואר2023
), והמועד הזה קודם
את ה מועד של
פרסום
( ההודעה ברשומות10
בינואר2023
) ,
דבר
שיוביל לתחולה רטרואקטיבית של הוראות החוק ממועד השלמת ההיערכות. כדי להימנע מכך , מוצע
לנסח את הדברים כך ש הכניסה לתוקף לא תהיה
במועד השלמת ההיערכות
אלא
ביום שבו פרסם
מנכ"ל רשות האוכלוסין הודעה ברשומות על כך שרשות האוכלוסין השלימה את היערכותה
(תיקון
)דומה נעשה במסגרת הדיונים שנעשו בחוק ההסדרים לגבי רשות האסדרה
(5
)
"(בפסקה זו–
")מועד התחילה הנדחית
))(סעיף קטן (ב –
מדובר בקיצור מיותר, שכן לא נעשה
כל שימוש בביטוי זה בשום מקום אחר בהצעת החוק.
(6) מועד חובת מסיר
ת פרטי המען הדיגיטלי –
בשונה מהסעיפים האחרים בחוק מרשם האוכלוסין
3
שבהם כתוב מועד ברור ואחיד שבו נדרש התושב למסור לפקיד הרישום הודעה עם פרטים מסוימים1 ,
לא ברור
מהו המועד שבו חלה החובה על תושב למסור הודעה בדבר פרטי מענו הדיגיטלי ,? מצד אחד
סעיף11
(ב) להצעת החוק קובע כי תחילתה של החובה למסירת מען דיגיטלי לפי סעיף5
א(א) המוצע
לחוק מרשם האלכוסין היא6
חודשים מיום תחילתו של החוק (שהוא6
חודשים מיום הפרסום
ברשומות), דהי ינו: בתום6
החודשים האמורים תחול על כל תושב חובה מיידית למסירת מענו
הדיגיטלי . מצד שני, סעיף18
להצעת החוק קובע הוראת שעה, שבסמגרתה מוציע להוסיף לחוק מרשם
האוכלוסין את סעיף19
ז שבו מוצע לקבוע, בין היתר, כי תושב שקיבל פנייה מפקיד הרישום יהיה
חייב למסור לפקיד
הרישום הודעה בדבר פרטי מענו הדיגיטלי בתוך10
ימים ממועד הפנייה .
התוצאה היא מוזרה ולא אחידה: מי שפנו אליו–
תחול עליו החובה למסירת המען הדיגיטלי בתוך
10
ימים ממועד הפנייה, ומי שלא פנו אליו–
תחול עליו החובה באופן מיידי עם תום6
החודשים מיום
התחילה. יש חוסר בהירות בנקודה זו, ומכיוון שמדובר בחובה חוקית שמוצע להטיל–
יש להבהיר
.את הדברים
(7) מסע הסברה –
מוצע לוועדה לשקול את האפשרות לדרוש מהממשלה יציאה במסע הסברה טרם
.כניסת הוראות החוק לתוקף, כדי להנגיש את משמעויות ההסדר והשלכותיו לכלל הציבור
סעיף12
–
תיקון חוק החברות, תיקון חוק העמותות ותיקון פקודת האגודות השיתופיות–
תחילה
ותחולה
תחילתן של הוראות
פרקים ג' ו-ד' לחוק פניי ה דיגיטלית לגופים ציבוריים, כנוסחם בסעיף2
(
5
) לחוק
זה, לעניין מען דיגיטלי של תאגיד, ותחילתן של הוראות סעיפים5
עד7
לחוק זה, בתום שישה חודשים
מיום פרסומו של חוק זה (בפרק זה– י ום התחילה לעניין תאגיד), והן יחולו לעניין חברה או חברת
חו ץ כהגדרתן בחוק החברות (בפרק זה–
חברה, חברת חוץ), עמותה כהגדרתה בחוק העמותות
(בפרק זה–
עמותה) או אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות (בפרק זה–
אגודה שיתופית), לפי העניין, שהתאגדה במועד האמור או לאחריו; בסעיף זה, "מען דיגיטלי", של
תאגיד– כמפו:רט להלן, לפי העניין
(
1
) לעניין חברה או חברת חוץ–
מ ען דיגיטלי כהגדרתו בסעיף1
לחוק החברות, כנוסחו
בסעיף5
(
1
)(ב) לחוק זה (בפרק זה– מ;)ען דיגיטלי, של חברה
(
2
) לעניין עמותה–
מ ען דיגיטלי כהגדרתו בסעיף2
(ד) לחוק העמותות, כנוסחו בסעיף
6
(
1)(ג) לחוק זה (בפר ק זה– מען דיגיטלי, ש;)ל עמותה
(
3
) לעניין אגודה שיתופית–
מ ען דיגיטלי כהגדרתו בסעיף18
א לפקודת האגודות
השיתופיות, כנוסחו בסעיף7
(
1
) לחוק זה (בפרק זה– מ.)ען דיגיטלי, של אגודה שיתופית
מוצע לקבוע כי
התיקונים לחוק החברות, חוק העמותות ופקודת האגודות השיתופי ות, כמו גם
ההוראות
שבפרקים ג' ו-ד' לחוק פניי ה דיגיטלית לגופים ציבוריים (ההוראות שמאפשרות לגופים
ציבוריים לשלוח מסרים אלקטרוניים למען דיגיטלי ושקובעות כללי שקילות וחזקת מסירה) לעניין
מען דיגיטלי של תאגיד, ייכנסו לתוקף בתום6 חודשים מום פרסומו של החוק המוצע.
לפי המוצע, הוראות אלה יחולו על חברה, חברת חוץ, עמותה או אגודה שיתופית שהתאגדה במועד
הכניסה לתוקף או לאחריו. לעניין תאגידים כאמור שהתאגדו לפני יום הכניסה–
יחולו הוראות
סעיפים13
עד15
.להלן
1
מיום כניסתו לישראל / מיום שהיה לתושב (סעיף5
); תוך10
ימים ממועד הלידה (סעיף6), וכן הלאה.
