חומר רקע
יעה ועשהªהצעה לתיקון חוק איסור הפליה: הסמכת ביהמ"ש למתן צווי מ
ייר עמדה מטעםª
""הפורום הליברלי
'א–
תמצית
1.
על הפרק עומדת הצעה לתקן את חוק איסור
הפליה
,יסה למקומות בידור ולמקומות ציבורייםªבשירותים ובכ
תשס"א-
2000
:)להלן
חוק איסור הפליה
או
החוק(
" על דרך
יעה או צו עשהªהסמכת בית משפט למתן צו מ ."
2.
ראשית ,שלא כמוב
א בדברי ההס
בר הל
צעה ,
הדין את הªמדובר בהצעה המש
המהותי
,יין פרוצדורלי בלבדªה עªואי
יעת פיצול סעדים בין ערכאותªשל מ יעהª. מתן צו מ או ,וªיגוד לרצוªצו עשה שיחייב אדם פרטי ליתן שירות ב
מהווה פגיעה ברורה בשורת זכויות יסוד. פגיעה בזכויות יסוד אפשרית אך ורק מכוח הסמכה מפורשת ומפורטת
בחקיקה ראשית , ו הסמכה כזו לא קיימת בחוק איסור הפליה הקיים החוקי שבמצב מכאן .א ין סמכות –
לא לבית
משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי– ליתן צווים כאלה
.במסגרת תביעה מכוח חוק איסור הפליה
3.
יתªש ,ק ביעת
סמכות מרחי
קבª ה ראויה, ולא בכדי לאªקת לכת כזו אי עה .עכשיו עד,וספת, חמורהª פגיעה בז כוי ות
היסו ד לח
ומיªירות, לאוטו
ה, לחופש דת ומ
צפ ,ון העיסוק לחופש–
מעבר איסור בחוק המחוקק שקבע למה הפליה
–
הªאי הולמ
ת את וªשיטת הליברלית
, ו וסף על כך איןª
לה כל
הצד קה יªייªע .ת
4.
שלישית, אפ ילו היתה סמכו ב ת
מצב
החוקי הקיים, היא
מסורה לבית המשפ
ט המחוזי. ב
הת
חשב באופי הסע ,ד
ב שאלות ,כבדות המשקל שהוא מעורר
כון לª ממקרה למקרה, לא
העביר הס.מכות לבית משפט השלום
5.
רבי
עית ,
אם
יתקבל
עומד לא שהוא הרי ,המוצע התיקון ב ו בטלות. הפגיעה הגלומהªאי פסקת ההגבלה ומשכך דיªת
בו ב
זכויות יסוד היא בלתי מידתית באופן מובהק .
6.
עמדת "הפורום
הליברלי " היא אפוא
כי אין לתקן את חוק איסור הפליה באופן המוצע.
'ב– רקע
7.
תªבש2000
.סת את חוק איסור הפליהªים על בסיס מוצא, חוקקה הכªיסה למועדוªיעת כª, בעקבות דיווחים על מ
ה, את עªהחוק הזרים, לראשו הליותªקרון השוויון מהמשפט הציבורי למשפט הפרטי: מכוחו, לא רק רשויות מ
שים פרטייםªכפופות לעקרון השוויון אלא גם א ,העוסקים בהספקת מוצר או שירות ציבורי או מפעילים מקום
.ציבורי
בס"ד
כ"א
באייר
תשפ"ב
23.5.2022
2
8.
אין מחלוקת ש ,החוק פוגע, בהגדרה, בזכויות יסוד: הזכויות לכבוד, לחירות יין, לחופש דתªומיה, לקªלאוטו
ו לעיל, מחד גיסא, אלªיªותן השירות, שמª גשות: זכויותיו שלªומצפון ועוד. המחוקק ערך איזון בין הזכויות המת
קודת האיזון שקבע המחוקק: הפליה אסורהª מול הזכויות של מבקש השירות לכבוד ולשוויון, מאידך גיסא. וזו
היא עוולה אזרחית, ובית המשפ בגובה פיצוי הªט רשאי לפסוק בגי50,000
'זק )סעª ש"ח ללא הוכחת5
לחוק(; אך
.ותן השירות לספק לו שירותª יעה או צו עשה שיכוף אתªפגע לא רשאי לקבל סעד של "אכיפה", בדמות צו מªה
המחוקק קבע פיצוי כספי -יעה או עשה, שפגיעתªגד הפגיעה בכבודו של המופלה, אך לא צו מªזיקי כª
ם בזכויות
היסוד של בעל העסק
או .ותן השירות קשה הרבה יותרª
9.
