חומר רקע
התנועה למען איכות השלטון בישראל
פברואר2022
,
אדר א תשפ"ב
תיקון חוק הגיוס–
שילוב תלמידי
ישיבות
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
2
נייר עמדה בנושא הצעת
חוק שירות ביטחון
(שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"א -
2021
בשם התנוע" :ה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר, (להלן
התנועה ,)"אנו
מתכבדים להעביר אליכם חוות
דעת מפורטת בעניין הצעת
חוק שירות ביטחון '(תיקון מס26
)(שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"א-
2021
" :(להלן
ההצעה" " או
הצעת החוק)"
.
ב נייר ה עמדה נבקש להרחיב
על הצעת החו ק והתנגדותנו להצעה במתכונתה הנוכחית , והכל כפי שיפורט
:להלן
.א1.
400
התלמידים שהפכו ל -
40,000
................................
................................
.................
2
.א2.
( בג"ץ רובינשטיין1998
( ) ובג"ץ חוק טל2006
ו-
2012
.)
................................
...................
3
.א3.
חוק השוויון בנטל ופסק הדין בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון
................................
........
4
.א4.
דיווחים כוזבים על נתוני גיוס ומסקנות צוות נומה
................................
........................
6
.ג1.
פגיעה בעקרון השוויון
................................
................................
................................
9
.ג2.
ההגדרה מיהו חרדי היא בעייתית ולכן האמצעי שנבחר בחוק אינו מגשים את מטרתו
......
10
.ג3.
היעדר האפקטיביות של מנגנון ההפחתה התקציבית
................................
....................
13
.ג4.
הקשיים שמעורר מנגנון המכסות
................................
................................
...............
16
ה שתלשלות העניינים ב גיוס תלמידי
ישיבות
1.
מיום הקמתה, נאלצת מדינת ישראל להגן ללא הרף על בטחון אזרחיה. לשם כך, הוקם ואוגד מיד עם
.קום המדינה צבא ההגנה לישראל בשנת1949
נחקק
חוק שירות ביטחון", תשי
ט-
1949
, וחוק זה קבע
לראשונה באורח מסודר חובת גיוס לצבא לכל אזרח ואזרחית.
במהלך השנים שונה
החוק המקורי ל חוק
שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו -
1986
(להלן" :חוק שירות ביטחון"
,)
וכיום, ח וק שירות ביטחון הוא
אשר
מסדיר את סוגיית הגיוס לצבא לשירות סדיר.
א.1.
400
התלמידים שהפכו ל -
40,000
2.
לאחר קום המדינה , החליט ,ראש הממשלה ושר הבטחון דאז מר
וד ד
בן גוריון, לאפשר דחית גיוס
,לתלמידי ישיבות "שתורתם אומנותם". מטרתו של ההסדר אז
שהעניק פטור מגיוס לצבא לכ-
400
תלמידי ישיבה
, היתה שמירה על גחלת לימוד התורה ,
שכמעט כבתה בשואה אשר
כמעט ו כלתה את מפעל
ה ישיבות .במזרח אירופה1
3.
בשנת1958
, בהנחיית מנכ"ל משרד הביטחו ן דאז –
מר שמעון פרס –
נקבעו נוהלי דחיית השירות
בצורה
מסודרת . באותה שנה כבר
התייחס בן-גוריון ,כ ,שר הביטחון
ל קושי
החברתי
,הטמון בהסדר המפלה
1
הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות
דו"ח הוועדה (
2000
.)
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
3
באומרו כי:
2
"
זוהי קודם כול שאלה מוסרית גדולה אם ראוי הדבר, שבן אמא פלונית ייהרג להגנת
המולדת, ובן אמא אלמונית ישב בחדרו ולומד בבטחה, כשרוב צעירי ישראל מחרפים את
נפשם למות ."
4.
נקודת המפנה בהיקף הזכאים לדחיית השירות החל בשנת1977
,
אז נקבע בהסכם הקואליציוני עם אגודת
ישראל כי יוסרו המגבלות על מספר מקבלי הדחייה , מספר הישיבות הכלולות בהסדר ותוקלנה באופן
מהותי
הדרי.שות מבעלי הדחייה
כך נפרץ הסכר, ופטור "תורתו אומנתו" הפך מהסכם פוליטי שולי
,הנוגע למאות בודדות של אזרחים
לתופעה עצומה בהיקפה
שפוטרת רבבות תלמידים.מגיוס בכל שנה3
א.2.
בג"ץ רובינשטיין(
1998
)
ובג"ץ חוק טל(
2006
ו-
2012
.)
5.
בשנת
1998, קבע בית המשפט העליון בבג"ץ
3267/97
רובינשטיין'נ שר הביטחון(, פ"ד נב5
)
481
(
1998
)
" :(להלן בג"ץ
רובינשטיין )"
,
4
כי שר הביטחון לא יכול עוד ליטול לעצמו את הסמכות להכריע בסוגית
.גיוס תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם
זאת, מפני שמדובר ב"הסדר ראשוני", שעליו להיקבע בהחלטה
של המחוקק, ולא
ניתן להפקיד את מפתח ההפעלה להסדר בעל חשיבות ציבורית וחברתית כה גדולה
.בידיה של הרשות המבצעת
6.
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון ב
בג"ץ רובינשטיין , מונתה בשנת1999
ועד
ה ציבורית , בראשות
השופט (בדימוס) צבי טל. הוועדה נתבקשה להמליץ על הדרך החוקית להותיר את המצב על כנו, ולאפשר
את המשך ההבחנה בגיוס
תלמידי ישיבות –
ולעגן את הענקת הפטור לתלמידי
הישיבות לצה"ל מידי שר
הביטחון בחקיקה ראשית באופן ראוי .
7.
בהתבסס על דו"ח וועדת טל, חוקקה הכנסת את
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ,
התשס"ב-
2002
(שזכה
לכינוי "חוק טל)"
, אשר אפשר את המשך דחיית השירות של תלמידי הישיבות
.בתנאים מסוימים
8.
חוקתיות החוק נתקפה לראשונה בבג"ץ6427/02
התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת
(נבו11.5.2006
)
" :(להלן
בג"ץ חוק טל)"
.
שם, קבע בית המשפט כי הסדר הגיוס פוגע קשות בכבוד האדם של בני קבוצת
הרוב המחויבת בשירות
צבאי. למרות זאת, העתירה נדחתה, מפני שבית המשפט ביקש להעניק לחוק
"הזדמנות ראויה" להגשים את מטרותיו, וקבע כי מידתיות הפגיעה בשוויון תיבחן .במבחן הזמן
9.
בשנים אלו, חוק טל
עורר סערה ציבורית חסרת תקדים ,
שהקימה גל מחאה ארצי נרחב תחת הדרישה
לשוויון בנטל הגיוס
. המ אבק הציבורי, שכונה "מחאת הפראיירים", הביא להפגנות בכל הארץ, הקמת
תנועות מחאה, שביתות תלמידים בבתי הספר ועצרות תמיכה של רבבות שקראו בקול אחד לגיוס חובה
.לכל אזרח ואזרחית, ללא יוצאי דופן5
10
.
,מקץ עשור לחקיקת חוק טל בשנת2012
, הכריע בית המשפט העליון כי חוק טל אינו חוקתי במסגרת
בג"ץ6318/07
רסלר נ' כנסת ישראל (
21.2.2012
" :נבו) (להלן
בג"ץ רסלר והתנועה").
,במסגרת פסק הדין
2 מכתב מדוד בן-
גוריון, ראש הממשלה, לד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי, בעניין גיוס תלמידי הישיבות
(
10.11.1958
.)
3
"אסף מלחי "אתגרי "צבא העם": גיוס החרדים לצה"ל בראי הזמן18
,הפרלמנט (המכון הישראלי לדמוקרטיה2018
.)
לשם
המחשה, בשנת1968
מספר דחויי הגיוס עמד על כ-
4,700
, בשנת1985
על כ-
16,000
ובשנת2015
על כ-
63,000
.
4 בג"ץ
3267/97
רובינשטיין'נ שר הביטחון(, פ"ד נב5
)
481
(
1998
)
(להלן: בג"ץ
רובינשטיין .)
5
:ראו, למשל ""מיקי פלד והדר קנה "עשרות אלפים הפגינו בת"א: "להכניס את כולם למעגל החובות
כלכליסט (
7.7.2012
)
3576380,00.html
-
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L
;
""השמיניסטים שבתו במחאה על חוק טל
חדשות2 (
29.1.2012
)
b07f1ab6ea82531018.htm
-
israel/education/Article
-
s://www.mako.co.il/news
http
.
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
4
בית המשפט קבע כי החוק מעגן בפועל את ההסדרים הבלתי חוקתיים שקדמו לו, וכי אין בכוחו של
ה
הסדר הקבוע ב
חוק להשיג את
תכליותיו, ובראשן– צמצום אי-
השוויון בנטל הגיוס. זאת, בשל קיומם
של
חסמים אינהרנטיים בחוק –
העדר אמות מידה לביצועו של החוק; שיקול הדעת הרחב שהעניק החוק
;לרשות המבצעת במידת ואופן יישומו; מרחב הבחירה הנרחב שנותר לתלמידי הישיבות בשאלת הגיוס
ובעיקר– העלייה המת מדת הנצפית במספר החרדים המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו" מאז חקיקת
.החוק. על כן, בית המשפט פסק כי הכנסת לא תוכל להאריך את תוקף החוק, ודינו בטלות6 .
א.3.
חוק השוויון בנטל
ופסק הדין
בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון
11
.
בשנה וחצי שלאחר פקיעת חוק טל, על בסיס פסיקת בית המשפט
בבג"ץ
,רסלר והתנועה
לא עמד כל
הסדר גיוס ייחודי לתלמידי הישיבות. בתקופה זו, רשויות הצבא ציינו בפני התנועה כי אחוז המתייצבים
לצו ראשון בקרב תלמידי הישיבות אשר זומנו ללשכות הגי,וס לאחר פקיעת תקפו של חוק טל ע מד על
כ -
89%
.
7
12
.
בשנת2013
, עם קום ממשלת ישראל ה-
33
,
המדינה ביקשה להסדיר את סוגיית גיוס
תלמידי הישיבות ,
ולחוקק הסדר קבוע לגיוס תלמידי הישיבות. על כן, מונתה ועדת פרי, בראשות השר דאז יעקב פרי, אשר
גיבשה המלצות לעניין ניסוח הסדר חדש. ההמלצות גובשו לכדי הצעת ח וק, אשר נידונה בוועדה מיוחדת
שהוקמה לדיון בהצעת החוק, בראשות ח
ה"כ איילת שקד. ועדת שקד ניהלה עשרות דיונים בהצעת החוק ,
ו ביום12.3.2014
'התקבל בקריאה שנייה ושלישית בכנסת חוק שירות ביטחון (תיקון מס19
), התשע"ד-
2014
:(להלן"
תיקון19
"
.)
