חומר רקע

2022 מדד אקים להכללה מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית 2022 מדד אקים להכללה 2 מדד אקים להכללה של אנשים עם מוגבלות 2022 שכלית בחברה הישראלית עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית- סקר בציבור מכון המחקר ״שווקים פנורמה״ יוסי ודנה, מנהל מכון המחקר ״שווקים פנורמה״- עיבוד וניתוח ייצוגים של אנשים עם מוגבלות שכלית- מחקר מדיה )2021( בתקשורת ״יפעת מחקרי מדיה״ עיבוד וניתוח: שיר גריידי קבוצות דיון של אנשים עם מוגבלות שכלית מועצה ארצית של מסנגרים עצמיים בחברה היהודית, מועצה ארצית של מסנגרים עצמיים בחברה הערבית וקבוצות סנגור עצמי של דימונה, חולון, ראשון לציון ורחובות. עריכה וכתיבה מנהלת המחלקה המשפטית,- עו״ד עירית גזית סנגור וקידום זכויות, אקים ישראל סנגור משפטי ומרכז מידע, אקים ישראל- עו״ד נועה בן שאול ניהול ועריכה מנכ״לית אקים ישראל- סיגל פרץ יהלומי ליווי מדעי יו״ר האגודה הישראלית לתקשורת- ד״ר עמית קמה עיצוב גרפי: אלישבע סטודיו לעיצוב 2022 תל אביב, מאי-אקים ישראל 3 2022 מדד אקים להכללה מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית עמדות הציבור .א מאז השיקה עמותת אקים ישראל את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית, :ניכרת מגמת שיפור משמעותית בעמדות החברה כלפי אנשים כך למשל ), כיום, סבור כי מרכז חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית81%( רוב הציבור צריך להיות בקהילה. זאת, לעומת סקר עמדות הציבור שערכנו עבור מדד מהנשאלים סברו שאנשים עם42% שבו רק2014 ההכללה הראשון בשנת .מוגבלות שכלית צריכים לגור בקהילה ולא במסגרת נפרדת בעוד שרק אחוז אחד מהציבור היום סבור שאדם עם מוגבלות שכלית מסוכן מהנשאלים שאדם עם25% לעצמו או לאחרים, במדד ההכללה הראשון סברו .מוגבלות שכלית עלול להיות מסוכן ואגרסיבי ) של אנשיםInclusion( אקים ישראל יזמה את פיתוחו של מדד הכללה2013 בשנת עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. מדד ההכללה בוחן במשך השנים את השינוי של עמדות הציבור ביחסו כלפי האנשים עם מוגבלות שכלית, את מידת ההכללה שלהם ומדרג את עמדות הציבור הרחב כלפיהם בנושאים שונים. במקביל, בוחן מדד ההכללה את עמדותיהם ותחושותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית ביחס החברה כלפיהם באמצעות דיונים פתוחים. מדד ההכללה של אקים משמש כלי למדידת שינוי עמדות בקרב הציבור וכן לבחינת המדיניות והשירותים, הניתנים לאנשים עם מוגבלות שכלית לצורך שיפור וטיוב המענים. תקציר ממצאי המדד באשר לעמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית וכן בחינת תדמיתם וייצוגם בכלי התקשורת (בדגש על תכני אקטואליה): 2022 מדד אקים להכללה 4 ייצוגים של אנשים עם מוגבלות שכלית בתקשורת .ב ) של אנשים עם מוגבלות שכלית27%( למעלה מרבע מהאזכורים החדשותיים .)באמצעי המדיה שנסקרו שיקף את תפיסת המסוגלות של האנשים (היבט חיובי .) עסקו בהכללה ושילוב בחברה21%( כחמישית מהאזכורים מהאזכורים האנשים עצמם (אנשים עם מוגבלות שכלית) התראיינו14%-ב .)