חומר רקע

1 ט"ו באייר התשפ"ב 16 במאי2022 אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת : הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום17.5.2022 בהצעת חוק- /יסוד: זכויות בהליך הפלילי (מ1523 ) – 'הכנה לקריאה השנייה והשלישית (דיון מס2 ) – סעיף 4 – עקרון החוקיות תמצית 4 .עקרון החוקיות .(א) אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או לפיו (ב) לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעה שביצע אותם לא היו המעשה או המחדל אסורים .בחוק או לפיו (ג) לא יוטל על אדם עונש בשל עבירה שביצע, החמור מזה שהיה קבוע לעבירה, בחוק, או לפיו בשעת ביצועה. ב סעיף4 להצעת חוק-היסוד מוצע לעגן עקרון יסוד של ה משפט הפלילי– עקרון החוקיות, ו הוא כולל היבטים שונים שלו ה באים לידי ביטוי כיום בחוק העונשין, התשל"ז– 1977 . סעיף קטן)(א המוצע כולל את עקרון היסוד לפיו עבירות ועונשים ייקבעו רק .בחוק או לפיו סעיף קטן )(ב מבקש לקבוע איסור על הטלת אחריות פלילית רטרואקטיבית .ב סעיף קטן )(ג מוצע לקבוע איסור על החמרת ענישה .באופן רטרואקטיבי מוצע לוועדה להידרש למספר שאלות באשר ל אופן ה עיגון של עיקרון החוקיות בחוק היסוד ,ובראשן: 1. ( האם נכון כי עקרון החוקיות ייקבע בחוק היסוד כעיקרון כללי)בהתאם לנוסחו המוצע ?או כזכות אדם ההשלכה המרכזית שיכולה להיות לניסוחו כך או אחרת– היא לעניין התחולה של "פסקת ההגבלה " בעניינו וכפועל יוצא מכך– .היקף ההגנה שתוענק לו 2. האם יש לעגן במפורש את עקרון הבהירות כחלק מעקרון החוקיות? רקע כללי עקרון החוקיות הוא עיקרון אוניברסלי המעוגן במרבית החוקות בעולם ולפיו אדם זכאי להיות מיודע מראש לגבי האיסורים הפליליים החלים עליו ואיסורים אלה צריכים להיות מעוגנים בחוק ברור המפורסם לציבור, ו ניתן להטיל אחריות פלילית או להעניש אדם רק אם עשה מעשה(או מחדל )שהי ה אסור בעת ביצועו . ביסוד עקרון החוקיות עומדת תפיסות בסיסיות של צדק והגינות, לפיהן כדי שאדם יוכל לממש באופן מלא את החירות שלו ולבחור .לפעול כדין, עליו לדעת מה אסור לו ומה יהיו התוצאות מן המעשה האסור בנוסף, עקרון החוקיות מסייע במניעת הרתעת יתר ואף מקדם שוויון והעדר שרירותיות באכיפת החוק. :מקובל לכלול במסגרת עקרון החוקיות שורה של היבטים 1. חובת עיגון בח וק או לפיו – בשל חומרת האיסור הפלילי, וההשלכות החמורות של הטלת אחריות פלילית ,על חירותו, רכושו ושמו הטוב של הפרט איסור פלילי צריך להיכלל בחוק או בחקיקת משנה ולא בנהלים או בהנחיות .פנימיות 2. איסור חקיקה למפרע – מרכיב נוסף של עקרון החוקיות הוא ה דרישה כי נורמה פלילית תהיה צופה פני עתיד . עקרון זה מבטא את התפיסה לפיה אין זה הוגן להפתיע אדם ולהענישו על התנהגות ש לא הזהירו אותו לגביה מראש, ואשר ה לא ייתה אסורה ב .עת שבוצעה 2 3. חובת פומביות ופרסום של האיסור הפלילי – נובעת מההנחה שענישה בהתאם לחוק שלא פורסם כמוה כענישה ללא אזהרה משום שהאזרח אינו מודע לה . 4. דרישת הבהירות – פן נוסף של עקרון החוקיות הוא הדרישה כי הנורמה הפלילית תהיה בהירה כך שאזרח הקורא נורמה פלילית יוכל להבין מה נכלל בהגדרתה ו אם מעשה מ סוים שבכוונתו לבצע הוא מעשה אסור . 