החלטות ועדה
1
;
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-111085
סיכום דיון
מיום ראשון, כ"ג באדר התשפ"ה ,
23.3.2025
:, בנושא
מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר2023
ומלחמת חרבות ברזל-
הטיפול באוכלוסייה (פרק3
)
-
המשך דיון
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - הדיון הקודם בפרק זה של דו"ח מבקר המדינה התקיים ב-
10
במרץ , בו הדוברים העיקריים היו .משפחות שכולות מהמסיבות, ניצולים וקרובי משפחתם
התחיי
בתי כי בדיון ההמשך אני את ן
אפשרות למשרדי הממשלה קוד ם כל להגיב לביקורת בדו"ח
ו .לסקור מה הם עושים על מנת לתת את הסיוע והמענה המהירים והיעילים ביותר לנפגעים
אירועי ה- 7 בא
וקטובר העמידו בפני ה
מוסד ל ביטוח הלאומי אתגר חסר תקדים. מעולם לא נדרש
המוסד להתמודד עם היקף כזה של נפגעים בו-זמנית ו לתת מענה למגוון כה רחב של פגיעות-
,פיזיות
.נפשיות, כלכליות וחברתיות
האומדנים הכלכליים מצביעים על תוספת תקציבית שנתית קבועה שתעמוד על בין כמי ליארד ש"ח
ועד כ-
1.7
מיליארד ש"ח לצורך התגמולים לנפגעי האיבה מאירועי7
באוקטובר(
פי3
עד פי4
מסך
התגמולים ששולמו לפני המלחמה).
משרד מבקר המדינה – רו"ח מיכל לילך מבורך-
סגנית מנהל אגף-
מטרת הביקורת היא להצביע
על ההשפעות הארוכות טווח ביחס לקופת המדינה ואת הצורך בהסדרת מענה נורמטיבי לאלפי
נפגעי הנפש שאינם נחשבים על פי דין נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים.
:תקופת הביקורת
דצמבר2023
-
מרץ2024
:הנושאים העיקריים שנבדקו
*
מתן מענה ראשוני לנפגעי פעולות איבה שבמעגל הראשון באירועי
שבעה באוקטובר.
*
המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הגידול בהיקף נפגעי האיבה בעקבות אירועי שבעה
באוקטובר, במסגרת הדין הקיים.
*
התאמת הדין הקיים למתן מענה לנפגעי המעגל השני, אשר לא נכחו פיזית באירועי שבעה
באוקטובר.
*שכר טרחה למייצגים בטיפול במימוש זכויות נפגעי פעולות איבה לתגמולים מב
יטוח לאומי.
המניע לביקורת היה הגידול החד בכמות מס' התביעות להכרה ב
נפגעי פעולות האיבה.
מאירועי7
באוקטובר אישרה הרשות המאשרת עד מרץ2024
(מהן כ-
59,000
בשנת2023
); זאת לעומת
הממוצע השנתי של450
תביעות להכרה שאישרה הרשות בשנים2009
–
2022
.