והשמיעו את קולם (בעיקר בנושאים של הכללה ושילוב :"לצד זאת מצאנו גם את הממצאים הבאים ממחקר "יפעת אנשים עם מוגבלות שכלית נמצאים בתת ייצוג באמצעי התקשורת (פחות .) מכלל הכתבות והאייטמים האקטואליים עסקו בהם0.07%-מ מהאזכורים של אנשים עם מוגבלות שכלית נקשרים למוחלשות (מקרי40% אלימות, קשיי קיום, שיח רפואי ומחקרים בתחום הרפואה, טיפולים, בדיקות .)לפני ובמהלך הריון ועוד מהאזכורים של אנשים עם מובלות שכלית אין התבטאות ישירה של86%-ב . מהאזכורים יש התבטאות של בני משפחה20%-אנשים עם מוגבלות שכלית. ב יותר מאזכורים50%-כן מצאנו שהמונח "חוסים", המקטין את האנשים, מופיע ב של אנשים עם מוגבלות שכלית (באייטמים על מוגבלות). לצד זאת, חשוב לציין שמצאנו, כי המונח "אנשים עם מוגבלות שכלית" כבר הפך לרווח והוא המקובל מהאזכורים עדיין17%- מהאזכורים). רק ב52%-באמצעי המדיה השונים (ב ."נעשה שימוש במונח הארכאי "פיגור שכלי 2022 מדד אקים להכללה עמדותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית .ג גם במדד זה, ביקשנו לתת את הבמה לאנשים עצמם ולשמוע מהם כיצד הם רואים את הייצוג של הקבוצה אליה הם משתייכים בתקשורת. בין היתר, ניתן ללמוד ,מדבריהם של האנשים, כי הם היו רוצים לראות יותר אנשים עם מוגבלות בתקשורת בהקשרים שונים, יומיומיים. בנוסף למדנו שסיפורי ההצלחה של אנשים עם מוגבלות (הצלחתה של להקת "שלווה", המדליה של הספורטאים עם המוגבלות במשחקים .הפרא אולימפיים), מחזקים במידה רבה את התדמית שלהם בעיני עצמם .""כל הכבוד שהוא הגיע ליעד שלו ואשמח ליישם את היעדים שלי כמוהו 30 ,רובא יונס טהא "אני יכולה להצליח בהרבה דברים. זה נותן לי כוח". 34 ,אורטל טולדו "זה גורם לי להרגיש שאני יכולה. זה לא משנה אם יש מוגבלות או אין מוגבלות תמיד אפשר להגשים את החלומות". 24 ,אושרת מדלסי 2022 מדד אקים להכללה 5 2022 מדד אקים להכללה מתודולוגיה אנשים518 סקר עמדות הציבור נערך ע"י אקים באמצעות ראיונות טלפוניים של .א המהווים מדגם מייצג של החברה בישראל ע"י מכון "שווקים פנורמה" בראשות מר יוסי ודנה. הסקר בחן את העמדות הכלליות של הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות .שכלית והכללתם בקהילה מעבר לסקר הכללי, בשנה זו בחרנו להתמקד באופן ספציפי בייצוגים תקשורתיים של .ב אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות חברת "יפעת מחקרי מדיה" ובליווי מדעי של ד"ר .עמית קמה, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת במחקר נסקרו אמצעי התקשורת המובילים בישראל בתקשורת המודפסת, המקוונת . במחקר בדקנו בכמה אייטמים30.10.2021 - 01.01.2021 והמשודרת בתקופה שבין "במהלך תקופה זו נעשה שימוש בביטויים: "מוגבלות שכלית", "חוסים" "תסמונת דאון .