מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
כתיבה :שירי בס ספקטור
אישור :שרון סופר ,
ראש צוות
עריכה לשונית :
מערכת"דברי הכנסת"
ט"ז בתמוז תשע"א
18
ביולי
2011
איכות אוויר תוך-מבני ו"
תסמונת
הבניין החולה"
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 2 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תמצית
המונח"תסמונת הבניין החולה( "
SBS – Sick Building Syndrome
)
משמש לתיאור מצבים
ש בהם אנשים השוכנים במבנים חשים
חוסר נוחות ו
סובלים מ
תופעות בריאותיות שליליות .
אף
שהתסמינים קשורים לזמן שהאדם שוהה
בבניין ,ו
לעתים
קרובות המתלוננים מדווחים על
הקלה בתסמינים אחרי עזיבת הבניין ,על-
פי רוב
אי-אפשר
לזהות את
הגורם הספציפי
לתסמינים או לאבחן מחלה מסוימת של
המתלונן .סימפטומים הנקשרים ל"
תסמונת הבניין
החולה"
הם כאבי ראש ,גירויים בגרון ,באף ובעיניים ,שיעול יבש ,גירוד ויובש בעור ,
בחילה
וסחרחורת ,קשיי ריכוז ,עייפות ורגישות לריחות .
מחקרים מראים כי תלונות על תסמינים
רפואיים ש
ליליים המיוחסות ל"תסמונת הבניין החולה"
נפוצות יותר בקרב עובדים במהלך
שעות העבודה מאשר בקרב האוכלוסי
י
ה הכללית ,
וכי בחלק ניכר מהמקרים התסמינים נחלשים
ואף נעלמים לאחר שעות העבודה. התלונות על סימפטומים בריאותיים שונים ועל אי-
נוחות
הנובעת משהייה בבניינים היו המ ניע לבחינת דרכים לשיפור איכות המבנים בכלל ואיכות
האוויר התוך-מבני בפרט ,ול אימוץ צעדי מדיניות ופתרונות טכנולוגיים
מגוונים .
הסביבה התוך-מבנית מושפעת משילוב של גורמים ,כגון מיקום המבנה ,האקלים החיצוני ,
מערכות המבנה ,מקורות פוטנציאליים של זיהום אוויר ,הן מחוץ למבנה והן בתוכו ,
ודיירי
הבניין עצמם .
סוכנות ההגנה על הסביבה
באר
צות-הברית ציינה
כי הסיכונים הבריאותיים
והסביבתיים
שב
זיהום אוויר תוך-מבני אינם פחותים מ הסיכונים
שב זיהום אוויר"חיצוני"
ועל-פי רוב אף חמורים מהם. במדינות מערביות החשיפה המצטברת למזהמים התוך-מבני ים
גבוהה,
בין השאר
משום ש
ור ב האנשים שוהים בתוך מבנים
יותר מ-
80%
משעות היממה
בממוצע .
סקירת
ה
תקינה ו
ה
הנחיות בנושא איכות אוויר תוך-מבני ב כמה מדינות הראתה שבחלקן עוגנו
בתקנות הנחיות בדבר ריכוז מרבי של מזהמים בסביבה התוך-מבנית ,
אולם רובן קבעו הנחיות
שאינן
ות נב-אכיפה ,שבהן המלצות למתכננים ולמנהלי הבניינים.
במדינת ישראל ,בדומה לחלק מהמדינות שנסקרו ,
אין חקיקה ייחודית למניעת"
תסמונת הבניין
החולה "לו
שיפור איכות הסביבה בבניינים בכלל ובבנייני משרדים בפרט.
1
אפשר לראות את
ה תקנות למניעת מפגעים(איכות אוויר )
ותקנות אוויר נקי(ערכי איכות אוויר )כ תקנות
הקשורות באיכות
ה אוויר
ה
תוך-מבני ,
משום ש האוויר הסביבתי חודר
אל חלל הבניין .
במדינות
מסוימות ,י בה עדר תקנים לעניין
זיהום אוויר תוך-מבני ,
בחרו להשתמש בתקנים סביבתיים
(כלומר ,תקני איכות האוויר ה"חיצוני )"כקו מנחה .
ביוני3122
פרסם מכון התקנים הישראלי לביקורת ציבורית את טיוטת תקן7321
" :
אוורור
לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך מבנים ."
התקן הישראלי הוא למעשה
אימוץ,
בשינויים
ותוספות, של התקן האמריק
נ יASHRAE 62.1
.
דרישות האוורור שבתקן זה
מתמקדות
ב
מזהמים כימיים ,פיזיים וביולוגיים העלולים להש
פיע על איכות האוויר בתוך המבנה .
צפוי
1 ד"ר לובה פושנוי ,רופאה תעסוקתית ראשית של אגף הפיקוח על העבודה ,משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה ,מכתב ,
2
בנובמבר2010
.
עמוד 3 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ש כשיוכרז תקן זה כתקן
רשמי ,
הוא יהיה תקן בנייה מחייב במסגרת קוד הבנייה החדש שמגבש
משרד הבינוי והשיכון .
בתקנות התכנון והבנ
י
יה הקיימות יש התייחסות מצומצמת ביותר לאיכות הסביבה התוך-
מבנית(תקן אוורור טבעי ,מספר החלפות אוויר בשעה ,ועוד) .בקוד הבנ
י יה החדש(
בפרק בנושא
התייעלות אנרגטית בבניינים )
יינתן דגש רב גדול יותר
ב
נושא איכות הסביבה התוך-מבנית .
בין
השאר יתייחסו התקנות החדשות לאוורור טבעי ,תאורה טבעית ,
החדרת אוויר צח חיצוני וחיוב
קיומו של חלון בחדר .
תקן5281
:בנייה בת-קיימה
"(בנייה ירוקה)"
, אשר אושר ב-
11
ביולי2011
, יעסוק ב נושאים
הקשורים בבריאות ו
ב
רווחת המשתמש הן בחללי הפנים והן מחוץ למבנה .ב פרק"
בריאות
ורווחה "מנויים
14
מאפיינים במגוון נושאים (כגון :אוורור ונוחות ,
אספקת אוויר צח ממקור
נקי ,איכות האוויר בתוך בניין בעל מערכות אוורור מאולצות, תאורה טבעית ,
טמפרטורה
ו
הגבלת תרכובות אורגניות נדיפות וקרינה רדיואקטיבית .)
חשוב לציין כי תקן הבנייה הירוקה
הישראלי
אינו תקן מחייב.
אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת
אינו מקיים פיקוח שוטף
ויזום על תנאי הג הות בבנייני
משרדים .אם מתקבלת תלונה בד בר איכות
ירודה של ה סביבה
ה
תוך-מבנית ,
מפקח האגף יכול
להמליץ על עריכת בדיקת איכות אוויר במקום העבודה ו בעקבותיה על נקיטת צעדים לתיקון
המצב .במקרה הצורך יעורבו בבדיקה גם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות .
לפקח
משרד התמ"
ת אין
סמכות להורות למעסיק ,
לבעל הבניין או למפעיל הבניין לנקוט צעדים
ספציפיים או להורות על סגירת מקום העבודה אם התנאים בו עלולים להשפיע לרעה על
בריאותם של העובדים ,
אלא אם
כן היתה חשיפה לחומרים ו
ל
גורמים מסוכנים כפי ש הם
מוגדרים ב תקנות הפיקוח על הבטיחות בעבודה(
ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים
בג
ורמים מזיקים), התשע''א–
3122
.
המשרד להגנת הסביבה מופקד על מניעת זיהום אוויר ו על שמירה על ערכי איכות אוויר
בסביבה .לדברי גב 'פולה אורנשטיין ,מרכזת תחום זיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה ,
מכיוון
שנושא איכות
ה אוויר
ה
תוך-מבני אינו מעוגן בתקנות או בחקיקה ,
אין
ל
משרד
סמכות לפקח
על
איכות האוויר בבניינים בכלל ו
ב
מבני תעסוקה בפרט ולנטר את האוויר במקומות אלו .על-
פי
המשרד להגנת הסביבה, "אחת הבעיות המרכזיות בתחום איכות סביבה תוך-
מבנית היא חוסר
המלצות ,הנחיות ודרישות אחידות המתייחסות לגישה ,
לאיתור ולטיפול בבעיות הגורמות
לאיכו
ת סביבה ירודה בתוך המבנה".
במאי2009
הגיש המוסד לבטיחות וגהות למשרד להגנת הסביבה(על-פי הזמנתו של המשרד )
דוח שכותרתו"הנחיות ודפי מידע בנושא סביבה תוך מבנית – היבטי איכות אוויר ."בדוח נסקר
ו
חקיקה ותקינה בי
ן-לאומי
ו
ת בנושא .על בסיס סקירה זו ניתנו המלצות לתקי
נה דומה בישראל .