13
. הכנסת ה -
19
התפזרה חודשים ספורים לאחר קבלת תיקון19
בכנסת
. התיקון הנ"ל
עורר דיון ציבורי
נרחב בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות, ו
עם כינון הממשלה ה-
34
הוחלט לאור המבנה הקואליציוני דאז על
.ריכוך נוסף של הסדר גיוס תלמידי הישיבות ב ,התאם ביום24.11.2015
, הצביעה הכנסת והתקבל חוק
'שירות ביטחון (תיקון מס21), התשע"ו -
2015
" :(להלן
תיקון
21
"), אשר הוסיף על ההסדרים שנקבעו
בתיקון19
. בין השאר, תיקון21
האריך באופן ניכר את תקופות ההסתגלות שבחוק ודחה את האפשרות
.להטלת סנקציות פליליות על תלמידי הישיבות
14
.
במסגרת
תי קונים19
ו-
21
לחוק שירות ביטחון
" :(להלן חוק
השוויון בנטל)"
. חוק השוויון בנטל ביקש
לקבוע מנגנון במסגרתו
הממשלה קובעת יעדי גיוס קולקטיביים בעבור הציבור החרדי כול ו, אשר יאפשרו
ליתר לומדי התורה להמשיך ולדחות את גיוסם על פי הנוהל הקבוע בחוק (בכפוף לעמידה במספר תנאי
.)דחייה אישיים המנויים בחוק לפי חוק
השוויון בנטל ,
מנגנון זה פועל על בסיס הבחנה בין שתי תקופות
זמן–
תקופת ההסתגלות הראשונה (שאורכה כ-6 וחצי שנים) ו
תקופת ההסתגלות השני
ה
(שאורכה
כמעט3
שנים), ולכאורה בכל אחת מן התקופות קיים הסדר נורמטיבי אחר שחל על
תלמידי
הישיבות
מבחינת חובת הגיוס שלהם לאור
העמידה ביעד הגיוס הממשלתי השנתי .
15
.
חוקתיותו של חוק
השוויון בנטל
עמדה למבחן במסגרת בג"ץ1877/14
התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת
(נבו12.9.2017
" :) (להלן בג"ץ"התנועה לאיכות השלטון),
8
ושוב
הכריע בית המשפט העליון, כי
הסדר
הגיוס כפי שנקבע בחוק
השוויון בנטל איננו חוקתי . בית המשפט צעד בקרקע החרושה זה מכבר בידי
שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם, וקבע כי
הסדר
הגיוס פוגע בזכות החוקתית לכבוד האדם בהיותו
6
בג"ץ6298/07
רסלר נ' כנסת ישראל(, סה3
)
1
', פס57
לפסק דינה של הנשיאה ביניש (
2012
).
7
מכתב מענה
לפניית התנועה לאיכות הש לטון מאת רס"ן עדי אברהם, רמ"ד תכנון, מנהל וכח אדם
וסא"ל ענבל דה-
פז, רע"ן
( יעוץ כ"א ופרט בצה"ל3.6.2013
.)
8
בג"ץ1877/14
התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת (נבו12.9.2017
" :) (להלן
בג"ץ
"התנועה לאיכות השלטון).
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
5
מפלה ופוגע בשוויון, שכן הוא יוצר
הבחנה ללא שוני רלוונטי ,על בסיס השקפת עולם דתית ,בחובת
הגיוס לצה
"ל .
16
.
בפסק דינה של הנשיאה
(ב )דימוס 'מ
נאור,
נקבע כי בהסדר הגיוס "פגמים גנטיים" שפוגעים ביכולתו
האפקטיבית להשיג את תכליותיו המרכזיות, ובראשן צמצום אי -
השוויון בגיוס לצבא.
על בסיס שלושה
נימוקים מרכזיים
,שנפרט להלן קבע בית המשפט העליון כי חוק השוויון בנטל
לא ע מד במבחני פסקת
ההגבלה, ופגע פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון .
17
.
,ראשית
בית המשפט העליון
קבע כי בעבור רוב
תלמידי הישיבות , ולאורך רוב תקופת תחולת
החוק ,
הסדר הגיוס נותר וולנטרי לחלוטין וכפוף לשיקול דעת
ם של המיועדים לגיוס.
עובדה זו
הפכה את החוק
ל ,""חסר שיניים ומ
הוראות יו נעדרו כל .סנקציות ממשיות שמעניקות לחוק ממד של כוח כופה
,כמו כן
החוק
המשיך להקנות סמכות רחבה לשר הביטחון
להמשיך ולדחות את גיוסם של
תלמידי הישיבות , אשר
באופן פוטנציאלי הקהתה את
חדות שיניו של החוק ,
והטילה
סימן שאלה על כך שמי מ תלמידי הישיבות
יידרש להתגייס בפוע
ל בסופו של עניין .
9
18
.
,שנית נפסק כי הסמכות הרחבה שהקנה חוק השוויון בנטל
לשר הביטחון ,
אשר העלתה תהיות על אופן
,יישום החוק פגעה .באופן פוטנציאלי בכלל בדבר הסדרים ראשוניים בית המשפט כבר קבע זה מכבר
כי שאלת גיוס
תלמידי הישיבות
טעונה החלטה של הרשות המחוקקת, וכי הכנסת אינה יכולה להתפרק
משיקול דעתה ולהעביר את מפתח ההפעלה של הסדר הגיוס ל ידי הרשות המבצעת. זאת, בשל היות
ההסדר נורמה
ש קובעת אמות מידה .לפתרונן של הכרעות גורליות, עקרוניות ומהותיות10
על כן, בית
המשפט הצביע על
קושי מהותי ב כך שהחוק
המשיך , כקודמו, להפקיד בידיו של שר הביטחון שיקול דעת
בלתי מוגבל בשאלת .יישום החוק11
19
.
,שלישית נקבע בפסק הדין כי חוק השוויון בנטל לקה בכשל מבני חמור, בכך
ש
לא ה ניח הסדר קבע
,שתכליתו פתרון הבעיה בטווח הארוך
ו
לא ה
גדיר כל יעד ברור אליו צועד הסדר הגיוס.
בית המשפט קבע
שהסדר
ה גיוס בחוק לא ,קבע מטרות ועל כן וודאי
ש .לא ישיגן ,כך העמימות המובנית בחוק לגבי עתיד
,הסוגיה
העלתה
ספק בדבר מידת נחישות המחוקק
להביא לצמצום אי -
.השוויון בפועל12
20
. מלבד כל האמור , הנשיאה )(בדימוס נאור ושופטים נוספים בהרכב הצביעו על
קש יים נוספים הכרוכים
בהסדר.
כך, בית המשפט ביקר את" ההגדרה המרחיבה של החוק למונח
חרדי"
שגיוסו נחשב לטובת
מכסות הגיוס
–
הגדרה מרחיבה זו, לשיטת בית המשפט, עלולה לייצר מצג שווא של עלייה במספר
המתגייסים, שיעניק תעודת כשרות למשטר של אי-גיוס ;
הוצב סימן שאלה על חוקתיות ההסדר במסגרתו
מתאפשרת
דחייה אוטומטית של הגיוס עד לגיל
21
;
בית המשפט אף הביע
חוסר נוחות כללית מ מנגנון
"מכסות" הגיוס,
" אשר מעורר שאלות תיאורטיות ומעשיות כבדות משקל שעשויות להצדיק חשיבה
מחודשת על מודל זה"
;
בית המשפט ביקר בחריפות את
העדרן של סנקציות כלכליות ממשי
ות
על מוסדות
חינוך חרדיים ; את
משך
הזמן
הארוך
של תקופות ההסתגלות ; את
מדיניות
"השנה הקובעת "שמעניקה
דה-
פקטו
חסינות
מפני גיוס ל
תלמידי ישיבות
החל מגיל21
.
13
9
'שם, פס59
–
63
לפסק דינה של הנשיאה
)(בדימוס
.נאור
10
בג"ץ
רובינשטיין , לעיל ה"ש4
', פס24
.לפסק דינו של השופט ברק
11
בג"ץ
התנועה לאיכות השלטון , לעיל ה"ש8
', פס64
לפסק דינה של הנשיאה )(בדימוס.נאור
12
'שם, פס71
לפסק דינה של הנשיאה )(בדימוס.נאור
13
'שם, פס99
.לפסק דינה של הנשיאה (בדימוס) נאור
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
6
א.4.
דיווחים כוזבים על נתוני גיוס ומסקנות צוות נומה
21
. בשנת
2019
התעורר החשש בצה"ל כי ישנם זיופים או שגיאות בספירת .המתגייסים החרדים בצה"ל
בעקבות כך, נערכו בדיקות נוספות שממצאיהן העלו כי קיימים כשלים מהותיים באופן ספירת
המתגייסים
לטובת מילוי מכסות הגיוס , והמידע שהעביר הצבא לגורמים הממשלתיים לא שיקף את
המציאות לאשורה. אי
,לכך בשנת2019
הורה הרמטכ"ל
רב אלוף אביב כוכבי ,
על הקמת צוות בדיקה
לבחינת הסוגיה לו ).איסוף הנתונים בסוגיית מספר המתגייסים החרדים לצה"ל, בראשות האלוף (במיל
.רוני נומה14
22
.
למען הגילוי הנאות, נציין כי התנועה והח"מ זומנו לדבר בפני צוות נומה ביום31.12.2019, במס גרת
תהליך איסוף הנתונים ו שלב שמיעת
העדויות של ה
צוות .
23
.
צוות הבדיקה קבע כי ספירת"החיילים "החרדים
נערכה על ידי הגורמים המקצועיים באכ"א בפרשנות
מרחיבה, שחרגה מהגדרות החוק, באופן מודע, מכוון ושיטתי. בנוסף, נמצאו תקלות בספי רה שנבעו
מרשלנות מקצועית חמורה
, ו צוות הבדיקה הצביע
על כשל
ים מערכתי
ים , מקצועי
ים ופיקודי
ים חמור
ים .
24
.
הסיבה המרכזית, לפי מסקנות צוות הבדיקה, הייתה חריגה של גורמים באכ"א מההגדרה בחוק למושג
"חרדי", אשר הלכה והתרחבה עם הזמן, והביאה להטיות בספירה ולנתוני גיוס גבוהים באופן משמעותי
,מאלה שהיו בפועל. יתר על כן הצוות קבע"כי ישנן בעיות מהותיות בהגדרה הקיימת בחוק ל,"חרדי
אף
בלא פרשנות מרחיבה. הגדרה זו, כפי
ש
התנועה תרחיב על כך גם בהמשך , מייצרת מורכבות בתהליך
.הספירה, בנראות הציבורית ובמהות הדיווח זאת, מפני שההגדרה מבוססת על הרקע של המתגייס כחרדי
בעבר, ולא על השקפתו ואורחות חייו בהווה , ומבוססת על "זיקה" לעולם על חרדי ולא על השתייכות
לעולם החרדי .