1-1.7
מיליארד ₪
טווח אומדן משרד מבקר המדינה ואג"ת במשרד האוצר לתוספת התגמולים
השנתית הקבועה בעקבות הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה (הכולל את נפגעי אירועי7
.)באוקטובר שכבר הוכרו
* :ליקויים בהיעדר מענה רשמי מגורמי הביטחון(המשטרה וצה"ל )לפניות בט"ל
והרשות
המאשרת, ההחלטה להכיר באופן מרוכז במי שנכחו ביישובי הקו הראשון ב- 7
באוקטובר כנפגעי
פעולות איבה התקבלה על בסיס מידע חלקי מבט"ל-
גורם שאינו מוסמך לקבוע היכן הייתה לחימה
או חדירת מחבלים. תהליך ההכרה המרוכזת לא היה מיטבי, שכן הרשות המאשרת לא הכירה בכל
.התושבים ששהו באזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים, בפרט בעיר אופקים
*
לעיתים אין לרשות המאשרת במשרד הביטחון יתרון יחסי או מידע עצמאי על פגיעות איבה, כפי
שאירע במלחמת חרבות ברזל. בט"ל ומשרד הביטחון חלוקים ביניהם באשר לאופן הפתרון של
הקשיים בתהליך ההכ רה בעת המלחמה ובפרט לגבי הצורך בהעברת סמכויות הרשות המאשרת
ממשרד הביטחון לבט"ל–
.הגוף המופקד על הטיפול בנפגעי פעולות איבה
15:03 07/04/2025
2
*
( הרוב המוחלט95%
) של התביעות שהוגשו לבט"ל לאחר אירועי שבעה באוקטובר הן בגין פגיעה
נפשית. שיעור זה גדול יותר מפי שלושה משיעור התביע ות מסוג זה שהוגשו לפני שבעה באוקטובר
(בשנים2021
-
2023), שעמד על פחות משליש מסך התביעות בלבד (כ-
30%
.)
*
הדין הקיים אינו תואם למציאות החריגה שנוצרה, שכן הוא מסדיר את זכויותיהם של מי שנכחו
באירוע האיבה ונפגעו ממנו, ואינו נותן מענה לנפגעי המעגל השני. בנסיבו ת אלה, אף על פי שפגיעתם
הנפשית קשורה קשר סיבתי לאירועי7
באוקטובר, הם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה, ולא זכאים
.לליווי, למעטפת טיפולית ושיקומית וסיוע כספי שהמדינה מעניקה לנפגעי המעגל הראשון
*
כחודשיים לאחר אירועי שבעה באוקטובר נדון המענה לצורכי נפגעי המעגל השני בכנסת ובדרגים
,המקצועיים המטפלים בנפגעי פעולות איבה, והועלה לפני שר העבודה. אך במועד סיום הביקורת
מרץ2024
, סוגיית הסיוע לנפגעי המעגל השני לא הוכרעה. לאחר סיום הביקורת, באפריל2024
,
הקים שר האוצר ועדה ציבורית לגיבוש מענה ייחודי לנפגעי שבעה באוקטובר. ה מלצותיה אושרו
על ידי הממשלה בספטמבר2024, וכללו מענים של סיוע כספי חד-
פעמי, וטיפולים נפשיים ושירותי
.שיקום לטווח הקצר
*
לא נקבע שכר טרחה מרבי שרשאים לגבות מייצגים בייצוג נפגעי פעולות איבה למימוש זכויותיהם
לפי חוק התגמולים, ולא הוסדר אופן גבייתו. בדומה לכך
לא נקבע שכר הטרחה המרבי שניתן לגבות
מנפגעי צה"ל בתביעות לתגמולים ממשרד הביטחון. במהלך הביקורת, במרץ2024
, הוגשה הצעת
.חוק ממשלתית בנושא אך תהליך החקיקה טרם הסתיים
המוסד לביטוח לאומי–
עו"ד שלומי מור-המשנה ליועמ"ש –
עם פרוץ אירועי ה- 7
באוקטובר
המוסד לביטוח .לאומי היה בחזית האזרחית ונתן מענה כזרוע הארוכה של המדינה75
אלף איש
.מוכרים כנפגעי פעולות איבה
הרשות המאשרת במשרד הביטחון היא המכירה בנפגעי פעולות איבה
ו
המוסד ל ביטוח לאומי נכנס
לתמונה לטפל בנפגע. בכל התקופה השגר תית טרם המלחמה המנגנון פעל בצורה
טובה והיו כ-
400
תביעות להכרה
בשנה. מקרה החירום מעיד על חשיבות המנגנון - ב
יטוח לאומי זעק לקבל מי דע ולא
היה שום גורם שיכל לספק ל
ו את המידע, כולל הרשות המאשרת במשרד הביטחון, ולכן ה וא
השתמש בנתונים הקיי
מים כדי להתחיל לעבוד
. בד יעבד המערכת עבדה וההכרה תוך זמן קצר
מעידה שהמנגנון עבד. אולם
ראוי לחשוב על מנגנון שיפעל באופן אוטומטי בעת אירוע חירום לקבלת
מידע באופן אוטומטי כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה .
ראוי לציין כי הרשות המאשרת עבדה
לילות כימים כדי ,לתת מענה ולספק הכרה לנפגעים
ו
בד בבד יצרנו יחד עם משרד המשפטים
מנגנון
של
הכרה גורפת עבור כמות גדולה של אנשים כדי שלא יצטרכו להגיש את התביעות באופן פרטני .
לצד ההכרה-
המענה המהיר שניתן לנפגעים היה תט"ר )(תגמול טיפול רפואי למשך חודשיים
(ב
חודשים אוקטובר-
נובמבר) כסיוע ראשוני. יזמנו תיקון חקיקה 'להרחבת מס הרופאים שיכולים
לתת את המענים בוועדות הרפואיות. ככל
,שהאירועים הלכו והתגוללו בפנינו הוספנו תיקוני
חקיק
ה רבי
ם הקשורים לביטוח לאומי כדי להרח ,יב את מעגל הזכאים (גרושות, ארוסות, חטופים
משפחות החטופים , בני המשפחות). מרכזי החוסן מעניקים טיפול
רפואי לנ פש עד36
מפגשים
ללא
שום פרוצדורה בשיתוף משרד הבריאות., ולאחר מכן יש לגשת לביטוח לאומי להצגת המסמכים
אומדן עלויות– לביטוח לאומי יש תקציב שנתי אך הוא משלם יותר
אם נדרש
לכך . במשך חצי שנה
ביטוח לאומי העביר מעל מיליארד ₪
בתשלומים מיידים .לציבור התשלום מכוח
חוק
נפגעי פעולות
איבה אינו במימון הביטוח הלאומי אלא באחריות משרד האוצר, ולכן ההגדלה של התשלומי ם אינה
פוגעת באיתנות הפיננסית שלו . האירועים משפיעים על
התקציבים ו כ"א, ולכן יש צורך בהגדלה
נוספת.
המעגל השני–
כאמור החוק תוקן לא מעט בשנה האחרונה, אולם עדיין
יש מעגל ים שאינם נכנסו
לחוק כמו
.אנשים שנחשפו לפעולות הטרור באופן דיגיטלי כיום החוק אינו מאפשר הכרה נוכח
היקף האוכלוס
י
יה שנחשפה באמצעי זה.
הוקצה סכום של מיליארד ₪
שחולק לאוכלוסיית הדרום
ולבני המשפחות של הנפגעים לתת מענה מתוך תובנה שהם היו חשופים לאירועים, אך עדיין
יש
קבוצות שאינן מוכרות. בימים אלה מתנהלים לא מעט הליכים משפטיים משום שהרשות המאשרת
דחתה בקשות לתביעות, וההערכה היא שבתוך חצי שנה תתקבל החלטה משפטית האם נוכחות
.דיגיטלית נכנסת בלשונו של החוק
בוועדת
ה
עבודה ורווחה יש דיונים אינטנסיביים בנושא
שכר
ה
טרחה . יש הגבלת שכר טרחה בחוק
הביטוח הלאומי. בחודשים הקרובים צפוי להיות תיקון חקיקה שיתקבל, והשאלה הגדולה תהיה
.על הרטרואקטיביות בנוגע לאנשים שחתמו כבר על הסכם עם עו"ד
15:03 07/04/2025
3
,ניתן טיפול רפואי למשפחות השבים
ו
אנו פועלים באמצעות ועדת העבודה
והרווחה להרחיב את
הזכאות למש"פחות שבן משפחתם שב בחיים. הטיפולים הרפואיים מרוכזים בבי ח שיבא, ויש גם
טיפולים אלטרנטיביי
ם
.במסגרת הדין הקיים
למרות כל האמור חייבת להיות הסתכלות קדימה יחד
עם משרד האוצר והגורמים הרלוונטיים
הואיל ו אנו נמצאים רק
בסיומו של השלב הראשון של האירוע במתן מענה לאו
כלוסי
י ה. מחלות
פורצות באנשים שנים אחרי שהאירועים קרו, ופעמים רבות הרופאים מוצאים קשר בין הטראומה
למחלה שפרצה. ביטוח לאומי מבצע כל הזמן חשיבה קדימה כדי לתת מענה לצרכים המשתנים של
.האוכלוסייה
יתומים משני הוריהם שאחד מההורים נהרג בפעולת איבה– החוק מכיר בסיט ואציה אך הוא קובע
שהזכאות מורחבת עד גיל25
.
