חומר רקע
1
כ"ב באייר התשפ"ב
32
במאי3233
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ב
הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי –
סעיף5 – עקרון האשמה
תמצית
5. עקרון האשמה
)(א
.לא תוטל אחריות פלילית באין אשמה
)(ב
לא יישא אדם.באחריות פלילית בשל עבירה שעבר אדם אחר
בסעיף5 להצעת חוק-
היסוד מוצע לעגן עקרון יסוד של המשפט הפלילי והוא
עקרון האשמה.
,לפי עקרון זה
ההצדקה לפגוע בזכויות יסוד ו בראשן
בחירותו של אדם באמצעות המשפט הפלילי,
מותנית בקיומה של
אשמה ,
כלומר אחריות מוסרית כלשהי. על כן
אין הצדקה להטיל על אדם אחריות פלילית למעשה (או מחדל) שלא יכול
היה להימנע מעשייתו או שלא היה שותף לביצועו.
עיגון עקרון האשמה לפי הסעיף המוצע מורכב משניים :
סעיף קטן (א) קובע את העקרון הכללי לפיו לא תוטל
אחריות פלילית ללא אשמה ואחריות מוסרית; ו )סעיף קטן (ב
ש מוצע לעגן בו במפורש היבט מרכזי בעקרון
האשמה ולפיו כל אדם נושא באחריות פלילית
.אישית למעשים שהוא ביצע ולא למה שעשה אדם אחר
לסעיף זה יכולה להיות השלכה על הסדרים שונים קיימים בדין הישראלי–
החל מהטלת אחריות פלילית
בעבירות של "אחריות קפידה", דרך
הטלת אחריות שילוחית בעבירות מסוימות וכלה בהסדרים הנוגעים
לביצוע עבירות בידי שותפים לעבירה. מוצע כי הוועדה תיתן דעתה להיבטים שונים אלה. כמו כן, מוצע כי
הוועדה תשקול ליצור האחדה בנוסח של הסעיף ואף
תבחן האם יש לנסחו כמעגן זכות או עקרון משפטי.
רקע כללי
עקרון האשמה
הוא עקרון
יסוד במשפט הפלילי בישראל ובעולם .על-ו פי ,
אין מטילים אחריות פלילית על אדם
אם אין בהתנהגותו
אחריות מוסרית –
""אשמה
, כלומר קיום
יחס שלילי בדרגה מסוימת מצד המבצע כלפי
הערך
המוגן הגלום בעבירה
nullum crimen sine culpa)
,
שמשמעותו– אין עבירה ללא אשמה.)
יסוד מרכזי
במושג ה ""אשם הוא
הרעיון של בחירה חופשית .
,כלומר מי שביצע מעשה שהוא רע מבחינה מוסרית (פגיעה
)בגוף, ברכוש וכיו"ב
במצב שבו
לא הייתה ל
ו בחירה חופשית", אינו "אשם .מכך נובע גם ש אין זה מוצדק כי אדם
יישא
באחריות פלילית בשל מעשה שלא היה שותף במידה כזו או אחרת.בביצועו
ל עקרון האשמה השלכה על תחומים שונים בדין הפלילי, אולם ניתן להתמקד בשלושה
היבטים עיקריים שלו:
אחריות אישית –
יש להטיל על אדם אחריות רק
למעשה שביצע באופן אישי ו
אין
להטיל אחריות
קולקטיבית
ל
מעש
י אחרים .
כשרות פלילית והיעדר סייג לאחריות פלילית – אין להטיל
אחריות פלילית על אדם הנעדר
יכולת
לבחור
ולקבל החלטות באופן חופשי
ועל כן אינו
כשיר לעמוד לדין, למשל קטין
מתחת לגיל
מסוים
או בשל מחלת
נפש
במצבים
שונים .
,כמו כן אין להטיל אחריות פלילית
אם
אין זה ראוי או רצוי לדרוש מהאדם להימנע
מביצוע העבירה
, למשל
אם פעל מתוך
הגנה עצמית ,כורח
או
צורך , המוכרים כסייגים לאחריות
פלילית .
2
יסוד נפשי –
אין הצדקה להטיל
אחריות פלילית
על אדם
בלי שהתקיים
לגביו היסוד הנפשי שנדרש לביצוע
העבירה–
כלומר, אם פעל ללא מחשבה פלילית
)(מודעות לנסיבות העבירה ,
ואף
ללא רשלנות
או חזקה
שהתקיים יסוד נפשי בדמות
אחריות קפידה .