25
.
,כמו כן צוות הבדיקה מצא כי צו שר הביטחון שכולל רשימת מוסדות לימוד חרדיים מוכרים לצורך
עמידה ביעדי הגיוס נחתם לראשונה בשנת2014
ולא עודכן מאז ועד היום ;
,על פי מסקנות הצוות
אי-
ע
דכון זה,
היה אחד .הגורמים המרכזיים להטיות בספירה15
עיקרי הצעת החוק
26
.
לאחר
ש בית המשפט העליון קבע
כאמור
כי חוק השוויון בנטל אינו חוקתי–
אינו משיג או יכול להשיג
את מטרותיו המוצהרות ופוגע פגיעה שאינה מידתית בערך השוויון והדמוקרטיה הישראלית
–
ניתנה
לממשלה והכנסת,, עוד בפסק הדין שהות של שנה נוספת לשנות את נוסח חוק הגיוס ולהתאימו
בטרם
תיכנס בטלותו לתוקף .
27
.
לאחר תום
אות
ה שנה, יצאה הכנסת לפגרת בחיר ות
לקראת הבחירות לכנסת ה -
21
, אשר היוותה יריית
הפתיחה של
המשבר הפוליטי במסגרתו יצאה מדינת ישראל לארבע מערכות בחירות רצופות.
,בשל כך
,למעשה בית המשפט העליון המשיך והאריך מאז ועד היום את תוקפו של חוק השוויון בנטל באופן
מלאכותי לבקשת הכנסת ,לא פחות מ תשע
פעמים ,. הארכות אלו דחו פעם אחר פעם את מועד הבטלות
טיפין טיפין, החל ממועד הבטלות המקורי–
12.9.2018
–
ועד למועד הבטלות הנוכחי הקבוע ,כיום הלוא
הוא יום6.1.2022
.
28
.
ביום8.7.2021, קבע בית המשפט העליון ב
בג"ץ
,התנועה לאיכות השלטון כי הוא מאריך את תוקף
14
צוות הבדיקה בנושא נתוני גיוס
חרדים לצה"ל דו"ח מסכם 2 (
2020
.)
15
.שם
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
7
השהיית בטלותו של חוק השוויון בנטל עד ליום6.1.2021
– ו
מכאן שלפי סד זמנים זה , על משרד הביטחון
לה ,ביא לחקיקה חדשה ומותאמת של החוק. ככל שלא ייעשה כן ב טלותו של חוק השוויון בנטל תיכנס
.לתוקף ועל משרד הביטחון יקום הצורך לקיים גיוס שווה לכולם
29
. כעת הביאה הממשלה
לפתחה .של הכנסת את הצעת החוק הנוכחית בטרם נפרוש את חוות דעתנו על
ה
הצעה ,נבקש להציג את עיקרי ההסדרים הקבועים בהצעת
החוק, כפי
שהו
חה נ
ביום20.10.2021
על
שולחן הכנסת לדיון מוקדם :
30
. הצעת החוק, המבוססת על המלצות הוועדה המקצועית שהוקמה בעקבות פסק הדין ב
בג"ץ
התנועה
לאיכות השלטון ,, מצהירה על תכליתה בפתחה בקביעתה בסעיף26
ב" כי מטרתו של פרק זה לצמצם את
אי-
השוויון בגיוס לשירות הסדיר ולשירות הלאומי-אזרחי ."
בכך היא מציבה לעצמה במפורש את
המטרה אותה נועדה לכתחילה להשיג על פי פסיקת בית המשפט העליון–
תיקון ההפליה בגיוס לצה"ל
וחתירה ל
הקטנת אי-ה .שוויון בנטל
על אף זאת ,כבר עתה ייאמר, כי הוראות ס עיפים26ד ו-
26ה ל הצעת החוק
מותירים
בידיו של שר
הביטחון סמכות מלאה
לדחיית שירות צבאי של כל
תלמיד ישיבה ,
כפי שהיה בחוק
השוויון בנטל , ואף
מרחיבים
את התבחינים המאפשרים את דחיית השירות .
לפי סעי פים26ו ו -
26
י להצעה דחיית השירות
תעשה למשך שנה בכל פעם, ושר הביטחון רשאי לחזור ולהאריך את דחיית השירות למשך שנה נוספת
בכל פעם, עד שי
מלאו ל תלמיד הישיבה
23
שנים, ואז יהא זכאי לפטור מלא משירות צבאי (להבדיל מהחוק
,הקודם שקבע
כי הפטור יינתן כ
שימלאו ל
תלמיד הישיבה
26
.)שנים16
31
.
בניגוד לחוק
השוויון בנטל ,ש מסמיך את הממשלה לקבוע על בסיס שיקול דעתה את יעדי הגיוס משנה
,לשנה בהצעה
נקבעו יעדי הגיוס
ב מפורט
בתוספת השנייה להצעת החוק .
,יצוין
כי המכסות הקבועות
בתוספת להצעת החוק
קטנות באופן משמעותי מיעדי הגיוס
שנקבעו בהחלטת הממשלה על בסיס חוק
השוויון בנטל.
32
.
,כך יעד הגיוס לשנת2021
כפי שמוצע לקבוע בתוספת להצעת החוק עומד עד2123
משרתים בלבד
(בשירות צבאי או אז)רחי .
,לעומת זאת יעד הגיוס לשנת2016
, על פי החלטת הממשלה, עמד על5,200
משרתים
)(בשירות צבאי או אזרחי.
17
33
.
לב ליבו של ההסדר הקבוע בהצעת החוק מצוי
בהשתת
תמריצים כלכליים.שליליים על הישיבות עצמן
לפי סעיף )טז(א
ל ,הצעת החוק ככל שמספר המתגייסים בפועל
י
היה נמוך מ-
95%
מיעד הגיוס השנתי
הכולל, יופחת סכום התמיכה השנתי של כלל הישיבות שמשתלם "בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל צו
"דחיית שירות
. שיעור ההפחתה קבוע בחוק
בסעיף26
)טז(ב להצעה , והולך ועולה על פי
מספר השנים
הרצופות שבהן הייתה אי-עמידה ביעד .
18
לפי סעיף26
)טז(ג משיעור הפחתה זו תוחרגנה ישיבות אשר
."תעמודנה בתנאים שיקנו לה את המעמד של "ישיבה מעודדת גיוס19
34
.
כך, בהתאם
להוראות סעיפים טז(א) ו-
26
יז(ב) ל ,הצעה הנפקות המעשית של הוראות הצעת החוק תתחיל
רק כשנתיים לאחר חקיקתו , מה שמקנה תקופת
היערכות והסתגלות חדשה . זאת, על בסיס אותו
16
יש לציין, כי בשלוש השנים הראשונות של תחולת החוק גיל הפטור יהא21
(למשך שנתיים) ולאחר מכן יהא22
.)(למשך שנה
17
התוספת השנייה להצעת החוק, לעומת החלטה638
של הממשלה ה-
33
"שילוב חרדים ובני מיעוטים בשירות צבאי ואזרחי
( "לצורך שילובם בשוק העבודה וליצירת שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי28.7.2013
.)
18
כך, בשנתיים הראשונות של חריגה מיעדי הגיוס יופחת התקציב ל-
80%
מגובהו המקורי; בשנה השלישית והרביעית של חריגה
יפחיתו את התקציב ל-
60%
מגובהו המקורי; בשנה החמישית השישית יפחיתו את התקציב ל-
40%
מגובהו המקורי, ובשנה
השביעית יופחת התקציב ל-
20%
.מגובהו המקורי
19
.תנאים אלו קבועים בתוספת השלישית להצעת החוק
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
8
רציונאל מארגן של תקופות ההסתגלות בחוק
השוויון בנטל , אך באופן מרוכך וקצר בהרבה מתקופות
אלו כפי שנקבעו בחוק
הקודם.
35
.
,כמו כן סעיף26
יב ל
הצעת החוק
קובע הוראות הנוגעות להגדרת תלמידי הישיבות
.הרלוונטיים לחוק זה
,כאמור לעיל
להגדרה זו חשיבות מכרעת לצורך קביעה מי מתוך כלל המתגייסים באותה שנה, נספר
.לצורך מילוי מכסות יעדי הגיוס השנתיים הקבועים בחוק
36
. ההגדרה
לפי סעיף
26
ל יב הצעת החוק
דומה
להגדרה בחוק
השוויון בנטל . ההגדרה מבוססת על מי שדחה
את שירותו הצבאי בשל לימודים בישיבה גבוהה מ ;"הישיבות שבחוק או כל "בוגר מוסד חינוך חרדי
הגדרת החלופה השנייה, "בוגר מוסד חינוך חרדי" מבוססת בחוק הנוכחי כמי שלמד שנתיים, בין גילאים
14
ל -
18, באחת שתי אפשרויות .אפשרות אחת מתייחסת ל"מוסד חינוך תרבותי ייחודי "
כפי שמוגדר
בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-
2008
,שמיועד לאוכלוסייה החרדית .אפשרות שניה
מתייחסת למוסד
לימודי חרדי
או חלק ממוסד
לימודי
המיועד
לתלמידים חרדים
או מרכז השכלה לנוער
,נושר ובסיכון המיועד לתלמידים חרדים י שי קבע
ו
על פי צו של
שר הביטחון .
20
37
.
מלבד זאת, הצעת החוק יוצרת בסעיף26
)(ט
להצעה מסלולי גיוס אלטרנטיביים
ל ,שירות סדיר מקוצר
אשר מיועד ים למיועדים לשירות ביטחון שקיבלו צו דחיית שירות עד שמלאו להם21
שנים:
,מסלול אחד
מאפשר לשרת בשירות סדיר של שלושה חודשים בלבד; מסלול שני, מאפשר לשרת בשירות סדיר של
שלושה שבועות בלבד, תוך השלמת .הכשרה תעסוקתית מיועדת
38
.
,כמו כן לפי סעיף26
)ט(ב
,להצעה
דחויי שירות
בני21
שבחרו במסלול השני או הצהירו על כוונתם לבחור
בו, יקבלו צו דחיית שירות אף אם לא עומדים בתבחינים האמורים בסעיף26
ה להצעת החוק ומגבילים
.את סמכותו של שר הביטחון לדחות שירות דהיינו, מסלול
השירות הסדיר המקוצר מאפשר לתלמידי
הישיבות לעזוב את הישיבה בגיל21
., ולהמשיך לדחות את שירותם מהצעת החוק לא עולה בבירור האם
.המתגייסים למסלולי שירות סדיר מקוצר ייחשבו לצורך מילוי מכסות הגיוס
39
.
יתרה מכך, הצעת החוק כוללת בסעיפים26יט ו-
26כ להצעה,
פרק על מסלולי הכשרה תעסוקתית
.המיועדים לדחויי השירות מבין תלמידי הישיבות לפי סעיף26
,ה השתתפות תלמיד הישיבה באחד
ממסלולי ההכשרה התעסוקתית, שייקבעו על פי החלטת שר הכלכלה, תאפשר לו לדחות את שירותו
בתנאים מקלים יותר (כך, למשל, יוכל ללמוד בישיבה20
שעות בשבוע בלבד, במקום40
.)
