חומר רקע
1
ט"ו ב אייר
ה
תשפ"ב
16
במאי
2022
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום17.5.2022
בהצעת חוק-
/יסוד: זכויות בהליך הפלילי (מ1523
)
–
'הכנה לקריאה השנייה והשלישית (דיון מס 2) –
סעיפים1 ו-
2
להצעה– עקרונות ומטרה
עניינו של מסמך הכנה זה
בשני הסעיפים הראשונים ל
הצעת חוק היסוד , אשר
מוצע
לקבוע בהם את עקרונות
ה יסוד של
חוק היסוד
(סעיף1)
;
ואת מטרתו (סעיף2) –
אלו
סעיפים כלליים,
הדומים לסעיפים הקיימים כבר
היום בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק., אך לא זהים להם
סעיף1 – עקרונות
סעיף עקרונות היסוד המוצע כאן
זהה בנוסחו
לסעיף הקיים כבר בשני חוקי היסוד
העוסקים ב
זכויות אדם –
חוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו
וחוק-יסוד: חופש העיסוק.
שני חוקי היסוד האמורים נחקקו בתחילה בשנת1992
ללא סעיף עקרונות
. הסעיף
נוסף להם במסגרת החקיקה
מחדש של
חוק-
:יסוד
חופש העיסוק בשנת1994
.
במהלך הדיון בהצעת חוק היסוד שהתקיים ביום1.3.1994
,
החליטה ועדת החוקה כי
מן הראוי
לקבוע סעיף בנוסח זה כסעיף הראשון
ב כל אחד מחוקי היסוד שעניינם
זכויות היסוד של האדם,
.שיבטא את עקרונות היסוד המרכזיים שעליהם יושתתו כל זכויות האדם בישראל
בהתאם, מוצע לקבוע סעיף זהה גם בחוק היסוד
העוסק ב
זכויות בהליך הפל
ילי.
סעיף2 – מטרה
סעיף המטרה המוצע כולל שני מרכיבים עיקריים–
,האחד
הגדרת מטרתו של חוק היסוד , הדומה בעיקרה
לסעיפי המטרה שבשני חוקי היסוד הנוספים העוסקים בזכויות אדם למעט ההתייחסות ל"הגשמת תכליות
ההליך הפלילי" שהיא חריגה; והשני,
"הגדרת המונח "הליך פלילי המשמש לאורך חוק היסוד
כולו כדי לקבוע
.את תחולתו נדון להלן בשני
מרכיבים אלה.
2
.א הגדרת מטרת חוק היסוד- ה אזכור של"תכליות ההליך הפלילי"
1.
.ההתייחסות לתכליות העומדות מול הזכויות המוגנות אינה מצויה בסעיפי המטרה בחוקי היסוד האחרים
בעת שוועדת החוקה דנה
בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-
,יסוד: חופש העיסוק היא סברה שכמו ביחס
לסעיף עקרונות היסוד, גם ביחס לסעיף המטרה, יש לשאוף לקבוע סעיף
בעל נוסח זהה
בכל חוקי היסוד
העוסקים בזכויות אדם
. בדברי ההסבר להצעת חוק-
)יסוד: חופש העיסוק (תיקון, הוסבר כי "בכך תושג אחידו ת
בחוקי היסוד שעניינם זכויות-אדם, ותימנע פרשנות שיפוטית נפרדת, שאין לה הצדקה. כמו-
כן יתאפשר בבוא
הזמן שילוב כל חוקי היסוד הללו לחוק מקיף על זכויות היסוד של האדם" (ה"ח2227
מיום13.12.1993
.)
,ואכן
סעיף המטרה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע
:כך
"
:מטרה1א. חוק-
יסוד זה, מטרתו
להגן על כבוד האדם וחירותו
, כדי לעגן בחוק-
יסוד את ערכיה של
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."
ו
בדומה לו ,סעיף המטרה בחוק-יסוד חופש העיסוק,
:קובע כך
"
:מטרה2
.חוק-
יסוד זה מטרתו
להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-
יסוד את ערכיה של מדינת
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."
