חומר רקע
האגודה לזכויות האזרח
)בישראל (ע"ר , נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
www.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
15
במאי2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת
ה
חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
הצעת
חוק יסוד: זכויות
בהליך הפלילי
1.
.אנו מברכים על הכוונה להסדיר בחוק יסוד את זכויות האדם בהליך הפלילי
הגיעה העת ל הכיר
במעמדן החוקתי של
זכויות אלה באופן ישיר, מפורש ומלא
על מנת לשפ ר את ההגנה על זכויות
האדם
לכל אורך ההליך הפלילי , לחזק את ההרתעה מפני הפרת
זכויות של חשודים, נאשמים
וכלואים
ו
להגב
רי את הביקורת השיפוטית במקרים של הפר
ת זכויותיהם .
2.
למרות זאת נוסח החוק הינו חלקי ואינו מכיר באופן מלא במכלול זכויותיו של אדם בהליך
הפלילי. זכויות
יסוד רבות של חשודים ונאשמים בהליך הפלילי שכבר זכו להכרה בפסיקה
כבעלות מעמד חוקתי על חוקי
הושמטו מהחוק
.וזכויותיהם של אסירים כלל לא מוזכרות
הבחנה זו בין זכויות שנמנות בחוק היסוד לבין כאלה שנות
ר ו מחוצה לו עלולה לייצר מדרג
נורמטיבי בלתי ראוי בין זכויות שונות
ואף "לשנמך" זכויות שכבר הוכרו בפסיקה כבעלות מעמד
.חוקתי
3.
להלן ההערות המרכזיות שלנו להצעת החוק. הערות פרטניות ומפורטות יותר יועברו במהלך
.הדיונים בוועדה בהתאם לנושאים הנדונים
הרחבת תחולת החוק על הליכים משפטיים שהמדינה צד להם
4.
למרות שהצעת החוק עוסקת בזכות להליך הוגן, היא מוגבלת להליך הפלילי בלבד המוגדר
בהצע
ת החוק כ "הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי" (סעיף2
.)
אמנם להליך הפלילי השלכות
מרחיקות לכת על זכויות יסוד של האדם, אולם ישנם הליכים רבים נוספים שכרוכה בהם פגיעה
בזכויות אדם ואף הכרעות בעניין
שלילת חירותו של אדם. כך, לדוגמה, הליכים משפטיים
להוצאת ילדים מחזקת הוריהם מכוח חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-
1960
, שלילת
,אפוטרופסות להורים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
התשכ"ב-
1962
,
דיונים בפני
ועדת
ה
שחרורים בהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-
2001
.
5.
הצורך
בהרחבת תחולת החוק נובע גם מהמגמה להרחבת האכיפה המנהלית והסטה של עבירות
מהתחום הפלילי למנהלי. מגמה זו צפויה להתרחב עוד במסגרת הרפורמה לדה-
פליליזציה
'שמקדם משרד המשפטים בעקבות החלטת הממשלה מס227
"ל"ייעול מערכת המשפט
(
1.8.2021). בהליכי אכיפה מנהלית טמונה פ גיעה נרחבת בזכויות הפרט ובכלל זה הטלת קנסות
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,
:אימייל[email protected]
גבוהים, שלילת רישיונות, סגירת עסקים ועוד. אין כל הצדקה להותרת הליכים אלה מחוץ
.להסדר החוק המוצע
יש להוסיף להצעת החוק הוראות שיחילו את הסעיפים הרלוונטיים (הליך הוגן, חוקיות, ייצוג
משפטי, סיכון כפול וכו') בשינויים
.המחויבים גם על הליכים אחרים שהמדינה צד להם
החלת הזכויות לכל אורך ההליך הפלילי
6.
הגדרתו של "הליך פלילי" שהצעת החוק חלה עליו כוללת את שלב החקירה, המעצר והמשפט
.הפלילי בלבד מדובר בהגדרה מוגבלת ובלתי
מספקת
שאינה נותנת מענה להליך הפלילי
בכללותו. ההליך הפלילי כ
ולל בתוכו שלבים נוספים ש
הצעת החוק מתעל
מת
מהם ללא כל
הצדקה :שלבי האכיפה ושלב המאסר .