40
.
יתר על כן, יש לציין כי על אף שהצעת החוק שומרת על
בכירותו
של השירות הצבאי (מבחינת גיל
,)המתגייסים, תמריצים ותשלומים אחרים למתגייסים היא מעלה את מעמדו של מסלול השירות
הלאומי-
אזרחי עבור החברה החרדית בלבד בכך שמאפשרת לנשואים בני19
ומעלה לבחור במסלול של
שי רות אזרחי ובכך
ש
לטובת מילוי המכסות אין נפקות להבחנה בין שירות צבאי לבין שירות אזרחי .
41
. לשם השלמת התמונה, יצוין כי
לצד הצעת
ה
חוק פורסמו שני תזכירי חוק נוספים לחוק שירות לאומי-
א זרחי ולחוק שירות אזרחי, שמטרתם יצירת מסלולים אטרקטיביים עבור בני החברה
החרדית , אשר אף
יקנו למשרת כלים להשתלב בעתיד בשוק התעסוקה.
.נייר עמדה זה לא יעסוק בתזכירי חוק אלו
20
בהצעת החוק נוסף סייג נוסף לאפשרות השנייה ,והיא שמוסד זה צריך להיות מוסד ששר החינוך אישר שהוא פטור
מחובת
לימוד סדיר
לפי סעיף 5
לחוק לימוד
חובה התש"ט-
1949
.
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
9
הקשיים בהצעת החוק
ג.1.
פגיעה בעקרון השוויון
42
. מיום הקמתה בראשית שנות ה-
90
,התנועה
לאורך שלושים שנות קיומה חרטה
על דגלה את ערך
השוויון
כ ערך עליון בשלטון איכותי וכערך חוקתי ראשון במעל
ה ב
דמוקרטי
ה הישראלית .
כפועל יוצא מ ,כך
התנועה
פעלה ופועלת לקידומו
של
גיוס שווה לכולם.
43
.
בית המשפט העליון עמד על יסודיותו של
ע רך
השוויון בשיטת המשפט הישראלי ,פעמים רבות מספור
והדגיש את החשיבות העליונה של
השוויון כאבן
הפינה של חברה מתוקנת, ואת החובה לעקור מן השורש
כל רמז ל
הפליה ו
ל .שרירות
44
.
היטיב לתאר זאת)השופט (כתוארו אז
'א
ברק בקובעו ,
21
כי"
השוויון הוא ערך יסוד לכל חברה
דמוקרטית, [...] הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה. השוויון
,שומר על השלטון מפני השרירות. אכן, אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה
כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות
המאחדים את החברה. היא פוגעת בזכותו העצמית של האדם."
45
. בדומה להסדרי הגיוס הקודמים
שביקשה
הממשלה לחוקק ,
הצעת החוק הנוכחית לא
מרככת את
הפגיעה
הנגרמת ל
כבוד האדם בשל ההפליה בגיוס לצה"ל , ואף מחריפה אותה ביחס לחוק השוויון
בנטל. וזאת, על אף שב שני
ה עשורים
האחרונים,
,כפי שפורט לעיל שב בית המשפט העליון
ופסק,
כי
הסדרי .הגיוס בתצורותיהם השונות אינם חוקתיים מפני שהם יוצרים הפליה ללא שוני רלוונטי בין שווים
46
.
,בענייננו הצעת החוק מפלה בין אדם לאדם על פי השקפת עולם דתית, ופוגעת בזכות לשוויון בהיבטים
הקרובים ביותר לליבת הזכות לכבוד האדם. נקודת המוצא הבסיסית לחיים אזרחיים
במדינה
דמוקרטית
היא נשיאה שווה בחובות אזרחיות .והנאה שווה מזכויות אזרחיות מושכלת יסוד זו חלה ביתר שאת לגבי
חובת הגיוס, שהיא מן החובות התובעניות ביותר–
היא
תובעת מ
בנות ו
מ בני החברה את שנותיהם
הטובות ביותר, היא פוגעת ממושכות
באוטונומיה שלהם ובחירותם ואף מביאה אותם
לידי סיכון שלמות
.גופם וביטחונם :כפי שעמד על כך הנשיא ברק22
."שירותו של אדם בשירות הצבאי היא זכות וחובה גם יחד חובת השירות פוגעת
.בשורה של חירויות יסוד של הפרט המשרת. כך באשר לשירות חובה בכל צבא
כך בוודאי באשר לשירות בצבא ההגנה לישראל .
שירות זה כרוך לא ם פע
בסיכון
זכותו
היסודית ביותר
של
כל פרט –
הזכות לחיים ולשלמות הגוף ]...[ .הפליה
באשר
ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבאפליות .האדם מוכן ליתן חייו
להבטחת
מולדתו .
הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך .הוא מצפה רק
לכך שגם
אחרים
ינהגו כמוהו ".
47
.
לא זו אף זו, הפגיעה בשוויון העולה מהצעת החוק חריפה יותר מהפגיעה שהייתה טמונה בחוק השוויון
בנטל.
בחוק הקודם היה מנגנון שבסופו עמדה, לכאורה, חובת גיוס לכל, במקרים בהם הממשלה לא
תעמוד בחוק הגיוס. הצעת החוק דנן פוסעת בנתיב אחר– אי-
עמידה ביעדי הג יוס תגרור אך ורק סנקציות
כלכליות, שתוטלנה על
מוסדות תורניים שהם ישיבה .
48
.
מלבד חוסר היעילות הצפוי של מנגנון זה, כפי שיפורט להלן, הוא
ביא מ לפגיעה חריפה יותר בשוויון
אף
מההסדר שקדם לו .זאת, מאחר ש
הצעת החוק איננה מתיימרת להביא כלל בסופו של תהל יך לידי חובת
21
בג"ץ953/87
פורז נ' ראש עירית תל-אביב-יפו(, מב2
)
309
', פס28
לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ברק(
1988
).
22
"ץ בג
6427/02
,התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל
(פ"ד סא1
)
619
', פס41
לפסק דינו של הנשיא ברק (
2006
.)
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
10
גיוס כלפי תלמידי הישיבות, כמו זו העומדת בפני כל אזרח ואזרחית בישראל, ואיננה מסמנת, אף בעתיד
הרחוק ביותר , קו סיום לתהליך צמצו מו של אי -השוויון המוצע .
,הלכה למעשה אף בשלבי הסיום
המאוחרים ביותר של ההסדר ארוך -
הטווח שמ
וצע
ב
הצעת החוק, לא עומדת חובת ג יוס לאף תלמיד
ישיבה
–
הגיוס תלוי ,ויוותר תלוי לעד על פי החוק המוצע, ברצונו הטוב ובשיקול דעתו של תלמיד
הישיבה .
49
. מעבר ל כך, הצעת החוק מחריפה את הפגיעה בשוויון אף בכך שמרככת את התנאים לקבלת דחיית שירות
או פטור משירות משר הביטחון . לכאורה, הצעת החוק "העתיקה" את התבחינים למתן דחייה ופטור
משירות צבאי מחוק
השוויון בנטל . אולם, בחינה מעמיקה של הצעת החוק מלמדת כי ההסדר החוקי בה
יוצר "דרכים עוקפות" וחריגים רבים לאותם תבחינים, שהקלו באופן משמעותי את היכולת המעשית
לקבלת דחיה ופטור משירות צב .אי ,ראשית כאמור, הצעת החוק מורידה את גיל קבלת הפטור הסופי
מגיל26
בחוק השוויון בנטל לגיל23
.
23
,שנית
הצעת החוק יוצרת כאמור מסלולי גיוס סדיר מקוצר של
שלושה שבועות או שלושה חודשים בלבד, המאפשרים את קבלת הפטור מהשירות הצבאי כבר בגיל21
.
,שלישית תלמיד ישיבה ב ן21
שיצהיר כי בכוונתו לשרת במסלולי הגיוס הסדיר המקוצר, יקבל באופן
אוטומטי צו דחיית גיוס אף מבלי לעמוד באף תנאי נוסף
מן התבחינים הקבועים בסעיף26
ה להצעת
החוק .
50
. כך, ה מנגנון המגולם בהצעה ממיר ב"נזיד עדשים" את חובת הגיוס כאילו מדובר בחובה שיש לה ערך
כלכלי גרי ,דא ו השלכות אי -
הגיוס על תלמיד הישיבה הן עקיפות .בלבד בעוד שצעיר או צעירה שאינם
חרדים ומועמדים לשירות ביטחון ייאלצו לשאת
בסנקציות
אישיות קשות
בעקבות סירוב להתגייס –
שיכולות להגיע עד לכדי מאסר בפועל, על תלמידי הישיבות המסרבים להתגייס לא
מוטלת כל סנקציה
אישית וישירה
, וככל שאכן תוטל סנקציה היא תוטל אך ורק על מוסד הישיבה .
51
.
,הנה כי כן
הסדר הגיוס המוצע ממשיך להפריד בין דם לדם ו הצעת החוק הנוכחית מסדירה יחס מפלה
כלפי כל תלמיד בישראל שהוא ל .א יוצא ישיבה
ג.2.
ההגדרה מיהו חרדי היא בעייתית
ולכן
האמצעי שנבחר בחוק אינו מגשים את מטרתו
52
.
הצעת החוק, בדומה לחוק
השוויון בנטל .", מבקשת לעגן בחוק הגדרה ל"מיהו חרדי על אף הקשיים
,הטבעיים שבשרטוט הגדרה זו שמבוססת על שאלות תרבותיות וחברתיות רבות, הצעת החוק נוקטת
.בהגדרה שמעוררת אתגרים מעשיים ומציבה סימן שאלה על יכולתו של ההסדר להשיג את תכליותיו
על אף מורת הרוח שהביע בית המשפט מהגדרה זו בחוק
השוויון בנטל , הצעת החוק משתמשת בהגדרה
מורחבת אף יותר, באופן שמרוקן מתוכן את מודל מכסות ויעדי הגיוס, ופוגע ביכולת של החו ק להשיג
.את תכליתו
53
.
"ההגדרה בהצעת החוק ל"חרדי–
אשר גיוסו נחשב לטובת מילוי מכסות הגיוס– מתייחסת ל מי שדחה
את שירותו הצבאי בשל לימודים בישיבה גבוהה או ."לחילופין כל "בוגר מוסד חינוך חרדי החלופה
,"השנייה, "בוגר מוסד חינוך חרדי מתייחסת לכל מי שלמד
שנתיים בלבד ,
בגילאים14
–
18
במוסדות
מוגדרים
, שהם מוסדות תורניים -חרדיים .
54
.