ה .תיקון המוצע מפר את האיזון הקבוע בחוק
'ג–
התיקון המוצע הוא מהותי ולא פרוצדורלי
10
.
מהאמור לעיל מובן כי הצעת החוק שעל הפרק–
יעהªהמבקשת להסמיך את בתי המשפט ליתן צווי מ
וצווי עשה
–
היא הצעה ה את הªהמש דין
המהותי
יגוד לאמור בדברי ההסבר, לא מדובר בהצעה פרוצדורליתª; ב
,בלבד
.ותªוע פיצול סעדים בין הערכאות השוªועדה אך למªהעוסקת בסמכות קיימת ו
11
.
" ,על פי דברי ההסבר וכחי של פיצול סעדים בשתי ערכאותªועדה להתמודד עם המצב המשפטי הª הצעת חוק זו
ות בשל חלוקת הסמכויªשו
יות בין הערכאותªייªות הע ", סעד לפיצוי כספי על פי חוק איסור הפליה בבית משפט
יעה או צו עשהªהשלום, לפי גובהו, וצו מ–
יתן לביטוי או להערכה כספיתª וªסעד שאי –
,בבית המשפט המחוזי
.מכוח סמכותו השיורית
12
.
.יעה או צו עשה מכוח חוק איסור הפליהªאלא שלמעשה, אף בית משפט לא מוסמך ליתן צו מ
13
.
" ,על פי דברי ההסבר לאור סעיף5
)א( לחוק איסור הפליה, הן סעיף75
לחוק בתי המשפט והן סעיף71
לפקודת
ם חלים בהקשר לתביעה לפי החוק, כאשר לפיהם לבית משפט אזרחיªוסח חדש[ אומª] זיקיןªה
הסמכות ליתן
,צווים. ואולם
מפסיקות
ו בתביעות לפי חוק איסור הפליה, עולה כי אין אחידות ביחס לשאלתªבתי המשפט שד
קבע בהתאם לשיקול דעתו של השופטª סמכות בית משפט השלום ליתן צו להפסקת ההפליה האסורה, ומתן הצו
וצר מצב של חוסר ודאותª ותו את החוק. כךªהיושב בדין ופרש
ו רצויªשיפוטי, שאי."
14
.
סעיף5
:)א( לחוק איסור הפליה קובע "
לסעיפים יגודªמעשה או מחדל ב3 ו-
4
הם עוולה אזרחית, והוראות פקודת
וסח חדש[, יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זהª] זיקיןªה סעיף ;"
75
" :לחוק בתי המשפט קובע כל בית משפט
ין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהªהדן בע
רתי, צו עשה, צו לא-
תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה
כוןªל
סיבותªב יוªשלפ וסעיף ;"
71
:וסח חדש[ קובעª] זיקיןªלפקודת ה "
כל בית משפט אזרחי יהא מוסמך בתחומי
,שיפוטו ליתן תרופה לעוולה על פי פקודה זו
בכפוף להוראות כל דין חקוק החל על אותו בית משפט,
ורשאי
הוא
פסקו פיצויים או סעד אחרª תבעו או לאª ליתן ציווי בשל עוולה גם כשלא".
15
.
זיקין ולא חוק בתי המשפט מסמיכים בית משפט הדן בתביעה מכוח חוק איסור הפליה ליתן צוªלא פקודת ה
.יעה או צו עשהªמ
16
.
ות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותוªחוק איסור הפליה פוגע, כאמור, בזכויות המוג . פגיעה כזו חייבת לעמוד, קודם
:אי הסף של פסקת ההגבלהªכל, בת
עשיתªפגיעה ה בחוק
או מכוח חוק . על פי ההלכה הפסוקה, הסמכה בחוק
הסמכה להיות חייבת יסוד בזכויות לפגוע
מפורשת ומפורטת ; סמכות כזו לא יכולה להילמד באופן אגבי מהסמכה
כללית ליתן צווים )כמו זו שבחוק בתי המ .(זיקיןªשפט ובפקודת ה
3
17
.
