חומר רקע

1.5.22 ,' ב ל ניסן תשפ"ב לכבוד ח"כ אפרת רייטן יו"ר ועדת העבודה והרווחה באמצעות מנהלת הוועדה, ענת כהן שמואל כנסת ישראל :, בדוא"ל[email protected] ,שלום רב :הנדון 'הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס19 ) התשפ"א- 2021 עמדת הוועדה המייעצת ל נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות " :אנו חברי הועדה המייעצת לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן הועדה המייעצ ת "), המ מונה בהתאם לסעיף 26 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח– 1998 " :(להלן חוק שוויון זכויות "). בוועדה המייעצת חברים אנשים עם מוגבלויות שונות, נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, מומחים ,בתחומי פעולתה של הנציבות משפטנים ונציגי ציבור. רוב חבריה של הוועדה ה ם .אנשים עם מוגבלות בהמשך לישיב ות שהתקיימו בו ו עדת העבודה והרווחה בעניין הצעת החוק שבנדון , ובעיקר בעקבות טענות שונות והתנגדויות שעלו מצידם של נציגי בעלי עסקים , אשר מ עכבות את אישור הצעת החוק , אנו מתכבדים לפנות אלי ך כמפורט להלן. מטרתו של מכתב זה להנכיח ציבור גדול אשר חשוב,, ואף קריטי שקולו יישמע בוועדה. 1. תיקון החוק שבנדון בא לצורך קידום אפקטיבי של הנגישות וה וא :עוסק בשני נושאים עיקריים ,האחד יצירת מסלול אכיפה מנהלי של הוראות מסוימות מכוח חקיקת השוויון והנגישות, ו ,השני סמכות הנציבות ל הגיש בשמו .של אדם תביעות שעניינן הפליה בשירות או העדר נגישות למקום ציבורי ושירות ציבורי הצעת החוק כוללת תיקונים שתכליתם לשפר את יכולת האכיפה של הנציבות ובדרך זו ל הגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בתחומי החיים השונים. כמפורט בהרחבה בדבר ,י ההסבר להצעת החוק היא באה על מנת להגשים את תכלית ,החוק קידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לנגישות ושוויון , ובד בבד לתת כלים אפקטיביים למימוש הזכויות, מתוך הכרה בקושי של חברי הקבוצה למצות את זכויותיהם ולהגיש באופן עצמאי תביעות על הפליה או .פגיעה בזכויות 2. כפי שנוכחנו לדעת, מאז שעלתה הצעת החוק לדיון, קמו לה מתנגדים מקרב בעלי העסקים אשר חובת הנגישות חלה על עסקיהם , ואשר כפי הנראה, אינם מעוניינים באכיפתה . טענתנו, כפי שתפורט במכתב זה, היא כי ככל שאכן קיימים קשיים עבור עסקים מסויימים הרי שפתרונם אינו טמון באי אכיפה של חובה חוקית אשר הפרתה פוגעת בשוויון ובזכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לנגישות ו גורמת לנזק וסבל לאנשים רבים . התיקון לחוק 3. חוק שוויון זכויות ותקנותיו קובעים דרישות בתחומי הנגישות, הייצוג ההולם ואיסור הפליה בתעסוקה, והיעדר הפליה בקבלת שירות ציבורי. בכל הנוגע ל נגישות , קובעים פרקים ה' ו- 'ה1 את החובה להנגיש את כלל המקומות והשירותים הציבוריים, לרבות נגישות פיזית של כניסות, מעליות, חניות ושירו תים, שילוט נגיש, תמלול ותרגום .לשפת סימנים, מערכות עזר לשמיעה, קבלת מידע בפורמט נגיש, הנגשת אתרי אינטרנט ופטור מתור חובות ההנגשה חלות על כל גוף הנותן שירותים לציבור. ייצוג הולם בתעסוקה חל על פי החוק על גופים ציבוריים המעסיקים מעל100 עובדים, המחוייבים להשג ת יעד של5% עובדים עם מוגבלות משמעות לפחות. איסור הפליה בשירות ציבורי .