,לעומת זאת סעיף
המטרה בחוק היסוד המוצע כ
אן מנוסח באופן שונה מאחר ש
הוא כולל גם
התייחסות מפורשת
"ל
תכליות ההליך הפלילי,"
וחוק היסוד נועד להבטיח כי הגשמתן של תכליות אלה" תיעשה תוך הגנה על זכויות
היסוד
של הא
דם בהליך זה ."
2.
מטבע הדברים , אין תשובה
אחת ל שאלה מהן"תכליות ההליך הפלילי"
. הפסיקה והספרות המשפטית התייחסו
,לכך בהקשרים שונים
ונ
יתן למנות בתוך אותן תכליות
, בין היתר :
שמירה על שלום הציבור, הסדר הציבורי
ובטחון הציבור ; הגנה על;ערכי שלטון החוק, הצדק והמוסר החברתי
;חשיפת האמת ועשיית צדק שיקולים
של גמול, הרתעה, מניעה ושיקום העבריין ; האינטרס הציבורי בהעמדה לדין, מיצוי הליכים והוצאת האמת
;לאור והאינטרס הפרטי של הקורבן הנפגע
.ועוד
3.
תזכיר חוק היסוד
שפורסם להערות הציבור ביום17.1.2022
כלל סעיף נפרד שהתייחס
בהרחבה לתכליות ההליך
הפלילי
:בנוסח שלהלן
"שקילת תכליות ההליך הפלילי:
15
.
בהגנה על זכויות לפי חוק יסוד זה ובמימושן יינתן משקל
הולם
גם
למכלול תכליות ההליך הפלילי, ובכללן שמירה על שלום הציבור וביטחונו האישי של אדם".
בדברי ההסבר לסעיף זה בתזכיר הוסבר" כי מטרתו
להבהיר באופן קונקרטי בהקשר של ההליך הפלילי ,בדומה
לנוסחת האיזון המקובלת הנובעת מ,פסקת ההגבלה
כי במסגרת יישומן
של הזכויות
המנויות בחוק יסוד זה
יינתן משקל
הולם
גם
ל מכלול
תכליותיו של ההליך הפלילי , ובכלל זה להגנה על זכותו של אדם לשלומו
ול
ביטחונו האישי.)" (ההדגשה אינה במקור
3
"סעיף זה הושמט מנוסח הצעת החוק שהובאה בפני הכנסת, אך נראה כי ההתייחסות ל"תכליות ההליך הפלילי
.בסעיף המטרה מהווה ביטוי מצומצם יותר לרעיון הטמון בו
4.
,אכן האיזון בין זכויות חשודים ונאשמים לבין זכויות ואינטרסים
אחרים ש ההליך הפלילי נועד להגשים הוא
מובנה בהליך, והפסיקה עורכת אותו באופן תדיר . כפי שנפסק למשל בעניין
יששכרוב
(שם נקבעה נקודת האיזון
בשאלה מתי ראיה שהושגה שלא כדין תיפסל ולא תשמש כראיה במשפט): "אכן, ככל הזכויות המוכרות
בשיטתנו המשפטית, אף הזכות להליך פלילי הוגן א ינה מוחלטת. היקף ההגנה עליה נגזר מהצורך לאזן בינה
לבין ערכים, זכויות ואינטרסים מתחרים שעליהם עמדנו, ובהם–
,ערך חשיפת האמת, הלחימה בעבריינות
ההגנה על שלום הציבור והשמירה על זכויותיהם של נפגעי העבירה בכוח ובפועל" (ע "פ5121/98
'יששכרוב נ
התובע הצבאי ,
פ"ד(סא1
)
461
,
561
(
2006
)).
,למעשה ,במובן רחב יותר האיזון שבין הפגיעה
ב זכויות אדם ובין הגשמת תכליות חברתיות חשובות עומד
ביסוד
כל בחינה חוקתית . כך למשל, בעניין
חוק טל נפסק
כי כשבית המשפט בוחן האם פגיעה בזכויות היא
"לתכלית ראויה" הוא צריך לבחון "א ם תכליתה של
החקיקה מעניקה צידוק מספיק לפגיעה בזכות האדם "
"ו תכליתו של חוק הפוגע בזכויות אדם היא ראויה אם היא נועדה להגשים מטרות חברתיות העולות בקנה אחד
עם ערכיה של המדינה בכלל, והמגלות רגישות למקומן של זכויות האדם במערך החברתי הכולל " (בג"ץ6427/02
התנועה למען איכות השל
טון נ' הכנסת ', פס52-50
( לפסק דינו של הנשיא ברק11.5.2006
.))