ו"פיגור שכלי", ונערך ניתוח תוכן איכותני הבוחן את אופי הייצוג בניתוח כלל ממצאי המדד לעיל אנו מסיקים כי המגמה החיובית באשר להכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה, המשתקפת בעמדות הציבור הרחב, אינה באה לידי ביטוי באופן מלא ומספק בייצוגים של האנשים עם מוגבלות שכלית בתקשורת, והדרך עודנה ארוכה לייצוג שוויוני וחיובי של אנשים עם מוגבלות שכלית. כמו כן, השימוש הרווח במונח "חוסים" מקטין אותם ומטשטש את אנושיותם, אישיותם ופניהם של אנשים עם מוגבלות באמצעי המדיה. ההערכה שלנו היא, כי השינוי המשמעותי בעמדות הציבור ביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית ולזכותם לגור בקהילה, נובע בעיקר ממדיניות בפועל של הכללה, ומהנוכחות המוגברת של אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מוגבלות שכלית בפרט בקהילה, כשהם גרים בדירות בקהילה, משרתים בצה"ל, עובדים בשוק החופשי, בפעילויות עם האנשים בבתי הספר ובפעילויות פנאי בקהילה. הסיקור התקשורתי בתכני האקטואליה, כפי שעלה במחקר יפעת, לא משקף זאת מספיק, אך השטח אומר את דברו ומשפיע על עמדות הציבור. אקים פועלת לקדם את החיים בקהילה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית בכל תחומי החיים, ובתוך כך, לקדם גם את ייצוגם של אנשים עם מוגבלות שכלית בתקשורת, באופן שייצג נאמנה את היותם חלק בלתי נפרד מהקהילה: להראות אותם יותר ובעיקר בהקשרים של מסוגלות, להשמיע את קולם (באופן ישיר ובלתי אמצעי) וכן להשתמש בביטויים שמכבדים אותם. 2022 מדד אקים להכללה 6 2022 מדד אקים להכללה "מקדם בולטות": לשם מתן משקל גדול יותר לכתבות שעסקו באופן נרחב במוגבלות ,שכלית לעומת כאלו בהן המוגבלות השכלית רק אוזכרה בחלק קטן מהאייטם (למשל כתבה רפואית עם אזכור זניח), ניתן משקל גבוה יותר לאייטם בו מידת הבולטות של .המוגבלות השכלית הייתה משמעותית ניתוח דיונים שהתקיימו בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית – על מנת להבין את זווית .ג הראייה, הצרכים והרצונות של אנשים עם מוגבלות שכלית באשר לתדמיתם בתקשורת, – יהודים וערבים בשש קבוצות מרחבי הארץ40 נערכו קבוצות דיון. בדיונים השתתפו המועצה הארצית של המסנגרים העצמיים (אנשים עם מוגבלות שכלית) בחברה ,היהודית, מועצה ארצית של החברה הערבית וקבוצות הסנגור העצמי מדימונה, חולון .ראשון לציון ורחובות. חלקם מתגוררים במסגרות דיור תומך וחלקם בבית המשפחה הדיונים התמקדו במידת החשיפה של אנשים עם מוגבלות שכלית כפי שהם חווים אותה בטלוויזיה. וזאת משום שהיא כלי התקשורת המרכזי ולעיתים הבלעדי עבורם .לצריכת תכני אקטואליה 2022 מדד אקים להכללה 7 ממצאי המדד עמדות הציבור .א ) סבור כי מרכז חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית צריך להיות 81%( רוב הציבור בתוך החברה והקהילה, ולא במסגרת סגורה ומרוחקת מהקהילה. במדד ההכללה משנת מהציבור סברו, כי אדם עם מוגבלות שכלית צריך לחיות בקהילה ולא42% ,2014 .במסגרת נפרדת את המגמה החיובית ניתן למצוא גם בנתון הבא: בעוד שרק אחוז אחד מהציבור היום סבור, כי אדם עם מוגבלות שכלית מסוכן לעצמו או לאחרים, הרי שבמדד ההכללה מהנשאלים, כי אדם עם מוגבלות שכלית עלול להיות מסוכן ואגרסיבי.25% הראשון סברו )ממצאי המחקר (של יפעת מסוגלים או מסכנים? תפיסת הרחמים אל מול מסוגלות .