יש לציין כי הדוח נכתב לשימו
ש
פנימי של המשרד להגנת הסביבה ועד היום לא פורסם לציבור
באתר האינטרנט של המשרד .לדברי גב 'פולה אורנשטיין ,
יש צורך
בחקיקה מקיפה,
אשר
תגדיר את הסמכויות של המשרדים בנושא ונוסף על כך תעסוק בתפקיד מערכת התכנון
והרישוי ב
שמירה על איכות הסביבה התוך-מבנית .ללא חקיקה כז
את
מתקשה המשרד לפעול
ליישום ההמלצות
ש
בדוח שהוזכר לעיל .
עמוד 4 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מסמך זה נכתב לבקשתו של חה"כ דב חנין ,יו"ר ה
ו ועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה
וועדת העבודה ,הרווחה והבריאות לנושא סביבה ובריאות ,לקראת ישיבת הווע דה שכותרתה"
בניינים
חולים ."ב מסמך
ת ידון"תסמונת הבניין החולה "והגורמים לה ,בה
תמקד בנושא איכות האוויר התוך-
מבני והשפעתו על בריאות העובדים .
במסמך יוצגו פעולותיהם של משרדי הממשלה בנושא וכן סקירה
ה של
הנחיות ו
ה
תקנות הנהוגות ב כמה
מדינות בנושא איכות הסביבה התוך-מ
בנית.
2.
"תסמונת הבניין החולה" ומחלות הקשורות בשהייה בבניינים
2.2
רקע
המונח"תסמונת הבניין החולה( "
SBS – Sick Building Syndrome
)
משמש לתיאור מצבים
ש בהם
אנשים השוכנים במבנים חשים
חוסר נוחות ו
סובלים מ תופעות בריאותיות שליליות שיש להם קשר לזמן
שבו
שהו בבניין. לעת
ים קרובות המתלוננים מדווחים על הקל
ה בתסמינים אחרי עזיבת הבניין.
מחקרים
מראים כי תלונות על תסמינים רפואיים
שליליים המיוחסות ל"תסמונת הבניין החולה"
נפוצות יותר
בקרב עובדים במהלך שעות העבודה מאשר בקרב האוכלוסי
י
ה הכללית ,
וכי בחלק ניכר מהמקרים
התסמינים נחלש
ים ו
אף נעלמים לאחר שעות העבודה.
2
על-
פי
רוב, אי-אפשר
לזהות מהו הגורם הספציפי לתסמינים או לאבחן מחלה מסוימת של
המתלונן .
לעתים התלונות
נוגעות ל חדר או
ל
אזור מסוים בבניין ,
ולעתים הן מרמזות תנאי שהייה לקויים בכל
רחבי הבניין .סימפטומים הנקשרים ל"תסמונת הבניין החולה "הם כאבי ראש ,גירויים בגרון ,
באף
ובעיניים ,שיעול יבש ,גירוד ויובש בעור ,בחילה וסחרחורת ,קשיי ריכוז ,עייפות ורגישות לריחות .
יש להבחין בין המונח"תסמונת הבניין החולה"
לבין המונח"מחלות הקשורות בשהייה בבניינים( "
BRI
– Building Related Illness
)
,
המתאר
מקרים שב
הם
אפשר לאבחן את
המחלה אבחון קליני ו היא
קשורה במזהמים
מסוימים ש
נמצאים בבניין .התסמינים שלBRI
הם בין השאר תלונות על שיעול ,
לחץ
בחזה ,חום ,צמרמורות וכאבי שרירים.
3
חשוב לציין כי התופעה המכונה"תסמונת הבניין החולה "אינה מחלה ,ו יכולה לנבוע מכמה
גורמים –
פיזיי
ם ופסיכולוגיים .נוסף על כך ,
"תסמונת הבניין החולה "כשמה כן היא ,
מתארת דפוסים ותסמינים
ברמת הבניין המשפיעים על תפקודו של הפרט .
בהיעדר אבחון של מחלה ברורה ברמת הפרט או הגדרה
ברורה של שכיחות התופעה ברמת הבניין ,
קשה להגדיר מהו"בניין חולה."
4 זאת ועוד ,מחקרים מצ ביעים
על קשיים מתודולוגיים בזיהוי קשר ישיר בין אלמנטים הקשורים בבניין(זיהום אוויר תוך-מבני ,אי-
חשיפה לאור טבעי ועוד )לבין התסמינים הרפואיים המדווחים ,
בשל שיעור גבוה של גורמים אחרים
העשויים ל
רום ג לתסמינים אלו .אפשר ש
התסמינים המיוחסים ל"תסמונת הבניין החולה"
ולמחלות
2 G. Rubin, "Predicting Sick Building Syndrome at the Individual and Aggregate Leveles", Environment
International, 22, 1 (1996), pp. 3–19.
3 United States Environmental Protection Agency, "Indoor Air Facts No. 4 (revised): Sick Building
Syndrome", February 1991.
4 G. Rubin, "Predicting Sick Building Syndrome at the Individual and Aggregate Leveles", Environment
International, 22, 1 (1996), pp. 3–19.
עמוד 5 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הקשורות בשהייה בבניינים נובעים
מגורמים אחרים, כגון לחץ במקום העבודה ,קשיים פסיכולוגיים ,
רגישות יתר ואלרגיות ומחלות שאינן קשורות לשהייה בבניין.
5 נוסף על כך ,
מחקרים מצאו
ש נשים נוטות
לסבול יותר מתסמינים המיוחסים ל"תסמונת הבניין החולה."
6
נדגיש
ש על אף
הקשיים המתודולוג
י
ים שצוינו ,התלונות על סימפטומים בריאותיים שונים ועל אי-
נוחות
הנובעת משהייה בבניינים היו המניע לבחינת דרכים לשיפור איכות המבנים בכלל
ואיכות האוויר התוך-
מבני בפרט ,ול
אימוץ צעדי מדיניות ופתרונות טכנולוגיים שונים.
7 זאת ועוד ,מחקרים הראו כי שיפ ור
איכות הסביבה התוך-
מבנית במקומות
ה עבודה עשוי להגביר במידה ניכרת את יעילות העובדים
ולהפחית אובדן ימי עבודה .
לשיפור ביעילות העובדים יש השלכות
כלכליות ניכרות .
בשנת2004
פורסם
בארצות-
הברית מחקר ובו הערכה כי הרווח השנתי עקב
עלייה ביעילות העובדים והח
י
סכון בהוצ אות
בריאות בשל
שיפור איכות הסביבה התוך-מבנית עומד על 6
–
19
מיליארד דולר בשל ירידה בשיעור ן של
מחלות נשימתיות ,
1
–
4 מיליארד דולר בשל ירידה בשיעור תגובות אלרגיות ואסטמה ,
10
–
20
מיליארד
דולר בשל ירידה בסימפטומי
ם של "
תסמונת הבניין
החולה"
,
12
–
125
מיליארד דולר בשל
שיפור ישיר
בתפקוד העובד ללא קשר לתחום הבריאות .
מסקנת החוקרים היתה שפוטנציאל הרווח עקב
ה שיפור
ב
איכות הסביבה התוך-
מבנית גבוה פי18
–
47
מההוצאות הכלכליות הנדרשות לשם כך.
8
המסמך שלהלן
מ
תמקד באיכות האוויר התוך-מבני ,בעיקר בבנייני משרדים ,ב השפעתו על בריאות
העובד
ים ו
ב
דרכים לניהול הסביבה התוך-מבנית בישראל ובעולם.
3.
איכות
ה אוויר
ה
תוך-מבני
3.2
.
רקע
אחת
מתוצאותיו של משבר האנרגיה העולמי בשנות ה-
70
של המאה ה-
20
היתה ההכרה בחשיבות
ההתייעלות האנרגטית בכלל ושימור אנרגיה במבנים בפרט .
במדינות מערביות רבות הושם דגש
ב שיפור
מערך הביד וד
בבניינים ,
כדי
להפחית את אובדן האנרגיה דרך מעטפת הבניין .
אחת מהדרכים המרכזיות
להשגת שימור האנרגיה היתה
הקפדה על איטום המבנה ו צמצום
התחלופה (סירקולציה )
בין האוויר
ה"צח "מחוץ לבניין לאוויר בתוך המבנה .במקביל ,
השימוש בחומרים סינתטיים וכימיים בתוך
הבניינים(חומרי בנייה ובידוד ,מתקני חימום ובישול ,חומרי ניקוי ,חומרי דבק וצבע ,ריהוט ,
שטיחים
ועוד )הפך רווח יותר .
השילוב בין רמת אוורור נמוכה
ל נוכחות של מגוון כימיקלים סינתטיים גרם
לעלי
י ה בריכוזי חומרים
העלולים להזיק לבריאותם של בני-האדם ,ובהם חומרים אורגניים נדיפי ם
(
VOCs – Volatile Organic Compounds
) כגון בנזן ,טולואן ופורמלדהיד ;חומרים אורגנ
י ים נדיפים
למחצה כגון חומרי הדברה ;תוצרי פע
ילות אנושית כגון פחמן דו-חמצני.
9
5 M. Mikatavage et al., "Beyond Air Quality – Factors that Affect Prevalence Estimates of Sick Building
Syndrome", American Industrial Hygiene Association Journal, 56 (1995), pp.1141–1146.
6 M. Gomzi, et al., "Sick Building Syndrome: Psychological, Somatic and Environmental Determinants",
Archives of Environmental and Occupational Health, 62, 3 (2007), pp.146–155.