עקרון האשמה במשפט הישראלי
עקרון האשמה אינו מעוגן במפורש
בחוקי-
היסוד, אך יש הסוברים כי הוא נגזר
מ הזכות לכבוד (והזכות לחירות
–
)כשמדובר בעבירה המטילה עונש מאסר
המעוגנ
ו
ת בחוק-
:יסוד .כבוד האדם וחירותו
בכל מקרה, עקרון האשמה קיבל ביטוי נרחב בהסדרים שונים בחלק הכללי של
חוק העונשין, התשל"ז–
7711
.
הסדרים אלה נוספו ב 'תיקון מס27
שנחקק
בשנת7771, לאחר חק
יקת חוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכלל
זה ,וכפי ש
יפורט להלן – (1
)
בסעיפים
הנוגעים
לאחריות האישית ולפטור
ממנה (
'למשל, בפרק ה– סעיפים
37
עד27
לחוק העונשין
הקובע
ים את המבצע, המשדל והמסייע כצדדים לעבירה); (2
)בסייגים לאחריות פלילית
(פרק ה'7 לחוק העונשין); (3) ב
דרישת היסוד הנפשי בביצוע עבירה (
'פרק ד– סימן ב', ג' ו-
'ד לחוק העונשין).
(1) א
חריות אישית
לפי עקרון האחריות האישית
אדם נושא באחריות לעבירה שהוא עצמו ביצעה .
בהתאם לעקרון זה בוטלה למשל
בשנת7791
פקודת העונשין הקיבוציים,
שאפשרה הטלת
קנסות קיבוציים על תושבי אזור מסוים
באופן
קולקטיבי, וזאת
רק בשל חשד כללי
באשר לזיקה של תושבי האזור לביצוע העבירה .
(א) ש
ותפים לעבירה
,עם זאת
ה עקרון
אינו מונע
הטלת אחריות
על שותפים ל עבירה בהתאם למידת
מעורבותם .
,בהתאם לכך
הוסדרה
בחוק האחריות הפלילית של
ה
מבצע בצוותא
עבירה עם או באמצעות אדם אחר, וכן האחריות של מי
שמשדל
או
מסייע לביצוע עבירה . הטלת אחריות זו מבוססת על התפיסה כי כל אחד
מהשותפים
נושא באחריות
המוסרית לפגיעה בערך המוגן
, המתבטאת בבחירתו החופשית לתרום להגשמת המטרה הפלילית המשותפת .
בכלל ז ה, בסעיף21א לחוק העונשין, נקבעה
אחריותם הפלילית של שותפים לעבירה לעבירות
נוספות
שבוצעו
במ
הלך ביצוע התכנית העבריינית המקורית ושניתן היה לצפותן
(למשל, שוד שהסתבך ובמהלכו אחד מהמבצעים
.)סטה מהתכנית המקורית ורצח אדם יצוין כי חוקתיותו של סעיף זה אותגרה בע"פ1131274
סילגדו נ' מדינת
ישראל(, פ"ד נו5
)
537
(
3223
), בטענה כי הטלת אחריות ברצח על שותפים לעבירת שוד שלא צפו שתתבצע עבירה
נוספת (רצח) והוכחה לגביהם רק רשלנות לעניין זה, אינה חוקתית משום
שהיא מטילה
על אדם אחריות פלילית
מעבר למידת אשמתו. בית המשפט דחה את הטענה
וקבע כי למרות שהטלת האחריות
הפלילית פוגעת בזכות
לחירות ולכבוד (על-
)פי דעת הרוב , מדובר בסעיף שעומד בתנאי פסקת ההגבלה–
הוא מידתי ונועד לתכלית
ראויה.
)(ב
אחריות שילוחית
'פן נוסף של עיגון האחריות האישית במסגרת תיקון מס33
היה צמצום
השימוש ב
אחריות שילוחית בפלילים .
,בהתאם לכך בוטלו עבירות
בחוקים שונים
שהטילו
אחריות שילוחית :, קרי קבעו אחריות של מעסיק או נושא
משרה בתאגיד לעבירה
ש
עשה
עובד
או התאגיד עצמו.
במקומן, נקבעו עבירות המטילות אחריות
ישירה
על
3
המעסיק
או נושא המשרה בשל הפרת חובת הפיקוח שלו .