אוסר, פשוטו כמשמעו, על נותן שירות ציבורי להפלות אדם מחמת מוגבלותו 4. על אף שחל פו קרוב ל- 25 שנה מאז חקיקת חוק שוויון זכויות ולמעלה מ- 15 שנה מאז נחקק פרק הנגישות שבחוק , המצב כיום רחוק מלעמוד בדרישותיו. הלכה למעשה, אנשים עם מוגבלויות עדיין מוצאים את עצמם עומדים בפני חסמים משמעותיים בכל הנוגע לנגישות, תעסוקה, והפליה: כך המצב ב אולמות אירועים רבים ללא תא שירותים נגיש , בתי ספר ללא מעלית, מוסדות לימוד ללא כיתות אקוסטיות המיועדות לתלמידים לקוי י שמיעה, מכללות ,ומוסדות להשכלה גבוהה שאינם נגישים, אתרי אינטרנט של גופים ציבוריים עם טפסים למילוי שאינם נגישים מלתחות לא נגישות בפארקי מים, היעדר תאי מדידה נגישים ב חנויות ו רשתות הלבשה, היעדר כתוביות ומערכות עזר לשמיעה באירועים, היעדר חדרים נגישים בבתי מל .ון ובתי אירוח, ועוד 5. מצב זה של פער אדיר , הנמשך זה למעלה מ- 15 שנה, בין החובה החקוקה לבין המצב בפועל, נובע ממחסור בכלי אכיפה אפקטיביים. נכון להיום, כאשר מתגלה ליקוי נגישות במקום או בשירות, כלי האכיפה הקיים בידי מערך הפיקוח של:נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן "הנציבות )"הוא מנהלי- פלילי . המדובר ב תהליך של שליחת מכתב התראה, הוצאת צו נגישות, ביצוע פיקוח חוזר במקום, ניהול חקירה ו רק לאחר מכן הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי. תהליך ארוך ומסורבל זה נמשך ברוב המקרים מספר שנים עד ל קבלת פסק דין . טחנות .הצדק כידוע טוחנות לאט ה מדובר אמנם ב כלי חשוב, אך בפועל אין הוא מאפשר הגשמה של מטרת החוק . כפי שניתן לראות בשטח, זה שנים, גופים רבים"משתמשים ב"שיטת מצליח , דהיינו, רק אם וכאשר מגיע מפקח מטעם .הנציבות מתחיל תהליך של הנגשה מצב זה מוביל, כאמור, לאי קיום נרחב וגורף של חובת הנגישות הקבועה בחוק ופגיעה מהותית באלו שהחוק נועד ל קדמם . 6. על מנת לפתור את הבעיה ולהביא לנגישות הכוללת והאפקטיבית הקבועה ב חוק, כולל התיקון העכשווי מנגנוני אכיפה והרתעה נוספים. בהתאם לתיקון, כאשר יסתבר כי קיימת הפרה של חובה הנגישות, ניתן יהיה להטיל עיצום ,כספי במסגרת הליך מנהלי ו במקרים מסויימים המפר יוכל לתקן את הליקוי בתוך פרק זמן או שתינתן לו התראה .בלבד, ללא עיצום כספי מטרת התיקון לאפשר ל מפקח מטעם הנציבות ,להטיל עיצום כספי באופן מהיר יחסית אם מצא, במהלך פיקוח, כי בעל העסק או נותן השירות פעל בניגוד לחוק ולא קיים את חובת ההנגשה המוטלת עליו. הדבר יאפשר ל נציבות ליצור הרתעה מיידית ואפקטיבית הרבה יותר מזו הקיימת היום, וכפועל יוצא מכך – לגרום לבעלי עסקים ונותני שירות למלא אחר חובות הנגישות הקבועות בחוק , והרי זו בעצם מטרת החוק– לקיים נגישות . 7. ,בנוסף בהתאם לתיקון לחוק, תוכל הנציבות לייצג אנשים עם מוגבלויות שזכויותיהם נפגעו על ידי משרדי הממשלה בכל התחומים, לרבות במקרים של נגישות והפליה בשירות, בעוד שכיום ה נציבות הו ס מכה להגיש .