חומר רקע
1
16
במאי
2022
לכבוד : ועדת החוקה, חוק המשפט של הכנסת
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון
השלישי
(הקבוע ליום17.5.22
)ב תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי
(תיקון"), התשפ
ב-
2
202
[
תקנות1
-
7]
תיקונים שאושרו על ידי הוועדה מסומנים ירוק. תיקונים חדשים שנוספ ו למסמך–
לאחר הדיון הקודם-
לבקשת
הוועדה או לפי הצעת משרד המשפטים –
מסומנים
בצהוב.
תקנה1
המוצעת– תיקון הפתיח
][נוסח משולב:
תיקון הפתיח
1.בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
"ט-
2019
1 (להלן –
התקנות
,)העיקריות במקום הפתיח
:יבוא
בתוקף סמכותי לפי סעיפים8
,)(ג12
,
13
,)(א14
,)(ב21
,)(ב24
,)(ב26
,)(א82
,)(ג104
,)(ב106
,)(א108
,)(ה111
,
113
,)(ב117
)(א,
128
,)(א
134ה עד
134ח,
152
,)(ד
153
,)(ו155
,
210
(דה,)) עד (ו
227
,
239
,)(ב240
,)(ג
241
,
256
,
262
,)(ה263
,)(ה
286
,)(ד
321
)(ב ,
326
)(ג
338
,)(ד356
ו-
357
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
,
ולעניין תקנות59
ג עד59
,כ106
ב עד106
,ו109
ב עד109
,ה119
,א134
עד ב
134
,ד134ט עד
134
,י136
י
עד136
,יח159ב1
עד159ב3
,
159ח1
,
159ט1
עד159ט2
,
59
1יד1
,
159יז1
,
159
יט עד159כג ו-
170
, באישור
,ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
:אני מתקין תקנות אלה
תקנה2
המוצעת–
תיקון תקנה1
][נוסח משולב:
תיקון תקנה1
1.2.ב תקנה1 ל תקנות העיקריות–
(1)
אחרי
:ההגדרה "בלא דיחוי" יבוא
"הי "וועדות חזותית–
תקשורת בי
ן שני מוקדים המאפשרת העברת
";תמונה וקול בזמן אמת.
(2)
אחרי ההגדרה
"תעודות
התחייבות "יבוא:
ק תקנות
החברות
(כללים
בדבר מינוי כונסי נכסים ,מפרקים ושכרם ")
-
תקנות החברות
(כללים
בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם,)
התשמ
"א-
1981
2;".
תקנה3
המוצעת–הוס
פת
תקנות59
ג עד59אכ:
הוספת
תקנות
59
עד ג
59כא
2.3.
אחרי תקנה59ב
:לתקנות העיקריות, יבוא
1
ק"ת
ה
תשע"ט,
'עמ3910
'; התשפ"א, עמ2875
.
2
'ק"ת התשמ"א, עמ646
'; התשס"א, עמ131
.
2
הוספת תקנות59
ג עד59ז
: הבאת התכנית לאישור הנושים, משלוח הודעה ופרטי ההודעה
וכן קביעת כוח
ההצבעה ופניה לבית המשפט לביטול או שינוי ההחלטה
59ג הבאת התכנית לאישור הנושים
(א)
הו רה בית המשפט על הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף83
לחוק יורה
על
מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ו
על
אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם
התקיימו נסיבות כאמור
בסעי
פים
322
או בסעיף
83
.(ב) לחוק
(ב)
אם לא חלף המועד להגשת ת ביעות חוב לפי סעיף210
לחוק, יורה
בית המשפט על המועד להגשת תביעות
.חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה
59ד. משלוח הודעה לנושים
(א)
הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג,
21
ימים לפחות לפני המועד לכינוסן,
לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי
סעיף210
.לחוק, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב
(ב)
הנאמן יצרף להודעה את המסמכים הבאים:
(1)
;הצעת התכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה
(2)
העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג ועל מועד הדיון ב אישור התכנית בבית
;המשפט
הוחלט על
מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור
בתקנה זו;
(3)
;נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח
(4)
נוסח כתב הצבעה;
(5)
כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.
59ה. פרטי ההודעה וצרופותיה
(א)
הודעה על אסיפת סוג
שימצ יא הנאמן לפי תקנה59
:ד תכלול את הפרטים הבאים
(1)
;תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג
(2)
;מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג
(3)
המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך
קביעת
;הזכאות להשתתף בהצבעה
(4)
;הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תכנית לשיקום כלכלי
(5)
ה
מען לשליחת כתבי הצבעה , ובכלל זה
מען כתובת דואר אלקטרוני.
(א)(ב)
:הנאמן יצרף להודעה את המסמכים הבאים
(6)
;הצעת התכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה
3
(7)
העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג
ועל מועד הדיון באישור התכנית בבית
;המשפט
הוחלט על מועד לדיון לאחר
שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור
בתקנה
זו
59ד;
(8)
;נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח
(9)
נוסח כתב הצבעה;
(
10
)
כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.
59ו. קביעת כוח ההצבעה
(א)
הורה
בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם
קביעת כוח ההצבעה של הנושים, י גישו הנושים את
'תביעת החוב כאמור בפרק א' לחלק ד,לתקנות אלה
ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב
.והוצאות התביעה
(ב)
אם
לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע
ב תנאי שאם
תשתנה ההכרעה בעניינה של ת
ביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם.
