חומר רקע

תאריך: 19.5.22 סימוכין: 45335 חומר רקע לקראת דיון בנושא מניעת טביעת בני נוער בחופים פתיח: טביעה היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לתמותת ילדים ובני נוער בתאונות. הטביעה מתרחשת במקורות מים טבעיים, בבריכות ציבוריות וביתיות ואף בבית עצמו, במתקני רחצה ובגיגיות. הנחת היסוד של ארגון בטרם כי מדובר בתופעה הניתנת למניעה באמצעות מתן ידע להורים, לילדים ולבני נוער, חיזוק תשתיות תומכות, חקיקה ואכיפה. נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים מעלים כי היקף התמותה כתוצאה מטביעה עלה לאורך השנים, כך ששיעור התמותה בשנים 2019-2017 גבוה פי 1.5 בהשוואה לשנים 2010-2008 . חופים מהווים גורם מרכזי לטביעות של ילדים ובני נוער. רובן הגדול של הטביעות בחופים מתרחשות בחופים בלתי מוכרזים או מחוץ לשעות הפעילות של המצילים. הגורם המרכזי לטביעות בני נוער נובע מהתנהגות סיכונית, המאפיינת את גיל הנעורים. הסברה מותאמת לצד שינוי חקיקה יכולים להביא לשינוי ולהצלת חיים. נתונים: • בחמש השנים האחרונות (2017-2021) טבעו למוות 99 ילדים ובני נוער • מתוך כלל מקרי הטביעה, כשליש מהטובעים (35%) היו בטווח הגילים 10-17 • 28 (29%) ממקרי הטביעה התרחשו במקורות מים פתוחים* • מתוך כלל מקרי הטביעה במים פתוחים, כשני-שליש מהמקרים (64%) היו של ילדים בטווח הגילאים 10-17 (18 מקרים)* • כ-80% ממקרי הטביעות במים פתוחים התרחשו במהלך עונת הרחצה • הסיכון לטביעה במים פתוחים גבוה פי 3.3 יותר בקרב ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ביחס ליישובים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה *הנתונים אינם כוללים את הרוגי נחל צפית • 44% ממקרי הטביעה של בני 10-17 במים פתוחים היו בעת רחצה במקום אסור • 39% ממקרי הטביעה של בני 10-17 במים פתוחים, קרו מחוץ לשעות העבודה של שירותי ההצלה • 11% ממקרי הטביעה של בני 10-17 במים פתוחים התרחשו בשל התנהגות סיכונית אחרת רקע תיאורטי: טביעה היא גורם תמותה שני בשכיחותו בתאונות ילדים (אחרי תאונות דרכים). בקרב מתבגרים טביעה היא גורם תמותה בולט בארצות רבות (Lawes et al, 2020), כמו גם בישראל. מרבית הטביעות בגילאים אלו מתרחשות בפעילות פנאי במקורות מים פתוחים, כגון חופי ים ואגמים (Janson, 2020). שיעורי ההיפגעות הגבוהים בקרב מתבגרים וצעירים נובעים מהתנהגות סיכונית המאפיינת את שכבות הגיל הללו ובולטת במיוחד בקרב בנים. בני נוער מתאפיינים ברמה נמוכה של שליטה עצמית, נוטים לרמות גבוהות של צורך בתגמול וחיפוש אחר ריגושים, בעלי רמות נמוכות של מודעות לסכנה וביטחון מופרז ביכולתם לשלוט במצב. בנוסף, נערים בנים מושפעים במידה רבה מלחץ חברתי ומצורך להוכיח אומץ ויכולת בפני קבוצת השווים (Erriu, 2017). כאשר מדובר בהתמודדות עם מצבי סיכון בים, בנהרות ובאגמים, יכולת שחייה היא תנאי בסיסי אך אינו מספק למניעת טביעות. כישורי התמודדות אפקטיביים צריכים לכלול לצד מיומנות ויכולת פיזית, גם היבטים של ידע, עמדות וערכים הנוגעים לבטיחות, ויכולת לצפות ולהעריך סיכונים (Stallman et al. 2017). שיעורי השחייה, הנערכים לרוב בבריכות, מקנים לבני נוער ולצעירים, הערכה מופרזת בנוגע ליכולתם להתמודד עם סכנות, מבלי שיהיו להם קריטריונים אובייקטיביים להעריך את יכולת ההתמודדות שלהם עם סיכונים בתנאי שטח טבעיים שכוללים זרמים תת-מימיים, תוואי שטח משתנה, עייפות ולחץ. בין הכישורים הרלוונטיים ניתן לכלול היבטים פיזיים כמו מעבר למצב ציפה, שחייה מתחת למים ויכולת לצאת מהמים; עקרונות כניסה בטוחה למים, תוך הימנעות מקפיצה מרציף או מזח או כניסה למים עם עומק לא ידוע, והימנעות מכניסה למים תחת השפעת אלכוהול; זיהוי סכנות בסביבה ספציפית, ויכולת להימנע מהן; הערכה נכונה של היכולת האישית לשחות