הצעת החוק אף הרחיקה לכת, ולמרות ביקורתו החריפה של בית המשפט העליון מתחה והרחיבה עוד
את הגדרת "חרדי" שהופיעה בחוק
השוויון בנטל . זאת, מפני שהצעה זו כוללת בתוכה אף מיועדים
23
ובשלוש השנים הראשונות של החוק אף לגיל21
(בשנתיים הראשונות לתחולת החוק) ולגיל22
(בשנה השלישית לתחולת
.)החוק
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
11
לשירות שהם "בוגרים של מרכז
השכלה לנוער נושר ובסיכון המיועד לתלמידים חרדים", ששר הביטחון
.יקבע בצו
הגדרה רחבה
זו מוקשית ובעייתית במיוחד
במספר היבטי
ם כפי שיפורט להלן .
55
.
,ראשית בית
המשפט העליון
כבר עמד על כך ש הגדרה
זו
היא הגדרה מרחיבה במיוחד, ובכך מהווה פגם
.ביכולת של החוק להשיג את תכליותיו24 ברי לכל , כי ההגדרה האמורה כוללת בתוכה גם תלמידים שעזבו
את מערכת החינוך החרדי בגיל16
, לאחר שלמדו
בה שנתיים בלבד
ואף ,יוצאים בשאלה אשר היו
.מתגייסים בלאו הכי ועמד על כך ביתר דיוק ה שופט הנדל :בקביעתו25
"הגדרה מרחיבה זו שמה ללעג את יעדי הגיוס ,
ומאפשרת לעמוד בהם באופן
פיקטיבי, באמצעות מתגייסים שנשאו בלאו הכי בחובת גיוס –
אם משום שמעולם
לא למדו בישיבה (אלא במוסד לימודי אחר המקיים זיקה לציבור החרדי), ואם
משום שנטשו אותה בגיל מוקדם. ודוק, בשערי ההגדרה באים מתגייסים שסיימו
את לימודיהם במוסדות "חרדיים" בגיל16
–
יהיו אשר יהיו מצבם החברתי, שיוכם
הקהילתי, מקום לימודיהם או תפיס ת עולמם הדתית במועד הגיוס, שנתיים ויותר
]...[ .לאחר מכן נדרשת מידה גדושה של ציניות ותעוזה כדי לנופף בשירותם הצבאי
"של "יוצאים בשאלה–
אזרחים שבחרו לעזוב את הקהילה החרדית, ולהשתלב
בחברה הישראלית הרחבה–
כתעודת כשרות למשטר אי-
הגיוס של תלמידי
הישיבות החרדיות.
אזכיר כי הסדר הפטור נועד לצמצם את הפגיעה בשוויון
באמצעות הגדלת מספר המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות החרדיות הנהנים
,מפטור, כך שגיוס חרדים שאינם תלמידי ישיבות, שלא לדבר על חרדים לשעבר
".אינו תורם מאומה לתכלית זו
56
.
,אם כן
הה
גדרה בהצעה ,אשר מותחת עוד יותר ההגדרה שהופיעה בחוק
השוויון בנטל , היא רחבה
במיוחד וטומנת בחובה מספר רב של מתגייסים–
שזיקתם למונח 'חרדי' רופפת במיוחד–
ולכן, מהווה
.פגם ממשי בספירת המתגייסים לשירות הביטחון
57
. הרחבת ה
ה גדרה
גם ל"מרכזי השכלה לנוער נושר ובסיכון המיועד לתלמידים
"חרדים , שנוספה במסגרת
,הצעת החוק אך נעדרה מתזכיר החוק כפי שפורסם להערות הציבור
מוסיפה ל מכסות הגיוס אלפי
מיועדים לשירות ש
סביר להניח ש
היו מתגייסים בלאו הכי ,
ומשפיעים באופן ניכר על מילוי מכסות
הגיוס . למעשה משרד הביטחון מבקש לקיים תרמית מספרית חריפה במיוחד כא שר ספירתם של נוער
חרדי נושר-
שאינו נמנה על תלמידי הישיבות-
מעצימה את
העיוו ת, הזיוף
ומצג השווא
שנוצר במסגרת
המספרים ל
מילוי יעדי הגיוס.
26
בוודאי, כאשר ידוע ש חלק משמעותי מבוגרי מוסדות אלו אינם
מחזיקים בתפיסת עולם חרדית, וצפויים להשתלב בעתיד במסגרות השירות הצבאי והאזרחי כשיגיעו
.לפרקם27
58
.
דברי ההסבר להצעת החוק מצהירים על כך בפירוש ובבירור, בכך שמציינים כי לטובת מילוי מכסות
הגיוס ייספרו כאלה העונים להגדרה הנרחבת "חרדי" בחוק, גם אם לא דחו את גיוסם ולו יום אחד על
בסיס הוראות החוק, ולא למדו בישיבה גבוהה כל ל בטרם התגייסו לצבא. דהיינו, החוק מנוסח באופן
.מכוון על מנת להכניס תחת מוטת כנפיו אף את מי שאינו אוחז בהשקפת עולם חרדי בעת גיוסו לצה"ל
59
. אף על פי ש ,השאלה כיצד יש להגדיר את המונח "חרדי", כאמור, היא מורכבת ביותר אנו סבורים כי
ההגדרה
שנקבעת בחוק צריכה להתאים ל.תכלית הוראת החוק
כך, למשל, נורמה שתכליתה עידוד
24
בג"ץ
התנועה לאיכות השלטון , לעיל ה"ש8
', פס87
ו-
99
לפסק דינה של הנשיאה )(בדימוס 'נאור, פס5
לפסק דינו של השופט
'הנדל, פס7
לפסק דינו של .השופט מלצר
25
'שם, פס5
.לפסק דינו של השופט הנדל
26
לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת2018
היו בישראל6,813
בני נוער חרדים בגילאים13
–
18
, כשכמות זו
:הולכת וגדלה באופן משמותי משנה לשנה; ראו מרכז המחקר והמידע של הכנסת
טיפול הרשויות בנוער חרדי בסיכ ון ובסכנת
נשירה ממערכת החינוך (
2018
.)
27
אסף מלחי "חנוך לנער
על פי
דרכו :
מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים "
המכון הישראלי לדמוקרטיה - מחקר מדיניות
152
(
2020
.)
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
12
השלמת השכלה והשתלבות בעולם התעסוקה המקצועי, ראוי שתכניס תחת הגדרתה אף בוגרי מוסדות
,חינוך חרדיים, שאינם מקיימים כיום אורח חיים חרדי. לעומת זאת, הצעת החוק דנן שתכליתה
העיקרית
היא צמצום אי -השוויון בגיוס , צריכה לשרטט הגדרה מתאימה לתכליתה–
צמצום אי-
השוויון בגיוס
לצה"ל.
60
.
ההגדרה המוצעת כעת, נמתחת ומכניסה תחת כנפיה מעגל רחב בהרבה של אוכלוסייה, באופן שמאפשר
.מאחז עיניים סטטיסטי ו"משחקי מספרים" שיעניקו חזות ריקה של עלייה בנתוני הגיוס בלבד
61
.
" לכן, יש לתקן את הגדרת מיהו חרדי" בנוסח ההצעה, כך שת תבסס על מאפייניו של המועמד לגיוס
בהווה , ולא תעשה שימוש כוזב במי שהיו מתגייסים אף בהעדרו של החוק כע לה תאנה שמסווה את העדר
.השוויון
62
. שנית, צוות נומה , שחקר את מחדל השקרים בנתוני הגיוס, קבע במסגרת מסקנותיו כי ההגדרה
הקיימת בחוק השוויון בנטל ל"חרדי" מייצרת מורכבות מעשית בתהליך הספירה. זאת,
מפני
ש אדם
שמנהל אורח חיים חילוני, אך בנעוריו הייתה לו זיקה לחברה החרדית, עשוי להיכלל במסגרת מכסות
.הגיוס
63
. על כן, חלק
מהנספרים ,כפי שצוין לעיל
לטובת מילוי המכסות אינם מקיימים אורח חיים חרדי בפועל .
מלבד הקושי המעשי אליו מובילה הגדרה זו, התייחס צוות נומה אף אל קשיים מהותיים הנובעים
" מהגדרה זו, כגון
תחושת הזיוף " שהוא מייצר בקרב היחידות האמונות על משימת הספירה ופגיעה
בנראות
הציבורית של משימת צמצום אי-
.השוויון בגיוס לצה"ל28
64
.
" יצוין, כי לפי דברי ההסבר להצעה, ההחלטה להותיר על כנה את ההגדרה
חרדי " בתצורתה המרחיבה ,
מבוסס
ת על המלצ
ו ת הוועדה
המקצועית
לבחינת גיוס בני
הציבור החרדי , שגרסה
כי גם מי
שעזב את
העולם החרדי מתמודד עם אותם קשיים סוציאליים ,וחברתיים בתהליך הגיוס והשירות ולכן נדרש ליחס
מועדף ב
השתלבותו במערך השירות הביטחוני והאזרחי.
29
65
. יחד עם זאת, טיעון
זה
העומד ביסוד ההחלטה להותיר א " ת ההגדרה
חרדי "בהצעה
,כפי שהיה
איננו
רלוונטי לשאלת הגדרת "ח "רדי
לטובת מילוי המכסות . אין כל
קשר בין הצורך ל הקל על האתגרים של
אלו שאינם רכשו השכלה –
באמצעות הכשרה מקצועית ייחודית, הענקת ערוצי סיוע, השלמת השכלה
והתאמת הליכי המיון–
.לבין השימוש במי שהיו מתגייסים בלאו הכי לצורך מילוי המכסות
66
.
,למעשה ניתן להפריד בנקל בין ההגדרות בחוק לטובת מילוי המכסות לבין ההגדרות הפנים-
צבאיות
המנחות את מתן הסיוע לחרדים או חרדים-לשעבר הנד
רשים לכך, ו אין כל היגיון בשימוש בהגדרת
."חרדי" כה מרחיבה במסגרת הצעת החוק לשם מילוי מכסות הגיוס
67
.
,לא זו אף זו מהצעת החוק כלל
לא ברור האם מעבר להכללת החרדים לשעבר ב
מילוי מכסות הגיוס ,
יש
כל כוונה גם להעמיד לרשותם את כל אמצעי השילוב המוצעים לחרדים שומרי תורה ומצוות במסלולי
השירות הייעודיים המוצעים להם.
30
מסלולים צבאיים של השלמת השכלה (קורס להשלמת השכלת
,יסוד או קורס תעודת גמר תיכון), מנגנוני תמיכה לטובת חיילים בודדים או חיילים בעלי משפחות
28
צוות הבדיקה בנושא נתוני גיוס חרדים לצה"ל , לעיל ה"ש14
.
29
תמצית המלצות של הועדה המקצועית של משרד הביטחון לבחינת גיוס בני הציבור החרדי: "
צעירים אשר התחנכו בציבור
החרדי ופרשו מאורח חיים זה במהלך גילאים14
–
18
, מגיעים מרקע
סוציו-
אקונומי דומה ונושאים עמם אתגרים דומים לאלו של
הצעיר החרדי ביחס להשתלבות במערך השירות לצה"ל, השירות הלאומי או שוק העבודה. [...] לפיכך, האתגר בגיוס לשירות צבאי
"דומה לזה של כל צעיר חרדי אחר, ויש לראות בהם חרדים שהתגייסו לשם מדידת יעדי הגיוס .