5. פרשנות מצמצמת ואיסור ענישה באנלוגיה – היבט נוסף של עקרון ה חוקיות מצוי ב עקרון הפרשנות המצמצמת לפיו כאשר ניתן לפרש נורמה פלילית במספר אופנים על פי תכליתה , יש לפרשה בצורה המצמצמת את האחריות הפלילית . היבט משלים לפן זה של עקרון החוקיות הוא האיסור על ענישה באנלוגיה– ו לפי .אין זה ראוי להשתמש באנלוגיה לצורך יצירה פסיקתית של עבירות חדשות ל עקרון החוקיות שורשים היסטוריים עמוקים. כבר במזרח הקדום הייתה התייחסות לכך שמשפט פלילי מוגבל מלכתחילה לחקיקה קיימת ומפורסמת בלבד וכי לא ניתן להטיל אחריות פלילית על אדם החורגת מ החוק . ביטוי לכך ניתן למצוא גם במשפט העברי במופעים שונים("ולא ענש אלא אם כן הזהיר" )(סנהדרין נו ע"ב) . במשפט הבינלאומי עקרון ז ה בא לידי ביטוי ב הכרזה האוניברסלית בד( בר זכויות האדם של האו"ם1948 ,) באמנה בדבר ( זכויות אזרחיות ופוליטיות של האו"ם1966 ) ( ובאמנת רומא של בית המשפט הבינלאומי הפלילי2002 .) עקרון החוקיות בחקיקה ובפסיקה הישראלית עקרון החוקיות קיבל ביטוי ב משפט הישראלי כבר ב שנים הראשונות לקום המדינה . בפסק הדין בעניין אש"ד משנת 1954 :הדגיש השופט זילברג כי " רגילים לתלות את הרעיון הזה בנוסחה הלטינית הידועהnulla poena sine lege :או nullum crimen sine lege ,, אך, לדעתי, אין הפסוקים הללו ממצים את עומק הרעיון וביטוי יותר:הולם ניתן לו במאמר התלמודי ""אין עונשין מן הדין:, כלומר אין להשתמש בשיקולי הגיון, אף לא ב"קל וחומ ר ", כדי לענוש מעשה אשר לא כתוב בתורה ... עצם הרעיון העתיק ההוא, לא נס ליחו עד היום הזה, ועדיין הוא חי וקיים בשיטות המשפט הנאורות של זמננו. אין השופט חפשי להש תמש בשיקולי ההגיון שלו , על מנת להפוך לד ב ר אסור את אשר לא נאסר בפירוש על- ידי המחוקק ... וכל כך למה? כדי להבטיח את שוויון האזרח בפני החוק , וכדי למנוע כי מעשה אשר המחוקק– זה נציגה המובהק, והמוסמך היחידי, של המדינה– לא הכריז עליו כמעשה אסור, ייהפך , במקרה מסו י ם למעשה אסור ובר עונש, בעטיו של שיקול אינדיווידואלי, של שופט מסוים, אשר הגורל העיוור הב י א לפניו, במקרה, את "העבריין הנידון1 ][הדגשה במקור בשנת 1994 עוגן עקרון החוקיות בחלק הכללי של חוק ,העונשין התשל "ז– 1977 במסגרת תיקון 39 לחוק ,כמפורט להלן: אין ענישה אלא לפי חוק אין ענישה אלא לפי חוק 1. .אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו 1 ע"פ53/54 אש"ד, מרכז זמני לתחבורה,נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל פ"ד ח785 , 820 - 819 ( 1954 .) 3 סעיף1 לחוק העונשין, מעגן את ההיבט הבסיסי של עקרון החוקיות שתואר לעיל לפיו נורמה פלילית וענישה צריכות להיקבע בחוק או על פיו (כלומר בחקיקת משנה מכוח הסמכה בחוק– )ראו להלן . סעיף זה פור ש בפסיקת בתי המשפט כאוסר על יצירת "עבירות מהדין" או יצירת חקיקה שיפוטית. ככל שהחוק שותק וישנו חסר או לקונה, לא ניתן לפרש זאת כ.פתח ליצירת נורמה פלילית חדשה ענישה לפי חקיקת משנה 2 . )(א הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על ;התקנות ועונשים על עשייתן ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס- לא יעלה שיעורו על .הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום )(ב תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים, למעט חוקי עזר של רשות מקומית, טעונו.