4
סעיף13
–
תיקון חוק החברות– הוראת מעבר
(א) חברה או חברת חוץ ,כמפורט להלן ,שהתאגדה לפני יום התחילה לעניין תאגידים ,יחולו לגביה
החובות לפי סעיפים
123א(א )ו-(ב )רישה או
346
(ב()
3
)ו-(ג )לחוק החברות ,כנוסחם בסעיף 5
(
8
)
או (
11
()א )ו-(ב )לחוק זה ,בהתאמה ,במועדים שלהלן ,לפי העניין ,וכן יחולו לגביהן ,מאותם מועדים
ואילך ,ההוראות לפי סעיף
123א(ב )סיפה ו-(ג )לחוק החברות ,כנוסחו בסעיף 5
(
8
)לחוק זה ,או
ההוראות לפי הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיף
346
(ג1
)לחוק החברות ,כנוסחו בסעיף 5
(
11
()ג )
לחוק זה:
(
1
) לעניין חברה שאינה תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך ,התשכ"ח–
1968
(בסעיף
זה – תאגיד מדווח )
– בעת הגשת דיווח לפי סעיף
141
לחוק החברות ,לראשונה לאחר יום
התחילה לעניין תאגיד;
(
2
)
לעניין חברה שהיא תאגיד מדווח –
בעת הגשת דיווח לפי סעיף
145
(
2
)לחוק
החברות ,לראשונה לאחר יום התחילה לעניין תאגיד ,או בתום שישה חודשים מיום
התחילה כאמור ,לפי המוקדם;
(
3
) לעניין חברת חוץ –
בעת הגשת עדכון לפי סעיף
346
(ג )לחוק החברות ,לראשונה
לאחר יום התחילה לעניין תאגיד ,בעת הגשת דוח לפי סעיף
348
לחוק האמור לראשונה
לאחר יום התחילה כאמור ,או בתום שישה חודשים מיום התחילה כאמור ,לפי המוקדם.
(ב)
(
1
)
חברה או חברת חוץ שהתאגדה לפני יום פרסומו של חוק זה ,ושמסרה לרשם
החברות את פרטי מענה הדיגיטלי לפי הוראות סעיף קטן (א ,)רשאית ,בכל עת בתקופה
שממועד המסירה עד תום
24
חודשים מיום התחילה לעניין תאגיד (בפרק זה –
תקופת
הביניים ,)להודיע לרשם החברות שהיא מסרבת לקבל מסרים למענה הדיגיטלי בהתאם
להוראות פרק ג 'לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים ,בתקופת הביניים ;שר המשפטים
רשאי ,בצו ,להאריך את תקופת הביניים בשנה אחת נוספת.
(
2
) מסרה חברה לרשם החברות הודעה על סירוב כאמור בפסקה (
1
)
–
(א) יודיע לה הרשם כי המען הדיגיטלי יוכל ,על אף הודעתה ,לשמש גוף ציבורי כאמור
בפסקה (
2
)להגדרה "גוף ציבורי "שבסעיף 1 לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים
(בפרק זה – גוף ציבורי )לשליחת מסר כאמור בפסקה (
1
()א()
4
)של סעיף 3ג(א )לחוק
האמור ,בתקופת הביניים;
(ב) לא יוכל גוף ציבורי לשלוח מסר שאינו מסר כאמור בפסקת משנה (א )למען
הדיגיטלי של החברה בתקופת הביניים ,כל עוד לא חזרה בה החברה מהודעתה ;
הוראות פסקת משנה זו לא יחולו לעניין גוף ציבורי שחלות לגביו הוראות סעיף
17
.
(ג) הוראות סעיף קטן (א )יחולו גם על חברה שהתאגדה לפני יום התחילה כאמור בו ,ושמסרה לרשם
החברות ,לפני המועד האמור ,את כתובת הדואר האלקטרוני או את מספר הטלפון הנייד שלה.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כי הוראות סעיף קטן (ב )יחולו על סוגי חברות ,לרבות חברות
חוץ ,שהתאגדו לפני יום פרסומו של חוק זה ,ושמתקיימות לגביהן נסיבות מיוחדות לעניין קבלת
מסרים אלקטרוניים על ידן באמצעות דואר אלקטרוני או טלפון נייד שלהן ,גם לאחר תום תקופת
הביניים.
מוצעות הוראות מעבר לעניין חברות שהתאגדו לפני יום התחילה. על פי המוצע, חברות קיימות ימסרו
את המען הדיגיטלי שלהן במסגרת הגשת הדוח השנתי שעל חברה להגיש ,
במסגרת עדכונים אחרים
שעליה למסור לרשם
, או בתוך שישה חודשים מיום תחילת התיקון המוצע, לפי המוקדם , והכל
בהתאם לסוג החברה שבה מדובר.
כדי שהשימוש במען הדיגיטלי של חברות ייעשה באופן הדרגתי, מוצע לקבוע כי בשנתיים הראשונות
שלאחר מועד התחילה לגבי תאגידים, יוכלו חבר ות שהתאגדו לפני פרסום החוק המוצע, לאחר שמסרו
את פרטי המען הדיגיטלי שלהן לרשם החברות, להודיע כי הן אינן מעוניינות בדיוור דיגיטלי מגופים
ציבוריים, ושר המשפטים יוכל להאריך תקופה זו בשנה נוספת אחת. בתום התקופה האמורה יחול
ההסדר על כל החברות, למעט אלה ששר המשפט.ים יחריג בתקנות, אם יחריג
5
כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע סוגי חברות שנוכח נסיבות מיוחדות שמתקיימות
לגביהן, יוכלו להמשיך להודיע שאינן
מעוניינות לקבל דיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים, גם לאחר תום
.פרק הזמן של השנתיים
נקודות לדיון
(1
) "יום התחילה"לעניין תאגידים
))(סעיף קטן (א–
הניסוח המדויק לפי סעיף12
הוא "יום התחילה
לעניין
תאגיד."
(2
)
המועד לתחילת סעיף123
)(ג /
346(ג1): יידוע על ידי הרשם
))(סעיף קטן (א–
סעיף13
(א) המוצע
מבחין בין הוראות ס
עיף
123א(א) ו-
(ב) רישה–
שיחולו על חברה במועד הגשת
הדיווח הבא שלה , לבין
הוראות ס
עיף
123א(ב) סיפה ו-
)(ג–
שיחולו על חברה
ממועד הגשת הדיווח האמור ואילך .
ואולם, לא
בטוח שההפנייה לס
עיף
123
)א(ג מ רק
מועד
הגשת הדיווח הבא
ואילך
,היא מדויקת שכן חובת היידוע
ש
חלה על רשם מכוח ס
עיף
123
א(ג) האמור רלוונטית גם
במועד
הגשת הדיווח הבא ,שלה. כך חובת
היידוע של הרשם תחול גם ,במועד הגשת הדיווח הבא שלה
וגם ממועד הגשת הדיווח הבא שלה ואילך .