ו המשפטית, סמכות לפגוע בזכויות יסוד חייבת להיקבע בחקיקה ראשית. הסמכה כזו בחוק חייבת להיותªבשיטת
מפורשת ; בהעדר הסמכה מפורשת, כל דבר חקיקה מוחזק ככזה שמגן על זכויות יסוד ומקיימן. יוער, כי הדברים
ו המשפטית, והם יפים גªהם יסוד מוסד בשיטת ותªי חוקי היסוד. כך, עוד בשªוגע לחוקים שחוקקו לפªם ב
" :ים של המאה הקודמת קבעה ההלכה הפסוקהªהשמו חזקה על מחוקק, כי אין הוא בא לפגוע בזכויות יסוד
אמר בדבר חקיקה במפורשª חוקתיות, אלא אם כן הדבר א"ע) "
333/85
' שר העבודה והרווחהª אביאל )
15.8.91
,(
פסקה17
.(
18
.
עם ה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, בפסקותªחקיקת חוקי היסוד, דרישה זו עוג
.ההגבלה
" הלכה פסוקה היא, כי ... אין לפרש דבר חקיקה כמסמיך לפגיעה בזכויות יסוד אלא אם כן ההסמכה
היא לכך
ברורה, חד משמעית ומפורשת ץ"בג) "
7803/06
ª' שר הפª אבו ערפה
ים )
13.9.17
ייןª( )להלן: ע
אבו ערפה.(
19
.
ן בפעולה הפוגעת בזכויות יסוד, איןªקבע בפסיקה כי כאשר עסקיª ,יתרה מכך. לצד דרישת ההסמכה המפורשת
"ית וגורפת, אלא יש צורך בªדי בקיומה של הסמכה מפורשת בחוק שהיא סתמית, כולל הרשאה ברורה 'הקובעת
ים המהוªאמות מידה כלליות למאפיי תיים של הפגיעה המותרת באמצעות חקיקת-
'הªמש ייןª" )ע
אבו ערפה ,
סעיף52
ציגר; בג"ץªו של כב' הש' דªלפסק די10203/03
' היועץ המשפטי לממשלהª "המפקד הלאומי" בע"מ ,
)פ"ד סב4
(
715
,
823
)
2008
:( )להלן יין המפקד הלאומיªע" ,((. כך בפעולה מדובר שבו מקום כי קבעª וªבפסיקת
הפ וגעת בזכויות יסוד, אין די
בקיומה
להצביע צורך ויש ,וגורפת יתªשל הסמכה מפורשת בחקיקה שהיא כולל
'ים המהותיים של הפגיעה המותרתªעל הרשאה ברורה 'הקובעת אמות מידה כלליות למאפיי " )בג"ץ6536/17
) ' משטרת ישראלª ועה למען איכות השלטון בישראלªהת8.10.17
,(
41
.(
20
.
כמובא" ,יין אבו ערפהªבע דרשת תיגזר מעוצמת הפגיעהªות של ההסמכה הªפסק כי 'רמת הפרטª בהקשר זה
'יין ומהקשר הדבריםªת, ממהות העªבזכות המוג ייןª" )ע
אבו ערפה ', סע52
ייןª, ההדגשה במקור; ע המפקד
הלאומי , פסקה12
" ,פסקª(. כפי ש
ככל שהזכות חשובה יותר והפגיעה בה חמורה יותר, כך
יעמוד בית המשפט
ות רבה יותר על דרישת ההסמכה ויפרשה בצמצוםªבדווק ייןª" )ע
אבו ערפה ', סע52
.(יות שםª, וההפ
21
.
" בית המשפט העליון הוסיף והבהיר, כי אליםªבבסיס דרישות ההסמכה המפורשת והמפורטת עומדים רציו
לפגוע הסמכות את במפורש קובעת הªזהים. הסמכה בחוק שאי בזכות יסוד או שקובעת זאת בצורה רחבה וכללית
חובת ועם החוק שלטון עיקרון עם ,הרשויות הפרדת עיקרון עם אחד הªה עולה בקªה רצויה, שכן היא איªאי
סת, ולא הרשות המבצעת, היא שתקבע אתªית ... עיקרון הפרדת הרשויות מחייב כי הכªות השלטוªההגי
הלית לפגועªהסמכות המי
בזכויות
יסוד ואת אמות המידה הכלליות להפעלתה. מקום שקיימת פגיעה בזכויות
יין, באופןªטרי פומבי של השיקולים החוקתיים והערכיים הצריכים לעªהפרט, מתחדד הצורך בליבון פרלמ
שיבטיח ']...[ ערובה מוסדית מסוימת לכך שזכויות יסוד לא ייפגעו אלא כאשר הדבר דרוש ייןª" )ע
אבו ערפה ,
פס קה53
.וªªייªיות שם(. והדברים יפים עד מאוד לעªוההפ
22
.