7 Z. Wang, et al., "Regulatory Standards Related to Building Energy Conservation and Indoor-Air-Quality
during Rapid Urbanization in China", Energy and Buildings, 36 (2004), pp.1299–1308.
8 W. J Fisk, A. H. Rosenfeld, "Estimates of Improved Productivity and Health from Better Indoor
Environments", Indoor Air- International Journal of Indoor Environment and Health, 7, 3 (2004).
9 Z. Wang, et al., "Regulatory Standards Related to Building Energy Conservation and Indoor-Air-Quality
during Rapid Urbanization in China", Energy and Buildings, 36 (2004), pp.1299–1308.
עמוד 6 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בעשורים האחרונים גברו החששות בדבר הקשר בין איכות אוויר תוך-
מבני לקויה(
IAQ – Indoor Air
Quality
)
,הנ
ובעת בין השאר מחשיפה לחומרים שצוינו לעיל ,ו
בין ת לונות על תסמינים רפואיים
שליליים .
מחקרים רבים הראו כי
ב זיהום
ה אוויר
ה
תוך-
מבני יש סכנה
בריאותי
ת
ממשית לאנשים
הנמצאים חלק ניכר משעות היום בתוך מבנים .לדוגמ
ה ,
סוכנות ההגנה על הסביבה
בארצות-הברית
(
(EPA – Environmental ProtectionAgency
ציינה
כי הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים
שב
זיהום אוויר תוך-מבני אינם פחותים מ הסיכונים
שב זיהום אוויר"חיצוני" ועל-
פי רוב אף חמורים
מהם. זיהום אוויר חיצוני נובע בעיקר מפליטות ישירות ממקורות תעשייתיים ומכלי-רכב .לעומת זאת ,
ל זיהום אוויר
תוך-
מבני יש מגוון רחב של מקורות זיהום(כפי שתואר לעיל .)ברבות מה מדינות
ה
מערביות החשיפה המצטברת למזהמים התוך-מבניים גבוהה,
בין השאר משום שרוב האנשים שוהים
בתוך מבנים
יותר מ-
80%
משעות היממה
בממוצע.
10
3.3
.
הגורמים לפגיעה באיכות האוויר התוך-מבני11
הסביבה התוך-
מבנית
מושפעת משילוב של גורמים ,כגון מיקום המבנה ,האקלים החיצוני ,
מערכות
המבנה ,מקורות פוטנציאליים של זיהום אוויר ,הן מחוץ למבנה והן בתוכו ,ודיירי הבניין עצמם .
להלן
הגורמים המרכזיים המשפיעים על איכות האוויר התוך-מבני:
1.
רמת אוורור שאינה
מספקת: כאמור ,בעקבות משבר הא
נרגיה בשנות ה-
70
12
נקטו מדינות רבות
אמצעים להפחתת צריכת האנרגיה .לדוגמ
ה ,בארצות-
הברית שונה התקן המגדיר את רמת
האוורור הרצויה בבניינים (קצב מינימלי של אספקת אוויר צח חיצוני לכל אדם בחדר) ,
והופחת
פי שלושה .משום כך ,בבניינים רבים רמת האוורור אינה מספקת את התנא ים הראויים לשמירת
הבריאות והנוחות של
האנשים השו
ה
ים בהם .
רמת אוורור שאינה נאותה עשויה לנבוע גם
מפיזור לא יעיל של האוויר על-
ידי
מערכות חימום ,
אוורור ומיזוג אוויר(
HVAC – Heating,
Ventilating and Air Conditioning
.)
כדי
לספק אוויר תוך-מבני באיכות הולמת תוך הפ חתת
צריכת האנרגיה בבניינים ,
עדכן בשנת1989
האיגוד האמריק
נ
י של מהנדסי חימום ,
קירור ומיזוג
אוויר(
ASHRAE – American Society of Heating, Refrigeration and Air Conditioning
Engineers
)
,את תקן האוורור הנחוץ במרחבים בנויים שונים (
ASHRAE 62.1
.)
יש לציין כי
התקן
מ עודכן ומפורסם מחדש בכל
שלוש שנים .
העדכון האחרון פורסם בשנת2010
.
13
2.
מזהמים כימיים ממקורות
פנימיים: רוב זיהום האוויר התוך-
מבני מקורו במזהמים המצויים
בבניין, לדוגמ
ה חומרי דבק ,שטיחים ,מוצרי עץ תעשייתי ,מכונות צילום ,
חומרי הדברה וחומרי
ניקוי, שעלולים לפלוט חומ רים אורגניים נדיפים(
VOCs
) ,ובהם החומר פורמלדהיד .
גם עישון
בבניין תורם להימצאות רמות גבוהות שלVOCs
ושל חלקיקים נשימים .
מחקרים מראים
10
המוסד לבטיחות וגהות ,מחלקת פרויקטים ,
הנחיות
ודפי מידע בנושא סביבה תוך מבנית- היבטי איכות אוויר ,
הוכן עבור
המשרד להגנת הסביבה ,
מאי2009
.מסמך זה יידון בפירוט בתת-הפרק בדבר ניהול איכות הסביבה התוך-מבנית בישראל.
11
אם לא צוין אחרת ,תת-פרק זה מבוסס על :
United States Environmental Protection Agency, "Indoor Air Facts
No. 4 (revised): Sick Building Syndrome", February 1991.
12
משבר האנרגיה העולמי בשנות ה-
70
נוצר מחרם שהטילו המדינות המפיקות נפט במזרח התיכון על ארצות-
הברית ועל חלק
ממדינות אירופה ,בתגובה לתמיכתה בישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים .במקביל העלו מד
ינות אופ"
ק את מחיר הנפט
באופן חד .שינויים אלו אילצו את מדינות המערב לנקוט צעדים לשם חיסכון באנרגיה.
13 ASHRAE Standing Standard Project Committee 62.1 (SSPC 62.1) Ventilation for Acceptable Indoor Air
Quality, Revised date: March 2011.
עמוד 7 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שחשיפה לריכוזים גבוהים של חלק מהחומרים האורגנ
י ים הנדיפים עלולה לגרום לבעיות
בריאותיות כרוניות או אקוטיות ,וכי חלק מחומרים א
לו מוגדרים מסרטנים ידועים .
חשיפה
לריכוזים נמוכים ובינוניים של מגווןVOCs
(לדוגמ
ה
תוצרי שרפה של
מערכות בישול וחימום )
עשויה גם היא לגרום לתגובות אקוטיות .
3.
מזהמים כימיים ממקורות חיצוניים :
האוויר החיצוני שנכנס לבניין,
הן באופן טבעי והן דרך
מערכות האוורור והמ
יזוג ,עלול להוות מקור לזיהום אוויר תוך-מבני .לדוגמ
ה ,
זיהום שמקורו
בצינורות פליטה של מכוניות ושל בניינים עלול
לחדור
לבניין אם היו ליקויים בתכנון מיקומם
של החלונות או פתחי היניקה של מערכת המיזוג והאוורור .
4.
מזהמים ביולוגיים:
חיידקים ,עובש ,אבקת צמחים ווירוסים
עשויים להיחשב
ל מזהמים
ביולוגיים .מזהמים אלו מתרבים ב ריכוזי מים עומדים המצטברים בתעלות הבניין ובצינורות
הניקוז ,
ובאזורים
ש נאגרים בהם
מים ,כגון אריחי תקרה ,שטיחים ועוד .
תסמינים פיזיים
הנקשרים לזיהום ביולוגי
הם שיעול ,לחץ בחזה ,חום ,צמרמורות ,כאבי שרירים ותג ובות
אלרגיות כגון גירוי בקרומים הריריים
וגודש במערכות הנשימה .
ב טבלה שלהלן מובא סיכום של
הגורמים המרכזיים המשפיעים על איכות האוויר התוך-מבנית ו של
מקורותיהם14
:
גורם מקור
ערכי טמפרטורה ולחות קיצוניים מיקום לקוי של וסתי טמפרטורה ,
בקרה לקויה על
לחות ,חוסר יכול ת של המבנה להתמודד עם ערכים
קיצוניים של אקלים ,
ציוד
שהותקן ותהליכים
שמתבצעים על-ידי הדיירים.
פחמן דו-חמצני בני-אדם ,שרפת דלקים כגון תנורי חימום ,
זיהום
מהסביבה החיצונית.
פחמן חד-חמצני פליטות מכלי-
רכב(
הן פליטות ישירות והן פליטות
מ
כלי-רכב הנמצאים בחניונים, ב
רציפי פריקה וטעינה ,
ב
פתחי הכנסת אוויר חיצוני.)
פורמלדהיד סיבית או עץ סנדוויץ 'לא אטום ,חומרי בידוד ,בדים ,
דבקים ,שטיחים ,רהיטים ,חומרי אטימה ,בשמים ,
תרסיסי
שיער ,סולבנטים.
חומר חלקיקי מרחף עשן ,
אוויר חיצוני
מזוהם ,בידוד על תעלות ה
אוורור ,
מי עיבוי ,שטיח
ים ,מסנני מערכות אוורור ומיזוג ,
ו פע
לות ניקיון במבנה .