תביעות אזרחיות נגד משרדי ממשלה בתחום התעסוקה בלבד 8. על מנת ליצור איזון בדרישות הנגישו ,ת הקיימות בחוק התיקון לחוק מתחשב ,בעסקים קטנים וזעירים ומאפשר להם לקבל פטור מהתאמות נגישות שעלותן גבוהה ומטעמים של נטל כלכלי כבד, בשני מסלולים: ,האחד פטור עצמי אשר בעל העסק מנפיק לעצמו בהתקיים הקריטריונים הרלוונט י ים, וה שני, ה גשת בקשה לפטור מאת הנציבות. כמו כן, כולל התיקון מנגנונים נוספים לה קלה על עסקים קטנים וזעירים , כגון: ,קנסות נמוכים יותר ו תקופה ראשונה (של4 שנים) בהן עסק זעיר או קטן שאינו נגיש יקבל התראה בלבד בפעם הראשונה שבה י י מצא .אצלו ליקוי נגישות חשיבות קיומה של חובת הנגישות 9. בתחום קיד ום שוויון זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, חובת הנגישות היא חובה ראשונה במעלה, המהווה תשתית בסיסית וראשונית לשוויון של אנשים עם כל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים, ותנאי למימושן של .זכויות נוספות הנגשה היא תנאי בסיסי לשילוב והשתתפות של ,אנשים עם מוגבלות בחברה הכללית ומהווה חלק אינטגרלי של הזכות .לכבוד, למיצוי יכולות, לעצמאות ולשוויון לא בכדי הוקדש לתחום הנגישות פרק שלם ונרחב ב חוק שוויון זכויות , כמו גם באמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (סעיף 9 לאמנה) אשר נחתמה על ידי מדינת ישראל בשנת 2007 ואושררה על ידה בשנת 2012 " :(להלן האמנה הבינלאומית.)" 10 . פרק הנגישות, אשר על בסיסו מבקשת כעת הצעת החוק להוסיף אמצעי אכיפה , הוסף לחוק שוויון זכויות בשנת 2005 על מנת להגשים את העקרון הקבוע בו, לפיו "אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי". ה תיקון לחוק נחקק כהמשך ישיר וכאמצעי ליישום העקרונות עליהם מושתת החוק: עקרונות של הכרה בשוויון, בערך האדם ובכבודו, ועיגון זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד. מטרתם של עקרונות אלה אינה "להקל" על אנשים עם מוגבלויות או לעשות עימם חסד, אלא הם מבטאים אמירה חד מש מעית על מקומם של אנשים עם מוגבלויות בקהילה כאזרחים שווי זכויות, ועל תרומתם הקיימת והפוטנציאלית של אנשים עם מוגבלויות לחברה שבה הם .חיים 11 . הפגיעה , ההשפלה ,ועוגמת הנפש שנגרמת לאדם אשר נמנע ממנו מלהיכנס למקום אליו נכנסים אחרים בקלות ולצרוך שירותים ומוצרים, אינה פגיעה בשוויון בלבד אלא פגיעה עמוקה גם בכבודו. זוהי, לצערנו, המציאות היום- יומית של אנשים עם מוגבלויות, מציאות אשר מן הראוי שתעבור מן העולם . 12 . .זאת ועוד ,כאשר בנגישות עסקינן, אזי משקפים עקרונות אלה גם את הפנים האוניברסליים של המוגבלות, שכן התאמות ,"והנגשות של מקומות ציבוריים אינם באים לשרת רק אנשים המוגדרים חוקית כ"אנשים עם מוגבלות אלא את כלל האוכלוסייה לגווניה, לרבות אנשים זקנים, אנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים זמניים, הורים ל פעוטות., וכדומה 13 . מאז חקיקתו של פרק הנגישות ב חוק שוויון זכויות , בשנת 2005, ו על מנת לאפשר לגופים השונים להת ארגן למימוש חובת הנגישות שהוטלה עליה ,ם נקבע בחוק לוח זמנים ארוך אשר יאפשר לה ם לכלכל את צעדיה ם ולעמוד באופן .הדרגתי ביעדי הנגישות שהוצבו בנוסף לכך, בכל הנוגע לגופים פרטיים, קיימת התחשבות מובנית בחוק ובתקנות .