:לסיכום
יעה או צו עשה בתביעה מכוח חוק איסורªבמצב החוקי הקיים, אין סמכות לבית משפט כלשהו ליתן צו מ
,הפליה. כאמור
סמכות כזו לא יכולה להילמד באופן אגבי מהסמכה כללית ליתן צווים )כמו זו שבחוק בתי המשפט
ובפקודת
.(זיקיןªה
,אם כן ו הצעת חוקªיªלפ
ה פרוצדורלית בלבדªות את הדין המהותי ואיªהמבקשת לש .
23
.
מכאן .אי פסקת ההגבלהªה להראות כי התיקון המוצע לא עומד בתªפª
4
'ד–
התיקון המוצע לא
ראוי בשיטה ליברלית ו וªאי אי פסקת ההגבלהªעומד בת
24
.
בתיקון המוצע שהסעד חולק להיות יכול לא –
הפרטי בעסקו שירות לתת אדם על כפיה– פוגע בשורת זכויות יסוד ,
ב
ראשן הזכות לחי ,ומיהªרות, לאוטו .לחופש דת ומצפון זכוי ות אלה הן
ביל ת השיטה הליברלית, ו פגיעה בהן היא
פגיעה בשיטה עצמ .ה
ה סובלת פªו המשפטית איªשיטת גיעה
מרחיקת לכת כז
ו .
25
.
ª
,וסף על כך
,ומטבע הדברים הפ אי פסקת הªגיעה האמורה לא עומדת בת
הגבלה .
:פסקת ההגבלה שבחוק יסוד
כבוד האדם וחירות" :ו קובעת
אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-
תªיסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדי
דרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בוªה עולה על הªועד לתכלית ראויה, ובמידה שאיªישראל, ש "
')סע8
.(לחוק היסוד
26
.
י
אי ההסמכה בחוק; אם הוא הªש לבחון אפוא אם התיקון המוצע עומד בת ת ישראל; אםªולם את ערכיה של מדי
ועד לתכלית ראויה; ומעל לכולª
–
אם הוא
מידתי" , כלומר אם הפגיעה בזכויות הגלומה בו היא הªבמידה שאי
דרשªעולה על ה ."
27
.
ה לדרישת המידתיות: מבחןªי משªקבעו שלושה מבחª בפסיקה ליªהקשר הרציו
בין האמצעי למטרה; מבחן
האמצעי שפגיעתו פחותה ;ומבחן המידתיות במובן הצר" בדקª . בגדרו של האחרון קיומו של יחס ראוי בין
זק שעלול להªהתועלת הצומחת מהשגת התכלית הראויה לבין ה ועדªיגרם לזכות החוקתית " )אהרן ברק–
ע"תש) במשפט מידתיות–
2010
'בעמ ,(
419
ץ"בג ,למשל) הªי המשª(. זהו המבחן המרכזי מבין שלושת מבח2311/11
סתª' הכª סבח )
17.9.14
(, פסקה82
.(
28
.
ראשית ה על דרישת ההסמכה המפורשת והמפורטת, הקובעת אמות מידה לפגיעה בזכויותª, התיקון המוצע לא עו
,ה כוללת אמות מידה כלשהן. כך למשלªה מפורטת ואיªיעה או צווי עשה איªהיסוד. הסמכה כללית ליתן צווי מ
היא לא
מתחשבת כלל בסיבת הסיר יין האכיפה בעזרתªות לעªה בין סיבות שוªוב לתת השירות וממילא לא מבחי
.צווים
,למשל
,ייםªאין דומה מי שמסרב לתת שירות מטעמי דת למי שמסרב מטעמים גזע
ות דוגמת זוªולהבח
אין
כל התייחסות
.בתיקון המוצע ייןªבית המשפט העליון קבע בע
אבו ערפה
כי סמכות ית כזוªפוגע צריכה להיעשות
בדרך של
"ות, עילות ואמות מידה אשר יסייעוªהסדר מפורט שכולל עקרו
לקבוע מהם המקרים בהם ראוי
להפעיל את הסמכות לשלילת תושבות קבע ובאילו סיבותª
," )שם 'עמ65(. והדברים ויים המחויבים, יפיםª, בשי
וªªייªעד מאוד לע .
29
.
יתªש ועיקר ,יח, לצורך הדיון, שªª גם אם ;ועד לתכלית ראויהª ;ת ישראלªהתיקון המוצע הולם את ערכיה של מדי
ליªועומד במבחן הקשר הרציו–
ים: הוא בוודאי לאªה האחרוªי המשªי מבחªו עומד בשªלא יכול להיות ספק שאי
"האמצעי שפגיעתו פחותה ו עומד במבחןª" ואי
המידתיות במובן הצר.