ת אישור ועדה של הכנסת סעיף2 ,לחוק העונשין מסדיר את האפשרות לקבוע נורמות וענישה בחקיקת משנה :ואולם )(א ניתן לקבוע בתקנות עבירות קלות בלבד – עונש מאסר שלא יעלה על שישה חודשים וקנס שלא יעלה על הרף הנמוך שנקבע בחוק העונשין– 14,400 ₪ (בהתאם ל סעיף61 ()(א1) )לחוק העונשין; )(ב)תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים (למעט חוקי עזר של רשות מקומית טעונ ות אישו ר ועדה של הכנסת. א יסור על החלת עבירות והחמרת עונשים למפרע אין עונשין למפרע 3. .(א). חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר (ב). חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו לפי המאוחר; .אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס כהחמרה בעונש סעיף3 לחוק העונשין קובע ש עבירה ת לא חול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומ ה או לפני יום תחילת ה של אותה עבירה, לפי המאוחר. עוד נקבע כי חקיקה שמחמירה ענישה ביחס לעבירה מסוימת, לא תחול ביחס לעבירות שבוצעו לפני פרסומה . ,ואולם עקרון זה לא יחול ביחס ל הגדלת סכום של קנס ש יחול ע ל עבירות שבוצעו טרם ה כניסה.לתוקף של עדכון גובה הקנס היבט נוסף שעוגן ב תיקון39 ל חוק העונשין הכרוך ב עקרון האמור הוא עקרון התחולה למפרע של שינוי מקל לטובת הנאשם: ביטול העבירה לאחר עשייתה 4 . נ עברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה– תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם– יופסקו; ניתן גזר- דין– יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה. שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה 5. )(א נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק- דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענ י ין "החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה– .לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה )(ב הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו– יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל.מלכתחילה סעיף4 קובע כי אם בוטל כליל איסור פלילי מסוים לאחר שהחלו הליכים פליליים כנגד מבצע אותו מעשה – יופסקו ,ההליכים ו אם החל לרצות גזר דין– יופסק ביצועו. אף אם גזר הדין רוצה במלואו– יתבטלו התוצאות .הנובעות מההרשעה, למשל, הרישום הפלילי והקלון 4 סעיף5 מתייחס לשינוי חיקוק לאחר עשיית עבירה וקובע את תחולתן למפרע של נורמות פליליות מקלות. סעיף 5 (א) עוסק במקרה שבו הנורמה המקלה נכנסה לתוקף בטרם ניתן פסק דין ולפיו אם חל שינוי מקל יחול על העניין החיקוק העדכני. סעיף5 (ב) עוסק במקרה שבו הנורמה המקלה נכנסה לתוקף לאחר שפסק הדין הפך חלוט .ולפיו עונשו של האדם לא יהיה חמור יותר מהעונש המירבי שנקבע בחיקוק העדכני כלל הפרשנות המצמצמת פרשנות 34 כא. ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות .פלילית לפי אותו דין לפי הסעיף, כאשר יש לנורמה פלילית מספר פירושים סבירים העולים בקנה אחד עם התכלית של אותה נורמה , יש לבחור בפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות הפלילית מכוח אותה נורמה . עם זאת, יש לקחת בחשבון שיש בכלל זה שני יסודות המצמצמים את תחולתו ואת השלכותיו המעשיות ע של קרון זה :ראשית , .