חומר רקע
חומרים( מעכבי בערהPFAS
)
במקורות מים בישראל
ממצאי סקר ראשוני
חיים כץ
גיא גסר
הראל גל
ספטמבר
2020
הר
שות הממשלתית למים ולביוב
רח' בנק ישראל7
ירושלים, בנין ג 'נרי2
,
ת"ד
36118
ירושלים
91360
'טל7677623
-
074
[email protected]
חטיבת השרות ההידרולוגי
אגף איכות מים
מדינת ישראל
תודות
סקר ז
ה בוצע בשותפות מספר גורמים, להם נתונות תודותי
י -
המעבדת לאיכות מים באגף איכות מים, בה פותחו שיטות ובוצעו במסירות אנליזות למרכיביPFAS
.במים, ברמת אמינות גבוהה על אף מגבלות אובייקטיביות רבות
לד"ר תמר ברמן, טוקסיקולוגית המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, שכתבה את
הפרק הטוקסיקולוגי וסקירת הרגולציה במ.סמך זה
חברתLDD
בצעה עבורנו את תיאום הדיגומים, ביצועם, משלוח הדוגמאות למעבדות והקשר מול
.המעבדה בארה"ב. כמו כן, סייעה בפיתוח שיטת הדיגום
תקציר
מזהמי מים מקבוצתPFAS
(
Per- and PolyFluoroAlkyl Substances
) נמצאו בשנים האחרונות ברחבי
העולם במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה מהם שותים מיליוני בני אדם. חשיפה
ל חומרים אלו
במי שתייה מהווה סיכון בריאותי ממשי
,(פגיעה בגדילת העובר, פגיעה במערכת החיסונית
הגברת
)סיכון לתחלואה בסרטן ועוד החל בריכוזים נמוכים ביותר. תר כובותPFAS
, בשל תכונותיהן הייחודיות,
משמשות בטווח רחב מאוד של יישומים–
ציפויי מחבתות וסיר ,ים, תוספים דוחי שמן ומים לבדים
חומרים מעכבי בערה וכיבוי אש ועוד. היישום בעל ההשלכות הסביבתיות הכי משמעותיות הוא קצף
כיבוי המשמש לכיבוי שריפות של נוזלים דליקים, בו עו שים שימוש בכיבוי של תשתיות ומכלי דלק וכן
.כיבוי בעולם התעופה האזרחי והצבאי משפחתמשפחת
חומרים
זאתזאת מכונה 'מעכבי בערה.'
בשנים האחרונות, מעכבי הבערה החלו לקבל תשומת לב בשל גילוי השפעות בריאותיות קשות
בחשיפה אליהם בעיקר במי שתייה, לאחר שעשרות שנים הם נחשבו .כבטוחים לחלוטין לשימוש
המודעות לנושא בישראל נותרה נמוכה עד לאחרונה ו
השימוש ב חומרים ממשפחה זאת לא נתפס כבעל
סיכון. בהתאמה, א ין התייחסות מפורשת
למשפחה זאת
.בפקודת החומרים המסוכנים
,נכון להיום המדינה היחידה בעולם שקבעה תקן מחייב למי שתייה לחומרים ממשפחה זו היא קנדה
שקבעה ריכוז מירבי מותר של600
ננוגרם\
( ליטרppt
) שלPFOS
ו-
200
ננוגרם\
ליטר שלPFOA
.
במהלך יולי2020
, אימצה הוועדה המייעצת לתקני מי השתייה של משרד הבריאות, המלצה לתקן מי
שתיה לשתי
תרכובות אלה
בהתאם ל
ריכוזים שנקבעו בתקן הקנדי. החלטה זו התבססה, בין ה ,שאר
על
סקר שערכה רשות המים
לבדיקת נוכחות של קבוצת מזהמים זאת במקורות המים ובקידוחי הפקה
בישראל,
במחצית הראשונה של שנת2020
.
להלן עיקרי ממצאי הסקר-
1
.
,ריכוזי מעכבי בערה בקידוחי הפקת מי שתייה שנדגמו במהלך הסקר היו נמוכים מאוד ביחס
לריכוז
לא הגיעו אף ל-
60%
המ .ערך המומלץ לתקן מי שתייה שאימץ משרד הבריאות
2
.
נמצא קידוח מי שתייה בודד אליו הגיעו ריכוזים משמעותיים של מזהמיPFAS
,
שמקורם ככל הנראה
במתקן אימון כיבוי אש סמוך. גם בקידוח זה ריכוז המזהמים מגיע לכמחצית מתקן מי השתייה
.המומלץ בלבד
3
.