זהו
למשל המודל
בסעיף35
,לחוק הגנת הצרכן
התשמ"א-
7747
,
בסעיף39
לחוק הגנת השכר, התשי"ח-
7754
ובסעיף91
לחוק אוויר נקי, התשס"ח-
3224
.
מצד שני, ניתן למצוא בחקיקה עדיין לא מעט עבירות המטילות אחריות שילוחית או אחריות מעין שילוחית –
בעיקר על נושאי משרה בתאגיד בשל
עבירה שהתאגיד
ביצע,
אך גם על מעסיקים .בגין עבירות שביצעו עובדיהם
למשל, סעיף31
לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-
7757
, סעיף37
לחוק חופשה שנתית, התשי"א-
7757
, סעיף
21
לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-
7712
, סעיפים27א ו-
27
ב לחוק הפיקוח על מצרכים
ושירותי
ם, התשי"ח-
7751
, סעיף79
לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-
7744
. ככלל, במצבים אלה החוק
קובע כי
נושא המשרה יואשם בעבירה שביצע התאגיד , והוא יכול
להשתחרר מאחריות
ו
אם יוכיח שהעבירה
נעברה שלא בידיעת
ו או שנקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת השמירה על החוק
(בחלק מהחוקים הם
.)נדרשים להוכיח שהתקיימו שני התנאים האמורים
יצוין כי בעבר התייחס בית המשפט העליון
ל חוקתיות של סעיף27ב לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים
(בו
נקבע כי)ניתן להאשים מעסיק בעבירה שנעברה בידי עובד שלו במהלך עיסוקו,
וקבע כי
חוק-
יסוד: כבוד האדם
וחירותו אינו פוסל הטלת אחריות שילוחית בפלילים
, ו
כי
ההוראה שבסעיף27
ב האמור אינה
מנוגדת לחוק היסוד
(
ע"פ4577279
דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נ' מדינת ישראל,
(פ"ד נב3
)
417
,
442
(
5.1.7774
).)
(2
)
כשרות פלילית
ו סייגים לאחריות
פלילית
עקרון האשמה
מתבטא גם ב סייגים לאחריות
ה פלילית
ש'בפרק ה1 לחוק העונשין, ש
מקובל לחלק
ם לשלוש
קבוצות:
,הקבוצה הראשונה עניינה
בכשרות פלילית – שביסוד
ה
התפיסה כי כדי שאדם ייחשב אשם, עליו להיות בעל
כושר להבין את משמעות התנהגותו במישור השכלי, ולשלוט בה במישור הרצוני. סייגים אלה כוללים בין היתר
– קטינות
'(ס21
,)ו לחוק היעדר
שליטה
(סעיף21ז לחוק )אי ו-שפיות
(סעיף21ח
)לחוק .
ה קבוצה
ה
שנייה , עניינה בסייגים
לאחריות הפלילית –
מצבים שבהם למרות שמתקיי
מים
היסוד העובדתי
,והנפשי של העבירה
ה
חברה איננ
ה תופס
ת
את האדם כאשם, אם
מאחר ש מעשהו נובע מאינסטינקט אנושי טבעי
.או בשל אינטרסים ציבוריים רחבים יותר
בקבוצה זו נכללים – הגנה עצמית
(סעיף21י
,)לחוק צורך (סעיף21
יא
,)לחוק כורח (סעיף21
,)יב לחוק צידוק (סעיף21יג לחוק) ו הגנה על רשות שופטת (סעיף21
כ לחוק) (ראו גם סעיף
735
לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-
7755
.)לעניין פקודה בלתי חוקית בעליל
הקבוצה השלישית, עניינה
במעין-סייגים לאחריות הפלילית – כש נסיבות המעשה שוללות את היסוד העובדתי
או הנפשי השלילי– זוטי דברים
(סעיף21
,)יז
טעות במצב דברים
(סעיף21
)יח
וטעות במצב משפטי
(סעיף21
)יט .
לבסוף, גם
הפטור מאחריות עקב חרטה
כאשר העבירה לא הושלמה (סעיפים34
ו-
21
לחוק) מבטא את עקרון
האשמה, שכן לפיו
אדם ,שניסה לעבור עבירה, וכן מי שניסה לשדל או לסייע לביצוע עבירה
ו
התחרט ,
ומנע את
השלמת
ה
או תרם
תרומה של ממש למניעתה, לא יישא באחריות פלילית בשל
ה.