הפרשנות שיכולה להישקל לעניין לשון הנורמה הפלילית היא רק פרשנות לשונית "סבירה" של הנורמה שנית , וחשוב מכך., הפרשנויות הנשקלות הן רק פרשנויות שהן "לפי תכליתו" של אותו הדין נוכח המורכבות הכרוכה בבירור תכלית הדין, הכוללת הן התייחסות לתכליות הסובייקטיב יות (כוונת המחוקק) והן לתכליות האובייקטיביות הנגזרות מעקרונות המשפט הפלילי והשיטה בכללותה, באופן טיפוסי קשה יהיה למצוא שתי פרשנויות המשתלבות באותה מידה עם תכלית הדין ,אשר ההכרעה ביניהן מבוססת על כלל פרשני זה (ראו למשל ,מן העת האחרונה דברי השופט הנדל בע"פ2149/20 מרזן נ' מדינת ישראל ', פס15 ( לפסק דינו22.7.2021 .)) חובת הפרסום של חקיקה לצד תיקון39 ,לחוק העונשין חובת הפרסום של חקיקה וחקיקת משנה מעוגנת באופן כללי (ולא באופן ספציפי ביחס לנורמות פלילי ו)ת :בפקודת סדרי השלטון והמשפט ובפקודת הפרשנות הקובעות כך פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח- 1948 רשומות 10 . (א) כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר .מיום הפרסום פקודת הפרשנות [נוסח חדש] תחילת תקפן של תקנות בנות-פעל תחיקתי 17. תקנות בנות- פעל תחיקתי יפורסמו.ברשומות, ותחילת תקפן ביום פרסומן, אם אין הוראה אחרת בענין זה חובת הבהירות כאמור לעיל, אחד מההיבטים הנוספים הנכללים במסגרת עקרון החוקיות הוא חובת הבהירות של איסורים .פליליים חובה זו אינה מעוגנת בחקיקה כיום , עם זאת ניתן למצוא לה ביטוי בפסיקה (דוגמת פסק הדין בעניין אש "ד .)שהוזכר לעיל בתקופה שלאחר חקיקת חוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו, הדרישה כי נורמה פלילית תהיה ברור ה וודאי ת נתפסת כדרישה בעלת מימד חוקתי במובן זה שאי קיומה עלול לגרור את ביטולו של האיסור הפלילי (ראו למשל, בהקשר מעט שונה את האמור ב פסק הדין בעניין ואנונו2 , שם בוטל חלק מ צו הגבלה שהוצא בעני ינו , ואשר הפרתו עלולה היתה ל הביא ל,ענישה פלילית מאחר ש נקבע לגביו כי "אינו מתיישב עם דרישת 2 בג"ץ6358/05 ואנונו נ' אלוף פיקוד העורף ( 2006 . 12.1 ) , בפסקה21 לפסק הדין. 5 "החוקיות, המחייבת הגדרה ברורה ובהירה של האיסור). ב הקשר זה הוזכרו לאורך שנים מספר עבירות המעוררות קושי באשר לבהירותן, בכלל זה העבירה של "תקלה ציבורית" (סעיף198 לחוק העונשין) שנדונה בעניין אש"ד ובוטלה בשנת2008 ; והעבירות של מרמה והפרת אמונים ומרמה והפרת אמונים בתאגיד (סעיפים 284 ו- 425 .)לחוק העונשין חריגים לעקרון החוקיות איסורים פליליים ביחס ל מעשים שקדמו לחקיקתם מצויים היום ב דברי החקיקה הקשורים במאבק בפושעי מלחמה מתקופת השואה- החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י– 1950 והחוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, התש"י– 1950 . משפט משווה ,עקרון החוקיות קבוע כיום במרבית החוקות בעולם. עם זאת :אופן עיגונו של עקרון זה משתנה מחוקה לחוקה "בכלל זה, לעתים הוא מעוגן כ"עקרון ולעתים כ"זכות"; לעתים נקבע איסור הרשעה בשל עבירה אם מופר עקרון החוקיות, לעתים נקבע איסור על ענישה או גזר דין ובחוקות אחרות איס ור על מעצר או העמדה לדין אם מופר העקרון; בחלק מהחוקות