,לכן נראה שהציון של סעיף123א(ג) לחוק צריך להיות הן ברישה והן בסיפה . הערה דומה רלוונטית
גם ביחס לסעיף346(ג1).
דרך אחרת להימנע מהבלבול שחלוקה זו מייצרת, היא להימנע מההפרדה
" שבין "במועדים שלהלן" לבין "מאותם מועדים ואילך", ובמקום זה לדבר על במועד שלהלן וממנו
ואילך, לפי העניין."
(3) "חברה או חברת חוץ.. יחולו לגביה ה חובות לפי סעיפים123א(א) ו-
(ב) רישה או346
()(ב3
)ו-
)(ד
"...לחוק החברות
))(סעיף קטן (א–
הצמדת ההתייחסות לחברה ולחברת חוץ באותו הסעיף יוצרת
משפט מאוד מסורבל ולא ברור. מוצע לשקול לפצל את הסעיף לשניים, כך שאחד יתייחס לחברה
.והשני לחברת חוץ
(4
)
"חברה שאינה תאגיד מדווח כהגדרתו... (בסעיף זה–
)תאגיד מדווח "
()(סעיף קטן (א1
))
–
יש
משהו מטעה בקיצור המוצע, שכן ניתן בטעות לקרוא כאילו ההגדרה נועדה לקצר את כל המשפט
שלפניה, ואז המשמעות (המוטעית) תהיה
שחברה שאינה תאגיד מדווח תוגדר כ"תאגיד מדווח"
. כדי
( למנוע טעות אפשרית מעין זו, אפשר להחליף את הסדר של פסקאות1) ו-(2
) כך שההגדרה
תיכתב
.בפסקה הנוגעת לתאגיד מדווח
(5
)הצמד
ה להגשת דיווח שנת
י לחברה שהיא תאגיד מדווח
()(סעיף קטן (א2
))
–
מדוע שלא להצמיד
,)את החובה החלה למועד הגשת הדוח השנתי של תאגיד מדווח (שנדרש לדווח לפי חוק ניירות ערך
?אלא למועד שבו התאגיד מדווח על שינוי המען שלו
(6
)
מדוע נדרשים מועדים
שונים ו
חלופיי
ם לגבי חברת חוץ?
()(סעיף קטן (א3
))
–
מדוע לגבי חברת
חוץ מוצע להפנות למועד הגשת עדכון לפי סעיף346
)(ג,
אם בכל מקרה מפנים למועד שבו חברת החוץ
נדרשת להגיש דוח שנתי לפי ס
עיף
348
?
מדוע לא להפנות רק למועד להגשת דוח שנתי כפי שמוצע
( בפסקה1
?) לגבי חברה
(7
"...) "יודיע לה הרשם כי המען הדיגיטלי יוכל, על אף הודעתה, לשמש גוף ציבורי (סעיף קטן
()(ב2
)))(א–
" :מוצע לתקן מעט את הניסוח באופן הבא יודיע לה הרשם כי ,המען הדיגיטלי יוכל על אף
,הודעתה יוכל המען הדיגיטלי...לשמש גוף ציבורי".
(8
) "לשמש גוף ציבורי לשליחת מסר( כאמור בפסקה1
())(א4
) של סעיף3
"...ג(א) לחוק האמור
()(סעיף קטן (ב2
)))(א–
מוצע לנסח את הדברים באופן פשוט יותר:
"מסר
כאמור
בסעיף בפסקה
6
3
)ג(א(1
())(א4
)של
סעיף3
)ג(א
לחוק האמור...
."
(9
( ) "לשמש גוף ציבורי לשליחת מסר כאמור בפסקה1
())(א4
) של סעיף3
ג(א) לחוק"...האמור
()(סעיף קטן (ב2
)))(א–
?לא לגמרי ברור מה הרלוונטיות של "מסר אזהרה" כשמדובר בתאגיד
(
10
) התאגידים שניתן להחריג: היקף התאגידים ))(סעיף קטן (ד–
מוצע להקנות לשר המשפטים
אפשרות להחריג בתקנות סוגי חברות שהתאגדו לפני יום פרסום החוק ושמתקיימות לגביהן נסיבות
מיוחדות שיאפשרו להן לסרב לקבל מסרים למענן הדיגיטלי. ככל שיש הבנה שיתכנו תאגידים חריגים
שיש הצדקה להחריגם, כי אז מדוע להגביל זאת רק לתאגידים שהתאגד ו
לפני יום התחילה ? האם לא
יכולים להיות
תאגידים שיתאגדו בעתיד ויחולו לגביהם הרציונאלים המצדיקים החרגה כאמור?
(
11) תקנות להחרגת תאגידים: אישור פרלמנטרי
))(סעיף קטן (ד–
נוכח העובדה שמדובר על החרגה
של תאגידים מתחולת ההסדר הרגיל החל עליהם, נראה כי מוצדק לדרוש שהחרגה זו תיעשה בפיקוח
פרלמנטרי, ועל כן יש להוסיף כי התקנות תהיינה
באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(
12
) תקנות להחרגת תאגידים: שיקול הדעת ))(סעיף קטן (ד–
לפי ה מוצע, קביעת שר המשפטים
בדבר החרגת תאגידים שתאפשר להם לסרב לקבל מסרים למענם הדיגיטלי, תיעשה רק אם
."מתקיימות לגבי התאגיד "נסיבות מיוחדות ,האם אין מקום להרחיב את שיקול הדעת של השר
ולקבוע כי סמכות ההחרגה תיושם בהתאם לאופי פעילותו של התאגיד, ולא רק "בנסיבות?"מיוחדות
(
13
) תקנות להחרגת תאגידים: משך הזמן ))(סעיף קטן (ד–
האם סמכות השר להחריג תאגידים
?אמורה להיות מוגבלת בזמן או שהוא רשאי להחריג תאגיד מההסדר הרגיל באופן קבוע
סעיף14
–
תיקון חוק העמותות– תחולה והוראות מעבר
(א) עמותה שהתאגדה לפני יום התחילה לעניין תאגיד ,יחולו עליה החובות לפי סעיף 2
(א )לחוק
העמותות ,כנוסחו בסעיף 6(
1
()א )לחוק זה ,וסעיף קטן (א )של סעיף 8ג לחוק העמותות ,כנוסחו
בסעיף 6
(
2
)לחוק זה ,במועד הגשת הדוח לפי סעיף
38
(א()
6
)לחוק העמותות ,לראשונה לאחר יום
התחילה האמור ,ויחולו לגביה ,מהמועד האמור ואילך ההוראות לפי סעיפים קטנים (ב )ו-(ג )של סעיף
8ג האמור.