תרכובות אורגניות נדיפות(
VOC
) מכונות צילום והדפסה ,מחשבים ,שטיחים ,רהיטים ,
חומרי ניקוי ,עשן ,צבעים ,דבקים ,חומרי אטימה ,
בשמים ,ת
רסיסי שיער,
סולבנטים ,
אוויר חיצוני
מזוהם מכלי-רכב ,תחנות דלק ,בתי דפוס ומ
צבעות.
14
הטבלה מובאת כלשונה מתוך :המוסד לבטיחות וגהות ,מחלקת פרויקטים ,הנחיות ודפי מידע בנושא סביבה תוך מבנית-
היבטי איכות אוויר ,הוכן עבור המשרד להגנת הסביבה ,
מאי2009
.
עמוד 8 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אוורור לא מספק
אמצעים לצמצום אנרגיה(
אטימה וצמצום הכנסת
אוויר חיצוני)
,
תכנון לקוי או הפעלה לא נכונה של
מערכת האוורור והמיזוג ,
שינויים שעשו הדיירים
בהפעלת מערכת האוורור והמיזוג ,
פריסה לקויה של
המשרדים ,מערכת אוורור ומיזוג לא מאוזנת.
חומר מיקרוביולו
גי מי עיבוי עומדים במערכת האוורור והמיזוג ,
חומרים
רטובים ולחים ,מתקני הוספת מים ,
מגשי ניקוז ומי
עיבוי במזגנים ,מגדלי מים לקירור.
תחמוצות חנקן תוצרים של חומרי בערה :
פליטת עשן
מכלי-רכב
ומתנורים .
4.
ניהול איכות הסביבה התוך-מבנית :ישראל
4.2
.
חקיקה ,תקינה ונהלים הקש ורים
ב איכות
ה סביבה
ה
תוך-מבנית
הטיפול בגורמי זיהום האוויר השונים מוסדר
בישראל בחוק אוויר נקי ,התשס"ח–
2008
,ב תקנות אוויר
נקי(ערכי איכות אוויר( )הוראת שעה) ,התשע"א–
2011
, בו תקנות למניעת מפגעים(איכות אוויר( )תיקון) ,
התשע"א–
2011
(להלן –
תקנות למניעת מפגעים). ח קיקה זו עוסקת באיכות האוויר הסביבתי ואינה
נוגעת במישרין באיכות
ה אוויר
ה
תוך-מבני ,כי אם בדרך עקיפה,
בשל חדירתו של האוויר הסביבתי אל
חלל הבני
ין .
בישראל אין חקיקה ייעודית למניעת"תסמונת הבניין החולה "לו שיפור איכות הסביבה בבניינים בכלל
ובבנייני משרדים בפרט.
15
בסעיף27
לפקודת הבטיחות בעבודה[נוסח חדש]
,התש"ל–
1970
,
מוגדרת חובתו של המעביד לאוורור
נאות
במפעל:
16
"אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים ,על-ידי מחזור אוויר צח ,
אוורור
מספיק בכל חדר עבודה ,וכדי ליטול ,במידה שהדבר מעשי ,נזקם של אדים ,אבק וזוהמה אח רת העלולים
להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל ."
תקנות הבטיחות בעבודה
שתוקנו מתוקף פקודה זו קובעות רמת חשיפה מקסימלית של העובד לגורמי סיכון(לדוגמ
ה קרינה בלתי-
מייננת ,חומרים מסוכנים )ומחייבות ביצוע ותיעוד של בדיקות רפואיות תקופתיו
ת.
17
תקנות הפיקוח על
הבטיחות בעבודה(ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע''א–
2011
,
מגדירות
מהם הגורמים המזיקים והחומרים המסוכנים המחייבים את העובדים בבדיקות סביבתיות
ותעסוקתיות .על-פי מר מרסל לייזר ,מנהל המעבדה לגהות תעסוקתית במשרד הת
עשי
י
ה והמסחר ,
בדרך
כלל
הרכיבים
הגורמים ל"
תסמונת
י בנ ה
ין החולה" אינם נכללים
ברשימת הגורמים הנבדקים במקומות
תעסוקה .בהיעדר תקנים ותקנות ישראליים בנושא ,התיר משרד התמ"ת להשתמש בתקנים בי
ן-
לאומיים שונים.
18
15
ד"ר לובה פושנוי ,רופאה תעסוקתית ראשית של אגף הפיקוח על העבודה, משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה ,מכתב ,
2
בנובמבר2010
.
16
על-פי המוגדר בפקודה" :מפעל הוא חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני-
אדם בעבודת כפיים בתהליך
המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך ,שינויו ,תיקונו ,עיטורו ,גימורו ,ניקויו ,רחיצתו ,פירוקו ,הריסתו או
הכשרתו
למכירה."
17
תקנות הבטיחות בעבודה(גהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת) ,התשנ"ג–
1992
.
18
מר מרסל לייזר ,מנהל המעבדה לגהות תעסוקתית במשרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה ,דואר אלקטרוני ,
14
ביולי2011
.
עמוד 9 מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לדברי גב 'פולה אורנשטיין ,
מרכזת תחום
זיהום אוויר במשרד לה
גנת הסביבה ,
מאחר שאדם נמצא בתוך
מבנים
כ-
80%
מהיממה
בממוצע ,
על
ערכי איכות האוויר בבניינים להיות דומים בהגבלותיהם ל ערכי
איכות האוויר הסביבתיים ,ואף מחמירים מהם. לעומת זאת ,
היא טוענת
ש אין להשוות את ערכי איכות
אוויר בבניינים כגון בנייני משרדים ובנייני ציבור לע רכי החשיפה התעסוקתית המתייחסים לעובדי
מפעלים. היא מוסיפה כי עובדים במפעלים הם בדרך כלל אנשים בריאים מלכתחילה ,ומצ
וי ים
ב פיקוח
רפואי תקופתי .לעומת זאת ,אנשים השוהים ר
ו
ב יומם בבניינים המשמשים למשרדים ,בתי-אבות ,בתי-
חולים ,ובתי-ספר הם אנשים בטווח גילאים רחב, ה
מאופיינים במצבי בריאות שונים .
מכאן שאימוץ
תקנים תעשייתיים כבסיס לאיכות אוויר בבנייני משרדים ו
ב בנייני ציבור עלול להעמיד את העובדים
בהם בסכנה בריאותית של ממש.
19
תקנים ונהלים נוספים הקשורים לאיכות
ה סביבה
ה
תוך-מבנית בישראל:
תקן ישראלי5098
" :תכולת יסודות רדיואק
טיביים בחומרי הבנייה ."
התקן מתייחס לפליטות
מחומרי בנייה ,וריכוזם בתוך מבנים .
מפרט מכון התקנים396
(
1993
":)אוורור במקומות תעסוקה ."
המפרט מתייחס לשיעורי
אספקת אוויר באיכות קבילה במקומות תעסוקה .על-פי המפרט, הדרישה לכניסת אוויר
חוץ
למשרדים
היא
10
ליטר/י שנ יה
לאדם .
תקנות התכנון והבנייה(בקשה להיתר ,תנאיו ואגרות) ,התש"ל–
1970
,סימן ה' .בתקנות מצוינת
מערכת אוורור מלאכותי ,ו תקנה2.62
מפרטת את מספר החלפות אוויר בשעה הדרושות בחדרי
בניינים שונים .ל
חדרי משרדים נקבע מספר מינימלי: שלוש החלפות אוויר לשעה .
ביוני3122
פרס ם מכון התקנים הישראלי לביקורת ציבורית את טיוטת תקן7321
" :
אוורור
לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך מבנים ."
התקן הישראלי הוא למעשה
אימוץ,
בשינויים
ותוספות, של התקן האמריק
נ יANSI/ASHRAE 62.1
מהדורה3121
(ו רא
עמוד4
למסמך
זה .)
דרישות האוורור שבתקן זה
מתמקדות ב
מזה
מים כימיים ,
פיזיים וביולוגיים העלולים
להשפיע על איכות האוויר בתוך המבנה ,ו
בין השאר פחמן דו-חמצני ,פחמן חד-חמצני ,
פורמלדהיד ,עופרת ,חנקן דו-חמצני ,אוזון ,חלקיקים נשימים ,ראדון וגופרית דו-חמצנית .
חשוב
לציין כי על-
פי האמור בסעיף2.9
לתקן :
"ייתכן ולא תושג איכו ת אוויר נאותה בתוך מבנה בכל
בניין העומד בדרישות תקן זה ,
או שאנשים השוהים בתוך הבניין ימשיכו לחוות תסמינים
הנקשרים ל'תסמונת הבניין החולה' .הסיבות לכך מנויות בהמשך הסעיף להלן מאחת או יותר
מהסיבות שלהלן: א .בגלל מגוון המקורות והמזהמים באוויר שבתוך המבנה; ב .ב גלל מגוון
הגורמים האחרים העלולים להשפיע על תפיסת איכות האוויר בתוך מבנה וקבלתו על-
ידי
הדיירים ,כמו טמפרטורה ,לחות ,רעש ,תאורה ולחץ פסיכולוגי;
ג .