5.
לאור האמור, מוצע לבחון מדוע נדרש האזכור המפורש לתכליות ההליך
הפלילי ומה משמעותו:
האם יש בכך
כדי להפחית מן
הה
גנה שתינתן לזכויות שבחוק היסוד?
האם יש בכך כדי לבטא את הכוונה לחזק את מעמדן
של תכליות
ההליך הפלילי ?
או שמדובר בתוספת שערכה בעיקר
הצהרתי ,ה חוזרת על נוסחת האיזון החוקתית
המקובלת
שמאזנת
?בין תכליותיו של דבר החקיקה העלול לפגוע בזכויות ובין הזכויות החוקתיות המוגנות
"ב. מוצע לדון בהגדרה המוצעת ל"הליך הפלילי
לפי ההצעה, חוק היסוד יעניק הגנה חוקתי ,ת לזכויות המנויות בו אך רק
ב מסגרתו של""הליך פלילי,
אשר לפי
המוצע, כולל
:את הרכיבים הבאים"
הליך
חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי"
.
מוצע כי הוועדה
תדון בגבולות ההגנה החוקתית שתינתן
:לפי חוק היסוד בהתאם להגדרה זו בהיבטים הבאים
1.
הערת נוסח מקדמית –
מאחר שהכוונה
היא כי גם הליך החקירה והמעצר שבהם מדבר
ת ה
צעת ה חוק הם
חקירה ומעצר
פליליים בלבד , מוצע לשקול אם
לתקן את נוסח ה הגדרה:כך
"
""הליך פלילי– הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי
ים".
2.
הגדרת "הליך חקירה", "הליך מעצר" ו-
""משפט –
מוצע לבחון
מה כולל כל אחד מהמונחים המנויים
בהגדרה ,". למשל, לעניין "הליך חקירה ,)חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים
ה
תשס"ב-
2002
, מגדיר
:"חקירה" ככוללת "תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר ". ואולם, ברור כי
המונח "
הליך
חקירה" יכול ל
ו כל ,ל פעולות שהן רחבות מכך בהרבה ,דוגמת איסוף ראיות פורנזיות
ה
אזנת סתר וכיו"ב
שהמשטרה עורכת באופן שוטף ,. בהתאם לכך מוצע לשמוע מנציגי הממשלה סקירה בדבר חקירות או
4
פעולות שונות של גופי אכיפה שנכללות במסגרת הגדרת "חקירה" לפי חוק היסוד, לע ומת כאלו שלעמדתם
.אינן נכללות בו
האם פעולות חקירה של רשויות( שלטון
דוגמת ה
משטרה או
)שב"כ שהן בעלות היבט
ים
מניעתיים או
סיכוליים ושאינן מסתיימות בהליך פלילי נכללות בגדר הגדרה זו ?
3.
אי-התחולה
על הליכים משפטיים
שאינם פליליים –
מוצע לדון בהשלכות של
הבחירה להתמקד בזכויות ב"הליך פלילי"
,כפי ש
ה
וצע להגדירו .
ל ,הבנתנו "ההגדרה המוצעת של "הליך פלילי
כוללת
את כל
מה שכרוך ב עבירות מינהליות והטלת קנסות
מינהליים ,שנחשבים כהליכים פלילי
ים גם אם ה
אכיפה של
הם נעשית באמצעות גורם מינהלי דוגמת פקח. אך
ההגדרה
אינה כולל
ת הליכים אחרים ש יש בהם פגיעה משמעותית בחירותם של פרטים (כמו למשל מעצר מינהלי
,)או אשפוז כפוי הליכים)משפטיים אחרים שיש בהם פגיעה בזכויות (כמו דין משמעתי , ואף הליכים משפטיים
בעלי זיקה ישירה להליך הפלילי (כמו הליכים הקשורים למשך ריצוי עונש המאסר
בבית הכלא לפי החלטת ועדת
שחרורים .)