נמצאו ריכוזים גבוהים מאוד של מזהמיPFAS
תחת אתרי תשתית דלק בהם כובו שריפות דלק
.גדולות באמצעות קצף כיבוי
4
.
נמצאו ריכוזים נמוכים ומקומיים של מזהמיPFAS
תחת אתרי סילוק פסולות במקומות שונים בארץ.
5
.
נמצאו ריכוזים בינוניים של מזהמיPFAS
בקידוח ניטור בתוך שדה תעופה צ
באי וכן בקידוחי הפקה
סמוכים לשדות
תעופה- צבאי ואזרחי.
בשל הרכבם המיוחד של חומרים א
לו וריכוזי הגילוי והכימות הנמוכים
,הדרושים ישנו קושי בביצוע
אנליזות מעבדה אמינות לחומרים אלו ואין אף מעבדה
בישראל
.בעלת יכולות ביצוע אנליזות מתאימות
בשל כך, נשלחו כל דוגמאות המים שניטלו במסגרת סקר זה למעבדה מוסמכת בארה"ב ובמקביל
נשלחו הדוגמאות למעבדת רשות המים שפיתחה בתקופה זאת
שיטה ברמת אמינות טובה גם לטווח
הריכוזים
הנמוכים בסדר גודל מ ההמלצה לתקן מי השתייה. עם זאת, המכשור הקיים במעבדה איננו
מאפשר בדיקה אמינה ברמה הדרושה להסמכה לבדיקות מי שתי.יה
הפעולות הננקטות כחלק ממאמץ משולב של משרדי הבריאות, הגנה"ס ורשות המים ו
כ המשך לתוצאות
סקר זה–
א.
ניתוח הממצאים האפידמיולוגיים והרגולציה הרלוונטית הקיימת והמתהווה בעולם לצורך
אימוץ
תקן מי שתייה בישראל לחומריPFAS
.)(משרד הבריאות
ב.
ביצוע סקר הכולל עשרות בודדות של דוגמאות מים מקידוחי הפקת מי שתייה הנמצאים
באזורים להם פוטנציאל מסוים להגעת זיהום מרכיביPFAS
)(משרד הבריאות ורשות המים.
ג.
ביצוע סקר שימושים וניתוח סיכונים להגעת חומרים אלו לסביבה, במטרה להוות בסיס
לחקירות סביבתיות ממוקדות וכן קרקע ליצירת מתווה רגולטורי מקיף המתייחס לשימוש
.)בחומרים אלו במגוון היישומים הקיים (המשרד להגנה"ס
ד.
בחינה ממוקדת של אופני סילוק רכז קצף כיבוי שתוקפו פג, על מנת למנוע פגיעה במהלך
.הסילוק
ה.
העלאת מודעות בקרב המשתמשים, לסיכונים הכרוכים בשימוש בקצף כיבוי–
הן הברי אותיים
.לצוותי הכיבוי והן הסביבתיים
ו.
בחינת האפשרות
להכללת
מרכיביPFAS
., בפקודת החומרים המסוכנים
ז.
בחינת האפשרות להגבלת שימוש במרכיביPFAS
, במגוון היישומים בהם ישנם תחליפים
.זמינים, בדומה למדינות מערביות רבות
ח.
מאמץ ליצירת יכולות מעבדתיות לביצוע אנליזות אמינות לחומרים אלו בסביבה, במעבדות
.)רשות המים ומשרד הבריאות (בעיקר רכש ציוד אנליטי מתאים ולצדו פיתוח שיטות עבודה
ט.
.ביצוע חקירת מי תהום באתר היחיד שנמצא כרגע כמסכן באופן ממשי קידוח הפקת מי שתייה
י.
בחינת האפשרות לביצוע פיילוט לטיפול במרכיביPFAS
במים (רשות המים באמצע ות חברת
.)מקורות
1
.
רקע
1.1
. רקע כללי
מזהמי מים שמקורם בחומרים מעכבי בערה, נמצאים בשנים האחרונות במוקד התעניינות מחקרית
ורגולטורית בעולם בשל רעילותם הרבה אף בריכוזים נמוכים מאוד במי שתייה. בשנים האחרונות נמצאו
ריכוזים משמעותיים של חומרים אלו במי התהום ואף במי
שתייה,
במספר לא מבוטל של אתרים
בארה"ב ובאירופה.
