חומר רקע

תוכן העניינים משולחן העורך אתיקה ומדיניות בריאות-ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי, ביו מאמרים לאט לך! האם עלינו לרסן עצמנו מפני השיבוט? עליזה אברהם ”שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן“: על המרוץ הישראלי לתינוק המושלם וזכויותיהם לעתיד לילדות וילדים עם מוגבלות-של הורים עם-מרוה איש היבטים ביואתיים אודות יישום פרקטיקות - עולם ללא מוגבלות אאוגניות ביחס לאנשים עם מוגבלות חיה גרשוני מדיקליזציה של -ילדי תימן הנעדרים: מדיקליזציה של הגירה ודה ההיסטוריה יחיאל מ‘ בר אילן (: על אודות הרופאה שנשכחה 1866-1932) פלשיר-ד“ר ז‘וזפין צורכר ועל חשיבותן של נשים רופאות, בודקות ומטפלות אייל כתבן ומרון מ. פיוטרקובסקי תקצירי מאמרים באנגלית אתיקה-משפט רפואי וביו 2020 ,8 כרך הקריה האקדמית אונו — הפקולטה למשפטים אתיקה-משפט רפואי וביוJournal of Health Law and Bioethics 11 עמוד 44 עמוד 79 עמוד 125 עמוד 192 עמוד 233 עמוד אתיקה-כתב העת של המרכז למשפט רפואי, ביו ומדיניות בריאות ומדיניות בריאות 8 2020 8 עמוד 125 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו -ילדי תימן הנעדרים: מדיקליזציה של הגירה ודה מדיקליזציה של ההיסטוריה 1מאת יחיאל מ' בר אילן המאמר מוקדש לזכרו של מורה וקלינאי דגול, רופא משפחה בראש העין, פרופ' מיכאל ויינגרטן תקציר מאמר זה בוחן את "פרשת ילדי תימן" מנקודת מבט של הרפואה, המשפט הרפואי ומדיניות בריאות בתחילת דרכה של המדינה. למרות שיעור גבוה של תחלואה ולחץ של הרפואה הצבאית, בחרה הממשלה שלא להטיל סגר ומשטר צבאי על מחנות העולים, אלא להניח לצוותים הרפואיים להתמודד עם המגפות שפשו בהם. בהתאם לעקרונות רפואיים שהיו מקובלים אז, ויושמו ביחס לכל קבוצות העולים, נעשה מאמץ גדול להעביר את כל התינוקות לבתי ילדים ולאשפזם בבתי חולים גם במצבים קלים לכאורה, זאת מחשש לשיתוק ילדים, אסכרה, טיפואיד ומחלות מסוכנות אחרות. חלק מהילדים נלקחו בכוח ומנגד יש מקרים מתועדים של מות הילדים באוהלי המעברות לאחר שההורים סירבו לאשפזם. חלק גדול מהילדים הנעלמים סבל מבעיות רפואיות קשות ולא היו מועמדים סבירים לאימוץ. לכן, את סיפור העלייה הגדולה מתימן יש לראות כמדיקליזציה ובירוקרטיזציה של הגירה, בעוד המהגרים היו ללא כל ניסיון קודם של התמודדות עם מוסדות ביורוקרטיים ורפואיים. את ההיעלמויות ניתן לייחס לשני כשלים נקודתיים – היעדרה של טכנולוגיה אמינה של זיהוי ושיוך תינוקות, והיעדר אחריות מקצועית וביורוקרטית על ילדים ששוחררו מאשפוז אך עדיין לא הושבו למשפחותיהם. הטרגדיה המשמעותית ביותר והמושתקת ביותר היא השיעור העצום של תמותת תינוקות ויותר מהממוצע הארצי ופי שלוש ויותר מהממוצע 10 בקרב עולי תימן, שהגיע עד פי במחנות העולים כולם. ,בי"ס לרפואה אוניברסיטת ת"א. המיזם לביואתיקה ומשפט, הפקולטה לרפואה 1 .אוניברסיטת תל אביב שלמי תודה לד"ר דב לויטן ולד"ר משה גברא על הערותיהם. עריכה לשונית: נעמה בן צור. תודה מיוחדת שלוחה לגב' לימור יצחקי מארכיון צה"ל על עזרתה. | 126 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן . פרשת ילדי תימן כטרגדיה רפואית1 ("פרשת ילדי תימן" )הכוללת גם "ילדי מזרח ובלקן" וכמה אשכנזים נוקבת עד התהום המקראית של סיפור חטיפתו ומכירתו של יוסף בידי אחיו, מצג השקר להורים, וההתמדה העיקשת שלהם לא להינחם, להיאבק ולייחל לשובו של הבן, או לפחות לגלות את האמת בעניינו. שלוש ועדות חקירה ישבו על המדוכה ופרסמו את מסקנותיהן בנושא, אך רבים בציבור הישראלי ממאנים לקבלן. "הילדים האבודים" היו תחת השגחה של צוות רפואי וסיעודי, מאושפזים במוסדות רפואיים או טיפוליים. ועדת החקירה השלישית שעסקה בנושא תיארה את הבעיה כך: הנעלמים הטיפוסיים שמדובר בהם, הם תינוקות שנמסרו על ידי משפחותיהם לבתי תינוקות או שאושפזו מבתי התינוקות או מבתי משפחותיהם בבתי חולים, ולא חזרו; כאשר נכללים ביניהם, גם כאלה שלא נמסרו אלא שנלקחו ממשפחותיהם על ידי אנשי הרשות על מנת להביאם לבתי תינוקות או לתת להם טיפול רפואי בבתי חולים ולא חזרו ]...[ ככלל, נמסר למשפחות שתינוקותיהם נעלמו – במרבית המקרים בדיעבד – כי התינוקות נפטרו ונקברו; וזאת מבלי שההורים זומנו להיות נוכחים בקבורה 2.ומבלי שהיתה להם אפשרות לזהות את גופת יקירם העדות הראשונה בפני ועדת החקירה הממלכתית שפעלה בין השנים הינה גם העדות הראשונה המובאת בספר האחרון שיצא 1996-2001 בנושא, עדותו של יחיה חוברה על אודות נסיבות היעלמותה של אחותו על פי המסמכים הילדה הובאה למרפאה, ומשם נשלחה 3.1949 בדצמבר לבית חולים בבת גלים )שעתיד להיות בית החולים רמב"ם(. כעבור יומיים נפטרה מסוכרת. הספר אינו עוסק כלל באופן הטיפול בסוכרת נעורים . תינוקת 1949 באותה תקופה או בפרוגנוזה של תינוקות חולי סוכרת בשנת אחרת אושפזה בשל "הקאות עקב צמיחת שיניים". רק הזנה תוך ורידית על פי 4.הפסיקה את ההקאות. לאחר שבועיים ו"שיפור במצב" היא מתה הידע הרפואי, צמיחת שיניים אינה גורמת להקאות. תינוק התלוי בעירוי תוך ורידי מצוי בסכנת חיים ברורה גם במיטב מחלקות הילדים של המאה ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן 2 web.nli.org.il/sites/NLI/ דו"ח הוועדה תשס"ב. זמין בכתובת1954–1948 בשנים Hebrew/library/news/Documents/2179415-10.pdf .( )תשע"ט25 נתן שיפריס ילדי הלך לאן: פרשת ילדי תימן: החטיפה וההכחשה 3 .366 'שם, עמ 4 127 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו העשרים ואחת. סיפור זה מעיד על הנגשה של מיטב הטכנולוגיה הרפואית דאז לילדי תימן. למרות זאת, מותם מסיבה רפואית של התינוקות הללו מוצג כתרחיש מופרך, ואילו מסירתם לאימוץ מוצגת כפתרון משכנע לתעלומה. מחבר הספר, ד"ר נתן שיפריס, חוזר ומדגיש את הקשר ההדוק בין ה"היעלמויות" לממסד הרפואי. הילדים נעלמו ממוסדות טיפוליים. קברניטי העלייה הגדולה היו מעורבים בכל היבט רפואי של העלייה וקשובים לדברי הרופאים. מן העדויות שהוצגו בוועדה עולה כי התקיימה זיקה הדוקה ביותר, וכמעט יומיומית, בין האנשים שאיישו את צמרת מערך 5.הקליטה, הסוכנותית והרפואית הממשלתית אכן, אחת המסקנות המשכנעות הינה כי העלייה הגדולה, ובמיוחד העלייה חברתי, -מתימן, נוהלה כאירוע רפואי, ויש לראותה ככזו – תהליך גיאו לאומי ודתי אשר עבר מדיקליזציה. בכל זאת, בין חברי שלוש ועדות החקירה לא היו רופאים או היסטוריונים של הרפואה. אף שהמחקר על העלייה )לאו דווקא על פרשת הילדים האבודים( שם דגש רב על המחלות הקשות, התמותה, הרעב וההיגיינה הירודה, לא עמדו החוקרים על תפקידה המרכזי של הבירוקרטיה המשפטית של בריאות הציבור. שיפריס עצמו לא נעזר בידע רפואי ולא נזקק למקורות ראשוניים רפואיים. ספר נוסף שיצא בנושא בידי עורכים אקדמאים גם הוא אינו כולל התבוננות 6.בהיבטים הרפואיים של האירועים ובמאפייני התקופה עוד טרם העלייה סבלו יהודי תימן משיעורי תמותה גבוהים יותר מכל קהילה יהודית אחרת. המצב החמיר מאוד בדרכם המתישה למחנות כמחנה הסגר רפואי, ונוהל בידי 1943- מחנה המעבר בעדן הוקם ב7.המעבר רופאים; הגבול בין תימן לעדן נפתח ונסגר בהתאם להתראות על מגפות. התנגשויות ומתחים בין הרופאים מנהלי המחנה לבין יושביו, בעיקר בעניינים שאינם קשורים לבריאות ורפואה, תרמו כנראה למידה רבה של חוסר אמון מקדים בין העולים לבין הממסד הרפואי. בניגוד למקובל ביחס לעולים מארצות אחרות ובחוקי הגירה בעולם כולו, אישרה ממשלת ישראל 8.את העלאת יהודי תימן ללא בדיקות רפואיות מקדימות, וללא סינון רפואי .45 'שם, עמ 5 טובה גמליאל ונתן שיפריס ילדים של הלב: היבטים חדשים בחקר פרשת ילדי תימן 6 .()תשע"ט )תשע"ה(.721–719 משה גברא העליה הגדולה מתימן 7 Tudor Parfitt, The Road to Redemption: The Jews of Yemen 1900-1950, 8 | 128 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן על כן, מטרתו של מאמר זה הינה לבחון את הפרשה מנקודת המבט של הרפואה והמשפט הרפואי, זאת על מנת לבאר ולא לדחות את העדויות הרבות מכלי ראשון, בעיקר של המשפחות, כי אם לשלבן בחומר הארכיוני והידע הרפואי. . עולים הולכים לאיבוד וראיות לכאורה למחדל היעלמותם של ילדים2 לא רק תינוקות נעלמו, כי אם גם הורים. כך כותב מר דוד מליח ממחלקת :1950 ביוני14-הקליטה של הסוכנות לרב של נתניה, הרב דוד ורנר, ב ליד פרדסיה -עולים בית-העולה יוסי יהודה אברהם הגיע לבית ביחד עם אשתו קמיה ושני ילדים. אחרי בדיקה 15.9.49 בתאריך ה" אחרי -ליד "א-רפואית נשלח הנ"ל ואשתו לבית חולים בבית כמה ימים יוסף יהודה הבריא וביקר אצל אשתו בבית חולים "ה". חולים -כנראה שמצבה היה קשה מאד היות והעבירו אותה לבית סדרים -סרפנד מאז נעלמו עקבותיה, היות ובזמנו היו אי חולים, אנו מניחים שהעבירו את הנ"ל – בשם אחר. עשינו -בבתי את כל המאמצים בכדי למצוא אותה, פנינו למחלקת הקליטה, למשטרה, ולמדור לחפוש קרובים, גם עיתונאי מעיתון "דבר" 9.חפש אבל בלי תוצאות. אנו מניחים שנ"ל מתה לפנינו תיאור של תחלואה משמעותית בקרב העולים, אשפוז בבתי חולים שיתוף פעולה בינלאומי בנוגע להסגר של נוסעיםLeiden: Brill, 1996, p. 175 הוכנסו שיקולים19-. כבר בשלהי המאה ה1839 מחשש להפצת מגפות הוחל בשנת רפואיים רחבים לתהליך הסינון של מהגרים, ובכלל זה ניסיון למנוע את בואם של מוגבלים ובעלי "מחלות דוחות" אשר יהוו עול על הציבור. סינון על פי מרכיבים גנטיים שולב בחוקי ההגירה בארה"ב מראשיתם. מדיניות העלייה הציונית -גזעניים הייתה טיפול בעולים חולים בארצות המוצא, ועלייה הדרגתית של חולים כרוניים, קשישים ובעלי מוגבלויות. בשום מקום לא נעשתה הפרדה בין קהילות ישראל על Normam Howard-Jones, The Scientific Background of the .פי סיווג גנטי International Sanitary Conferences 1851-1938, Geneva: WHO, 1975; Becky Taylor, Immigration, Statecraft and Public Health: the 1920 Aliens Order, Medical Examinations and the Limitations of the State in England, '(. הערת שוליים מס29 SOCIAL HISTORY OF MEDICINE 512-533 (2016 במאמר האחרון מכילה סקירת ספרות מקיפה בנושא. אשר להיבט של בריאות4 ליס, שפרה שורץ ומרדכי שני להיות עם-הציבור בעלייה הגדולה ראו: שחלב סטולר )תשע"ו(.5- ו1 ( פרקים1948-1960) בריא בארצנו: בריאות הציבור בעלייה הגדולה ארכיון המדינה, תיקי חקירה – ילדי תימן הנעדרים – כעידה אשת יוסף אברהם. 9 על פי המסמכים בתיק, כעידה הינה אחת מחמישה מבוגרים שבאותה תקופת זמן דווחו כנעדרים על ידי משטרת השרון. חלקם אותרו. הכוונה לבית החולים www.archives.gov.il/en/archives/#/ הקרוי היום "אסף הרופא". ראו .Archive/0b0717068031b590/File/0b07170684f9ba66 129 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו סדרים" רישומיים והעברות -מאולתרים, מעין זה שהוקם בבית ליד, "אי של מטופלים ממתקן למתקן, כך שבסופו של דבר חלקם "נעלמו", וגם מאמצים של הרשויות, ואף של עיתונאים, העלו חרס. המסקנה הרשמית היא שהנעדרת נפטרה, שכן היא כבר הייתה חולה. הקורא את תיק החקירה בארכיון המדינה יגלה כי שמה של הנעדרת מאוית בכמה אופנים שונים – גם כשהתאמצו הרשויות לאתר את האישה לא הגיעו לכדי איות אחיד של שמה. סיפור דומה מובא בעיתונות על עולת תימן בשם עוחוד חוסן סאלם, ונפטרה חמישה ימים לאחר מכן. בעלה 1949 באוקטובר11-שאושפזה ב של החולה חיפש אחריה זמן רב. רשויות בית החולים הציגו בפניו את השם "אוחו' חוסן סאלם", אך הבעל קבע כי אין זה שמה של אשתו, שמה . הכותרת 1950 האמיתי היה חסין בנת דעוס. הזיהוי הנכון קרה רק במאי בעיתון אינה "מחדל ברשומות בית החולים" וגם לא "כיצד קברו חולה מבלי שבני המשפחה זיהו אותה ולקחו את הגופה", כי אם "לא הכיר שם 10."אשתו המבוגרים האבודים אבדו גם מן התודעה הציבורית, ולא הוצעו תיאוריות שיבארו את היעלמם. באשר לתינוקות, הטענה היא כי הם נחטפו באופן מאורגן בחסות "הממסד", אשר בשיטתיות הרחיק את התינוקות מהוריהם תוך שימוש ב"עילות רפואיות", ושליחת התינוקות למוסדות אשפוזיים וטיפוליים. כל זאת מתוך יחס מתנשא כלפי העולים, מתוך אמונה כי מדובר במשפחות "פרימיטיביות" בעלות מסוגלות הורית לקויה, וכי "טובת הילד" היא לגדול בבתים מבוססים עם הורים משכילים. האווירה התרבותית של התנשאות כלפי העולים אפשרה, כך נטען, שיתוף פעולה נרחב של אחיות, פקידים, נהגים, ארגונים חברתיים התנדבותיים ועוד. אחת המטפלות אמרה לעיתונאים שנים רבות אחר כך: "לא היה צריך להוציא הוראה לקחת ילדים, זה היה ברור שהילדים האלה יותר בעדות זו היא מתארת כיצד 11."טוב שיחיו בבתים אחרים, וזה מה שעשו "מסרה" ילדים בריאים: "אני ידעתי שקורה שם משהו אבל לא ידעתי מה". בשום מקום אין המטפלת מעידה על מסירה לאימוץ וגם לא על קבלת תמורה כספית. כשם ש"היה ברור" לה כי הילדים נמסרו לאימוץ, כן "ברור היה" כי כך ראוי לעשות וכי אין צורך בהוראה מפורשת כלשהי. גם המטפלת וגם הציבור הרחב סבורים כי אין צורך בהוכחות כדי לבסס את .(1950 במאי26) 6 ד"ר ליכטיג "לא הכיר שם אשתו" מעריב 10 www. עדות של שולמית מליק, שעבדה כמטפלת ואחות מעשית במעברת קדימה 11 .edut-amram.org/testimonies/shulamit | 130 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן טענת החטיפה לשם אימוץ. האמת הפועמת בציבור הרחב היא של טרגדיה עצומה שלא זכתה להכרה ולעיבוד של ממש. מה באמת "קרה שם"? אכן, ילדי עולים רבים הועברו באופן שיטתי למסגרות מוסדיות )בתי ילדים, בתי חולים וכד'(. הייתה זו מדיניות רפואית ביחס לכל ילדי העולים, לאו דווקא לעולי תימן. כדי להגן על הילדים ועל הציבור מפני מחלות מידבקות רבות שפשו בארץ ובמחנות, נעשה מאמץ לבודד את התינוקות החולים, ואף את אלו שהיו חלשים או חשודים כחולים, במסגרות סגורות. בחומרים הרפואיים אין כל רמז על כוונה להרחיק את הילדים מהוריהם, כי אם לאשפזם כדי שיחזרו לחיות עם משפחותיהם בריאים ושלמים. היו ילדים שלא חזרו ממוסדות אלו למשפחותיהם, לעיתים לא ברור אם הם חיים או אם קיים תיעוד משכנע כי מתו. ילדים רבים נלקחו למסגרות טיפוליות בכוח, חרף התנגדות ההורים. היעלמות של ילד כזה הינה טרגית במיוחד וגם מעלה סימני שאלה. אתוס החטיפה מבוסס על שש תמיהות אשר הועלו כבר בידי חלוצי 12:1966 הפעילים בשנת . רבים מהילדים היו בריאים, ולכן הודעת הפטירה או המסקנה כי 1 .מתו הינה חשודה . מדוע לא הציגו המוסדות תעודות פטירה?2 . הנהלת המחנות והמוסדות ידעו את מקום מגורי המשפחות ולכן3 .היו אמורים להעביר הודעות פטירה במועד . מדוע לא הועברו הגופות לידי המשפחות לשם קבורה?4 ?. מדוע אפילו הודעות פטירה מאוחרות לא נמסרו למשפחות5 ?. מדוע לא יכלו המוסדות להצביע על קברים6 תמיהות אלה הולידו את תיאורית הקונספירציה הממסדית כפתרון הסביר להיעלמויות. במאמר זה אראה כי בחינת החומר והידע הרפואי והמשפטי הרלוונטי לתקופה מראה כי התמיהות אינן תמוהות. נראה כי חלק מן הטרגדיות היו יכולות להימנע לו היו מגיעים יותר תינוקות סביר, -לאשפוז. בהמשך אראה כי תסריט של חטיפה לשם אימוץ הינו בלתי מנשה ענזי ""אם אח אני איה אחותי?" על גל המחאה הראשון שהובילו הוועדה 12 הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים ועיתון "אפיקים"" ילדים של הלב, לעיל ה"ש .431–401 ', בעמ6 131 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו ואינו אלא אנכרוניזם המשליך את מדיניות הסעד העכשווית על התקופה שלפני חוק אימוץ ילדים. גם כאשר הייתה כוונה להרחיק ילד ממשפחתו, הוא נשלח למוסד וגדל שם. המאמר פורס את הטיעון כי אתוס החטיפות מדחיק את הטרגדיות החמורות יותר והכואבות יותר של עולי תימן, תוך שהוא פוטר את הציבור מחשבון נפש שיש בו השלכות מעשיות, כאילו די בעקירתן של דעות קודמות ובביעורם של פשעים קיצונים כדי לפתור בעיות מהותיות הנוגעות לבריאות הציבור, לסולידריות חברתית ולאחריותה של המדינה לספק שירותים בסיסיים, במיוחד לנזקקיה. . הטרגדיה האמיתית והשקטה )מושתקת( – תמותת התינוקות והילדים3 מקרי מוות3-זה שנים רבות שיעור תמותת התינוקות בישראל יציב, כ לאלף לידות. רוב התינוקות נפטרים ממומים וממחלות מולדים. נדיר שתינוק בריא לוקה במחלה ומת ממנה. תמותת תינוקות מזערית הינה מצב חדש המאפיין את חיי השפע בחברה התעשייתית בת זמננו. שיעורי תמותת התינוקות נסקו עם ההגירה לערים הגדולות ערב "המהפכה 20%-התעשייתית". שיעור תמותת התינוקות עבר לעתים קרובות את ה )אחד מחמישה תינוקות מת טרם הגיעו לגיל שנה(. מסיבות שלא הובהרו עד תומן, התמותה בקרב יהודים הייתה נמוכה, בדרך כלל בטווח שבין , כשנוסדה "הדסה" ירושלים למען אימהות ותינוקות 1913-. ב15%–7% . עשרים וחמש שנה9%-של היישוב הישן, עמדה תמותת התינוקות על כ . ערב מלחמת העולם השנייה שיעור תמותת 4% לאחר מכן, היא ירדה לכדי – יותר מפי שניים 9%-התינוקות הפלסטינים בארץ ישראל עמד אז על כ משיעור התמותה במגזר היהודי. זהו פער עצום המשקף במידה רבה את ההשפעה המכרעת של שירותי בריאות הציבור והרפואה הקלינית ביישוב ערב מלחמת העולם השנייה הייתה תמותת התינוקת ביישוב 13.היהודי דומני כי אין עוד 14.היהודי בארץ ישראל נמוכה מזו שבממלכה המאוחדת מושבה או שטח חסות של מעצמה קולוניאלית שהשיג תמותת תינוקות Brusa, M. and Y. M. Barilan, Childbirth in Israel with Special Attentionto 13 Home Birth and Newborn Screening BIOPOLITICS IN ISRAEL 180-201 (H. Boas, Y. Hashiloni-Dolev, N. Davidovitch, D. Filc and S. J. Lavi eds, 2018) לאחר פרוץ המרד הערבי סירבו הפלסטינים לשתף פעולה עם מרשם תושבים כלשהו (.census) T. J. Hatton, Infant mortality and the Health of Survivors: Britain 1910- 14 1950 IZA DISCUSSION PAPER 4932 (2010). | 132 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן נמוכה מהמעצמה השלטת. הצלחות אלו, בנוסף לביעור המלריה, נסכו ביטחון רב בממסד הרפואי של היישוב. , ואילו במחנות 4% היה שיעור תמותת התינוקות בישראל1950 בשנת . בקרב העולים צומצמה התמותה תוך 15% העולים הגיעה התמותה לכדי 15.. זהו הישג מרשים בקנה מידה עולמי4.7% שנתיים לכדי עסקנים ושליחים שונים שהגיעו לתימן ערב העלייה הגדולה העריכו הערכות שונות לגבי תמותת התינוקות בקהילות, ועל פי חלקן שיעור . אך נתונים אלו לא גובו בנתונים דמוגרפיים 80%–50% התמונה נע בין 16.מקובלים בארכיון המדינה ניתן למצוא דיווחים מפורטים, הכוללים שמות, 1949 תאריכים ואבחנות של התינוקות שנפטרו ברחבי הארץ בין יולי 17." – בתקופה שבה נעלמו רוב "ילדי תימן האבודים1951 ועד סוף למרות המאמצים הרבים לאסוף דיווחים מדויקים ככל האפשר, חלק מן האזורים אינם נכללים בסקירות )ביניהם המעברות בראש העין ובעין שמר(. לעתים יש פערים בין הרשומות הרפואיות לבין הרשומות של במערכת הבירוקרטיה 18.("חברה קדישא )"פתקאות של חברא קדישא הרפואית הצעירה לא היה טופס אחיד לדיווח על תמותה של תינוקות. ניעות רבה של ילדים )משפחות( ממעברה למעברה, וממוסד למוסד לאחר שחלו, בדרך כלל מבית תינוקות לבית חולים, מכבידה מאוד על מעקב ליהודי תימן הייתה שיטה ייחודית למתן שמות וכינויים, וגם 19.שמי שחלב סטולר ליס ז"ל, שפרה שורץ, מרדכי שני להיות עם בריא בארצנו, לעיל ה"ש 15 ISA-Privatecollections-ShoshanaPersitz- . ארכיון המדינה, תיק12 ', בעמ8 . רישומי לידות ופטירות לא הבחינו בין תינוקות עולים לוותיקים176 ', עמ0010gor ולא בין תינוקות של עולים לאלה של ותיקים, ולכן המספרים הינם אומדנים. ארכיון .415–414 ', עמISA-health-health-000yare המדינה, תיק (. 2012) 299 מאיר יציאת יהודי תימן: מבצע כושל ומיתוס מכונן-אסתר גליצנשטיין 16 ד"ר משה גברא, חוקר יהדות תימן, נוטה להסכים עם ההערכות הגבוהות. בחברות מודרני יכלה להגיע עד -עניות מאוד וצפופות מאוד תמותת התינוקות בעידן הטרום . השיעור המדוד הגבוה ביותר היה במחצית המאה השמונה עשרה בלונדון – 40% .5 מהילדים מתו טרם הגיעם לגיל75% M. C. Buer, Health, Wealth and Population in the Early Days of the Industrial Revolution, London: Routledge & Kegan Paul, 1968, pp. 28-30. .ISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק 17 שם, מכתב של מנהל ביה"ח "הדסה" לנגב בבאר שבע ד"ר להמן אל משרד הבריאות 18 .בירושלים ראו למשל חקירה מפורטת של הרופא הראשי במחוז חדרה בנוגע למותם של שישה 19 . אחד הילדים1951 באוגוסט12-תינוקות בבית התינוקות ובמעברה של בנימינה, מ הגיע למעברה בבנימינה ממעברת ראש העין לאחר "מצב בריאות ירוד שנמשך זמן .54 ', עמISA-health-health-000yare רב". ארכיון המדינה, תיק 133 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו 20.התעתיק העברי לכתב הערבי גרם לא אחת לשיבושים בארכיון המדינה ניתן למצוא מחברת אשר בה נרשמו הלידות והפטירות בספטמבר 20 ועד1949 באוקטובר8-במחנה העולים "ראש העין" החל מ איש, שלושת 35,000- על פי ההערכות, בתקופה זו עברו במחנה כ21.1951 10,000–6,000-רבעי מהעולים מתימן ומעדן, אך בכל זמן נתון שהו במחנה כ מהנפטרים היו 91 . פטירות208- לידות ו143 איש. במחברת רשומים תינוקות עד גיל שנה. ניתן לאמוד את שיעור תמותת התינוקות בחלון זמן . באותה תקופה אושפזו בבית החולים הארעי לילדים 60%-קריטי זה ב מכלל המאושפזים. 