בימים אלה פורסם תזכיר שעוסק בהרחבת הזכאויות של בני
המשפחה, והמ דינה מציעה את ההרחבה והכללה של
יתומים שאחד מהוריהם נהרג בפעולת איבה
לקבלת קצבה עד גיל30
.
הביטוח הלאומי יזם מהלך שלפיו
כל הוועדות הרפואיות יהיו מוקלטות , כולל ועדות שמתקיימות
,בזום
.כדי שאף אחד לא יוכל להתחבא מאחורי פרוטוקול חלקי
כאשר אדם הוא פצוע, הזכאות של משפחתו מצומצמת. מעבר לזה בני המשפחה של הפצוע אינם
.מוכרים באופן ישיר3,700
שורדי המסיבות פנו והוכרו. רוב השורדים ה יו בוועדות הרפואיות
ו
קיבלו תט"ר
. כ-
4,500
שורדי המסיבות מקבלים טיפול פרטני. החלטת ממשלה קבעה שמשרד
.הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדי המסיבות
שורדי פסטיבל הנובה- אסנת חסון-הורה לשורד נובה – לא הוזכרו השורדים ובני משפחותיהם.
השורד.ים אמנם חיים אך הם מתים בנפשם
מי שאינו פונה–
,לא מקבל עזרה ו פעמים רבות לפונה
אין יכולת לפנות או ש הוא .מנותק קשר
יש גורמים מקבילים שעובדים ואין גוף אחד מתכלל.
לאחר
הקמת הגוף המתכלל ראוי
לפרוט אותו ל משפחות החטופים, משפחות השכולות ומשפחות
.השורדים בנוסף יש
להקים מאגר של כל משתתפי5 המסיבות, ולדרוש את ה נתונים ממארגני
.המסיבות אנו כהורים
דורשים
.שקיפות של פעולות העמותות
נוגה בן פרז-אמא לשורד נובה –
אין טענות
לכ.פי המוסד לביטוח לאומי
מלכתחילה יש להתייחס
לאירוע הזה אחרת כי יש דברים שאינם יכולים להיעשות ב
מסגרת ה חוק הקיים. כל הכסף שמתקבל
.מהביטוח הלאומי עובר לעורכי דין יש חיילים רבים שהשתתפו במסיבות ולא מטופלים ע"י משרד
הביטחון. השורדים אינם רוצים להיות מוגדרים כנכים ולכן ראוי לתת להם מעטפת ל- 3
שנים
.הקרובות
שרון כהן-
קיבוץ בארי–
אני כלתה של פסי כהן שנרצחה במתקפת הטרור וחווינו את התופת. אנחנו
.יתומים ונדהמנו לגלות שהמדינה אינה תומכת בנו משום שבעלה של פסי נפטר מס' שנים קודם לכן
יש60
יתומים שאיבדו
באירועי ה- 7
באוקטובר
את ההורה היחיד שנותר.