4
(3
) יסוד נפשי– מודעות בפועל או בכוח
ב
תיקון
'מס
27
לחוק העונשין נקבעו מספר רמות של יסוד נפשי שנדרש להטלת אחריות
פלילית :
מחשבה
פלילית, רשלנות ואחריות קפידה.
ביסוד הסדר זה עומד
עקרון האשם ,שכן אין די ב
התקיימות ה יסוד העובדתי
של המעשה האסור, ו ,ככלל נדרש
גם יסוד נפשי של מחשבה פלילית –
שמשמעו מודעות לטיב המעשה, לנסיבות
ביצועו ולאפשרות גרימת התוצאה האנטי חברתית כדי להצדיק הטלת אחריות פלילית .
זהו היסוד הנפשי הנדרש
כל עוד לא נאמר במפורש אחרת (סעיפים77
ו-
32
לחוק העונשין). עם זאת, יש בחוק העונשין גם עבירות
בעלות
מידת אשמה מופחתת מאחר שהוכחתן אינה דורשת מודעות של המבצע ליסודות העבירה –
עבירות של
רשלנות
ואחריות קפידה.
ככל שמדובר בעבירת
רשלנות
(סעיף37
)לחוק העונשין–
האשם נובע מכך שניתן לבסס
מודעות בכוח ל
עבירה.
כלומר שאדם מן הישוב היה יכול בנסיבות העניין
להיות מודע להתקיימות יסודותיה (
ואם מדובר בעבירה
תוצאתית– אף נטילת סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה). לפיכך, בשל רמת האשם הפחותה,
יסוד נפשי זה
ייקבע רק בעבירות שאינן פשע–
:כלומר
עבירות ש.העונש המירבי עליהן הוא שלוש שנות מאסר
ב עבירות של
אחריות קפידה
(סעיף33
)לחוק העונשין– ניתן להרשיע בעבירה
גם אם
לא הוכח
כי העושה פעל
במחשבה פלילית או אפילו ברשלנות ,. למרות זאת התפיסה
היא כי גם עביר
ות אחריות קפידה לא
סותרות את
עקרון האשמה ,
מאחר שלא מדובר בהן .בהעדר אשמה אלא באשמה מופחתת
ההנחה בעבירות אלו
שביצוע
היסוד העובדתי מקים חזקה לקיומו של
אשם מצד העושה,, כלומר חזקה שנתקיים גם יסוד נפשי ו
העושה
יכול
לסתור את החזקה אם יוכיח כי
פעל לל
א מחשבה פלילית או רשלנות
וכי
עשה כל שניתן למנוע את העבירה.
בשל
וה ויתור על הוכחת
ה יסוד
ה נפשי, לא ניתן להטיל בעבירות אלו עונש מאסר (אלא אם הוכחה רשלנות או מחשבה
.)פלילית
,היסוד הנפשי של אחריות קפידה, המאפיין עבירות רגולטוריות שונות, ובראשן עבירות תעבורה נקבע לראשונה
בתיקון
'מס
27
והוא החליף
וביטל
את היסוד הנפשי של
אחריות מוחלטת , אשר לפיו די היה בהוכחת היסוד
.העובדתי כדי לבסס אחריות פלילית מצד העושה, גם אם יוכיח שעשה כל שביכולתו למנוע את העבירה
עקרון האשמה במשפט המשווה
אף כי
עקרון האשמה
הוא עקרון חוקתי מקובל בשיטות משפט
ר
בות, למיטב ידיעתנו, עד היום,
העיקרון הכללי
כפי שהוא בא לידי ביטוי בסעיף5
(א) המוצע לחוק היסוד לא עוגן
במפורש
.בחוקה של מדינה אחרת
ואולם ,
רכיבים שלו
פותח
ו
בפסיקה של בתי משפט בעולם כנגזרת מתוך זכויות ועקרונות כלליים
שעוגנו במפורש.
עם זאת ,
לעניין
עקרון האחריות האישית
המוצע בסעיף5
,)(ב ניתן למצוא עיגון שלו בחוקות זרות ובאמנות
בינלאומיות .
,כך למשל בסעיף31
לחוקה האיטלקית
" נקבע כיCriminal responsibility is personal
", בסעיף
24
לחוקה התורכית
" נקבע כיshall be personal
Criminal responsibility
",
ובסעיף22
(2
)לחוקת פורטוגל
" נקבע כיCriminal liability shall not be transferable
".