לצד האמור, יש הליכים אחרים שיש
עמימות
האם הם יכללו במסגרת חוק היסוד, דוגמת
עיכוב.
נוכח האמור, מוצע לבחון ביחס לכל אחד מסוגי ההליכים שיפורטו להלן–
האם חוק היסוד חל עליהם, ואם
בנוסח המוצע הוא אינו חל עליהם–
.האם ראוי שיחול
מהי
תהיה המשמעות של הוספת הליך כזה או אחר למסגרת חוק היסוד?
,הדבר תלוי מטבע הדברים,
בסוג
ההליך שבו מדובר . כך למשל, אם תחליט הוועדה כי חוק היסוד יחול על הליכים של העמדה
לדין משמעתי , ברור
כי כמעט כל הזכויות הנזכרות בחוק היסוד יהיו רלוונטיות.ויחולו על ההליך
,לעומת זאת הרחבות אחרות
עשויות להשליך רק על חלק מהזכויות המנויות בחוק היסוד–
לדוגמא, דומה כי הזכות לכך שאדם לא יועמד
.ב"סיכון כפול" לא תהיה רלוונטית להליך של מעצר מינהלי, אף אם יוחלט להחיל עליו את חוק היסוד יצוין כי
יש מספר זכויות שנראה כי יהיו רלוונטיות כמעט לגבי
כ ל הליך שיתווסף למסגרת חוק היסוד–
הזכות להליך
הוגן (סעיף3
), הזכות לייצוג משפטי (סעיף9
), וזכויות של אוכלוסיות מיוחדות בהליך (סעיפים13
עד15
) .
ראו להלן רשימה לא ממצה של עניינים
ש
מוצע לבחון את תחולת חוק היסוד על הליכים הקשורים בהם ,
בחלוקה
ל
קטגוריות: (1)
;הליכים שוללי חירות(2
)הליכי
ם "על ה"תפר, שאינם הליך פלילי במובן הרגיל ;
(3
)
הליכים
הקודמים ל החלטה לפתוח ;בחקירה(4
)
;הליכים חלופיים לדין הפלילי(5
)
הליכים לאחר:סיום המשפט
(1) הליכים שוללי חירות
-
אשפוז כפוי – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-
1991
,
:כולל שני סוגים של הסדרים הרלוונטיים לענייננו
א.
אשפוז כפוי בזיקה להליך פלילי –
סעיף15
לאותו חוק קובע הסדר של אשפוז בכפייה בעת שאדם עומד
לדין פלילי. בין היתר, נקבע שם כי אם בית המשפט מצא כי הנאשם ביצע את העבירה, אך הוא אינו בר-
עונשין מאחר שהיה חולה בשעת המע שה–
יצווה על אשפוז, שמשכו יהיה, ככ ,לל לתקופת המאסר
.המרבית לעבירה סעיפים16
ו-
17
לחוק עוסקים בשאלות של אשפוז של עצור ושל בדיקה פסיכיאטרית
של .חשוד
הליכים אלו, מעבר לשלילת ה חירות
הגלומה בהם ,הם גם
בעלי זיקה משמעותית להליך
,הפלילי
.ונראה כי חוק היסוד אמור לחול עליהם מוצע.כי הוועדה תוודא שאכן כך הדבר
5
ב.