עפ"י חוק נפגעי פעולות
איבה הם אינם זכאים ל קבל פיצוי מלבד טיפולים פסיכולוגיים. אבקש לקיים דיון על כך כדי לתקן
.את העוול שנעשה לנו
חה"כ טלי גוטליב –
האזרח יכול להקליט את דיוני הוועדות הרפואיות .של הביטוח הלאומי
באשר ל-
60
יתומים להורה יחיד - יש עיוות בחוק הקיים שיתומים מקבלי ם קצבה רק כאשר2
ההורים נהרגו כתוצאה מפעולות איבה
, ולכן חייבת להיות הצ"ח ממשלתית בנושא כדי להאיץ את
ה
תהליך ויש לקחת בחשבון את התקציב. הקצבה אינה יכולה לה
יות זהה למקרה ש- 2
ההורים
נרצחו , אלא
היתומים יהיו זכאים ל מחצית מהסכום. אשוחח עם שר הרווחה כדי לערוך תיקון בחוק
נפגעי פעולות הא .יבה
משרד האוצר– רועי בבאי-רפרנט רווחה אג"ת – המשרד מעדכן
באופן דינמי את התחזיות. איננו
,נמצאים בקשר עם הנפגעים אולם
אנו קשובים לנושאים שעולים מה מוסד לביטוח לאומי. בהתאם
לכך עברו כמה תיקוני חק
יקה למתן מענים לקבוצות באוכלוסייה
שהחוק אינו מכסה. כרגע נמצאת
שה על
ולחן הצעת חוק להכרה ביתומים ואלמנות שמרחיב
ה
.את היריעה
חוק נפגעי פעולות איבה הקיים אמור לתת מענה למי שנכח פיזית באירוע טרור. היו2
פעימות של
תוספת כ"א לביטוח לאומי למתן מענה לצרכים שעולים .
משרד המשפטים–
עו"ד שי סומך-יעוץ וחקיקה –
מבקר המדינה פנה לשר המשפטים בבקשה
לחוקק חוק
ממשלתי שיגביל את שכר הטרחה בחוק השיקום ובחוק התגמולים לנפגעי פעולות
איבה. בעקבות הפניה התקיימה עבודת מטה במשרד המשפטים עם מומחה, ובמרץ2024
הוגשה
הצ"ח ממשלתית. ביוני2024
התקיים דיון ראשון בוועדת העבוד ה והרווחה ובעקבותיו התבקשנו
15:03 07/04/2025
4
ע"י יו"ר הוועדה לקיים שיח נוסף עם לשכת עו"ד, ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות איבה. השיח
התקיים ומדובר בחוק מורכב מאוד. במהלך התקופה נוכחנו לדעת כי יש הסכמי שכר טרחה
בעייתיי
ם מאוד שהיה צריך לתת להם מענה. אנו נמצאים בישורת האחר ונה וההערכה היא
שבתחילת כנס הקיץ יתקיים דיון נוסף בוועדת העבודה והרווחה שבמסגרתו יוגש נוסח עם מתווה
מתוקן ותידון
סוגיית התחולה
הרטרואקטיבי
ת בנוגע לשכר הטרחה.
משרד הרווחה והביטחון החברתי –
דניאל
סלומון-מנהלת ת
וכ)ניות בתחום חוסן צעירים (יתד –
תכנית יתד היא היחידה במשרד הרווחה
שאחראי
ת לטיפול בשורדי המסיבות ה- 7 באוקטובר
מתוקף החלטת ממשלה1459, שקבעה שמשרד הרווחה אחראי על הקשר הממשלתי עם שורדי/ות
.המסיבות
עמותת קהיל
ת שבט נובה ועמותת לב בטוח נתמכות ע"י משרד הרווחה ומיזם יובלים . הטיפול
בשורדי נוב
ה הוא לא של גורם ממשלתי אחד, יש שת"פ רב-
,מימדי (משרדי הבריאות, הרווחה
)ביטוח לאומי וגורמים ממשלתיים נוספים
. הדברים שקופים וכל הגופים הנתמכים גלויים
בפני
המשפחות של שורדי המסיבות .
