חומר רקע

:לכבוד חה"כ גלעד קריב יו"ר ועדת החוק, חוק ומשפט הנדון: עמדת ארגון בזכות לקראת דיון בוועדה ביום29.5.22 ' בנושא נהלי פתיחת חקירה משטרתית במקרה של פטירת אנשים אשר 'שהו בהוסטלים, במעונות ובמוסדות הניסיון בארץ ובעולם מלמד כי אנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות מוסדיות, בעיקר ,במסגרות סגורות חשופים במידה רבה יותר לפגיעה בזכויותיהם בשל היותן מסגרות מבודדות, רחוקות מהעין הציבורית. הזנחה, ניצול והפרת זכויות: מפגיעה בפרטיותם ועד לפגיעה מילולית, פיזית ומינית מכוונת, תנאי מחייה ל א ראויים עד לכדי מצבים המעלים חשד ל,הזנחה פגיעה מנותני שירותים או מגורמים מטפלים שיש בינם לבין האדם יחסי תלות או מרות, הם לעיתים, למרבה הצער, חלק ממציאות חייהם של אנשים עם מוגבלות החיים במסגרות דיור ובמוסדות סגורים. בחלק מהמצבים מדובר בהפרת זכויות העולה לכדי חשד ל ביצוע.עבירות פליליות ,ואכן לאורך השנים אנחנו עדים שוב ושוב לפרשיות חמורות של הזנחה ולעיתים אף התעללות באנשים עם מוגבלויות - לפני כשלושה חודשים נחשפנו לפרשייה המזעזעת של התעללות מתמשכת באנשים במוסד בני צי ון ואך לאחרונה נפטרו3 אנשים במוסד בית דפנה ורבים אחרים אושפזו כתוצאה מהרעלת מזון , מה שה עלה חשד חמור כי מותם של האנשים נגרם כתוצאה מכשלים והזנחה במוסד .ו הדוגמאות למרבה .הצער עוד רבות מפניות המגיעות לארגוננו , עולות מספר בעיות מהותיות בטיפול הגורמים השונים במצבים בהם עולה חשד לביצוע עביר ות פלילי ו ת בא נשים עם מוגבלות המתגורר ים :במסגרות מוסדיות 1. השתהות בדיווח על מקרים בהם עולה חשד ל מעשים פליליים ו בהגשת תלונות: במצבים רבים צוות מסגרת הדיור מתמהמה ב דיווח לגורמים הרלוונטיים במשרד הרווחה או בהגשת תלונה למשטרה ולעיתים אינו מדווח כלל מתוך רצון לטייח אירועים שהתרחשו .בין כותלי מסגרת הדיור גם כאשר מוגשת בסופו של דבר תלונה , פעולות ה נעשות בינתיים על ידי צוות מסגרת הדיור, גורמ ות ל א אחת ל .שיבוש ראיות ולזיהום החקירה ,בנוסף עצם השיהוי מקשה על חקירתו של כל אדם, לא כל שכן על חקירת ם של אנשים עם מוגבלות ה עשויים להתקשות במיוחד לזכור פרטים לאורך זמן ולשחז ר רצף אירועים בזמן . כך קרה במקרה של אישה עם מו גבלות שכלית המתגוררת במוסד, אשר סיפרה לצוות המ וסד כי נפגעה מינית יום קודם, על ידי אחד מעובדי המקום .. האירוע דווח למנהל המוסד ולמפקחת ממשרד הרווחה, אולם רק שבוע לאחר מכן הוגשה תלונה במשטרה מספר חודשים לאחר,הגשת התלונה הודיעה המשטרה כי התי ק נסגר מחוסר ראיות וזאת מכיוון ש בזמן שחלף בין האירוע להגשת התלונה .במשטרה זוהמה החקירה. רק לאחר הגשת עתירה לבית המשפט העליון נפתח התיק מחדש על משרד הרווחה להבהיר לכלל אנשי הצוות העובדים במסגרות הדיור את חובת הדיוו ח החלה עליהם במצבים בהם עולה חשד ל ביצוע עבירה פלילית , לרבות בעניין הגשת תלונה למשטרה וכן להנחותם בכל הנו גע ל פעולות מהן יש להימנע בכדי לא לשבש את הליכי החקירה ככל שתפתח כזו . 2. החלטות לגבי סגירת תיקים והימשכות הליכי החקירה וקבלת החלטות על הגשת כ :תבי אישום מ פניות המגיעות לארגוננו עולה כי תלונות על אלימות כלפי אנשים המתגוריים במסגרות דיור נסגרות לעיתים בעילה של חוסר עניין לציבור. אחרות נסגרות מחוסר ראיות, ל עיתים בתחושה שלא מוצו כל .