(ג)
הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב
יחליט
הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי
או
יחליט מהו שווי החוב, לפי העני
י ן, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף211
)(ד לחוק
תהיה לפי הערך ש בה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאמדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר
סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע
.באסיפות ובדבר כוח הצבעתו
(ד)
החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת ה חוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד
הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ-
24
72
.שעות לפני מועד האסיפה
59ז. פניה לבית המשפט
(א)
נושה שהגיש תביעת חוב וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל
או לשנות את ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הבקשה תוגש בתוך15
.ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה
(ב)
הגשת בקשה לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסיפות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ג)
שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או ליתן כל צו אחר
כפי שיראה לנכון וצודק
.בנסיבות העניין
:'סימן ג
תקנ
ה
59ח: זכות הצבעה;
תקנות59
ט עד59
יג-
:הצבעה באמצעות שלוח או בכתב הצבעה
:'סימן ג
הצבעה באסיפות סוג
59ח. זכות הצבעה
באסיפת סוג רשאים להצביע רק נושים שנקבע
.להם כוח הצבעה
59ט. אופן ההצבעה
4
נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, בא.מצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה
59י. ייפוי כוח לשלוח
ביקש נושה להשתתף ולהצביע באמצעות
ייפוי כוח שלוח ;, יערוך ייפוי כוח לשלוח ייפוי כוח כאמור יהיה חתום
ויאומת ביד
י
עורך דין; השלוח יציג לנאמן את ייפוי הכוח סמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר
ש
צוין
.בזימון לאסיפה
59יא. כתב הצבעה
ביקש נושה להצביע באמצעות כתב הצבעה, יעשה כן בכתב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את
כתב
הצבעתו לנאמן או ישלח אותה אליו למען הרשום בהודעה
כך
שיגיע לנאמן לא יאוחר
מ-
24
שעות
לפני מועד
.כינוס האסיפה
59
.יב
שליחת כתב הצ
בעה באמצעות מערכת מקוונת
הממונה רשאי לאפשר
לשלוח כתב הצבעה ב אמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפשר עד
12
שעות לפני מועד כינוס האסיפה או
עד ב
מועד
מוקדם יותר שיורה הממונה
ובלבד
שלא יעלה על24
שעות לפני
כינוס האסיפה; הועמדה מערכת מקוונת כאמור לשימ
וש האסיפה, יודיע על כך הנאמן בהודעה לפי תקנ
ה
59
.ד
לדיון :
בהמשך לתקנה59
יא–
האם לא נכון לקבוע פרק זמן אחיד של12
?שעות למכלול התקנות
59יג. הצבעות סותרות
הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות
שלוח ת.יחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה
סימן
ד ': ניהול
אסיפת הסוג
59יד .יושב ראש האסיפה
הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג.
59טו .פרוטוקול של אסיפות הסוג
(א)
.הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפת הסוג
(ב)
פרוטוקול
אסיפת הסוג
יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים
באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח, או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה
–
;יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתו של כל נושה; כן יצויין שמו של עורך הפרוטוקול
.הנאמן יחתום על הפרוטוקול
(ג)
הנאמן
ישמור את הפרוטוקול במשרדו
ויעמידו לעיון באופן מקוון, כן ו ימציא עותק
ממנו לבית המשפט
ולממונה ;כן יעמיד וישלח העתק מ הפרוטוקול
לעיון
באופן מקוון
כל ל
המשתתפים או המצביעים באסיפה
וישלח
העתק ממנו למי מהם שביקש
ו
.העתק כאמור
5
59טז .השתתפות באסיפה באמצעי טכנולוג
י
הנאמן
רשאי לאפשר השתתפות באסיפ
ת סוג יכולה להיעשות
בדרך של היוועדות חזותית, בשיחת וועידה או בכל
אמצעי טכנולוגי אחר; כן
הממונה רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך, לפי סעיף
268
.
סימן ה'
: אישור של
אסיפות
סוג ושל בית המשפט את התכנית לשיקום כלכלי, תקנות59
יז עד59כא:
סימן
:'ה
אישור של אסיפות
סוג
ו
אישור
של בית המשפט את התכנית לשיקום כלכלי
59יז. מניין חוקי
)(א
אסיפ
ת
סוג תתקיים בנוכחות הנאמן והמניין החוקי בה יהיה
הנאמן וכן לפי הוראות אלה –
(1)
אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה –
שלושה
נושים
;לפחות
(2)
אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה – כל הנושי
ם .ואולם ,אם
ישנם
שלושה נושים זכאים כאמור ,וניתן לקיים את
תנאי סעיף85
לחוק בהשתתפות של
שני
נושים
בלבד מתוכם – יהיה המניין חוקי גם בהעדר הנושה הנוסף.
(ב)
)(ב לעניין תקנת משנה)(א, הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה
לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום
.המניין החוקי
תקנה59
יח- אסיפת סוג נדחית
לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה ממועד תחילת האסיפה, תידחה האסיפה לשבוע שלאחר
מכן, לאותו יום, לאותה ש ;עה ולאותו מקום ורשאי הנאמן להורות על מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית
הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור בתקנה59
ד לא
יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית; לא התקיים באסיפה הנדחית מניין חוקי כאמור בתקנה
59יז ,
ת
תקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא ובלבד שנושה אחד לפחות השתתף הב ;
כתב הצבעה
שנשלח לפי
[הוראות]
פרק זה
לשם
הצבעה באסיפה המקורית
יימנה כהצבעה באסיפה הנדחית, אלא
אם כן
הנושה
ששלח
אותו
שינה את הצבעתו לפני כינוס האסיפה הנדחית לפי פרק זה.
תק
נות
59
יט עד כא אינן דורשות אישור ועדה
תקנה59
יט–
בקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בבית המשפט
אושרה התכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף85
לחוק, יגיש הנאמן לבית המשפט
בקשה לאישורה
בידי בית המשפט לא יאוחר
מ-
14
ימים לאחר כינוס האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית
המשפט בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה כאמור בסעיף85
לחוק, לשם אישורה לפי סעיף
87
.לחוק
6
תקנה59
כ-
:הגשת התנגדות לאישור תכנית לשיקום כלכלי
(א)
בעל עניין
בהליכי חדלות ה פירעון הרוצה להתנגד לאישור תכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית
המשפט לפי סעיפים86
או87
לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות
בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)
ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך14
ימים מהגשת הבקש ה לאישור התכנית לשיקום כלכלי בידי בית
המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת
.ההתנגדות
(ג)
הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך7
ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש
ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד
.הגשתה
(ד)
הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם
מה
מועד ההגשה
( האמור בתקנת משנה ,)ב) או (ג
תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ-
48
שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ-
24
שעו.ת לפני מועד הדיון
תקנה59
כא–פרסום ו
המצאה של החלטת בית המשפט:
אישר בית המשפט תכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק מהחלטת בית המשפט והודעה על
".החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה
"סימן ו': הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק.