30
מרכז המח קר והמידע של הכנסת
שירות צבאי של חרדים וחרדים לשעבר ', בעמ20
(
2018
.)
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
13
ומנגנוני תמיכה וסיוע לחיילים משוחררים כלל אינם מוסדרים במסגרת
חוק שירות ביטחון, אלא
.בפקודות מטכ"ל ובהסדרים אחרים31
68
. יש לציין כי אין בידי צה"ל או משרד הביטחון אינפורמציה לגבי שיעור החרדים -
לשעבר המשרתים
בצה"ל.
למרות זאת, ניתן לראות כי מתוך7,250
חרדים ששירתו בצה"ל נכון לחודש אוגוסט בשנת2018
,
19%
(
1350
) שירתו במסגרת
כלל צה"לית, ולא במסלולי השירות הייחודיים לחרדים. ניתן לתהות האם
שיעור גדול מאותם משרתים הם חרדים-
,לשעבר. כמו כן, שליש מהחיילים החרדים הם חיילים בודדים
.עובדה שיכולה להוות אינדיקציה מסויימת למספרם של היוצאים בשאלה מתוכם32
69
.
,על כן
השימוש בהגדרה כה רחבה לאפי ון ה"חרדי" במסגרת חוק שירות ביטחון, בשל האתגרים הדומים
אותם חווים חרדים וחרדים -
לשעבר במהלך השירות, משולל כל
היגיון ,אינו משרת את תכלית החוק
ואף
אינו מקל על יוצאים בשאלה להשתלב בשירות הצבאי.
70
.
,הנה כי כן
ניתן לסכם
כי ה
הגדרה הרחבה מדי של מיהו "חרדי" אינה נכונ ה במקרים רבים של מתגייסים
– כ
פי שבית המשפט העליון היטיב לציין; היא
עלולה לש "בש את הליך הספירה ולהביא שוב ל"לפברוק
נתונים–
כפי שצוות נומה
קבע במסקנותיו
; ו היא
משרתת למעשה באופן חד-
צדדי את מנגנון ההפחתה
התקציבי, בכך שהיא מזכה את הישיבות על תלמ ידים שהיו מתגייסים בין כה וכה. אם כן, לאור מתיחת
ההגדרה בהצעת החוק אף אל מעבר לגבולות ההגדרה שבחוק
השוויון בנטל , נראה שכלל חיצי הביקורת
הציבורית, המקצועית והשיפוטית שהוטחה בהגדרה הקודמת רלוונטית ביתר שאת כלפי ההגדרה בהצעת
.החוק
ג.3.
היעדר האפקטיביות של מנגנון
ההפחתה התקציבית
71
.
,כפי שצוין לעיל ליבת
המתווה של הצעת החוק, מצויה בס עיף26ט ז ,להצעה
הקובע את ההשלכות של אי -
ע .מידה ביעד הגיוס השנתי הכולל הצעת החוק
מתמקד ת
בהצבת תמריצים שליליים
ל.ישיבות עצמן
על
,פי הצעת החוק
ככל שמספר המתגייסים בפועל היה נמוך מ-
95%
מיעד הגיוס
השנתי
הכולל , יופחת סכום
התמיכה השנתי הכולל
.של הישיבות זאת, תוך החרגה של "ישיבות מעודדות גיוס" המוגדרות על פי
,שיעור המתגייסים מתוך הישיבה שקבוע .בתוספת לחוק והולך ועולה משנה לשנה
72
. ההפחתה בתקציב הישיבות החרדיות
מוגדרת בהצעת החוק באופן הבא33
–
26
.)טז(א חת פ מספר המתגייסים בפועל ,בשנת גיוס מסוימת ,החל משנת
הגיוס
2023
ואילך ,מ־95%
מיעד הגיוס השנתי הכולל (בסעיף זה –
אי-
עמידה
ביעד) ,
יופחת סכום
התמיכה שישתלם בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל
צו
דחיית שירות ,בשנת הכספים
שתחילתה לאחר תום אותה שנת גיוס .
ובהמשך, מוגדר סכום התמיכה כך34 –
)(ו"סכום התמיכה "
- הסכום
המשתלם
על ידי
המדינה בהתאם למבחנים
שקבע
שר החינוך מכוח סמכותו לפי סעיף 3
א לחוק
יסודות התקציב ,למוסד
תורני
31
:ראו, למשל
פ 'קודת מטכ"ל מס0102.37
:
השכלה לחיילים בצה"ל–
,לימוד השכלת יסוד לחיילים בשירות סדיר15
בנובמבר
1977
;
פקודת מטכ"ל35.0210
חוקת התשלומים למשפחות חיילים בשירות חובה - נוהל הגשת הבקשות ואישורן ,
10
ביולי1990
;
חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד-
1994
.וכיוצא באלה
32
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שירות צבאי של חרדים וחרדים לשעבר (
2018
.)
כמו כן, לפי סקר של הלשכה המרכזית
,לסטטיסטיקה שבחן את מידת הדתיות של נשאלים בגילאים20
–
39
שהשתייכו בהיותם בני15
לחברה החרדית, נמצא כי
8.7%
מן הנשאלים אינם מגדירים עצמם כחרדים. ניתן להסיק מכך שלפחות1,000
חרדים עוזבים את החברה החרדית ויוצאים בשאלה
בכל שנה.
לניתוחים נוספים לגבי היקף תופעת היציאה בשאלה :בחברה החרדית ראו נרי הורביץ "יציאה בשאלה: סיכון, סיכוי
"ומדיניוות חברתית11
-
16
(ירושלים, יש ,ראל: עמותת יוצאים לשינוי2018
)
33
'ס26
.טז(א) להצעת החוק
34
'ס26
.טז(ו) להצעת החוק
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
14
שהוא ישיבה ,בעבור לימודי תלמיד ישיבה ;
73
. כהערה
מקדימה נציין,
כי
ברמה המהותית
ההסדר אשר ממיר את חובת הגיוס של הפרט בשלילת מענקי
.תקציב מהקולקטיב מעורר אתגרים תיאורטיים משמעותיים ברור לכל, כי הטלת סנקציה בדמות
שלילת תקציב
מכלל הישיבות
.אינה מרפאת את הפגיעה בזכות לשוויון שנובעת מההפליה בגיוס לצה"ל
74
. כמו כן ,
שלילת פריבילגיה בדמות מענקים תקציביים ייחודיים שמקבלות הישיבות הגבוהות, אינה
משמשת כמכשיר הולם לאיזון הפגיעה בשוויון הנובעת מאי-
.הגיוס
75
.
,יש להבהיר
אי -
גיוס לצה"ל הוא
חובה אישית , אשר מטבעה צריכה לגרור
סנקציות אישיות.
,כך
אי -
ע מידה ביעדים ממשלתיים מהווה
מחדל ממשלתי, אשר מ
טבעו צריך לגרור בדק-
,בית ממשלתי. לכן יש
לתמוה על ההצדקה בשימוש
הסנקציה הכלכלית הקולקטיבית
.במקרה של אי גיוס
76
.
והנה, אף ברמה המעשית, היכולת האפקטיבית של המתווה המוצע להשיג את תכליות הדין–
צמצום
אי-
השוויון בגיוס לצה"ל–
.מוטלת בספק
השימוש בכ לי של סנקציות כלכליות טומן בחובו בראש
,ובראשונה קשיים מעשיים, וישנו סימן שאלה גדול המוטל על הקשר הרציונאלי שבין האמצעי לבין
'תכליתו, שפוגם במידתיות ההסדר וביכולתו לצלוח את מבחני פסקת ההגבלה המנויים בס 8
:לחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, וזאת משתי סיבות מרכזיות .
77
.
מבלי להיכנס לשאלה העקרונית האם הפחתה תקציבית מתקציב הישיבות החרדיות אכן תוכל להרתיע
את מנהלי הישיבה, כבר עתה נבהיר כי
למעשה
מדובר
במנגנון
חסר
כל שיניים.
78
. אנו סבורים, כי בסיס השגיאה המעשית בהצלחת הסנקציות הכלכליות היא ב
הנחת המוצא של ה ,הצעה
שה חלק הארי של תקציב הישיבות
יגיע גם לאחר הטלת סנקציות
רק דרך תקציבים המחולקים על בסיס
סעיף3
א
חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
1985
" :(להלן
חוק יסודות התקציב)"
לטובת
מוסד תורני
שהוא
ישיבה ,בעבור לימודי תלמיד ישיבה . הנחה זו מבססת את הרציונאל המארגן של החוק, לפיו
הפח תה
מסוימת מתקציב זה תוכל להוות תמריץ שלילי חזק ביותר לישיבות להוציא את תלמידיהן.לגיוס
79
.
ניתן להעלות על הדעת דרכים רבות בהן תוכלנה הישיבות לקבל כספים מכוח סעיפי
תקציב אחרים ,
.אשר תצמצמנה באופן ניכר את האפקטיביות של התמריץ הכלכלי השלילי דרכים אלו
מאפשרות הלכ ה
למעשה לעקר את ההפח תה התקציבית מהאלמנט המתמרץ שלה, שכן התקצוב החלופי ישכך את המהות
ההרתעתית של אי-
.תקצוב הישיבות והכוללים
80
.
כך, למשל, החוק לא מייצר מחסום בפני מימון הישיבות הגבוהות דרך תקציבי
ה רשויות
ה
מקומיות ,
שאינן כפופות ישירות נורמטיבית לחוק יסודות
התקציב.
35 כמו כן ,
החוק לא מייצר מחסום בפני העלאת
תקציבי הישיבות דרך צינורות תקציביים אחרים–
שאינם מיועדים באופן ישיר למוסדות לימוד תורניים
–
דרך משרדי הממשלה
השונים ובאמצעות
העברת כספים קואליציוניים .
36
זאת ועוד, החוק לא מונע
איזון של ההפחתה התקציבית באמצעות הגדלת תקציבים אחרים המוענקים לציבור החרדי–
כגון
35
נוהל תמיכות למוסדות ציבור בידי רשויות מקומיות מוסדר במסגרת חוזר מנכ"ל משרד הפנ ים4/2006
"נוהל תמיכות
( "במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות23.8.2006
.)
36
כך, למשל, בשנת2019
נחשף כי כ-
86
מיליון שקלים עברו למוסדות תורניים דרך משרד הרווחה, תחת הכותרת "תקציב
לפנימיות" שמיועד לתקצוב179
" ;המוסדות שתוקצבו תחת סעיף זה היו מוסדות תורניים משרד הרווחה מתקצב רק מוסדות
"תורניים בסעיף תמיכה שנועד לילדים נזקקים שקוף (
10.7.2019
)
https://shakuf.co.il/9162
; בנוסף, ראו באתר "התקציב
:הפתוח" את רשימת המוסדות המתוקצבים תחת סעיף זהhttps://next.obudget.org/i/budget/0023103801/2016?li=2
.