בגלל מגוון הרגישויות
באוכלוסי
הי; ד .משום
שייתכן שהאוויר מחוץ למבנה המוכנס לתוך המבנה אינו נאות או לא
נוקה כראוי".
20
צפוי שכש
תקן זה יוכרז תקן רשמי ,
הוא יהיה תקן בנייה מחייב במסגרת קוד
הבנייה החדש(הנושא יידון בהמשך מסמך זה.)
21
19
גב 'פולה אורנשטיין ,מרכזת תחום זיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה ,שיחת טלפון ,
10
ביולי2011
.
20
טיוטה לתקן ישראלי6210
:
"אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך מבנים"
,
יוני2011
.
21
גב 'טלי הירש-שירמן ,מנהלת תחום קוד הבנייה ,מינהל תכנון והנדסה במשרד הבינוי והשיכון ,שיחת טלפון ,
11
ביולי2011
.
עמוד
10
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תקן5281
:בנייה בת-
קיימה"(בנייה ירוקה :)"ב-
11
ביולי2011
השיקו המשרד להגנת הסביבה
ומכון התקנים את תקן הבנייה הירוקה המחודש .מדובר ב סדרת תקנים המגדירים מהי בנייה
ירוקה בישראל ונכללים בה תשעה תחומים :אנרגיה ,קרקע ,מים ,חומרים ,בריאות ורווחה ,
פסולת ,תחבורה ,ניהול אתר הבנייה וחדשנות ,בה
תייחס לסוגי
ם שונים של מבנים :מגורים ,
משרדים ,מוסדות חינוך ,תיירות ,מוסדות בריאות ,מסחר ומבני התקהלות ציבורית .התקן
חל
הן על מבנים חדשים והן על מבנים שעוברים שיפוץ
ניכר.
22
ב תקן נדונים גם איכות חללי הפנים
בכל הנוגע לחדירת אור טבעי ברמה מספקת וללא יצירת מפגעי בוהק וסנוור ,
שמירה על איכות
האוויר על-
ידי אספקת אוויר צח ממקור נקי ושמירה על אוורור נאות בתוך
ה
מבנים ,
שימוש
בחומרי
גמר שאינם פולטים רעלים ,דאגה להיבטים אקוסטיים של החללים במבנה ועוד.
כמו
כן ,
פרק"בריאות ורווחה "
בתקן מתייחס
למפגעי בריאות מחוץ לבניין הנגרמים מבנייה ופיתוח,
כגון רוחות בלתי רצויות במפלס הרחוב ,
זיהום אור הנובע מתאורת חוץ וכן
פגיעה ב איכות
האוויר במפלס הרחוב
עקב פליטת גזים רעילים מפתחי אוורור של חניונים תת-קרקעיים.
התקן
הישראלי לבני
י
ה בת-קיימה ,
בפרק"בריאות ורווחה "האמור ,עוסק ב מגוון הנושאים הקשורים
בבריאות
ו וב
רווחת
ו של המשתמש, הן בחללי הפנים והן מחוץ למבנה .
יש בו14
מאפיינים במגוון
נושאים (כגון :אוורור ונוחות ,אספקת אוויר צח ממקור נקי ,
איכות האוויר בתוך בניין בעל
מערכות אוורור מאולצות, תאורה טבעית ,טמפרטורה ,
הגבלת תרכובות אורגניות נדיפות
וקרינה רדיואקטיבית.)
23
חשוב לציין כי תקן הבנייה הירוקה הישראלי ,
אינו
תקן מחייב .
עמדת
המועצה לבנ
י
יה ירוקה בישראל24
היא כי "יש ל קדם את השימוש בתקן על מנת לקדם גם את
תחום הבריאות במבנים .בנוסף ,
יש לקדם מחקרים נוספים שיבחנו באופן ממוקד את היבט
התקינה וכיצד ביכולתו לקדם איכות א
ו
ויר פנים-
מבנית באופן ספציפי ובריאות המרחב הבנוי
באופן כללי .כל תקינה ייעודית ישראלית בנושא חייבת להיות בהתאם לסטנדרטים בי
ן-
לאומיים
מקבילים .במקביל ,יש לעודד גם תקינה הנוגעת לנושאי החומרים והתשתיות ."
המועצה מוסיפה
כי"
יש לבחון קידומה של רגולציה אשר תחייב את האלמנטים הנוגעים לבריאות המרחב הבנוי
במבנים ,כגון :מבנים ציבוריים ,מבני חינוך ,מבני התקהלות ציבורית ,משרדים וכדומה .
אותה
הרגולציה צריכה להיות מקודמת ברמת המבנים החדשים, כמו גם הקיימים".
25
לדברי גב '
טלי
הירש-שרמן ,מנהלת תחום קוד הבנייה במשרד הבינוי והשיכון ,
אין כוונה לקבוע את תקן
הבני
י
ה הירוקה כפי שהוא לתקן מחייב ,בשל העלויות הכבדות שהוא משית על ענף הבנייה .
היא
מ וסיפה כי בקוד הבנייה העתידי יאומץ תקן5280
,
המתמקד בין השאר בהתייעלות אנרגטית
בבניינים ,ו
דרישותיו יהיו מופחתות מ דרישות תקן בנייה ירוקה5281
שתואר לעיל.
26
22
מתוך :
אתר האינטרנט של
המשרד להגנת הסביבה ,תאריך כניסה :
18
ביולי2011
.
23
המועצה לבנייה ירוקה, מדריך כללי לתקן לבני
י
ה בת-
קיימה(בנייה ירוקה )
חלק2
:דרישות לבנייני מגורים ,
יוני2011
.
24
המועצה הישראלית לבני
י ה ירוקה(ע"ר )היא מוסד ללא מטרות רווח ובו חברים המגזר העסקי ,
גורמי ממשל והאקדמיה
לצד ארגונים מקצועיים ,חברתיים וסביבתיים. המועצה חברה במועצה הע
ולמ
י ית לבניה ירוקה(
WGBC
),
ארגון בינלאומי
הקיים ב
יותר מ- -
80
מדינות בעולם .
25
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ,
"
הקשר של בריאות והמרחב הבנוי– עמדת המועצה הישראלית לבניה ירוקה", מכתב ,
18
ביולי2011
.
26
גב 'טלי הירש-שירמן ,מנהלת תחום קוד הבנייה ,מינהל תכנון והנ
דסה במשרד הבינוי והשיכון ,שיחת טלפון ,
11
ביולי2011
.
עמוד
11
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
4.3
.
התמודדות משרדי הממשלה עם
סוגי
ו ת איכות
ה אוויר
ה
תוך-מבני ו"
תסמונת
הבניין החולה"
במקומות תעסוקה
4.3.2
.
משרד הת
עשי
יה ,ה
מסחר ו
ה תעסוקה(תמ"ת)
אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת מופקד על קביעת מדיניות בנושא בטיחות בעבודה ,
בריאות
העובדים וגהות תעסוקתית ועל
ה פיקוח
על
יישום
החוקים והתקנות בתחומים אלו במקומות העבודה.
27
לפי ד"ר לובה פושנוי ,רופאה תעסוקתית ראשית של אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת ,
בשל
מחסור בכוח-
אדם(כ-
61
פקחים
מופקדים על כ-
61,111
מקומות עבודה במגזר התעשייתי)
וסדרי
עדיפויות
ש
קבע המשרד ,אין כיום פיקוח שוטף על תנאי הגהות בבנייני משרדים .לדבריה ,
המגזר
התעשיי
תי ,ש מתרחשות בו60,000
–
70,000
תאונות עבודה בשנה, נמצא בעדיפות העליונה .
בנייני
משרדים נמצאים כיום בעדיפות אחרונה,
הן בשל המספר
המועט
של תלונות בעניין זה(
כמה עשרות
תלונות בשנה )
והן
משום ש דרגת חומרתן של התלונות נמוכה יחסית .
מכאן שבכל הקשור בבנייני
משרדים ,
האגף נענה לתלונות עובדים בדבר תנאי תעסוקתם אך אינו
נוקט
תהליך פיקוח יזום .
אם מתקבלת תלונה בדבר איכות סביבה תוך-מבנית לקויה ,
מפקח האגף יכול
להמליץ לערוך
בדיקת
איכות אוויר במקום העבודה ו אחר מכן לנקוט
צעדים לתיקון המצב .
במקרה הצורך יעורבו בבדיקה גם
המשרד לה
גנת הסביבה ומשרד הבריאות .לדברי ד"ר פושנוי ,
האחריות לטיפול במפגעים מוטלת על
המעסיק או על בעל הבניין .אין לפקח משרד התמ"ת סמכות להורות למעסיק ,
לבעל הבניין או למפעיל
הבניין לנקוט צעדים כלשהם או להורות על סגירת מקום העבודה אם התנאים בו עלולים להשפיע
לרעה על ב
ריאותם של העובדים ,
אלא אם כן מדובר
ב
חשיפה לחומרים ו
ל
גורמים מסוכנים כפי ש הם
מוגדרים ב תקנות הפיקוח על הבטיחות בעבודה(
ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים
מזיקים), התשע''א–
3122
.