לאורך זמן במים סגורים ופתוחים, ועקרונות הצלה בטוחה תוך הימנעות ממגע פיזי עם הטובע ומכניסה לאזור הסכנה, ככל הניתן. החוקרים קוראים לבסס את ההכשרה בבתי הספר על מכלול הכישורים להתמודדות במים, ומדגישים את החשיבות בלימוד מיומנויות שחייה במים פתוחים. המלצות: הארכה והאחדה של שעות שירותי ההצלה בחוף והרחבת רצועת החוף המוכרזת - משרד הפנים מהווה רגולטור ומפקח על הרשויות החופיות, כאשר באחריות הרשויות לקיים את הוראות חוק הסדרת מקומות רחצה. צו הסדרת מקומות רחצה מגדיר סף מינימלי של 8 שעות פעילות ביום לתחנות ההצלה, כאשר באפשרותן של רשויות מקומיות להרחיב את שעות הפעילות בכל עונת הרחצה או חלק ממנה. בפועל בחופים רבים שעות הפעילות מתחילות מוקדם ומסתיימות מוקדם, כאשר עדיין ישנם מתרחצים רבים בים. בנוסף, רשויות חזקות מתגברות ומאריכות את שעות שירותי ההצלה בחוף, בעוד רשויות חלשות אינן יכולות להשקיע בכך את המשאבים הדרושים. הנתונים מראים שבחופים עם שירותי הצלה פעילים ישנן פחות טביעות קטלניות. הארכה והאחדה של שעות שירותי ההצלה מתבקשות לצמצום הסיכון לטביעות בחוף. בנוסף, ככל שיהיו יותר חופים מוכרזים עם שירותי הצלה, כך הסיכון לטביעות בחופים יצטמצם. השקעה בהסברה והדרכה לבני נוער לבטיחות בים - ככל שבני הנוער יכירו יותר את הסכנות בים ואת ההמלצות להתמודדות והתנהלות בטוחה בים, כך הסיכון לטביעות יצטמצם. ההסברה וההדרכה צריכה להתמקד בכלים לזיהוי הסכנות וכלים ברורים להתמודדות עם מצבי סיכון. מומלץ להעביר הדרכות בבתי הספר. הקדמת גיל לימודי השחייה בבתי הספר והרחבת הפרויקט לכל הארץ - מחקרים מראים כי שיעורי שחייה מצמצמים משמעותית את הסיכון לטביעה. ההמלצה היא להתחיל בלימודי שחייה החל מגיל 4 ובהתאם ליכולות הילד. בפועל חוגי שחייה הם יקרים ואינם נגישים לכל משפחה. פרויקט לימודי השחייה במשרד החינוך מיועד לתלמידי כיתה ד' והוא מסובסד כאשר חלק מהתשלום מוטל על ההורים. לאור זאת, רשויות חלשות נמנעות מהשתתפות בפרויקט. ככל שהילדים ילמדו שיעורי שחייה בגיל מוקדם יותר - כך הסיכון לטביעה יצטמצם משמעותית. לאור הנתונים המראים כי ילדים מיישובים ברמה כלכלית-חברתית נמוכה נמצאים בסיכון מוגבר, ברור שיש להחיל את פרויקט לימודי השחייה על כל הילדים בארץ, החל מכיתה א'-ב', בדגש על אוכלוסיות בסיכון. חובת השגחה בחוף הים - בתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה תשס"ד-2004, סעיף 12ב') מצוין כי: "הורי ילד שגילו עד שש שנים, או מי שהילד נמצא תחת חסותו או פיקוחו, ישגיחו על רחצתו בבריכת פעוטות ובבריכת שחיה, לפי העניין, למעט בעת שהמושגח לומד שחיה בהשגחת מורה לשחייה". משתמע מסעיף זה שהורים רשאים להשאיר ילד בגילאים הגבוהים מ-6 ללא השגחה, ללא קשר למיומנויות השחייה של הילד. כמו כן, אין בחוק שום התייחסות לחובת השגחה בחוף הים. אנו ממליצים להגדיר כי ילד מתחת לגיל 9 חייב השגחה בבריכת שחייה ובחוף הים להרחיב את חובת ההשגחה על ילדים עד גיל 13 בשל הסכנות הרבות שהים צופן בחובו. מקורות: פלק א., אור ד. מיטלמן י., מניעת טביעות ילדים ובני נוער בישראל: נייר עמדה, ארגון בטרם לבטיחות ילדים: אוקטובר 2021 Erriu, M. (2017). Risky Behaviours in Adolescence: A Brief Overview of Unintentional Injuries. The European Journal of Social & Behavioural Sciences, 20(3), 2454-2467. Janson, S. (2020). Drowning is a complex but preventable cause of child mortality. Acta paediatrica. Lawes, J. C, Ellis, A, Daw, S, & Strasiotto, L. (2020). Risky business: a 15-year analysis of fatal coastal drowning of young male adults in Australia. Injury prevention. Stallman, R. K, Moran Dr, K, Quan, L, & Langendorfer, S. (2017). From swimming skill to water