(ב)
(
1
) עמותה שהתאגדה לפני יום פרסומו של חוק זה ,ושמסרה לרשם העמותות את פרטי
מענה הדיגיטלי לפי הוראות סעיף קטן (א ,)רשאית ,בכל עת בתקופת הביניים ,להודיע
לרשם העמותות שהיא אינה מעוניינת לקבל מסרים למענה הדיגיטלי בהתאם להוראות פרק
ג 'לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים ,בתקופת הביניים.
(
2
) מסרה עמותה לרשם העמותות הודעה כאמור בפסקה (
1
)
–
(א) יודיע לה הרשם כי המען הדיגיטלי יוכל ,על אף הודעתה ,לשמש גוף ציבורי
לשליחת מסר כאמור בפסקה (
1
()א()
4
)של סעיף 3ג(א )לחוק פנייה דיגיטלית לגופים
ציבוריים, בתקופת הביניים;
(ב) לא יוכל גוף ציבורי לשלוח מסרים למען הדיגיטלי של העמותה בתקופת הביניים ,
כל עוד לא חזרה בה העמותה מהודעתה ;הוראות פסקת משנה זו לא יחולו לעניין גוף
ציבורי שחלות לגביו הוראות סעיף
17
.
(ג) הוראות סעיף קטן (א )יחולו גם על עמותה שהתאגדה לפני יום התחילה לעניין תאגיד ,ושמסרה
לרשם העמותות ,לפני המועד האמור ,את כתובת הדואר האלקטרוני או את מספר הטלפון הנייד
שלה.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כי הוראות סעיף קטן (ב )יחולו על סוגי עמותות שהתאגדו
לפני יום פרסומו של חוק זה ,ושמתקיימות לגביהן נסיבות מיוחדות לעניין קבלת מסרים אלקטרוניים
על ידן באמצעות דואר אלקטרוני או טלפון נייד שלהן ,גם לאחר תום תקופת הביניים.
7
מוצעות הוראות מעבר לעניין עמותות
שהתאגדו לפני יום התחילה. על פי המוצע, עמותות קיימות
.ימסרו את המען הדיגיטלי שלהן במסגרת הגשת הדוח השנתי שעליהן להגיש לרשם העמותות
כדי שהשימוש במען הדיגיטלי של עמותות ייעשה באופן הדרגתי, מוצע לקבוע כי בשנתיים הראשונות
שלאחר מועד התחילה לגבי תאגידים, יוכלו עמותות שהתאגדו לפני פרסום החוק המוצע, לאחר
שמסרו את פרטי המען הדיגיטלי שלהן לרשם העמותות, להודיע כי הן אינן מעוניינות בדיוור דיגיטלי
מגופים ציבוריים, ושר המשפטים יוכל להאריך תקופה זו בשנה נוספת אחת. בתום התקופה האמורה
יחול ההסדר על כל העמותות, למעט אלה ששר
.המשפטים יחריג בתקנות, אם יחריג
כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע סוגי עמותות שנוכח נסיבות מיוחדות שמתקיימות
לגביהן, יוכלו להמשיך להודיע שאינן מעוניינות לקבל דיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים, גם לאחר תום
.פרק הזמן של השנתיים
נקודות לדיון
(1
) המועד לתחילת סעיף8ג(ג): יידוע על ידי הרשם
))(סעיף קטן (א–
בדומה להערה שנרשמה לעיל
לגבי הוראת המעבר לעניין חברות בסעיף13
להצעת החוק, גם כאן, מוצע להימנע מההפרדה שבין
" "במועד הגשת הדוח" לבין "מהמועד האמור ואילך", ובמקום זה לדבר על במועד הגשת הדוח וממנו
ואילך, ל
פי העניין."
(2
"...) "יודיע לה הרשם כי המען הדיגיטלי יוכל, על אף הודעתה, לשמש גוף ציבורי (סעיף קטן
()(ב2
)))(א–
" :מוצע לתקן מעט את הניסוח באופן הבא יודיע לה הרשם כי ,המען הדיגיטלי יוכל על אף
,הודעתה יוכל המען הדיגיטלי...לשמש גוף ציבורי".
(3
) "לשמש גוף( ציבורי לשליחת מסר כאמור בפסקה1
())(א4
) של סעיף3
"...ג(א) לחוק
(סעיף קטן
()(ב2
)))(א– מוצע לנסח את הדברים באופן פשוט יותר:
"מסר
כאמור
בסעיף בפסקה 3
)ג(א(1
())(א4
)
של
סעיף3
)ג(א
לחוק האמור...
."
(4
( ) "לשמש גוף ציבורי לשליחת מסר כאמור בפסקה1
())(א4
) של סעיף3
"...ג(א) לחוק
(סעיף קטן
()(ב2
)))(א–
?לא לגמרי ברור מה הרלוונטיות של "מסר אזהרה" כשמדובר בתאגיד
(5
) העמותות שניתן להחריג: היקף העמותות ))(סעיף קטן (ד–
מוצע להקנות לשר המשפטים אפשרות
להחריג בתקנות סוגי עמותות שהתאגדו לפני יום פרסום החוק ושמתקיימות לגביהן נסיבות מיוחדות
שיאפשרו להן לסרב לקבל מסרים למענן הדיגיטלי. ככל שיש הבנה שיתכנו עמותות שיש הצדקה
להחריגם, כי אז מדוע להגביל זאת רק לעמותות שהתאגדו
לפני יום התחילה ? האם לא יכולות להיות
עמותות שיתאגדו בעתיד ויחולו
?לגביהם הרציונאלים המצדיקים החרגה כאמור
(6
) תקנות להחרגת
עמותות
: אישור פרלמנטרי
))(סעיף קטן (ד–
נוכח העובדה שמדובר על החרגה
של עמותות מתחולת ההסדר הרגיל החל עליהם, נראה כי מוצדק לדרוש שהחרגה זו תיעשה בפיקוח
פרלמנטרי, ועל כן יש להוסיף כי התקנות תהיינה
באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(7
) תקנות להחרגת עמותות : שיקול הדעת ))(סעיף קטן (ד–
לפי המוצע, קביעת שר המשפטים בדבר
החרגת עמותות שתאפשר להם לסרב לקבל מסרים למענם הדיגיטלי, תיעשה רק אם מתקיימות לגבי
העמותה "נסיבות מיוחדות". האם אין מקום להרחיב את שיקול הדעת של השר, ולקבוע כי סמכות
ההחרגה תיושם בהתאם לאופי פעילות
ה
של
העמותה?", ולא רק "בנסיבות מיוחדות
(8
) תקנות להחרגת
עמותות : משך הזמן ))(סעיף קטן (ד–
האם סמכות השר להחריג עמותות אמורה
להיות מוגבלת בזמן או שהוא רשאי להחריג עמותה
מההסדר הרגיל באופן קבו?ע
8
סעיף15
–
תיקון חוק האגודות השיתופיות– תחולה והוראת מעבר
(א) אגודה שיתופית שהתאגדה לפני יום התחילה לעניין תאגידים ,יחולו עליה החובות לפי סעיף
18א
לפקודת האגודות השיתופיות ,כנוסחו בסעיף 7
(
1
)לחוק זה ,במועד הגשת הדוח הכספי השנתי לפי
סעיף
64
(
1
()ג )לפקודה האמורה ,לראשונה לאחר יום התחילה לעניין תאגיד.