המוסד לבטיחות וגהות פועל מכוח חוק הפיקוח על העבודה .הוא כפוף ל
אגף לפיק וח על העבודה במשרד
התמ"ת ותפקידו לשפר את הבטיחות והגהות במקומות עבודה .חלק מ
עבודת המוסד איה
ניטור סביבתי
במקומות תעסוקה .בניטור נבדקים גורמי סיכון במבנה ,
ובהם
גורמים המקושרים ל"
תסמונת הבניין
החולה"
,והמדריכים מיידעים את המעסיקים בדבר דרכי
ם לשיפור סביבת העב
ודה .
לדברי מר ישראל
שרייבמן ,מנהל המוסד לבטיחות וגהות ,על-
פי סדר העדיפויות
ש הגדיר הארגון ניתנת קדימות לבדיקת
מקומות
שב סיכון גבוה(בעיקר מפעלים תעשייתיים )או למקומות בינוניים וקטנים עתירי סיכון .
מכאן
שהפיקוח על בנייני משרדים מצומצם יחסית.
28
4.3.3
.
המשרד להגנת הסבי
בה
המשרד להגנת הסביבה מופקד על מניעת זיהום אוויר ושמירה על ערכי איכות אוויר בסביבה .לדברי גב '
פולה אורנשטיין ,מרכזת תחום זיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה ,
מכיוון שנושא איכות
ה אוויר
ה
תוך-
מבני אינו מעוגן בתקנות או בחקיקה ,
אין זה מסמכותו של המשרד לנטר את איכות האוויר בבניינים
בכלל ו
ב
מבני תעסוקה בפרט ולפקח על תחום זה .
27
אתר האינטרנט של
משרד התעש
יה י ,ה
מסחר ו
ה
תעסוקה ,תאריך כניסה :
18
ביולי2011
.
28
מר ישראל שרייבמן ,מנהל המוסד לבט
יחות וגהות ,שיחת טלפון ,
14
ביולי2011
.
עמוד
12
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בשל המודעות הציבורית ה גוברת
בנושא ובשל ההשפעה של איכות האוויר ה"חיצוני "
על איכות האוויר
התוך-מבני ,
פרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת2006
מכרז להכנת"בדיקה מקיפה של תקינה בי
ן-
לאומית וישראלית ,שתבחן את כ
ל ההיבטים הקשורים לאיכות אוויר תוך-
מבני על מנת שיוכל לקבוע
הנחיות מתאימות לבדיקת איכות אוויר תוך-מבני ,לאיתור הבעיות ,
לטיפול
ב מבנים ותחזוקתם למניעת
איכות אוויר לקויה".
במכרז צוין כי"אחת הבעיות המרכזיות בתחום איכות סביבה תוך-
מבנית היא
חוסר המלצות ,הנחיות ,ודרישות אחידות המתייחסות לגישה ,לאיתור ,
ולטיפול בבעיות הגורמות
לאיכות סביבה ירודה בתוך המבנה".
29
מחלקת הפרויקטים של המוסד לבטיחות ולגהות זכתה במכרז ,
והדוח הוגש למשרד להגנת הסביבה במאי2009
.בדוח נסקר
ו חקיקה ותקינה בי
ן-לאומי
ו
ת בנושא (
חלק
מסקירה זו מובאת
בפרק
הבא של
מסמך זה) .על בסיס סקירה זו ניתנו המלצות לתקינה דומה בישראל .
יש לציין כי הדוח נכתב לשימוש פנימי של המשרד להגנת הסביבה ועד היום לא פורסם לציבור באתר
האינטרנט של המשרד.
לדברי גב 'פולה אורנשטיין ,על אף רצונו של המשרד להגנת הסביבה לעסוק בנושא ,בהיעדר חק יקה
מתאימה אין לו סמכות לכך .לטענתה ,
"אימוץ התקן האמריק
נ יASHRAE 62.1
על-
ידי קידום תקן
7321
:
'אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך מבנים' הוא צעד גדול בכיוון הנכון ,
אולם יש צורך
בחקיקה מקיפה, אשר תגדיר את הסמכויות של המשרדים השונים בנושא ותעסוק בנוסף בתפקי ד
מערכת התכנון והרישוי בשמירה על איכות הסביבה התוך-מבנית".
30
4.3.4
.
משרד הבריאות
לדברי פרופ 'איתמר גרוטו ,ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ,
הפיקוח על מקומות עבודה
אינו בתחום סמכותו של משרד הבריאות אלא בסמכות משרד התמ"ת .לדבריו ,
משרד הבריאות אינו
פועל באופן ישיר בנושא
ה
פיקוח על בריאות עובדים או ניטור מזהמים במקומות עבודה .
אם הוא
מתבקש ל
עשות כן ,המשרד מייעץ למפקחי משרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה בנושאי בריאות.
31
נוסף על כך ,
המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות מופקדת על מיפוי סיכונים בריאותיים בעבודה
ומניעתם ,קביע
ת מדיניות והוצאת הנחיות למעסיקים .לדברי ד"ר אלי רוזנברג ,מנהל המחלקה ,
המחלקה מונה רק אדם אחד :אין בה מעבדה והיא לא מפעילה פקחים .בשל כך ,
המחלקה אינה ערוכה
לתת מענה על
תלונות של עובדים בנושא
ים "תסמונת הבניין החולה "או איכות סביבה תוך-
מבנית
לקויה ,ו היא מפנה את הפונים אליה לגורמים אחרים(לשכות הבריאות המחוזיות ,
המשרד להגנת
הסביבה או משרד התמ"ת .)לדבריו ,
איכות
ה סביבה
ה
תוך-מבנית ו"תסמונת הבניין החולה"
הן תחומים
רב-מערכתי
ים ,ולכן יש לבחון מודל יעיל של שיתוף פעולה בין המשרדים הרלוונטיים לנושא.
32
מרכז
המחקר והמידע גם פנה למשרד הבריאות לקבלת מידע בדבר
פעולתם של שירותי בריאות הציבור .
טרם
נתקבלה תשובת המשרד בנושא זה .
29
המשרד להגנת הסביבה ,מכרז פומבי מס '
/06
37
לבחירת ספק להכנת הנחיות ודפי מידע בנושא :סביבה תוך-מבנית –
היבטי איכות אוויר ,
21
בינואר2007
.
30
גב 'פולה אורנשטיין ,מרכזת תחום זיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה ,שיחת טלפון ,
10
ביולי2011
.
31
פרופ 'איתמר גרוטו ,ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ,שיחת טלפון ,
19
ביולי2011
.
32
דר 'אלי רוזנברג ,
מנהל מחלקת בריאות
העובד במשרד הבריאות ,שיחת טלפון .
עמוד
13
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
4.3.5
.
עיסוק ב איכות
ה אוויר
ה
תוך-מבני בשלבי התכנון והבני
יה :
משרד הבינוי והשיכון
ומשרד הפנים
כיום הסדרת הבנייה היא באחריותם של כשבעה משרדי ממשלה ,ומעוגנת בכ-
1,000
תקנות וכ-
6,000
תקנים .אחת מההמלצות המרכזיות של ועדת החקירה ה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות
המשמשים ציבור (להלן :ועדת זיילר)
,
אשר הוקמה בעקבות"אסון ורסאי "
בשנת2001
,
היתה עריכת
קוד בנייה ,אשר ירכז את כל התקנות ,התקנים והדרישות הקשורים בבנייה חדשה .בס וף שנת2006
החליטה הממשלה כי עריכת קוד הבנייה החדש תוטל על משרד הבינוי והשיכון ,
ובעקבות זאת
המשרד
הקים צוותי פעולה נושאיים לגיבוש קוד
זה.
33
כפי שנאמר ,בתקנות התכנון והבני
י
ה ישנה התייחסות מצומצמת ביותר לאיכות הסביבה התוך-
מבנית
(תקן אוורור טבעי ,מספר החלפות אוויר בשעה ועוד .)לדברי גב 'טלי הירש-שרמן ,
מנהלת תחום קוד
הבנייה במשרד הבינוי והשיכון ,בקוד הבני
י ה החדש(בפרק בנושא התייעלות אנרגטית בבניינים )
יינתן
דגש
רב
יותר
ב
נושא איכות הסביבה התוך-מבנית .
בין השאר
יעסקו
התקנות החדשות
ב
אוורור טבעי ,
תאורה טבעית ,החדרת א
וויר צח חיצוני וחיוב קיומו של חלון בחדר .
התקנות יפנו לתקן7321
" :
אוורור
לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך מבנים"
,ל אחר
שיאושר ,כך ש דרישות האוורור
בו ,
המגדירות
ריכוזים מרביים של
מזהמים כימיים ,פיזיים וביולוגיים ,יהיו מחייבות.
34
על-פי ההערכות ,טיוטת הפרק בנושא יע ילות אנרגטית של בניינים
תושלם
עד סוף שנת2011
.
תהליך
עיגון הקוד בתקנות על-
ידי משרד הפנים
י
סתיים ,על-פי הצפוי,
עד סוף שנת2012
.