א 40% ,)) נקשרים במסוגלות (שילוב בחברה ובתעסוקה27%( יותר מרבע מהאזכורים מהאזכורים של אנשים עם מוגבלות שכלית נקשרים למוחלשות (מקרי אלימות, קשיי קיום, שיח רפואי). היתר הם אזכורים ניטרליים (למשל, אזכורים על פעילות .)של עמותות חשוב לציין, כי חצי מהאייטמים שנקשרו במסוגלות של אנשים קודמו על ידי העמותות כמסייעות לאנשים עם מוגבלות. כך שלמעשה, האייטם אמנם שיקף מסוגלות, אבל עצם העובדה שמדובר בפעילות של עמותה יש בה כדי לחזק דווקא .מסר סמוי של חוסר מסוגלות וצורך בתיווך ובסיוע ?היכן צריך להתגורר אדם עם מוגבלות שכלית בקהילה 81% מחוץ לקהילה 7% לא יודע/ת 12% 2022 מדד אקים להכללה 8 :דוגמאות לכותרות הנקשרות לתפיסת המסוגלות "קבלו אותן – תוכנית ייחודית שמכשירה נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ynet באתר28/6/21 פורסם ביום- "בעבודה במסגרות החינוך לגיל הרך פורסם ביום - "״אני כמוכם": סיפורו של השחקן הישראלי הלוקה בתסמונת דאון 13 בחדשות ערוץ13/2/21 - ""בדלתא משלבים כבר שנה דוגמנים עם מוגבלות. למה רק עכשיו שמנו לב באתר גלובס3/2/21 פורסם ביום דוגמאות לכותרות הנקשרות לתפיסת הרחמים: - ""תושב אשקלון מואשם באונס ומעשים מגונים בצעירה עם מוגבלות שכלית ynet באתר3/1/21 פורסם ביום "צעיר עם מוגבלות שכלית נותר במעצר כי לא נמצאה לו מסגרת" בעיתון הארץ7/7/21 פורסם ביום יש להדגיש, כי גם כאשר מדוברים באזכורים של מסוגלות, בדרך כלל מדובר במה שד"ר קמה מכנה "נכה על שגרתי". זהו דימוי נפוץ ביותר של אדם עם מוגבלות, המצליח לבצע משימות פשוטות ושגורות. פעילויות שעבור אנשים ללא מוגבלות אינן נחשבות כבעייתיות יחסית מעידה על -או כמְ שּוכֹות רציניות. עצם העובדה שהוא הצליח לבצע משימה פשוטה -רגילות. אולם, ההאדרה של ההישגים-דופן ועל כך שהוא ניחן ביכולות בלתי-רצונו היוצא כביכול הללו משמעּה שאין החברה מצפה מהאדם עם המוגבלות להגיע להישגים כלשהם. הציפיות ממנו הן כה נמוכות וירּודֹות עד כי כל "הישג" נחשב להצלחה כבירה. כלומר, הוא כביכול עקב הישגים בנאליים. הציפיות החברתיות ממנו הן -זוכה לסיקור תקשורתי חיובי לכך כל פעולה שגרתית -ירודות ומצטרפות לנטייה להעלים אותו מן החלל הציבורי; אי מהווה הישג הראוי לשבח. יתרה מכך, בטקסטים תקשורתיים רבים, ובהם כתבות עיתונות, תכניות טלוויזיה וסרטים, עלילתיים ותיעודיים כאחד, משמשת המגבלה כמטפורה לניצחון רוחו של האדם, הנאבק במגבלות שמטיל עליו גופו ומשמש כמופת להצלחה במאבק כזה. טקסטים אלו מדגימים את יחס החברה כלפי האדם עם המוגבלות, הנע בין רתיעה ורחמים (המלווים לא פעם גם באכזריות), לבין התפעלות מוגזמת; בין התייחסות ישירה למגבלותו לבין "השראה רוחנית" שמציע אותו אדם, בעיקר כאשר יכולותיו הקוגניטיביות והישגיו מתגלים כאילו הם יוצאי דופן. ייצוג רווח אחר הוא כזה שנועד לעורר חמלה (שמקורה ביצירת הזדהות כללית עם סבל. אך לא בניסיון להכיר את האדם המיוצג. 