חומר רקע
האגודה
לזכויות האזרח
)בישראל (ע"ר , נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
www.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
23
במאי2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת
ה
חוקה, חוק ומשפט חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי -
הערות לדיון3
26.5.2022
1.
בהמשך להערות הכלליות ששלחנו בנוגע לחוק בכללותו, להלן הערותינו הממוקדות לקראת הדיון
הקבוע
ל יום26.5.2022
.
סעיף2
"הגדרת "הליך פלילי - תחולת החוק
2.
עמדתנו העקרונית היא כי ראוי להרחיב את הצעת החוק כך שתחול על כלל ההליכים המשפטיים
.שהמדינה צד להם, או לכל הפחות אלה שכרוכה בהם שלילת חירות ופגיעה בזכויות אדם
3.
לכל הפחות, יש להחיל את ההגנות החוקתיות הקבועות בחוק
ל כל אורכו של ההליך הפלילי, ובכלל
זה על
שלב העי כוב שפותח לעיתים קרובות את ההליך הפלילי
ושלב המאסר . שלבים אלה כרוכים
.בשלילת חירותו של אדם והם חלק אינטגרלי מההליך הפלילי
4.
עיכוב:
בדברי ההסבר נכתב כי ההוראות בדבר זכויות אדם בהליך הפלילי מבוססות על "ההכרה
האוניברסלית הטבעית בצורך להגן על
העצור, החשוד או הנ
אשם
מפני כוחה העודף של המדינה
ושל רשויות השיטור והאכיפה שלה, בעת שהוא נמצא במצב פגיע ומוחלש כמושא של חקירה או
משפט פלילי". לא יכול להיות ספק כי גם
אדם
"שנמצא בסטטוס של "מעוכב וחירותו מוגבלת
נמצא במצב פגיע ומוחלש: "סמכות העיכוב היא סמכות רחבה מאד... אין לזל זל במידת הפגיעה
הכרוכה בה. עיכוב מגביל את חופש התנועה, פוגע באוטונומיה של הפרט ועלול להוביל לשיבוש
תוכניותיו... הוא יוצר תחושה של השפלה וחוסר אונים, ואף צפוי לגרום לחרדה" (רינת קיטאי
סנג'רו
המעצר: שלילת החירות בטרם הכרעת הדין
'עמ97
(
2011
))
.
5.
,כך, לדוגמה
עיכוב אדם לביצוע חיפוש על גופו כדי לבדוק את מעורבותו בביצוע עבירה הוא שלב
בלתי נפרד של ההליך הפלילי שיכול להוביל למעצרו ובהמשך
ל
הרשעתו ו
ל .כליאתו לעיתים קרובות
מעצרו של אדם מתחיל בעיכובו ופעמים רבות אדם כלל אינו מודע לכך שעבר מסטטוס של מעוכב
.לעצור
הכרה בדמ יון המהותי שבין עיכוב למעצר ניתן למצוא בסעיף1
לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה–
מעצרים), התשנ"ו-
1996
:
"אין מעצר ועיכוב אלא בחוק או לפי חוק מכוח
הסמכה מפורשת בו" וכן בהחלתם של הכללים לביצוע מעצר גם על עיכוב (סעיף72
לחוק
.)המעצרים
משכך, ברור כי יש להרח יב את
תחולת החוק
.כך שיחול גם על עיכוב
6.
מאסר :
שלב
המאסר הוא השלב הפוגעני ביותר
בהליך הפלילי שבו שלילת החירות הינה סופית
.ומתמשכת תכליתו של חוק היסוד–
לעגן באופן מפורט ובדרך המל
ך
את זכויות האדם בהליך
2
הפלילי–
לא יכולה להתממש במלואה ללא עיגון מפורש של זכויות האסיר בחוק היסוד. הצורך
" להגן על האדם מפני כוחה העודף של המדינה ושל רשויות השיטור והאכיפה שלה ... בעת שהוא
נמצא במצב פגיע ומוחלש '" (דברי ההסבר להצעת החוק, עמ693
) מתבטא באופן הברור ביותר
.בשלב המאסר
7.
זאת וע וד, לא מדובר במתן מעמד חוקתי לזכויות אסיר שלא הוכרו בעבר אלא בעיגון של זכויות
אלה בדרך המלך–
,בחוק יסוד. משכך, אין כל הבחנה מהותית בין ההכרה בזכויותיהם של נחקרים
נאשמים ועצורים בחוק היסוד לבין ההכרה המתבקשת בזכויות אסירים. דווקא הותרת האסירים
מחוץ לחוק הי סוד עלולה להתפרש ככוונה של המחוקק להפחית מההגנה החוקתית לזכויות
.אסירים
8.
הזכות להליך הוגן של אסירים כולל
ת שני מרכיבים שיש לעגן בחוק היסוד:
א.