עקרון החוקיות מחייב רק עיגון של העבירה בחוק ובחלק מהחוקות יש התייחסות לחובה לעגן בחוק גם את העונש ואף איסור על החמרת ענישה למפרע; ב חוקות בודדות יש התייחסות גם לחובה לקבוע את העבירה בצורה בהירה , אך במרביתן אין התייחסות מפורשת לכך; בחלק מהחוקות יש התייחסות מפורשת לסייגים לעקרון החוקיות , דוגמת שינויים ב דין המקלים עם הנאשם, עבירות הנובעות מהמשפט הבינלאומי הפלילי או עבירות שנקבעו בהליך חקיקה ייחודי., וכמובן יש הבדלים נוספים דוגמאות מהמשפט המשווה החוקה הקנדי ת – עקרון החוקיות מעוגן ב סעיף11 לצ'רטר הקנדי )(מגילת זכויות האדם ה עוסק בזכו יו ת נאשמים ובכלל זה קובע את זכותו של נאשם ,לא להימצא אשם בשל מעשה או מחדל, אלא אם כן בעת ביצועו הוא היווה עבירה על פי המשפט הקנדי, או הבינלאומי, או שהמעשה או המחדל נחשבו פליליים ל פי עקרונות המשפט הכלליים המוכרים על ידי הקהילה של האומות , וכן את זכותו של הנאשם ליהנות מעונש מקל אם זה שונה בין מועד:ביצוע העבירה ובין מועד גזר הדין Proceedings in criminal and penal matters 11 Any person charged with an offence has the right [ ...[ (g) Not to be found guilty on account of any act or omission unless, at the time of the act or omission, it constituted an offence under Canadian or international law or was criminal according to the general principles of law recognized by the community of nations; (i) If found guilty of the offence and if the punishment for the offence has been varied between the time of commission and the time of sentencing, to the benefit of the lesser punishment. 6 החוקה הדרום אפריקאי ת – עקרון החוקיות מעוגן ב סעיף 35 (3) לחוקה המפרט את אגד הזכויות הנכלל בזכות של נאשם למשפט הוגן , ובו בין היתר, הזכות שלא להיות מורשע בשל מעשה או מחדל שלא היו אסורים על פי חוק :המדינה או החוק הבינלאומי בעת ביצוע המעשה או המחדל 35. Arrested, detained and accused persons 3 .Every accused person has a right to a fair trial, which includes the right ­ … l. Not to be convicted for an act or omission that was not an offence under either national or international law at the time it was committed or omitted החוקה הצ'יליאנית – עקרון החוקיות מעוגן בסעיף19 (3) לחוקה הצ'יליאנית הקובע כי לא ניתן יהיה להטיל ,בגין עבירה עונש חמור מזה שהיה מעוגן במועד ביצוע העבירה, וכן קובע באופן חריג ביחס לחוקות אחרות, גם התייחסות לעקרון הבהירות, ולפיו לא ניתן יהיה לקבוע בחוק עונש אלא אם העבירה שבגינה מוטל העונש .מתוארת בו בצורה מפורשת Article 19 The Constitution assures to all persons: ... 3. ... No crime will be punished with a different penalty from that prescribed in a law enacted prior to its commission, unless a new law favors the affected [person]. No law will be able to establish penalties unless the punishable conduct is expressly described in it החוקה הנורבגית – עקרון החוקיות מעוגן בסעיפים96 ו- 97 לחוקה הנורבגית, הקובעים כי לא ניתן להרשיע אלא על- .)