תקנה4
המוצעת: הוספת'סימן ה
'לפרק ה
'בחלק ג -
שכר הנאמן[מקופת הנשייה]
בהליכי
חדלות פירעון לגבי יחי
ים ד:
הוספת סימ
ן
'ה
'לפרק ה' בחלק ג
3.4.
אחרי תקנה106
:א לתקנות העיקריות, יבוא
סימן ה :'שכר הנאמן [מקופת הנשיה] בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
ים
106
ב.הגדרות
לסימן ה'
:בסימן זה
"
נאמן –
מי שמונה
לפי סעיף
125
לחוק;
"שכר
"בסיס–
סכום של4,500
שקל
ים חדשים, בצירוף
;מס ערך מוסף
סכום זה יכלול
החזר הוצאות לשנה
ראשונה.
ד
מקדמ "ת שכר–
מקדמה המשולמת על חשבון השכר הסופי[מנכסי קופת הנשייה ]לאחר שנוכו מהם אגרות ;
סכום המקדמה
יהיה ,ב
סכום של
3,000
שקלים חדשים
בצירוף
מס ערך מוסף או
ב
סכום שנצבר בנכסי
קופת
,הנשייה עד מועד תשלום המקדמה, בניכוי אגרות
כאמור ,
לפי
הנמוך מביניהם.
106
.ג תשלום מקדמת שכר
7
עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה כי תשולם ,לנאמן[מקופת הנשייה],
מקדמת שכר
.לבקשת הנאמן או מיוזמתו
תקנה106
ד–
קביעת שכר
סופי והוצאות:
(א)
נאמן המ
בקש ששכרו יחושב
לפי
תקנה 8
לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים
)ושכרם יגיש בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו ;אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, י
ורה
הממונה
כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס אלא אם כן
מצא שהנאמן לא ביצע את תפקידו כנדרש.
(ב)
על אף
האמור ב תקנת)משנה (א ,סבר
הממונה
כי יש להגדיל או להקטין את שכרו של נאמן לפי
תקנה
13
לתקנות החברות (כללים בד
רב מינוי כונסי נכסים ,מפרקים ושכרם
עלתה בקשת
ה שכר של הנאמן על
סכום של350,000
שקלים חדשים, יגישה הנאמן לבית המשפט ובית המשפט יחליט על שכרו.
(ג)
בעד השנה השנייה
ואילך
למינויו של הנאמן
הממונה
יורה כי
ו יש לם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד
הוצאות הליך
בסך של500
שקלים חדשים לב
שנה, ובסכום כולל שלא יעלה על
2,500
שקלים חדשים בצירוף מס
.ערך מוסף
יש לקרוא את התיקון יחד עם סעיף106ו –
מדובר בשינוי המבהיר כי השאלה מי מאשר את שכר
ה
נאמן
לא
תהיה לפי הסכום אלא לפי השאלה האם
ה
ממונה סבור כי יש לשנות את השכר
.או אם הוגשה התנגדות או לאו
106
.ה
בקשה לבית המשפט בקשת נאמן לקביעת שכרו על ידי בית המשפט
(א)
נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות7
,
8א ,
11
, או13
עד14
לתקנות החברות
(כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים
.)ושכרם
(ב)
בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה
.חשבון
תקנה106
ו– המשיב:ים לבקשה
(א)
נושה או יחיד
רשאי
ם
להגיש
תגובה התנגדות
לבקשת הנאמן לשכר טרחה לפי תקנות106ד ו-
106ה
לממונה
או לבית המשפט לפי העניין, בתוך14
.ימים מיום הגשת הבקשה
(ב)
הוגשה לממונה התנגדות לבקשת נאמן לפי תקנה
106ד,
יורה הממונה על העברת הדיון
בבקשה
ובהתנגדות לבית המשפט.
(ג)
בית המשפט רשאי לדחות את ההתנגדות על הסף אם מצא כי ההתנגדות אינה מגלה עילה.
(ד)
המשיבים בבקשה לשכר טרחה
המוגשת לבית המשפט
לפי
תקנה תקנות
106
)ד(ב
ו-
106ה
,יהיו הממונה
ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.
*ת יקונים שהתבקשו על ידי הוועדה
תקנה
106
.ו עניינה תגובות וקביעת משיבים לבקשות השכר
8
לפי תקנת משנה
106
ו(א) נושה רשאי להגיש תגובה לבקשת שכר שהוגשה לנאמן לפי106ד ולבית המשפט לפי
106
ה בתוך14
ימים. מובהר כי אין לנושה אפשרות
להגיב
על מקדמת שכר לפי106
.ג
זאת, ככל הנראה, מאחר
ש
מדובר בסכום ק
טן ומינ ,ימלי .שלא נכון לקיים הליך לגביו
תקנה106ו(ב) עניינה קביע
ה
כי משיבים לבקשת שכר טרחה
על ידי בית המשפט, לפי תקנ ות106ד(ב) ו-
106
ה
יהיו הממונה, ועדת הנושים והנושים המובטחים.
.זאת בהתאם לשיקול הדעת הרחב של בית המשפט
תשומת הלב כי היחיד יכול להגיש התנגדות
לעניין בקשת שכר שהוגשה לממונה או לבית המשפט , אך אינו נמנה
באופן ייחודי כמשיב בבקש
ת נאמן המוגשת לבית המשפט.
תקנה5
המוצעת: הוספת'פרק ו1
'לחלק ג –
סמכות בירור [של יחיד] בידי הנאמן(
תקנות
109
ב עד109ה)
'הוספת פרק ו1
'לחלק ג
4.5.