זכויות אסירים במסגרת הליכים שהם צד להם–
לדוגמה, הליך של אסיר בפני ועדת
שחרורים
, הפעלת מאסר חלף קנס, הפסקת עבודות שיר
ות .
ב.
זכויות אסירים בכלא–
תנאי כליאה שיבטיחו שמירה על כבודם, ע
ל
גופם ועל
.זכויותיהם של האסירים בנוסף, יש להבטיח את זכות הגישה לערכאות של אסירים
בענייני מאסרם ואת זכותם להיוועצות עם עו"ד.
9.
בראש ובראשונה יש להחיל את הזכויות הרלוונטיות בחוק היסוד על הליך המתנהל בוועדת
השחרורים. מדובר ב
טריבונל
מעין שיפוטי שמנהל דיונים בשיטה אדברסרית ופוסק בעניין
קיצור
שלילת חירותו של אסיר וכן ביטול שחרורם של אסירים שהפרו את תנאי ר
י.שיונם
החלטות הוועדה
מכריעות על משך
ה מאסר ומשליכות באופן ישיר על זכותם החוקתית של אסירים
לחירו ,ת. ואכן
הפסיקה הכירה בזכותו של אסיר לניהול הליך הוגן בפני ועדת השחרורים ובכלל זה כי הוועדה הדנה
בענייננו תהיה עצמאית וניטרלית ;
שתינתן לאסיר הזכות להציג את טיעוניו; זכות לייעוץ משפטי
לו ;ייצוג
ו הזכות להיות נוכח בוועדה (לפירוט הזכויות ראו: רע"ב4644/15
ראעי נ' שירות בתי
,הסוהר סעיפים14-20
( לפסק הדין15.6.2016
)
.)
10
.
הזכות להליך הוגן של אסירים בהליכים בעניינם הוכרה בפסיקה גם בעניינים נוספים ובכלל זה
הפעלת מאסר חלף קנס (רע"פ837/12
מדינת ישראל נ' גוסקוב (
20.11.2012
); ע"פ4919/14
אזולאי
נ' מדינת ישראל (
6.3.2017
.)
גם החלטה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שנגזרו על אדם
מחייבת החלת הזכות להליך הוגן בהליך זה שתוצאתו עלולה להיות שלילת חירות וכליאתו של
.אדם
11
.
בעניין זכויותיו של אסיר לתנאי כליאה שיבטיחו את כבודו ובריאותו, הרי שמדובר בזכויות
שמעמדן החוקתי הוכר שוב ושוב בפס יקה. אזכורן בחוק יסוד לא צפוי לשנות את המאזן החוקתי
.הקיים אלא אך ורק לבצר באופן מפורש ומפורט את המעמד החוקתי הקיים של זכויות אלה
12
. כך, לדוגמה, קבע בג"ץ ב-
1980
:
"
כל אדם בישראל נהנה מזכות יסוד לשלמות גופנית ולשמירת
כבודו כאדם... הזכות לשלמות גופנית וכבוד האד ם היא אף זכותו של העצור והאסיר. חומות הכלא
,אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם. משטר החיים בבית הסוהר מחייב
מעצם טבעו, פגיעה
בחירויות רבות מהן נהנה האדם החופשי... אך אין משטר החיים בבית הסוהר מחייב שלילת זכותו
של העצור לשלמות גופו ולהגנה בפני פגיעה בכבו דו כאדם. החופש נשלל מהעצור: צלם האדם לא
3
נלקח ממנו".
(בג"ץ355/79
קטלן נ' שב"ס ', עמ298
(
10.4.1980
)
וראו דברים דומים בבג"ץ221/80
דרויש נ' שב"ס ', עמ539
(
25.11.1980
); בג"ץ1892/14
האגודה לזכויות האזרח נ' השר לבטחון
פנים( , סעיף קטו13.6.2017
.))
13
. יוזכר, כי החק יקה קובעת הן לגבי אסיר והן לגבי עצור
באופן זהה
כי הוא "יוחזק בתנאים הולמים
( "שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו סעיף9
(א) לחוק המעצרים וסעיף11
ב לפקודת בתי
הסוהר). אזכורן של זכויות אלה בהצעת חוק היסוד
ביחס לעצור בלבד
(סעיף10
)(א) להצעה
.מייצרת חוסר אחידות ועלול לייצר פער בהגנה החוקתית שניתנת לאסירים לעומת עצורים
14
.