פי החוק, או להעניש אלא לאחר פסיקת בית המשפט וכן כי אסור לתת לחוק תוקף רטרואקטיבי (כל חוק Article 96. No one may be convicted except according to law, or be punished except after a court judgment. ]...[ Article 97. No law must be given retroactive effect 7 הנוסח המוצע עקרון החוקיות 4 .. (א) אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או לפיו (ב) לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעה שביצע אותם לא היו המעשה או המחדל אסורים .בחוק או לפיו (ג) לא יוטל על אדם עונש בשל עבירה שביצע, החמור מזה שהיה קבוע לעבירה, בחוק, או לפיו בשעת ביצועה. הסעיף המוצע מעגן בחוק- יסוד את עקרון החוקיות באופן דומה ל סעיפים1 ו-3 לחוק העונשין שהובאו לעיל. סעיף קטן)(א ב סעיף קטן זה מוצע לעגן את הדרישה כי עבירה פלילית תיקבע בחוק או לפיו. הכוונה בכך היא שניתן לקבוע נורמות פליליות רק בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה( דוגמת תקנות) ולא בנוהל או בהנחיה פנימית .נוסחו המוצע של סעיף קטן זה מעגן את הקבוע כיום בסעיף1 .לחוק העונשין התנאים שבהם ניתן לקבוע עבירה פלילית בחקיקת משנה אינם מעוגנים בהצעת חוק- היסוד ונותרים מוסדרים בסעיף2 .לחוק העונשין סעיפים קטנ ים (ב) ו- )(ג סעיפים קטנים אלה עוסקים בהיבט של איסור חקיקה למפרע. על- ,פי המוצע לא ניתן לקבוע עבירה פלילית שתחול רטרואקטיבית, ולא ניתן להחמיר ענישה באופן רטרואקטיבי. הנוסח המוצע בסעיפים קטנים אלה, שונה מן הנוסח של סעיף3 לחוק העונשין, אולם ברמה המהותית הם חוזרים במידה רבה על אותו הסדר . ראוי לציין בהקשר זה שתי נקודות– ראשית , )בס"ק (ב המוצע יש התייחסות ל-מחדל (לצד מעשה) כאקט שלא ניתן להטיל אחריות פלילית בגינו .אם לא הוגדר בחקיקה טרם ביצוע המעשה בהתאמה ,לכך בסעיף18 ."לחוק העונשין, "מעשה" מוגדר "לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת שנית , )בס"ק (ג אין החרגה מפורשת של עדכון שיעור קנסות ,מהאיסור על החמרה בעונש לאחר מועד ביצוע העבירה כמו בסעיף 3 )(ב .לחוק העונשין על פי דברי ההסבר להצעת ה חוק , אין בהיעדר התייחסות לקנסות כדי לגרוע מההוראה הקיימת כיום בסעיף3 )(ב האמור לגב.י קנס שאלות לדיון  עקרון החוקיות כ"עקרון"" או "זכות – בהצעת חוק- היסוד מוצע לעגן את"עקרון החוקיות " כעקרון כללי ולא כזכות אדם . כמתואר לעיל, בחלק מהחוקות בעולם עקרון זה אכן מנוסח כעקרון כללי, ובחלק ן כזכות ה של .פרט ב הצעות קודמות לחוקה בישראל,, ככלל סווג "עקרון החוקיות" כעקרון כללי. ההחלטה ה אם לסווג את הכלל כ"עקרון" או כ"זכות" עשויה להתפרש כמשליכה על היקף ההגנה על העיקרון- האם הוא קובע כלל מוחלט או שמדובר ב זכות יחסי ת אשר ניתן לצמצמ ה או להגביל ה . שאלה זו כרוכה גם בשאלת תחולת פסקת ההגבלה המוצעת על עקרון החוקיות. על- פי נוסחה, פסקת ההגבלה עוסקת בהגבלה על זכויות ולא על עקרונות , וקיים חשש שהותרת ההסדר כ"עקרון" עלול ה .ליצור אי בהירות פרשנית ,בהתאם לכך מוצע כי הוועדה תבחן האם אין מקום לנסח את עקרון החוקיות כזכות ולא .כעקרון אם הוועדה תמצא כי יש לסווג את עקרון החוקיות כזכות אזי הנוסח ישתנה בהתאם , למשל כך– " )(א כל אדם זכאי ל ךכ שלא תוטל עליו אחריות פלילית ולא יוטל עליו עונש אלא אם כן נקבעו בחוק או לפיו. )(ב כל אדם זכאי ש לא יישא אדם לשאת באחריות פלילית ][/שלא תוטל עליו אחריות פלילית בשל מעשה או .