שלבים אלה כרוכים בשלילת חירותו של אדם והם חלק
אינטגרלי מההליך הפלילי ומשכך יש להחיל על שלבים אלה את ההגנות החוקתיות שבחוק
.היסוד
7.
הרחבת תכלית החוק לכלל ההליך הפלילי מחייבת ב
יצוע שינויים בסעיפים נוספים,. כך, לדוגמה
ס עיף ההפללה העצמית צריך לחול על אדם לאורך ההליך הפלילי ולא רק "בעת גביית הודעתו
.בחקירה פלילית" וסעיף הייצוג המשפטי צריך לחול גם על אסיר
"הגדרת "הליך פלילי
בסעיף2 צריכה לכלול "פעולות אכיפה, מעצר, חקירה, משפט פלילי
"וכליאה. בהתאם יש להתאים סעיפי
ם
נוספים להגדרה רחבה זו (לדוגמה הזכות לייצוג
.)משפטי וסעיף ההפללה העצמית
זכויות יסוד ב
מעצר ו
ב
מאסר
8.
חוק יסוד המסדיר את הזכויות בהליך הפלילי אינו יכול להיות שלם בלי עיגון של זכויותיו של
האסיר והעצור .
מעבר להרחבת
הגדרת "הליך פלי"לי
ולהתאמת סעיפים שונים כך שיחולו גם על
,המאסר
יש לעגן בחוק הן את זכויותיו של האסיר והעצור להחזקה בתנאים הולמים –
זכות
שהוכרה בפסיקה כזכות חוקתית-
והן את זכויותיו של אסיר בעניין ההליכים שמתנהלים
בעניינו .
9.
,כך יש להחיל את הזכויות הרלוונטיות בחוק היסוד על
הליך המתנהל בו
ו .עדת השחרורים
מדובר בהליך מעין שיפוטי שנוגע להמשך שלילת חירותו של אסיר ומשכך הזכות להליך הוגן
חלה בהקשר זה. הפסיקה הכירה בזכותו של אסיר לניהול הליך הוגן בפני ועדת השחרורים
ובכלל זה כי הו
ו עדה הדנה בענייננו תהיה עצמאית
וניטרלית ;
שתינתן לאסיר הזכות להציג את
;טיעוניו; זכות לייעוץ משפטי וייצוג
ו הזכות להיות נוכח בוועדה (לפירוט הזכויות ראו: רע"ב
4644/15
,ראעי נ' שירות בתי הסוהר סעיפים14-20
( לפסק הדין15.6.2016
)
.)
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,
:אימייל[email protected]
10
.
:לכל הפחות יש לקבוע כי
א.
תנאי כליאה :אסיר ועצור יוחזקו
בתנאים הולמים
שיבטיחו את כבוד
ם, בריאות
ם
וזכויותי
הם.
ב.
זכות הגישה לערכאות : יש להבטיח את זכות הגישה של
אסיר או עצור
לערכאות בכל
עניין הנוגע לכליאת
ם.
ג.
החלת זכויות היסוד בו
ו
עדת שחרורים:
יש להחיל את הזכויות הרלוונטיות
בחוק
ה יסוד גם ה על .הליך בפני ועדת השחרורים
רשימת הזכויות
חלקית
11
. מ
הצעת
החוק
הושמטו מספר זכויות שהוכרו כבר על ידי הפסיקה כבעלות מעמד חוקתי על-חוקי
במסגרת הזכות להליך הוגן ומשכך
השמטתן מהחוק עלולה לכרסם ב מעמד שכבר מוקנה להן
כיום .במצב שבו חלק מזכויות המשנה הכלולות במסגרת הזכות להליך הוגן פורטו ב
הצעת
החוק, זכויות שלא יוזכרו בחוק
עלול
ות ל
קבל
.מעמד נחות
12
.