לדוגמה נוספת, ב חודש אוגוסט2020
', במסגרת דיוני הוועדות בתיקון מס50
לחוק יסוד: הכנסת (המכונה "פשרת האוזר") הועברו
כ-
400
מיליון שקלים לטובת הישיבות הגבוהות והכו ללים, מחוץ למסגרת התקציבית, במסגרת התקציב ההמשכי. ראו: פרוטוקול
ישיבה118
של ועדת הכספים, הכנסת ה-
23
(
23.8.2020). לדוגמה נוספת, ב חודש יולי2020
חולקו תווי המזון בשווי700
מיליון
שקלים בהוראת שר הפנים דאז אריה דרעי, דרך הרשויות המקומיות על בסיס רכישת השירות
;מרשתות המזון
זוהי דרך נוספת
בה ניתן להעביר לארגונים לא ממשלתיים סכומי עתק שלא על בסיס סעיף3
.א לחוק יסודות התקציב
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
15
תקציבי אברכי ם אינדיבידואליים דרך משרד הדתות, שאינם חוסים תחת ההגדרה של התקציב המופחת
בחוק, אך יכולים "לאזן" את ההפחתה באופן שיצמצם את ההשלכות של הסנקצי .ה התקציבית אמצעי
תקציבי נוסף באמצעותו ניתן לתקצב את מוסדות הלימוד התורניים הוא רכישת שירותים ו"תמיכות
'בעין", אשר אינם כלולים בתמיכות הממשלתיות מתוקף ס3א
לחוק יסודות התקציב ; פעולות תקציביות
.אלו מסתכמות במילארדי שקלים מדי שנה בשנה37
81
. יתרה מכך,
הצעת החוק אינה קובעת הפחתה על תקציבים המיועדים למוסדות תורניים מתוקף סעיף21
לחוק יסודות התקציב .סעיף אשר
מסדיר את התמיכה הממשלתית בתאגידים שהוקמו מכוח חוק או
החלטה מיניסטריאלית, אשר יכולים להוות
צינור
נוסף
להעברות תקציביות
למוסדות הלימוד התורניים
.עצמם38
82
. יש לציין, כי אין מדובר ברשימה סגורה של דרכים לעקוף את הורא
ו ת החוק. הסמכות הרחבה והגמישות
,המוענקת לממשלה ולכנסת בתכנון וניהול התקציב אינן מאפשרות לייצר חומה בצורה ממשית שתמנע
באופן אפקטיבי מתן תמיכות חלופיות לתמיכות המסורתיות שמופחתות במקרים של אי-
עמידה ב יעדי
הגיוס .ולכן , מנגנון ההפחתה התקציבית לוקה בכשל מבני חמור שאינו מאפשר לו להשיג את תכליתו
המוצהרת– צמצום אי -
.השוויון
83
.
,מלבד כל האמור לא ניתן
להתעלם מהעובדה כי
השימוש בתמריץ כלכלי שלילי
עשוי לעודד
ישיבות
להתבסס על תשלומי תלמידים או על מימון פרטי
.חלופי לתמיכות הממשלתיות הקיימות כיום
תהליך
מעין זה עלול להביא להפליה פנימית בגיוס לצה"ל בתוך עולם הישיבות בין ישיבות עשירות, מיוחסות
ומבוססות לבין ישיבות שאינן
.כאלה
.הפליה זו, המבוססת על מעמד כלכלי, היא קשה ביותר
84
. לא זו אף זו, הפעלת סנקציה כלכלית קולקטיב ית בלבד בגין אי-
,גיוס
עלולה להביא עד
לכדי מצב בו
יהיה
"לקנות" את קבלת ה
פטור מצה
"ל בתשלום נוסף על הלמידה בישיבה.
שלילת התקציבים הממשלתיים
מהישיבות, כאמור, עלולה להוביל לכך שהישיבות יעברו להישענות כלכלית על תשלומי תלמידים, על מנת
להמשיך את הלימודים בישיבה
חרף ההפחתה מהתקציב
הממשלתי ,. התוצאה הישירה של תרחיש זה
היא יצירת מצב בו רק
מי שבכוחו הכלכלי לממן באופן עצמאי את ל
ימודיו בישיבה יזכה בפטור מגיוס ,
ומי שלא–
ייאלץ להתגייס. תרחיש סביר זה, יביא לפגיעה כפולה בשוויון, בשני היבטים. בהיבט ,האחד
;תעמוד הפגיעה הבסיסית הנובעת מעצם הסדר הגיוס המפלה כמפורט לעיל
בהיבט השני תעמוד הפגיעה
בשוויון
הנובעת מכך
שמי שייהנה מהפטורים שמקנה
"הסדר הגיוס הוא "בעל המאה–
ובכך, הפטור
יהפוך
, דה-
,פקטו
למוצר
" הנמכר
למרבה במחיר ."
85
.
,אשר על כן
ניתן לקבוע כבר כעת כי מנגנון ההפחתה התקציבי אינו צפוי לעמוד במבחן המציאות ולמ לא
את תפקידו בצמצום אי -
.השוויון
ברמה התיאורטית ,
,ההפחתה התקציבית הקולקטיבית חסרת הצדקה
בהחלפתה את חובת השירות הצבאי בסנקציה כלכלית בלבד, ובסימונה קולקטיב שלם של ישיבות ולא
.של יחידים
ברמה המעשית ,בחינה
מדוקדקת של המנגנון חושפת את היותו
חסר שיניים ומלא בחורים .
למנגנון אין כל כושר התמודדות עם אמצעים תקציב ,יים אחרים שיכולים לאזן את ההפחתה התקציבית
37
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
תמיכה ממשלתית במוסדות ציבור
11
(
2010
). כמו כן, הדו"ח מצביע על פערים משמעותיים
'בין נתוני החשב הכללי לבין נתוני אגף התקציבים במשרד האוצר לגבי תמיכות במוסדות לא ממשלתיים מתוקף ס3
א לחוק
יסודות התקציב; פערים אלו
'מצביעים על הגמישות הקיימת בהעברות תקציביות למלכ"רים שלא מתוקף ס3א לחוק י סודות
.התקציב
38
'בהקשר זה, יש לציין כי בס3
ב לחוק יסודות התקציב קבועה סמכות האוצר להפחית מתקציביהם של גופים הפועלים כנגד
'עקרונות המדינה, וסעיף זה מתייחס הן לגופים המתוקצבים על מתוקף ס21
'והן על גופים המתוקצבים מתוקף ס3
א. אילו היה
המחוקק מעוניין לייצר
סנקציה כלכלית אפקטיבית על אי-
עמידה במכסות הגיוס, היה עליו להתייחס במסגרת הצעת החוק אף
'לתמיכות הניתנות דרך ס21
.לחוק יסודות התקציב
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
16
והוא אינו לוקח בחשבון את האפשרויות הנוספות "להשגת תקציבים", ואפילו אפשרויות
של החלפת
."המימון הציבורי במימון פרטי, שעשויה להביא למצב של מכירת פטור מצה"ל "למרבה במחיר
ג.4.
הקשיים שמעורר מנגנון המכסות
86
. כ
פי שהורחב לעיל , הצ עת החוק ממשיכה בדרך שסלל ההסדר הקודם לה, ומבוססת על מנגנון מכסות
גיוס. העיקרון העומד ביסוד המנגנון מבוסס על שיטה לפיה לאי-
הגיוס תהיינה השלכות אך ורק אם לא
התגייסו מספיק
תלמידי ישיבות
באותה השנה. תמונת המראה של הסדר זה, היא שגיוסם של מעט מלבין
את הפטור של ר .בים ,לעמדתנו מנגנון המכסות מעורר קשיים, הוא מחריף ומנציח את ההפליה בין שווים
והוא פוגע בעקרונות ובערכים.עליהם מבוסס הגיוס לצה"ל
87
.
על אף שהעלאת מכסות הגיוס השנתית יוצרת לכאורה מראית עין של צמצום הפגיעה בשוויון, אין במנגנון
זה בכדי לצמצם את הפגיעה בשוויון, ו אף ההפך הוא הנכון. אמנם
ה
שאיפה להגיע לה סדר גיוס בהסכמה
היא אידיאל ראוי, אך מנגנון מכסות הגיוס יוצר תהליך הפוך–
הוא מלבין ומנציח בספר החוקים את
הפגיעה בשוויון, הופך את ההפליה לשיטה כשרה למהדרין
ויוצר דה-
פקטו שתי מערכות חוק לשתי
אוכלוסיות שונות , אחת רכה ואחת נוקשה, המובחנות על בסיס השקפה דתית בלבד. עמד על כך בית
המשפט העליון מפי הנשיאה )(בדימוס
נאור בקובעו כי –
"מודל יעדי הגיוס, העומד בליבת הסדר הגיוס החדש, פוגע מעצם קיומו בשוויון. בעוד
שלגבי רוב המשרתים בצבא חלה חובת גיוס כללית, הרי שביחס לתלמידי הישיבות
נקבע הסדר המאפשר לדחות את שירותם של רבים–
ובשלב מאוחר יותר לפטור אותם
כליל –
ובלבד שקבוצה אחרת של תלמידי ישיבות, בהיקף שקבעה הממשלה, התגייסה
לצבא או לשירות הלאומי-
."אזרחי39
88
.
לא זו אף זו, יצירת מסלולי הגיוס הסדיר המקוצר, עלולה לשמוט את הקרק ,ע תחת כל מנגנון יעדי הגיוס
ככזה שיש לו פוטנציאל לצמצם את אי-
השוויון בגיוס לצה"ל. כאמור, מסלולים אלה מעניקים לתלמידי
הישיבות אפשרות להתגייס לשירות סדיר מקוצר של כשלושה שבועות או שלושה חודשים, שבסופו יקבלו
.פטור מיתרת השירות ,אולם מהצעת החוק לא עולה בבירור האם אותם מתגייסים לשירות סדיר מקוצר
.ייספרו לטובת מילוי יעדי הגיוס
89
.
מיותר לציין כי אילו ה מתגייסים למסלולי השירות הסדיר המקוצר
ייספרו לטובת מילוי מכסות הגיוס ,
ממודל יעדי הגיוס יוותר רק כלי ריק שכל תכליתו היא
יצירת מצג שווא מעוות של צמצום אי-
.השוויון
שירות של21
ימים בצה"ל קצר פי
45
משירות מלא, ואורכו כאורך תקופת הטירונות הקצרה ביותר
.בצה"ל ,בהתאם לכך ברור לכל כי ספירת אדם ששירת בצבא21
ימים בלבד\
כמי שמילא את חובתו
האזרחית לשירות צבאי, מרוקנת את מודל יעדי הגיוס מתוכנו לחלוטין, ומשדרת מסר מבזה כלפי מי
שמשרתים שירות צבאי מלא. על כן, אנו סבורים כי יש להבהיר באופן בלתי משתמע
לשני
פנים כי
.המתגייסים במסלולי השירות הסדיר המקוצר לא ייספרו לצורך מילוי מכסות הגיוס
90
. מלבד העובדה שמנגנון המכסות מנציח ומכשיר את אי -
השוויון, הוא אף מוקשה לגופו. התפיסה לפיה
מילוי חוב ,ה על ידי פרט אחד מסירה את נטל החובה מפרט האחר מעוררת קשיים מעשיים ותיאורטיים
.ובית המשפט העליון עמד על כך בפסק דינו40
91
.