לדברי מר רפי רייש ,מנהל אגף בנ
י
יה בכיר במשרד הפנים ,
יש צורך בשינוי תפיסה מערכתי בכל הקשור
בשימוש בחומרים רעילים, הן חומרי הבנייה
והן
ה חומרים שמשתמשים
בהם בתוך הבניין .
עוד הוא טוען
כי בישראל חסרים אנשי מקצוע מומחים בנושא איכות אוויר בבניינים ,
בעיקר מהנדסים המתמחים
בתחום מיזוג אוויר.
35
4.3.6
.
הגברת ה מודעות
בסוגיות איכות הסביבה התוך-מבנית ו"תסמונת הבניין החולה"
לדברי מר רפי רייש ,מנהל אגף בני
יה בכיר במשרד הפנים ,
"
הדרך לקדם את נושא איכות האוויר
בבניינים
אינה רק באמצעות חקיקה ורגולציה אלא גם באמצעות מודעות והבנת הפגיעה הכלכלית
הישירה והעקיפה לחברה בשל פגיעה באיכות או ביעילות העבודה ."
שאלנו את משרדי הממשלה
הרלוונטיים(הגנת הסביבה ,תמ"ת ,המוסד לבט
יחות וגהות ומשרד הבריאות )
אם פרסמו או בכוונתם
לפרסם מידע לציבור בנושא
זה ,
ומתשובותיהם עולה כי רוב המשרדים אינם עוסקים בנושא באופן
שוטף ואינם
מפרסמים מידע לציבור .
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי
יום כ ,בשל חוסר סמכות
לטפל
בנושא ,
גם אם יפעלו להגברת
מודעות הציבור ב נושא"תסמונת הבניין החולה"
,
אין בידי המשרד לסייע
לעובד שיגיש תלונה בעניין זה .
נציין כי
ב עבודה שהכין המוסד לבטיחות וגהות עבור המשרד להגנת
33
מתוך :מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מעקב אחר יישום מסקנות הוועדה לצמצום תאונות בית בקרב ילדים ,
כתבו שירי
בס ספקטור ואתי וייסבלאי ,
29
בנובמבר2010
.
34
גב 'טלי הירש-שירמן ,מנהלת תחום קוד הבנייה ,מינהל תכנון והנדסה במשרד הבינוי והשיכון ,שיחת טלפון ,
11
ביולי2011
.
35
מר רפי רייש ,מנהל אגף בנייה בכיר במשרד הפנים ,שיחת טלפון ,
13
ביולי2011
.
עמוד
14
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הסביבה הוכנו גם דפי מידע לציבור, ו המוסד לבטיחות וגהות אף פרסם בשנים האחרונות
כמה
מאמרים
ועלונים בנושא.
36
5.
נ
יהול איכות ה
סביבה התוך-מבנית בעולם37
ברבות מהמדינות המפותחות בעיות איכות הסביבה התוך-מבנית דומות ,
בשל השימוש בחומרי בניין
דומים ו
ב
שיטות בנייה חדשות .ההבדלים בין המדינות קשורים לעתים קרובות ל הבדלים
ב תנאי האקלים
ובסגנון החיים .
להלן תוצג סקירה חלקית של הנחיות ותקנות הנהו
גות ב כמה
מדינות בנושא איכות הסביבה התוך-
מבנית .
נדגיש כי
ב מסמך זה לא
יפורטו ה תקנים
הו הנחיות לרכוזים מרביים של מזהמים מסוימים
באוויר אלא
יבח י
נו דרכי ההתמודדות של מדינות שונות עם נושא איכות האוויר התוך-מבני .
5.2
.
ארצות-הברית
בארצות-
הברית אין תקנות פדרליות לעניין איכות
ה אוויר
ה
תוך-מבני במגזר הלא-תעשייתי .
אולם
במספר מצומצם של מדינות(כגון קליפורניה ,ניו-ג'זר
י ופנסילבניה )
יש הנחיות להבטחת איכות
ה אוויר
ה
תוך-
מבני במבנים שונים(בתי-ספר ,בנייני משרדים ועוד .)
קליפורניה
בדוח שפרסמה
הרשות לפיקוח על זיהום אוויר ב
מדינת קליפו רניה בשנת2005
מצוינות חמש גישות
עקרוניות לצמצום ולמניע
ה של זיהום אוויר תוך-מבני:
1.
בקרה על מקורות זיהום
ה
אוויר ,
תוך שימוש בחומרי בניין"ידידותיים לסביבה "
ומניעת פעולות
הגורמות לפליטת זיהום אוויר .
2.
אוורור המרחב הבנוי ברמה מספקת ,
בהתאם להנחיות ולתקנים שקבעו
ג ורמים מקצועיים
וממשלתיים .
3.
תחזוקה והפעלה ראויה של המבנה.
4.
הגברת המודעות של הציבור
ושל בעלי המקצוע הרלוונטיים לתחום איכות האוויר התוך-מבני.
5.
שימוש במערכות ובטכנולוגיות לטיהור אוויר .
על-פי הדוח ,
על אף ההשפעות החמורות של
זיהום אוויר תוך-מבני ,יש מעט תקנות ממשל תיות(
הן ברמה
הפדרלית והן ברמת המדינה )המגבילות את פליטת
ם של מזהמים אלו .נוסף על כך ,אין ת
ו כנית מקיפה
לשיפור איכות הסביבה התוך-מבנית בבתי מגורים ,בתי-ספר ,מבני ציבור ,מבני משרדים ועוד .על-
פי
הדוח ,י בה עדר תקנים העוסקים באופן ספציפי
ב
זיהום אוויר תוך-מבני ,אפ שר להשתמש בתקנים
סביבתיים(כלומר ,
תקני איכות האוויר
ה"חיצוני )"כקו מנחה .
נציין כי הרשות לפיקוח על זיהום אוויר
פרסמה הנחיות לאיכות אוויר תוך-מבנית ,ומתוארים בהן ה מקורות
האפשריים ל פליטת המזהמים בתוך
36
מר מיכאל שריסקי ,מנהל מרכז מידע ואינטרנט ,המוסד לבטיחות וגהות ,דואר אלקטרוני ,
14
ביולי2011
.
37
אם לא צוין אחרת ,תת-פרק זה מבוסס על :המוסד לבטיחות וגהות ,מחלקת פרויקטים ,
הנחיות ודפי מידע בנושא סביבה
תוך מבנית- היבטי איכות אוויר ,הוכן עבור המשרד להגנת הסבי
בה ,
מאי2009
.
עמוד
15
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
המבנה ,
הסיכונים הבריאותיים הנובעים מחשיפה למזהמים והאמצעים שאפשר לנקוט
כדי
לצמצם את
החשיפה .כאמור ,בהנחיות אלו לא נקבעו ערכי ייחוס או תקנות לריכוזי המזהמים באוויר .
נוסף על כך,
יש
בקליפורניה תקנים והנחיות בדבר צמצום פליטות ממוצרי צריכה ,מחומרי בניין
וממכשירים המופעלים בתוך מבנים .זאת ועוד ,
תקנות
ה אוורור במדינה
מגד ירות את כמות האוויר הצח
החיצוני שמערכות האוורור והמיזוג בבניינים חדשים נדרשות
לספק .
התקנות מחייבות איזון בין ספיקת
האוויר הנכנס והיוצא ,
ודורשות כי הספיקה תימדד ותתועד
טרם אכלוס הבניין ,
כדי להבטיח שיש בבניין
אספקת אוויר מינימלית.
ניו-ג'יזר38
תקנות משרד העבוד
ה ב
מדינת ניו-ג'זר
י בנושא בטיחות וג
הות של עובדי
ם במבנים ציבוריים
עוסקות גם
ב
איכות האוויר התוך-מבני .התקנות מתמקדות בתפקידו של המעסיק במניעת זיהום אוויר תוך-
מבני
ובטיפול בתלונות עובדים בהקשר זה .
בין השאר מוטלת על המעסיק החובה למנות אדם שיופקד על קיום האמור בתקן ועל ביצוע ותיעוד של
הפעולות
האלה:
1
.
לקיים
תחזוקה תקופתית של מערכות החימום ,ה
אוורור ומיזוג האוויר ,
כולל החלפה של חלקים
פגומים ובדיקה של כל האזורים
ש
בהם יש ריכוזי מים עומדים.
2
.
לוודא
כי כאשר ריכוז הפחמן הדו-
חמצני באוויר עולה על1,000
חלקים למיליון ו כשהטמפרטורה
במבנה אינה עומדת על26
–
20
מעלות צלזיוס ,המעסיק יבדוק את תפקוד מערכ
ו
ת החימום ,ה אוורור
ומיזוג
ה
אוויר ויטפל בה
ן בהתאם לממצאיו.
3
.
אם
מנוטרים מזהמים באוויר שמוכנס מחוץ הבניין לתוכו – להזיז את א יזור יניקת האוויר במערכת
המיזוג עד שמקור הזיהום יטופל.
4
.
בבניינים
ש אין בהם אוורור מכני–
לוודא כי כל הפתחים המשמשים לכניסת אוויר טבעי(חלונות ,
דלתות ,ועוד )מתוחזקים כיאות.