2022 מדד אקים להכללה 9 ,באופן כללי, מדובר בייצוגים סטריאוטיפיים הגוזרים על כל חברי הקבוצה גורל אחד אישיות אחת ומהות בלתי משתנה ואחידה. ייצוג של אנשים עם מוגבלות כמי שמנהלים את חייהם, כשהמגבלה היא מרכיב נוכח בהם אך לא המרכיב המגדיר את זהותם, כמעט שאינו קיים בתקשורת. בקבוצות הדיון נדונה סוגיה זו של תפיסת המסוגלות באריכות. כשנשאלו האנשים אם יצא להם לראות אדם עם מוגבלות שכלית בטלוויזיה, התשובות היו לרוב חיוביות ובהקשרים של מסוגלות. הם הצביעו בחיוב על הדוגמאות הבאות: ההשתתפות של להקת -שלווה באירוויזיון, תכניות על שילוב בעבודה של אנשים עם מוגבלות, המשחקים הפרא אולימפיים ועוד. בחלק ניכר מהתשובות הם לא התמקדו באנשים עם מוגבלות שכלית, אלא באופן כללי התייחסו לאנשים עם מוגבלויות. החוויה של האנשים בצפייה באנשים עם מוגבלות שהגיעו לטלוויזיה בזכות הישגים והצלחות הייתה טובה, מחזקת ומעודדת. ""כל הכבוד שהוא הגיע ליעד שלו ואשמח ליישם את היעדים שלי כמוהו )30 ,(רובה יונס טהא "אני יכולה להצליח בהרבה דברים וזה נותן לי כוח" )34 ,(אורטל טולדו "זה גורם לי להרגיש שאני יכולה. זה לא משנה אם יש מוגבלות או אין מוגבלות תמיד אפשר להגשים את החלומות" )24 ,(אושרת מדלסי האנשים ציינו, כי הצפייה באנשים עם מוגבלות שהוזכרו בהקשר של פגיעה בחסרי ישע עוררה בהם תחושת רחמים כלפי האנשים ורצון לעזור. פעמים רבות ניכר ניתוק בין האנשים עם המוגבלות אותם הם ראו בטלוויזיה לבין עצמם כאנשים עם מוגבלות. ")"כואב לי לראות איך שהם סובלים (המוגבלים )41 ,(רחלי אלל "הם מסכנים יש להם בעיות" )54 ,(יפעת רוזנשטיין מהתייחסויות האנשים ניתן ללמוד שצפייה באנשים עם מוגבלות ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית שהגיעו להישגים מחזקת את האנשים ואת התדמית שלהם בעיני עצמם. צפייה בכתבות על אלימות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית מחזקת תדמית של מוחלשות ומסכנות. 2022 מדד אקים להכללה 10 ?כשמדברים על אנשים עם מוגבלות שכלית – על מה מדברים .ב מגמת ההכללה בתקשורת ) עסקו בהכללה בחברה (לרבות בנושא של ייצוג22%( כחמישית מהאזכורים .)בתרבות – השתתפות של האנשים בסרטים, סדרות, הצגות ועוד ""מד''א והסיפור של הנער אליהו עם תסמונת דאון 22/4/21 על התנדבות נער עם מוגבלות שכלית במד"א, פורסם ביום 12 בחדשות הבוקר של ערוץ "מתנדבים לצה"ל עם מוגבלויות יצאו למסע מרגש עם לוחמי גולני" באתר מאקו7/1/21 פורסם ביום "חיים אחרים": סיפור על חברות אמיצה שתכבוש לכם את הלב." אתר ההארץ26/5/21 על סרט בהשתתפות שחקן עם מוגבלות שכלית, פורסם ביום ) עסקו באלימות ופלילים (בין אם האדם עם המוגבלות23%( כרבע מהאזכורים .)השכלית הוא הקורבן ובין אם הוא הנחקר/נאשם מטפל תקף חוסה וקיבל הסדר טיעון מגוחך בישראל היום8/8/21 פורסם ביום מהאזכורים עסקו בהיבט הרפואי – טיפולים ומחקרים (מחקרים בתחום הרפואי, 15% :טיפולים, בדיקות לפני ובמהלך הריון ועוד). למשל ""תביעה: רשלנות הובילה ללידת תינוק עם תסמונת דאון ynet באתר13/7/21 פורסם ביום "חוקרים מישראל ממליצים לכל הנשים לשקול לערוך בדיקת מי שפיר" באתר "וואלה"21/6/21 פורסם ביום פילוח של האייטמים לפי נושאים מצביע, כי תפיסת המוחלשות ביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית היא הדומיננטית. הם מוצגים כקורבנות, נדרשים לליווי ולתמיכה, חלשים, והכל תוך אימוץ המודל הרפואי של המוגבלות. גישה שמרנית, המבליטה את מוגבלותם של ). בעוד 2003 ,האנשים ומציגה אותם כמי שאינם מסוגלים לתפקד ולהשתלב בחברה (קמה שהספרות האקדמית ואף הציבור במידת מה מאמצים את המודל החברתי של המוגבלות, המבוסס על התפיסה, כי המוגבלות אינה עניין פרטני אלא חברתי. 