אשפוז כפוי בלי קשר להליך פלילי –
החוק מאפשר בנסיבות מסוימות לבצע באדם בדיקה כפויה ואף
להורות על אשפוז כפוי בהוראת פסיכיאטר מחוזי, ובהוראה של ועדה פסיכיאטרית (כלומר בלא צו
שופט) ניתן ל .האריך את האשפוז הכפוי לתקופות של ששה חודשים בכל פעם הליכים אלו, גם כשאינם
מתקיימים בקשר להליך פלילי,
הם הליכים אשר מובילים במובהק לשלילת חירותו של אדם, ומוצע
.לבחון האם יש מקום להחיל את חוק היסוד בעניינם
-
מעצר מינהלי –
לפי
חוק סמכויות שעת-
,)חירום (מעצרים
ה
תשל"ט-
1979
, שר הביטחון רשאי להורות בצו
על מעצר אדם לתקופה של עד שישה חודשים מטעמי ביטחון המדינה או הציבור. על מעצר מינהלי זה
.מתקיימת ביקורת שיפוטית בידי נשיא בית משפט מחוזי, ועל החלטתו יש זכות ערעור לבית המשפט העליון
בהתאם לפסיקה, "המעצר המינהלי הוא ביסו דו מניעתי ולא ענישתי. הוא נועד למנוע פעילות צפויה האסורה
על-
"פי הדין, ואין הוא מכוון להעניש על מעשים שכבר בוצעו .מעצר מינהלי נחשב אמצעי חריג
שניתן
להשתמש בו "
רק במצבים קיצוניים שבהם הסכנה לביטחון המדינה או הציבור הינה סכנה ממשית הקרובה
לוודאות, ומקום שמערכת המשפט, על הסדריה המשפטיים המקובלים, אינה נותנת מענה לדרישת
"ההתמודדות עם סיכון כאמור
(ראו
למשל : עמ"מ8607/04
פחימה נ' מדינת ישראל ,פ"ד נ
ט(3
)
258
,
264-262
(
2004
)
;
עמ"מ4489/21
פלוני נ' מדינת ישראל (
5.8.2021
.))
-
החזקה במשמורת–
לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-
1952
", ככלל, אדם שנחשב "שוהה שלא כדין
בישראל יוחזק במשמורת עד ליציאתו או להרחקתו מישראל. המשמעות של "משמורת" היא מעצרו של
אותו אדם, וההחזקה במשמורת
נעשית
.לפי צו שניתן על ידי ממונה ביקורת הגבולות שהוא גורם מינהלי
מוצע כי הוו עדה תבחן האם יש מקום להחיל את הסדרי חוק היסוד על שני ההליכים
שהוזכרו לעיל.
(2) הליכי
ם "על ה "תפר בעלי מימד עונשי שאינם הליכים פליליים
-
הליכים מינהליים רגולטוריים הכוללים
,חקירה הליכי אכיפה מינהליים, ו
הטלת עיצום כספי
או שלילת
רישיונות –
בישראל יש לא מעט מנגנוני אכיפה
בידי רשות רגולטורית , שמנהלת בעצמה חקירה, מקיימת
,"את ההליך מול ה"מפר
ובסופם
ניתן להטיל
עליו"לשלם "עיצום כספי או לשלול לו רישיון מסוגים שונים
(ראו למשל את ההליך לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-
1968
לעניין עיצומים כספיים;
את חוק הגנת הסביבה
(סמכויות פיקוח ואכיפה), תשע"א-
2011
לעניין סמכויות פיקוח
;ואכיפה שניתנות לרשות רגולטורית
ואת
חוק
רישוי עסקים, התשכ"ח-
1968
.), לעניין ביטול רישיון עסק או לעניין סגירת עסק בצו הפסקה שיפוטי
בנוסף, רשויות האכיפה מוסמכות לבצע פעולות שונות, שלא מתבצע
ות בהכרח במסגרת הליך פלילי , כגון
הגבלת ג ,ישה לאתר אינטרנט לפי צו שיפוטי
במטרה למנוע המשך ביצוע עבירה או למנוע חשיפ
ת
משתמשים
לפעילות האתר ועוד, כאמור בחוק
סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט", התשע
ז-
2017
או
חסימת מספר טלפון לפי חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ח-
2018
.