'ד1 –
ו מידתיªהתיקון המוצע אי
""האמצעי שפגיעתו פחותה
30
.
" וªמובן שהתיקון אי
האמצעי שפגיעתו פחותה וסח החוקª". האמצעי שפגיעתו פחותה הוא זה שקבע המחוקק ב
:הקיים
.פיצוי כספי. הוא משיג את המטרה בלי צורך בכפיה ליתן השירות ממש
31
.
דיקציה שתלמד כי אמצעי זהªו כל איªיªאין בפ יצביםª וªªו מספיק. איªאי
י גל מקרים של פגיעה בשוויון, שיכולªבפ
להצביע על כך ש המשמעותי הכספי הפיצוי–
50,000
כמעט שהם ,זקª ש"ח ללא הוכחת80,000
ש"ח לאחר הצמדה
–
.לא משיג את המטרה
5
32
.
אלץ לשלם כªבעל עסק ש -
80,000
ראה יתן אותו בפעªש"ח עקב סירובו ליתן שירות, ככל ה ,ם הבאה. ואם לאו
פתוחה הדרך
ית. מובן שמדובר באמצעי מרתיע ביותר, והוא האמצעי שפגיעתוªפגע לתבוע שªי הªבפ–
הגדולה
כשלעצמה–
.פחותה, ביחס לכפיה ממש
מבחן המידתיות במובן הצר
33
.
ה המרכזי בשאלת המידתיות והוא בוחן, כאמור, אתªמבחן המידתיות במובן הצר הוא מבחן המש "
קיומו של יחס
זק שעלול להיגרם לזכות החוקתיתªראוי בין התועלת הצומחת מהשגת התכלית הראויה לבין ה " )אהרן ברק–
מידתיות במשפט )תש"ע–
2010
'(, בעמ419
.(
34
.
זק העלול להיגרם לזכויות היסודªצביע אפוא על התועלת העשויה לצמוח מהתיקון למי שהופלה, ולעומתה, על הª
ותןª של יעזר בשתי דוגמאות מהפסיקה: במקרה של בית הדפוסª יים. לשם כךªשווה בין השª השירות. לאחר מכן
תבע וחויב לשלם פיצויª ,"צבע הקשת", שבו הבעלים סירב להדפיס כרזה של ארגון להט"בי)
ע"א
20-06-52336
,
(מחוזי באר שבע
ייןª)להלן: ע
צבע הקשת (; ובמקרה של בית הדפוס "אלהודא" באום אל פאחם שסירב להדפיס
כרזה תבע וחויב לשלם פיצוי )ת"קª ,של ארגון הפועל לחזרת יהודים להר הבית53966-05-21
ייןª( )להלן: ע
אלהודא .(
35
.
התועלת
פגע לקבל השירותªיעה או עשה היא זו בלבד: היכולת של הªשתצמח ממתן צו מ באותו בית עסק עצמו .
ייןªבע
צבע הקשת , הגוף שביקש להדפיס החומרים יכול לעשות זאת בכ ל בית דפוס אחר; את השירות שביקש –
ובע מכך הואª יעה או עשה, ההבדל היחיד שהיהªקיבל, לא מ"צבע הקשת" אלא מבית דפוס אחר. אילו קיבל צו מ
ייןªהדפסה ב"צבע הקשת" דווקא. בע
אלהודא ,, פעיל הר הבית יכול להדפיס את החומרים שביקש בבית דפוס אחר
כפי שאכן עשה. אילו קיבל צו מ יעה או צו עשהª
–
.ההבדל היחיד היה הדפסת החומרים ב"אלהודא" דווקא
36
.
י המקרים הללו היה מופחתªבמאמר מוסגר יוער, כי ייתכן שאף הפיצוי שלו זכו התובעים בש;
יעה אוªשצו המ
יתוח להלן בליªמשיך בª זק בשיעור כלשהו. במובן הזה ייתכן שהיו מפסידים ממש, אבלªהעשה היה מרפא את ה
.יין הפיצוי ומשמעות האכיפה עליוªלהתייחס לע
37
.
