הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת ועדת ביטחון הפנים יו"ר הוועדה לביטחון פנים: "מאז קום המדינה יותר מ 570 אזרחים שהם בגדר נעדרים ובני משפחותיהם אינם מטופלים כראוי" ועדת ביטחון הפנים קיימה היום (שני) דיון לקריאה ראשונה בהצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א–2021, של חברי הכנסת נעמה לזימי, מוסי רז, נירה שפק וקבוצת חברי כנסת נוספים. מטרת החוק להקים ועדה שתסייע לבני משפחות נעדרים תוך הסדרת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הממשלתיים ביחס לטיפול באיתור הנעדרים ובזכויות בני משפחתם. יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי, מטרת הדיון היא לנהל שיח כיצד לפתור בעיות. "בישראל יש כ 570 אזרחים שהם בגדר נעדרים מאז קום המדינה ועד 2017 כאשר מדי שנה מצטרפים כ-20 אזרחים נוספים להגדרה זו. משטרת ישראל מטפלת בחיפוש ואיתור הנעדרים אך כיום יש חסר (לקונה) בנושא מבחינת העדר מערך התומך וזכויות למשפחות הנעדרים, בעיקר ביחס לרכוש הנעדר וסוגיות משפטיות נוספות. אנחנו מבקשים להסדיר את הנושא". ח"כ מוסי רז מיוזמי החוק: "במדינות אחרות הנושא הזה מטופל וכדאי שזה יוסדר גם בישראל". ח"כ נעמה לזימי ציינה כי לא נתפס בעיניה שעשרות שנים אדם נעדר ובני המשפחה סובלים בגלל סיבות בירוקרטיות. "הגיע הזמן שנוכל להקל ולתת מזור למשפחות" . *ח"כ נירה שפק: הצעת החוק אינה הצעת חוק שתפתח מהדורות. אבל היא כן הצעת חוק של שעון חול וכל יום שאין מענה אנשים נפגעים. אני מקווה שנוכל לקדם אותה כמה שיותר מהר"*. עו"ד שלהבת איינשטיין, משרד הרווחה, הבהירה כי המשפחות מקבלות סיוע רווחתי או נפשי. השירות ניתן למשפחות גם בלי הקמת ועדה. אנחנו תומכים בהצעת החוק מהותית ובקידום מנגנון אך נדרשת לנו עוד עבודת מטה משרדית להגדרה מדויקת של הנוסח מול המשרדים והגורמים השונים. עו"ד גיל דיין מהמשרד לביטחון פנים ציין כי מבחינת הנוסח יש דברים לטייב ולתקן. רפ"ק טל פז מזרחי, יועמ"ש, משטרת ישראל: "אנחנו נמצאים בשני כובעים בנושא הזה הן בפן הרווחתי והאכיפתי . אנחנו רואים את הצורך שיהיו תחת גורם אחד. יש לנו כמה דיוקים שנכון לעשות". עו"ד ניב יערי, משרד המשפטים: " בשיח שנוהל עם ח"כ שפק, העלינו התאמות שחשבנו שיש לבחון ודיוקים בנושא הנכסים העזובים והעיתוי? מה תפקיד האפוטרופוס הכללי במצבים הללו? הנושא הוא מאד עדין". עו"ד הלית אילסר, מנהלת היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם, האפוטרופוס הכללי: "יש מסגרת חוקית מסוימת שנותנת מענה לנושא נכסים של אדם שהוא בחזקת נעדר". היא ציינה כי יש אפשרות לסייע למשפחות ולכן אם זו המטרה של הצעת החוק אז ניתן לפנות כבר היום לאפוטרופוס או בבקשה לבית משפט. לדבריה קיימת שונות גדולה בין המקרים. אם אדם נעדר עשרים שנה או אישה עם ילדים שבעלה נעדר לשלושה חודשים וצריכה סעד מידי. "יש לנו סמכות לקבל צו ניהול זמני במקרים דחופים כדי לטפל בנכסים" אמרה. *ח"כ שפק התייחסה לדברי נציגי המשרדים ואמרה*: "לבוא היום ולומר כך זה לא מקצועי וזה חובבני. איך הגעתם לדיון הזה? כך לא עובד משרד ממשלתי. כשראיתי את האזרחים בוועדה אחרת והם הציגו לי את התיקים וליווי המשפחות נראה שהדברים לא טובים. החוק היה בנוי לוועדה ונאמר שלא יהיה דבר שיפריע לנו להעלות אותו לקריאה ראשונה. אז יש דברים שלא סגורים כי אתם נזכרים בשנייה האחרונה". יהושוע מניביצקי, יוזם עמותת 'בלעדיהם': "צריך לזכור שאחרי כל המשפחות עומדים בני אדם. פתחנו את העמותה כי הרבה משפחות עומדות מול בעיות קשות. אנחנו עושים כנסים ומפגשים ושומעים את הבעיות שלהן שאינן מטופלות. רק בצורה של חוק אנשים יקבלו את המענים להם הם זקוקים". רעייתו, ורדה מניביצקי, סיפרה על בנה שנעדר כשבע וחצי שנים וסיפרה כי "היא אינה יודעת אם להתאבל עליו או להמתין לו. הצעת החוק כוונתה להקל על העניינים הללו של נכסי נעדרים". נעמה זר כבוד, יועצת משפטית לעמותה הוסיפה: "אנחנו מטפלים בכל הנושאים האזרחיים של המקרים הללו. צריך להבין שהמשפחות אפילו לא יודעות שהן יכולות לפנות למשרד הרווחה ולקבל סיוע. צריך לקדם את ההצעה הזו". יו"ר הוועדה , בן ארי אמרה לסיכום:" יש שכאן נושא חשוב ודרמטי וצריך לסייע למשפחות הללו. אם המשרדים היו מצטיינים בטיפול בנושא הזה לא היינו צריכים את החקיקה הזו. לתוך המעגל הזה מצטרפות עוד משפחות אבל המדינה לא מסייעת להן. אני מבקשת תוך שבועיים להגיע להסכמות בין המשרדים עם חברי הכנסת ולהניח נוסח מוסכם". יקותיאל (קותי) צפרי דובר ועדת ביטחון פנים