2022 מדד אקים להכללה 11 שום דבר עלינו בלעדינו .ג מהאזכורים התבטא באופן ישיר אדם עם מוגבלות שכלית, בעיקר בהקשר14%-ב מהאזכורים התבטאו בני משפחה של אנשים עם20%-של מסוגלות ושילוב בחברה. ב .מוגבלות שכלית לכאורה, זהו נתון חיובי המצביע כי אנשים עם מוגבלות שכלית מקבלים במה ובהקשרים חיובים. אולם עדיין מדובר בשיעור נמוך של האזכורים ביחס לשיעור האנשים עם מוגבלות שכלית באוכלוסייה ועל הנוכחות מועטה (כלומר, הכחדה סמלית) של האנשים .בתקשורת, על גישה שעדיין מתווכת את האנשים ומאופיינת בפטרנליזם במידה רבה יש לציין, כי הנתון נמוך באופן משמעותי גם ביחס לדפוסי הייצוג של אנשים עם מוגבלות בכלל, ששם במחצית מן הכתבות והסיפורים שעסקו באנשים עם מוגבלות .)2015 ,הפניה הייתה אליהם ישירות כמרואיינים (קמה :דוגמאות להתבטאויות הישירות של האנשים ""הסטיגמה של אנשים עם צרכים מיוחדים היא קושי – פוסלים אותי עוד לפני שהכירו באתר מאקו8/7/21 פורסם ביום "אני כל כך אוהב וגאה בגן, זאת זכות בשבילי", מספר נעם בהתרגשות על מקום העבודה שעושה אותו מאושר, "הוא גורם לילדים לקבל יותר את השונה בצורה חיובית ומחבקת – מבחינתי זו סגירת מעגל". באתר מאקו 20/7/21 פורסם ביום "אחרי שאיאד נהרג פחדתי שגם לי זה יכול לקרות" ynet באתר30/5/21 פורסם ביום בקבוצות הדיון, לשאלה מה הם חושבים על אנשים עם מוגבלות שכלית המופיעים בטלוויזיה השיבו האנשים, בין היתר: ""טוב מאוד אנשים עם מוגבלות גם צריכים להיות בטלוויזיה )21 , (דביר אמיגה "יש מיליונים כמונו וצריך להקדיש זמן לאנשים שיש להם מגבלה" )35 ,(רונית שמואלי לסיכום, גם במחקריו של ד"ר קמה נמצא כי אנשים עם מוגבלות מביעים אהדה בלתי מסויגת לכל ייצוג תקשורתי שלהם. זאת, משום שהוא מסמן תקווה ומהווה מודל להזדהות -נראים והבלתי-ולהערצה. מיצּובם הבעייתי של אנשים עם מוגבלות בשוליים הבלתי נחשבים של החברה הישראלית מותיר אותם בעמדה של לַ קְ טָ נים, המחפשים באופן תמידי ונואש אחר דימויים של אנשים הדומים להם, המהווים עבורם מודלים לחיקוי, מקור לנחמה ולעידוד וגם כנציגים מכובדים של קהילתם. 2022 מדד אקים להכללה 12 רואים אותנו? תת ייצוג של אנשים עם מוגבלות שכלית בתקשורת .ד (הכחדה סמלית) 392- כתבות ואייטמים בתקשורת הארצית בתקופת הבדיקה, רק ב560,000 מתוך נמצאו המונחים "מוגבלות שכלית" ו/או "פיגור שכלי" ו/או "תסמונת דאון" כלומר בפחות . מכלל האייטמים0.07%-מ ,ייצוג הוא מעין הכחדה סמלית, שהיא תופעה רווחת בייצוג של קבוצות מוחלשות-תת .