(ב)
(
1
) אגודה שיתופית שהתאגדה לפני יום פרסומו של חוק זה ושמסרה לרשם האגודות
השיתופיות את פרטי מענה הדיגיטלי לפי הוראות סעיף קטן (א ,)רשאית ,בכל עת ,בתקופה
שממועד המסירה עד תום
24
חודשים מיום התחילה לעניין תאגיד ,להודיע לרשם האגודות
השיתופיות שהיא אינה מעוניינת לקבל מסרים למענה הדיגיטלי בהתאם להוראות פרק ג '
לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים ,באותה תקופה ;שר הכלכלה והתעשייה רשאי ,בצו ,
להאריך את התקופה האמורה בשנה אחת נוספת.
(
2
) מסרה אגודה שיתופית לרשם האגודות השיתופיות הודעה כאמור בפסקה (
1
)
–
(א) יודיע לה הרשם כי המען הדיגיטלי יוכל ,על אף הודעתה ,לשמש גוף ציבורי
לשליחת מסר כאמור בפסקה (
1
()א()
4
)של סעיף 3ג(
3
)לחוק תקשורת דיגיטלית עם
גופים ציבוריים ,בתקופה האמורה בפסקה (
1
;)
(ב) לא יוכל גוף ציבורי לשלוח מסרים למען הדיגיטלי של האגודה השיתופית בתקופת
האמורה בפסקה (
1
,)כל עוד לא חזרה בה אגודה השיתופית מהודעתה ;הוראות
פסקת משנה זו לא יחולו לעניין גוף ציבורי שחלות לגביו הוראות סעיף
17
.
(ג) הוראות סעיף קטן (א )יחולו גם על אגודה שהתאגדה לפני יום התחילה כאמור בו ,ושמסרה לרשם
האגודות השיתופיות ,לפני המועד האמור ,את כתובת הדואר האלקטרוני או את מספר הטלפון הנייד
שלה.
(ד) השר רשאי לקבוע בתקנות כי הוראות סעיף קטן (ב )יחולו על סוגי אגודות שיתופיות שהתאגדו
לפני יום פרסומו של חוק זה ושמתקיימות לגביהן נסיבות מיוחדות לעניין קבלת מסרים אלקטרוניים
על ידן באמצעות דואר אלקטרוני או טלפון נייד שלהן ,גם לאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן
(ב()
1
.)
מוצעות הוראות מעבר לעניין אגודות שיתופיות שהתאגדו לפני יום התחילה. על פי המוצע, אגודות
שיתופיות קיימות ימסרו את המען הדיגיטלי שלהן במסגרת הגשת הדוח הכספי השנתי שעליהן להגיש
.לרשם האגודות השיתופיות
כדי שהשימוש במען הדיגיטלי של אגודות שיתופיות ייעשה באופן הדרגתי, מוצע לקבוע כי בשנתיים
הראשונות שלאחר מועד התחילה לגבי תאגידים, יוכלו אגודות שיתופיות שהתאג דו לפני פרסום החוק
המוצע, לאחר שמסרו את פרטי המען הדיגיטלי שלהן לרשם האגודות השיתופיות, להודיע כי הן אינן
.מעוניינות בדיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים, ושר המשפטים יוכל להאריך תקופה זו בשנה נוספת אחת
בתום התקופה האמורה יחול ההסדר על כל האגודות השיתופיות, למעט
אלה ששר המשפטים יחריג
.בתקנות, אם יחריג
כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע סוגי אגודות שיתופיות שנוכח נסיבות מיוחדות
,שמתקיימות לגביהן, יוכלו להמשיך להודיע שאינן מעוניינות לקבל דיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים
.גם לאחר תום פרק הזמן של השנתיים
נקודות
לדיון
(1
"...) "יודיע לה הרשם כי המען הדיגיטלי יוכל, על אף הודעתה, לשמש גוף ציבורי (סעיף קטן
()(ב2
)))(א–
" :מוצע לתקן מעט את הניסוח באופן הבא יודיע לה הרשם כי ,המען הדיגיטלי יוכל על אף
,הודעתה יוכל המען הדיגיטלי...לשמש גוף ציבורי"
(2) ז סמכות השר להחריג
אגודות שיתופיות (סעיפים קטנים (ב) ו-
))(ד–
ההערות שנרשמו לעיל לגבי
הוראת המעבר לעניין חברות בסעיף13
להצעת החוק, נכונות גם כאן, בשינויים המחויבים, לגבי
9
.עמותות
(3
( ) "לשמש גוף ציבורי לשליחת מסר כאמור בפסקה1
())(א4
) של סעיף3
"...ג(א) לחוק
(סעיף קטן
()(ב2
)))(א– מוצע לנסח את הדברים באופן פשוט יותר:
"מסר
כאמור
בסעיף בפסקה 3
)ג(א(1
())(א4
)
של
סעיף3
)ג(א
לחוק האמור...
."