5
.
לערוך
בדיקה מהירה של תלונות עובדים בדבר תסמינים הקשורים ב"תסמונת הבניין החולה"
או
מחלות הקשורות בשהייה בבניינים .
אם
עובד התלונן כנגד
המעסיק במסגרת חוק הבטיחות
ו הגהות של
עובדי ציבור ,
המעסיק יגיב בכתב על תלונתו תוך15
ימים ויציין מהם המהלכים המתוכננים לט
יפו ל
בבעיה .
6
.המעסיק יכין ת
ו
כנית כתובה למילוי האמור בתקנות ,
לרבת לוח זמנים ליישום צעדי מניעה ודרכי
תיעוד וטיפול בתלונות עובדים .כני ו הת
ת תעודכן מדי שנה בשנה .
5.3
.
קנדה
קנדה פרסמה נהלים לאיכות הסביבה התוך-מבנית בבנייני משרדים בפרסום שכותרתו :
Indoor Air
Quality in Office Buildings: a Technical Guide (Revised 1995)
.
במסמך מוצגות הנחיות למנהלי
38 N.J.A.C 12:100-13.1 (2007), Title 12. Department of Labor, Chapter 100. Safety and Health Standards for
Public Employees. Subchapter 13. Indoor Air Quality Standard.
עמוד
16
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מבנים ומוגדרים נהלים לעריכת בדיקות איכות אוויר תוך-מ
בני בבנייני משרדים .בנוסף ,
נקבעים בו
המקרים
ש
בהם יש להזמין שירותים מקצועיים לפתרון בעיות.
במסמך מוגדרים המזהמים העיקריים
ש יש לבדוק את קיומם לשם בחינת רמת איכות האוויר בתוך
מבני משרדים והדרכים להפחתת ריכוזם במבנים .אלו כוללים פחמן דו-חמצני ,פחמן חד-חמצני ,
פ
ורמלדהיד ,חלקיקים ,חומרים אורגניים נדיפים ומיקרואורגניזמים .
ההנחיות
עוסקות ב פרמטרים
נוספים המשפיעים על הנוחות39 של בני-האדם השוהים במבנה ,ובהם לחות ,טמפרטורה ותנועת אוויר.
5.4
.
פינלנד
ההנחיות והתקנות המחייבות בפינלנד בנושא אוורור ואקלים תוך-מבני מגדירות את התנא ים התרמיים
הרצויים
ב חדרים
ש שוהים בהם
בני-
אדם(על-פי סוג החדר וסוג הפעילות הנעשית בו) ,
את קצב זרימת
האוויר ואת קצב כנ
סת י
ו של אוויר צח ,על-פי סוג החדר .
בנוסף ,בשנת
2001
פורסם בפינלנד מסמך הנחיות
לשמירה על איכות הסביבה התוך-מבנית ,שכותרתו :
Classification of Indoor Climate 2000-Target Values, Design Guidance and Product Requirements
.
ההנחיות במסמך הן
המלצות וולונטריות (ולא תקנות רשמיות), ו מטרתן לסייע למתכנני המבנים להגדיר
יעדים לאיכות הסביבה התוך-מבנית .ב הנחיות קבועים
שלושה סוגי דירוגים:
1.
דירוג של גורמי הסביבה
התוך-מבנית.
2.
דירוג של
רמת התכנון והניקיון בשלבי ההקמה של הבניין.
3.
דירוג של חומרי הבניין .
על פי שיטת הדירוג ,
על
בעל הבניין
או
יזם הת
ו
כנית להגדיר בתחילת הפרויקט
את יעדי איכות הסביבה
התוך-מבנית ,
רמת הניקיון הרצויה בשלב הקמת הפרויקט ורמת
ה פליטות
ה פוטנציאלית של מזהמי
א וויר מחומרי הבניין .עליו ליידע את המתכננים בדבר הגדרות אלו.
דירוג
של גורמי הסביבה התוך-מבנית
ל
ערכי היעד לאיכות הסביבה התוך-
מבנית יש
שלוש דרגות:
S1
– אקלים תוך-מבני מיוחד-פרטני:
מתאר מצב
ש
בו איכות הסביבה התוך-מבנית היא טובה מא
ו ד
והתנאים התרמיים נוחי
ם הן בקיץ והן בחורף .
למשתמש במבנה יש שליטה בתנאים התרמיים ובאיכות
האוויר ,והוא יכול לשנות את רמת האוורור בעת הצורך .התנאים התרמיים עונים גם על צ
ו רכיהן של
קבוצות בעלות צרכים מיוחדים ,כגון אנשים קשישים ,אנשים הסובלים ממחלות נשימתיות ומאלרגיות .
S2
–
אקלים תו
ך-מבני טוב: איכות האוויר התוך מבני טובה ,הטמפרטורה בדרך כלל בטווח הרצוי ,
מלבד בימי הקיץ החמים ביותר.
39
נוחות תרמית משמעה שאדם הלבוש באופן סביר אינו מרגיש כי קר לו או חם לו
יתר על המידה .
נוחות תרמית מושגת רק
כאשר הטמפרטורה ,
הלחות ותנועת האוויר נמצאות בטווח המוגדר"אזור הנוחות ."
סטייה קלה מתנאי הנוחות בבניין
משרדים עלולה להשפיע על תפקוד העובדים .
עובדים אשר מצויים בלחץ עשויים להיות סובלניים פחות לתנאים תרמיים
לא נוחים .
עמוד
17
מתוך
17
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
S3
– אקלים תוך-מבני משביע רצון :איכות האוויר במבנה והתנאים התרמיים עומדים בתקנות הבינוי .
לעתים ,
איכות האוויר עלולה לגרום לתחושה של חנק והטמפרטורה בימי
ה
קיץ ה
חמים עשוי ה להגיע אל
מעל לרמת הנוחות .
על-פי ההנחיות,
יש לערוך ביקורת כל6
–
12
חודשים ממועד
מסירת המבנה למשתמשים ,
כדי לוודא כי
ריכוז המזהמים בו לא עולה על ערכי היעד .
דירוג
של ה
תכנון ו
יה י בנ ה
מלבד דירוג המבנים על-פי קריטריונים המאפיינים את הסביבה התוך-מבני ת(ריכוז מזהמים ,
נוחות
תרמית) ,ההנחיות בפינלנד
גם קובעות
מערכת דירוג על-פי תכ
נון הבנייה ו
ה
ניקיון בשלבי ההקמה ,על-
פי
כמה
פרמטרים:
1.
תכנון המבנה ובחירת חומרי הבני
הי ,לרבות בחירת אתר הבנייה ,
הגנה מפני חדירת קרינה
סולרית דרך החלונות ,אטימת מעטפת המבנה ,הגנה מ
פני חדירת רטיבות.
2.
ניקיון של עבודת הבינוי(תכנון האתר ,אחסון חומרים ועוד.)
3.
תו
כנית ביצוע באתר לצמצום חדירת לחות במהלך הבנייה.
4.
הגנה על מרכיבי מערכת המיזוג בשלב ההקמה של הבניין ,ובין היתר
הגנה על פתחים סגורים של
תעלות מערכת
המיזוג בזמן הובלת
ן ואחסונ
ן באתר ,
שימוש
במסננים משופרים ,
תהליך ייצור
נקי של מערכות המיזוג .
בנוסף ,
נקבע
ש יש להוסיף לחוזה הבנייה נספח
המפרט את ה נושאים
שלהלן ,
וקובע מיהם האחראים
ליישום ההנחיות בעניינים אלו:
לוחות זמנים לייבוש חלקי בניין טרם הצביעה או החיפוי.
הגנה על המבנים מהשפעות תנאי מזג האוויר.
סילוק מים בשלבי הבנייה.
תוכנית בקרת לחות באתר הבנייה.
יצירת
אזורי אחסון נקיים ויבשים לחומרי הבנייה ולציוד מערכות המיזוג והאוורור.
הכנת ת
ו
כנית בקרת איכות לאתר הבנייה.
הדרכה למתכננים ולקבלנים ללימוד הדרישות של מערכת הדירוג במדינה.
דירוג של
השפעת חומרי הבניי
ן על איכות הסביבה התוך-מבנית
שימוש לא נכון בחומרים ,
ליקויים בתהליך הייצור או הזדקנות של חומרים עלולים להביא לפליטות של
מזהמים בתוך המבנה .
הריכוז של כימיקלים במבנה תלוי בקצב פליטת החומרים(מחומרי המבנה ,
מ
ריהוט ,מ
חומרי צבע ודבק ועוד )וברמת האוורור בבניין .על-פי ההנחיות בנושא אקלים תוך-
מבני
בפינלנד ,בהתאם לע
י קרון של"הפחתת מזהמים במקור"
,
יש להעדיף את השימוש בחומרים בעלי
פליטות נמוכות במבנה ולהגביר את האוורור רק כעדיפות שנייה .
הדירוג של חומרי
ה בניין מציג את
החומרים שיש להשתמש בהם בחללי העבודה והמגורים כדי
לה
שיג איכות אוויר תוך-מבנית טובה.