ספק יחיד היא הגדרה
בירוקרטי
ת –
גוף אחד בשדה שיכול לתת
שירות מסוים .
משרד הרווחה
תו מך
בעמותת קהילת שבט הנובה ל- 3
:עניינים העסקת עו"
.ס פרט, העסקת עו"ס קהילתי וימי קהילה
היקף ההתקשרות הוא נמוך ומ
ו
גבל בהשוואה ל מיזם
יובלים
שמכיל התקשרות עם22
תכניות
שיקום לשורדים ועמותות
שנבחנו באמות מידה מקצועיות לתחומים של השכלה, תעסוקה, שיק ום
.והגברת החוסן האישי והקהילתי
משרד ראש הממשלה –
נטע אלגבסי-ראש תחום בכיר רווחה –
כאשר
זוהתה
בשלב הראשון
אוכלוסיית
שורדי המסיבות ב דרום
שאינה
מקבלת מענה במסגרות אחרות של יישובי העוטף נוכח
ההתפזרות הגאוגרפית, הוחלט לקדם עבורה בדחיפות מת
ן מענה
באמצעות החלטת ממשלה1459
.
במסגרת ההחלטה נקבע כי משרד הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדי המסיבות במתן מעטפת
.למענים בתוך זה יש ועדת מנכ"ל .ים של משרד רה"מ ומשרד הרווחה
החלטה1459
מתייחסת ל- 2
קבוצות
באוכלוסייה
בהתאם לבקשת המשפחות לקביעת גורם
מתכלל :שורדי המסיבות בדרום ש
מטופלים ע"י משרד הרווחה
, וה משפחות
ה שכולות שהן בטיפול
משרד רה"מ והמוסד לביטוח לאומי. יש כיום פורום בין-
משרדי שמלווה את המוסד לביטוח לאומי
.במתן סיוע פרטני
ה סיוע
ה
משפטי –
עו"ד
יעל קסטן רבסקי-ממונה ארצית ביטוח לאומי -
אנו מייצגים
את ה משפחות
ה שכולות ומשפחות
ה שבים מכח החלטת ממשלה, ועובדים בשת"פ עם ביטוח לאומי ומשרד
הביטחון. הסיוע המשפטי מייצג בעשרות עררים,
מכח סעיף397
של חוק הביטוח הלאומי,
משפחות
שכולות ומשפחות חטופים ש
היו עדים בזמן אמת בשיחות טלפון ובמדיה לזוועות של רצח יקיריה
ם ,
ומבקשים הכרה
כנפגעי פעולות איבה בשל נוכחות מרחוק .
הייצוג ניתן ללא בחינת זכאות כלכלית
.בתחום הביטוח הלאומי
הכרה במשפ
חות חטופים כנפגעי פעולות איבה
מעולם לא נדון בפסיקה
.ולכן אנו מנהלים הליכים, ויישום נכון של החוק הקיים משמעותו להכיר בהם
עו"ד
הדס גבריאל זני-ממונה ארצית-נפגעי עבירות המתה - בדיון הקודם צוין שניתנו בעבר 4
החלטות קודמות, ט
רם ההתפתחות טכנולוגית, ל
הכרה כנפגע
י
פעולת איבה. דוח מבקר החריג ואמר
שבחוק הקיים יש לקונה להכרה כנפגע פעולת איבה עקב חשיפה
ל .אירוע באמצעי דיגיטלי אולם4
האירועים שחור גו מעידים.אחרת
מועצה אזורית אשכול –
הילה
הלוי-ראש צוות אגף שירותים חברתיים -
המועצה היא אזור מוקד
הרעש של אירועי
ה- 7
באוקטובר. היכולת להשתקם לא תוכל לקרות ללא החזרת החטופים. ראוי
להבין שהתקציבים אינם יכולים להסתיים כי הצרכים רק עולים. הקהילות פצועות ויש עליה
.בביקוש לטיפולים והכרה כנפגעי פעולות איבה. כל תושב במועצה אזורית אשכול נפגע
לסלי
קאופמן-הורה לשורדת נובה –
בתי היתה במיגונית המוות וניצלה. חייבת להיות שקיפות כדי