כיווני החקירה ,בנוסף, ככל הידוע לנו במ צב בו אנשי צוות התמהמהו בהגשת תלונה למשטרה ונראה כי החקירה זו המה, המשטרה אינה חוקרת אפשרות לשיבוש הליכי משפט. קושי נוסף נובע מכך ש ה ליכי החקירה ו קבלת ההחלטות בשאלה אם יוגש כתב אישום אורכים לעיתי.ם מספר שנים ב יולי 2019 מת אפרים בן ברוך, אדם עם מוגבלות בן29 שהתגורר במוסד רמת חיפה כתוצאה מתקיפה. רק שנ תיים וחצי לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד עובד במוסד בחשד להמתה בקלות דעת ולהתעללות ותקיפה של חסרי ישע בגין מעשים נוספים .בהם נחשד כמו כן הוגשו כתבי אישום נגד5 אנשי צוות נוספים בגין תקיפה . תיק שנפתח בעקבות תלונה שהגישה אישה המתגוררת במוסד רמי ם בפרדס חנה כנגד אחת מעובדות המקום בטענה שזו האחרונה ,היכתה אותה ממתי.ן כבר שנתיים להחלטת הפרקליטות יש להנחות את הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובפרקליטות לנהוג במשנה זהירות בטרם מתקבלת החלטה על סגירת תיק כאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, ובפרט לאנשים עם מוגבלות במסגרות דיור , לבחון חשד לשיבוש הליכי חקירה כאשר מוגשות תלונות באיחור ולהאיץ את הליכי ההחקירה וקבלת ההחלטות בשאלה אם יוגש כתב אישום בתיקים אלו . כפי:שכתבו שופטי בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בעתירה כנגד סגירת התיק שהוזכר לעיל "לא נוכל לסיים מבלי לציין את החשיבות שנודעת לכך שדווקא מי שקולם לא נשמע, חוסים במסגרות סגורות, יזכו להגנה אפקטיבי ת של רשויות אכיפת .החוק נקיטת גישה של זהירות בקלה כבחמורה ...במקרים מסוג זה היא מתחייבת1" 3. ק ושי בהנגשת חקירות לאנשים עם מוגבלות במשטרה : חלק מהאנשים עם מוגבלות נחקרים אמנ ם על ידי חוקרים מיוחדים אבל אחרים לא זכאים לכך על פי חוק (אנשים עם )מוגבלות נפשית, חלק מהאנשים עם אוטיזם . במקרים כאלו חקירתם עשויה להשתבש בשל העדר ההתאמות ה דר נ שות להם בשל מוגבלותם . יש להסדיר את האפשרות להסתייע במנגיש צדק, אדם אשר הוכשר לצורך הנגשת הליכים משפטיים לאנשים עם מוגבלות וכן את .חובת המדינה לספק שירות זה 4. העדר כתובת יעילה, נגישה וזמינה עבורם כדי להתלונן בצורה בטוחה ודיסקרטית כאשר הם חווים :הפרות זכויות הניסיון מראה ,כי מנגנוני הפיקוח והבקרה הקיימים כיום במשרדי הבריאות והרווחה, אשר אחראים על הפיקוח המקצועי והמנהלי על מסגרות אלו אינם יעילים כמנגנוני בירור תלו נות. כך למשל, הורים לאנשים המתגוררים במסגרות מוסדיות חוששים לא אחת להתלונן שמא התלונה .תיוודע דרך מפקחי המשרדים המקצועיים להנהלת המוסד ויבולע לילדם אנשים רבים גם מתקשים מעשית להגיש תלונה באמצעות המנגנונים הקיימים, שכן הם אינם זמינים עבור מי שמתגורר במוסד ס גור. ואכן, רבים ממקרי הפגיעה באנשים עם מוגבלות נחשפו רק הודות למעורבותם של ארגוני חברה אזרחית, חברי כנסת או תקשורת . מקרים רבים אחרים כנראה לא נחשפו כלל . יש להקים אומבודסמן, נציב תלונות חיצוני בלתי תלוי אשר י היה משוחרר מהמתח המובנה ביחסי הגומלין שבין משרדי הבריאות והרווחה לבין הגופים נותני השירותים, שיהיה בעל המומחיות הנדרשת בשמירה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, יגיע באופן .אקטיבי למסגרות הדיור, ויוכל להוות כתובת עבור דיירי המסגרות ובני משפחותיהם ,בברכה ד"ר עדי ת סרגוסטי, אחראית יישום מדיניות , ט לפון054-5314830 1 מתוך פסק דין בג"ץ145/19 5 , פלונית נגד1 . מדינת ישראל– משרד המשפטים ; 2 . פלוני