15% , מהם נפטרו98 . ילדים626 שהוקם בראש העין לשם השוואה, בקרב ילדים שאושפזו במחלקת הילדים בבית החולים 22.4.2% עמד שיעור התמותה על1949–1939 עפולה בשנים תינוקות. מתוך 255 נפשות, מתוכם5,909 חיו בראש העין1950 באוקטובר לידות, שבעה תינוקות מתו. שבעה נוספים נולדו מתים. רוב הלידות 30 קרו באוהלים, בשל העדר שירותי אמבולנס, "המכונית של בית החולים עדיין לא נמצא במעברה 23."הממשלתי מסרבת להסיע חולים או יולדות רופא זמין בשעות הלילה. מהן נעזרו 800 . משפחות1,400 שהו במעברת ראש העין1951 בתחילת היו נתמכות סעד. במחנה פעלו ארבעה מוסדות 354 ,בשירותים סוציאליים ילדים. משרד הסעד גם 300 ילדים של ארגוני הנשים אשר הזינו מדי יום 24.סיפק בגדים ממחסן שהקים במקום עדות נוספת לתמותת התינוקות החריגה בקרב עולי תימן הוא מכתב של 14 . כל1949 הרופא המחוזי של נתניה בנוגע לתמותת תינוקות באוקטובר התינוקות שנפטרו במחוז היו של עולי תימן במחנה בית ליד ז'. תשעה נפטרו בבית החולים לילדים בית ליד וחמישה נפטרו בבית, זאת אומרת, באוהל. 25.לשם השוואה, בירושלים כולה נפטרו באותו חודש שבעה תינוקות ראו למשל "גאולה ניסים סלם עוואד", שחל שיבוש במועד אשפוזה בביה"ח הממשלתי 20 .46 ', עמISA-health-health-000y2fz . ארכיון המדינה, תיק1950 בצריפין במאי המחברת מצויה בתיק "ועדת שלגי" – פנקסים ויומנים. על פי ד"ר משה גברא, 21 כתב היד אינו של אחד מהעולים אך תעתיק השמות הינו מדויק ואינו לוקה בשיבושי כתיב רבים שאפיינו את הרשומות שנערכו בידי אנשים מחוץ לקהילה. כנראה נכתבה המחברת בידי יוצא תימן ותיק. )תש"ט(.18 ,(דפים רפואיים ח)א 22 , דו"ח של לשכת הסעד לד"רISA-health-health-000yagq ארכיון המדינה, תיק 23 .1950 בנובמבר29 ,426–424 'שטרנברג, עמ )תשי"א(. שיעור התמיכה הזה היה נמוך במעט מזה שניתן 14–13 ,2 עלון הסעד 24 .למעברת באר יעקב . הדו"ח 379–378 ', עמISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק 25 | 134 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן דו"חות התמותה המפורטים ערוכים בהתאם למחוזות, וללא הפרדה בין יישובים ותיקים לריכוזי עולים. רק במקרים בודדים, כמו בתיעוד זה, ניתן לקבל רמז על המצב במחנות העולים. באמצע שנות החמישים נרשמה תמותת התינוקות הגבוהה ביותר ב"כפרי העבודה" שהוקמו עבור העולים 26. בקיבוצים2.3% לעומת6% – תזונה קשה היו בעיות שכיחות גם בקרב תינוקות שנולדו במחנות-רעב ותת במשקל תקין, למשפחות שכבר היו ותיקות במחנה. כלומר, משפחות עולים רבות ניזוקו מתנאי החיים הקשים במחנה ולאו דווקא מתלאות העלייה ארצה. משפחות ברוכות ילדים התאפיינו בהנקה מצומצמת, תזונה, -וקבוצת הגיל חצי שנה עד שנתיים סבלה משלשולים כרוניים ומתת (. כמעט כל החולים kwashiorkor, protein malnutrition) עד כדי בצקות (. גם מבוגרים סבלו מרעב בשל הקיצוב, 98%) הללו היו בני עדות המזרח וילדים "בגיל מעל שנה לא קיבלו גם ביצים ובשר, מפני שהמבוגרים אכלו "על כל עולה עם בואו ארצה עוברת תקופה קשה של 27."או מכרו אותם חיפוש קדחתני אחרי גג ופרנסה. לעתים גם נובעת ממצב זה ]...[ הזנחה הורה תשוש שלא מסוגל לעבוד 28."קשה של החלש ביותר והזקוק לעזרה מסכן את שלומה של המשפחה כולה. שורש הבעיה הוא רעב, חוסר ביטחון חברתי ואבטלה. העיתונות הכללית הייתה מתייחסת מפעם לפעם לבתי התינוקות כמקומות של חינוך תרבותי: היה זה הזמן, שבו הוקמו בכל המחנות של העולים התימנים בתי תינוקות, לכאן הוכנסו גם התינוקות הבריאים כיון שגם חייהם הם היו נתונים בסכנה של הבורות שבטיפול והתנאים הגרועים של הוריהם. תינוקות אלו הוכנסו למעונות לעתים קרובות על אף .395 ,409 'מירושלים, עמ .297 ', עמISA-health-health-000yajb ארכיון המדינה, תיק 26 "תזונה כגורמי נזק כבד אצל ילדי העולים-א' גוטליב ור' קוכמן "שלשולים ותת 27 .( )תשי"ג198–197 ,(הרפואה מד)ט )תשי"ג(. 154–152 ,(" הרפואה מד)ז1952–1948 א' שטרנברג "העליה ההמונית 28 הרפואה הצבאית התרשמה ביחס למשפחות עולים )לאו דווקא תימנים( כי "האכלן העיקרי הוא ראש המשפחה וקיים חשש שאינם מקבלים תזונה מספקת". הדברים . הסקר נערך 1950 לנובמבר10 לקוחים מדו"ח סקר מעברות של הרפואה הצבאית מ ילדים. הסקר מכיל תיאורים קשים של 35000 לקראת מבצע מעברות, עת שהו בהם תת תזונה, ילדים חצי ערומים, התפרצויות מלריה, לידות באוהלים תחת השגחה של "נשים זקנות" בהעדר אמצעי קשר ופינוי לבתי חולים. ניכר שהרפואה הצבאית הציגה .55-12/1950 תמונה קשה יותר מזו של השירות הרפואי לעולה. ארכיון צה"ל תיק 135 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו 29.התנגדותן העזה של אמהותיהם במאמר זה נראה כי נקודת המבט הרפואית היא שבתי ילדים, מדיקליזציה ובירוקרטיזציה של הינקות היו חלק מתפיסת עולם של בריאות הציבור עבור כלל העולים, ובמידה רבה גם עבור ותיקים. קל לציבור אז, וכנראה גם היום, להדחיק את המשמעויות הנוראיות של "התנאים הגרועים" שבהם חיו ההורים במחנות, ותחת זאת לתת קדימות תודעתית ל"בורות" לכאורה על פני הנסיבות החומריות. כפי שנראה, הדעות הקדומות ביחס לעולים תפסו מקום שולי ביותר בספרות הרפואית וברשומות הרפואיות ביחס לתיעוד השיטתי של תחלואה, תמותה, רעב קשה, חוסר תנאים היגייניים בסיסיים ואבטלה. אשפוזם של תינוקות במוסדות טיפוליים בטענה כזו או אחרת אין בו כדי להצביע על כך שמישהו סבר כי יש להפקיע את הילדים ממשפחותיהם ולמסרם לאימוץ. אדרבא, המאמר המצוטט מתמקד כל כולו בהשבתם של התינוקות למשפחות עם סגירת המחנה, אף על פי שעקב כך "שוב הופיעו 30."סימני ההזנחה, שוב חזרה הדיזנטריה והתמותה עולה הנתונים הקשים הללו חושפים את הטרגדיה השקטה או המושתקת של עליית תימן ועדן – המחיר העצום בחיי אדם, בעיקר של תינוקות וילדים. ניתן לומר כי אף מגזר אחר באוכלוסייה לא שילם מחיר כה גבוה בחיי אדם בשל הקמת המדינה והגשמת חזון העלייה ההמונית והחופשית לארץ ישראל. גל התמותה הראשון אירע בשלב הנדודים למחנות המעבר. גל התמותה השני אירע במחנות העולים בארץ. נתונים קשים אלו מגובים ברשומות רבות ומפורטות של תחלואה ותמותה בקרב העולים. בחלקו האחרון של המאמר אנסה לבאר מדוע נעלם לחלוטין "שכול המוות", נעלמה מן השיח 31."ובמקומו יש דגש רב כל כך על "שכול ההיעלמות הציבורי גם הגאווה בהישגים המרשימים של קליטת העלייה בכלל ושל רפואת העולים בפרט. אין מאמר זה "מאשים" איש בתנאי החיים הקשים ובתמותה. ייתכן שללא צעדים לא דמוקרטיים כהשלטת משטר צבאי לא ניתן היה לשפר נמנע" -את מצב העולים. הבריות אינן נוטות להשלים עם אובדן כ"בלתי ומבקשים את ראשם של "האחראים". אכן, ניתן היה להעניק לעולים יחס אחר. אך יחס אנושי בלבד אינו משביע רעב ואינו מרפא מחלות. יתר על .(1950 בספטמבר18) 3 '"נסגרים בתי תינוקות" הארץ עמ 29 .שם 30 יוצא דופן הוא הספר: שלום מנצורה עליית מרבד הקסמים )תשע"ה(. המבוא לספר 31 .מתמקד בסבל ובתמותה במהלך העלייה | 136 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן כן, העליבות החומרית מייצרת דעות קדומות, הרבה יותר מאשר שדעות 32.קדומות מחוללות סבל ומוות . האסכולה הרפואית בארץ ישראל לקראת קליטת העלייה ההמונית 4 מכלל הגלויות פרק זה סוקר את המדיניות הרפואית המתגבשת במדינה הצעירה לקראת גלי העלייה. נראה כי מדיניות של מדיקליזציה מוסדית של הינקות הייתה מכוונת לכלל העולים, והיא קיימת באסכולות רפואיות מקובלות. כשמכירים את הנסיבות ואת המדיניות הרפואית הרווחת מתיישבות להן התמיהות, ואין הן מתמיהות כלל וכלל. במשרד הבריאות וב"ממסד הרפואי" האמינו כי האמצעי המרכזי לצמצום תמותת התינוקות הינו טיפול מוסדי מרוכז. מנכ"ל משרד הבריאות מאשר כי זו גם נקודת חיכוך בין הרפואה לבין העולים: לא אחת יקרה, שאמהות מעדיפות להחזיק את התינוק באוהל תינוקות מסודר...-ובצריף מאשר למוסרו לבית בין הטרנספורטים האחרונים הביא אחד ]הטרנספורטים[ עשר ילדים חולים בחצבת וכאשר סידרו, להם, כמובן, -שנים איזולציה בצריף טוב ומסודר קמו ההורים בהפגנות וצעקות 33.ודרשו שיחזירו להם את הילדים מדיניות של טיפול בתינוקות בבתי ילדים יושמה גם ביחס לאשכנזים, ובמיוחד בשלב שבו סבלו עוד ממחלות ולא שוקמו, כפי שהיה במחנות העקורים באירופה ובקפריסין. הטיפול בילדים בקפריסין כלל את הדרכת אימהות, הוצאת הילדים מאוהלים צפופים 34 :המרכיבים הבאים ושיכונם בבתי ילדים וגישה רפואית מחמירה. רוצה לומר, גם אימהות "אשכנזיות" זקוקות להדרכה; הילדים הופרדו ממשפחתם "כדי למלט את התינוקות מתנאי הרעב ומסכנת מגפות ומוות" – מכיוון שסכנת ההדבקה היא מההורים ומשאר שוכני המחנה; וכן "בתנאים אלה ]...[ כל שריטה קלה גרמה להתהוות זיהומים ולחום". .משנה, נדרים, ט, י 32 )תש"ט(. האמירה אינה ביחס לעולי תימן. במכתב לראש הממשלה20 ,(הרפואה לז)ב 33 מסביר ד"ר מאיר כי האמצעי המרכזי לצמצומה של תמותת1949 לינואר26 מ התינוקות "העצומה" בקרב העולים היא "הוספיטליזציה מהירה של התינוקות .363-580/1956 החולים". ארכיון צה"ל תיק (.1958) 17–15 ,(א' ויסוצקה "הם לא הכזיבו" האחות בישראל ד)ה–ו 34 137 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו גם שיתוף הפעולה של העולים האשכנזים לא היה לשביעות רצונם של הרופאים: "כי האנשים בעלי עבר נורא ובתנאי מעצר לא יכלו לשמור על בשל כך הועברו התינוקות למבנה מיוחד 35."הרמה ]ההגיינית[ הדרושה שהוקם עבורם. "יוצאי אירופה" היוו אתגר מיוחד ל"מדריכות הבריאות" בארץ, שבאו לחנך כיצד לגדל ילדים ולשמור על הניקיון בצריפים. 36.האשכנזיות נטו להיעלב ולא שיתפו פעולה בארץ מדיניות משרד הבריאות הייתה "לסדר" את ילדי השיכונים במעונות יום )כדי לשחרר את האימהות לעבודה( או "לסדרם במשפחות זרות מתאימות". באמצעות משרד הסעד רבע מהילדים "סודרו במשפחות", רובם הגדול מעל גיל שלוש, ולא תינוקות. אולם לגבי ילדי העולים במחנות: הצפיפות והתנאים הקשים בשיכון במחנות הצריכו סידורים שיביאו מאכסימום אפשרי של תינוקות ופעוטים לתוך כותלי המוסדות הסגורים של המחנה. תזונה קשה, ממומים וממחלות כרוניות, וכן -ילדים הסובלים מתת יתומים, ילדים לאימהות שחפניות או "חולות רוח", הועברו ל"מוסדות 37."ציבוריים סגורים בעת שיקום פליטי השואה ערב קום המדינה, ההעדפה העקרונית הייתה מתפקדות במוסדות -לשכן תינוקות וילדים יתומים וממשפחות בלתי סגורים )הכוללים לינה(. נעשו גם מאמצים "לראות את מקומו הטבעי של הילד בקרב המשפחה, ולסדר ילדים במעונות יום, גנים ומועדונים למען הדו"ח מבאר גם את יתרונותיו של 38."לשמור על הקשר החי עם המשפחה הסידור המוסדי לעומת החיים עם המשפחות – ישנם חדרי בידוד, מקררים, אינקובטורים. על פי המלצות המומחים, כך מבואר, מוטב לתינוקות להיות בקבוצות ו"בתנאים סניטריים". עם הכניסה ל"מוסד סגור" עבר כל ילד בדיקה רפואית דקדקנית. נתנו הנחיות קפדניות לבידודם של ילדים נגועים בשל מצוקת מקום, החלופה לסידור מוסדי הינה 39.במחלות מדבקות ילדים תחת הנהלתה של אחות או 8–5 "מוסדות משפחתיים" המחזיקים מהילדים עד גיל שנה סודרו במוסדות. רק 94% מטפלת מוסמכת. מעל .( )תש"ט49 ,(הרפואה לז)ד 35 , מכתב של מינה מאיר לאגףISA-health-health-000xxn7 ארכיון המדינה, תיק 36 .1949 באוקטובר10 ,498 'לרפואה סוציאלית, עמ ה' כגן "הטיפול בילדים שבגיל הרך במוסדות ילדי העולים" הרפואה לח)ה( )תש"י(. 37 , דו"ח על פעולות המחלקהISA-PMO-PMO-000vmdc ארכיון המדינה, תיק 38 .1949 עד מרץ1948 לטיפול סוציאלי לילד ולנוער, משרד הסעד, יולי .ISA-health-health-000yags ארכיון המדינה, תיק 39 | 138 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן נדיר 40 . בגיל שנה עד שנתיים סודרו במוסדות או מוסדות משפחתיים18% ביותר שילד נשלח למשפחה פרטית, למשל ילד בגיל לא ברור שנשלח לשם בביקורת שערכה הוועדה 41."טיפול באסתמה וילד אחר שהיה "נוירוטי 50-הממשלתית למוסדות חינוך סגורים לתינוקות וילדים נפקדו למעלה מ 42.מוסדות. אף ילד לא הועבר לאומנה או לאימוץ משרד הסעד התווה מדיניות ברורה בנוגע לסידורם של ילדי עולים. הדוגמאות למקרים הדורשים הרחקה מהמשפחה הגרעינית מתאימים 43:לילדים אשכנזים דווקא הילד העולה... מהווה בעיה מיוחדת. כל סבלו בעבר, חיי מחנות, מחתרת או סביבה נוצרית הטביעו את חתמם על נפש הילד. שורת מוסדות יום במקום מגוריו של הילד מצד אחד, טיפול אינדיווידואלי מצד שני, ובמקרים ששני הדברים אינם מספיקים, הוצאת הילד ממשפחתו והעברתו למקום אחר... ה"מקום" הוא מוסד סגור. בשום מקום לא מצאתי הנחיה ממשלתית לסידור ילדי עולים במשפחות מאמצות. אדרבא, גם כשקובלים האחראים על הקשיים במציאה של סידור תינוקות במוסדות סגורים, האפשרות של כפי שראינו, במקרים הבודדים בהם 44.סידור במשפחה אפילו לא מוזכרת יש תיעוד של כוונת אימוץ, מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים. ( ובארצות workhouse) בעוד שמוסדות לילדים זכו לשם רע באנגליה אירופה אחרות, הרי שהחברה הציוניות שמה את מבטחה בגידול ילדים קבוצתי במסגרת מוסדית, תחת פיקוח רפואי ותוך גישה לאמצעים עשרה הייתה ביקורת -טכנולוגיים. באנגליה כבר בסוף המאה התשע חריפה על הזנחה פושעת במסירת ילדים לטיפול ביתי תמורת שכר אך ביישוב העברי הדבר נעשה.45,(baby farming) על פי תורת הפעולה של משרד הסעד, "תנאי הקליטה המיוחדים של העליה ' ואי171 ', בעמ38 דו"ח על פעולות המחלקה לטיפול סוציאלי לילד ולנוער, לעיל ה"ש 40 ."משפחה תקינים-המונח אז היה "ילדים משוללי חיי , ביקורת פתע ממשלתית במוסד ISA-health-health-000yato ארכיון המדינה, תיק 41 .' ואי113 ', עמ1950 בפברואר16 ,ויצ"ו חיפה ארכיון המדינה, שם. 42 . המסמך אינו מתוארך70 ', עמISA-PMO-PMO-000vmdc ארכיון המדינה, תיק 43 .1949 אך הוא הוגש לממשלה על ידי משרד הסעד באוקטובר .165 'שם, בעמ 44 Lionel Rose, Infanticide in Great Britain 1800-1939, London: Routledge 45 & Kegan Paul, 1986. 139 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו ההמונית" נחשבו כ"נסיבות מיוחדות" להרחקת ילד ממסגרת משפחתית. 46.ההרחקה הזו היא למסגרת מוסדית ותחת קשר עם העובדת הסוציאלית ישנה התייחסות ספציפית לעולי תימן: בעיה מיוחדת מהוים ילדי העליה מתימן, שרוב רובה זקוק, לפחות לתקופת מעבר, למקומות קליטה במוסדות בגלל רמת ההתפתחות הנמוכה של האשה התימניה וכן מפאת מצבו 47.הבריאותי הירוד של הילד משרד הבריאות והצוותים הרפואיים לא התייחסו כלל ל"רמת ההתפתחות" של האישה התימנייה או של עולות אחרות. האגף לרפואה סוציאלית טען כי משרד הסעד מבליט יותר מדי את "פרימיטיביות הילדים מארצות 48".המזרח וכו'...בו בזמן שבעיות הטפול המוסדי הן מסוג אחר דווקא הרופאים ראו בתנאים ולא בתרבות את גורם התמותה העיקרי. לכן, הרופאים ראו בבתי התינוקות במחנות "מוסדות סגורים". פתרון נשמר דווקא לילדי השיכונים. כפי שנראה בהמשך, 49(האומנה )או אימוץ מחלקות האשפוז לילדים החולים במחלות מידבקות היו מחלקות הסגר בתוך מוסדות סגורים, בתוך המוסד הפתוח שנקרא "מחנה עולים". אשר לתימנים, הנחת העבודה הרפואית הייתה "לסדר" בבתי תינוקות כמה שיותר תינוקות תימנים מהמחנות, אפילו נוכח מחסור במיטות. כל זאת מתוך שאיפה לצמצם את הצורך באימוץ או באומנה: עוד יותר קשה המחשבה על ההסדר בתנאי העליה הנוכחית מארצות המזרח ובייחוד מתימן. יש לקוות שילדים אלו יוחזקו במוסדות ילדים במחנות עד שמצבם יוטב במידה ניכרת כך שכאשר יצאו הוריהם לשיכונים יצומצם מספר המועמדים , משרד הסעד, שירותי הסעדISA-PMO-PMO-000vmdc ארכיון המדינה, תיק 46 . הקשר הזה דומה לזה שהיה בין קצין1949 באוקטובר17 ,78 'לעולים ולילדיהם, עמ פרק על אימוץ.-. ראה להלן תתpoor laws הסעד למשפחות מאמצות במסגרת .82 'שם, עמ 47 , מכתב של ד"ר טאושטייןISA-health-health-000y6nt ארכיון המדינה, תיק 48 . גם שירותי הרווחה קראו במפורש לכבד את1952 ביולי6 ,106 'למשרד הסעד, עמ משפחות הילדים המצויים ב"סידור" ולטפח את הקשר עם משפחתם הגרעינית. תשי"א.4 (30) ידיעות המחלקה לעלית ילדים ונער ג , מחבר 37 ה' כגן "הטיפול בילדים שבגיל הרך במוסדות ילדי העולים", לעיל ה"ש 49 כתרגום למילה העברית "אימוץ", כך שלאfoster parents המאמר מביא את המונח ברור למה כוונתו. הורים מאמצים לא קיבלו קצבה מהמדינה ולא היו נתונים לפיקוח של פקיד סעד. | 140 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן 50.לסידור מחוץ למשפחה המחבר מסכם ואומר: בהתחשב עם קשיי הטיפול ובאחריות הגדולה הכרוכה בטיפול בתינוקות בגיל הרך ביותר, הרי המוסדות הסגורים המשוכללים 5–2 הנם בתנאים שלנו הפתרון הרצוי ביותר. בשביל ילדים בגיל יש לחפש בהתמדה ובהתאמצות סידורים בתוך משפחות. לא דובר בחזון טיפולי לילדים חולים או נזקקים, כי אם במדיקליזציה של הינקות במסגרת בירוקרטית וטכנולוגית. ד"ר פלק, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים הממשלתי בבת גלים, מבאר כך את תפקידה של המדינה בדאגה לילד בכלל ולגבי תזונה בפרט: החולים על פני הארץ טבעי -עם פתיחות מחלקות ילדים בבתי הדבר שאלה יהיו לא רק מרכזים לילד החולה, לא רק בתי חולים, 51.אלא בתי בריאים, מרכזים לילד הבריא הציע ד"ר פלק ביחס 1949 ליולי31-בישיבת האגף לרפואה סוציאלית ב 52".לילדי העולים כולם כי "כל הדאגה לילד ]תימסר[ לידי בתי החולים הטרוניה של הרופאים כלפי "עדות המזרח" נוגעת לחוסר הבנה לגבי המדיקליזציה הזו. כך כותב ד"ר נסאו מעפולה: החוגים הנצרכים ביותר נמנעים מלהשתמש בעזרה הרפואית הפרופילקטית מתוך חוסר הבנת הצורך לדאוג לילד הבריא 53...עדיין. הדברים אמורים לגבי עדות המזרח גם ללא המדיקליזציה של הינקות, המבנים )או הצריפים, בניגוד לאוהלים( של "בתי התינוקות" הוקמו במחנות כדי לספק הגנה לתינוקות לקראת מעברות. בהעדר כוח אדם אזרחי 37 החורף, שבמהלכו ניהל הצבא ומיומן, חיילות נשלחו לעבוד ב"מוסדות הילדים שבמחנות" והצבא בכל זאת, מעולם לא הועמדו העולים תחת 54. ילדי עולים1,000 ""אכסן . המלצה38 דו"ח על פעולות המחלקה לטיפול סוציאלי לילד ולנוער, לעיל ה"ש 50 דומה בנוגע ל"בעיית ההבראה וההחלמה של הילדים התימנים על ידי יסוד מוסדות )תש"י(.113 ,(משולבים מבית חולים ובית הבראה יחד". הרפואה לח)ז )תש"ט(. בית החולים פתח גם קורס בשם "בעיות רפואית של הילד 92 ,(הרפואה לח)ו 51 ."הבריא .513 ', עמISA-health-health-000xxn7 ארכיון המדינה, תיק 52 .( )תש"ט81 ,(הרפואה לו)ז 53 20 תושבים" חרות10,000 מעברות עם37-"הצבא קיבל על עצמו את הטיפול ב 54 .1950 בנובמבר21 ; "המחנות והמעברות לקראת החורף" הארץ1950 בנובמבר 141 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו טיפולי והאכיפה הייתה "רכה", גם אם -משטר צבאי. המשטור היה רפואי לעתים כוחנית, מניפולטיבית ומתנשאת. רק בשלהי קליטת העלייה ומתוך הניסיון הטיפולי בילדי העולים החלה לחלחל בעולם הרפואי והטיפולי הדעה המקצועית שעצם השהות במוסד, גם ללא ניתוק מן המשפחה, היא 55.בעלת השפעות פסיכולוגיות שליליות מנה את כל 1949–1947 דין וחשבון על תמותת תינוקות בתל אביב בשנים הגורמים שיהיו רלוונטיים – ביתר עוצמה – גם במחנות העולים. הדו"ח מונה צפיפות ותנאים היגייניים ירודים בבתים, הנקה קצרה "בשל עול הפרנסה", לידה מחוץ לבית חולים וחוסר יכולת לתת מסגרת אשפוזית ממושכת לאחר הלידה. בנוסף, "בין העולים החדשים ישנם אלמנטים הנוהגים לפי מנהגים קדמוניים בגידול ילדיהם ואשר זקוקים לטפול וחנוך מיוחד". הדו"ח מציין כי בשל מחסור באחיות וצפיפות קרה שהודעת 56.פטירה נמסרה למשפחה בעוד התינוק לא מת כפי שנראה בהמשך ביחס ללידה, העולים העדיפו את צנעת הפרט על פני תנאים חומריים טובים יותר. אפילו בזמן שלג סירבו משפחות רבות לעזוב את האוהלים המשפחתיים ולעבור לצריפים משותפים. ארצות שונות 19-במחנה העולים "באר יעקב", אשר ניקז עולים מ מהתינוקות נמצאו לוקים 40%-)אשכנזים ומזרחים, אך לא תימנים(, כ תזונה. למרות זאת, פחות מרבע מהתינוקות נמסרו לבית התינוקות. -בתת רופאים ביקרו חליצת שד לתינוק בוכה אם אין בכוחה של האם להניק. כדי "לשנות את פני הדברים צריך היה לכוף על ההורים )עד כדי איום בשלילה 57."של כרטיסי מזון( להביא את התינוקות לביקורת לפחות פעם בחודש גם רופא המחנה הגדול בארץ, בבית ליד, התלונן: "רבים ההורים שאין 58."(ברצונם למסור את ילדיהם לבית התינוקות )לפעמים ללא צידוק .( )תשי"ג87–86 (א' מרצבך "ילדים במוסדות מבחינה פסיכולוגית" הרפואה מד)ד 55 J. :השפעה משמעותית הייתה לפרסום שהופץ על ידי ארגון הבריאות העולמי .Bowlby, Maternal Care and Mental Health, 1951 , תמותת התינוקות לפי הרישוםISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק 56 . כאמור, הוא1950 במרץ24 ,' ואי329 'בלשכת הבריאות המחוזית, תל אביב, עמ מתייחס לתושבי תל אביב לפני גלי העלייה מתימן ומארצות המזרח. ז' יונס "ערכים בהזנת התינוק במחנה עולים" הרפואה לט)יב( )תשי"א(. 