עמדתנו היא, כי
הצעת החוק צרי
כה
,להכיל
לכל הפחות , את כל אותן זכויות שכבר הוכרו כיום
בפסיקה
כחלק אינטגרלי מהזכות להליך הוגן .
13
.
:להלן הזכויות הנוספות שמחייבות עיגון מפורש בחוק היסוד
א. זכות
ו של נאשם לעיין בחומר חקירה –
הפס
יקה
קבעה כי זכותו של נאשם לעיין בחומר
החקירה היא מהזכויות הדיוניות החשובות ביותר העומדות לו. היא נמנית "עם זכויות
המסד של הנאשם במקומנו" (ע"פ1152/91
סיקסיק נ' מדינת ישראל(, פ"ד מו5
)
8
,
22
(
1992
)),
והיא "עמוד תווך של הזכות למשפט הוגן..." (בש"פ3152/05
בן יעיש נ' מדינת
ישראל
, פ סקה6 (
10.5.2005
.))
ב. ניהולו של ההליך הפלילי בתוך פרק זמן סביר -
הזכות לסיום הליכים פליליים בזמן סביר
הוכרה בפסיקה כזכות מהותית ביותר (בג"ץ6972/96
'התנועה למען איכות השלטון נ
היועץ המשפטי לממשלה(, פ"ד נא2
)
757
,
771-772
(
1997
.))
במיוחד במצב שבו חלק ניכר
מהמ שפטים הפליליים מתנהלים בזמן שהנאשם מצוי במעצר עד תום ההליכים, נודעת
חשיבות מכרעת לניהול ההליך הפלילי בזמן סביר וללא עינוי דין. זכות זו משתרעת גם על
.ההליכים שלפני הגשת כתב אישום
ג. נוכחות בהליך - יש
לקבוע באופן ברור את הזכות החוקתית של חשוד ונאשם להיות נוכח
פיזית בהליכים המשפטיים בעניינ ו, וזאת במיוחד בתקופה שבה השימוש בהיוועדות חזותית
בהליכים פליליים מתרחבת. בית המשפט הכיר בכך שהזכות של נאשם להיות נוכח במשפט
ו
"היא גם זכות
בעלת מעמד חוקתי על-חוקי " (בש"פ8823/07
פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד
(סג3
)
500
(
2010
)). מדוב ר בזכות יסוד שהוכרה
בפסיקה כבר לפני עשורים רבים (
ע"פ152/51
טריפוס נ' היועץ המשפטי לממשלה
, פ"ד ו
17
; ע"פ353/88
וילנר נ' מדינת ישראל,
פ"ד
(מה2
)
444
.)
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,
:אימייל[email protected]
הזכות ל
ייצוג משפטי
14
.
בסעיף9 הוכרה זכותו של חשוד להיוועץ בעורך דין
בנוגע לחקירה פלילית שבה הוא חשוד וכן
זכותו של כל חשוד, נאשם או נידון להיות מיוצג בכל הליך פלילי בענייננו .
נוסח הסעיף אינו
משקף את מלוא הזכות של הנחקר להיוועץ עם עורך דין
בטרם חקירה פלילית,
את זכותו להיות
מיודע על זכותו זו
וכן את הזכות
לייצוג במימון המדינה
.בתנאים מסוימים
15
.
זכותו של נחקר להיוועץ בעורך דין לפני תחילת החקירה היא ערובה להבטחת הגינות הליכי
החקירה והיא תנאי להגש
מ
ת יתר זכויותיו של החשוד בהליך הפלילי
(ע"פ10049/08
ראתב אבו
עצא נ' מדינת ישראל
,(פורסם בנבו23.8.2012
), פסקה108
לפסק דינו של השופט דנצ.)יגר
16
. במציאות שבה כ-
40%
מה
עצורים אינם זוכים להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתם
(על פי דוחות
)הסנגוריה הציבורית
, יש חשיבות עליונה בעיגון זכות זו באופן מפורש בחוק היסוד
ולהבטיח כי
גם חשודים שאינם עצורים יזכו לזכות זו.