5
הנוסח המוצע ושאלות לדיון
5. עקרון האשמה
)(א
.לא תוטל אחריות פלילית באין אשמה
)(ב
.לא יישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה שעבר אדם אחר
הערת נוסח" :: יש חוסר הרמוניה בין ס"ק (א) שאותו מוצע לנסח כך
לא תוטל אחריות פלילית...
" ובין ס"ק
" :(ב) שאותו מוצע לנסח כך
לא יישא אדם באחריות פלילית...
."
ניתן ליצור האחדה כך :לא יישא אדם באחריות פלילית באין אשמה או בשל עבירה שעבר אדם אחר.
עקרון
האשמה
כ"עקרון " או""זכות – בהצעת חוק-
היסוד מוצע
לקבוע
את "עקרון האשמה" כעקרון כללי
ולא כזכות אדם. ההחלטה האם
לנסח את הסעיף
כ"עקרון" או כ"זכות" עשויה להתפרש כמשליכה גם על
היקף ההגנה יו על ועל תחולת פסקת ההגבלה לגביו,
שכן פסקת ההגבלה
על-פי נוסחה
המוצע עוסקת בהגבלה
על
זכויות
ולא על
עקרונות
, וקיים חשש שהותרת ההסדר כ"עקרון" עלולה ליצור אי-
.בהירות פרשנית
בהתאם לכך, מוצע כי הוועדה תבחן האם
יש
מקום לנסח את עקרון
האשמה כזכות או כעקרון?
אם הוועדה תמצא כי יש
לקבוע
את עקרון
האשמה
כזכות אזי הנוסח ישתנה בהתאם, למשל כך–
"
)(א כל אדם
זכאי לכך ש לא תוטל עליו
אחריות פלילית באין אשמה.
)(ב כל אדם זכאי לכך שלא תוטל עליו
לא יישא אדם ב אחריות פלילית בשל עבירה שעבר אדם.אחר
עקרון האשמה ככלל בינרי או ככלל יחסי –
האם עקרון האשמה המוצע קובע
כלל בינרי
שלפיו אין להטיל
אחריות פלילית אם אין אשמה כלל ,או ש ניתן לגזור ממנו גם את המסקנה שאין להטיל אחריות פלילית
מעבר למידת
האשמה ,כלומר :כלל יחסי
שלפיו
אין להטיל עונש שאינו הולם את חומרתה של העבירה .
להכרעה בסוגיה זו יכולות להיות השלכות משמעותיות על היקף הביקורת השיפוטית מכוח הסעיף לגבי רמת
הענישה שקובע המחוקק.
האם
ה עיגון החוקתי של עקרון האשמה צפוי
להשליך על עבירות אחריות קפידה –
כמתואר לעיל, במסגרת
תיקון
'מס
27
לחוק העונשין משנת7771, בוטל
ה ה אחריות
ה
מוחלטת והומר
ה ב אחריות קפידה. ואולם, גם
האחריות הקפידה מחמיר
ה
,מאוד עם העושה
וכוללת
חזקה ניתנת לסתירה כי מי שביצע יסוד עובדתי של
עבירה נושא באחריות פלילית
אלא אם הוכיח ."שעשה "כל שניתן למנוע את העבירה בעבר היו מלומדים
שסברו
ה כי אחריות
ה קפידה מעוררת קשיים חוקתיים
לאור חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ,
,אך בפועל
נראה כי העמדה המקובלת היא כי עבירות
אלו עומדות במבחנים החו
קתיים .
מוצע כי הוועדה תיתן דעתה
?לשאלה האם עיגון עקרון האשמה במפורש בחוק היסוד משנה מצב חוקתי זה
האם עיגון עקרון
ה אחריות
ה פלילית
ה אישית משליך על עבירות של אחריות שילוחית ומעין שילוחית–
כמתואר
לעיל, למרות המגמה מאז תיקון
'מס
27
לחוק העונשין להמיר אחריות ,שילוחית באחריות פיקוחית
עדיין נותרו בחקיקה הישראלית עבירות שמטילות אחריות שילוחית או לפחות מעין-
.שילוחית האם עיגון
?עקרון האחריות הפלילית האישית במפורש בחוק היסוד עשוי להשליך על עבירות אלה
גם אם העבירות
יזכו ל הגנה מכוח סעיף שמירת הדינים, האם לאור עיגון?עקרון האשמה יש לפרשן כעבירות פיקוח