אחרי תקנה109א
:לתקנות העיקריות, יבוא
'"פרק ו1: סמכות בירור בידי הנאמן
109
.ב הגדרות לפרק ו'1
:בפרק זה
"הודע "ת זימון–
כמשמעותה בסעיף152
.לחוק
ב תקנה109ב מוצע להגדיר את הודעת הזימון , תוך הפניה לסעיף152
לחוק . הודעת הזימון תיערך לפי טופס7
א
שבתוספת
:לתקנות המוצעות
הוועדה ביקשה לעדכן את ההודעה .נוסח מעודכן מטעם משרד המשפטים י
ועבר
בנפרד.
טופס7
א– הודעת זימון לבירור
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-
2019
טופס7א
(
תקנה109ב)
הודעת זימון לבירור
_______________:אל
,הואיל וביום ____________ ניתן בעניינך צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
התשע"ח-
018
2
(להלן–
החוק), והחתום מטה מונה לנאמן בעניינך
כאמור בכתב המינוי המצורף בזאת , אתה
,_______ מוזמן לבירור לשם בדיקת מצבך הכלכלי. הבירור יתקיים ביום ____________ בשעה במשרד
שברחוב ב .______________________
9
במהלך הבירור, אתה זכאי לייצוג על ידי עורך דין, כא מור בסעיף152(ב) לחוק;
כמו כן, במהלך הבירור אינך
חייב למסור מידע אם יש בו משום מסירת ראיה או הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שאתה
מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה, וזאת לפי סעיף47
לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
.
3
:עליך להתייצב ביום ובשעה שנקבעו לעיל, ולהביא עמך את המסמכים המפורטים להלן
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
אם לא תיענה להזמנה זו ללא הצדק חוקי, רשאי החתום מטה לפנות לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום
כלכלי לפי החוק בבקשה לדחיית הגשת דוח ממצאי הבדיקה לגביך, כאמור בסעיף153
לחוק; דחייה כאמור
תביא לעיכוב מתן הצו לשיקום כלכלי בעניינך, ובהתאמה, לדחיית מו עד ההפטר ולכן להמשך תחולת ההגבלות
החלות עליך (דוגמת איסור החזקת דרכון ישראלי, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מיוחד, הגבלת שימוש
בכרטיסי חיוב, והגבלת הקמה של
ה תאגיד חדש או השתתפות בו); כמו כן, הדבר עלול להאריך את תקופת
התשלומים ואף להביא לביטול הצו לפתיחת ה .ליכים שניתן בעניינך
אם אינך יכול להתייצב במועד הקבוע לעיל אנא פנה לחתום מטה באמצעי התקשורת המפורט להלן בבקשה
.לשנות את מועד הבירור
________________ ______________
(תאריך) (חתימת הנאמן
_______ __________
__________ ___________
)(טלפון) (כתובת דואר אלקטרוני) (כתובת
109
.ג
אופן ה
זימון לבירור, מקומו וניהולו:
(א)
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי במקום ובשעה שנקבעו
/ שיורה בהודעת הזימון ,
ובלבד
שהמקום יהיה
סביר ונגיש בשים לב ל מחוז שבו
מתנהל הליך חדלות הפירעון
בעניינו של
היחיד/
למקום מגוריו
; הודעת הזימון תיערך לפי טופ ס7א שבתוספת.
(ב)
ניתן
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי
הנאמן לקיים בירור בהיוועדות חזותית בהסכמת
/ לבקשת
היחיד ובלבד שהוא מיוצג או לבקשת היחיד בהסכמת הממונה./
]לבקשת יחיד או בהסכמת יחיד שהוא מיוצג
(ג)
יחיד שהוזמן לבירור בפני הנאמן יתייצב בפניו כפי שיידרש ; נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל
האפשר, אולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך
מיוחד
בכך, ועל
היחיד החייב
להתייצב כאמור
בהודעת הזימון.
(ד)
הנאמן ימציא את הודעת הזימון ליחיד14
21
ימים לפחות לפני מועד
הבירור , אלא אם כן הסכים
היחיד
לקיצור התקופה או שהחליט הממונה כי יש הכרח בקיצורה ;היה
היחיד מיוצג–
ימציא הנאמן את
ה
הודעה
בדואר אלקטרוני [למי?]
; היה היחיד בלתי מיוצג–
ימציא
הנאמן
את ההודעה
ההודעה תישלח
בדואר
רשום עם אישור מסירה ,והכל אלא אם כן הסכים היחי
ד להמצאה בדרך אחרת ,ובלבד שיהיה להמצאה תיעוד.
3 דיני מדינת ישראל, נו סח חדש18
', עמ421
.
10
(ה)
סבר הנאמן כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו
נדרש
דרוש,
יגיש בקשה מנומקת לממונה
שלא לערוך בירור ליחיד והממונה יכריע בבקשה .
(ו)
הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור
בו תוצאות של היעדר
שיתוף פעולה בבירור , וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה109ד.
תקנה109
ג עניינה
ה
זימון לבירור ,
וכן
בהסדרת זכויות ו
חובות של היחיד עם הזמנתו לבירור :
109
)ג(א–
הודעת הזימון תיערך לפי טופס7
א המוצע בתוספת לתקנות ותציין את
מקום ושעת הזימון .
לדיון :
(1)
האם האמור בסעיף מקיים את הוראת סעיף152
(ד) לחוק המחייב את השר לקבוע, בין היתר, הוראות לעניין
מועדי הבירור
ומקומו ?
בהקשר זה נציין כי תקנה23
לתקנות חדלות ,)פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים
תשפ"א-
2021
נבחנת התשתית המשרדית של הממונה, אך גם בתקנה זו ללא קריטריונים או דרישות
"
23
.