57 )תש"י(. התימנים16–15 (ליד" הרפואה לח)א-ב' גריץ "מצב הבריאות במחנות בית 58 מחנה אחד. המחבר מציין כי הם יוצרים קושי מיוחד, בשל שפתם-אוכסנו בתת ומחלותיהם השונות, אך הוא גם כותב: "בהשוואה לפליטי אירופה הם חומר אנושי מצוין". דברים קשים כתב שטרנברג על עולים ניצולי שואה )אברהם שטרנברג ]תשל"ג[(. עולי רומניה וצפון אפריקה נשאו תיוג )סטיגמה( של 20 בהיקלט עם 194–190 ,[]א–ב24 מחלות מין )ח' ברלין "מחלות מין בישראל" הרופא העברי | 142 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן כשטענו פקידי הסעד כי "סידור תינוקות" אינה עניין רפואי, כתב מנהל 59:מחלקת ילדים בתשובה יש לראות בכל תינוק, אפילו כשהוא בריא היום, חולה בפוטנציה אשר הוא דורש את תשומת הלב המלאה ואת כל הדאגה של מוסדות הבריאות. 38 הוציא משרד הסעד תוכנית עבודה לקראת הפיכתם של1949 בנובמבר מחנות עולים ליישובי קבע. התוכנית כללה שלוש זרועות: שירותי רווחה כלליים, הזנת ילדים וסידור ילדים במוסדות יום ובמוסדות סגורים. מצוינות שבע קטגוריות של ילדים הזקוקים ל"מוסדות סגורים": יתומים מאב, מחלת אם, ילדים של אלמנות מטופלות, ילדים הזקוקים לסידור מטעמי בריאות, ילדים הזקוקים לסידור מטעמים חינוכיים, ילדים לקויים בגוף, בנפש ובשכל, ילדים הזקוקים לסידור לתקופת מעבר כדי לאפשר אין כל תוכנית לסדר ילדים במשפחות אומנה 60.לאימותיהם לרכוש מקצוע או למסרם אימוץ ואין כל התייחסות למסוגלות הורית במשפחות גרעיניות שלמות. התוכנית קובעת במפורש כי במעברות יש צורך ב"מוסדות יום" מן הילדים.100%-ל . עליית תימן, חוק השבות ובריאות הציבור5 עד לעליית תימן ועדן התאפיינו גלי העלייה באוכלוסיות צעירות ובריאות יחסית. קליטת עלייה הייתה בעיקר קליטה של ידיים עובדות. לאחר מלחמת העולם השנייה החלה קליטתם של ניצולי השואה ופליטי המלחמה, אך בשל ההגבלות המנדטוריות על ההגירה היהודית, המספרים היו קטנים. ניצולי השואה שהו בדרך כלל במחנות פליטים ובמסגרות דומות על אדמת 61.אירופה, ורק לאחר שהתאוששו פנו למסלול העלייה ארצה העלייה ההמונית מתימן עברה מדיקליזציה, ומצבם התזונתי והבריאותי [(. אפילו יהודי עדן התנשאו על יוצאי תימן, התרחקו מהם ואף ניצלו אותם1951] (. למעט195–194 ', בעמ16 מאיר יציאת יהודי תימן, לעיל ה"ש-)אסתר גליצנשטיין אולי הרופאים המשכילים עצמם, אין בנמצא קבוצה חברתית אחת שאין לה תיוג. , מכתב של ד"ר טאושמין ISA-health-health-000yagq ארכיון המדינה, תיק 59 .1952 במרץ4 ,259 'למשרדי הסעד והבריאות, עמ . בחברה המסורתית, בפרט בקרב ISA-PMO-PMO-000vdfg ארכיון המדינה, תיק 60 יוצאי תימן, אין זה מקובל שנשים ירכשו מקצוע ויצאו לעבוד מחוץ לביתן. בחברה S. Himmelweit, .הסוציאליסטית עבודות הבית נדחקו למרחב של כלכלה סמויה Making Visible the Hidden Economy, FEMINIST ECONOMICS 8:49-70 .(2002) .' ואי163 ', בעמ16 גלינצשטיין יציאת יהודי תימן, לעיל ה"ש-אסתר מאיר 61 143 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו 20-הירוד של היהודים היה שיקול מרכזי ומפורש בה. בישיבת הממשלה ב אמר שר הבריאות חיים משה שפירא )מפלגת "המזרחי"(:1949 בספטמבר הם מגיעים לארץ חלושים ותשושים, כולם מזי רעב... הילדים, חלק גדול מהם, על סף המוות, ואין אפשרות להכניסם לבית חולים. שלשת אלפים ילדים נמצאים במצב כזה. יש להכניסם לבית חולים... ואפשרות אין. בזיכרונותיו מתאר ד"ר אברהם שטרנברג, ראש השירות הרפואי לעולה, כיצד )מנקודת מבטו( כשלו הג'וינט וגורמים נוספים בארגון העלייה בעדן, וכיצד נתקלה העלייה במחסור קשה במשאבים חומריים ובאטימות בירוקרטית. רק עם כניסתם של הרופאים ואנשי בריאות הציבור לתמונה החל, לדבריו, מהפך של ממש במצבם העגום של העולים. על כן, את סיפור נרטיב -הקליטה של העולים, ובעיקר של ילדיהם, יש לקרוא כמעין מטא אשפוזי, שבו אלפי עולים מותשים, רעבים וחולים "מאושפזים" במחנות עולים, המהווים מעין מוסדות ענק, ואלה אמורים להחלים ולהשתקם אט, תחת פיקוח רפואי. הפיקוח הזה היה בדרך כלל פטרנליסטי. שנים -אט אתית ו"חוק זכויות החולה", וללא כל קשר -רבות לפני המהפכה הביו ליחס בין "אשכנזים" ל"תימנים" או בין "ותיקים" ל"עולים", הנורמות הרפואית היו של פערי סמכות, ידע וכוח. הצוות מחליט עבור החולים וכלל אינו מחויב לשקיפות או לשיתוף. בנסיבות של משבר בבריאות הציבור ומחסור במשאבים מועצמת אף יותר הגישה הפטרנליסטית הזו. ראש השירות הרפואי לעולה ד"ר אברהם שטרנברג מתאר בזיכרונותיו את המצב הזה, אך הוא מדגיש גם צד אחר: גיורא יוספטל, אמי לבנטל, אברהם ציגל ורבים מעוזריהם חשו אז בסכנה המרחפת על כולנו ]הסכנה לפגיעה פסיכולוגית וחברתית בעולים[. הם היו עובדים סוציאלים במהותם, ללא "מחקרים" וללא כלים מודרניים. הם שיננו וחזרו ושיננו באזני העובדים את החובה העליונה לדבר עם העולה ולא אל העולה, לשוחח עמו, 62."לדובבו, ולא להתנהג כמין "מנהל" או "בוס אין זה המקום לשפוט בדיעבד את איכותו של היחס האנושי שניתן לעולים ואת המרכיבים המתנשאים והדעות הקדומות, העשויים לחלחל אל היחס אישי באופנים רבים. אסקור את ההיבטים החומריים -האנושי והבין והבירוקרטיים של חוויית העולה, במיוחד התינוק העולה. .32 ', בעמ58 אברהם שטרנברג בהיקלט עם, לעיל ה"ש 62 | 144 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן רופאי בית החולים הדסה תיארו שתי קבוצות ילדים )לאו דווקא עולי 63:תימן( שבדיעבד ברור לנו כי היו בסיכון גבוה למוות והעלמות התינוקות נשלחים ממקומות אלו ]ריכוזי עולים[ ובאם אין מקום, מסתובבים בין בתי החולים טרם ישלחו חזרה לביתם. מצד שני שוכבים במחלקה תינוקות שכבר הבריאו ואין איש בא להתעניין בגורלם. בהעדר תשתית לקליטת גלי העלייה שוכנו העולים ב"מחנות" על פי מתכנות המחנות של הצבא הבריטי, אשר שימשו זה כמה שנים לקליטה של פליטי שואה ומלחמה על אדמת אירופה. המשפחות שוכנו באוהלים קטנים, וצורכיהם סופקו על ידי המחנה – ארוחות בחדר אוכל, שירות רפואי במרפאה, מכבסה לבתי הילדים וכד'. במחנה ראש העין היו מבנים בודדים שהותיר הצבא הבריטי, אשר הוקצו לתינוקות הרכים, כדי לגונן עליהם מפני מזג האוויר. "בית תינוקות" או "בית ילדים" היה מוסד מקובל בתנועה הקיבוצית, ובתנועת העבודה, אך היה זר לחלוטין לעולי תימן ועדן. ההפרדה בין המשפחות לבין ילדיהם הייתה טראומטית ופתחה הבנות רבות ואף לטרגדיות בתנאים ירודים של רישום ותקשורת. -פתח לאי ילדים עם בעיות רפואיות משמעותיות הועברו ל"בית חולים" במחנה. זה של ראש העין תואר כך בידי מנהלו: "צריף עם חלונות בלי שמשות, בלי מים זורמים. ושם היו ארבע עשרה מיטות עם תינוקות במצב איום ונורא. בתנאים אלו השתוללו מגפות, החמורה 64."היתה התייבשות ותת תזונה מקרים אובחנו 122 .(שבהן הייתה התפרצות מגפת שיתוק הילדים )פוליו ההתפרצות גרמה לבהלה ביישוב היהודי כולו. באותם 65.בקרב עולי תימן ימים טרם נמצא החיסון למחלה הנוראה ועד היום אין תרופה למי שנדבק בה. , בשיאה של המגפה, נדון 1950 . ביולי1950 מגפת הפוליו התפרצה באביב חוק השבות בכנסת. חוק יסוד זה העניק זכות הגירה לכל יהודי באשר הוא, ביטחוני – מי שפועל נגד -למעט שני חריגים. הסייג הראשון הוא לאומי ", מכתב של מנהל בי"ח "הדסהISA-health-health-000yagq ארכיון המדינה, תיק 63 .1949 ביולי22 ,546 'בתל אביב למשרד הבריאות, עמ קדמי -, ועדת כהןISA-Courts-SupremeCourt-000lkgs ארכיון המדינה, תיק 64 .111 'בענין ילדי תימן – עד שהוזמן ע"י הוועדה – פרופ' מנדל ג'ורג', עמ , מכתב של ד"ר לוינגר לד"ר ISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה, תיק 65 ילדים לקו בשיתוק במדינה כולה. סך500 1950-. ב1951 ביולי18 ,190 'שיבא, עמ P. Yekutiel et al..(240 ' )שם, בעמ1,600 :כל המקרים, כולל פוליו ללא שיתוק Poliomyelitis Outbreak in Israel 1950-1, BULLETIN OF THE WHO .12:651-676 (1955) 145 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו העם היהודי או עשוי לפגוע בביטחון המדינה. השני נוגע למי ש"עלול לסכן את בריאות הציבור". מילה אחת – עלול – מרחיבה את הסייג ופתוחה לפרשנות אין סופית כמעט. היא הוכנסה לסעיף בריאות הציבור ולא לסעיף הביטחוני. הקביעה כי אדם מסוים "עלול" להוות סכנה לבריאות הציבור אינה קביעה משפטית, כי אם רפואית, והיא עשויה להיות רחבה מאוד. מחאה עלתה מפיהם של כמה חברי כנסת, ביניהם ח"כ יוחנן בדר :1950 ביולי3-)"חירות"( אשר אמר בדיון הראשון בחוק, ב מצורע מסכן ביותר את בריאות הציבור, ולא מצאנו בתנ"ך עונש של גירוש מצורע לחוץ לארץ; גירשוהו מחוץ למחנה, אבל הוא ישב בתוך ארץ ישראל ולא על אדמה זרה לשם מה יש בית חולים? לשם מה יש שר הבריאות? לדעתו זו הצטרפו חברי כנסת נוספים מהמפלגות הדתיות וממפ"ם. בפועל הסעיף לא הוצא מן החוק, אך המדינה לא השאירה קהילות יהודיות מאחור בשל מצבן הבריאותי הרעוע, ורשויות הבריאות נאלצו להתמודד עם הסכנה הבריאותית. הן עשו זאת ביד רמה, ובין היתר נכפה טיפול במלריה על יהודי תימן במחנות המעבר בעדן, אשר ללא ספק הציל את התשתית החוקית לטיפולים בכפייה הונחה בשלהי 66.חייהם של רבים התקופה המנדטורית, בעקבות הניסיון שבהתמודדות עם בעיות של בריאות הציבור באירופה שלאחר מלחמת העולם. תקנות בריאות העם, , קובעות )הדגש של המחבר( כי:1947 תיקון ( רשאי המנהל, לאחר ההכרזה מאת שר הבריאות שתפורסם 2) במודעה כנ"ל, לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, את ביצועו של כל אמצעי מן האמצעים המפורטים קטן זה שיראה צורך בו כדי למנוע את חדירתה או -בסעיף התפשטותה של המחלה, דהיינו: )א( לסלק, לבודד, לעצור, להעמיד לפיקוח, לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי אנשים נגועים ואנשים העומדים במגע עמהם, ואנשים שיש עליהם חשד כי היו בזמן האחרון נתונים להידבקות, ולעשות את הפעולות הדרושות, כדי לקבל דוגמאות לבדיקת מעבדה מכל אחד מן האנשים הנזכרים לעיל;... )ג( להכנס בכל עת שהיא לכל בנין ציבורי או פרטי ולבדוק בו .204 ', בעמ16 גלינצשטיין יציאת יהודי תימן, לעיל ה"ש-אסתר מאיר 66 | 146 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן כדי לברר אם נמצאים בו אנשים חולים וכדי לנקוט שם בכל האמצעים הנחוצים למניעת התפשטות ההדבקה; ]...[ )ו( לקבור את המתים או לבערם בדרך אחרת; בתזכיר הנלווה לפרסום החוק מבואר כי התיקון נעשה מחשש שמא תפורשנה התקנות הקיימות כאילו אין הן מסמיכות את הממשלה לנקוט 67.צעדי אכיפה כנגד האזרחים גם כאשר הפקידים, הרופאים והצוות המטפל דיברו "עם העולה" ולא "אל העולה", הם היו צפויים לראות בו ובמשפחתו כמי ש"עלולים" לשאת מחלה מידבקת. אם מת ילד והיה חשד לדיזינטריה, טיפוס, שחפת, חצבת, גרענת, שיתוק ילדים ועוד שורה של מחלות שפשו בקרב העולים, אזי אותם פקידים, רופאים ומטפלים, צפויים לפעול בכל תוקף כדי להגן על בריאות הציבור ואף "לבער" בכל דרך את המתים, ולקבור אותם טרם נמסרה הודעה מסודרת למשפחה, בוודאי שבהעדר חדרי קירור מתאימים לגופות. הציבור הרחב תמך בהגבלת העלייה ורופאים קראו להקמתם של מחנות מקימו של חיל הרפואה, ד"ר חיים שיבא, האמין 68.הסגר לחולים מידבקים כי רק הרפואה הצבאית מסוגלת להתמודד עם האתגרים הרפואיים של גלי הוא קרא לשים במחנות הסגר את כל העולים שלא עברו מיון 69.העליה רפואי בארצות המוצא )כל עולי תימן השתייכו לקטגוריה זו(, להטיל משטר במצבי 70.צבאי על ריכוזי העולים, ולגייס לצבא רופאים ואחיות בצו חירום 71.אסון מדובר בפרקטיקה מקובלת גם בארצות דמוקרטיות ועד ימינו משמעי בחוק, ולמרות הדעות -בכל זאת, למרות המצב הקשה והגיבוי החד הקדומות על העולים, ממשלת ישראל נמנעה באופן עקבי מהכרזה על מצב חירום מכוח פקודת בריאות העם, וכן נמנעה מהוצאתם של צווי אכיפה. בפועל, רק מקרים קיצוניים, למשל במקרה של אבעבועות שחורות במחנה 72.עתלית והתראה על דבר בקרב עולי תימן, הובילו להסגרים קצרים המשטרה אף סייעה לחיסונם של תושבי מעברת עפולה בשל חשד .245 ,1 ', ע"ר תוס1947 ,(2 'פקודת בריאות העם )תיקון מס 67 .( )תשנ"ד199 דבורה הכהן עולים בסערה: העלייה הגדולה וקליטתה בישראל 68 ברוך הורוויץ כל חייל חזית: השירות הרפואי הצבאי בארץ ישראל ובמדינת ישראל 69 .(2000) )תל אביב; משרד הבטחון34 1947-1949 .201 ', בעמ68 דבורה הכהן עולים בסערה, לעיל ה"ש 70 S. K. Cohn, Epidemics: Hate and Compassion from the Plague of Athens 71 to AIDS, Oxford: Oxford University Press, 2018, pp. 349, 434; M. S. Belster, Martial law after the storm, SOUTHERN UNIVERSITY LAW REVIEW 35:147-211 (2007-2008). .268 ', עמISA-health-health-000y6co ארכיון המדינה, תיק 72 147 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו חיל הרפואה של פיקוד דרום הכריז על "הסגר 73.להתפרצות של אבעבועות כללי" בעקבות מקרה אחד)!( של שיתוק ילדים ומקרי חום ללא סימנים על מנת 74.נוספים באירוע בנגב. משרד הבריאות הורה לבטל את ההסגר להכיל התפרצויות של שיתוק ילדים, הטילה הרפואה הצבאית סגר מלא של חיל האויר, על שיכון המשפחות של 15 וכנף12 בן כמה שבועות על כנף ביוני 15) ( ואפילו על קיבוץ מעיין צבי1950 ביולי17 ביוני עד15) 782 בסיס נציין כי לא הוטל כל סגר על מחנות עולים. במקרה 75.(1950 ביולי17-עד ה אחר, חקירה אפידמיולוגית העלתה חשד ברור כי שיתוק הילדים הופץ על ידי עולי תימן ששכלו תינוקת אחת, והם ביקרו בכמה מחנות עולים ברחבי הארץ. הבת שנפטרה הדביקה כנראה גם את בן השכנים. אלו הם שניים מתוך חמישה מקרים של שיתוק ילדים במעברת בני ברק. החקירה החלה בעקבות תלונה של קצין הרפואה הראשי. לכאורה הצבא לא היה אמור אך הרפואה הצבאית התערבה 76.להתערב בבריאות הציבור בבני ברק כלל פעם אחר פעם ודחפה למדיניות תקיפה יותר ביחס למחלות המדבקות. על פי הנחיות של מומחה בריטי עמו התייעצה הרפואה הצבאית, קרא ד"ר קליגנברג, ראש המדור לרפואה מונעת, כי אין לאפשר לילדים נגועים הווה אומר, כי על פי הגישה הזו, חובה 77.לשהות במקום ללא ביוב מסודר היה לפנות את כל התינוקות הנגועים והחשודים מן המחנות והמעברות. על כן ניתן לומר כי מדיניות הקליטה בשטח צמצמה בהרבה את ניתוק הקשר בין תינוקות למשפחות, וזאת חרף אזהרות הרפואה הצבאית והמומחים למניעת מגפות. ב"חקירה על התחלואה במחלות מדבקות במחנות העולים בישראל" נסקרות בפירוט מחלות שונות. הדו"ח קובע 1949 אשר נערכה באוגוסט כי ההבדלים בתחלואה נובעים מניהול המחנה ולא תלויים במוצאם של העולים. הכותבים מציינים את חשיבותו של הבידוד ביחס לשיתוק ילדים ולאסכרה )דיפתריה(. בין המסקנות ניתן למצוא: "יש לחנך את קהל העולים להיגיינה אישית יותר טובה, אפילו בלחץ מסוים )ניקיון, איסור , מכתב של ד"ר סבר למפכ"לISA-health-health-000y6ck ארכיון המדינה, תיק 73 . על פי פקודת בריאות העם, היתה חובת1949 באוגוסט14 ,268 'המשטרה, עמ התחסנות מפני מחלה זו. , מכתב של הרופא הראשי ISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה, תיק 74 .1951 ביוני13 ,250 'בלשכת הבריאות רחובות למשרד הבריאות, עמ .1950 במאי14- המכתב הוא מ143-167/1953 ארכיון צה"ל, תיק 75 , מכתב של הרופא הראשי שלISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה, תיק 76 , י"ט באדר א תשי"א. מכתבו הדחוף372 'מחוז תל אביב למשרד הבריאות, עמ .374 'והסודי של קצין הרפואה בעמ .143-167/1953 ארכיון צה"ל, תיק 77 | 148 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן 78."('אכילה בבית, טיפול בילדים וכו ד"ר שטרנברג, ראש השירות הרפואי לעולה, כתב מכתב ארוך בתשובה לטענות של הרפואה הצבאית כנגד שירותי הרפואה האזרחיים, ה"ליברליים", במחנות. בין השאר כתב כך: כותב הדו"ח הצבאי מזהיר, למשל, מפני סכנות אכילה באוהלים. אילו ידע האיש כמה מאמצים הושקעו במשך חדשים ע"י הממונים על המחנות, אדמיניסטרציה ורופאים, בכדי להניע את העולים ובדרכים שונות )הסברה, סידור חדרי אוכל נאים, לחץ וכד'( ]...[ ואם נכשלנו ולא הצלחנו ]...[ אזי הסיבה העיקרית באינדיבידואליזם המופרז של העולים וגם באי יכולת להושיב 79.ליד שולחן אחד איש פרנקפורט עם ]יוצא[ מרקש קשה לומר מה היה קורה לו היה מוטל משטר צבאי על מחנות העולים, אולם ברור הוא שמדיניות האכיפה ה"רכה" לא הייתה רכה כל כך. חסרונה של "אכיפה רכה" הוא העדר גבולות מוגדרים, והעדרה של מסגרת לבחינת אמצעי האכיפה – כגון האיום בשלילת תלושי מזון או המדיניות שעל פיה "אף עולה תימני אינו מקבל סידור לקראת התיישבות או שיכון בלי בדיקת 80.ואישור רופא עיניים", מחשש לגרענת נוכח המחלות המידבקות הרבות, התנאים הסניטריים הגרועים והעדר תשתיות ואפשרויות אכיפה, הרופאים היו נתונים בדילמה אכזרית. כך כותב הרופא המחוזי של פתח תקווה למנהל האגף לרפואה סוציאלית 29-בנוגע לתמותת תינוקות במחנה העולים ראש העין )הדברים נכתבו ב 81:(, לפני התפרצותה של מגפת שיתוק הילדים1950 בינואר זוהי אחריות גדולה לרופא להכניס לביה"ח נגד רצון ההורים, כי במקרים פטליים עושים ההורים הפגנה ומאשימים את , חקירה על התחלואה במחלותISA-health-health-000y6ck ארכיון המדינה, תיק 78 .16 'במדבקות במחלות עולים בישראל, עמ , מכתב של ד"ר אברהם ISA-health-health-000y6ck ארכיון המדינה, תיק 79 . אכילה בבתים הזמינה1949 בנובמבר7 ,143 'שטרנברג למנכ"ל משרד הבריאות, עמ זבובים, שנחשבו אז לנשאים של המחלות המידבקות. על הדו"ח הצבאי והביקורת , 202 ', בעמ68 כלפי הרפואה במחנות ראו: דבורה הכהן עולים בסערה, לעיל ה"ש .288 ,281–280 מעולי תימן25% .400 ', עמISA-health-health-000y6co ארכיון המדינה, תיק 80 ליס, שפרה-נמצאו נגועים במחלה מדבקת זו, העשויה לגרום לעיוורון. שחלב סטולר .14 ', בעמ8 שורץ ומרכי שני להיות עם בריא בארצנו, לעיל ה"ש .363 ', עמISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק 81 149 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו הרופאים... ... הסקתי שמספר הרופאים במחנה אינו מספיק. המחסור ברופאים ואחיות היה קיצוני, בין השאר משום שהממשלה לא קיבלה את המלצתו של ד"ר שיבא לגייסם בצווי חירום, והרופאים נדרשו לאשפז בכפייה מבלי שהייתה להם כל הסמכה חוקית ברורה לכך או אמצעים לעשות כן, אלא רק "אחריות גדולה" לחיי התינוקות. רבים מאוד לא אושפזו, וכפי שנראה היה לכך מחיר כבד. היו גם הורים ש"הצילו" את ילדיהם מאשפוז, למשל תינוק בן תשעה חודשים מראש העין עם שיתוק בדרגה "בינונית", אשר הוריו לקחוהו הביתה "בניגוד להוראות הרופאים אין לדעת מה עלה בגורלו, ואם הדביק אחרים במחנה 82."ועל אחריותם הם )שמו מושחר בשל צנעת הפרט(. כלומר, את המאמץ לאשפז ולבודד תינוקות יש לראות גם נוכח חופש התנועה הרב שניתן למבוגרים. אולם מצב חירום בריאותי ללא מסגרת מוגדרת יצר ריק רגולטורי ותודעתי שבו הרופאים נושאים באחריות אכיפתית להצלת חיים, מבלי שיש להם הכשרה ותשתיות חומריות וחוקיות לכך, ומבלי שיש מודעות בדעת הקהל, ודאי לא לגיטימציה, נוסף על כל זאת, 83.למרכיבים כואבים במדיניות של בריאות הציבור הצוותים הרפואיים סבלו מחוסר משווע בכוח אדם מיומן. התפרצויות שיתוק הילדים גרמו לבהלה רבה בעולם וגם בישראל. בריאיון ל"מעריב" מנסה מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' יוסף מאיר להפריך כ"עלילה" את הדעה הרווחת בישראל כי "המחלה הובאה על ידי העלייה המוגברת, בעיקר מעדן", אך הוא מודה כי מנגנון ההפצה של המחלה אינו ידוע, וכי "עיקר הבהלה בקשר עם מחלת שיתוק הילדים נובע מן העובדה, שהמחלה הוא ממליץ בתוקף 84."מתחילה לכאורה באותה צורה ככל הצטננות רגילה על אמצעי מניעה, ובראש ובראשונה על בידודם של ילדים חולים. מאיר , מכתב של מנהל בית החוליםISA-health-health-000yar4 ארכיון המדינה, תיק 82 .1950 ביוני20 ,530 'בצריפין למח' לרפואה סוציאלית, עמ בעיה זו עשויה לצוץ שנית חלילה במקרה של אסון כרעידת אדמה או מתקפת טילים 83 .מסיבית. עד היום אין הסדרה חקיקתית כוללת לניהול ה"עורף" במצבים אלו (. ד"ר ר. קוכמן 1950 במאי14)4 "פרופ' מאיר על מחלת שיתוק ילדים" מעריב 84 דיווח-(1950 במאי5) 4 "מחלת שיתוק הילדים – ואמצעי הזהירות מפניה" חרות ששיתוק הילדים תוקף ילדים תימנים במחנות. המאמר הזה הוא כמעט ציטוט של המידע שהפיץ משרד הבריאות בנושא, רק הפתיח שלו מתעקש על מידע כוזב שמשרד הבריאות הכחיש במפורש. מחבר המאמר, ד"ר קופמן, כותב כי התפרצויות "לא קרו אצלנו, לאשרנו", אלא בשני בתי תינוקות של ילדים תימנים. הספרות הרפואית ברמן "בעיות -הדגישה כי המגפה התחילה "דווקא בישוב הוותיק" )ט' ישורון ]תשי"ג[(.32–25 ,[רפואיות בקליטת העליה" דפים רפואיים יב]א | 150 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן פנה לציבור בסדרת שיחות ברדיו במטרה להרגיע את הבהלה ולהדריך את אולם קו ההסברה של הרופאים, על פיו המחלה פוגעת בעשירים 85.