.עוד יש להכיר במסגרת חוק יסוד זה בזכות הגישה לערכאות של אסירים
זכות ז
ו
חיונית כדי
להבטיח ביקורת שיפוטית על תנאי החזקתם של כלואים במשמורת והגנה על זכויותיהם
ה בסיסיות. זכות הגישה לערכאות קיימת כמובן לכל אדם אלא שביחס לאסירים זכות זו מקבלת
" :חשיבות מיוחדת. בית המשפט העליון התייחס לייחוד שבזכות זו ביחס לכלואים בעניינם של
אסירים, מתחדדים שני שיקולים הנושאים עימם משקל מיוחד, הנעוצים בטיבן המיוחד של
עתירות אסירים. הש יקול האחד עניינו בצורך לקיים ביקורת שיפוטית ישירה ומעמיקה על תנאי
....אחזקתם של אנשים במשמורת, כדי להבטיח הגנה קפדנית על זכויותיהם הבסיסיות קיימת
חשיבות מיוחדת בקיום נגישות האסיר לערכאות השיפוט, ובקיום ביקורת שיפוטית יעילה...
"
(רע"ב8411/16
סלע נ' שב"ס (
17.7.2018
)).
15
.
הותרתם של אסירים מחוץ להסדר החוקתי מייצרת אנומליות נוספות שעלולות להשפיע לרעה על
זכויות יסוד של אסירים. כך, לדוגמה, הצעת החוק מעגנת את זכות ההיוועצות והייצוג של חשודים
,ונאשמים וזאת למרות שהפסיקה הכירה בכך שגם אסירים זכאים להכרה חוקתית בזכות זו
ואף
:ביתר שאת
,"תחולתה של הזכות לייצוג משפטי אינה מוגבלת רק לשלב ניהולו של ההליך הפלילי
אלא משתרעת גם לאחריו, כאשר אדם המרצה עונש מאסר נזקק לקבלת שירותים
משפטיים ולייצוג משפטי נוסף בערכאות. זכות זו עומדת
במלוא היקפה
גם לעצורים
ולאסורים, על אף שלילת חירות ,ם. למעשה משנה חשיבות נודע לזכות לייצוג משפטי
ולהיוועצות עם עורך דין בהיותו של המיוצג נתון מאחורי סורג ובריח , בשל הפגיעה
האינהרנטית בזכויותיו הבסיסיות של אדם עם השמתו במעצר או במאסר, ובשל יחסי
,הכוחות המובנים, שאינם שווים, בינו לבין שב"ס... הזכות להיוועצות
שהיא אף חלק
מהזכות להליך הוגן, נהנית ממעמד של
זכות יסוד " (רע"ב6976/18
שב"ס נ' פרש ,
סעיף55
,
64
(
16.6.2021
). וראו גם: בג"ץ1437/02
האגודה לזכויות האזרח נ' השר
לביטחון פנים ', עמ761
(
10.2.2004
.)
סעיף4 : עקרון החוקיות
16
.
עקרון החוקיות המנוסח בהצעת החוק
הוא חלקי ו מתעלם ממספר מרכיבים נוספים שמהווים
חלק בלתי נפרד ממנו ומוכרים בפסיקה זה שנים רבות. ראשית, לא
די בכך
שה
עבירה ת קבע בחוק
או לפיו אלא
שהיא חייבת
להיות
מפורש
ת וברור
ה . הוראה פלילית שאינה ברורה לא יכולה לקיים
את עקרון החוקיות שמותנה בכך שאדם ידע
מראש "את ת חומי האסור והמותר" (ע"פ4596/98
פלונית נ' מדינת ישראל , סעיף10
לפסק דינו של
השופט אנגלרד(
25.1.2000
.)
הרציונל המרכזי
העומד מאחורי דרישת הבהירות והדיוק "הוא הבטחת אזהרה הוגנת ונאותה לפרט כדי שיוכל
4
"לכלכל את צעדיו בהתחשב בהוראות העברה (גבריאל הלוי "מבנה העבירה הפלילית–
לקראת
חקיקה מחדש של דיני העבירה בישראל" קרית המשפט
י43
,
69
(
2014
;)
וראו: ע"פ6420/10
,סלסנר נ' מדינת ישראל
( סעיף י"ג לפסק דינו של השופט רובינשטיין23.8.2011
)).
17
.
בנוסף, כולל
עקרון החוקיות בפלילים את הכלל, לפיו במקרה שקיימ ים מספר פירושים אפשריים
להוראה העונשית יש לאמץ את
הפרשנות המקלה עם הנאשם
(סעיף34
כא לחוק העונשין), וזאת
נוכח הפגיעה האינהרנטית בזכויות אדם הכרוכה בהפעלת הדין הפלילי (ראו ע"פ2597/04
רויטמן
נ' מדינת ישראל (
20.11.2006
)). כלל זה אמנם מעוגן בחוק העונשין אולם נ וכח חשיבותו ראוי כי
.יעוגן באופן מפורש בחוק היסוד
,בכבוד רב ובברכה
אן סוצ'יו, עו"ד
דבי גילד-חיו, עו"ד
קידום מדיניות וחקיקה