המבקש להגיש את מועמדותו להיכלל ברשימת נאמנים יגיש בקשה על כך לוועדה ציבורית, באמצעות אתר
האינטרנט של הממונה, עד המועד הקובע להגשת מועמדות שפורסם בהזמנה להגשת מועמדות לפי תקנה22
; בקשה
כאמור:תכלול את הפרטים שלהלן
...
(
2
)
;פירוט לגבי התשתית המשרדית ומיקום המשרד של המועמד"
(2)
?האם די בהוראה לפיה ככלל הבירור יתקיים ביום אחד, כדי לקיים את דרישת הסעיף האם לא נכון להבהיר
ש המקום והמועד חייבים להיות נגישים באופן סביר ליחיד המתנייד
בתחבורה ציבורית?
סמכ
ות בירור בידי הנאמן
152
.
)(א
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות
שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות
נסיבות מיוחדו.ת המצדיקות זאת
)(ב
בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו
לפי סעיף47
לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
.
)(ג
,בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד
אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד
את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף281
.הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד
)(ד השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, וב כלל זה הוראות לעניין מועדי
.הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו
)(ה
.הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות
)(ו
סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף281, רשא י הוא לפנות לבית המשפט
.בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף
)(ז
היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף274
.
109
)ג(ב–
.היוועדות חזותית מותרת בהסכמת היחיד, ובלבד שהוא מיוצג
לדיון – האם לא נכון לאפשר גם למי שאינו מי וצג לקיים
בירור
,בהיוועדות חזותית לדוגמא ?בהסכמת הממונה
109
(ג ג) –
מוצע לקבוע את חובת היחיד להתייצב בפני הנאמן
כפי שיידרש
, לרבות אם הוזמן יותר מפעם אחת .
לצד זאת מוצע להבהיר כי במידת האפשר נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ו כן להגביל את שיקול דעתו
כך שיוכ ל לזמן לבירור נוסף אם ראה
צורך
מיוחד
בכך .
109
(ג ד) –
תקנת משנה זו עניינה
המועד והאופן
בו תומצא הודעת הזימון ליחיד. על פי המוצע ההודעה תומצא
ליחיד בדואר רשום עם אישור מסירה14
ימים לפחות .קודם לבירור מוסכם כי
היחיד יוכל ל הסכים להמצאה
בדרך אחרת וכן יוכל להזמ
ין למועד מקוצר.
לדיון – (1)
האם אין מקום להבהיר במפורש אם
ההמצאה חייבת להיות בכתב
ואם לא–
שעליה להיות לכל
11
הפחות תהיה מתועדת.
בפרט בשים לב לנוהל הממונה לתקופת החירום לעניין קורונה המאפשר גם זימון
?באמצעות שיחת טלפון
(2
)האם הכוונה היא שההמצאה תגיע לי חיד עד14
ימים לפני הבירור
? כמו
?לדוגמא ביחס להצבעות
109
(ג ה )
– על פי המוצע, ככל ש הנאמן
יהיה סבור ש מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור
אינו נדרש ,
הוא
יו
כל לה
גיש בקשה מנומקת לממונה ,כדי שזה יפטור אותו מעריכת
ו .
109ג(ו )
–
תקנת משנה זו עוסקת כבר בסיטואציה של הבירור: "הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל
".הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ותוצאות של היעדר שיתוף פעולה בבירור
לדיון –
לב ליבו של ההליך–
הבירור–
מעורבב עם הסדר
ה הזמנה לבירור. כך לדוגמא, תקנת משנה (ו) שעניינה
זכויותיו וחובותיו של החייב והבהרת ז ,כויותיו, במסגרת הליך הבירור
מקבל
ת
מענה רק כתקנת משנה אחרונה
בסעיף ארוך שעוסק בעיקר בהזמנה. האם לא ניתן להפריד ולייחד לבירור עצמו
תקנה נפרדת :? לדוגמא
תקנה09
1
ד–
תיעוד הבירור/ הבירור ותיעודו
(א )הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ותוצאות של היעדר שי תוף
פעולה
בבירור , וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה
זו.
(א)(ב)
הנאמן יתעד את הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור
והנוגע לו ;
*
**
הוועדה טרם החליטה אם
ת
היה חובת הקלטת הבירור כאשר היחיד אינו מיוצג
(ג)
;בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו
הנאמן והיחיד יחתמו על
הפרוט וקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול– תירשם סיבת סירובו.
(ד) עותק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד
לפי סעיף152(ג) לחוק
וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי
העניין.
(ה)
הנאמן
רשאי לתעד את הבירור בתיעוד מוקלט לאחר שיידע את היחיד על ההקלטה / ובלבד שיידע את
היחיד בתחילת ה
הקלטה;
תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד
מוקלט , יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור
( בתקנת משנה
אב )ו
בנוסף יערוך תמליל
של התיעוד
המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד.
(ו)
פעל הנאמן לפי תקנת משנה
,)(ה
ימסור את תמליל הבירור יימסר
ליחיד וכן לממונה או לרשם
ההוצאה לפועל לפי העניין, עד30
ימים לאחר הבירור.
(ז)
,הפרוטוקול
ההקלטה וה ,תמליל
אם ישנם לפי העניין ,
.יישמרו במשרדי הנאמן
על פי המוצע בתקנה זו
, על הנאמן לתעד את מהלך הבירור בפ.רוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור
.תיעוד הליך הבירור הוא היבט חשוב בשמירת זכויותיו של היחיד מובהר כי
על הנאמן ליידע את היחיד על תיעודו
(תקנה
109
(ג ו
) סיפא).
מוצע לקבוע ש
פרוטוקול הדיון יחת
ם
על ידי
הנאמן והיחיד (לאחר שהיחיד יקרא את הפרוטוקול או שזה יו קרא
לו.)