17
. בדברי ההסבר לסעיף זה נכתב כי "חקירה על ידי
אנשי מרות מהווה אירוע מורכב הכרוך בלחץ
רב עבור כל מי שנחקר בתנאי מעצר, כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו. מכאן חשיבותה של זכות
."..ההיוועצות בחקירה פלילית בשמירה על זכויותיהם של הנחקרים ,מכך עולה כי מימוש זכות
ההיוועצות אחרי תחילת החקירה חוטאת לתכלית שביסוד ה זכות. בנוסף, אין הבחנה ממשית
בין מצבם של עצורים לבין מעוכבים בעת החקירה–
גם המעוכבים מצויים בפערי כוחות גדולים
מול החוקרים ונתונים ללחץ אדיר. בפועל, נחקרים רבים כלל לא מבינים אם הם מצויים בהליך
של עיכוב או מעצר ולעיתים קרובות מעוכבים עוברים לסטטוס של עצור ים במהלך החקירה או
לאחריה. משכך סעיף זה צריך להבטיח את זכותו של כל נחקר להיוועץ בעורך דין לפני תחילת
החקירה .
18
. זכות למינוי סנגור במימון המדינה בהעדר יכולת ויידוע על כך – ההכרה בזכות לייצוג משפטי
כזכות יסוד אינה יכולה להיות שלמה ללא הכרה בזכות למימון סניגו ר ציבורי למי שידו אינו
משגת ובזכות להיות מיודע על כך. בית המשפט העליון התייחס לעניין זה בפס"ד
לין : "נודה על
האמת: בעיני חשודים מסוימים–
דוגמת אלה שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, או אלה שאינם
)יודעים (או החשים שאינם יודעים כיצד לבחור לעצמם ייצוג משפטי–
הודעה על
זכות
ההיוועצות ללא הודעה על אפשרות המינוי שקולה (ולמצער, כמעט שקולה) כאי-מתן הודעה ...
זכות ההיוועצות מימושה בקיומה; הישארותה כתגית פורמלית אינה מממשת אותה "
(ע"פ
8974/07
הונציאן לין נ' מדינת ישראל , פסקה כ"ה לפסק דינו של השופט רובינשטיין
(
3.11.2010
)).
19
. בנוס ,ף "נוסח הסעיף מגביל את הזכות לייצוג משפטי ולהתייעצות בעורך דין ל"הליך פלילי
.בלבד
הזכות לייצוג משפטי אינה שמורה רק ל שלב ההליך הפלילי אלא היא גם זכותו של כל
כלוא בעניינים הנוגעים למעצר ו
ל
מאסר:
"תחולתה של הזכות לייצוג משפטי אינה מוגבלת רק
לשלב ניהולו של ההל יך הפלילי, אלא
משתרעת גם לאחריו , כאשר אדם המרצה עונש מאסר
נזקק לקבלת שירותים משפטיים ולייצוג משפטי נוסף בערכאות. זכות זו עומדת במלוא היקפה
גם לעצורים ולאסורים, על אף שלילת חירותם. למעשה, משנה חשיבות נודע לזכות לייצוג
משפטי ולהיוועצות עם עורך דין בהיותו של המיוצג נתון מאחורי סורג ובריח, בשל הפגיעה
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,
:אימייל[email protected]
האינהרנטית בזכויותיו הבסיסיות של אדם עם השמתו במעצר או במאסר, ובשל יחסי הכוחות
המובנים, שאינם שווים, בינו לבין שב"ס( "
רע"ב6976/18
שירות בתי הסוהר נ' פרש
(נבו
16.06.2021
)).
•
סעיף9
)(א-
יש לתקן את הסעיף כך שיבטא
בבי רור את הזכות להיוועץ
ב עורך דין
בטרם תחילתה של החקירה
וכן את החובה
ליידע את הנחקר על כך.
•
סעיף9
)(ב–
יש לתקן את הסעיף כך שיבטיח את הזכות לייעוץ משפטי גם לכלואים
בעניין זכויותיהם שלא במסגרת ההליך הפלילי .
•
הוס
פת
סעיף9
)(ג- יש להוסיף את הזכות למינוי סנגור ציב ורי במימון המדינה לזכאים
ואת הזכות של אדם שיודיעוהו על כך.