(4
( ) "לשמש גוף ציבורי לשליחת מסר כאמור בפסקה1
())(א4
) של סעיף3
"...ג(א) לחוק
(סעיף קטן
()(ב2
)))(א–
?לא לגמרי ברור מה הרלוונטיות של "מסר אזהרה" כשמדובר בתאגיד
(5
) האגודות השיתופיות שניתן להחריג: היקף האגודות השיתופיות ))(סעיף קטן (ד–
מוצע להקנות
לשר המשפטים אפשרות להחריג בתקנות סוגי אגודות שיתופיות שהתאגדו לפני יום פרסום החוק
ושמתקיימות לגביהן נסיבות מיוחדות שיאפשרו להן לסרב לקבל מסרים למענן הדיגיטלי. ככל שיש
הבנה שיתכנו אגודות שיתופיות שיש הצדקה להחריגם, כי אז מדוע להגביל זאת רק לאגודות
שיתופיות שהתאגדו
לפני יום התחילה ? האם לא יכולות להיות
אגודות שיתופיות שיתאגדו בעתיד
ויחולו לגביהם הרציונאלים המצדיקי?ם החרגה כאמור
(6) תקנות להחרגת אגודות שיתופיות: אישור פרלמנטרי
))(סעיף קטן (ד–
נוכח העובדה שמדובר על
החרגה של אגודות שיתופיות מתחולת ההסדר הרגיל החל עליהם, נראה כי מוצדק לדרוש שהחרגה זו
תיעשה בפיקוח פרלמנטרי, ועל כן יש להוסיף כי התקנות תהיינה
באישור ועדת
החוקה, חוק ומשפט
של הכנסת.
(7
) תקנות להחרגת אגודות שיתופיות: שיקול הדעת ))(סעיף קטן (ד–
לפי המוצע, קביעת שר
,המשפטים בדבר החרגת אגודות שיתופיות שתאפשר להם לסרב לקבל מסרים למענם הדיגיטלי
תיעשה רק אם מתקיימות לגבי האגודה השיתופית "נסיבות מיוחדות". האם אין מקום להרחיב את
שיקול הדעת של השר, ולקבוע כי סמכות ההחרגה תיושם בהתאם לאופי פעילותה של האגודה, ולא
?"רק "בנסיבות מיוחדות
(8
) תקנות להחרגת אגודות שיתופיות: משך הזמן
(סעיף קטן (ד ))
–
האם סמכות השר להחריג אגודות
שיתפויות
?אמורה להיות מוגבלת בזמן או שהוא רשאי להחריג עמותה מההסדר הרגיל באופן קבוע
סעיף16
–
)תיקון פקודת המסים (גבייה– תחילה והוראת מעבר
(א) על אף הוראות סעיפים
11
ו-
12
,תחילתם של פרקים ג 'ו־ד 'לחוק פנייה דיגיטלית לגופים
ציבוריים ,כנוסחם בסעיף 2
(
5
)לחוק זה ,ושל סעיפים 8 עד
10
לחוק זה ,לגבי רשות האכיפה והגבייה ,
המרכז לגביית קנסות ,אגרות והוצאות או גוף ציבורי אחר הגובה לפי פקודת המסים (גבייה ,)פקודת
העיריות או פקודת המועצות המקומיות ,לעניין הודעות שגוף כאמור שולח במסגרת הליכי גביית
חובות (בסעיף זה – הודעות גבייה ,)במועד שבו השלים גוף כאמור את היערכותו לשליחת הודעות
כאמור לפי הוראות פרק ג 'לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים ,כנוסחו בסעיף 2
(
5
)לחוק זה ,או
בתום
30
חודשים מיום התחילה לעניין תאגיד ,לפי המוקדם ;מנהל גוף כאמור יפרסם הודעה על
מועד התחילה החל לגביו לפי סעיף קטן זה ברשומות ובאתר האינטרנט של הגוף הציבורי.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א ,)בתקופה של
12
חודשים ממועד התחילה כאמור באותו סעיף קטן
(בסעיף קטן זה – התקופה הקובעת ,)יחולו לגבי גוף כאמור בו הוראות סעיף 3ה לחוק פנייה דיגיטלית
לגופים ציבוריים ,כנוסחו בסעיף 2
(
5
)לחוק זה ,לעניין מסר אלקטרוני שהוא הודעת גבייה ,רק אם
התקבל לגבי המסר גם אישור או חיווי כאמור בסעיף 3ו(
3
()א )לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים ,
כנוסחו בסעיף 2
(
5
)לחוק זה ;ואולם ,חל מועד התחילה כאמור בסעיף קטן (א ,)לגבי גוף כאמור בו ,
18
חודשים או יותר לאחר יום התחילה לעניין יחיד ,תסתיים התקופה הקובעת לגבי אותו גוף בתום
1
0
30
חודשים מהמועד האמור.
לפי המוצע, מועד התחילה לעניין גבייה יימנה לעניין כל גוף ציבורי הגובה חובות לפי הדינים
המפורטים בסעיף, בנפרד, ויהיה המועד שבו גוף ציבורי כאמור השלים את היערכותו והחל במשלוח
מסרים דיגיטליים, ושמנהל הגוף הציבורי פרסם לגבי הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הגוף
.הציבורי
,בנוסף בהליכי גביית חובות יש להודעות דרישת תשלום החוב הנשלחות חשיבות מוגברת, שכן ההנחה
שחיב משתמט מתשלום החוב ועל כן ניתן לנקוט נגדו בהליכי גבייה, מבוססת על ההנחה שהוא קיבל
את דרישת התשלום או האזהרה והחליט שלא לשלם אותה. לפיכך, מוצע לקבוע כי בתקופה של שנה
מיום הת חילה, משלח הודעות בהליכי גבייה למען הדיגיטלי ייחשב לכזה העונה על הדרישה הקבועה
בכל דין לעניין משלוח הודעות בכתב, רק אם החייב אישר את קבלת המסר לפי סעיף3
(ו3
)(א) לחוק
.פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים
ואולם, מוצע לקבוע כי גוף שסיים את היערכותו והחל לשלוח מסר
ים דיגיטליים בחלוף יותר מ-
18
חודשים מיום תחילת ההסדר לעניין יחיד, יחול עליו הסדר השקילות מכוח הוראת המעבר רק עד תום
30
חודשים מאותו מועד. בדברי ההסבר להצעת החוק ניתנו הדוגמאות הבאות: גוף ציבורי שהחל
לשלוח הודעות למען הדיגיטלי לאחר6
חודשים ממועד התחילה– י וכל לדוור לפי ההסדר שבהוראת
המעבר במשך12
חודשים; ואולם, גוף שהחל במשלוח מסרים באופן האמור בחלוף25
חודשים ממועד
התחילה הנזכר–
יוכל לדוור מכוח הוראת המעבר במשך5
.חודשים, בלבד
נקודות לדיון
(1
)
מועד השלמת ההיערכות ))(סעיף קטן (א–
כדי להימנע מסיטואציה שבה מנכ"ל של גוף גבייה
מפרסם הודעה שהמועד שבו הגוף השלים את היערכותו קדם לפרסום, מה שיוביל לתחולה
רטרואקטיבית של הוראות החוק, מוצע לקבוע (כפי שנקבע לאחרונה בתיקון שנערך בחוק ההסדרים
לגבי רשות האסדרה), כי הכניסה לתוקף לא תהיה
במועד השל
מת ההיערכות
אלא ביום שבו פרסם
מנהל הגוף הציבורי הודעה ברשומות על כך שהגוף הציבורי השלים את היערכותו .