בסוף הדיון ימסר ליחיד הפרוטוקול, אלא אם חלות הוראות החוק לעניין דחיית מועד המסירה של
הפרוטוקול, כגון חשש לשימוש ב
ו
.לצורך תיאום עדויות וכיוצא באלו .עותק יימסר לממונה
,על פי המוצע
ה נאמן רשאי לתעד את הבירור
גם בתיעוד קולי
. במקרה שעשה כן, על הנאמן ל דאוג לתמלול של
הבירור
ולמסירתו ליחיד ולממונה בתוך30
יום .
לדיון:
12
1.
האם אין חשש שדרישת התמלול במקרה של תיעוד
מוקלט תיצור תמריץ שלילי שלא ל
הקליט ?ה
אם ניתן לאפשר
לנאמן
?)להעביר קובץ קול במקום התמליל (כך יישמר גם "טון" החקירה ולא רק המלל
2.
האם ישנן נסיבות שבהן נ כון יותר לחייב
את הנאמן ב
תיעוד קולי ?
תקנה109
ה– תחולת ההוראות על בירור בידי הממונה
פרק זה יחול בשינויים המחוייבים גם על בירור שעורך הממונה בעצמו לפי סעיף152
".(א) לחוק
.מוצע לקבוע כי סמכות הבירור לפי פרק זה תהיה גם בידי הממונה, בשינויים המחוייבים
-----
עד לכאן התקיים דיון25.4.22
------
ת קנה6
המוצעת–
הוספת תקנה119
א
הוספת
תקנה
119
א
6.אחרי תקנה
119
לתקנות העיקריות ,יבוא:
119א .קביעת שכר טרחה בידי רשם ההוצאה לפועל
על קביעת
שכר לנאמן יחולו הוראות סימ
ן
ה' לפרק
ה' בשינויים המחוייבים
; בקשות שיש להגיש לבית המשפט
או לממונה
לפי
סימן זה יוגשו לרשם ההוצאה
".לפועל
מוצע לקבוע כי ההוראות המוצעות שיחולו על קביעת שכר הנאמן, יחולו גם בהליכי חדל ות פירעון שמתנהלים
בהוצאה לפועל, תוך קביעה שבקשות שצריכות להיות מוגשות לבית המשפט (כגון אישור שכר לפי סעיפים
מסוימים וכן אישור שכר העולה על350,000
₪
)
–
יהיה באישור רשם ההוצאה לפועל ולא על ידי בית המשפט–
לעניין זה ראו תקנה110
:
"
110
.
)(א
,עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד
המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי
.צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה
)(ב הסמכויות הנתונות לממונה
לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת
הליכים שנתן הממונה
יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירע
ון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך
לפי
פרק י"ב לחלק ג' לחוק, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב', ג', ו-
ה' לתקנות
".אלה
תקנה7
:המוצעת 'חלק ד-
'הוספת סימן ו' לפרק א' והוספת פרק א1
הוספת סימ
ן ו '
'לפרק א' לחלק ד
'והוספת פרק א1
לחל'ק ד
7.
אחרי תקנה134א
:לתקנות העיקריות, יבוא
13
בתקנה7
המוצעת2
:תיקונים
'הוספת סימן ו' לפרק א' לחלק ד
'הוספת פרק א1
'לחלק ד
לאחר תיקונו המוצע יכלול 'חלק ד לתקנות–
""הנשייה–
:שלושה פרקים
:פרק א', שכותרתו "תביעות חוב" כולל חמישה סימנים
סימן א :'הגשת תביעת חוב
סימן ב :'תביעת חוב של נושה מובטח
סימן ג :'טיפול הנאמן בתביעות חוב
סימן ד :'הוראות מיוחדות לתביעות חוב של עובדים
וסימן ה :'הודעה על זכות קיזוז
סימן ו' המוצע:
אומדן שווי
'פרק א1
,
המוצע" שכותרתו
מימוש נכסי קופת הנשייה " כולל
שני
:סימנים
סימן א :'ב
קשה למימוש בטוחה
סימן ב :'מימוש הבטוחה
ו'פרק ב ,חלוקת נכסי קופת הנשייה
בפרק שתי תקנות שעניינן .פרסום הודעה על חלוקות ואופן ביצוע חלוקות
הוספת 'סימן ו– אומדן שווי
ב 'סימן ו
המוצע
:שלוש תקנות
תיקון אומדן שווי, תוצאות התיקון והגשת אומדן שווי ראשון לאחר הג שת תביעת
.החוב להבדיל מהגשת אומדן יחד עם תביעת החוב
'"סימן ו– אומדן שווי
134
.ב תיקון אומדן שווי לבקשת נושה מובטח
(א)
נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או ל פי
הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל ,לפי העניין,
לתקן
אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש
לפי סעיף210
)(ד לחוק אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או
ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי;
ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם
ש הגיש הנושה או הנאמן
.הודעה על כוונה לממש את הנכס
(ב)
תוקן אומדן שווי
,לפי תקנה זו
יודיע על כך הנאמן
לחייב;
(ג)
,תוקן אומדן השווי לפי תקנ
ה זו יתקן
הנושה המובטח את תביעת החוב
שבה נכלל אומדן השווי
.בהתאם
סעיף210
לחוק קובע כי תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד ו את .אומדן שוויו
הגשת תביעות חוב
][חוק חדלות פירעון
210
.