-
דין משמעתי –
גופים שונים
הוסמכו ב חוק לקיים הליך של שיפוט משמעתי. פעמים רבות, העונש שניתן
להטיל
בסיומו כולל שליל
ת
.רישיון לעסוק במקצוע, או הוצאה משירות המדינה ועוד נהוג לומר כי תכלית
6
ההליך המשמעתי, בעיקרה, אינה ע נישתית והוא נועד לשמור על
רמתו של מקצוע מסוי
ם , להתוות נורמות
שיחייבו את העוסקים
בו ולחזק את אמון הציבור בבעלי המקצוע
. גם תוצאות ה
ה ליך חמורות פחות מהדין
הפלילי ואינן כוללות עונש
י מאסר
צ . ל ד זאת, ברור כי הסנקציה המשמעתית היא
בעלת
,יסודות עונשיים
ואף נפסק כי"אופיו של הדין המשמעתי קרוב "מבחינת רוחו ומטרתו להליך הפלילי (למשל, ב ע"א6936/00
שאמי נ' שר הבריאות(, פ"ד נה5
)
599
,
611
; בש"א471/91
שר הבריאות נ' ברון(, פ"ד מה2)
661
,
662
(
1991
).)
לאור האמור, מוצע לבחון האם יש מקום לכלול התייחסות להליכים המתוארים לעיל
ב.חוק היסוד
(3)
הליכים טרום חקירה
או שלא במסגרת חקירה
-
החלטה שלא לפתוח בחקירה –
לפי סעיף59
ל
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
,
המשטרה תפתח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה. ואולם, בעבירה שאינה פשע, קצין משטרה רשאי
להורות שלא לחקור את העבירה"אם
היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה
או אם הית רש ה
ות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה".
לפי סעיף64
לחוק, למתלונן בעבירה ניתנת
זכות ערר ע ל
הח
לטה שלא לחקו ר(וא של
א להעמיד לדין .)
,האם החלטות מסוג זה
שלא לחקור עבירה,
או
החלטה ,בערר בעניין זה?ייחשבו כחלק מ"חקירה פלילית" כהגדרתה המוצעת
יצוין כי'פרק ד
בחוק סדר
"הדין הפלילי שמתייחס ל"הליכים שלפני המשפט,
'נפתח בסימן א
העוסק בצוותא חדא ב"תלונה , חקירה
."והעמדה לדין
לפיכך, אם הוועדה תבקש להבטיח הכללת
הליכים טרום-חקירתיים במסגרת חוק-היסוד,
ניתן לתקן את
הגדרת הליך פלילי כך: "
""הליך פלילי–
,הליך הגשת תלונה
הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי
ים".
-
עיכוב –
לפי סעיף66
ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), תשנ"ו-
1996
, "עיכוב" משמעו
"הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר
הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן וב
ת כלית". שוטר רשאי לעכב חשוד בעבירה, או לעכב עד שיכול למסור
מידע בנוגע לעבירה. מטרת העיכוב היא לברר את זהותם ומענם של החשוד או העד כדי לחקור אותם, ומשך
העיכוב– עד שלוש שעות, עם אפשר ות הארכה בשלוש שעות נוספות. החוק מסדיר גם את המקרים שבהם
ניתן לדרוש מאדם מעוכב
להגיע
לתחנת המשטרה, ומאפשר לשוטר לערוך "חיפוש מוגבל" על גופו של אדם
מעוכב אם הוא נכנס עמו לניידת המשטרה (ראו סעיפים66
עד74
.)לחוק המעצרים יצוין כי סעיף1
לחוק
המעצרים מתייחס ל מעצר ועיכוב
ביחד
וקובע כי "אין מעצר ועיכוב אלא בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה
."מפורשת בו" וכי "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו
לאור האמור, מוצע לשמוע את התייחסות נציגי הממשלה לשאלה האם "עיכוב" הוא חלק מהחקירה ונכלל
?במסגרת הגדרת "הליך פלילי" המוצעת
אם הוועדה תבקש
להבהיר כי הליך עיכוב נכלל:במסגרת חוק היסוד ניתן לתקן את הגדרת הליך פלילי כך
"
""הליך פלילי–
,הליך חקירה הליך
הלי
כי
מעצר ועיכוב
ומשפט פלילי."
(4) הליכים חלופיים לדין הפלילי
-
סגירת תיק בהסדר
מותנה –
סימן'א1 בפרק ד' ב חוק
סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
,
מאפשר לרשויות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניי
נו .
7
סגירת התיק נעשית
למרות שיש ,ראיות מספיקות להגשת כתב אישום אם"
נסיבות העניין בכללותן
מתאימות לאי-
העמדה לדין נוכח עריכת
ההסדר ומילוי תנאיו"
(סעיף67
)א לחוק ; ורק אם החשוד יודה
בביצוע העבירות ויקיים תנאים שנקבעו בהסדר
, שיכולים לכלול: תשלום קנס, פיצוי לנפגע ו נקיטת פעולות
לתיקון הנזק שנגרם
מ( העבירה ,למשל ,מכתב התנצלות לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום, התפטרות
פסילת רישיון נהיגה
, הפקדת כלי ירי ועוד
). הפר
ת
.תנאי ההסדר תביא להעמדת החשוד לדין בעתיד מוצע
.לשמוע התייחסות נציגי הממשלה באשר לתחולת חוק היסוד על הליך זה
-
הליך ח
לופי לפי חוק הנוער –
בהתאם לתיקון משנת2011
ל ,)חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול
ה
תשל"א-
1971
, על קצין מבחן לבדוק האם ניתן להפנות קטין שנפתחה נגדו חקירה או שהוגש נגדו כתב
אישום
.להליך חלופי שיתנהל במקום ההליך הפלילי ההליך
החלופ י
מתנהל מחוץ לכ
ו
תלי ב
י ,ת המשפט
,ומטרתו, בין היתר
להביא את הקטין לקחת אחריות על מעשיו
, לרבות באמצעות תיקון כלפי נפגע העבירה ,
הקהילה או החברה .
מבחינת המשך ההליכים הפליליים נגד הקטין–
לפי החוק, השלמת ההליך החלופי
תהיה שיקול מרכזי ומכריע בכל החלטה לגבי המשך ההליך הפלילי
, ו אם הקטין טרם הועמד לדין, לא יוחלט
להעמידו לדין אלא אם כן מוצדק לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו .
מוצע לשמו ע התייחסות מנציגי הממשלה באשר לתחולת חוק היסוד על הליך זה ועל ההליך שבמסגרתו
.נבחן האם הקטין זכאי להיכלל בהליך החלופי או שאינו זכאי לכך
(5)
הליכים לאחר
סיום המשפט
על-
פי ההגדרה המוצעת של""הליך פלילי , ההליך נמשך
עד לתום המשפט הפלילי . לפיכך, הוא אינו חל על
הליכים הקשורים לעונש שהוטל
במשפט, ומתנהלים לאחר שזה הסתיים
, וביניהם –
(א) שחרור על תנאי ממאסר
"(שליש)"
–
ועדות השחרורים השונות שהוקמו לפי חוק שחרור על-
תנאי
ממאסר ,התשס
"א-
2001
,
הוסמכו
לקצר את משך הזמן שאסיר נושא את עונשו מאחורי סורג ובריח
)"(קיצור "שליש .ועדות השחרורים ה""רגילות ,למשל,
מורכבות משופט שהוא יושב הראש, ושני
חברים נוספים שממנה שר המשפטים שהם בעלי ניסיון בתחומים קשורים כגון קרימינולוגיה, עבודה
סוציאלית ועוד
(סעיף32
.)לחוק
סמכויות ועדת השחרורים כוללות גם אפשרות לבטל שחרור על תנאי
בשל הפרה –
ולחייב א
ת האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי, או חלק ממנה,
ואם
הוועדה החליטה לא לבטל את השחרור, היא רשאית לקבוע לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה (סעיף
21
.)לחוק
על
החלטות ועדת השחרורים
ניתן
להגיש
עתירה מינהלית שתידון בבית משפט מחוזי
בפני
שלושה שופטים, ועל החלטה זו ניתן
להגיש
בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון.
(ב) עבודות שירות –
'סימן ב1 לפרק ו' ב
חוק העונשין
, התשל"ז-
1977
,
קובע הסדר לנשיאת מאסר בעבודות
שירות. במסגרת זו, בית המשפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה של פחות מתשעה חודשים, רשאי
להחליט כי
הוא יישא את עונש המאסר או חלק ממנו בעבודות שירות
,(כלומר עבודה מחוץ לבית הסוהר
)שהיא למטרות של תועלת הציבור .
ההסדר קובע גם
הליכים
להפסקה של עבודות השירות וחזרה
לריצוי העונש במאסר בבית הכלא – הפסקה של עבודות השירות
בידי
בית המשפט,
למשל אם עובד
השירות הורשע בעבירה אחרת בתקופת עבודות השירות ; או
הפסקה מינהלית , לפיה נציב שב"ס או
קצין בדרגת גונדר רשאים להחליט על
ביטול ההסדר של עבודות השיר
ות
אם עובד השירות לא התייצב
8
לתחילת ריצוי עבודות השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור, אם אינו מבצע כראוי את המשימות
שהוטלו עליו, אם לא ציית להוראה של הממונה ועוד ,. לפי החוק החלטה מינהלית זו דינה כדין צו
למאסרו של עובד השירות
(סעיף51
)ט לחוק העונשין .
(ג)
עתירות
אסירים –
עתירה לפי סעיף62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], התשל"ב-
1971
,
אותה
רשאי להגיש אסיר או עצור נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על פי כל דין, בכל עניין
הנוגע למאסרו או למעצרו. עתירות טיפוסיות מסוג זה מוגשות נגד–
;החלטות על יציאה לחופשות
החלט
ות לגבי מתן טיפול רפואי או נפשי; החלטות בנוגע לתנאי מאסר
שונים(
כגון החזקה באגף מסוים
)או החלטה בנוגע לשילוב בעבודה .ועוד
(ד)
מגבלות על עברייני מין –
לגבי עברייני מין, ישנם מספר חוקים הקובעים מערכת של פיקוח והגבלות גם
.לאחר שחרורם מבית הסוהר ,למשל ,לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין
ה
תשס"ו-
2006
,
בית המשפט
ר
שאי להוציא צו
פיקוח ומעקב במסגרתו
העבריין
יימצא תחת מעקב של יחידה מיוחדת
שקיבלה סמכויות נרחבות לכך בחוק
, הוא יהיה חייב למשל ב
קיום מפגשים עם קצין פיקוח , וניתן להטיל
עליו מגבלות רבות נוספו ת כגון
מגבלה לענ
י
ין מקום מגורים או עבודה , מגבלה על הימצאות מחוץ למקום
המגורים בשעות מסוימות, מגבלה לענ
י
ין שימוש בשירותי אינטרנט ועוד
(סעיפים11
עד14
)לחוק .
יש טעמים נכבדים להחלת ההסדרים הנכללים בחוק היסוד המוצע גם על ההליכים שתוארו לעיל
משום שהם
עוסקים
באוכלוסי
י ה שפוטנציאל הפגיעה בזכויותיה גבוה במיוחד. הדברים אמורים ביתר שאת כשמדובר על
הליכי שחרור על תנאי ממאסר ונשיאת מאסר בעבודות שירות
, אשר באים כ המשך ישיר
ל הליך הפלילי
שבמסגרתו הוטל העונש
ו
יש להם השלכה ישירה על משך הזמן שבו יימצא האסיר בבית הכלא.
,מנגד ברמה
הפורמלית הליכים אלה אינם חלק
מ ""ההליך הפלילי
ו ;מגיעים לאחריו
חלק מהש
י קולים המנחים אותם הם
בעלי אופי שונה משיקולים הנשקלים בהליך הפלילי ו ההחלטה מתקבלת
בוועדה שהוקמה על-פי חוק ולא ב בית
המשפט .
בהתחשב בהיבטים השונים
הנוגעים לעניין ,
מוצע כי הוועדה תשקול להרחיב את תחולת חוק היסוד כך שיחול
.לפחות על הליכי שחרור על תנאי ממאסר ונשיאת מאסר בעבודות שירות
נוסח אפשרי המשקף הרחבת ההגנה
:החוקתית כאמור
"
""הליך פלילי–
הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי
ים , והליך הנוגע למשך ריצוי העונש
במאסר
[בבית
]סוהר".