מעצר כאמצעי אחרון
20
.
,בטרם הסדרת הכללים בדבר אופן ביצוע המעצר
יש
לעגן בחוק יסוד את העקרון לפיו מעצר הוא
.אמצעי אחרון שאין להפעילו או להמשיך אותו אם ניתן להשיג את מטרותיו בדרך אחרת
שלילת
חירותו של אדם
.כאשר ניתן להסתפק באמצעי אחר, פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות לחירות
נוכח התרבות המעצרים בכלל ומעצרים עד תום ההליכים בפרט
בעשורים האחרונים, יש חשיבות
.רבה לעיגון מפורש של עקרון זה בחוק היסוד עיגון עקרון זה בחוק היסוד מטיל חובה לשימוש
בחלופות מעצר במקרים המתא .ימים
יש לקבוע כי מעצרו של אדם והמשך מעצרו יהי
ו
אמצעי אחרון בלבד בהעדר חלופה אחרת שעשויה
לממש את אותה התכלית
זכויות בחקירה - איסור על עינויים בחקירה
(סעיף11
)
21
.
ראוי לעגן באופן מפורש ובסעיף ייעודי את האיסור על שימוש בעינויים במסגרת חקירה. מדובר
באיסור מוחל ט על
יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל בחקירה
מתוקף האמנה נגד עינויים
שישראל מחויבת לה. גם הפסיקה הכירה באיסור זה והבהירה כי "איסורים אלה הם
"מוחלטים". אין להם "חריגים", ואין בהם איזונים" (בג"ץ5100/94
הוועד הציבורי נגד עינויים
בישראל נ' ממשלת ישראל(, פ"ד נג4
)
817
,
836
(
1999
)) .
יש להוסיף לסעיף11
את האיסור על יח
ס
אכזרי, בלתי אנושי או משפיל בחקירה ולהחריג סעיף זה
מתח
ו לת סעיף17
.
ביטול סעיף שמירת הדינים
22
.
סעיף21
להצעה קובע כי חוק היסוד לא יפגע בתוקפם של חוקים קודמים לו. משמעות הדבר כי
לחוק היסוד תהייה תחולה עתי דית בלבד וכל החקיקה הענפה בתחום זה שנחקקה עד היום
תיוותר על כנה ללא כל שינוי או התאמות. מדובר בסעיף בעייתי ביותר שמחליש באופן משמעותי
.את מעמדו והשפעתו של חוק היסוד
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,
:אימייל[email protected]
23
.
תכלית חקיקתם של חוקי יסוד היא לכונן הסדרים חוקיים בעלי מעמד חוקתי עליון שלא ניתן
לחרוג מהם . הותרת החקיקה הישנה על כנה ללא כל אפשרות לשינוי תייצר מציאות משפטית
.מעוותת של שתי מערכות חוק שמתקיימות זו לצד זו תוך קיומן של סתירות וחוסר אחדות
24
.
לפי דברי ההסבר סעיף זה נועד למנוע דיון מחדש בדין הקיים לאור היקפם של ההסדרים
החוקיים הקיימים בתחום זה. אלא ש חשש זה אינו מבוסס שכן מרבית הזכויות המעוגנות בחוק
.היסוד משקפות את הדין הקיים ממילא
25
.
:למצער ניתן לאמץ סעיף שמירת דינים זמני למשך תקופה של שנתיים, כפי שנעשה בחוק יסוד
חופ ש העיסוק עם חקיקתו. זאת כדי לאפשר למשרד המשפטים לסרוק את כל החקיקה הקיימת
ולהכניס
את ה
תי
קונים הדרושים בהסדרים שסותרים את ההגנה החוקתית ש
מ.קנה חוק היסוד
בכבוד רב ובברכה,
אן סוצ'יו, עו"ד
דן יקיר, עו"ד
דבי גילד-חיו, עו"ד
מנהלת
זכויות
בהליך פלילי היועץ המשפטי
מנהלת
קידום מדיניות וחקיקה