)(א
נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש
.מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה
14
)(ב על אף האמור בסעיף קטן (א), נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנו בע מתשלום
גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תוגש תביעת החוב בתוך45
,)ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א
.לפי המאוחר
)(ג
הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה
.במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה
)(ד
,לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע תכלול תביעת חוב של נושה גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו;ככל האפשר
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות
לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן
.לשנותו
)(ה
מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובכלל
זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב
.של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד לביטוח לאומי
)(ו
,השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה
.והמסמכים שיש לצרף אליה
לאומדן
ה
שווי משמעות רבה ל קביעת
זהות מ
ממש הבטוחה: כ
אשר החוב גדול מערך הבטוחה הנושה מממש,
אך
אם החוב קטן
מהשווי הנאמן הוא שמממש .מכאן גם חשיבות היציבות של אומדן השווי
וההימנעות
ממניפולציות בקשר אליו
, ו בפרט .לאחר ההכרעה בדבר זהות המממש
ב תקנה134
ב ה
מוצע
ת
מוצע
לה סדיר את התנאים בהם
ניתן ל
שנות את אומדן השווי
של נכס-
אם נעשתה טעות
בתום לב או אם היה שינוי בשוויו של הנכס מאז עריכת אומדן השווי. ו
בלבד ש תיקון האומדן צריך להתבצע–
בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל– טרם הוגשה בקשה למימוש הנכס .זאת
בין
אם ה
הודעה על כוונה לממש את הנכס המשועבד א הי יוזמה של
הנאמן ובין
אם
היא
של ה
נושה. מוצע ש
לאחר
תיקון אומדן השווי תתוקן בהתאם תביעת החוב ,ובפרט יותאם חלק החוב שאינו מובטח ושהנושה המובטח
תובע מקופת הנשייה הכוללת.
תשומת הלב
ש ."תקנה זו רלוונטית הן ליחיד והן לתאגיד ולכן נוקטת בלשון "חייב
לדיון :
האם לא נ)דרש שהנאמן יודיע על תיקון אומדן השווי לנושים (ולמצער לנושים המהותיים , כפי שהיה
בנוסח התקנות הקודם?
134ג .תוצאות תיקון אומדן השווי
(א)
תוקנה תביעת חוב לפי תקנה134ב ל אחר שהנושה המובטח השתתף בחלוקה כמשמעותה בסעיף238
,לחוק יחזיר הנושה לנאמן
את ה סכום העודף י או
שלם הנאמן לנושה את ההפרש
, לפי העניין .
(ב)
אין
בתקנה זו בתיקון אומדן השווי כדי לעכב או למנוע חלוקה שההודעה עליה פורסמה לפני תאריך תיקון
תביעת החוב האמור.
)תקנת משנה (א -
תיקון אומדן השווי מביא
בעקבותיו תיקון של תביעת החוב של הנושה המובטח.
,על כן אם
ערך תביע
ת החוב המתוקנת נמו
ך
יותר בעקבות תיקון אומדן השווי צריך הנושה המובטח להשיב לנאמן את
שקיבל ביתר. לעומת זאת אם קודם לתיקון בוצעה חלוקה שהנושה המובטח היה זכאי לחלק ממנה
ו האומדן
החדש של הבטוחה
נמוך יותר–
.על הנאמן להשלים לנושה את חלקו
)תקנת משנה (ב מתייחסת לס יטואציה בה תיקון האומדן יביא למצב בו הנושה המובטח יהיה זכאי להגדלת
תביעת החוב שלו, אך שחלוקה עתידית לנושים הלא מובטחים, שכבר פורסמה (אך טרם בוצעה) עלולה לסכן או
לעכב את החזר החוב לנושה המובטח או את חלקו. במצב זה , כך מוצע, לאור עקרון הוודאות והרצון לעודד
או .מדנים נכונים ומעודכנים ככל הניתן, לא תיפגע החלוקה העתידית
נושה מובטח
][חוק חדלות פירעון
243
.
)(א
.נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח
)(ב ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכ פוף להוראות סימן
.זה ולסדר הפירעון
)(ג
החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו, למעט ריבית פיגורים כהגדרתה בסעיף235
שנוספה
.ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים
15
(ד) פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד, יה יה ההפרש חלק מנכסי קופתה נשייה העומדים
.לפירעון יתרת החובות
)(ה
נותרה, לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, יתרת חוב לנושה, יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם
.חובות מובטחים
134ד. הגשת אומדן שווי לראשונה
נושה מובטח רשאי להגיש אומדן שווי ש ל נכס משועבד אחרי הגשת תביעת החוב בהתאם לסעיף210
(ד) לחוק
אם הוכיח להנחת דעתו של הנאמן שלא ניתן היה באופן סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב.
ככלל, כאמור, אומדן השווי צריך להיות מוגש יחד עם הגשת תביעת החוב. עם זאת, על פי המוצע, נושה מובטח
יוכל לה גיש אומדן של שווי הנכס המשועבד אחרי הגשת תביעת החוב אם הוכיח לנאמן כי לא ניתן היה באופן
.סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב
יוער, כי ככל שלא הוגש כלל אומדן,
המשמעות היא כי יחולו הוראות סעיף248
()(א3
,) לחוק
ו
בית המשפט י
ו כל
.לקבוע בעצמו את האומדן
'פרק א1: מימוש נכסי קופת הנשייה
פרק מוצע זה עניינו
ב
מימוש נכסי קופת הנשייה ., ומטעם זה רלוונטי הן ליחידים והן לתאגידים הפרק כולל
הוראות לעניין בקשת הנושה למימוש נכס משועבד; אופן הדיון בבקשה וסדרי הדין הנוגעים אליה וכן הוראות
הנוג
ע
ות למימוש הנכס המשועבד, ביד .י הנאמן ובידי הנושה המובטח
הוראות החוק
העיקריות הנוגעות למימוש נכסי קופת הנשייה -
הן
לנכס משועבד ו הן לנכס בעל תניית שימור
בעלות -
קבועות בסעיפים245
עד252
לחוק
ובהן הגבלות על מימוש נכס משועבד או גיבוש שעבוד צף כשעסקי
החייב )(תאגיד או יחיד
מופעלים
; הסמכ ת הנאמן לפדות נכס שחל עליו
שעבוד צף;
מתן זכות
ל
נאמן לפדות
נכס
משועבד; קביעת זהות המממש כתלות בשווי הבטוחה ביחס ל
חוב; ו הגבלה על העברת חזקה בנכס הכפוף לשימור
בעלות
כשעסקי החייב מופעלים.
'פרק א1: מימוש נכסי קופת הנשייה
סימן א': בקשה למימוש
בטוחה
תקנות134ה
עד134ח
אינן דורשות אישור ועדה
134ה.