מחדל אם בשעה שביצע אותם לא היו המעשה או המחדל אסורים בחוק או לפיו 8 )(ג כל אדם זכאי ש לא יוטל על יו אדם עונש בשל עבירה שביצע, החמור מזה שהיה קבוע לעבירה, בחוק או "לפיו, בשעת ביצועה.  השלב שבו חל עקרון החוקיות – בהצעות חוקה קודמות שנכתבו בישראל הופיעו התייחסו יו ת שונות באשר ל שלב שבו יחול עקרון החוקיות. חלק מהצעות החוקה הקודמות נוקטות ב לשון של "לא י ו אשם אדם ", חלק "בלשון "אין נידונים", "אין אדם חייב בפלילים או ""אין להרשיע . בנוסח המוצע, ס"ק (ב) העוסק באיסור קביעת עבירה למפרע מתייחס לשלב הטלת האחריות הפלילית ("לא יישא אדם באחריות פלילית ...בשל מעשה או מחדל)" . מוצע לדון מהי ההשלכה של התייחסות לשלב זה בהליך הפלילי כשלב שבו חל ה איסור על קביעת עבירה למפרע ו האם יש מקום לקבוע ש לב אחר ,בהליך ,למשל ש לב הגשת כתב האישום "( ....לא יואשם אדם בשל מעשה או מחדל)" .  עקרון הבהירות – הנוסח המוצע אי נו כולל ב מפורש את ה דרישה כ י האיסור הפלילי י היה בהיר כך שאזרח .הקורא נורמה פלילית יוכל להבין מה נכלל בהגדרתה ואם מעשה מסוים שבכוונתו לבצע הוא מעשה אסור כאמור לעיל, אמנם חובת הבהירות אינה נפוצה בחוקות העולם, או בהצעות חוקה קוד מות, אך נוכח מרכזיותו של עקרון זה והחשיבות של בהירות הנורמה כתנאי להגשמת תכליתו של עקרון החוקיות– שהפרט יוכל לדעת מה אסור לו ולבחור לפעול כדין– יש לשקול לכלול אותו במפורש בסעיף המוצע ,. מן הצד השני שימוש דווקני בעקרון הבהירות עלול לעורר ק ושי בנסיבות מסוימות ובפרט על רקע ק יומן של עבירות מורכבות הנכללות בחוקים רגולטוריים שונים , או עבירות העושות שימוש ב"מושגי שסתום" (תום לב , ניצול )לרעה וכיו"ב. מוצע כי הוועדה תדון בכך. ככל שהוועדה תבקש לכלול את עקרון הבהירות ניתן יהיה להוסיפו ל )ס"ק (א– "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק בהיר/ברור/בהיר ומובן /מפורש ."או לפיו  עקרון הפרשנות המצמצמת – עקרון הפרשנות המצמצמת מהווה היבט נוסף בעקרון החוקיות , המעוגן בסעיף34 ,כא לחוק העונשין. לפי הסעיף כש לנורמה פלילית מספר פירושים סבירים העולים בקנה אחד עם תכלית ה נורמה , יש לבחור בפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות הפלילית מכוח ה.נורמה יש הגורסים ש יש מקום לכלול אותו במפורש ב מסגרת הסעיף . מן הצד השני, נוכח השפעתו המעשית המוגבלת .של עקרון זה אשר תוארה לעיל, יתכן ודי בעיגונו בחוק העונשין כאמור מוצע כי הוועדה תדון בסוגיה זו.  סייגים לעקרון החוקיות – בחוקות שונות בעולם, ובחלק מהצעות החוקה בישראל, צוינו במפורש מספר חריגים ל( עקרון החוקיות ועיקרם בתחולה למפרע של עבירות חמורות במשפט הבינלאומי הפלילי דוגמת רצח עם ) ותחולה למפרע של שינויים בחקיקה המקלים עם הנאשם. בהצעת חוק- היסוד אין התייחסות לשני רכיבים אלה המוצא ים ביטוי כיום במשפט הישראלי כחלק מחוק העונשין ו בחוקים שונים כמו החוק לעשיית דין בנאצים, התש"י– 1950 . מוצע כי הוועדה תשקול האם להוסיף התייחסות ב חוק- היסוד לסייגים לעקרון החוקיות או שדי בפסקת ההגבלה ובסעיף שמירת הדינים כדי?לתת מענה לכך