,ראשית מבחינה נורמטיבית, לא ברור כיצד העובדה ש תלמיד ישיבה
מחויב בגיוס מאפשרת ומצדיקה
את אי -
.גיוסו של אדם אחר יש קושי אינהרנטי בגישה אשר
מתנה את קיומה או העדרה של חובה אזרחית
39
בג"ץ
התנועה לאיכות השלטון , לעיל ה"ש8
', פס44
לפסק דינה של הנשיאה )(בדימוס .נאור
40
'שם, פס7
לפסק דינו של השופט מלצר ופס '
99
לפסק דינה של הנשיאה )(בדימוס .נאור
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
17
.אינדיבידואלית, בשאלה האם חובה זו מולאה על ידי אזרח או קבוצת אזרחים אחרת
92
.
,שנית
השימוש במנגנון המכסות פוגע במרקם החברתי בישראל ובעקרונות הסולידרי ות עליהם מבוסס
הגיוס לצה"ל כצבא-עם עוד מקום המדינה. אין צורך להכביר במיל ים על חשיבותו הסמלית, הלאומית
,והעקרונית של הגיוס לצה"ל, ועל תפיסתו כצבא עם ממלכתי ושוויוני
המבוסס על עקרון יסוד של "גיוס
לכל". המנגנון עליו מבוססת הצעת החוק מקעקע את התפיסה היסודית לפיה הגיוס לצבא מהווה חובה
וזכות, כשני צדדים של אותו המטבע, בכך שהופך את ה "גיוס לצה"ל למעין מזבח עליו מקריבים "ראשים
ספורים ומדודים למען הצלת אחרים. תפיסה זו פוגעת בערכיו של צבא ההגנה לישראל ובעקרונות היסוד
.של השירות בו
93
. בית
המשפט העליון כבר
עמד על מנגנון המכסות כשיטה ש אף לבדה עשויה להכשיל את ההסדר מצליחת
מבחני פסק ת ההגבלה, ובלש ון השופט )(כתוארו אז:מלצר41
"
התניית פטור פרטני, או שלילה שלו בעמידה ביעדי גיוס קולקטיביים של מי שהוגדרו
כמשתייכים לאוכלוסייה החרדית–
.אין לה קשר רציונלי לתכלית הנטענת התנייה
כזאת הופכת את הפרט כ"שבוי" של הכלל וגם בכך היא נכשלת בדרישת המידתיות ."
94
. יתרה מכן, יצוין, כי גובהן של המכסות שנק
בעו במתווה המוצע
בהצעת החוק הוא
נמוך במיוחד
ביחס
ל
מכסות הקודמות ב חוק
השוויון בנטל , ואף פונקציית הצמיחה של המכסות לאחר שנת2036
היא מתונה
.ביותר יש לציין כי הצעת החוק אכן מיטיבה לפרט את יעדי הגיוס השנתיים לטוו ח הארוך ולעגן אותם
בחקיקה ראשית .
42
,למרות זאת גו
בה המכסות הקבועות הוא נמוך במיוחד, בשני היבטים מרכזיים
.עליהם נרחיב
95
.
בהיבט של גודלן הנקוב של מכסות הגיוס
–
המכסות הקבועות בתוספת להצעת החוק קטנות באופן
משמעותי מיעדי הגיוס שנקבעו בהחלטת הממשלה על בסיס חוק
השוויון בנטל ,. כך, למשל יעד הגיוס
לשנת2016
, על פי החלטת הממשלה, עומד על5,200
משרתים חרדים)(בשירות צבאי או אזרחי.
43
,לעומת זאת יעד הגיוס לשנת2021
כפי שנקבעו בתוספת להצעת החוק עומד עד2,123
משרתים חרדים
)בלבד (בשירות צבאי או אזרחי.
96
. בהיבט של שיעור הצמיחה השנתית של מכסות הגיוס –
שיעור הצמיחה של המכסות משנת2036
ואילך
.הוא מתון ביותר החל משנת2036
, יגדלו יעדי הגיוס באחוז אחד בלבד בכל שנה (בתוספת של שיעור
הגידול הממוצע באוכלוסייה החרדית). כלומר, אם יעד הגיוס השנתי הכולל בשנת2036
הוא9104
, ונניח
כי שיעור הגידול השנתי הממוצע באוכלוסייה החרדית הוא1%
נוסף, העליה ביעדי הגיוס תהא של2%
בלבד, דהיינו כ-
182
.מתגייסים נוספים בלבד בכל שנה
97
.
,הנה כי כן
אנו סבורים כי השימוש בשיטת
מכסות הגיוס באופן כללי במקום שיטה המתייחסת לפרט ,
יחד עם
השימוש במכסות גיוס כה נמ,וכות כפי שמופיעות בהצעת החוק באופן ספציפי הם
לא ,ראויים
מנוגדים לעקרונות עליהם מיוסד השירות בצה"ל
ולא משרתים את תכלית צמצום אי-
.השוויון
41
.שם
42
בניגוד לחוק השוויון בנטל אשר סמך ידו על החלטות ממשלה עתידיות לגבי יעדי הגיוס, תוך הענקת שיקול דעת בלתי מוגבל
.לממשלה בקביעת יעד זה
43
החלטה
'מס
638
של הממשלה ה -
33
"שילוב חרדים ובני מיעוטים בשירות צבאי ואזרחי לצורך שילובם בשוק העבודה וליצירת
( "שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי28.7.2013
.)
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
18
סיכום
98
.
"יאוש ".
99
.
במילה זו פתח המשנה לנשיאה
רובינשטיין את חוות דעתו ב
בג"ץ התנועה לאיכות השלטון.
44
,והנה כבר
עשורים שהסדרי הגיוס לתלמידי הישיבות
נתפרים ונפרמים מחדש, הלוך וחזור, שוב ושוב. הסדרים אלו
פוגעים במושכלות היסוד של החברה הישראלית, מבקשים לדחות עוד וע
ו ד את קץ ההכרעה בסוגיה
באמצעות פיתוח מנגנוני גיוס חלקי
ים ומפותלים
, ונמנעים מהצבת הדרישה הברורה והטריוו יאלית–
שוויון מלא .לכל אזרח ואזרחית
100
.
,לצערנו הצעת החוק הנוכחית
הולכת בדרך הפוגענית שחרשו קודמיה–
הסדרי גיוס על גלגוליהם השונים
.המפרידים בין דם לדם
101
.
מלבד הפג
יעה הברורה בזכות לשוויון בהיבטיה
החשובים ,ביותר הצעת החוק
לא
מציבה קו סיום בו
תעמוד חובת גיוס לכל, אלא מותירה אף בטווח הרחוק את שאלת הגיוס לצה"ל לשיקול דעתו של תלמיד -
.הישיבה "מנגנון המכסות המבוסס על "ספירת ראשים קולקטיבית
ב ,גיוס לשירות צבאי או אזרחי
.במקום התייחסות לכל פרט הוא בעייתי ומפלה במיוחד
102
. יתרה מכך
, הגדרתו ש ל מועמד לשירות ""חרדי –
היא הגדרה רחבה באופן שמאפשר לתמרן את מנגנון
המכסות באופן שאינו משקף עלייה מהימנה .בשיעור הגיוס לצה"ל בחברה החרדית
103
. כמו כן ,
הצעת החוק
מבוסס ת
,"על מנגנון הפחתה תקציבית שבו "יותר חורים מגבינה למעשה גם מתקצוב
ממשלתי לישיבות ניתן יהיה לעקוף את "הסנקציות
הכלכליות המוצעות", ולכן מעבר לקשיים שפורטו
המנגנון כלל לא אפקטיבי .
104
.
אם
תבחר הכנסת ל
קדם הסדר בלתי-
שוויוני ופוגעני ,במהותו, כפי שמוצע אנו סבורים כי לכל הפחות יש
לערוך מספר
תיקונים משמ:עותיים בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי
א.
,ראשית על ההסדר לסמן את קו ה.סיום בו תהא קיימת חובת גיוס לכל
אף אם בוחר
המחוקק להלך בדרך של תהליך גיוס הדרגתי ואיטי, אף לתהליך זה יש לסמן את נקודת
הקץ הברורה–
.חובת גיוס שווה לכל אזרח ואזרחית
ב.
שנית , יש לשרטט מחדש באופן מצומצם כמה שניתן את ההגדרה של
"חרדי" כך ש לא
יהא שימוש אף בגיוסם של חרדים-לשעבר
או מי שבעלי זיקה רופפת ביותר למגזר החרדי
.לצורך מילוי מכסות הגיוס כמו כן, בחישוב המכסה צריך להפריד ולחשב גיוס לצה"ל
.בלבד
ג.
שלישית , הוראות החוק המפחיתות את התקצוב למוסדות הלימוד התורניים נדרשות
להיות מפורטות יותר, ולכלול אף מגבלות על תקצוב דרך גוף מתוקצב וגוף נתמך
כהגדרתם בס עיף21
לחוק יסודות התקציב ומוסד ציבור הנתמך לפי סעיף3א
לחוק
,יסודות התקציב45
.וכן הגבלות גם על כל תקצוב פרטי לישיבות שאינן עומדות בהוראות
למעשה, אנו סבורים כי יש להגביל כל אמצעי חלופי להעברת כספים לישיבה קונקרטית
44
בג"ץ
התנועה לאיכות השלטון , לעיל ה"ש8
., פס' א לפסק דינו של השופט (בדימוס) רובינשטיין
45
באופן הדומה להוראה בסעיף3
ב לחוק יסודות התקציב שנושאה
הפחתת
תקציב
או
תמיכה בשל פעילות
נגד עקרונות המדינה .
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
19
שלא תעמוד ביעדי הגיוס, במקום המנגנון המוצע
.בהצעה
ד.
,רביעית
יש לקבוע בבירור כי תלמידי הישיבות שיבחרו במסלול של שירות סדיר מקוצר
.לא ייספרו בשום אופן למילוי מכסות הגיוס
105
.
.אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי יש להתנגד להצעת החוק בנוסח המוצע
,בכבוד רב
תומר נאור , עו"ד
ראש האגף המשפטי
הידי נגב , עו"ד
מנהל
מחלקת מדיניות וחקיקה
נתאי סוויד
רכז מחלקת מדיניות וחקיקה