בקשת נושה למימוש
נכס משועבד
, לגיבוש שעבוד צף או לקבלת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות
(א)
בקשת נושה מובטח לממש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעבוד צף לפי סעיף245
)(ב לחוק , או
בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזק ה בנכס לפי סעיף252
)(ב
(להלן בסימן זה–
בקשה
)למימוש בטוחה
תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה
.ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר
(ב)
,המבקש ימציא העתק מהבקשה לנאמן, לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד
גם
ליחיד.
134
.ו
תגובה ותשובה
לבקשה
למימוש בטוחה
16
הנאמן
המנויים בתקנה
134
)ה(ב
רשאים להגיש יגיש
לבית המשפט את
תשובתו תגובתם
לבקשה למימוש
בטוחה
;בצירוף אסמכתאות מתאימות
הנאמן ימציא
העתק
מהתשובה מהתגובה יומצא
,למבקש
לנאמן ,
לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא י.חיד, גם ליחיד
על
.פי המוצע, בקשה כאמור בכותרת תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה
התגובה
לבקשה תוגש
ככלל
על ידי הנאמן א,ך גם היחיד יכול להגישה והכרעת
,בית המשפט תינתן בהקדם האפשרי בשים לב, בין היתר
.לסוג הבטוחה כמו כן הממונה גם הוא צד להליך ורשאי ל.הגיש תגובה
134ז. המצאת
החלטת בית המשפט והתנגדויות
(א)
החלטת בית המשפט בבקשה למימוש בטוחה תינתן בהקדם האפשרי תוך שימת לב לסוג הבטוחה ולשאר
נסיבות העניין.
(ב)
)(א ה מבקש
הבקשה למימוש בטוחה יגיש בלא דיחוי את ההחלטה החלטת בית המשפט
המאשרת בקשה
,למימוש בטוחה לנאמן
ו
לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד.
(ג)
)(ב
מי שנפגע מהחלטת בית המשפט המאשרת בקשה למימוש בטוחה, למעט מי שהיה רשאי להגיש
תשובתו
תגובתו
לפי תקנה134ו , רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה בתוך שבוע מיום המצאת
.ההחלטה
מוצע לקבוע
ש
אם אושרה בקשה למימוש בטוחה על ידי בית המשפט היא תומצא לנאמן ולממונה ו כן
ליחיד,
אם
.הבקשה הוגשה בהליך של חייב שהוא יחיד
עוד
מוצע להבהיר
כי מי שנפגע מההחלטה המאשרת את מימוש הבטוחה רשאי לפנות בתוך שבוע מהמצאת
הבקשה
ב
בקשה לביטולה
, למעט אם היה זכאי להגיש תשוב ה לבקשה לפי תקנה134ו.
סימן
ב ': מימוש
ה
בטוחה
סימן ב' עניינו מימוש בטוחה ובו הסדר הנוגע למימוש בטוחה בידי הנאמן (תקנה134
ח) כאשר ערך הבטוחה
עולה על החוב ומימוש בידי נושה
מובטח (תקנה134
.ח) כאשר החוב עולה על ערך הבטוחה
134ח. מימוש בידי נושה מובטח
(א)
מומש
הנכס בידי נושה מובטח ל
פי
סעיף248
,לחוק יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה
ואם הוגשה
הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד,
בדבר המימוש בתוך5
.ימים ממועד המימוש
(ב)
ההודעה תכלול פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד
לפי
סעיף250
,לחוק וכן ,פירוט הוצאות המימוש
והה ,פרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד
.לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר
(ג)
נותר ל
זכות ה
נושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חו
ב מתוקנת ב של
.יתרת החוב
(ד)
נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח יעביר הנושה המובטח את הסכומים לנאמן
בתוך5
.ימים ממועד המימוש
17
134
)ט(א - לפי המוצע ,
נושה מובטח שמימש נכס לפי סעיף248
)(א או (ב) לחוק, צריך להודיע
,על המימוש
בתוך
5
,ימים
לנאמן ולממונ
ה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב יחיד
, ליחיד .
134ט)(ב - על ההודעה לכלול את פירוט התמורה וההוצאות שהוצאו לצורך המימוש ו את ההפרש שנותר לאחר
מימוש הנכס או את סכום החוב שנותר, לפי העניין, כמפורט בסעיף250
.
זקיפת התמורה תהיה :לפי הסדר הבא
הוצאות לשמירת
הערך
, ה
שבח
ה ומימוש הבטוחה , קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית
לפני
מועד הצו והפרשי
הצמדה וריבית
לאחר
.מועד הצו
134
)ט(ג -
מוצע
להבהיר ש אם נותר
לנושה חוב לאחר מימוש הנכס, יראו את הודעת
ו
כתביעת חוב מתוקנת בגובה
.יתרת החוב
134
)ט(ד -
מוצע לחייב את הנושה המובטח להעביר תוך5 ימים ממועד המימוש
סכומים שנותרו
אחרי
הפחתת
.החוב
134ט. מימוש בידי הנאמן
(א)
מי
מש ה נאמן נכס
לפי
סעיף248
,לחוק
יודיע הנאמן
לבית המשפט ולממונה
או לרשם ההוצאה לפועל ,לפי
העניין, ו לנושה המובטח בדבר מימוש
הבטוחה .
(ב)
ההודעה תכלול פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד
פי ל
סעיף250
לחוק ו
כן ההפרש
שנותר לאחר
.מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין
(ג)
נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד יהיה הנושה זכאי לתבוע את יתרת החוב כחוב שאינו
.חוב מובטח
על פי המוצע, לאחר מימוש ה נכס על ידי הנאמן לפי סעיף248
, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם
ההוצאה לפועל ולנושה המובטח בדבר מימוש הבטוחה. ההודעה תכלול את פירוט התמורה מהמימוש וההפרש
.שנותר לאחר המימוש או החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח
עוד מוצע לקבוע כי ככל שיוותר לזכות הנו שה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד יהיה הנושה זכאי לתבוע את
.יתרת החוב כחוב שאינו מובטח