זקªה:, לעומת זאת, לבעלי בתי הדפוס היה כבד
אלצים לתת שירות בעצמם, בעסק הפרטי והקטןª יהם היוªש
יגוד לדתםªשלהם, ב, ייםªם. הפגיעה הגלומה בכפיה כזו בכבודם של השªתם ולמצפוªלאמו –
גדולה. כך גם הפגיעה
בחופש הדת והמצפון ש .םªייªומיה שלהם ובקªלהם, בחירותם, באוטו
38
.
פגעªאם כן, התועלת לצד ה– מוכה יחסיתª
: את אותו שירות הוא יכול לקבל בבתי עסק רבים אחרים.
לעומת
:זק כבדª זק שייגרם לזכויות היסוד של בעל העסק הואªזאת, ה
פגע בכיסו, אךª במצב החוקי הקיים הוא וªאי
מחויב
יגוד לªלתת שירות ב ו ולמצוות דתו. אם יעבור התיקון, הוא יכוף אותו לפעול, לתת שירות בעסקªמצפו
.ו ולדתוªיגוד למצפוªהפרטי שלו, ב
39
.
ויים המחויבים, גם לªכון, בשיª יתוח שלעילªה
פסק
ת ההג:בלה שבחוק יסוד
.כבוד האדם וחירותו
גם הפ גיעה
בחו
פש העיסו
אי פסקת ההגªה עומדת בתªק אי .בלה
40
.
" כפיה כזו
מדיפה ריח של עבדות .תייחס להלןª ", כפי שצוין בהקשר החוזי, שאליו
'ה– לחלופי
ן, אין ל העביר
הסמכו
ת מבית המשפט המחוזי לבית מש
פט השלום
41
.
יח, לצורך הדיון, כי יש סמכותªª לחלופין, גם אם במצ ב
החוקי ליתן צו
יעהªוי עשה ומ , הרי שזו עומדת ל בית
המשפט המחו .(זי ולא לשלום )כמובא בדברי ההסבר
6
42
.
כ
ללי
ªייªהסמכות הע ית–
םªהגיו
בצ ;דם אך
י שªהגיו
סעד המצ,ית" בכל מקרה ומקרהªריך "תפירה יד
כמו צו עשה
יעהªאו צו מ
; אשר מעורר מעצם טיבו
קשיים
משמ עותיים; ידון בבית המשפט המחוזי דווקא ) ל התייחסו
ת לעובד ה
שצו
כזה"מעורר שאלות מורכבות ורבות חש
יבות " ראו למשל
רע"
א1868/15
יתדות ת.ש.מ.ו הוצאה לאור
' רות קוליאןª ופרסומים בע"מ )
15.3.2015
(, בע 'מ7
.(
43
.
וע פיצול סעדים בªהרצון למ ערכאות ין ראוי כשל
ע צמו, א
ך אי מצדיק וªהע כגון חריג סעד ברת זה לסמכות ערכאה
.מוכה יותרª
'ו – המישור החוזי י החוזיםªה אחד עם דיªו עולה בקª: התיקון המוצע אי
44
.
ן חוזה ואוכף אותו. הצדדיםªיעה או צו עשה מכוªלמעשה, מתן סעד של צו מ לתביעה ,יהםªלא הגיעו לחוזה בי
ובסעד כזה בית המשפט הוא שיוצר את החוזה ו באותו מעמד .ותן לגביו סעד של אכיפהª
45
.
כזו אכיפה רבות פעמים:י החוזים שולליםªתהיה אכיפה של עבודה אישית או שירות אישי, שאותה די
על פי סעיף
3)2
( לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(, תשל"א-
1970
" פגע לא זכאי לתרופת האכיפה אםª ,
אכיפת החוזה
היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי ."
46
.
וªבדוגמאות שציי ל לעי , בעלי עסקים
יםªקט
ות, מתקשרים עם הלקוחות, ומבצעיםªהם שמקבלים את ההזמ
העבודה בעסק הפרטי והקטן שלהם , לעתים בגופם ממש ;
אכיפת חוזה כזה היא אכיפת עבודה אישית או שירות
אישי
י החוזיםªוגדת גם לדיª, ולכן מ .
47
.
חוק החוזים הוא, כמובן, חוק ספציפי הגובר על חו
קים כללי(זיקיןªים )חוק בתי המשפט ופקודת ה .
ז '
–
סיכום
48
.
וªהתיקון המוצע אי
ראוי בשיטת משפט כ
וªשל .אי פסªו עומד בתªאין תימה שאף אי
קת ההגבלה ו לפיכך, אם
.ו חוקתיªיעבור, אי מוצע אפוא
לה
סירו
.מסדר היום