הציבור ובעניים כאחד, לא התיישב עם קו ההסברה השני, על פיו "היגיינה אישית וציבורית" היא התריס המניעתי העיקרי. אך התשתיות היו חסרות, כפי שהיה במקרה של תינוק בן שנתיים ממעברת בית ליד שנפטר "משותק כמעט לגמרי". כשסוף סוף נמצא עבורו מקום בבית חולים היה זה מאוחר מדי. העובדת הסוציאלית גילתה כי הוא נפטר באוהל. חקירה נפתחה לברר לעתים קטלה המחלה ילדים תוך יום אחד, וללא 86.מדוע לא אושפז במועד 87.כל התראה הרופאים הזהירו במפורש כי שיתוק הילדים ואסכרה מופצים על ידי ילדים בשלב שבו הם סובלים מ"חום וכאבי גרון" בלבד. על כן יש לראות בכל חשד יש 88.מיחושים אלו כהתראות מפני מחלות מידבקות ומסוכנות לפנות לרופא ויש לבודד את הילד. סרבנות אשפוז ובידוד של תינוקות חולי שיתוק ילדים תועדה גם בקרב אימהות בקיבוצים. מנהל האגף להיגיינה ציבורית במשרד הבריאות לא חסך בלשונו בביקורת שהטיח בקיבוצי השומר הצעיר: "לא נוכל גם לעזור הפרטיזניות 89."בעניין הפרטיזניות שהקיבוצים מגלים בשטח הבריאות 90.הזו גרמה להידבקויות מיותרות בבתי הילדים החשש מהדבקה לא פס גם בשלב שבו הילדים היו מאושפזים בבית חולים גדול. בשל העדר מקום, הועברו ילדים החולים במחלות מידבקות ממחלקת ילדים בבית החולים הממשלתי בחיפה לביתן מיוחד הצמוד , בשעה שאיש לא צפה את 1949 למחלקות הפנימיות, אשר הוקם בפברואר 1 ילדים" על המשמר-"היגיינה אישית וציבורית – תריס בפני הצפת מחלות שיתוק 85 .(1950 במאי15) , מכתב של ד"ר זימן לרופאISA-health-health-000y6zr ארכיון המדינה, תיק 86 .1951 באוגוסט22 18 'הראשי במשרד הבריאות, עמ , חקירה אפידמיולוגית, עמ' ISA-health-health-000yar4 ארכיון המדינה, תיק 87 .. ומקרים נוספים באותו תיק1950 באוקטובר27 ,335 ,47 ', חקירה אפידמיולוגית, עמISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה תיק 88 .1952 במרץ2 , מכתב של ד"ר יקותיאלISA-health-health-000yar4 ארכיון המדינה, תיק 89 1950 . ביולי–אוגוסט1951 ביולי23 ,163 'למחלקה לבריאות של הקיבוץ הארצי, עמ מקרים בקיבוץ שדות ים.15 היו , מכתב של הרופא הראשי של ISA-health-health-000yar4 ארכיון המדינה, תיק 90 ,נפת נתניה למנהל האגף להיגיינה ציבורית בירושלים על הידבקויות בעין החורש ילדים בקיבוץ גברעם. 12 לקו בשיתוק1950 . בספטמבר1951 במאי23 ,252 'עמ ההתפשטות אירעה משום שילד עם חום לא בודד תכף ומייד. ארכיון המדינה, תיק .102 ', עמISA-health-health-000y25t 151 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו עליית "מרבד הקסמים" ולא ניתן היה לתכנן את חטיפת הילדים שיבואו. להערכתי, שמועות על "העלמת תינוקות" בתוך מוסדות נוצרו כאשר מאושפזים הועברו למחלקת ההסגר, וגישה אליהם מן החוץ נחסמה, גם בפני ההורים, כמובן. כידוע, לא היה מעקב ממוחשב אחרי תנועות 91.מאושפזים גוריון את דעתו, ואמר ש"עדות - חיווה בן1949 ביולי5-בישיבת הממשלה ב המזרח אינם יודעים מה זאת היגיינה". שר הבריאות, חיים משה שפירא, סיפר כי "האחיות והרופאים צריכים להילחם עם ההורים כדי לעשות לילדיהם זריקה או להכניס אותם לבית חולים". הדברים נאמרו על יוצאי ארצות המזרח, ולא על יהודי תימן שעדיין לא הועלו ארצה. אין כאן התייחסות ספציפית למחלות מידבקות. מגפת הפוליו עדיין לא הרימה את ראשה, אך תמותת הילדים הייתה בעיה ידועה, והאמצעי הרפואי המוכר היחיד היה "היגיינה" – ביעור זבובים באמצעות ריסוס ואשפוז מיידי של ילדים חולים. בידוד היה האמצעי הרפואי המרכזי, לעתים הבלעדי. במעון ויצ"ו בירושלים חסו עשרות תינוקות לתקופת החלמה מאשפוז בבתי חולים. כך נכתב בדו"ח חקירה אפידמיולוגית שנערכה במעון לגבי חודשים שלקו בצהבת:12 חודשים ותינוקת בת20 עולה תינוק בן שני הילדים כבר נמצאים חדשים רבים במוסד, קרוביהם לא בקרו אצלם כבר חדשים ולא קיימת דוקא אצלם האפשרות 92."שהכניסו להם מזרן או חפצים "מזוהמים אנו רואים תינוקות המאושפזים חודשים מבלי שקרוביהם מבקרים אותם ומבלי שהדבר נחשב חריג. כיום ידוע כי אין נדבקים בהפטיטיס דרך "חפצים מזוהמים", אך עבור האחראים הרפואיים על בתי החולים והמעונות, בידוד קפדני ומשטור מבקרים הינו האמצעי העיקרי לשמירה על בריאות התינוקות. מעון ויצ"ו דיווח באופן תקופתי על הילדים המאושפזים בו, וציין את משקלו משקל -של כל ילד, תאריך הלידה והאבחנה. מרבית הילדים סבלו מתת חודשים, לאחר שלושה 14 ק"ג בגיל8-משמעותי מאוד )למשל, פחות מ שבועות של אשפוז(. אין אלו מועמדים סבירים למכירה או למסירה . וראה שיפריס ילדי105 ', עמISA-health-health-000yk7h ארכיון המדינה, תיק 91 .631 ', בעמ3 הלך לאן?, לעיל ה"ש , מכתב של ד"ר קלזנר, רופא ISA-health-health-000yf6f ארכיון המדינה, תיק 92 .1954 בפברואר6 ,88 'מחוזי ירושלים, עמ | 152 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן 93.לאימוץ, וזאת בנוסף לאבחנות הצמודות אליהם, כשיתוק ילדים ושחפת אם אכן שימשו בתי הילדים של ויצ"ו כתחנות מעבר במפעל מאורגן של מסירה לאימוץ, לא ברור מדוע שוהים שם תינוקות ללא קשר עם קרובי משפחה במשך חודשים ארוכים. מסמכי בית התינוקות מעלים כי חלקם היו מועמדים לאימוץ, למשל תינוקת אחת שנולדה מחוץ לנישואין לחיילת עדיין לא 1953 . התינוקת סבלה מחך שסוע ובאוקטובר1952 באפריל1-ב אומצה. ישנה גם רשימה של ילדים עם בעיות סוציאליות, למשל תינוק בן שנה גרם( אשר "נתקבל לאור 6,300) משקל קיצוני-ושמונה חודשים בתת תינוק מעולי עדן בגיל 94."המלצת הרופא כי בבית טפלו בו באופן גרוע מאד ילדים "הזקוקים ביותר" לבית 15 ק"ג והועבר יחד עם3 שנה וחצי שקל 95.תינוקות בירושלים על חשבון השרות הרפואי לעולה אין לדעת מאין בא התינוק, אם הוריו הסכימו למסרו או שמא הוא "נחטף" מול התנגדותם ואם עובדי הרווחה היו מעורבים. ברור על פי הנתונים כי מדובר בתינוק המצוי במצוקה קיצונית – של הזנחה או מחלה אימוץ, ואיש לא -מאובחנת. ברור גם כי תינוק במשקל שכזה אינו בר-בלתי ישלם פרוטה בעבורו, אם אכן היה מושא לסחר אפשרי. כמו כל הילדים האחרים במעון, הוא טופל על חשבון "הממסד". חשבונות עבור ילדי מעברות שולמו על ידי "השירות הרפואי לעולה". עובדי המעון שבו וביקשו 1952 באוגוסט3-משקל. במכתב מ-)וגם קיבלו( תוספות מזון לילדים בתת כותבת רופאת המעון למשרד הבריאות: לבית התינוקות שלנו מתקבלים ילדים מפאת המחסור החמור במטות השורר בבתי החולים במצב של ]מחוק[ קשה ישר מהמעברות. רוב הילדים המתקבלים למוסדנו, עם אינדיקציה רפואית. עלי להדגיש כי הילדים המובאים להחלמה למוסדנו ובייחוד בחודשי הקיץ החלמתם קשה ואיטית, לרגלי זאת, כי ילדים אלה הינם בנים להורים אשר סבלו במשך דורות מרעב, וכתוצאה מכך הבראתם דורשת טפול וזמן ממושך. ניסיוננו בעבר הראה כי ילדים הנשלחים לבית הוריהם לאחר ; התינוקות1953 בנובמבר10 ,97 'שם, דו"ח ילדים מאושפזים במעון ויצ"ו, עמ 93 .שייכים למעברת "תלפיות" בירושלים .148 'שם, עמ 94 .199 ' עמ134/19 – ארכיון המדינה, תיק ג 95 153 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו תקופה קצרה של חדשיים בערך לאחר ששהו במוסד, ואף עלו במשקל בצורה ניכרת, חוזרים כעבור זמן קצר אלינו או לבתי חולים באותו מצב שנתקבלו אלינו לראשונה. הסבה לכך כי לא התרגלו לתנאים הבלתי נוחים בבית, הן מבחינה רפואית, והן מבחינות אחרות כגון האקלים הקשה תנאי הדיור, טפול גרוע ומוזנח על ידי ההורים וכו כו'. וזו היא סבה שהילדים נמצאים במוסדנו זמן ממושך יותר, היות והבראתם מבוססת על תזונה 96.עשירה בחלבונים וויטמינים ילדים לתקופות ממושכות, 105 שהו במעון ויצ"ו בית הכרם1952 ביולי כאשר קוצץ התקציב ופחות תינוקות נקלטו בבתי 97.העולות על חצי שנה תינוקות ובתי החלמה, נרשמה עלייה בתחלואת תינוקות – ירידה במשקל 98.וריבוי מחלות מעיים הרופאים לא ביקרו רק את אורחות החיים של בני עדות המזרח. רופאי הקיבוצים הוותיקים והמבוססים עמלו "לעקור הרגלים סידורים 99."וטיפולים שונים שקנו להם שביתה במוסדות הילדים ובמטבחיהם ביקורת הושמעה כנגד הרגלי אכילה של אשכנזים, שאינם תואמים את 100.תנאי הארץ אמנם רשויות הבריאות חזרו והסתייגו מהרגלי ההיגיינה של העולים, אך ברור היה כי תנאים חומריים ירודים ביותר מסייעים להתפשטות מחלות. השוואה בין מיומנויות הטיפול של האימהות התימניות לאלו של המטפלות בבתי התינוקות מסיח את הדעת משני גורמים חומריים שהיו אך ורק בבתי התינוקות ובמוסדות לילדים, והם בעלי השפעה בריאותית עצומה: מקררים ומזון מועשר מטעם יוניצף. רק תינוקות קיבלו אבקת )מחבר המאמר תיקן184 ', עמISA-health-health-000yf6f ארכיון המדינה, תיק 96 טעויות הקלדה שהיו במקור(. בית התינוקות של ויצ"ו ניקז ילדי עולים ממעברת תלפיות, רובה אוכלסה ביוצאי עירק וכורדיסטן, אך היו בה גם יוצאי פולין, רומניה, מרוקו ופרס. התיעוד של אשפוזים חוזרים של תינוקות ששוחררו לאחר תקופת החלמה "קצרה" חוזרים במסמכים נוספים, למשל במכתב של לשכת הבריאות . יש תיעוד ספורדי של עולי תימן במעון זה, למשל 1952 ביולי10-המחוזית ירושלים מ 1949 הפעוטה ציונה ממחנה ראש העין, שנשלחה למעון בשל פגות ונפטרה בדצמבר בגיל חודשיים. .1952 ביולי2 ,188 'שם, מכתב של הרופא הראשי של משרד הבריאות, ד"ר מני, עמ 97 , מכתב של ד"ר יונס למשרדISA-health-health-000yagq ארכיון המדינה, תיק 98 .1952 ביוני3 ,119 'העבודה, עמ )תש"ט(.27 (דפים רפואיים ח)א 99 ליס, שפרה שורץ ומרדכי שני להיות- )תשי"א(; שחלב סטולר52 ( דפים רפואיים י)א100 .7 , פרק8 עם בריא בארצנו, לעיל ה"ש | 154 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן לעולות 101.(חלב מלא וסוכר )אימהות וגמולים קיבלו אבקת חלב רזה בלבד תימן לא היה כל ניסיון עם מוצרים כאבקת חלב וגם לא מודעות להרתחת סניטריים הינה -מים. הזנת תינוקות בתחליפי חלב טרי ובתנאים בלתי גורם תמותה משמעותי בעולם עד היום. בדין וחשבון ששלחה האחות הראשית סוניה לוין בנוגע למגפת הטיפואיד במחנה עין שמר היא מציינת כי "התנאים הסניטרים במחנות היו רעים מאד...". מדובר במחלה המועברת ממזון "מקולקל" דרך הצואה, והאחות כותבת כי במחנה עין שמר ב' ובמחנה עין שמר ג' אין בנמצא בתי כיסא. 102."[האחות מציינת גם כי "שימוש בבית כיסא אינו ידוע להם ]לעולי תימן בדיקות( 150) 'ב-בבדיקות בקטריולוגיות נמצאו אצל יושבי המחנות א' ו נושאי טפילים )הכוונה היא למזהמים, כולל חיידקים( טיפואיד, פאראטיפואיד ושיגלה )דיזינטריה(. כל שמונה הבדיקות החיוביות לשיגלה האחות מציינת כי בשל מיעוט אמצעים נערכו 103.נמצאו אצל עובדי מטבח בדיקות, וכי שיעור הנשאות הוא כנראה גבוה יותר. גורם התמותה 150 רק השכיח ביותר בקרב תינוקות הינו מחלות שלשוליות, ולכן ניתן להבין את הקנאות שבה ניסו הצוותים הרפואיים לבודד את התינוקות מן המחנה, 104.ובכלל זה מבני משפחותיהם, שחלקם היו נשאים של מזהמים אלו בעוד שהצוותים הרפואיים עמדו על המשמר בבתי התינוקות, שכאמור נתפסו כ"מוסדות סגורים", העולים הבוגרים נעו בחופשיות. מבחינת הבריאות, היה לכך מחיר. החקירה הראתה כי מגפת הטיפואיד הובאה לעין שמר על ידי תושבי המחנה שביקרו את קרוביהם הנגועים בראש העין. הדו"ח כולל חקירה דקדקנית באשר לנסיבות ההדבקה של כל הילדים , מכתב של ד"ר טאוטשטייןISA-health-health-000xxn7 ארכיון המדינה תיק101 השתתף1951 . באפריל1950 בדצמבר24 ,103 'לבית התינוקות של ויצו צפת, עמ מעברות הזנה זו 30-ארגון יוניצף בהזנתם של למעלה מרבע מיליון ילדים. במעל ל )תשי"א(.8–7 ,3 בוצעה בתחנות טיפת חלב, יחד עם האימהות. עלון הסעד אין זו דעה קדומה כי אם עובדה. על פי ד"ר משה גברא, שראיין כאלפיים עולים, לרובם 102 לא היה בית כיסא בביתם בתימן. מבחינה היגיינית יש הבדל עצום בין העדר בית כסא בכפר קטן לבין העדרו במחנה צפוף. עולים רבים היו מתפנים מחוץ לאוהל )חקירה אפידמיולוגית בנוגע למותם של שישה תינוקות בריאים מאלח דם פתאומי במעברת , ISA-health-health-000yk7l . ארכיון המדינה תיק1951 באוגוסט15 ,ראש העין (.241 'עמ לאוכלים מזון 10%- ליונקים ו5% שיעור התמותה בקרב תינוקות ממחלה זו הוא103 (I. A. Sabri et al. Dysentery in Infancy, ARCHIVES OF DISEASESOF אחר .CHILDHOOD (1937)) ראה ההמלצה לאשפז בבידוד כל ילד ומבוגר עם חום במהלך התפרצות הטיפוס104 , ספטמברISA-health-health-000y6zq במחנה באר יעקב בארכיון המדינה, תיק .1949 155 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו הנגועים. כך למשל: אשר גר 8 [. קודם לכן חלה ילד בן1950] 7.1 חלה ב1 .מקרה מס (, זמן קצר לאחר בואו למחנה. הילד הובא 62 .באותו האהל )מס למרפאה פעם אחת ולא חזר יותר. הילד היה חולה בערך כחדש ימים ונפטר בתוך האהל באמצע חדש דצמבר. סיבת המוות אינה ידועה, אבל בהתחשב עם העובדה שחלק מהילדים שהגיעו באותו משלוח היו חולים בטיפואיד, קיימת אפשרות שהילד הזה חלה הוא מקרה של מגע עם 1 .גם הוא טיפואיד; אם כן – מקרה מס מקרה הנ"ל. המסקנה המתבקשת היא שלו היה הילד בן השמונה מאושפז ומבודד, ייתכן שלא היה מת, וגם לא היה מדביק אחרים. ייתכן והיה מת בבית חולים מרוחק ואז היה הופך לאחד מ"ילדי תימן האבודים". בפועל, הוא לא "אבד" אלא מת באוהל. מדוע לא הביאו אותו הוריו למרפאה במהלך חודש של מחלה? איש אינו יודע. מי נושא באחריות למותו של הילד? סטרי של פינוי ילדים לבתי חולים לבלי -אתוס החטיפה משרטט מסלול חד שוב. ראוי לשים לב לדבריה של אחות על ילדים שחזרו מאשפוז ונמצאו נגועים בטפילים. האחות מדווחת על תינוקות שהושבו להוריהם לאחר אשפוז, אך הם ממשיכים להפיץ את חיידקי הטיפואיד )וכן את וירוס אחד הילדים שוחרר 105.שיתוק הילדים, חיידקי הדיזינטריה ועוד( בצואה מאשפוז בשל דלקת ריאות ומצוקה נשימתית, מצבו החמיר בבית, ובאשפוז כיום היו תובעים את הרופאים בטענת רשלנות בגין 106.השני הוא נפטר שחרור מוקדם. אך על פי אתוס החטיפות, גם מקרה זה מעיד על מאמצים נלאים לאשפז ילדים "בריאים".-בלתי תמונה דומה עולה מדו"ח של סוניה לוין לגבי התפרצות מגפת הטיפואיד במחנה ראש העין. הדו"ח שופך אור על הקשיים באיתור חולי פוליו בראש העין, ועל הקשיים באיתור נעלמים באופן כללי. האחות מבארת מדוע החקירה האפידמיולוגית בראש העין נכשלה: חולים עם שמות בלתי שלמים -המקרים הראשונים נשלחו לבתי ובלי ציון מספר הכרטיס. במשך ימים נסינו למצוא את השמות אך ללא הועיל. , דין וחשבון שנשלח לד"רISA-health-health-000y6ck ארכיון המדינה, תיק105 .1950 בפברואר20 ,יקותיאל ולד"ר שטרנברג .365 ', בעמ3 שיפריס ילדי הלך לאן? לעיל ה"ש106 | 156 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן היה גם קשה מאד למצוא משפחות ששמותיהן ומספרי הכרטיסים שלהן היו ידועים. במחנה א' לא נעשה רישום של מקומות מגורים. בתקופת הגשמים רבו כל כך נדידות משפחות התימנים עד שהיה 107.בלתי אפשרי למצוא את האנשים המבוקשים הביטוי הקליני השכיח למחלת שיתוק הילדים הינו חום ושלשולים או כאבי בטן. תחת מידה מסוימת של חשד, כמעט כל ילד חולה "עלול" להיות נגוע בשיתוק ילדים ולסכן את סביבתו, במיוחד בתנאים של חוסר ביוב. לא ברור מתי הוחלט להעביר את הילדים להסגר בבית חולים מחוץ למחנה, אך גם מקרים של "חום וכאבי בטן" דווחו דרך שגרה למשרד הבריאות כחשודים בשיתוק ילדים. ניתן למצוא דיווחים על ילדים ש"נשלחו" לבתי חולים )למשל, מגבעת עדה לרמב"ם(, ואין הקורא יכול לדעת כמה מאותם ילדים נלקחו בניגוד להסכמת המשפחות. חלקם הובאו למרפאה בשל מעלות וסירוב יניקה בגיל חודשיים, 38 תלונות "קלות" לכאורה – חום ולמחרת מת התינוק. רופאי משרד הבריאות התרשמו כי יותר מדי מקרים נשלחים לבית חולים בחשד לשיתוק ילדים במקום להשאירם בבידוד במעברה, אפילו בבידוד של "חצי חדר", מחוסר מקום. המשפחות עדיין 108.גרו באוהלים תנאי ההסגר והמשטור הוקלו כאשר הרשויות ראו לנכון להביא מבקרים שלא נחשדו כנגועים במחלות. בארכיון המדינה ניתן למצוא תיעוד של ביקורים מחוץ לארץ, למשל של ד"ר פול, שהיה מומחה לשיתוק ילדים שהוזמן על ידי משרד הבריאות, ושל משלחת של יהודי דרום אפריקה מוריס לוין, 109.אשר סקרה את המצב כדי לראות כיצד יוכלו לסייע , התרשם מהמחסור 1951 גביר אמריקאי, ביקר במחנה ראש העין במאי הגב' אולגה לואמן מההסתדרות למען הילד 110.בתרופות ותרם אלף לירות בארה"ב סיירה על פני הארץ במוסדות ילדים שונים כאורחת של משרד ראש המחלקה להזנת הילד מטעם יוניצף ופמלייתו ביקרו אף 111.הסעד רבנים ואנשי חינוך ביקרו במחנות, שכן בשעה שהמגפות 112.הם במעברות השתוללו וקטלו תינוקות, העיסוק הציבורי במעברות נסוב על חינוך . בתיק זה מופיעים101 ', עמISA-health-health-000y6ck ארכיון המדינה, תיק107 .שאר הדו"חות של סוניה לוין המצוטטים כאן , זיכרון דברים בנוגע למגפת ISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה, תיק108 .1951 באפריל9 ,330 'עדה. ובמעברת התימנים הסמוכה, עמ-שיתוק הילדים בגבעת , עמ' ISA-Privatecollections-ShoshanaPersitz-0010gor ארכיון המדינה, תיק109 ., דוגמה לדו"ח למשלוחי מצרכים לתינוקות נזקקים מארה"ב135 .277 ', עמISA-health-health-000yk7l ארכיון המדינה, תיק110 .( )תשי"א9 ,3 עלון הסעד111 .( )תשי"א12 ,2 עלון הסעד112 157 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו הילדים )דתי, חרדי, או חילוני(. גניבת תינוקות על ידי משלחת ולאור היום הינה תופעה שלא דווח עליה מעולם )ככל הידוע למחבר(, ואין הדברים מתיישבים עם האתוס שעל פיו קודם הורחקו הילדים ממחנות העולים ורק אז נמסרו לאימוץ. גם אם רצו המבקרים לקחת תינוק, לא הייתה להם שום דרך לדעת מי נגוע במחלה מידבקת ומי לא. הנהלת בית החולים בראש העין ביקשה למנוע מן 113."התיירים" גישה חופשית, ולאפשר להם לצפות במחלקה רק מהפרוזדור אין זו התנהלות של שיתוף פעולה עם העלמתם של תינוקות. העדויות קורעות הלב על נטילה בעורמה ואף בכוח של ילדים מהוריהם נוגעות לנסיבות של חשד במחלה מסכנת חיים ומידבקת. נתן שיפריס בספרו ילדי הלך לאן מביא עדות זו: "אחות שביקרה באהלים אמרה לאמא שצריך לקחת את הילדה למרפאה בטענה שהיא חולה בשילשולים. אמא אמרה ]...[ שזה בסך הכל שלשול של שיניים טוחנות". בשל הסרוב נשללו תלושי המזון מן המשפחה. האם נכנעה והביאה את הילדה למרפאה שם "ממש תלשו לה את הילדה מעליה בכח" ]...[ הילדה נאחזה באמא ולא היתה מוכנה לעזוב אותה. כשלשה שבועות לאחר מכן התבשרה המשפחה על פטירה. על המקרה הזה כותב שיפריס: על רקע השלשולים הקשים שלכאורה סבלה מהם, צפוי היה שסיבת המוות תהיה מחלת מעיים כלשהי ]...[ והנה זה פלא, לפי הוועדה הילדה נפטרה משיתוק ילדים ומדיפתריה )מחלת נשימה(. ממשיך שיפריס ומרחיב את מסקנותיו: 23-מכל העדויות הללו עולות שתי מסקנות חשובות. האחת: ב המקרים האלה שבהם הוכנסו הילדים למוסדות הרפואה על רקע עילות רפואיות מסוימות, המשפחות תיארו בעיות רפואיות ומחלות קלות יחסית לטפול. כאלה שלהבנתן לא היו אמורות 114.להוביל לפטירה, ודאי שלא מהירה ופתאומית כפי שתואר , מכתב של מנהל בית83 ', בעמ64 ארכיון המדינה, תיק ועדת כהן קדמי, לעיל ה"ש113 .15 'החולים, ד"ר מנדל. דו"חות חוקרים, עו"ד יסיפוב, עמ .123 ', בעמ6 גמליאל ושיפריס ילדים של הלב, לעיל ה"ש114 | 158 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן המציאות הרפואית שונה בתכלית. שלשולים של שיתוק הילדים אינם בהכרח קשים והם קלים משלשולי הכולירע והדיזינטריה ואפילו הטיפואיד. מהלך המחלה המתואר בעדות תואם לזה של מחלת שיתוק הילדים, שבאותם הימים קטלה אחד מכל עשרה תינוקות חולים והותירה רבע נוסף עם נכות. הדיפטריה )אסכרה( שתוארה בסוגריים כ"מחלת נשימה" היא . 20% מחלת ילדים קטלנית ומידבקת, התמותה ממנה בקרב תינוקות הינה הספרות הרפואית הזהירה במפורש: האסכרה התפשטה ונעשתה רווחת ביותר בשנים האחרונות. מכיוון שרבים הם נגעי האסכרה, קורה לעתים שהמחלה לא תאובחן בראשיתה, אך אם הרופא יחשוב תמיד באפשרותה של האסכרה בכל המקרים של הדבקויות במערכת הנשימה ]...[ אפשר יהיה להכיר את רוב המקרים במוקדם. אבחנה מוקדמת תאפשר טיפול מיידי באנטי רעלן, מה שיכול למנוע נזקים גדולים 115.ללב ותכופות גם מוות למדים אנו כי הרופאים נדרשו להפעיל "אינדקס גבוה של חשד" כדי לזהות "הצטננות" כשלב מוקדם של מחלה קטלנית, אשר הטיפול היחיד לה, טוקסין מיוחד ויקר, ניתן רק בבית חולים גדול.-אנטי הופנה ילד תימני לבית חולים במחנה בחשד לאסכרה. 1949 בנובמבר23-ב הרופא התורן דחה את האבחנה ושלח את הילד לביתו מפאת חוסר מקום לאשפזו. הרופאה המפנה התעקשה ושלחה את הילד לבי"ח למחלות מידבקות בפרדס כץ, שם נותח וניצל. הרופאה גם התלוננה, ודחיית האשפוז של רופא בית החולים נחקרה על ידי האגף לחקירת פשעים של המשטרה. היו מקרים שבהם "מוות פתאומי" באוהל הביא לתלונות של 116.עולים על מחסור ברופאים, בציוד במרפאות ובזמינות של אמבולנסים אסכרה, שיתוק ילדים וחצבת בוערו מישראל ומארצות מפותחות, אך בעידן שבו אופנתי לתת לתינוק מצונן "תוספי מזון טבעיים" ניתן לתאר סבירה -מחלות אלו כ"קלות" ואת פטירתה של התינוקת כהפתעה בלתי שרק תסריט של חטיפה מספק לה ביאור הגיוני. שוב ושוב מנסים העוסקים בפרשה לסווג את המחלות והתלונות ל"קלות" ו"קשות" ללא כל בסיס – בשנת 117" גרם, אך "בריא1,800 רפואי. מספרים על תאום שנולד במשקל .