(2) מה מלמדת הוראת השקילות בתקופה הקובעת
))(סעיף קטן (ב–
נוכח
הנימוקים ש בדברי ההסבר
להצעת החוק אודות החשיבות המוגברת של הודעות דרישת תשלום, לא ברור מדוע ההסדר המחמיר
יותר לעניין שקילות נקבע רק כהוראת שעה לשנה? האם אחרי שנה החשיבות המוגברת של הודעות
?דרישות התשלום תפחת נוכח ההכרה שבחשיבות המיוחדת של סוג זה של הודעות, האם אין מקום
לדרישת שקילות מוגברת באופן קבוע
בסוגים מעין אלה של הודעות
ולא רק כהוראת מעבר?
סעיף17
–
'פרק ב– הוראת מעבר לעניין נוהג
(א) על אף הוראות סעיף 3ג לחוק תקשורת דיגיטלית ,כנוסחו בסעיף 2
(
5
)לחוק זה ,גוף ציבורי שנהג
לשלוח מסרים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של אדם ,לפני יום התחילה החל
לגביו ,רשאי לשלוח לאותו אדם את המסרים באותה דרך עד תום התקופה כמפורט להלן ,לפי העניין:
(
1
) לעניין תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין –
18
חודשים מיום התחילה לעניין יחיד;
(
2
) לעניין תאגיד – שנתיים מיום התחילה לעניין תאגיד.
(ב) השר כהגדרתו בחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים ,רשאי ,בצו ,להאריך את התקופה האמורה
בסעיף קטן (א()
1
)בתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים ,לגבי הגופים הציבוריים ,כולם או חלקם.
(ג) שר המשפטים ,ולעניין אגודה שיתופית –
שר הכלכלה והתעשייה ,רשאי ,בצו ,להאריך את
התקופה האמורה בסעיף קטן (א()
2
)בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
1
1
סעיף3
ג המוצע לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים קובע סטנדרטים מחייבים לשליחת מסר לעמן
דיגיטלי שיחולו על כל גוף ציבורי. כבר היום קיימים גופים ציבוריים רבים שנוהגים לשלוח מסרים
דיגיטליים לתושבים ולגופים אחרים. ואולם, גופים אלה אינם בהכרח שולחיים מסרים דיגי טליים
בהתאם לסטנדרטים הקבועים בסעיף3
ג המוצע. כדי שלא להביא לכך שגופים אלה ייאלצו להפסיק
,את שליחת המסרים הדיגיטליים באופן מיידי, דבר שיפגע ביעילות ובשירות שמעניק הגוף הציבורי
מוצע לקבוע כי במקרה שבו גוף ציבורי נהג לפני יום התחילה לשלוח מסר באופן דיגיטלי ב דרך אחרת
מזו הקבועה בסעיף3
ג המוצע, יוכל להמשיך ולשלוח את המסרים באותה דרך במשך18
חודשים
נוספים–
לנמען שהוא יחיד, ולמשך שנתיים–
.לנמען שהוא תאגיד כדי לאפשר גמישות מסוימת, מוצע
לאפשר את הארכת התקופה האמורה לעניין יחידים–
בתקופה נוספת של שנתיים לכל היותר, ואת
הארכת התקופה האמורה לעניין תאגידים–
.בתקופה נוספת של שנה לכל היותר
נקודות לדיון
(1
)
שליחה לפי נוהג ותחולת
הוראות השקילו
ת וחזקת מסירה
))(סעיף קטן (א–
גם אם מאפשרים
,לגופים ציבוריים לנהוג כפי שנהגו לפני כניסתו של החוק המוצע לתוקף יש להבהיר בצורה ברורה
ש הוראות השקילות שבסעיפים3
ה עד3
ז כמו גם חזקת המסירה שבסעיף3
ח לא יחולו על מסרים
שנשלחים על ידי הגוף הציבור
י מכוח הנוהג . זאת, נוכח העובדה
ששליחת המסרים על
ידי הגוף
צה יבורי בתקופת הביניים לא נעשית בהתאם לסטנדרטים הקבועים בסעיף3
.ג המוצע
(2
?) האם "תקופת הביניים" קשיחה או שגוף ציבורי יכול "לצאת" ממנה
))(סעיף קטן (א–
הוראת
המעבר מאפשרת לגוף הציבורי להמשיך ולשלוח המסרים בדרך שבה נהג לפני תחילתו של החוק למשך
,תקופה מסוימת. ואולם
מה קורה אם
גוף ציבורי מבקש לעבור לשליחת מסרים בהתאם להוראות
סעיף3ג המוצע ולא להמשיך ולשלוח בהתאם לדרך שבה נהג, לפני תום התקופה האמורה , כיצד הוא
עושה זאת? האם הוא נדרש להודיע לשר שהוא עובר למסלול של שליחה לפי סעיף3
ג המוצע? לפרסם
באתר האינטרנט שלו? כיצד אמורים נמענים לדעת אם גוף ציבורי "עבר מסלול", ועכשיו יחול המסלול
?של החוק עם כל ההוראות הקבועות בו ולא מסלול הנוהג שנהג עד כה
סעיף18
– תיקון חוק מרשם האוכלוסין – הוראת שעה
(א) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום
30
חודשים מהמועד האמור ,יקראו את חוק מרשם
האוכלוסין כך שאחרי סעיף
18
יבוא:
18
.א
קבלת מען דיגיטלי מגופים ציבוריים
(א) גוף מהגופים הציבוריים המפורטים להלן ,יעביר לפקיד הרישום הראשי ,לפי דרישתו ,את
מספרי הטלפון הנייד וכתובות הדואר האלקטרוני של תושבים ,שנכללים במאגרי המידע של
הגופים האלה:
(
1
) המוסד לביטוח לאומי;
(
2
) רשות המסים בישראל;
(
3
) משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
(
4
) משרד הביטחון;
(
5
) צבא־הגנה לישראל;
(
6
) רשות התקשוב הממשלתי.