,להבין מה הזכויות של השורדים. לא ניתן לשים אותנו בקופסאות ולקבוע מה מגיע לנו אלא יש
צורך בגמישות ו הפעלת .שיקול דעת
שורדי פסטיבל הנובה - טל שקד-
אמא לשורד נובה–
בני אלים כיום ומטופל מהיום הראשון, הוא
.פוחד לצאת מהבית כדי לא לנהוג באלימות
ההורים חווים לילות לבנים,
ורבים מהם לא עובדים
כי הם צריכים להיות
לצד הילדים. הצלקות יישאר
ו כל החיים, ואנחנו צריכים שיינתנ
ו
לנו ולילדינו
כלים כדי לתקן את השברים. חוסר הסנכרון בין המשרדים בא לידי ביטוי בהנחות שהשורדים
זכ
אים להם ולא מקבלים (ארנונה, מים , סיוע בשכ"ד). עמותת שבט הנובה ועמותות האחרות קיבלו
מאות מיליוני ₪
.אך הילדים לא ראו את הכסף
15:03 07/04/2025
5
המוסד לביטוח לאומי - מאשי סנדרוביץ-מנהלת אגף שיקום –
האגף אמון על הטיפול במשפחות
השכולות, בחטופים, שבים ונפגעי פעולות איבה שעברו ועדה רפואית ונקבעו להם20%
.נכות
המוסד
לביטוח לאומי מטפל ב- 3
.תחומים: טיפול נפשי, טיפול שיקומי ותחום הרווחה
אנו יוצרים קשר תוך זמן קצר עם כל מי שעבר ועדה רפואית
ז ומ
מינים אותו לשי
חה עם עו "ס
.בביטוח לאומי
טיפול נפשי אינו ניתן במסגרת ציבורית אלא.באופן פרטי
יש מאגר של5,000
מטפלים מהשוק הפרטי וניתן לבחור אותם לפי אזור המגורים ושיטת הטיפול. בין הנפגעים יש כ-
30
ילדים עם א
חוזי נכות, והיינו צריכים ליצור עבורם
תכניות
ייעודיו
ת
וסיוע
לאורך
חייהם (שיעורי
עזר, חונכות ו טיפולים
ייעודיי
ם ). בכל רגע נתון יש30%
מטופלים ש נמצאים בטיפול נפשי. מעבר
לזה אנו מקימים כעת מרכז
שישי במספר
.שמעניק טיפול נפשי ושיקומי באופן אינטנסיבי
המוסד ל ביטוח לאומי אינו גוף מטפל ולא יודע לתת טיפול פסיכיאטרי, ומי שאמון על
כך הוא מ שרד
.הבריאות .כל שבוע מתקיים שיח על המקרים החריגים מעבר לזה לא כולם מתחברים לטיפול
קונבנציונאלי והם מחפשים טיפול של גוף-
נפש, ולכן פתחנו40
מתחמי טיפול ברחבי הארץ, ואנו
.קוראים לשורדים להצטרף למתחמים
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מו.דה לכל המשתתפים בדיון
2.
יו"ר הוועדה יבדוק עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה את סטטוס הצעת חוק לעניין הגבלת
.שכר טרחה
3.
הוועדה סבורה כי יש להרחיב את ח
וק נפגעי פעולות האיבה כדי לכלול
במסגרת החוק את
היתומים משני הורים כאשר אחד מהם .נפטר שלא במסגרת פעולת איבה
4.
לוועדה אין יכולת לבדוק עמותה שזכתה ע"י משרד. אולם בסוף שנה לעמותה יש חובת
דיווח
לרשם העמותות .
5.
הוועדה מבקשת
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי
כגוף מתכלל לקיים פגישות עם
.ההורים של שורדי המסיבות
6.
.הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא
15:03 07/04/2025