(1949) 170 ,( )א–ב22 הרופא העברי115 .ISA-health-health-000y6cr ארכיון המדינה, תיק116 .363 ', בעמ3 שיפריס ילדי הלך לאן?, לעיל ה"ש117 159 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו בישראל 118. בארה"ב רבע מהילודים הלבנים במשקל זה לא שרדו1950 119. ממקרי המוות של תינוקות30%- נרשמה פגות כסיבת רקע ב1957-ב גרם, טופל באינקובטור 740 אם אחרת העידה כיצד בנה שנולד פג, במשקל גרם. אז נמסר לה כי הוא "בסדר", והיא 2,300 של ויצ"ו עד שהגיע למשקל התכוננה לקבלו. בסמיכות זמנים לכך הוא נעלם, ועל פי ועדת החקירה נפטר מדלקת ריאות. בארה"ב כמעט כל הפגים במשקל זה לא שרדו. עדים אנו שחידושי הרפואה העולמית )פגייה( הועמדו לרשות ילודים חסרי סיכוי. הפגייה של ויצ"ו תל אביב שזה עתה נפתחה בזכות תרומות מחו"ל אף קצרה הצלחה משמעותית. תחת זאת, גם המקרה הזה מקוטלג כילד תימני חטוף. מגדיל לעשות שיפריס בכתבו על מקרה זה ודומים לו: "עולה כי מצב הילדים, באיזו מידה ניתן 120."אף על פי שלפחות רובם הועברו כפגים, היה סביר כמצוי במצב "סביר"?!1950 להתייחס לפג בשנת שיפריס חוזר על מסקנתו שוב ושוב, לפיה "לפחות בשלב הראשון של אשפוז הילדים במוסדות הרפואה במחנות, ובעיקר בבתי התינוקות, מצבם היה תקין". תהיינה אשר תהיינה הדעות הקדומות כנגד המסוגלות ההורית של עולי תימן והתרבות ההיגיינית שלהם, העברה של תינוק "משלשל" תזונה מאוהל למבנה עם צוות טיפולי אינה -עם "כאב גרון" או רושם לתת הגיונית, והיא מדיניות צפויה -חוקית או בלתי-החלטה מופרכת, בלתי גם אם ההורים "משכילים", "תרבותיים", "היגייניים" ו"אכפתיים". ההנחיות המקצועיות למניעה של שיתוק ילדים ומחלות מידבקות אחרות היה לבודד בשלב מוקדם, טרם הופעתו של השיתוק או קשיי הנשימה, כלומר, בשלב שבו ההורים צפויים להאמין כי מדובר ב"מצב תקין". בארכיון המדינה ניתן למצוא הוראות שהוציא משרד הבריאות למטפלות בבתי התינוקות של מחנות העולים. בין השאר נאמר כי "בכל מקרה של בכל האמצעים 121חשד יש להתנהג כאילו זה הוא מקרה ברור ולנקות US Dept. of Health,Weight at Birth and Survival of the Newborn, US Early 118 .1950, NATIONAL CENTER FOR HEALTH STATISTICS 21, 3 (1965) . כל30% בדו"ח המפורש הראשון על תמותה בפגיות בישראל השיעור הממוצע היה גרם לא שרדו. ח"ש הלוי "יחידות הפגים 1,000-התינוקות שנולדו במשקל מתחת ל )תשי"ח(. מהמאמר עולה כי בשל עומס 15–9 ,6(–5)1 " בריאות הציבור1957 בשנת החולים נטו בפגיית ויצ"ו לשחרר תינוקות מוקדם יותר מאשר בבתי החולים. הדבר גרם.2,300 מבאר את ההכנות לשחרורו של פג במשקל (.1961) 6-18 ,(1) א' טאושטיין "בריאות האם והילד" בריאות הציבור ד119 .364 ', בעמ3 שיפריס ילדי הלך לאן?, לעיל ה"ש120 ', עמISA-health-health-000y25t שגיאת הכתיב במקור. ארכיון המדינה, תיק121 .454 | 160 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן הדרושים". האמצעי הראשון אוסר על הוצאת התינוק מבית התינוקות. בנוסף, כל ילד או מבוגר הסובל מחום אמור לשהות בבידוד עד לדיאגנוזה 122.הסופית ההנחיות נאמרו בנוגע לכלל המחלות. אנו נחזור ונתמקד במגפת שיתוק הילדים. המוקד הקשה ביותר של מגפת הפוליו היה כנראה באוקטובר , בגבעת שאול ב' בירושלים )בתי הכפר דיר יאסין, שם שוכנו עולים 1951 ילדים לקו שישה במחלה. רשויות בריאות הציבור עקבו60 חדשים(. מתוך 123.אחר כולם, כפי שעשו בכל המקרים שדווחו ברחבי הארץ חריג מבחינה זו היה מחנה עולי תימן בראש העין. בדו"ח מפורט של הרופא 103 חלו במחנה1950 המחוזי ד"ר חיות נאמר כי במחצית הראשונה של החלימו לגמרי והשאר סובלים מדרגות שונות של 25 , נפטרו13 .ילדים נכות. שני ילדים נשלחו לטיפול בחוץ לארץ בשל מצבם הקשה. יש לציין כי זהו התיעוד היחיד עד כה של הוצאתם של תינוקות תימנים לחו"ל, והוא מעיד על מאמצי העל שנעשו כדי לטפל בהם. הפרט החריג והטרגי בדו"ח הוא שיעור חסר תקדים של ילדים חולים בפוליו שהרשויות לא הצליחו לאתר. כך כותב הרופא המחוזי ביחס לכמעט 124 :שליש מהילדים התימנים – י"ב[ לא עלה בידינו לברר את מצבם 1950 עד עכשיו ]ספטמבר ילדים ממחנה ראש העין. הרופא הראשי של המחנה שאליו 31 של פנינו ענה שאין באפשרותו למצוא את הילדים. מדובר בילדים שאובחנו כלוקים בשיתוק ילדים בין ינואר ליוני באותה שנה. לא סביר שמישהו יחטוף או יאמץ ילדים נגועים בפוליו. בכל זאת, ולמרות ילדים שזמן קצר 31 מאמצי איתור של הצוותים, הם לא הצליחו לאתר קודם לכן אובחנו במחנה ראש העין כסובלים ממחלה זו. כיצד ניתן להבין את היעלמותם של תינוקות נגועים בפוליו? האם אין כאן עדות למחדל של תינוקות נגועים בשיתוק ילדים נשארו 31-אשפוזם? מי אחראי לכך ש-אי באוהלים ללא ביוב, להתמודד עם השיתוק ולהפיץ את המחלה? , הנחיה של גב' סוניה לוין בנוגעISA-health-health-000y6ck ארכיון המדינה, תיק122 .1949 באוקטובר12 ,180 'להשתלטות על טיפוס ועל מחלות אחרות בבאר יעקב, עמ .73 ', עמISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה, תיק123 , מכתב של הרופא המחוזי שלISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה, תיק124 .1950 בספטמבר1 ,477 'פתח תקוה, ד"ר חיות, למשרד הבריאות, עמ 161 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו בזיכרונותיו כתב ד"ר שטרנברג כיצד הוקם "בית החולים" לילדים בראש העין באמצעות צוות קטן שנשלח מ"הדסה" ירושלים. כך החל שלב ההשתלטות על האשפוז ההמוני של ילדים, שברובם הגדול היו במצב קשה מאד ]...[ כל האזור שמסביב לראש העין היה מוצף, בכל מחלקות הילדים שהיו בנמצא, בילדים עולי תימן! אך למגינת לבנו היתה התמותה גבוהה מאד, על אף כל המאמצים. לעיתים אי אפשר היה להודיע על האסון להורי הילדים, כי אי אפשר היה לאתר אותם במחנה הגדול שהאוכלוסייה בתוכו נמצאה בתנועה בלתי פוסקת. לעתים גם נפש וצער בלתי מוצדקים. -חלו טעויות בהודעה ונגרמה עגמת האנדרלמוסיה היתה גדולה ]...[ השמות הדומים של הילדים וקשיי הרישום בידי עובדים שזה עתה באו לארץ תרמו לא מעט -לקשיים בזיהוי הילדים. נוסף לכך הועברו ילדים רבים מבתי תינוקות של ארגוני הנשים במקומות מרוחקים -החולים לבתי לשם טיפול ממושך וקשיי התקשורת תרמו לא מעט לחוסר ידיעה שווא שילדים שנפטרו נמצאים בחיים -ולפעמים גם עוררו תקוות 125.באחד מאותם מוסדות מרוחקים גם לאחר שעבר לניהול ממשלתי, לא היה "בית החולים" של ראש העין מחובר לקו טלפון. צוות בית החולים חזר ופנה למשרד הבריאות בבקשות בנושא, שכן אין בית החולים יכול להודיע למשפחות על בחלק מחדרי בית 126.פטירות של חולים ועל עניינים חשובים אחרים 127.החולים לא היה אפילו חשמל העולים ידעו למחות כנגד "התעללות", "העלבות", זלזול בצורכיהם הדתיים, ואפילו אלימות מצד שומרי המחנות וההנהלה. התושבים אף שבתו רעב כנגד איכותו של המזון, וכמה מהם נעצרו בשל התפרעות אלימה. תושבים מחו כנגד ההסגר )"מצור"( שהטילו מובטלי פתח תקווה במטרה למנוע תחרות מפועלי ראש העין, אך התושבים לא התאוננו על תמותת 128.התינוקות הנוראית ועל היעלמותם של ילדים הנהגת העולים קידמה בברכה את בית החולים לילדים. כשהוחלט לסגור .91–90 ', בעמ58 אברהם שטרנברג בהיקלט עם, לעיל ה"ש125 . בכל מחנה111 ,170 ,108 ', עמISA-health-health-000yk7l ארכיון המדינה, תיק126 .(192 'ראש העין היה מכשיר טלפון אחד בלבד )שם, עמ , מכתב של סגן מנהל בית ISA-health-health-000yk7l ארכיון המדינה, תיק127 .1950 בפברואר26 ,403 'החולים למנכ"ל משרד הבריאות, עמ .1950 במאי21 במאי; הבוקר29 ; במאי19 ;1950 במאי15 הצופה128 | 162 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן שלח הרב שלום מנצורה בשם "הוועד הדתי" של העולים 1951 אותו בסתיו 129:מברק לח"כ גריידי אנו שואלים אותך בצור ישראל להשאיר במקומנו בי"ח הדסה. כשם שאנו מוכשרים לצבא ולכל עבודה קשה כך נקבל זכיותנו בעז"ה ובעזרת כבודו תרחמו על שבעת אלפים שהתחילה המחלה בילדיהם ר"ל קשה עלינו לשלחם למקומות אחרים ורובם עקשנים. לא ישלחום ויסתכנו... בשעה שנשלח מברק זה כבר נעלמו רוב הילדים האבודים, ובכל זאת פועל הוועד להשארתו של בית החולים, וגם אינו מהסס להביע "דעה קדומה" כנגד עולים שבעקשנותם יסכנו את ילדיהם. הוציאו נכבדי העדה מכתב לבן גוריון ועליו כחמישים 1951 באוגוסט30-ב 130:חתימות חושבים אנו שכבודו לא יסכים לחיסול מוסד רפואי כזה בשכונתנו כי אנחנו עולים חדשים ולא יודעים להטפול בילדים ממחלות שונות שבארץ. ראוי לציון לכב' בזה כי הרבה מילדינו ניצלו ממוות בטוח על ידי טפול מהיר של רופאים גדולים והדסה. אם ח"ו תתאמת השמועה הנ"ל, ילדנו עלולים לקבל מחלות שונות ואנו נצטרך לאשפז באופן פרימטיבי, ולא לטלטלם ממקום למקום, ומי יודע מה יהוו התוצאות של אשפוז כזה... אלפים נפש עולים חדשים 6,000 ידוע לכב' כי במחנה שלנו ישנם שאלמלא בית החולים במקום, לא ירצו לשלוח ילדיהם למקום אחר, כי מסרבים הם לאשפוז ילדיהם ורק בהסברות מצידנו ומצד הרופאים והאחיות הנ"ל, ובסופו של דבר הם מבינים שתועלת רבה הם מפיקים. רואים אנו כי את התלונות על סרבנות אשפוז של העולים משמיעה הנהגת העולים התימנים בעצמה. הם אלו שמצהירים על כך שאין הם יודעים לטפל במחלות שונות בארץ. בשלב זה היו אותם עשרות מהנהגת המחנה .76 ', עמISA-health-health-000yk7l ארכיון המדינה, תיק129 , מכתב של הנהגת העולים לראשISA-health-health-000yk7l ארכיון המדינה תיק130 . פנייה דומה הוציא ראש הוועד המקומי, הרב1951 באוגוסט30 ,138 'הממשלה, עמ . מכתב נוסף מטעם "יו"ר הקהילה" מערב ראש 1952 בינואר22-צדוק יצהרי, ב מהתושבים איימו לצאת לירושלים להפגנה אם 200 .(209 'השנה תשי"ב )שם, בעמ (.210 'הגזרה לא תוסר )שם, בעמ 163 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו אמורים להיות מודעים לכך שילדים "נעלמים" ו"נחטפים" בשל "מחלות קלות". מסקנתי היא שאתוס החטיפות מציג את נציגות העולים כתמימה וכחסרת מסוגלות הנהגתית, ממש בדומה לטענות "חוסר המסוגלות" וה"פרימיטיביות" שיוחסו בזמנו לעולים עצמם. פקידי משרד הבריאות הזכירו "ילדים רבים שהוריהם הזניחום" בשל לא מצאתי מידע נוסף על ילדים נטושים בשל מחלת שיתוק 131.המחלה הילדים. האם הילדים מתו, ננטשו, אומצו או פשוט חמקו עם משפחותיהם מעיני הרשויות? לאור העדויות הקשות והכואבות על ילדים שנלקחו בכוח, תחת איומים ומניפולציות, ראוי לעיין גם בעדויות המושתקות בארכיונים. דוגמה טרגית אחת של תינוקת )לא מעולות תימן( שניתן היה להציל מופיעה בדו"ח של :1951 באוגוסט2 ברכה שיפרין, אחות ראשית, מיום יום נפטרה באהל במעברת תל מונד. הורי 23 פלונית אלמונית בת יום לפני מותה. בבקורה הראשון אצל 4–3 הילדה הגיעו למעברה הרופא נשלחה התינוקת לבית חולים, אבל האב סרב לשלחה, אף איים שיהרוג את מי שיעיז לקחתה. גם האחות שבקרה במקום 132.לא הצליחה לשכנע את ההורים. למחרת נפטרה התינוקת אם הייתה התינוקות נלקחת או נשלחת לאשפוז בבית חולים ונפטרת למחרת היום, ייתכן והייתה נכנסת לרשימת הילדים הנעלמים והחטופים. יש לציין כי על פי הפרקטיקה הרפואית הנוהגת עד היום חובה לאשפז תינוקות כזו מחשש לאלח דם )"טוקסיקוזיס", בשפת הרפואה דאז( מסכן חיים. סירוב של ההורים יביא מיידית לאשפוז על פי צו בית משפט. משרד הבריאות האמין כי הטיפול המוסדי – בארץ כולה – עדיף על הטיפול בבית. אפילו הטיפול במעונות היום "הוא בדרך כלל טוב יותר והיגייני דברים אלו 133."יותר מאשר בבית הפרטי ומבטיח עמידה מפני המחלה נאמרו ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל, כולל זו המבוססת, וקל וחומר לגבי מחנות העולים, שבהם התנאים החומריים היו ירודים ביותר. במכתב של ד"ר פאדשטיין, מנהלת האגף לרפואה סוציאלית במשרד הבריאות, , מכתב של ד"ר לוינגר למנכ"לISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה תיק131 . על פי עדותו של פרופ' פרוינדליר בפני ועדת1951 במאי24 ,274 'משרד הבריאות, עמ קדמי, ההורים העדיפו שהילד יישאר במיטה חמה ומוצעת מאשר שיחזור לאוהל. .1951 באוגוסט2 ,59 ', עמISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק132 12) 1 "משרד הבריאות יפתח בהסברה למניעת מחלת שיתוק הילדים" על המשמר133 .(1950 במאי | 164 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן לאחות המפקחת של קופת חולים שואלת המנהלת לגבי שלושה תינוקות שנפטרו בביתם )כלומר באוהל או במבנה ארעי(. היא שואלת האם הילדים 134.היו רשומים במרפאת המעברה ומדוע לא אושפזו בזמן במכתב של ד"ר יוליה בירגר מקופת חולים מחוז חיפה למשרד הבריאות דווח כך:1951 ביוני26 בתאריך 3 הילדה פלונית אלמונית מעכו. נולדה בבאר שבע. בקרה בתחנה . אחרי זה הפסיקה לבקר. אחות 24.5-פעמים. בפעם האחרונה ב 135.הלכה לביקור בית והתברר כי הילדה מתה בבית משרד הבריאות קידם במרץ מדיניות אשפוז תינוקות גורפת, ללא כל קשר לדעות קדומות על מסוגלות הורית והיגיינה אישית. דוגמה לכך היא מכתב של מנהל האגף לרופאה סוציאלית במשרד הבריאות, ד"ר זימן, למרכז קופת חולים בתל אביב. יש לשים לב לדגש על שיכונים מבוססים: החלב בשכונת בורוכוב -בדו"חות שקיבלתי מכם על עבודת טפות 1951 המעביר ורנטיה לחודש פברואר-רימון, יד-תקוה, בת-פתח רשום בכל תחנה מקרה מות אחד של תינוק. ברצוני להפנות את תשומת לבכם שכל המקרים הללו נפטרו לפי הדו"ח בביתם. נראה לי מקום לברור – למה התינוקות הללו לא הגיעו לאשפוז 136.בעוד מועד ובפרט שמדובר על שיכונים עירוניים למדים אנו כי צוותי הרפואה היו מודעים לכך שאשפוז היה זמין לילדים העירוניים יותר מאשר לילדי המחנות והמעברות. רופאי משרד הבריאות חזרו וביררו כמה פטירות היו בבית וכמה בבית חולים; כמה פטירות היו 137.של ילדים תחת מעקב מרפאתי בדיקת הרשומות והתכתובות מגלה כי כנגד כל עדות על ילד שנלקח בכוח לאשפוז ניתן למצוא תיעוד של ילד שמת בביתו )לעתים באוהל(, לעתים קרובות לאחר שהוריו מיאנו לאשפזו. עבור ההורה הבא מהקהילה המסורתית, שלשולים, חום, שיעול ומיחושים רבים אחרים, כל עוד אינם חמורים, אינם כשלעצמם עניין רפואי, כי אם .64 ', עמISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק134 . ראו גם: נ' פרייברג "במחנה העולים ראש העין" האחות68 ' ארכיון המדינה, שם, עמ135 .( )תשי"ח73 ,(בישראל ד)ה–ו . מכתב כמעט זהה המבקש לברר מדוע תינוקות שנפטרו 88 ' ארכיון המדינה, שם, עמ136 .176 'בבית לא אושפזו ראו שם, בעמ .218 ' שם, בעמ137 165 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו תופעות של ינקות טבעית. רפואת הילדים המודרנית ומדיניות הבריאות של ישראל העבירה את הינקות הטבעית הזו מדיקליזציה ויישמה משטור רפואי. כל מיחוש כמעט הינו עניין לבדיקת רופא, לביקורי אחות, והסף לאשפוז מוסדי נמוך מאוד. אם יש מקום לטענה על קיפוח העולים, הרי לדוגמה, חקירה 138.אשפוז ביחס לבני היישוב הוותיקים-שהיא טענה לתת אפידמיולוגית בנוגע למותם של שלושה תינוקות בביתם מצאה כי תינוק בן תשעה חודשים מעולם לא הובא לבדיקת רופא. שניים אחרים אובחנו כחולים במצב קשה. אחת מתה בשל "מחסור באמבולנס", ולשני לא נמצא מקום בשני בתי חולים. ילדה נוספת "היתה בבית חולים מגיל שבועיים לערך, למשך חודש ימים חזרה הביתה ולא הופיעה לתחנה ואחרי שלשה 139."שבועות נפטרה בביתה בעוד שרשויות הבריאות התריעו בפני רופאי המחנות מפני סף נמוך לשילוחם של ילדים מבית התינוקות או בית החולים של המחנה לבית חולים כללי, לא מצאתי התרעות דומות ביחס לאשפוזים של ותיקים בבתי חולים. הוותיקים הביאו את ילדיהם החולים היישר מהבתים המחוממים לבתי החולים, ואילו בין אוהלי העולים לבתי החולים הכלליים חצצו בתי הילדים ובתי החולים של המחנות. לכך עשויות היו להיות השלכות גורליות. בני הוותיקים נהנו ממצב תזונתי טוב וגדלו בבתים, בעוד שתינוקות העולים סבלו ממחסור בתזונה וגדלו באוהלים ובפחונים. התינוקות שנשארו עם הוריהם לא יכלו להיעלם להם. הם יכלו למות, כמובן. התינוקות שהיו מאושפזים במסגרת כלשהי היו גם הם בסכנת מוות, כנראה פחותה בהרבה, אך הם יכלו להיעלם. . ייחודם של עולי תימן6 בעוד שמדיניות הקליטה בישראל הייתה אחידה, ובמקרים שונים ראינו אתוס החטיפות מצביע על כך שתינוקות רבים פונו לבית חולים בלילה. הסבר משכנע138 יותר הוא מחסור באמבולנסים. ייתכן ואלו היו תפוסים למשימות אחרות במהלך היום והוקצו לעולים בלילה. היפותזה זו מכוונת גם היא לטענה של אשפוז מאוחר מדי, ולא לטענה כנגד האשפוז. על ריבוי לידות באוהל בשל מחסור באמבולנסים . יש לציין כי 200 ', בעמ68 זמינים ראו: דבורה הכהן עולים בסערה, לעיל ה"ש בבית החולים לא נכח רופא בלילות ובסופי שבוע. שיקול הדעת הקליני היה בידי אחיות מעשיות בלבד, ומן הסתם הן "לא לקחו סיכון". ארכיון המדינה, תיק , מכתב של ד"ר שטרנברג למזכיר מועצת הפועלים, ISA-health-health-000yk7l . על המחסור באמבולנסים עד כדי סכנת חיים ראה1951 באוגוסט23 ,237 'עמ .381 ', עמISA-health-health-000yk7l ארכיון המדינה, תיק , דו"ח של אחות ברכה שיפרין, ISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק139 .41 '. הדיווח המקורי בכתב ידו של הרופא, שם, בעמ1951 בנובמבר12 ,40 'עמ | 166 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן כי מידת הנזקקות של עולי תימן לא הייתה גבוהה ביחס לעולים אחרים, עולה השאלה מדוע נמנו הרבה יותר מקרים של היעלמות תינוקות בקרב עולי תימן. להערכתי, הדבר קשור בשני גורמים. הראשון הוא שיעור התחלואה והתמותה העצום בקרב עולי תימן. אם אכן צדקו שלוש ועדות החקירה וכמעט כל הילדים שדווחו כנעלמים אכן מתו, אזי שיעור התמותה החריג בקרב עולי תימן מסביר גם שיעור היעלמות גבוה – מקרי תמותה אשר לא נרשמו או לא דווחו כיאות. מסיבות שאינן ברורות לי, ההתחשבנות עבור ההפרדה החשבונאית 140.אשפוז עולי תימן הייתה בנפרד משאר העולים נזקקו עולי 1950 הזו מספקת מידע רב על מצבם הבריאותי. בחודש יוני ימי אשפוז במצטבר. זהו שיעור אשפוז עצום 16,691-תימן )בכל הגילים( ל איש.50,000-לאוכלוסייה בת פחות מ ילדים בבי"ח מחנה 141 , ילדים בבי"ח ראש העין109 באותו חודש אושפזו ילדים בבי"ח מחנה בית ליד. בחודש מאי אושפזו בבי"ח 184 ,עין שמר הדו"חות מלווים ברשימות 141. יום בממוצע22 ילדים למשך125 ראש העין שמיות מפורטות עם האבחנות הרפואיות. ייתכן שחלק מהילדים אושפזו תחת לחץ על ההורים או אף בכפייה, אך אין גונבים ילדים תוך רישום קפדני שלהם. הגורם השני קשור בכך שעולי תימן היו קבוצת העולים היחידה שהגיעה ארצה ללא כל היכרות חברתית ותרבותית עם המנגנונים הבירוקרטיים של המדינה המודרנית. אמת היא כי בארץ היו ריכוזים של יוצאי תימן אשר עלו בכמה גלים החל משלהי המאה התשע עשרה. חלק ניכר מן העולים נקלט בעזרת קרובים ומכרים. לא מצאתי עדויות לעזרה בחיפוש אחר ילדים נעדרים. גלי העליה הקודמים לא היו המוניים, והם סבלו פחות מתחלואי הדרך ומחנות המעבר. אך גם העולים התימנים שהיו כבר "ותיקים" התקשו בשוק העבודה ובהשתלבות במנגנון הבירוקרטי . יש לציין118 ,107 ', עמISA-health-health-000y2g1 למשל ארכיון המדינה, תיק140 .כי מדובר בארבעה מאושפזים. אחד אושפז בשל שיתוק ילדים והשני בשל אסכרה תיק זה מכיל דיווחים רבים מאשפוז )מבוגרים וילדים( המונים את התימנים , 1951 כקבוצה נפרדת. בדו"ח אשפוז חולים עולי תימן בבי"ח "ירקון" מאפריל שלושה מאושפזים סבלו ממחלות מידבקות – צהבת, שחפת ושיתוק ילדים. אחד (. 199 'סבל מבילהרציה )שם, עמ , דו"ח של משרד הבריאות, המחלקה ISA-health-health-000y2fz ארכיון המדינה, תיק141 .1950 . נתונים דומים נרשמו גם במרץ ובאפריל1950 בספטמבר19 ,' ואי64 'לכספים, עמ ימי אשפוז. 2,157 ילדים תימנים אושפזו במחנה עין שמר, בסך של113 ,באפריל, למשל תינוקות תימנים שהו במעונות 45 ,שבעה ילדים תימנים שהו בבית תינוקות אמנה חיפה .50 ', עמISA-health-health-000y6bi ויצ"ו, ראו ארכיון המדינה, תיק 167 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו של הישוב, ובמקצועות חופשיים. הוותיקים סיפקו תמיכה חומרית רבה לעולים וגם סיוע במציאת עבודה ובית, אך כנראה לא בהתנהלות מול הבירוקרטיה. רישום לידות ופטירות, רישום כתובות מגורים, אפילו רישום אחיד של שמות, לא היו קיימים בקהילות תימן. שמות משפחה לא היו נוהגים, והאנשים היו מובדלים זה מזה על פי מערכת של כינויים שכלל לא הייתה אחידה. העולים לא הכירו מוסדות מכל סוג ולא בתי חולים. התופעה שאותה אנו מכנים "אשפוז" או מוסד כ"בית ילדים" היו זרים לחלוטין להוויית העולים, אשר תמיד גידלו את ילדיהם בצמוד למטפל מהמעגל החברתי הראשוני וללא כל אמצעים בירוקרטיים נלווים )"טופסולוגיה"(. גם אם הביקורת על הרגלי ההיגיינה של יוצאי המזרח אינה אלא דעה קדומה, אין ספק כי יוצאי תימן היו תמימים מן הבחינה הבירוקרטית והמוסדית (. יוצאי צפון אפריקה וניצולי השואה היו בעלי bureaucratically naïve) מיומנויות בסיסיות בניווט ענייניהם מול רשויות אזרחיות מודרניות. לא כן יוצאי תימן. מאמר זה אינו מתעכב על האבחנות בין התיאוריות הקלסיות של המודרניזציה )מהֶ גֶל ועד פרסונס( לבין גרסאות עכשוויות המדברות על "ריבוי של מודרניות". בעקבות שמואל נח אייזנשטט אתייחס ל"מודרניות" כיצירה מתמשכת של ריבוי מסגרות תרבותיות. לענייננו, המסגרות הרלוונטיות הינן בירוקרטיזציה של מנגנוני המדינה, בירוקרטיזציה וריכוזיות ממשלתית של הרפואה, ארגונו של הידע הרפואי על פי מדעי הטבע האקדמיים, וכן גיבוש מדיניות ציבורית ורפואית על סמך איסוף כל אלו היו קיימים במידה זו או 142.נתונים ביולוגיים ועיבודם הסטטיסטי אחרת, ולפחות בערים, בכל ארצות התפוצה היהודית, למעט תימן. כמובן, גם הרשויות עצמן, אפילו על פי אמות המידה שלהן למודרניזציה, לא היו בעלות כישורים לשרת גלי הגירה המוניים, ובמיוחד לא את יוצאי לא הכירו רפואה מדעית 1962 תימן, אשר עד למהפכה הרפובליקאית של כלשהי. הרפואה הייתה מבוססת על מדע מימי הביניים ועל שימוש בעשבי רוחנית בלבד.- הטיפול התמצה לעתים בתמיכה פסיכו143.מרפא מקומיים בשל תמותת תינוקות גבוהה, נהגו הנשים והמיילדות התימניות S. Eisenstadt, Multiple Modernities, New Brunswick: Transaction, 2005. 142 M. Weingarten, ;( )תשמ"ט–תש"ן120–102 י' טובי ספרי הרפואה של יהודי תימן143 Changing Health and Changing Culture: The Yemenite Jews in Israel, .London: Praeger, 1992, pp. 106-108, 117ff | 168 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן להזכיר לאשה ההרה וליולדת כי ילדים אינם באים בקלות. אין למהר ולשמח, ורצוי שלא יהיו לה ציפיות ]...[ פתגמים אלו מיתנו את שמחת האישה בהריונה, לידתה והאהבה לילדיה בעודם 144.רכים עם הגעתם ארצה פגשו העולים מסגרת טיפולית וגורמים סמכותיים אשר, כדרכה של הרפואה המודרנית, תקשרו תמיד מסר חיובי של "שיפור" והצלחה, תוך התחמקות ממתן בשורות רעות. ייתכן ש"מיתון השמחה" עורר רושם של חוסר אכפתיות ודפוסי התקשורת של הצוותים הרפואיים צפויות". -עוררו תקוות שווא אשר התנפצו בעקבות הודעות פטירה "בלתי כנראה שאיש לא הכין אמא לאפשרות הסבירה כי ימות, ואף לא ניסה לברר כיצד ליצור עימה קשר מיידי במקרה שכזה. על כן, השילוב של חוסר מיומנות במערכות בירוקרטיות וחוסר אמון במערכות אלה חברו יחד כגורמי סיכון, גם לאובדן קשר וגם לקבלה של הודעות פטירה שאינן צמודות למסירה של גופה. במאמר זה שימש מחנה ראש העין מקרה בוחן לגורלם של עולי תימן, וזאת משום שהוא ריכז כשני שליש מהם לפחות. אולם יש לציין כי ממקום הריכוז השני בחשיבותו, מחנה עין שמר, נותר מעט מאוד תיעוד סיבה אחת לכך, כנראה, 145.ארכיוני זמין על בית הילדים ובית החולים מיטות( היה איש צוות אחד השולט 130) היא העובדה כי בבית החולים בתנאים כאלה, אין להיות 146.בעברית, והוא שימש כפקיד של בית החולים מופתע מכשלים ברישום ובמעקב אחר מאושפזים. התנאים בעין שמר היו קשים במיוחד, כולל מקרים של אלימות. למשל, סיפור של עוצר שהוטל על המחנה, ועולים שנעצרו על ידי המשטרה על הפרתו כשיצאו להתפנות הנעלמים שערך שיפריס מעלה כי 2,050 בחינה של רשימת147.מחוץ לאוהל 148.1950–1949 מהם נעלמו במחנה עין שמר בשנים150 .(2019) 48 נ' בן עמי מחקרים במורשת יהודי תימן144 ,ISA-health-health-000y2g0 ישנן רשימות מאושפזים. למשל, ארכיון המדינה, תיק145 ילדים. הרשימה היא שמית56 אושפזו בבי"ח בעין שמר1950 , באוקטובר190 'עמ לפי גיל וימי אשפוז. , מכתב של ד"ר שטרנברג ISA-health-health-000y6ck ארכיון המדינה, תיק146 .1950 באפריל13 ,42 'למנכ"ל משרד הבריאות, עמ . האלימות היתה על רקע מאבק בין חרדים לחילונים.1950 בפברואר17 הצופה147 4,500 ואי'. בעבר טען שיפריס כי765 ', בעמ3 שיפריס ילדי הלך לאן?, לעיל ה"ש148 . על1994 באפריל24 ,ילדים נחטפו ונמכרו בחו"ל בסכומים נאים. ריאיון בגלי צה"ל פי ועדת החקירה האחרונה, מתוך כלל הילדים האבודים בארץ, לא נודע גורלם של ילדים. בית החולים בראש העין הוקם ונוהל על ידי ארגון "הדסה" וכנראה נוהל 56 .בסטנדרטים יותר טובים, כולל קשר עם מרכז אקדמי 169 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו . רישום לידות, פטירות ואשפוזים7 . תינוקה הראשון1937-סבתו של כותב המאמר עלתה ארצה מארה"ב ב . היא מעולם לא ראתה אותו. לדבריה, 1940-נולד בבית יולדות ברחובות ב האחיות מסרו לה כי "יש משהו מאוד רע עם הילד", כי הוא ימות, וכי על פי הרופאים "עדיף שלא תראה אותו". לתינוק זה לא ניתן שם מעולם ואיש לא חיפש את מקום קבורתו. היולדת התאוששה מהאירוע הכואב ילדה ארבעה ילדים בריאים. איש במשפחה מעולם 1952–1942 ובין השנים לא העלה בדעתו שהתינוק נחטף ונמסר לאימוץ תמורת בצע כסף. לא היה זה מקרה חריג בתקופה שבה היה לציבור אמון רב במוסדות, ובמיוחד ברופאים. מקרה אחר המוכר לי הוא של עמית, יליד שנות החמישים, אשכנזי, בן למשפחה עירונית, אשר חיפש יום אחד את קברה של אחותו הגדולה, שאותה לא ראה מעולם, וידע כי היא נפטרה סמוך ללידתה. למרות מאמצים רבים, הוא לא מצא את הקבר, אך גם לא שיער בנפשו שמא אחותו נחטפה. אירוע כמעט זהה, אך מלווה בפרשנות אחרת, מתועד באתר "העוקץ" בשמה של גב' אילנה קרנספיור: נולד בחיפה, בבית היולדות "אימהוּת", תינוק, 1953 בתחילת שנת בן בכור להוריו. הם לא זכו לקחת אותו הביתה, כי נאמר להם שהתינוק מת בלידה. ההורים לא ראו את הגופה ולא נמסר להם מקום הקבורה. לא נתנו להורים לראות את הגופה או לדעת איפה הקבר של הילד שלהם? היום זה נשמע פסיכי, אבל אז בשנות ' אנשים לא התווכחו עם הממסד הרפואי. התינוק הזה הוא 50-ה דוד שלי, שנולד להורים עולים מדרום אפריקה ממייסדי מושב "הבונים". האמא של התינוק, סבתא שלי, זכרה שהחזיקה בידיה "תינוק בריא ויפה", ועד יומה האחרון חיה עם הרגשה מנקרת שהתינוק לא מת, ומשהו פה מסריח. החלטנו לחפש את האח האובד הזה, , ולא יודע שיש לו 61 רוב הסיכויים שהוא חי היום בישראל, בגיל אחים ובני משפחה ממש לא רחוק ממנו. בפסקה זו ננסה להבהיר את הרקע המשפטי ואת הנסיבות התרבותיות והחומריות של מצבים אלו. [(: "חובה למסור הודעה על 1]3 , סעיף1920 ,1 פקודת בריאות העם )תיקון כל לידה למשרד הבריאות במשך חמשה עשר יום מיום הלידה". בפועל, | 170 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן ילודים חולים, פגים ובעלי מומים קשים נחשבו חסרי סיכוי, ולעתים רענן משרד הבריאות פעמיים את 1950 לידתם כלל לא דווחה. באפריל נוהלי הרישום ללידה ולפטירה, ופעמיים הדגיש את חובת הרישום של כל למרות זאת, 149.ולד שהספיק לנשום כמה נשימות, גם אם מת מיד אחר כך מקור 150.לא היה טופס אחיד ולא היו נהלים מסודרים להודעה על לידות אחר לשיבושים הוא "לחץ היולדת על בתי החולים לרשום לידת מת כלידת ההקפדה על הרישום לא הייתה 151."חי כדי לזכותה במענק לידה מלא כתב יד משובש, 152.אחידה ומשרד הבריאות עמל על הדרכת האחראים לה השמטות פרטים וטעויות בהודעת הלידה והפטירה של הרופאים מנעו את הוצאתן של תעודות לידה ופטירה מאוחר יותר. משקפת את 1951-עדותה של אורנה קליין על היעלמותה של אחותה ב הרקע ללקויות אלו מצוי 153.הלקויות ברישום לידות ופטירות של ילודים במסורת היהודית ובחיי הקהילות. על פי ההלכה והמסורת היהודית, תינוקות שנפטרו תוך שלושים יום מלידתם הינם "נפלים". בדרך כלל אין נותנים להם שמות פרטיים )אם כבר ניכר כי הם חולים וחסרי סיכוי(, אין מביאים אותם לקבורה אישית, אלא הם נקברים בקבר אחים בשולי בית העלמין, וגם אין יושבים עליהם לא היה 2014 עד שנת154."שבעה" ולא נוהגים לגביהם מנהגי אבלות אחרים פורסם בין השאר ברפואה אפריל )תש"י(. העיקרון שעל פיו ילוד חי הוא מי שנשם149 .שתי נשימות לקוח מהחוק המקובל , זכרון דברים על ישיבה בעניין ISA-health-health-000yar5 ארכיון המדינה, תיק150 .1951 בספטמבר6 ,205 'הודעות מאוחדות על לידות, עמ , זכרון דברים מישיבה על ISA-health-health-000yajb ארכיון המדינה, תיק151 . עדות לכך שעדיין היו ספקות אם1957 למרץ3 ,369 ,289 'תמותת תינוקות, עמ ועוד. לפירוט התקלות הרבות ראו ארכיון המדינה, 327 ,292 'לרשום נפלים, שם, עמ , מזכר "שפור הרשום של לידות והפטירות", כ"ב ISA-health-health-000yar5 תיק .677 '. וראו שם, בעמ108-112 'תמוז תשי"ב, עמ )תשי"ח(.8 ,(6–5)1 בריאות הציבור152 https://www.youtube.com/watch?v=. , ערוץ חוק ומשפט – המשפט העברי153 . גב' קליין אומרת: "ברור לי שמשהו מקולקל קרה פה, פשע מאדCA60RMm2Nck גדול". באמות מידה של המאה העשרים ואחת ניהול הרשומות היה קלוקל. המסקנה של העדה כי מדובר ב"פשע מאוד גדול... משהו ממוסד קרה שמה", אינה נתמכת בשום ראיה, אפילו לא בעדותה של הגב' קליין. לאמיתו של דבר, אלו העוסקים בניהול סיכונים ובחוות דעת ברשלנות רפואית יכולים להעיד על ריבוי הלקויות, הסתירות וההיעלמויות של פריטים קריטיים מרשומות ממחושבות, וזאת בעידן של חוק זכויות החולה. אף אחד מהם אינו בזדון. כאשר היסטוריונים משמיעים ביקורת על התנהלותה של מערכת, ראוי שיבהירו קודם מהן הצפיות המציאותיות לזמן ולמקום. יחיאל מ' בר אילן אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי פרק 154 .( )תשע"ט9 171 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו העניין מוסדר בחוק ובתקנות בישראל, וחברות קדישא רבות אכן קברו את הנפלים ללא ציון פרטים אישיים, ובקברים משותפים. כך היה המנהג בגולה, בגולת תימן, וכן ביחס לנפלים בתקופת העלייה הגדולה. בקהילות היהודיות לא היה רישום של לידות ופטירות. על פי פקודת בריאות העם , "יכול רופא ליתן תעודת פטירה" בתוך שלושה חדשים 1922 ,9 'מס למוות תמורת תשלום כספי. אך לא הייתה חובה להנפיק תעודת פטירה החלה העבודה על חוק מרשם התושבים 1949- ב155.למשפחה באופן שגרתי באופן שמעביר את הסמכות להוצאתן של תעודות לידה ופטירה ממשרד , ועד אז נרשמו תקלות 1965-הבריאות למשרד הפנים. החוק חוקק רק ב רבות בהנפקתן של תעודות אלו, במיוחד במחנות העולים ובמעברות. גורם מכביד נוסף היה הדרישה להשיב את תעודת הזהות, פנקסי המזון ותלושי הביגוד של הנפטר כתנאי להנפקת תעודת פטירה. למרבה הצער לא היו הנחיות בנוגע לסימונם ולזיהויים של ילודים. הנוהל עד אז אירעו כשלים רבים. למשל, 156.1989-הארצי הראשון פורסם ב האחיות היו מדביקות פלסטרים לבנים על גופם של התינוקות ורושמות המדבקות הללו נטו ליפול ברחצה ולא אחת 157.עליהם את שמם בטוש מצאו את עצמן האחיות נבוכות כשהתלבטו לאיזו עריסה יש להשיב תינוק מסומן.-בלתי העוסקים בפרשת ילדי תימן ציינו את הרמה הגבוהה של הבירוקרטיה הרפואית בישראל ואת הרישומים הפרטניים שנעשו בנוגע לכל פרט כמעט, מחשבונות האשפוז של כל תינוק ועד מעקב אחר משקל ונתיחות שלאחר המוות לשם רישום סיבת המוות. אולם לא הייתה קיימת הסדרה בנוגע לזיהוי ילודים, לקשירתו של גוף של תינוק לצל הבירוקרטי שלו. בקהילה היהודית המסורתית טופלו האם והתינוק על ידי המעגל החברתי הראשוני של קרובים ומכרים. המתים היו נלקחים מייד לקבורה בידי אנשי "חברה קדישא" המקומית. הקבלה )תורת הנסתר( שמה דגש רב על עם זאת, 158."ליווי" צמוד של כל מת מרגע יציאת הנשמה ועד לקבורה מקובל היה בזמן העלייה הגדולה לאפסן גופות בחדרי מתים, להעבירן באמבולנס מבי"ח ללא חדר מתים לבי"ח גדול יותר, ובסופו של דבר לאחר הגשת הבקשה ותשלום האגרה, היה על ההורים לחכות כחמישה ימים עד155 לקבלת תעודות לידה ופטירה. באותה תקופה היה הטיפול מסור בידי משרד הבריאות. מיד עם קום המדינה ביקש משרד הבריאות להסיר מעליו אחריות זו. .39/89 ' חוזר משרד הבריאות מס156 סקר לבירור נהלי זיהוי ושיוך ילודים. ארכיון1962- במענה לבקשת המשטרה נערך ב157 .' ואי137 ,116 ', עמISA-health-health-000ysc4 המדינה, תיק .471–470 ', בעמ154 יחיאל מ' בר אילן אתיקה רפואית ביהדות, לעיל ה"ש158 | 172 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן לקבורה בידי אנשים הזרים לקהילה ולמנהגיה. היו אלה דרכי התנהלות שניתצו לרסיסים את המסגרות החברתיות של כבוד המת וליוויו האישי. ניתן לראות כי תינוקות העולים התימנים עברו מסביבה של ליווי צמוד ורציף, של זיהוי ישיר של אדם המחויב אישית לתינוק ולמשפחה, למסגרת בירוקרטית, מוסדית ומדיקלית, אשר מצד אחד מנתקת את רצף הזיהוי הישיר במסגרת יחסי אמון, ומצד שני אין לה אמצעים ואין לה מודעות לצורך בטכנולוגיות של זיהוי ושיוך של חוסים במוסדות. העדר מסורת ודרישה חוקית לקבורה אישית של נפלים הנציחה את הנתקים שנוצרו. אם יש לקח אחד מרכזי ללמוד מן הפרשה, הרי זה הצורך באמצעי שיוך וזיהוי אמינים בנסיבות של רפואת ילודים, ובמיוחד לגבי ילדי מהגרים. ההתנגשות העזה ביותר בין העולות לממסד הרפואי הייתה בנוגע ללידה עצמה. בחברה המסורתית הייתה הלידה אירוע נשי אינטימי. נשים ילדו בבתיהן כשהן נעזרות במיילדת מקומית, "אישה חכמה", ונתמכות על ידי שכנות, בנות משפחה ומכרות. במקרים שלידה הסתבכה הוזעק רופא או מנתח כדי לסייע. עבור מרבית הנשים בעולם, ובפרט עבור יהודי תימן, בדרך כלל לא היה רופא זמין. במחצית הראשונה של המאה העשרים חל מהפך בחברות המתועשות. הלידה עברה מרשות הפרט, מבית היולדת, לבתי חולים, שבהם ניתן היה להציע מגוון התערבויות מצילות חיים )כניתוחים( וכן שיכוך כאבים יעיל. תהליך זה לא פסח על היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית. סייעו לו "קופות החולים" והתרבות הסוציאליסטית. גם במקומות ובקהילות שבהן לידת הבית הייתה נפוצה מאוד, בקרב יוצאי ארצות המזרח למשל, הלידה הייתה כבר ממוסדת במידה רבה, שכן המיילדות היו בעלות רישיון רפואי והשכלה רפואית, וגיבו אותן רופאים מורשים ובתי חולים. המיילדות התימניות היו בדרך כלל אנאלפבתיות, וכלל לא החזיקו ברישיון וגם מעטפת של 159,ממשלתי או אחר. לידות לא התקיימו בבתי חולים רפואה מודרנית ללידות הבית לא הייתה קיימת. הן היולדות הן המיילדות היו מודעות לסכנות הרבות האופפות את הלידה ולמיעוט האמצעים הטיפוליים. חלק מן המיילדות הכירו התערבויות מנואליות בעת מצוקה, אך בעיקרו הטיפול המיילדותי בתימן נשען על סמלים )קמעות( ודיבור 160.()לחשים . בצנעא היה בית חולים אחד, ששירת את משפחת המלוכה )ה"אימאם"( ומקורביה159 ב' גל המיילדות כחלק ממערכת הבריאות של היהודים בתימן חיבור לשם קבלת160 .(1989) תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב 173 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו עם קום המדינה הכריז משרד הבריאות מלחמת חורמה על לידות הבית, ( 1928) שהיו נפוצות בקרב הערבים ובקרב עולי המזרח. פקודת המיילדות שהובאה למעשה מהחקיקה האנגלית, הכירה במפורש בלידת הבית וגם הכירה במעמדה העצמאי של המיילדת )שלא הייתה אחות או רופאה(. בניגוד לארצות רבות אחרות, כולל מדינות רבות בארה"ב, ישראל לא אסרה על לידות הבית, ולמעשה נמנעה מחקיקה מגבילה בתחום שירותי הבריאות באופן כללי. אולם הממשלה עשתה מאמצים רבים לצמצם את לידות הבית ו"לעודד" את הנשים ללדת בבית חולים, או לכל הפחות להתייצב עם הוולד בבית חולים סמוך ללידה ככל הניתן. ההתנגדות ללידה מוסדית הייתה עזה בקרב עולות תימן, שהעדיפו ללדת באוהל דולף ולא ללכת ל"בית חולים". וכך כותב ד"ר שטרנברג: "במחנה היו נשים הרות רבות החולים, קשה -ונתקלנו בהתנגדות רבה כאשר ניסינו להביאן ללידה בבית היות שהיולדות התימניות 161."היה לנו להשלים עם לידה בתנאי המחנה סירבו לצאת "מהאהלים המלוכלכים" ללידה בבית חולים, ועקב קשיים להשיג אמבולנסים עבור אלו שהסכימו להתפנות, הוקם בית יולדות בתוך מעברת "ראש העין". "בהתחשב באופיה של האוכלוסיה ומספר הרב של לידות בראש העין ללא אשפוז ועזרה רפואית בתוך האהלים". ארבע האחות המפקחת 162.אחיות הסתובבו בין האוהלים ונתנו שירות ליולדות על המעברות דרשה זכות קדימה למעבר מאוהלים לצריפי פח עבור נשים אין זו התנהלות המתיישבת עם מזימה 163.הרות ואימהות לתינוקות רכים להרחקה של תינוקות ממשפחותיהן וגם לא עם התנשאות תרבותית. בעוד שיולדות מארצות מוצא אחרות יכלו להיעזר במיילדות שעלו עימן והכירו את שפתן ואת תרבותם, הרי שמשרד הבריאות מעולם לא הכיר במיילדות התימניות, שכן אלו לא הביאו עמן רישיון מארץ מוצאן. לבית היולדות במחנה ראש העין הובאה מיילדת שהייתה זרה לנשות המחנה, 164.לשפתן ולמנהגיהן -. ראו גם: שחלב סטולר91 ', בעמ58 אברהם שטרנברג בהיקלט עם, לעיל ה"ש161 S. ;211 ', בעמ8 ליס, שפרה שורץ ומרדכי שני להיות עם בריא בארצנו, לעיל ה"ש .Barer, The Magic Carpet, New York: Haper, 1952, p. 264 ,", מכתב של ד"ר זימן ל"הדסהISA-health-health-000xxn7 ארכיון המדינה, תיק162 . על פי ד"ר שטרנברג, המניע העיקרי להקמה היה גל1950 בדצמבר15 ,116 'עמ , אשר נדון לעיל. התיעוד שם דגש על העדר 1950 של תמותת תינוקות באוקטובר רופאים ואמבולנסים, ולא על סרבנות היולדות. תיאורים דומים על לידה באהל , 11-329/1952 מחוסר אמצעי פינוי, אך לא על סירוב פינוי, בארכיון צה"ל, תיקים .363-580/1956 22 ,, מכתב של ר' שטרנברג למדור לקליטת העולה בסוכנות היהודית179 ' שם, עמ163 .1950 בנובמבר , מכתב של ד"ר טאוטשטיין ISA-health-health-000xxn7 ארכיון המדינה, תיק164 | 174 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן נמצאנו למדים כי כבר עם היוולדם נדחפו הילדים התימנים )ולא רק הם( למסגרת מוסדית. כל מחלה, אף מחלה קלה, הייתה עילה לאשפוז מיידי בבית חולים מקומי. חשד מפני מחלה מידבקת הביא לבידוד מקומי ולעתים קרובות נשלחו הילדים לבית חולים ייעודי. ילדים שהחלימו ממחלה אך היו תשושים )ומשפחתם הגרעינית הייתה במצב סוציאלי ירוד( נשלחו לתקופות ארוכות של "החלמה" בבתי ילדים של ארגוני הנשים, שם קיבלו בעיקר תזונה מעושרת ומשקל גופם היה תחת מעקב. בנסיבות אלו היו ילדים רבים "מנותקי קשר". למונח ניטרלי זה, שלא היה קיים בזמנו, היו שתי פנים. הרופאים והצוות המטפל ראו את היעד – הילדים "אושפזו", "נשלחו", ו"החלימו" במסגרות היגייניות המבודדות היגיינית". המשפחות מתארות בעדויותיהן קורעות הלב -מסביבה "בלתי כיצד ילדים "נלקחו", ו"נעלמו". לצוות הרפואי והאדמיניסטרטיבי ברור היה מדוע היה על הילדים לשהות במוסד, ואיזה היגיון טיפולי ומנהלי מצדיק כל העברה ממוסד מסוג אחד למוסד מסוג אחר. ההורים )ולעתים גם הדרג הטיפולי הזוטר כמטפלות, נהגים ואחיות מעשיות( חוו אנדרלמוסיה, תקשורת קלוקלת בין הצוות למשפחות, יחס אטום ומתנשא לעתים והתרוצצויות קפקאיות מגורם אחד למשנהו. הרופאים טיפלו במסירות רבה בילדים הנזקקים, אך בשום מקום אין עדות לאחריות רפואית או אחרת על השלב שבו ילד ש"השתחרר" מאשפוז מבחינה בירוקרטית יגיע בפועל לבית הוריו. הרופאים לא ראו את עצמם אחראים על הודעות הפטירה ועל הטיפול בגופה לאחר הנתיחה שלאחר המוות. לחברות הקבורה לא היו נהלים אחידים של זיהוי ורישום. משנקבר אדם, ( לפתוח את הקבר אלא באישור 1918 אסור על פי חוק )פקודת בריאות העם אפשרי בתנאים של הימים ההם. -מיוחד. גם אז, הזיהוי עשוי להיות בלתי חוק זכויות החולה עדיין לא נחקק. הרשומות הרפואיות של בית החולים בראש העין פונו חזרה ל"הדסה" יחד עם בית החולים, וכעבור כמה שנים הושמדו, מבלי שהיה חוק בנוגע לארכובה של הרשומה הרפואית. תקנות . לא הייתה קיימת כל 1976-בנוגע לרישום גוויות נפטרים הותקנו רק ב תקנה או הוראה בנוגע לציון קברים, ועד היום, ככל הידוע לי, אין נהלי זיהוי המוודאים כי הגופה הנקברת אכן "שייכת" לשם המופיע על רישיון הקבורה. עד לתיקון בשנת תשכ"ב של הפקודה לבריאות העם לא היה תקנון לרישיונות 2861 הקבורה. רישיונות רבים נכתבו בצורה חלקית. כמו רישיון קבורה מס .1951 בינואר14 ,למחלקת הקליטה של הסוכנות 175 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו ממש בראשיתו של "מרבד 165."משנת תש"י, ועליו השם "ילד של משולם הקסמים" ניסו הרשויות לשפר את המעקב אחר תמותת התינוקות בקרב עולי תימן. אולם התברר כי לא היה כל חוק שחייב את הרופאים למלא טופסי הודעת פטירה בפירוט שביקש משרד הבריאות, אלא להודיע עליה בלבד. בשל כך חסרו הודעות הפטירה פרטים דמוגרפיים וקליניים. לשכות 166."הבריאות היו מנפיקות רישיונות קבורה "שלא בנוכחות קרובי הנפטר בעולם הרפואה היה מקובל כי המפגש עם הילד המת עלול להיות טראומטי. חדרי הלידה עד שנות השבעים לא עודדו את המפגש בין ההורים והתינוק המת, ורווחה הדעה כי מניעת המפגש מפחיתה את הכאב, שכן לא נוצר כל קשר עם התינוק. מחקרים מאוחרים יותר ביססו את הטענה כי תהליך ההתקשרויות והחיבור בין האם והתינוק מתחיל כבר בתקופת ההיריון. הנחיות שעל פיהן יש להציע להורים שכולים לראות את גופת ילדם המת 167.ו"להיפרד ממנו" תוקנו עשרות שנים לאחר גלי העלייה הגדולים ( לא הייתה מניעה לנתיחה פתולוגית 1940) על פי תקנות בריאות העם בהתאם לשיקול דעת רפואי. חוק האנטומיה והפתולוגיה )תשי"ג( שנחקק (, התיר לבצע נתיחה "לשם 1953–1947) לאחר היוועצות ארוכה עם רבנים אם יש חשש 168.קביעה של סיבת המוות". אין כל צורך בהסכמת המשפחה בכל העולם 169.למגפה, הדעה המקובלת הייתה שיש לנתח גם נוכח סירוב הייתה זו הנורמה של רפואה אקדמית איכותית – לנתח לפחות כל מת שסיבת המוות שלו אינה ברורה. על כן, בתי החולים עשו מאמצים לנתח לכך הייתה 170.כל תינוק שנפטר ולרשום את סיבת המוות על פי הנתיחה חשיבות רבה במיוחד בהקשר של מחלות מידבקות, כפי שארע למשל קדמי-, ועדת כהןISA-Courts-SupremeCourt-000wj17 ארכיון המדינה, תיק165 .בענין ילדי תימן – רישיונות קבורה , מכתב של הרופא המחוזי של ISA-health-health-000yare ארכיון המדינה, תיק166 .1949 ביולי20 ,436 'פתח תקוה, ד"ר ברנד, ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמ P. Hughs, P. Turton, E. Hopperm and C. D. H. Evans, Assessment of 167 Guidelines for Good Practice in Psychological Care of Mothers After Stillbirth: a Cohort Study, LANCET 360: 114-118 (2002). .177–171 ', בעמ154 יחיאל מ' בר אילן אתיקה רפואית ביהדות, לעיל ה"ש168 . הרבנות הסכימה88–87 ', עמISA-health-health-000ywmp ארכיון המדינה, תיק169 (. החוק נועד להסדיר את325 'במפורש לנתיחה שתבסס את סיבת המוות )שם, עמ השימוש בגופות לשם הוראה, מבלי לשנות את הנוהג המקובל לנתח גופות כדי לעמוד על סיבת המוות. בהסבר לחוק מבואר כי הכוונה גם להתיר נטילת איברים לשם (. ישראל היא אולי 97 'שתילה )"לשם מילוי מקומם של אברים חסרים", שם, עמ לנטילת אברים לשתילה מן המת לחוק opting out המדינה היחידה שהפכה חוק של .10 , פרק154 . יחיאל מ' בר אילן אתיקה רפואית ביהדות, לעיל ה"שopting in של קדמי.- ראו, למשל, עדותו של הפתולוג ד"ר גלי בפני ועדת כהן170 | 176 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן במקרה של תינוקת בת חודשיים ממעברת בנימינה שנשלחה לבי"ח בחיפה 171.בחשד לשיתוק ילדים. האבחנה נקבעה בנתיחה שלאחר המוות גם מי שחקר היטב את הפרשה ולא ביקר את הרופאים, סבר בטעות כי הנתיחות שלאחר המוות נעשו במסגרת של מחקר מדעי, ולא במסגרת המאמץ 172.הטיפול הנאות בחולה, כאמצעי חיוני למען בריאות הציבור להגיע לאבחנה של סיבת המוות, גם לאחר המוות, משקף את חוסר -הנכונות להשלים עם מוות )ודאי מוות של ילד( כאירוע מסתורי, בלתי נמנע, יחידאי, שאין ללמוד ממנו דבר בנוגע למקרים דומים בעתיד. נתיחה אבחנתית שלאחר המוות אינה פעולה כוחנית של רופאים ואין היא "ניסוי בבני אדם", אלא הכפפה של הצוות הקליני בפני ביקורת. כאשר יש חשש למוות עקב מחלה מידבקת ביסוסה של האבחנה מאפשר לבודד את הנגועים, לטפל בהם, ולעצור את התפשטות המחלה. גם היום דורש החוק הישראלי מהרופאים להציע לקרובי המשפחה נתיחה שלאחר המוות בכל פעם שסיבת המוות אינה ברורה. יש לבצע נתיחה כזו גם נגד רצון המשפחה משום מה רגיל הציבור לשגרה של 173.כאשר הדבר חיוני לבריאות הציבור נתיחות רק במקרים של חשד לפלילים. חוק חקירת סיבות מוות )תשי"ח( רואה במוות של חוסה, במיוחד מוות "במוסד סגור לילדים" כעילה לנתיחה, גם ללא חשד נקודתי כי מדובר במוות שאינו טבעי. חדר המתים בבית החולים לילדים בראש העין מוקם במקלחת שבנה הצבא ביצוע נתיחות בתנאים 174."הבריטי, ללא כל "סידור מיוחד לאוטופסיות מכובד, אך עשוי גם להצביע על חוסר נכונות -שכאלה עשוי להראות בלתי של הצוות הרפואי לפשרות באיכות הטפול הרפואי. . אימוץ8 התקופה המודרנית ידעה כמות עצומה של ילדים "נטושים". חלק ניכר מהם היו ילדים שנולדו "מחוץ לנישואין", לרוב של אימהות יחידניות, בדרך כלל מנודות חברתית ודלות מאוד באמצעים. מאז ומתמיד היו זרים אשר אימצו ילדים עזובים וגידלו אותם בחום ובמסירות. אולם מרבית הילדים שגדלו מחוץ למשפחה הגרעינית מתו בגיל צעיר מהזנחה, מניצול , דו"ח של הרופא הראשי למחוזISA-health-health-000y25t ארכיון המדינה, תיק171 5-. מקרה נוסף מעין זה בחקירה אפידמיולוגית מ1951 ביולי25 ,180 'חדרה, עמ .342 ', שם, בעמ1951 במרץ .1996 בפברואר16 , י' משיח "מה מריץ את עמי חובב" מוסף הארץ172 .1980- תקנות בריאות העם )הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים(, תש"ם173 , דו"ח הנדסי על מבני ביתISA-health-health-000yk7l ארכיון המדינה, תיק174 .1951 , פברואר232 'החולים, עמ 177 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו ומעוני. הרחוב העברי בארץ ישראל היה משופע בילדים עזובים ומנוצלים, 175.כל אחד מהם היה פעם תינוק ששיווע לבית חם, שאיש לא אימץ , טרם צפה איש 1949 בדו"ח של השירות לילד ולנוער במשרד הסעד ממרץ את עליית תימן ועדן, ישנה סקירה של "הבעיה החמורה" של "סידור ילדים בגיל הרך", החל מתינוקות למשפחות מתפקדות שבהן שני ההורים נעדרים תינוקות נזקקו 651 .שעות ארוכות לשם פרנסה וכלה ביתומים וגלמודים תינוקות של עולים. בשל מחסור במיטות, נמצא 192 ל"סידור", מתוכם תינוקות בלבד. כל היתומים מאב ומאם סודרו במוסדות. אף 514-מקום ל אחד לא נשלח לאומנה, לאימוץ או לשהות זו או אחרת במשפחה כלשהי. כל ילדי העולים אשר נזקקו לסידור בשל היותם "קשי חינוך" )הכוונה היא בעיות סוציאליות( סודרו אף הם במוסדות, תחת ההערה "סידורים אלו הם זמניים". על פי הדו"ח, אלמנות רבות מבקשות סידור מוסדי כי "במשכורתם הזעומה לא יצליחו לכלכל ולטפל ביותר מילד אחד". מסירה לאומנה ולאימוץ כלל אינה מוצגת כאפשרות ל"סידור ילדים", וזאת חרף אין בדו"ח קטגוריה של תינוקות שהוצאו 176.המחסור במיטות במוסדות מרשות הוריהם. אין זכר להפקעת הורות ואין כל התייחסות ל"מסוגלות היו "מסודרים במוסדות" 1949 הורית" או מינוח מקביל אחר. במרץ ילדים בסך הכול.4,000-כ בארצות המתועשות, טרם הומצאה ה"גלולה" )תחילת שנות השישים( ולפני שחוקי ההפלות עברו ליברליזציה )החל משלהי שנות השישים(, לא היה מחסור בילדים המבקשים בית. בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה קודם האימוץ כפתרון לשתי בעיות חברתיות – עקרות וילדים מחוץ לנישואין. המדינה לא שילמה למשפחות מאמצות כפי ששילמה קצבה למשפחות אומנה, כך שאימוץ היה חסכוני יותר עבור הרשויות. הוא גם . דא עקא, הורים חשוכי ילדים לא מיהרו foster without subsidy נקרא לאמץ. חסם משמעותי מפני אימוץ היה החוק המקובל עצמו, שלא הכיר בניתוק קשר בין ילד להוריו הטבעיים. האפשרות לנתק לחלוטין את הקשר בין הורה טבעי להורה מאמץ התקיימה באנגליה אך ורק ביחס ליתומים מאם שנולדו מחוץ לנישואין. כשהחליטה המדינה להפקיע ילד כזה מחזקתו של האב, וברור היה כי מדובר בניתוק אך מקרים כאלה היו 177.קשר מוחלט, קפצו מאה משפחות על ילד אחד .(2009) אביב המנדטורית- תמי רזי ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל175 .38 דו"ח על פעולות המחלקה לטיפול סוציאלי לילד ולנוער, לעיל ה"ש176 J. Robinson, In The Family Way: Illegitimacy Between the Great War and 177 . במילים אחרות, למרותthe Swinging Sixties, London: Viking, 2015, p. 89 | 178 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן נדירים. הורים שפנו לאמץ ילד לא יכלו להיות שקטים שהאימוץ לא יופרע או אף יבוטל כשיצוץ הורה ביולוגי. באנגליה "סוכני אימוץ" היו משכנעים הורים דלי אמצעים למסור ילד לאימוץ תמורת תשלום נאה. לאחר כמה שנים, משנקשרו ההורים המאמצים לילד, צצו ההורים יחד עם הסוכנים וסחטו סכומי כסף נוספים באיום של פנייה לבית משפט בבקשה להשבת הילד להוריו הטבעיים. 178.אירועים שכאלו הביאו לרפורמה הדרגתית בדיני האימוץ באנגליה בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל, ועד לחקיקתו של חוק אימוץ ילדים )תש"ך(, הייתה קיימת שורת חוק אחת בנוגע לאימוץ. ב"דבר המלך נאמר כי אימוץ יוסדר על פי המעמד האישי )הדתי(. זאת 1922 "במועצתו כנראה משום שרוב מקרי האימוץ היו של הורה טבעי שאימץ את ילדו מחוץ לנישואין או של הורה חורג שאימץ את ילדו הטבעי של בן הזוג, או אישה המאמצת את בת אחיה שהתייתמה וכד'. ילדים "נטושים" היו מטופלים במוסדות. לא ברור אם ובאילו נסיבות עברו תינוקות ממוסדות למשפחות. בכל מקרה, רק לאחר שהות במשפחה היו פותחים בהליך אימוץ רשמי. גם בשלב זה לא היה מעמד חוקי לפקידת הסעד, על בית המשפט היה למנותה כאפוטרופוס זמני אם ראה צורך לערב את הרווחה. נלקחו יתומים וילדים Poor Laws באנגליה, ולא בארץ ישראל, במסגרת "ממשפחות הרוסות", תחת חסותו של קצין הסעד, והוא הפקיד אותם אצל משפחות אומנה, אך גם היה אמור לבקר אותם כאחראי על הילדים הורים יכלו לקבל הרשאה לייצג את הילד בפני הרשויות 179.מטעם המדינה )ולא קצין הסעד( ולרשום אותו עם שם משפחתם רק עם חקיקתו של חוק .1926-האימוץ האנגלי ב 1926-בארץ ישראל המנדטורית, שאליה לא יובא חוק האימוץ האנגלי מ )וגם תיקונים מאוחרים יותר(, כאשר ביקשו הורים לקבל צו אימוץ הם פנו לבית דין רבני )במקרה של הורים יהודים, כמובן( או לשופט במערכת האזרחית. התוקף החוקי של צו זה כלל לא היה ברור, משום שאין אימוץ בהלכה היהודית. בפועל, הצו נתן לגיטימציה לשהות של הילד עם הוריו ואפשר להם לשנות את שמו וגם לייצגו מול הרשויות. במילים אחרות, צו של בית דין דתי או צו של בית משפט מילא את הפונקציה של צו האימוץ ,שהיה "אב ביולוגי" וגם גידל את הילדים, לא היה לו כל מעמד חוקי ביחס לילדים חוקיים".-שכן הם היו "בלתי Myers. The English Adoption Law. Social Service Review 1930, 4:53-63. 178 יצר פקידי סעד מיוחדים להגנה על הילד. לשם הקיצור1908- החוק להגנת הילדת מ179 .לא נכנסתי לדקויות החוק האנגלי 179 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו . מעבר לחיסיון המוענק לכל הליך משפטי שבו מעורב 1926-האנגלי מ קטין, ניתוק זיקה וסודיות לא היו חלק מהמסגרת המשפטית של האימוץ. באנגליה, חוץ האימוץ ניתק את הזיקה בין קצין הסעד לילדים מאומצים, והחוק לא אסר על מכירתם וגם לא הגדיר כל אמות מידה למתן צו אימוץ. הייתה סחר בילדים 1926-אחת התוצאות הלא רצויות של חוק האימוץ מ לאימוץ בידי בתי יתומים ומסודות דומים, כולל "יצוא ילדים לאימוץ". תופעות אלו לא פרחו ביישוב העברי, אף אם המסגרת החוקית לא הייתה צו אימוץ כלל לא ערב לניתוק הזיקה בין ההורים 180.שונה מזו שבאנגליה הטבעיים לילד המאומץ, וזה עניין קריטי. אתוס גנבת הילדים לאימוץ מניח כמובן מאליו כי צו אימוץ שחרר את התינוק מעברו, וגם מאיחוד עתידי עם הוריו הטבעיים. אך זו השלכה של ההווה על העבר. לא הייתה גם בארץ הדבר הכביד על סיכוייהם של 181.קיימת ציפייה שכזו בישראל ילדים עזובים למצוא בית הולם. . הצעה זו 1952-הצעת החוק הראשונה בישראל בנושא האימוץ נוסחה ב ממחישה קודם כול את המדיקליזציה והבירוקרטיזציה של הילדות, שכן היא נוסחה על ידי משרד הבריאות כ"חוק לתיקון פקודת בריאות העם" עם מטרה רישומית בלבד. הטיוטה מבארת את הצורך בחוק: מאז הקמת המדינה )ובמידה רבה גם לפני כן( נקלטו יתומים רבים במשפחות בארץ אשר מגדלות את הילדים כילדיהם וקבלו גם צו מאת בית המשפט המחוזי המאשר רשמית את אימוצו של הילד ]...[ התוצאה היא, שילדים מאומצים, לכל מקום בו הם מציגים תעודת לידה, כגון רישום לגן הילדים או בבית ספר, סדור תלושי מזון וכו', חייבים להציג את תעודת הלידה המקורית ואת 182.צו האימוץ וכך לגלות לכל אדם את כל עברם אנו רואים כי בתקופה שבה נעלמו מרבית ילדי תימן הנעדרים קשה היה שניאור זלמן חשין ילדי אימוצים )תשט"ו(. חשין מצטט תיקים של המחוזי והעליון180 .בלבד. לא מצאתי ספרות העוסקת במקרי אימוץ שנדונו בפני בתי הדין הרבניים דיון נוסף בן אותה תקופה הוא הקדמה לספר זה שכתב היועץ המשפטי לממשלה ולימים משנה לנשיא העליון השופט חיים כהן. הגרסא המלאה בארכיון המדינה, .ISA-Privatecollections-HaimCohen-000yosb תיק גם בחוק הגרמני ובארצות אחרות אימוץ לא ניתק זיקה להורים הטבעיים. 181 J. F. Mignot, Child Adoption in Western Europe, 1900-2015, :ראו .CLIOMETRICS OF THE FAMILY (2019) ', עמISA-Privatecollections-ShoshanaPersitz-0010gor ארכיון המדינה, תיק182 . לנוהלי האימוץ המפורטים של ביהמ"ש המחוזי בת"א ראו יצחק קיסטר אמוץ12 .( )תשי"ג14 ילדים בישראל: הלכה למעשה | 180 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן להסתיר ילד מאומץ. סודרו 161 . ילדי עולים לסדור מחוץ למשפחה275 נזקקו1949 במרץ ב"משפחות בודדות" )מבלי 26 ," ב"מוסדות משפחתיים86 ,במוסדות בשנת 183.לפרט אם מדובר באימוץ או אומנה(, ורק ילד אחד בקיבוצים משפחות אומנה, אשר בכל אחת טופלו שלושה 20 היו בכל הארץ1953 או ארבעה ילדים. כלומר, מדובר ב"מוסדות משפחתיים". אין כל דיווח על סדור במשפחות בודדות. צוות משותף למשרד הבריאות ומשרד הסעד קרא לחקור מדוע אין נכונות גדולה יותר לקלוט ילדים במשפחות. מבלי לפרט אם מדובר באומנה או אימוץ. של עו"ד ד"ר ש' פרלס לח"כ שושנה פרסיץ, 1953 בינואר7-על פי מכתב מ משפחות מאמצות מתוך 40 שהייתה מעורבת בניסוח התיקון, הוא מייצג ככל הידוע לי זהו האומדן היחיד 184. משפחות מאמצות במדינה כולה300-כ 185.של היקף תופעת האימוץ בתקופה הרלוונטית המבקשים להם ילדים לאימוץ היו יכולים לפנות לבית היתומים "דיסקין" ילדים, אך גם 600-בירושלים, שאכלס בזמן מלחמת השחרור למעלה מ הואשם בהתעללויות דיקנסיאניות בחניכים. הממשלה מינתה ועדת לא יושמו ככל 1949 באוקטובר9-חקירה, אך מסקנותיה שפורסמו ב נשלח למאסר אחד המחנכים בשל התעללות מינית 1950 הנראה. במרץ – בשיאן של היעלמויות ילדי תימן – 1950 ביוני9- ב186.בשמונה נערים דווח בעיתון הארץ על מכות, עונשים גופניים והתעללויות בילדים. ידיעות עגומות אלו ממחישות את גורלם של ילדים מנותקי קשר באותה תקופה, ובכלל. הרוצה לקחת לו ילד לאימוץ אינו צריך לכתת רגליו למחנות עולים מוכי חולי, די לו בבית היתומים בו חוסים "ילדים מכל העדות". חלופה .80 ', בעמ38 דו"ח על פעולות המחלקה לטיפול סוציאלי לילד ולנוער, לעיל ה"ש183 ,ISA-Privatecollections-ShoshanaPersitz-0010gor ארכיון המדינה, תיק184 . ח"כ פרסיץ הייתה אחראית גם לפעילות ויצ"ו במעברת ראש העין. מכתב של75 'עמ .1951 בנובמבר1 ,ד"ר חייקס מהסוכנות היהודית בפברואר 12 ,, זכרון דבריםISA-health-health-000y6nt ארכיון המדינה, תיק185 . הדיון נערך במסגרת מענה לשאלון מפורט של האו"ם בנוגע למצב הילדים1953 בארץ, הכולל התייחסות מפורשת לאימוץ, אומנה וסידור מוסדי. בשם מקום לא מצאתי כי המדינה יזמה אימוץ וראתה אימוץ כדרך ל"סידור" של תינוקות. ילדים. ארכיון המדינה מכיל התכתבות 400 חסו במוסד1959-. ב1950 במרץ10 , דבר186 ; ובמיוחד מכתבו של רופאISA-health-health-000yatu ענפה בנושא, ראו: תיק (. היו בארץ מוסדות נוספים 57 'מחוז ירושלים, ד"ר סוריאנו, מט' באב תשי"ט )עמ מתפקדות(. בית היתומים -לילדים יתומים )הכוונה גם לילדים ממשפחות בלתי ילדים במוסדות שהיו 250 חסו1957-דיסקין לא היה מפוקח על ידי משרד הסעד. ב מפוקחים ונתמכים על ידי המדינה. 181 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו נוספת היא בית היתומים "בלובשטיין" בתל אביב, שגם הוא ספג ביקורת בתי יתומים אחרים בוקרו בשל ה"הסתגרות" 187.נוקבת של פקחי הרשויות המונעת מהחניכים מגע עם העולם החיצוני וממשטרת כל דקה בחייהם. איש לא פנה לאמץ את 188.הילדים ישנים באולמות צפופים ועגמומיים היתומים הללו בינקותם וגם לא בצעירותם, זאת אף על פי שניתן היה לוודא כי רבים מהם היו באמת יתומים מאב ומאם ואין סכנה לביטול האימוץ. אם נחזור לארכיון של מעון ויצ"ו בבית הכרם ניווכח כי עם קום המדינה מסר המוסד דין וחשבון על מצב החוסים, וזאת לקראת הרחבתו וקליטת נתקבלו 1949 ועד נובמבר1948 תינוקות נזקקים מבין העולים. מאוקטובר ילדים ש"הוריהם לא 20 , ילדים יתומים מאב ומאם גם יחד107 למעון ילדים שנולדו מחוץ לנישואין. מדוע נמנע 14-גילו התעניינות מספיקה", ו המעון מלמסור את היתומים מאב ומאם ודווקא את הילדים התימנים מסר לאימוץ? סוקר ד"ר א' לינדרשטראוס את מצב 1949 ביוני14-במאמר בעיתון הארץ מ האימוץ בישראל. על פי כותב המאמר, אימוץ הינו נדיר בחברה הישראלית, שכן יש בה שיעור נמוך של ילדים מחוץ לנישואין ומשום שמוסדות כעליית הנוער מספקים מסגרת נאותה לילדים רבים. על פי המאמר, כבר בשלב זה היה משרד היועץ המשפטי לממשלה מעורב בכל תיקי האימוץ, וכי ישנה הצעה לחייב את שיתוף מוסדות הסעד בכל מקרי האימוץ, אפילו בתוך המשפחה )למשל, כאשר סבים מאמצים נכד שהתייתם(. המאמר מונה הנחיות קפדניות רבות הנוגעות להליך האימוץ. כנראה שגלי העליה יצרו פער בין הנהלים וההתנהלות בפועל ערב קום המדינה לבין הפרקטיקה של אימוץ כמה שנים מאוחר יותר. את המצב בתחילת שנות החמישים תיאר שופט בית המשפט העליון שלמה זלמן חשין כך: אין לך פינה בשדה המשפט בארצנו שהפרוץ בה מרובה כל כך כמו במסכת קטינים ובמיוחד בסוגיה זו של אימוץ ילדים, ואין 189...לך עניין שיהא משווע כל כך להסדר על פי תחיקה ממלכתית הדברים נגעו בפרשת אימוץ של ילד ממוצא רומני. ההסדר בושש לבוא. חקיקתו של חוק אימוץ ילדים הושלמה רק בתש"ך. על פי תחקיר עיתונאי, .ISA-health-health-000y247 ארכיון המדינה, תיק187 , מכתב של הוועדהISA-education-education-000vlc0 ארכיון המדינה, תיק188 .1949 חינוך סגורים, סוף-משרדית למוסדות-הבין (.1955) 791 אידיזור )יחזקאל( הרשרקוביץ נ' א. גרינברגר, פ"ד ט50/55 ע"א189 | 182 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן 500-התקיים "שוק שחור" למכירת תינוקות בהירי עור במחיר של כ הפרסום היחידאי הזה הוא כה קצר ודל בפרטים, עד כי אין 190.ל"י לילד להעריך את אמינותו. אימוץ בתשלום )לאם או למתווך(, לא היה אסור על פי חוק, וכל עוד לא הובאה בקשה מסודרת לצו אימוץ, הרשויות היו מנועות מלהתערב. בעוד שהצעת החוק של משרד הבריאות עסקה אך ורק ברישום, טיוטות אחרות, כגון זו של משרד המשפטים, מטפלות בהיבטים רבים יותר של סוגיית האימוץ. בארכיון המדינה מצויה המלצה בפני שר המשפטים לאסור בחוק קבלת תמורה עבור תיווך לאימוץ, ובמיוחד לאסור על קיום עסק קבוע לתיווך לאימוץ. אינני יודע מדוע התעכב החוק ולא הבשיל במשך שמונה שנים נוספות. על פי ארכיון המדינה ניתן לזהות נושא אחד שנותר שנוי במחלוקת – וייתכן שהוא הסיבה לעיכוב בחקיקה. השר ורהפטיג )מזרחי( התנגד להפקעת האימוץ מבתי הדין הרבניים. המעורבות שלהם בתיקי אימוץ הינה מסתורין עד היום הזה. מדי פעם נתנו שופטים צווי אימוץ ליהודים מחו"ל ש"מצאו" ילד שהורים עניים רצו למסור. על פי כל העדויות והפרוטוקולים שנחשפו, בכל פעם 191.שנדרשה עמדת המדינה היא התנגדה לכך עקרונית במוקד הוויכוח הציבורי כיום מצויים תיקי אימוץ אשר מטבע הדברים מוגנים מפני חשיפה ציבורית. מובן מאליו כי חלק מתיקים אלו הוא של ילדים של עולי תימן. כל עוד החלק היחסי של ילדים אלו אינו עולה על חלקם היחסי של הילדים התימנים באוכלוסייה, אין מקום לחשוד בהתנהלות חריגה, ובוודאי שלא בקנוניה ממסדית. . מהיסטוריה לאתוס9 "פרשת ילדי תימן" נולדה במחצית הראשונה של שנות השישים של המאה העשרים, בשעה שעולי תימן החלו לגבש זיכרון קולקטיבי של חוויית העלייה עדתית -לישראל. הזיכרון הזה לא היה מנותק מההתעוררות התודעתית (.1959) שרחשה בעקבות מהומות ואדי סאליב ככל אתוס, גם פרשת ילדי תימן מתמצית בנרטיב השוזר טענות עובדתיות עם שיפוטים ערכיים לכדי מארג התובע הכרה ציבורית. אתוס כולל גם .1956 במרץ21 מרדכי ארציאלי "אימוץ ילדים רשמי וחשאי" הארץ190 ,. בארכיון המדינה122–116 ', בעמ180 שניאור זלמן חשין ילדי אימוצים, לעיל ה"ש191 , בקשות לאפוטרופסות על קטיניםISA-justice-justice-000rgj6 בתיק חסוי ישראלים בחו"ל מתויקות. 183 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו מרכיבים של הדחקה. כפי שראינו, ההדחקה הבולטת ביותר בפרשת ילדי תימן היא השיעור העצום של תמותת התינוקות והרקע הקשה של חרפת רעב ומחסור שמהם סבלו המשפחות. אחת מנקודות השפל של חיי העולים בראש העין היה סגירתו של מחנה העולים, אשר דאג לצרכיהם הבסיסיים באמצעות מוסדות כמטבח מרכזי, והכרזתו כ"מעברה", יישוב שבו כל משפחה הינה יחידה כלכלית עצמאית. המעבר הזה, בשלהי מגפת , לווה במחזות קשים של רעב, כולל "ילדים בגיל רך 1950 הפוליו, באוגוסט העובדים 12 הנאלצים לחפש עבודה כדי לעזור בכלכלת הבית". חלקם בני עיתונאים שביקרו במקום 192. שעות ביממה תמורת שכר זעום ביותר12 193."תיארו "ילדים רבים שהם עזובים ומסתובבים חיוורים ללא הדרכה התמותה, הסבל והקשיים המתועדים היטב נדחקו מן התודעה הציבורית. אך גם העיסוק בילדים שנעלמו לבש גוון מצומצם וייחודי. ידוע היטב גורלם של ילדים עזובים או ילדים מרקע מוחלש המנותקים מקרובי משפחתם. הם מהווים בדרך כלל קורבנות של ניצול – עבודת פרך, זנות, קבצנות, ואף חיי שוטטות בכנופיות. המיסיון האוונגליסטי ניסה לפעול במחנה ראש וניתן היה לתמוה שמא ילדים התגלגלו למוסדות נוצריים או אף 194,העין הוברחו לצד הירדני של הגבול, מרחק קילומטרים בודדים מן המעברות. היעלמותם של תינוקות עולים, בעיקר תימנים, ממוסדות אשפוז הייתה עובדה ידועה בזמן אמת ואף נדונה בכנסת. אז טבעה האמירה הזו בדיון הזנחת הנושא הייתה טעות שהתגלגלה 195.על מחסור וקיפוח של העולים לכדי אתוס. בשנות השישים של המאה העשרים התפרסם ספר ובעקבותיו גם כתבות טון 196.עיתונאיות על תינוקת תימנייה שאומצה בידי משפחה אשכנזית .1950 באוגוסט14 עולים בראש העין הופקרו לאבטלה ולרעב" קול העם8000" 192 .1950 באוגוסט6 , הבקר193 .1950 בפברואר9 , על המשמר194 מגורי דיבר על ילדים שנלקחו "לפני-(. ח"כ כהן1950 בנובמבר20) 255 ד"כ התשי"א195 נחקרו היעלמויות של תינוקות, דבר אשר נחשב1950 שנה" ועדיין לא חזרו. בינואר כבר אז ל"תופעה" ו"פרשה" שנוגעת ל"אובדן עקבות חולים". כפי שחשף דב לויטן, משרד הבריאות היה הגורם הראשון שהעלה את האפשרות של נטילה לאימוץ של תינוקות מנותקי קשר. גם המשטרה הייתה מעורבת בחקירות לאיתור תינוקות נעדרים. בארכיון המדינה ישנו תיק משרד הבריאות )התיק עדיין סגור( בנוגע .ISA-health-health-000yb59 :לחקירות על העדר תינוקות סקירה מפורטת של התגבשות האתוס ראו: ד' לויתן "פרשת ילדי תימן הנעדרים: 196 האם אכן נחטפו או אומצו ילדי תימן?" בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה )א' גמיאני, ר' ערוסי וש' רגב עורכים, תשע"א(. לויתן גם מבאר את הרישום 291–251 . ד' לויטן1964 נפקדים במפקד האוכלוסין של-המוזר "יצא מן הארץ" ביחס לבלתי ?" ילדים של 1967-8 "מדוע נחקרה פרשת ילדי תימן הנעדרים לראשונה רק בשנים | 184 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן הפרסומים היה תמים, עם מסר סמוי של אחדות העם. צווי גיוס שהגיעו למשפחות אשר האמינו כי ילדיהם נפטרו בינקותם השרו חוויה טראומטית בהורים שילדיהם נעלמו, והציתו תקווה שהילדים אכן חיים במקום כלשהו. החיים האלטרנטיביים הללו לא היו חיים של ילד מנותק בשולי החברה, כי אם התבגרות בבתים יהודיים מבוססים בארץ או בארה"ב. הדימוי הזה מקל את כאבם של ההורים, העשויים להתייסר יום יום ושעה שעה בדאגה לגורל ילדיהם. אולם הוא גם מלווה בזעם על "הממסד". האתוס מציג את התינוקות הנעלמים כקורבנות וכבני מזל בעת ובעונה אחת. נרטיב שכזה הוצע לציבור הישראלי באמצעות מאמר בשבועון "העולם . בעקבותיו הלך השבועון "בול". לדברי הרב 1967 בינואר11-הזה" ב שמואל אבידור הכהן, עסקן בכיר של "המזרחי" בארה"ב בשם הרב יששכר דב ברגמן מכר למשפחות מאמצות ילדים ממוצא מזרחי שהוברחו הרב אבידור סיפר על פגישה עם זוג יהודים אמריקאים שאימץ 197.מישראל ילדה תימנייה בעת ביקור בארץ. דף השער ב"העולם הזה" זעק: "ילדי תימן נמכרו לאמריקה". המחאה הגולמית בנוגע להיעלמותם של תינוקות החלה לצבור תאוצה ולקבל תוכן – התינוקות נגנבו ונמסרו לאימוץ. בתחילה פעילים מן המחנה חרדי הפיצו את האתוס. בשנות השמונים הוא חזר כחלק מהשיח -הדתי הביקורתי על תנועת העבודה המאפיין את שלטון "הליכוד", וכיום הוא מופץ בעיקר על ידי "פעילים חברתיים" כאתר "העוקץ", ועל ידי פעילים עדתיים. טרוניה בנוגע ליחס פוגעני ונצלני כלפי העולים צפויה הייתה להישמע גם בתסריט של תמותת תינוקות. אך אתוס ילדי תימן אינו מאשים את הצוותים הרפואיים בהזנחה, ברשלנות רפואית או בניסויים רפואיים בבני אדם, זאת, אף על פי שתקלות ואף פשעים רפואיים התרחשו באותה תקופה במוסדות לילדים. דוגמה מפורסמת אחת היא מחקר בווירוס ההפטיטיס 198. בניו יורקWillowbrook במוסד לילדים .473–433 ', בעמ6 הלב, לעיל ה"ש בעבירות מרמה בנוגע לרישום קשישים בבתי אבות 1976- הרב ברגמן הורשע ב197 שבבעלותו ואף ריצה תקופת מאסר. לא נחשפו כל ראיות לגבי מעורבותו באימוץ ילדים מכל סוג. יש לציין כי ועדת החקירה הראשונה כונסה עוד לפני הפרסומים בשבועונים. ביוני 14 , פה ושם עלו טענות על "ניסויים רפואיים בבני אדם" )למשל, ישראל היום198 (, אך אתוס החטיפה לשם אימוץ, שאינו מתיישב עם נרטיב של ניסויים, דחק2017 ,את ההאשמות האחרות. ח"כ נורית קורן גם מסרה לעיתונות )שם(, ומבלי לבאר כי הצוותים הרפואיים נתנו טיפול לא מתאים לילדים. בדיקה קלינית לזיהוי תאי דם חרמשיים היא ה"ניסוי" שבוצע בילדים, והוא בוצע, כך נטען, כדי לדעת אם 185 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו בעוד שנתן שיפריס צודק באבחנתו כי פרשת ההיעלמויות הינה אירוע רפואי במסגרת מפעל "קליטת עלייה" שכל כולו עבר מדיקליזציה, אין הוא ועמיתיו עומדים על כך שאתוס ההיעלמות והחטיפה הינו אתוס של מדיקליזציה. המצב הרפואי, הנסיבות הרפואיות והמשפט הרפואי, -דה כולם נעלמו להם מן האתוס. הילדים הנעלמים היו "בריאים" אשר אושפזו או הוכנסו למוסדות "בעילה רפואית", ולא בשל "מחלה" או "מצב רפואי". הם לא היו קורבנות של כשלים ופשעים כלפי ילדים חולים, מורעבים, חסרי נעליים, חלקם נכים, כי אם כלפי ילדים בריאים וחסונים בגופם ובנפשם. זיכרונות מרים של תינוקות רעבים באוהלים דולפים זוכים להתמרה, . הנה, דווקא התינוקות הללו מתגלים כאוצרות נחשקים sublimation .מוגבלות-בעיני היהדות השבעה בארץ האפשרויות הבלתי קיום מצוות -בראשיתה, ההתנגדות החרדית לציונות הייתה התנגדות לאי הדת, שכוונה אל הציונים כולם, מראשי התנועה ועד לחלוציה בשטח. מיעוט חרדי התנגד גם לעצם המפעל הציוני כמרידה באומות העולם ובגזרת הגלות, אולם רוב ההנהגה החרדית לא שללה את המפעלים הציונים כשלעצמם, הם אף התפעלו מההישגים של התרבות החומרית שהביאה עימה הציונות. לו היו מחיים הציונים את השממה, מדבירים את המלריה ופורשים את שלמת הבטון והמלט תוך שמירה על תרי"ג מצוות, הציבור 199.החרדי היה מצטרף למפעל לאחר השואה התפתח נרטיב חרדי תוקפני יותר. בחלקו הוא היווה תגובה לאסון הנורא ולביקורת שהופנתה כלפי המנהיגים החרדים על שהניאו את (. מלריה31 'יש לתימנים "דם כושי". העגה הזו מקורה בעדותו של ד"ר מנדל )עמ ISA-health-health- נחשבה בעיה חמורה בקרב עולי תימן. )ארכיון המדינה, תיק (. וראו רשימות של מאות )!( חולי מלריה במחנה ראש העין 394 ', עמ000y6co (. הקשר133 ' עמISA-health-health-000y6ck , ארכיון המדינה תיק1949 בנובמבר , הייתה 1949-בין מלריה לבין תאי דם חרמשיים הרווחים בקרב אפריקאים דווח ב J. B. S. Haldane, Disease and .זו אחת מפריצות הדרך החשובות ביותר ברפואה . מנדל גם Evolution, LA RICERCA SCIENTIFICA 19:p. 68-76 (1949) אומר בטעות שד"ר פול בא ללמוד ולחקור את הילדים, בעוד שהוא הוזמן לייעץ למשרד הבריאות. הוא סייר בארץ במשך שבוע והשאיר דו"ח מפורט )ארכיון ואי'(. בכל מקרה, התיוג "דם 545 ', עמISA-health-health-000y25t המדינה, תיק כושי" וההתייחסות לתימנים כ"אורגניזם נחות" אינם מעודדים אימוץ, וגם היא באפריל 12-לא התקבעה בתודעה הציבורית. במכתב שנועד להפצה לעיתונאים מ מפרט מנהל בית החולים לילדים בראש העין את המצוינות האקדמית של בית 1951 החולים, בכלל זה כמה פרויקטים מחקריים. באינטרנט מופצות תמונות של ילדים תימנים עם בטנים נפוחות וסימוני דיו עליהם. מדובר בפרקטיקה רפואית מקובלת שמע(, שבה עוקבים אחר גודל הכבד והטחול במחלות -)במיוחד לפני עידן העל כמלריה ובילהרציה. )תשע"ז(.6 בנימין בראון מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים פרק199 | 186 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן צאן מרעיתם מלהגר לארץ ישראל, ולעתים אף לאמריקה, וזאת מחשש לשמד רוחני. השמד הזה לכאורה קיבל גושפנקא רשמית בדו"ח של ועדה מיוחדת שמונתה לבדוק את מצב החינוך במחנות העולים. בעיצומה של מגפת שיתוק הילדים דנה הממשלה בדו"ח הוועדה, שכלל דיווחים על גזיזת 200.פאות בקרב עולי מזרח ותימן. מילה לא נאמרה על המגפה במחנות ציוני חדש ותוקפני יותר -ניתן לסמן את ראשיתו של שיח חרדי אנטי בביקורת שהטיחו הרב מיכאל דב וייסמנדל ופובליציסטים חרדים אחרים להאשמות כנגד הזנחה 201.כנגד התנהלותה של ההנהגה הציונית בשואה מכוונת של הציבור החרדי לטובת ניסיונות הצלה של עסקנים ציונים וחילונים הצטרפו במהרה הטענות בנוגע לחילונם של עולי המזרח. ציוני הישן התפעל מהישגיה החומריים של הציונות -בעוד שהנרטיב האנטי תוך ביקורת על חילוניותה, הנרטיב החדש חושף כיצד רשעותם של הציונים סיאבה את מעשה ידיהם והפכה אותם לכלים נגד התורה והיהודי התמים. בנרטיב חדש זה משתלב היטב אתוס החטיפה. העלייה ההמונית, הישגי בריאות הציבור, הרפואה ושירותי הרווחה הסוציאליסטיים ובניין הארץ הפכו לסיפור של מזימה ממסדית של שוד עולים, ניצולם ומכירת ילדיהם. את האתוס הזה, שנוסח באופן מפורט בספר חרדי על פשעי הציונות, קידמו במרץ הרבי מליובאוויטש, חברי כנסת מאגודת ישראל, הרב מנחם פורוש, הרב מאיר כהנא, הרב עוזי משולם ואף הרב אמנון - שותפיהם לעלילה הזו נמצאו בקצה השני של הקשת האנטי202.יצחק -ציונית – "העולם הזה", שלא החמיץ אף סנסציה אופוזיציונית לבן גוריון ולמפא"י, מפוקפקת ככל שתהיה. צהובון הימין "בול" היה מקורב ל"מצפן". האשמת ה"ממסד" בקנוניית החטיפות ולאחר מכן בקנוניה של היא מחלקת בין ה"רעים", היינו 203.הכחשה הינה אבן הראשה של האתוס .(1950 ביוני7) 1-, הכנסת ה149 ' פרוטוקול ישיבה מס200 .(1995) 304–299 , דינה פורת "שותפיו של עמלק" הציונות מאסף י"ט201 M. Schoenfeld, Genocide in The Holy Land, New York: Bnei Yeshivos, 202 . על שער הכריכה נראה ילד תימני ברקע של גדר תיל ומגדל שמירה, המזכירים1980 משמעי את מחנות הריכוז הנאצים. גם הרבי מליובאוויטש וגם הרב פורוש-באפן חד לא הבחינו בין "ילדי תימן" ל"ילדי טהרן" – פרשה אחרת לגמרי, ודיברו על חטיפת ילדים כדי לתת להם חינוך חילוני. ראו: הרבי מליובאוויטש ספר ההתוועדויות )תשמ"ז(; מ' כהנא את אחי אנכי מבקש: את האמת על שואת 506–505 ,חלק א חזר כהנא על כל העלילה והאשים 1986 ביולי8-(. בנאומו בכנסת ב1986) יהודי תימן נתן פורוש ריאיון מוסרט הזמין 1997-במפורש את "מדינת מפא"י השמאלנים". ב באינטרנט. העיתון החרדי יתד נאמן תיאר את עולי תימן ככלואים תחת משטר כפייה ב"מחנות עם גדרות תיל", תחת האכזריות והרשעות החילוניים )כ' טבת, י"ב שבט וי"ט שבט, תשמ"ט(. הרב אמנון יצחק מפרסם את דבריו באתרי אינטרנט. (; שיפריס ילדי הלך לאן?, 2000) 133 ראו למשל: ר' צוברי בעקבות אחי האובדים203 187 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו ה"ממסד", לבין ה"טובים", המתייצבים באומץ כנגדו. תהליך היסטורי נוסף היה צריך להתרחש כדי שישגשג לו אתוס של היעלמות תינוקות ממחנות העולים במנותק לחלוטין מהמצב הרפואי, החברתי ליברלי -והמשפטי. זמן לא רב לאחר פרשת הרב משולם, החל השיח הניאו להכות שורשים בישראל. בשיח זה, "המדינה אינה הפתרון כי אם הבעיה". ברוח זו מספר לנו האתוס כי עם הגעתם, עולי תימן אכן השתכנו באוהלים, ולו נמנעה המדינה מלהתערב בחייהם, מלגזול את רכושם ואת ילדיהם, בעמל ובכישרון היו העולים מפלסים להם עתיד בבתי קבע, איש תחת גפנו ותחת תאנתו. תסריט דמיוני זה אפשר לו שיתפתח רק בחברת שפע אשר אינה יודעת מגפות, רעב ותמותת תינוקות המונית. חברת שפע שבה התנגדות לחיסונים הינה אופנה של "מודעות אלטרנטיבית לבריאות", שירותי בריאות הציבור בבתי הספר ובטיפות חלב עוברים שחיקה מכוונת ועבודת כפיים בתנאים ירודים הינה נחלתם של מהגרי עבודה. המנגנון של דמוקרטית הינו אויב, "ממסד" שכל תרומתו לחברה -המדינה הסוציאל היא ניצולם של אלו הנחשבים נחותים וטיוח החקירות בנושא. ההתנשאות כלפי חלוצי בריאות הציבור וגיבורי הרפואה הקלינית במחנות העולים, זו המציגה אותם כדמויות שטחות של דעות קדומות, גזענות ואנוכיות, אינה שונה מהיחס המתנשא שהפגינו הוותיקים והמבוססים כלפי עולי המזרח, תרבותם והמסוגלות ההורית שלהם. ככל אתוס מתהווה, גם "פרשת ילדי תימן" מבקשת לה קנון להיבנות קנון -קנון. אנטי-ממנו. במקרה של פרשת ילדי תימן צומח האתוס על אנטי הוא קובץ מוגדר של כתובים, אשר מאמצים פרשניים שלו הינם התשתית לטענות הפוכות מאלו שעולות מהקנון עצמו. בעוד שהתנ"ך הוא במידה רבה הקנון המעצב של הלאומיות היהודית, הרי שדו"חות ועדות החקירה קנון של האתוס על -בעניין ילדי תימן על העדויות שבהם הפכו לאנטי "ילדי תימן, המזרח ובלקן". "חוקרי" הפרשה ומקדמי האתוס כנתן שיפריס ובועז סנג'רו אינם מתמקדים במקורות הראשוניים אלא עוסקים בפרשנות פלמסנית של דו"חות ועדות החקירה. כך הפכו הפרוטוקולים קנון, והשיח על הפרשה הצטמצם לכדי פילולוגיה של -והדו"חות לאנטי קנון הזה. מפיצי האתוס קוראים את הפרוטוקולים ואת הדו"חות -האנטי במטרה להראות כיצד אמורות המסקנות להיות הפוכות. דוגמה מובהקת ,. יש לציין כי כמה חודשים לאחר קליטתם של ילדי טהרן687 ', בעמ3 לעיל ה"ש עלתה גם טענה על "חטיפת" עולים מיהודי תימן )המרכאות במקור(. הכוונה היתה למאבק בין זרמי החינוך השונים, ולא לחטיפתם של תינוקות. ראו מכתב של א. , 1943 בנובמבר16 ,דובקין ממחלקת העליה בירושלים ללשכת העליה בתל אביב הארכיון הציוני. | 188 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן אחת היא האמירה בספרו של ד"ר שטרנברג כי ילדי עולים רבים נשלחו למעונות ויצ"ו. שיפריס מודע לכך כי על סמך העדויות הארכיוניות, ועדת החקירה מצאה שאמירה זו שגויה. שיפריס עומד על כך שהיא נכונה, וכל דבריו הארוכים הינם דברי פרשנות לעדויות בפני הוועדה, ללא כל בדיקה כנגד המתפלמסים עם 204.(עצמאית של המקורות )חלקם צוטטו במאמר זה קנון דווקא דוחה -קנון, קמו היסטוריונים אשר פרשנותם לאנטי-האנטי 205."את טענות החטיפה: "זה מחירה של הגירה; זה מחירה של תקומה כך התרחק וגלש השיח הציבורי על קליטת העלייה לשיח הרמנויטי ואנכרוניסטי המתמקד בפרוטוקולים של עדויות ובמשמעויות שבני המאה העשרים ואחת מוצאים בתיאורים שניתנו בסוף המאה העשרים לאירועים שהתרחשו ארבעים שנה קודם לכן. אין מדברים על חוסר האונים, הרעב והאבטלה של העולים. גם כאשר מזכירים את מעמדו הנחות של הפועל התימני ביחס לפועלים יהודים אחרים אין קושרים עוני וחוסר אונים עבודת ילדים מבני העולים, הזנחה של ילדים 206.חברתי לתמותת תינוקות במוסדות, נישואי בוסר, ריבוי נשים, ואנאלפבתיות יכולים גם הם להיות נושאים לביקורת חברתית. המצוקה הקשה במעברות דחפה נשים רבות למרות זאת העוסקים בפרשה 207.לבקש הפסקת הריון, גם תוך סיכון חייהן מתמקדים ב"דעות קדומות" ולא בהשפעה הישירה של המצוקה החומרית על העולים, במיוחד על הנשים. "פעילים חברתיים" של המאה העשרים ואחת אינם מתעניינים בכל אלו, ובסוגיית השליטה על מקורות הפרנסה, כי אם בדעות קדומות ומתנשאות ובסיפורי חטיפה. בחברת השפע אין "מוות" אלא "היעלמות לבתים אחרים"; אין בטנים תזונה, אין עיניים זבות מוגלה של מחלת הגרענת המידבקת, -נפוחות מתת אין קטינות שהן גם אימהות ואין אבטלה, כי אם משפחות בנות תרבות אחת המנוצלות בידי קבוצה תרבותית אחרת. כל הילדים הם "מהממים", מצבם של תינוקות תמיד "משתפר" ואין כל ניסיון לשחזר מקרים רבים של מוות, חולי ונכות, שלכל הדעות התרחשו. חברת השפע אינה רוצה להעמיד לנגד עיניה תינוקות "שלה" במצב שבו נמצאים היום תינוקות רבים, אך "אחרים". בחברת השפע הזו מחויבות חברתית הינה עניין של "עמדות". ההתמקדות .282 ', בעמ3 שיפריס ילדי הלך לאן?, לעיל ה"ש204 (. ד' לויטן "מדוע2019) 113–95 ,13 ש' בירנבוים "חטיפתה של ההיסטוריה" השילוח205 .196 ?", לעיל ה"ש1967-8 נחקרה פרשת ילדי תימן הנעדרים לראשונה רק בשנים )תשמ"ג(.143–130 יוסף מאיר התנועה הציונית ויהודי תימן206 .339 ', בעמ154 יחיאל מ' בר אילן אתיקה רפואית ביהדות, לעיל ה"ש207 189 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו ב"שיח" ולא בתנאים החומריים בטרנספורמציה שלהם, וביחסי הכוח הנובעים מכל זה, יוצרת אינפנטיליזציה של העולים והשחרת פניהם של ה"קולטים", כאילו היו חייהם של עולי תימן ועדן שלמים ומאושרים לו היו נחסכים מהם שני דברים בלבד: ה"גזענות" מצד הקולטים ושירותי 14 הבריאות לעולה. אין זה מקובל לקרוא לנישואי שידוך של נערה בת "אונס", אך אין מוחה כנגד תיאור של אשפוז תינוק חולה בטיפואיד על אף התנגדותה של האם כ"חטיפה". הצוותים הקולטים לא "גנבו", וההורים שסרבו אשפוז של ילד עם שיתוק ילדים לא "התעללו" וגם לא היו עבריינים 208."שעשו "בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות איש לא שואל את עצמו מהי המשמעות של "מסוגלות הורית" במחנה אוהלים, והאŷם "המסוגלות" של האֵ ם המסורתית יכולה לבוא לידי ביטוי בתנאים כה קשים ובנסיבות של שיעורי תמותת תינוקות כה קיצוניים. כל ליברלית, שכן כל מחויבותה הוא ל"שיח" שהוא תקין -זה נוח לחברה הניאו פוליטית ומוסרית, ולא לשירותים חברתיים, לערכים של שוויון מגדרי גם במחיר מאבק עם המסורת, לסולידריות המכירה בערכים סוציאליסטיים וסוציאלים שמהם ינקה המדינה הצעירה, ולמוכנות לראות את ה"אחר" כמי שיש לנו מחויבות כלפיו, מעבר ל"שיח" מנומס. . סיכום10 ,50% אנו עוסקים בנסיבות שבהן שיעור תמותת התינוקות הגיע למעל וזאת בנוסף לשכיחות גבוהה של מחלות מידבקות וקטלניות רבות אחרות – בכלל זה שיתוק ילדים, טיפואיד, שחפת, גרענת ואסכרה. על פי התורה הרפואית הרווחת, פירושה של מניעה הוא בידודם של הפגיעים ביותר הגיינית ומנשאים )היינו ממשפחותיהם -)תינוקות(, במיוחד מסביבה בלתי ומתנאי החיים במחנה(. אפילו על פי העדויות "חוסר מסוגלות" קשור לתנאים ולא להורים: מנהל המחנה יחד עם אחות נגשו אלינו והסבירו לנו שיותר טוב לשים את התינוק בבית התינוקות, כי באוהלים התנאים לא כל 209.כך טובים. אמרו שיטפלו בהם, שאני לא יכולה לטפל באוהל בראש ובראשונה הנסיבות והמדיניות הרפואית, ולא דעות קדומות ו"אוריינטליזם", יצרו מעטפת הדוקה של מדיקליזציה בירוקרטית של משקל ותסמינים -הינקות – כל שלשול, חום או "הצטננות", ובוודאי תת .218 , סעיף1977- חוק העונשין, תשל"ז208 .555 ', בעמ3 שיפריס ילדי הלך לאן?, לעיל ה"ש209 | 190 , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו י' מ' בר אילן משמעותיים יותר, היוו סימנים מדאיגים על פי הידע הרפואי – אז והיום. ההשערה המרכזית במאמר זה היא כי שיעור ההיעלמות הגבוה יחסית בקרב יוצאי תימן ביחס לתינוקות מרקע אחר ושיעור ההתנגשויות הגבוה בין העולים לצוותים נובע מחוסר היכרות של עולי תימן עם מנגנוני המודרניזציה. מתרבות ללא כל בירוקרטיה הגיעו הילדים למסגרות מוסדיות, מבלי שהיו אמצעי זיהוי ושיוך אמינים. גליצנשטיין, שחקרה את עליית יהודי תימן, מאשרת כי -פרופ' אסתר מאיר "נושא ילדי תימן עיוור, וממשיך לעוור את הציבור הרחב בנוגע להיבטים אכן, הציבור התעוור למחיר הנורא בחיי אדם 210."מחרידים של פרשה זו שאותו שילמו העולים, בעיקר התינוקות. אף עלייה לא סבלה משיעורי תחלואה ותמותה כה קשים, וכנראה גם לא מתנאי חיים כה קיצוניים כהעדר בתי שימוש במחנות ותקופות של חרפת רעב ועבודת ילדים. העיוורון שבהדחקה פשה גם בעולים עצמם. שרה מלמד מראש העין סירבה לקבל את מסקנות ועדת החקירה הראשונה במילים אלו: היתה מגפה? למה לא מתו הילדים שהיו אצלנו בתוך האהלים בחורף הקשה ההוא? מפליא שדווקא התינוקות והילדים שהיו 211.בבתי תינוקות ובבתי חולים הם שמתו עם התפשטותה היא גם עיוורה 212.ההכחשה החלה כבר בעלייה עצמה אותנו להישגים חסרי התקדים של שירותי הבריאות ולמאמצים האדירים שהושקעו בהצלת חיים, במיוחד של תינוקות. רבים מהם חיים עימנו היום. הם ובניהם ובני בניהם חבים את חייהם לד"ר אברהם שטרנברג, ד"ר ג'ורג' מנדל, ד"ר מרי גורדון, אחות מוסמכת רותי מרלינג ועמיתיהם, קומץ זעום של רופאים ואחיות שניאותו לשרת את העולים במסירות נפש, בעוד מרבית הקהילה הרפואית בישראל הייתה כך כתב מנהל השירות הרפואי לעולה 213.עסוקה מדי מכדי להטות שכם .696 ', בעמ6 גמליאל ושיפריס ילדים של הלב, לעיל ה"ש210 .S8 ', עמ1968 ביוני28 , הצפה211 -. מאיר206–205 ', בעמ16 מאיר יציאת יהודי תימן, לעיל ה"ש- אסתר גליצנשטיין212 גליצנשטיין הולכת בעקבותיו של שטיינברג ומייחסת את ההכחשה להשפעתו של משיחי, אשר צבע את העלייה בצבעים חיוביים.-החלום הציוני רופאים – שיעור גבוה של רופאים 20 תושבים, מהם8,000 לדוגמה: בחדרה חיו213 נפש. לא היה18,000-לנפש מאשר בישראל כיום. במעברה הסמוכה היה רופא אחד ל 39-מחסור ברופאים במדינה. ד"ר שיבא הציע חוק גיוס חובה של רופאים בני פחות מ (. המחסור הקשה 200–199 ', בעמ68 לצבא )דבורה הכהן עולים בסערה, לעיל ה"ש בצוותי רפואה עבור העולים נבע מכוחו הרב של המגזר הרפואי הפרטי וההסתדרותי, ומסירובה העיקש של המדינה להפעיל אמצעים צבאיים – הן למישטור החולים, והן 191 | ילדי תימן הנעדרים , תש"פ8 אתיקה, כרך-משפט רפואי וביו :1949 בנובמבר7-למנכ"ל משרד הבריאות, ב עם התחלת הקיץ ]אנו[ במירוץ שלשולי הקיץ בין בתינוקות. עשינו והצלחנו בהקמת מוסדות רפואיים טובים לילדים מבלי שנמצא רופא ילדים פרטי אחד בין ציבור רופאי הארץ אשר 2 רופאי קופת חולים ו2 יתנדב לעבודה הזאת. היחידים שבאו היו ששוחררו על ידי צבא הגנה לישראל. קריאות חוזרות ונשנות לארגוני הנשים, להתיישבות העובדות -ולמוסדות רפואיים רבים על מנת שתתנדבו ויגיסו עובדות לבתי 214. לא נשאו פרי- תינוקות ומחלקות ילדים בעוד שאתוס החטיפות מלמד אותנו כי מוטב לרופאים ולאחיות לשבת בבית ולהתמסר לרפואה פרטית, ראוי לשנות את ה"שיח", להוקיר תודה לאותם חלוצים של בריאות ולהנחיל את מורשתם לדורות הבאים. .לגיוס צוותים טפוליים .396 ', עמISA-health-health-000y6co ארכיון המדינה, תיק214