(ב) המידע שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (א ,)יישמר בלי ציון הגוף שהעביר את המידע ;
פקיד הרישום ישמור את המידע שהועבר כאמור רק לצורך פנייה לתושב לפי סעיף
19ז ,
וימחק את המידע בסמוך לאחר קבלת הודעת התושב לפי אותו סעיף.
(ג) הוראות סעיף
18
(א )לא יחולו לעניין העברת מידע לפי סעיף זה.
1
2
(ב) בתקופה שמיום התחילה לעניין יחיד עד תום
24
חודשים מהמועד האמור ,יקראו את חוק מרשם
האוכלוסין כך שאחרי סעיף
19ו יבוא:
19
.ז
יידוע תושב בדבר חובתו להודיע על מען דיגיטלי
(א) פקיד הרישום רשאי לפנות לתושב כדי ליידע אותו על חובתו למסור לו הודעה בדבר פרטי
מענו הדיגיטלי ,כאמור בסעיף 5א.
(ב) תושב שקיבל פנייה מפקיד הרישום לפי הוראות סעיף קטן (א ,)חייב למסור לפקיד
הרישום הודעה בדבר פרטי מענו הדיגיטלי בתוך
10
ימים ממועד הפנייה.
מוצע לקבוע הוראת שעה, שתחול30
חודשים מיום פרסומו של החוק המוצע, ושבמהלכה יוכל פקיד
הרישום לפנות באופן יזום לתושביםלשם קבלת הודעה על המען הדיגיטלי ורישומו במרשם. מוצע
לקבוע כי לשם כך יוכל פקיד הרישום להשתמש בפרטי ההתקשרות הדיגיטליים שיש בידו (אך לא
נרשמו ב ,מרשם, משום שלא נמסרו למטרת רישום כאמור), או לקבל מגופים ציבוריים מסוימים
,המנויים בהוראת השעה, את פרטי ההתקשרות הדיגיטליים של תושבים, המצויים בידיהם. כמו כן
מוצע לקבוע כללים לגבי אופן שמירת פרטי ההתקשרות שהתקבלו מכוח הוראה זו, וכמו כן חובה
למחוק את פרטי ה.התקשרות לאחר קבלת הודעת התושב
נקודות לדיון
(1) מהי הדרך הראויה לעדכן את התושבים אודות חובתם –
האם המסלול הראוי והנכון לעדכן את
תושבי ישראל על חובתם למסור פרטי מען דיגיטלי,
הוא באמצעות השגת אותו המען הדיגיטלי שהם
)אמורים למסור ויצירת מאגר מידע נוסף (גם אם זמני של פרטים אלה ? מדוע
ש לא לעשות זאת
באמצעים סטנדרטיים יותר כמו מסע פרסום או שליחתם מכתבים לביתו של כל?תושב
(2) פקיד הרישום / פקיד הרישום הראשי
(סעיף18
))א(א–
בסעיף18
א(א) המוצע מדובר על העברת
המידע ל"פקיד הרישום הראשי" ואילו בסעיף19
."ז(א) המוצע מדובר על "פקיד הרישום
מה משמעות
?הפער בין הניסוחים
(3
,) "גוף... יעביר לפקיד הרישום הראשי
לפי דרישתו"
(סעיף18
))א(א–
האם פקיד הרישום יכול
במהלך30
החודשים של הוראת השעה לפנות לגופים האמורים ולדרוש כמה פעמים לקבל את המידע
?או שמדובר בסמכות דרישה חד פעמית
(4
)מועד סופי ל מחיקת המידע (סעיף18
))א(ב–
מוצע לקבוע כי פקיד הרישום ימח
ו ק את המידע
"בסמוך לאחר קבלת הודעת התושב לפי א ותו סעיף". מה קורה אם התושב לא מודיע לפקיד הרישום
בתוך עשרה ימים לפי סעיף19ז הודעה בדבר פרטי מענו הדיגיטלי,
האם פקיד הרישום יכול להחזיק
במידע שקיבל לפי סעיף18
?א ללא הגבלת זמן וכל עוד התושב לא מסר את פרטי מענו הדיגיטלי אם
לאחר זמן מסוים וכמה ניסיונות מצד פקיד הרישום התושב עדיין אינו מוסר הודעה בדבר פרטי מענו
הדיגיטלי–
האם הדבר לא אמור
להוות אינדיקציה לכך שהמידע שפקיד הרישום קיבל אינו מעודכן
או שהאדם אינו מעוניין למסור את הפרטים?, ועל כן יש למוחקו
בכל מקרה, יש להבהיר כי פקיד
הרישום הראשי יידרש למחוק את המידע בתום תקופת הוראת השעה שמאפשרת לו לפנות לתושבים
לפי סעיף19ז
, גם לגבי תושבים שהוא לא קיבל מהם הודעה.
(5) אופן הפנייה לתושב
(סעיף19
))ז(א–
,כדי להימנע מספיקות יש לחדד בנוסח כי הפנייה לתושב
יכולה להיעשות באמצעות המידע שהועבר פקיד הרישום הראשי לפי סעיף18
.א
(6) אפשרות מסירה ולא חובה, וכן מספר הפניות האפשריות לתושב
(סעיף19
)ז–
נוכח השינויים
1
3
שדרש יו"ר הוועדה יש לערוך מספר שינויים בסעיף המוצע: (א) יש לשנות את הניסוח כך שכל עוד לא
אושר על ידי הוועדה צו מטעם השרה שהופך את
מסירת הפרטים לחובה, הסעיף יתייחס ל רשות
למסור ולא ל
חובה
)למסור; (ב ,לא ניתן יהיה לפנות לאזרח שוב ושוב ללא הפסקה, במהלך השנתיים
.אלא רק פעם בחצי שנה