הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת ועדת ביטחון הפנים 16% מתיקי פגיעות מיניות בשנת 2020 בוצעו על ידי קטינים כך עולה מדיון שקיימה ועדת ביטחון פנים בהצעת חקיקה להגביל את הקטין הפוגע ולהרחיקו מהקורבן. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: חייבים לתת לנפגעת עבירת מין הגנה רחבה. משרד הרווחה: החוק יעמיד במצב מורכב את תהליך השיקום של נפגעות העבירה והפוגעים הקטינים. ועדת ביטחון הפנים קיימה היום (שני) דיון לקריאה ראשונה בהצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004, של חה"כ *מירב בן ארי ועידית סילמן*. כיום מאפשר החוק לבית המשפט להטיל מגבלות שונות על עבריין מין שהורשע במטרה למנוע מפגש בינו לבין נפגע העבירה. עם זאת, החוק במתכונתו אינו מאפשר להטיל מגבלות על פוגע קטין, אלא אם שהה במעון טיפולי נעול או בכלא. כעת, מוצע להרחיב את חוק ההגבלות כך שיאפשר לבית המשפט להטיל על קטין פוגע השוהה במעון פתוח, מגבלות לגבי מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו . יו"ר הוועדה, בן ארי: "אנו חייבים לתת לנפגעת עבירת מין הגנה כאשר היא חוזרת הביתה. הבעיה כאשר הקטין הפוגע חוזר לאותה סביבה הנפגעת חשופה לסכנה וחשש אמיתי ומכאן הגיעה הצעת החוק. אני מבינה שאין הסכמות וביקשתי לדעת כיצד ניתן לקדם את החקיקה". ח"כ עידית סילמן:* "מדובר בחקיקה שמטרתה להבריא את כולם גם את הפוגע והנפגעת וחזרתם והשתלבותם בחברה בצורה מיטבית . אנחנו רוצים להגן על מי שנפגע ואני מבינה שצריך לראות כיצד לאפשר גם לאותו פוגע לעשות תהליך עמוק ורחב יותר ולקבל הזדמנות שנייה, שכן מדובר בקטינים". עו"ד אודיה איפרגן, לשכה משפטית במשרד הרווחה: אני רוצה לומר שההצעה מעלה סוגיה מאד עדינה שמחזיקה את תהליך השיקום של שני הצדדים נפגעות העבירה והפוגעים במצב מורכב. נפגעי העבירה והסיוע להן הן בליבת העבודה שלנו כמו גם הטיפול בקטינים הפוגעים מינית. התפישה היא שהעבירה לא מתבצעת על רקע פדופיליות או סטייה אלא מתוך מצוקה. בדרך כלל קטינים מוצאים מהחקיקה ולא נכללים יחד עם בגירים. יש למצוא נקודת איזון בסוגיה הזו" . חברתה לארגון ורדה רפפורט, סגנית מנהלת שירות המבחן לנוער הוסיפה כי: "מדובר בין ארבעה לחמישה אחוזים המופנים לשירות המבחן בגלל עבירות ופגיעות מיניות. כ - 650 קטינים בין 2018 – ל 2021 מתוך 14,500 עבירות כלליות. ברוב המקרים הנערים הפוגעים הם בעצמם נפגעים של אלימות, התעללות וחלקם גם נפגעי אלימות מינית. חלק מתהליך השיקום שלהם הוא חזרה לבית ההורים ולקהילה והשתלבות בה מחדש. מחקרים רבים מראים שבתהליך שיקומי ההישנות לביצוע עבירה נוספת הם באחוזים נמוכים. יש לנו אחריות לתת לנערים הללו הזדמנות שנייה ותקווה. הם הופרדו מהחוק המתייחס לבגירים ולא בכדי". עו"ד נילי פינקלשטיין, משרד המשפטים: אני מקבלת בברכה את האתגר שהעמדת בפנינו לחפש את נקודת האיזון הטובה ביותר, החוק במקור התחיל ככזה שלא הרשיע את הקטין. בתהליך הזה של התרת מגבלות אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא מזיקים. אני רוצה להבהיר שמדובר בחוק ייחודי שבאופן יוצא דופן מעמידים את השיקום של נפגע העבירה במרכז ההחלטה של בית המשפט במובחן מביטחון הציבור שזה שיקול שמקביל וצריך להמשיך להוביל בהליך הפלילי. אנחנו קוראים לזה כלי אזרחי כי הוא מעמיד את הפרט במרכז הבמה". עו"ד לידיה רבינוביץ', נציגת הסיוע המשפטי, טענה כי החוק נועד לסייע לנפגעים. ראינו את המעטפת הנרחבת שיש לפוגעים בעוד הקטינים הנפגעים נותרים ללא מעטפת הגנה. "מה שקורה היום בחוק זה שקבוצה שלמה של נפגעים מודרת. לפעמים השיקולים שמובילים להחלטה האם להרשיע הם לא שיקולים ספציפיים אלא שיקולים מערכתיים יש מקום אין מקום. יש המתנה אין המתנה. וכך הגענו לסיטואציה שלקטינה שנפגעה אין פתרון. היא לא יכולה ללכת לשחק בחצר או ללכת לטיפול כי כשהיא תצא מהדירה שלה היא תראה את התוקף. מה שאנחנו הצענו זה שהמחוקק יתווה את שיקול הדעת של בית המשפט ומה הוא צריך לשקול". עו"ד רחל דניאלי, הסנגוריה הציבורית: "צריך להיות קשר בין העובדים הסוציאליים בין הקטין והפוגע, גם בתוך המשפחה. מה עוזר חוק שלא נותן מענה למה קורה בתוך המשפחה. החוק לא הותאם כשיש חוק נוער, וכשאנחנו רוצים לשמור על שני הצדדים. מה השופט יכול להחליט? האם הפוגע יורחק לשנתיים או לשנה? אין לנו כלים אמיתיים לטיפול בקטינים". יו"ר הוועדה אמרה בתגובה כי למחוקק מותר לו להיכנס בתוך הוואקום הקיים. "פגיעות מיניות נמצאות בעולם של הקטינים בצורה הרבה יותר משמעותית מבעבר. פתיחות מינית בקרב בני נוער ו Me Too זה לא משהו שהיה בעבר. אם את חושבת שאפשר להמשיך עם הסיטואציה שהייתה זה לא אפשרי. היום אמרו משהו מאוד קשה, עדיף לנפגעת מינית להיפגע על ידי בגיר כי אז בטוח הוא יורחק והיא תוכל צאת מהבית". דפנה פינקלשטיין, ראש תחום נוער, פרקליטות המדינה הוסיפה כי " מהניסיון המקצועי שלנו המספרים לא זהים למה שהועלה על ידי משרד הרווחה . 16% מתיקי פגיעות מיניות הם של קטינים וזה נתון דרמטי. בשנת 2020 – 66 כתבי אישום מסך 444 כתבי האישום נגד קטינים הם בגין עבירות מין. לא כל הקטינים הם החצר האחורית של מדינת ישראל ויש שינוי היום של חתך האוכלוסייה הפוגעת, והיא לא פוגשת את המציאות ואת השטח מבחינת החוק. חוק הנוער לא אומר שיקום בכל מחיר. הצעת החוק כרגע מדברת על התאמת החקיקה למציאות. קטין שהורשע ונשלח למעון נעול זה קטין שיש לגביו איזה שהיא דאגה מוגברת וככל הנראה גם מדובר בפגיעה חמורה מאוד. לנפגע יש מעט מאוד כלים שבהם הוא נוכח. גם קטין במקרה שכזה הממונה על המעונות יכול אחרי פרק זמן מסוים להעביר אותו למסגרת שאינה נעולה ולכן בפועל ההרחבה שאנחנו מדברים עליה כרגע של מעון נעול גם לפי פקודת המבחן יתפוס ברשת בצורה יותר נכונה גם את הקטינים שבהם מדובר". עו"ד לירון אשל, המועצה לשלום הילד ציינה כי רוב הפגיעות מגיעים מאותו יישוב , מאותו בניין מאותה שכונה. ויש מצבים שהנפגעים לא יוצאים מהבית. מדובר בבגירים ויש שיקול דעת לבית המשפט. האיזון הוא איזון נכון וצריך לשמוע את קולן של הנפגעות. עו"ד גלי עציון, נעמת הצטרפה ואמרה כי "בסופו של יום צריך להסתכל בנפגעי עבירה בעיניים ועם כל הרצון להחזיר את הפוגעים לחברה , ההצעה היא מאוזנת . אולי אפשר לקבוע את זה כהוראת שעה עם מעקב. אבל מצב שאין לבית המשפט כלים לא יכול להימשך". בסיום הדיון בקשה יו"ר הוועדה, בן ארי כי על שולחן הוועדה יונח נוסח מוסכם בעוד שבועיים ואמרה: "אני חושבת שהמציאות השתנתה וזה לא מה שהיה בעבר אנחנו חייבים לתת לנפגעת את האפשרות להימנע מהמפגש עם הקטין הפוגע". יקותיאל (קותי) צפרי דובר ועדת ביטחון פנים