הודעה לעיתונות

דוברות הכנסת ועדת הפנים והגנת הסביבה ‏יום שלישי כ"ג אייר תשפ"ב ‏24/05/22 דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה: מהו 'מפעל ראוי' למיגור נזקי חקלאות והאם יש בסיס חוקי לפעילותו? המשרד להגנת הסביבה: השרה הנחתה לקיים דיון פנימי בנושא הזה ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ וליד טאהא, דנה הבוקר ב"מפעלים ראויים". מפעלים ראויים מוגדרים כמסגרת ארגונית שמחזיקה ברשותה כלי נשק למטרת מיגור נזקי חקלאות. מטרת המפעל הראוי לתת מענה לחקלאים שפרנסתם ניזוקה מחיות בר, לצד בקרה ומזעור הנזקים האפשריים. המסגרת מאפשרת לאזרחים המורשים במפעל הראוי לשאת ולהשתמש בנשק ייעודי לצורך מיגור נזקי חקלאות. בדיון שהתקיים הבוקר עלה כי בארץ קיימים כיום 13 מפעלים ראויים, שהוקמו במקור לצורכי הגנה על רכוש החקלאים במושבים ובקיבוצים, ובהמשך ניתן להם גם היתר להגן על רכוש החקלאות מפני מינים מתפרצים. יו"ר הוועדה ח"כ טאהא אמר כי מהדיון עלה כי שנוסח סעיף 10 לחוק כלי ירייה כפי שקיים היום, ושמכוחו פועלים המפעלים הראויים, מעורר קושי. לדבריו, לא ברור לגמרי כיצד מאשרים מכוחו טיפול בנזקי חקלאות. יו"ר הועדה ביקש כי המשרד להגנת הסביבה והמשרד לביטחון פנים ישלחו לוועדה את התייחסותם לעניין זה. רועי הראל מהמשרד לביטחון פנים הסביר כי הנושא של מפעלים ראויים לנזקי חקלאות הוסדר בחוק כלי ירייה בסעיף 10 לחוק "ותכליתו לאפשר למפעלים שהדבר נדרש להם להגנת הרכוש והנפש". סעיף 10 קובע כי רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל של מפעל ראוי או למנהלו או למי שהבעל או המנהל מינה להיות אחראי לביטחון במפעל רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת המפעל ועובדיו והתחבורה עם המפעל וכן לאימונים הקשורים בהשגת מטרות אלה. בעל רישיון מיוחד כאמור רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו להגנת הנפש או רכוש המפעל או התחבורה עם המפעל, להרשות, בתנאים ובהגבלות שיראה לקבוע, אדם מעובדי המפעל לשאת בתחום שהוגדר ברישיון, או בשעת אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות, את כלי היריה שעליו ניתן הרישיון; ובלבד שהאדם האמור אושר לכך תחילה על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו ברשימה הכוללת את שמו או באופן אישי או בכל דרך אחרת. לדברי הראל, מדובר במנגנון שמוסדר בחוק עם כללים וגדרות שפועל בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. "אנחנו מקבלים נתונים מרט"ג ואנחנו יודעים לאן מגיעים כלי הנשק במפעל. אנחנו עושים בקרה לכלי הנשק, האם עברו בדיקות תקינות, בוצעו מטווחים וריענונים והאם כלי הנשק מאוחסנים במקום בטוח. אנחנו גם מקבלים דיווח האם המפעל עמד בכללים". בישיבה השתתפו ציידים שמחו נגד פעילות המפעלים הראויים. ג'יהאד מוסטפה מעמותת ציידים למען הטבע אמר כי מאז שהקימו את המפעלים הראויים הציידים איבדו עבודה. יוסף דניאל מהעמותה לציד חוקי אמר כי הוא מוכן לעשות את עבודת הציד בהתנדבות. "אני רואה מה עושים המפעלים הראויים בעמק חפר. רואה חזירי בר ותנים ירויים לצד הדרך. צייד לעולם לא ישאיר בשטח חיות ירויות". עו"ד תמים עבד אלחלים מהעמותה לציד חוקי, התייחס לסעיף 10 לחוק כלי ירייה, ואמר שהשימוש שנעשה ברישיון על ידי מי שהוא לא חקלאי ולא קיבוץ שיש לו אלפי דונמים, אינו עונה על ההגדרה שבסעיף 10. עוד אמר כי "כיום קיימים 1700 ציידים בישראל וכדי שאדם יהיה צייד הוא צריך ללמוד, לעבור מבחן ציד ולקבל רישיון ציד שמתחדש מידי שנה. התופעה הזאת של מפעלים ראויים הפכה להיות מפעלים לרצח המוני של בעלי חיים, ובהרבה מאוד מקרים ללא הצדקה. התופעה של מפעלים ראויים הוא מופקר לחלוטין ומונע מבצע כסף. אפשר לעשות הכל באמצעות הציד החוקי ולא צריך את המפעלים הראויים". רונן בר חקלאי ממושב בן שמן סיפר כי הוא סובל מאלפי יונים שאוכלות את המזון של הפרות ברפתות. אצלי במועצה יש מפעל ראוי מוסדי וכל מה שצריך זה להחזיק רובה אחד או שניים לטיפול בנזקי החקלאות. עד לפני ארבעה חודשים הייתי מזמין צייד והוא לא היה פנוי, וכשהגיע היה יורה כמה יריות והולך. אנחנו צריכים פתרון יעיל שיופעל על ידי מפעל מוסדי". יתיר שמיר, מנהל יחידת אכיפה ברשות הטבע והגנים דיווח לוועדה כי השרה להגנת הסביבה ביקשה לקיים דיון פנימי בנושא וכך יעשה.