נוכחות מוחלטות לבין ניצנים זעירים של נוכחות ונראות-נראות ואי-הנע בין אי הייצוגים בעולם התקשורתי מסַ מלים את הקיום במציאות החברתית; ולהיפך: היעדרות הייצוג-משמעה הכחדה סמלית. הייצוג התקשורתי מהווה בעצמו משאב של כוח. אי משמר את מיקומן המשני ונחיתותן. נִראּות היא מונח חשוב בהקשר זה: הירארכית הכוח בַ חברה מתעצבת, מתחזקת ומשומרת הודות להגברת הנראות או הנוכחות .של החזקים על חשבונם של החלשים, שאין מתאפשרת להם נראות בעולם התקשורתי הכחדה סמלית, אם כן, ממומשת בעזרת דחיקתם של החלשים מן העולם התקשורתי .והימנעות מהצגתם על הבמה התקשורתית ?אז מה אם יש לי מוגבלות שכלית .ה מלבד אייטם אחד (על אדם עם מוגבלות שכלית שנפטר מקורונה), לא נמצאו בתכנים שנסקרו, אזכורים של אנשים עם מוגבלות שכלית, כאשר המוגבלות השכלית הייתה : מהאזכורים המוגבלות השכלית היא מהות האזכור88%-נתון שולי לנושא הכתבה. ב ""רווק השבוע: חולם על גבר שיראה אותי מעבר למגבלה ynet באתר13/7/21 פורסם ביום מהאזכורים המוגבלות השכלית אינה מהות האזכור אך היא חלק מרכזי בו:12% -ואילו ב ""זוג תובע את "כללית": בתנו נולדה עם פיגור ynet באתר3/1/21 פורסם ביום "מתנדבים לצה"ל עם מוגבלויות יצאו למסע מרגש עם לוחמי גולני" באתר מאקו7/1/21 פורסם ביום 2022 מדד אקים להכללה 13 בהתייחסות של האנשים עצמם לשאלה מה הם חושבים על הופעה של אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מוגבלות שכלית בפרט בטלוויזיה, הם השיבו בין היתר: ""אני מרגיש כאילו הם אנשים נורמליים ושאין להם שום בעיה )21 ,(דביר אמיגה "אני אדבר על חיי היום יום שלי. אני רוצה תכנית משלי" )29 ,(יקיר דינר איך מכנים אותנו בתקשורת? .ו מהאזכורים52%-שימוש במונחים מוגבלות שכלית/תסמונת דאון/פיגור שכלי: ב באמצעי התקשורת השתמשו במונח "מוגבלות שכלית", המצביע על התקדמות .פוגענית-והפנמה של מערכת המושגים החדשה, הלא מהאזכורים17%- מהאזכורים השתמשו במונח "תסמונת דאון". רק ב41%-ב .)נעשה שימוש במונח "פיגור שכלי". (בחלק מהאזכורים הופיע יותר ממונח אחד האחוז הניכר של המקרים בהם נעשה שימוש ב"מוגבלות שכלית" מצביע על הפנמה של תחושות האנשים עצמם, כי למונח "פיגור שכלי" יש משמעות מעליבה .או משפילה בהקשר זה יש לציין, כי המונח ״מוגבלות שכלית״ הוא המונח שבו בחרו האנשים עצמם, הוא המונח הרשמי של משרד הרווחה והביטחון החברתי החל משנת .2017 , אשר אף הוטמע בדברי החקיקה בשנת2012 "עמדות האנשים עצמם על השימוש במונחים הארכאיים "פיגור שכלי" ו/או "מפגר חוסר ידיעה מהו פיגור שכלי לבין דיווח על תחושות קשות כשהם שומעים נעו בין .את המונחים, הנחווים בעיניהם כפוגעניים "."אם ילד יקרא לילדה מפגרת הייתה מתחילה לבכות. זה לא נעים בכלל )23 ,(חיים רפאל "אני שומע את זה ואני מרגיש עצוב, אני לא אוהב לשמוע את זה" )21 ,(מוחמד עבאס "זה לא בסדר כשמדברים לאנשים עם מוגבלות בצורה כזאת. שידברו יותר יפה ובכבוד." )67 ,(רמי הנר "אני רגילה למילה הזו וזה כבר לא משנה לי כי אני מרגישה כמו נסיכה... אני אוהבת את עצמי". )30 ,(רובא יונס טהא 2022 מדד אקים להכללה 14 יותר מהמונח50%- שימוש במונח: "חוסה"/"חוסים": המונח " חוסים" מופיע בכ אנשים עם מוגבלות שכלית (באייטמים על מוגבלות). ההגדרה של חוסה בחוק היא שנה או מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או14 רחבה: "חוסה" – קטין שלא מלאו לו ). מונח זה1966-זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו; (חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו מבטא תפיסה מיושנת ופטרונית, וככלל מטשטש את הזהות האמיתית של האדם ומייצר ריחוק רגשי. בהקשר זה צריך לומר כי המונח הוא רחב ומתייחס לקטינים ו/או .)לבגירים עם מוגבלות (כל מוגבלות ולא רק מוגבלות שכלית , נחשפה פרשיית התעללות2022 נציין, כי לאחר עריכת המדד, בחודש פברואר אכזרית ומתמשכת באנשים עם מוגבלות שכלית המתגוררים במעון. בכל האזכורים במסגרת הסיקור התקשורתי (הנרחב יחסית) של הפרשה נעשה שימוש ."עקבי במונח "חוסה" או "חוסים :כותרות לדוגמא ""הזוועות במעון החוסים בראש העין נחשפות באתר וואלה חדשות9/2/22 פורסם ביום נאשמים נוספים בהתעללות במעון החוסים: "התעללות אכזרית בחסרי ישע"3" ynet באתר10/2/22 פורסם ביום 2022 מדד אקים להכללה 15 סיכום ומסקנות בניתוח כלל ממצאי המדד לעיל, אנו מסיקים, כי המגמה החיובית באשר להכללתם של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה, המשתקפת בעמדות הציבור הרחב, אינה באה לידי ביטוי מספיק בייצוגים של אנשים עם מוגבלות שכלית בתקשורת, ודרך עודנה ארוכה לייצוג שוויוני וחיובי של אנשים עם מוגבלות שכלית. ההערכה שלנו היא, כי השינוי המשמעותי בעמדות הציבור ביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית ולזכותם לגור בקהילה נובע בעיקר ממדיניות של הכללה, מהנוכחות ההולכת וגוברת של אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מוגבלות שכלית בפרט בקהילה כשהם גרים בדירות בקהילה, משרתים בצה"ל, עובדים בשוק החופשי, משולבים בפעילויות בבתי הספר ובפעילויות פנאי בקהילה. הסיקור התקשורתי בתכני האקטואליה לא משקף זאת מספיק, אך השטח אומר את דברו ומשפיע על עמדות הציבור. התקשורת ממשיכה להבליט את המוגבלות של האנשים בשיח עליהם, משקפת אותה יותר מאשר את מסוגלותם, לא משמיעה את קולם באופן ישיר ובלתי אמצעי, וכלל אינה מתייחסת אליהם באופן שוויוני ביחס לאוכלוסייה הכללית. אנו עדיין עדים לשימוש נרחב במונח "חוסים" באופן שמקטין את אנשים עם מוגבלות, מטשטש את אנושיותם, אישיותם ופניהם של האנשים. לצד זאת, ניכרת הפנמה מסוימת בחובה להנכיח את האנשים ולהשמיע את קולם תוך שימוש במונחים מכבדים (מוגבלות שכלית – בהקשרים של הכללה בחברה). אקים פועלת לקדם את החיים בקהילה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית בכל תחומי החיים, ובתוך לקדם גם את ייצוגם של אנשים עם מוגבלות שכלית בתקשורת, באופן שייצג נאמנה את היותם חלק בלתי נפרד מהקהילה: להראות אותם יותר ובעיקר בהקשרים של מסוגלות, להשמיע את קולם (באופן ישיר ובלתי אמצעי) ולהשתמש בביטויים שמכבדים אותם. 2022 מדד אקים להכללה 16 2022 מדד אקים להכללה 17 2022 מדד אקים להכללה 18 2022 מדד אקים להכללה 19 2022 מדד אקים להכללה 20 2022 מדד אקים להכללה 21