בכל הנוגע ליכולתו הכלכלית של החייב, המאפשרת לו במקרים מסויימים להגיש בקשות לפטור על בסיס כלכלי בפועל, רוב הגורמים ,התעלמו מחובתם שבחוק לא ניצלו את הזמן שעמד לרשותם והכשילו במו ידיהם את יכולת עמידתם ביעדי הנגישות . בהתאם , לאורך השנים ואף עתה, באים גורמים אלה בדרישות חוזרות ונשנות להאריך ולדחות את מועד החלת חובת הנגישות במלואה , או, כמו במקרה דנן, למנוע נקיטה באמצעי אכיפה אפקטיביים . אין זה מן הראוי כי יצא החוטא נשכר ובוודאי לא בחסות המדינה .מ דובר בנ י סיון ברור לחמוק מאחריות לביצוע הוראותיו של חוק שוויון זכויות . ברי, כי אי אישור התיקון לחוק, שנועד לאפשר אכיפה אפקטיבית , יהיה בעל .השלכות קשות ומרחיקות לכת לגבי אנשים עם מוגבלויות, כמו גם לגבי כלל האוכלוסיה 14 . וזאת יש לזכור: מ ול אותם עסקים אשר אינם מקיימים את חובת הנגישות ניצבים מאות אלפי אזרחים עם מוגבלויות קבועות או עם קשיים זמניים, אשר אי אכיפתה של חובת ההנגשה פוגעת בהם באופן ישיר ויומיומי , וחוויית חייהם היא עדיין ברובה חוויה של חוסר נגישות, גם לאחר היכנסה לתוקף של חקיקה ותקינה אשר היתה אמורה ל פתור את המצב .ב פעילותה ,מייצגת הנציבות את כל אותם אנשים, למען יישמע קולם, רם וברור, ויישמרו ,זכויותיהם, זכויות אשר עוכבו פרק זמן רב מדיי ו הגיעה העת כי ימומשו . לצורך כך ,באה הצעת החוק דנן להרחיב את סמכויות האכיפה של הנציבות ולוודא כי החקיקה הקיימת אכן לא נשארת עלי ספר אלא תבוא לידי ביטוי בפועל . 15 . עוד ,יובהר כי בכל הנוגע לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות קיימת חשיבות קריטית לשיתוף והתייעצות מהותית עם אנשים עם מוגבלויות עצמם , חשיבות המעוגנת גם באמנה הבינלאומית. זאת, לא רק מן השפה ול ,חוץ אלא מתוך אמונה עקרונית כי האוכלוסייה אשר עליה משפיעה החקיקה צריכה להוות חלק מהליך החקיקה .והיישום שיתוף כזה צריך לקחת בחשבון כי עדיין בימים אלה מתקשים אנשים עם מוגבלויות (אשר חלקם נמצאים )בקבוצות סיכון לתחלואה קשה להגיע באופן פיזי לדיוני הכנסת וכך יוצא, כי הקולות הרמים יותר הנש מעים בוועדה אינם שלהם . 16 . לסיום נדגיש, כי גם היום בהינתן חקיקת ותקינת הנגישות, הצעת החוק שבנדון טומנת בחובה את הפוטנציאל .הגדול ביותר לקידום הנגישות בפועל ,כיום17 שנים לאחר חקיקת פרק הנגישות ב חוק שוויון זכויות ו- 11 שנים להתקנת תקנות הנגישות, אנו פונים אליכם על מנת שתעמד ו על משמר שוויון זכויותיהם של אנשים עם מוגבלו יו ת ותוודא ו כי חקיקת הנגישות – אשר עומדת בבסיס זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות- תיושם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, המהווים אחוז נכבד מאוכלוסיית ישראל., ימומשו ,בברכה חברי .ות הועדה המייעצת לנציבות: רוני רוטלר , יו"ר הועדה ● עמית אונגר , מ"מ יו"ר הועדה ● יוסף אלעמור ● אביבית ברקאי-אהרונוף ● יעל בר - שי ● ד"ר הלה הדס ● יובל וגנר ● ד"ר דורית ושלר ● דוד חפצדי ● 'פרופ שירה ילון- 'חיימוביץ ● גלית לביא ● איילה מטלוב טל-אל ● אסתר קרמר ● סמיר סלאח אלדין ● בנימין רביד העתק ים : מר דן רשל , נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , משרד המשפטים עו"ד ערן טמיר, היועץ המשפטי לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים עו"ד הדס אגמון, המחלקה המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות