חומר רקע
15.5.2022
ביקורת
על
חוות
הדעת של
פרופ 'שפרה שוורץ
על
טיו
טת דוח משרד הבריאות בפרשת ילדי תימן
מוגש בידי ד"ר דניאל דה מלאך לחברי ועדת הבריאות של הכנסת
לקראת ישיבה בנדון ב-
16.5.2022
הקדמה
מסמך
זה נכתב כ תגובה
על
חוות דעת שהגישה בדצמבר2021
'פרופ שפרה
שוורץ על טיוט ת דוח
מאת פרופ' איתמר גרוטו, ד"ר שלומית אבני ויובל שראל
בנושא מעורבותם של אנשי מערכת
הרפואה
בשנות
הקמת המדינה ,
שנמסרה .לראשי משרד הבריאות כעשרה חודשים לפני כן הדו ח
נכתב כחלק ממאמץ ליישם את המלצת הוועדה המתכללת למיגור גזענות, אפליה והדרה במערכת
הבריאות משנת2018
,
ו" לפיה יש לבצע
בירור
מעמיק ביחס למעורבותה של מערכת הבריאות ושל
אנשי הבריאות בפרשות העבר."
1 בעקבות חוות הדעת של שוורץ , שהוזמנה על ידי ראשי משרד
הבריא ות, עולה החשש שהמשרד יסתלק ממחו
יב ו ות לממש את המלצת הוועדה
.למיגור הגזענות
לכן חשוב לבחון
את חוות הדעת
.באופן ביקורתי
אני כותב ביקורת זו
כסוציולוג היסטורי
ש רוב מחקריו מוקדשים לתולדות ההתיישבות
,היהודית
וב .שנים האחרונות חוקר את פרשת ילדי תימן חוות הדעת של שוורץ לוקה בעיני
י
בש ני
:פגמים חמורים,הראשון, והחשוב יותר
הוא
ש מבלי להצהיר על כך
ה חרג
שוורץ במידה מרחיקת
לכת מתפקידה כהיסטוריונית
,שהתבקשה לספק חוות דעת מקצועית ו ביטאה למעשה התנגדות
חריפה ל המלצות הוועדה למיגור הגזענות שעל בסיסה
פעלו כותבי הדו
ח
בהתאם למשימה שהוטלה
;עליהם
הפגם הש
ני
הוא שגם במישור המקצועי גרידא חוות הדעת שלה כוללת שורה ארוכה של
שגיאות עובדתיות חמורות וטענות מרכזיות שאינן ענייניות.
להלן פירוט ראשוני של
פגמים אלו .
החריגה
מחוות הדעת
המקצועית מתחום ההיסטוריה
טיוטת הדו"ח נכתבה בהתאם
להמלצ
ו
ת הוועדה למיגור הגזענות . ועדה זו קבעה כי
"
ההכרה
והתייחסות אל פגיעות העבר יש בה כדי לשקם את היחסים שבין אוכלוסיות שונות למערכת
הבריאות ולבנות תשתית ליחסי אמון בעתיד ."לכן המליצה
" הוועדה לבצע מחקר על מעורבותם
של אנשי
הבריאות בפרשה ולעבוד ביחד עם
משרד ראש הממשלה ו עם נציגות המשפחות לגיבוש
אופן ההכרה ואיחוי חוסר האמון במערכת ."
ב
התאם לכך בטיוט ת הדוח
" נכתב כי זוהי טיוטה
כבסיס לדיון עם נציגי המשפחות"
(ההדגשות–
)שלי .
שוורץ מתעלמת לגמרי מהמלצות אלה, שקבעו את המסגרת לכתיבת הטיוטה,
ללא כל
הנמקה .
לטענתה ראוי להתייחס אליו כא ילו הוא מאמר מדעי גרידא ו
לכן קוראת לפוסלו :
"דוח
כזה לו נשלח לי כמאמר או הערכה מדעית לפרסום מד
עי
."היה נדחה
יתר על כן ,
היא תוקפת את
עצם שיתוף הפעולה
עם נציגי עמותת עמר"ם,
שאספו
כבר מעל ל אלף עדויות על ה
י עלמות :ילדים
"הדוח נאסף מתוך מאגר העדויות שיצרה עמותת עמר"ם, גוף בעל אג'נדה ברורה בפרשה אשר
פרסומים מטעמו בעבר התגלו כמבוססים על עדויות שלא עומדות במבחן הביקורת ומצי עים
."נראטיב הסותר את הידוע בנושא
ברור לגמרי כי מבלי להצהיר על כך, ובמסווה של חוות דעת
1 מקדמים שוויוניות
בבריאות באמצעות מיגור
גזענות במערכת :
דו "ח המלצות של הועדה המתכללת בנושא גזענות ,
אפליה
והדרה
במערכת הבריאות ,
26.5.2018
.
מקצועית , ש וורץ תוקפת למעשה את המלצת הוועדה למיגור הגזענות
לשתף את נציגי המשפחות
.בחקירה
ה
שגיאות
העובדתיות
והטענות הבלתי-
ענייניות
שוורץ מעלה בחוות הדעת שורה ארוכה של ,טענות מקצועיות נגד טיוטת הדו"ח אלא ש רובן שגויות
.או בלתי מבוססות במסגרת נייר עמדה זה
לא אכנס לדיון מפורט בכל אחת מהטענות,
אלא
א סתפק
בכמה דוגמאות בולטות ל אותם כשלים
חמורים .
2
.א
לפי שוורץ "אין מדובר בפרשת היעלמות ילדים".
זוהי טענה תמוהה מעין כמותה
שמעולם לא
נתקלתי בה
עד היום .
כידוע ממשלת ישראל החליטה בשנת1995
למנות ועדת חקירה ממלכתית
לחק
ו ר את "
היעלמות ילדי תימן מזרח ובלקן."
חלק נכבד מהדוח
ש הוועדה פרסמה עוסק בהיעלמות
ילדים, ונכללים בו שורה של פרקים
ותתי-
פרקים
שהמילה היעלמות מו פ יעה
ב
כותרת
ם, כגון :
"היעלמות ילדים מבתי תינוקות" ו"
היעלמות תינוקות מבתי חולים"
.א
ומנם נכון ש הוועדה קבעה
ס במ קנותיה כי ברוב המקרים מדובר
ב"היעלמות להורים"
, אבל בכך עדיי
ן אי
ן בסיס ל התנגדות
לשימוש במונח"היעלמות."
.ב
לטענת שוורץ
"המסקנה שעלתה לפחות מהחקירות הרשמיות היא
ל כל ש הילדים בהם
מדובר
"נפטרו.
טענה
זו, שמ וגבלת מראש רק ל ,מקרים שהגיעו לוועדות.היא שגויה לגמרי
כל שלוש
הוועדות שבחנו את הפרשה סימנו
עשרות מקרים בלתי פתורים
ובסופו של דבר הגדירו ילדים אלה
כ ""עלומים
ש גורלם אינו
ידוע .
בדוח
הוועדה
הממלכתית
מופיעה שוב ושוב הטענה כי יתכן וה
י יתה
"מסירה מזדמנת לאימוץ " ו אף נכתב
כי"עובדת קיומה ש ל מסירה מזדמנת לאימוץ [
...
] לא
הייתה
- ואינה
יכולה
להיות -
שנויה במחלוקת"
'(עמ252
).
ובכלל
כיום כבר ידוע שהיקף ההיעלמויות גדול
יותר מפי
שניים מכ -
1,050
מקרי ההיעלמות שעליהם דווח בוועדות, ועומד על מעל ל -
00
0
2,
!ילדים3
.ג שוורץ מבקרת את ה ספרות המחקרית
שהזכירה הוועדה בדוח, בטענה ש נזכרים בו מאמרים
מהקובץ ילדים
של הלב ,, בעריכת פרופ' טובה גמליאל וד"ר נתן שיפריס
ש"לא עבר ביקורת
עמיתים" ול
עומת זאת ל א נזכרים בו מחקריהם של דב לויטן
ו
יחיאל בר-
.אילן ניתן היה אכן להזכיר
את לויטן
ש ביקר במחקריו את מערכת הבריאות והראה כי
עובדי ה
ידעו בזמן אמת על התלונות
בדבר היעלמם של ילדים אך
נמנעו מבדיקה של הטענות ומתשוב ות ראויות
לפניות בנושא מצד
משרד המשטרה (ראו מאמרו בקובץ
האמור ', עמ463
.)
יתכן
א ש ף ראוי היה גם להזכיר את מחקרו
ש
ל בר-
אילן למרות שחלק גדול מטיעוניו
שנוי מאוד במחלוקת ברמה האקדמית .
לעומת זאת
כדאי
לשים לב לעובד
ו :ת הבאות ראשית
עור כ י הקובץ
הנ"ל
הם חוקרים אקדמיים
מוכרים , שפרסמו
;ספרים בתחומי התמחותם בהוצאות ספרים אקדמיות מובילות
,שנית שוורץ נמנעת מלהזכיר את
המקור ה
עשיר ביותר על הפרשה
, הכולל עיסוק רחב גם בגזענות , ספרו של שיפריס
ילדי הלך לאן .
שלישית וחמור ה
מכל
היא העובדה ש
חלק ניכר מ
הביקורת ש
ל שוורץ, שלפי עדו
ת
ה לא חק רה כלל
את הפרשה,
נשען במישרין או בעקיפין על מקורות שאין ראוי להשתמש בהם במחקר אקדמי
2
אשמח לספק לכל המעוניין פירוט של כל
הטענות בחוות ה
ד
עת ש אינן
.עומדות במבחן הביקורת
3
רשימה הכוללת מעל2000
.שמות פורסמה על ידי ד"ר נתן שיפריס בספרו "ילדי הלך לאן. מאז היא התרחבה עוד
ובביקורת אקדמית, בהם פוסטים של בלוגר ים, חלקם אף
אנונימיים,
כדוגמת ."א.א
."קונספירציות .
ד. במקרים רבים שוורץ מבקרת את הדוח תוך הוצאת דברים מהקשרם. אסתפק כאן .בדוגמה אחת
מ
חברי הדו ח הזכירו פרסומים בעיתונות ובכללם כתבה שפורסמה בזמנו בעיתון העולם הזה כדי
ל
טעון כי
"שלל נסיבות אלו עוררו חשדות אצל המשפחות לפיהן התינוקות נמסרו או
נמכרו
לאימוץ". שוורץ תוקפת את התייחסות הוועדה לפרסומים בעיתונות, ו בכללה אזכור זה
זה,
וכותב ת
כי הדו
ח "מתעלם מהעובדה שהנושא נבדק על ידי ועדת מינקובסקי בחקירות בין-
לאומיות ושוב על
ידי ועדת החקירה ולא נמצא לו ביסוס". עובדתית לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהפרסומים
בעיתונות עוררו את חשדן של המשפחות (יחד עם
חוקרים
בוועדה שחשבו כי
ה חקירה בנושא לא
)מוצתה .
לסי
כ ,ום אומנם מספר טענות ספציפיות שהעלתה שוורץ נגד טיוטת הדוח
ר אויות להתייחסות
עניינית, ש עשויה להוביל לתיקונים מסוימים ו
ל .גיבוש טיוטה משופרת של הדוח אולם שוורץ אינה
מציעה בחוות ה
ד
עת שלה שיפור של טיוטת הדוח אלא פסיל
ה
.מוחלטת של המסמך כולו
על רקע
הכשלים הבוטים הרבים
בחוות הדעת עצמה, ו
ה תנגדות
ה להמלצות הוועדה למיגור הגזענות,
ראוי
למשרד הבריאות לדבוק
ב
מחויבות
ו
ליישם המלצות אלה במסגרת מאמץ לשקם את היחסים שבין
אוכלוסיות שונות למערכת
.הבריאות
ד"ר דניאל דה מלאך
המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית
המכללה האקדמית ספיר