משפחת החומרים בהם עוסק דו"ח ז'ה יכונה לצרכינו 'חומרים מעכבי בערה,
על אף שמשפחת חומרים
זאת משמשת ליישומים רבים ומגוונים, לצד היישום המרכזי–
.תוסף כימי המסייע בכיבוי שריפות
המשפחה הכימית אליה משתייכים חומרים א לו, היא פחממנים המותמרים על ידי קבוצות פלאור
מרובות-
Per- and PolyFluoroAlkyl Substances (PFAS)
.
במשפחה זאת, אלפי חומרים בעלי תכונות מגוונות המאפשרות דחיית שמן, מים וכתמים
וכן עמידות
כימית ו
ט
רמי
ת
גבוהה, השפעה על תכונות מתח פנים ועוד. תכונות אלו מאפשרות שימוש נרחב
בתעשיית ציפויי כלי בישול כדוגמת ציפוי טפלון המוכר, דחיית שמן ומים על ידי אריגים הספוגים
בחומרים אלו, כדוגמתGore-Tex
, תוסף מעכב בערה לאריגים ומזרונים, שימוש בתעשיות
האלקטרוניקה ועוד. השימ וש
המרכזי
בחומרים אלו שככל הנראה גורם לזיהום הסביבתי המשמעותי
.ביותר הוא קצף כיבוי אש ולצדו התעשייה המייצרת חומרים אלו
.שריפות גדולות המערבות בערה בטמפ' גבוהות מאוד, לא יכולות להיות מכובות באמצעות מים בלבד
בכיבוי שריפה של נוזלים דליקים, עושים שימוש בקצף כי בוי–
מים המעורבים
באחוזים בודדים של
רכז
חומר פעיל, היוצרים יחד בעת התזתם מזרנוקי הכיבוי קצף סמיך המקרר את
הדלק
הבוער ובעיקר
מבודד את חומר הבערה מהגעת חמצן מהאוויר ובכך 'חונק' את האש. החומרים הנפוצים ביותר
ששימשו לתכלית זאת מאז שנות ה-
50
של המאה ה-
20, מש
תייכים לקבוצת חומרי ה-
PFAS
.
בתחילת שנות ה-
2000
, החלו להתפתח שיטות אנליטיות המאפשרות לגלות ולכמת חומרים אלו במים
ובשנים האחרונות הש
ת כללו ונפוצו שיטות אנליטיות אלו, יחד עם ההבנה שחומרים אלו הם בעלי
.פוטנציאל פגיעה בריאותית בריכוזים נמוכים מאוד
שני חומרים ממשפחה זאת-
Per-FluoroOctaneSulfonate (PFOS)
ו-
Per-FluoroOctanoic Acid
(PFOA)
, מהווים את מוקד תשומת הלב המחקרית והרגולטורית
בשל תפוצתם הרחבה,
הן כחומרי
מוצא ביישומים נרחבים והן בהיותם 'קצה שרשרת' פירוק)טבעי (כימי ומיקרוביאלי
בסביבה, עבור
מאו ת תרכובות שונות בהן עושים שימוש ועל כן הם מהווים אינדיקציה לנוכחות מספר רב של חומרי
.מוצא ותוצרי ביניים של פירוק בתנאי סביבה שונים
במקורות מים ברחבי העולם–
בעיקר בארה"ב, אוסטרליה ואירופה נמצאו זיהומיPFAS
במער כות
אספקת מי שתייה שדרכם נחשפו באופן מתמשך מיל יוני צרכנים לריכוזים משמעותיים של מזהמים
אלוi.
במהלך העשור האחרון, מדינות רבות בעולם המערבי הח
י לו כללים המגבילים ואף אוסרים על שימוש
במרכיביPFAS
,שונים
כאשר בראשם עומדות
.שתי התרכובות שצוינו לעיל
1.2
. רקע טוקסילוקולוגי-
אפידמיולוגי של מרכיביPFAS
במי שתייה
והמלצה לתקן מי שתייה
התייחסות לנושא נוכחות מרכיביPFAS
,במי השתייה, עלה בוועדה המייעצת לתקני מי השתייה
המרוכזת במשרד הבריאות. להלן מובא תמצית הרקע הטוקסיקולוגי והרגולטורי שניתן על ידי ד"ר תמר
ברמן-
הטוקסיקולוגית הראשית של המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד.הבריאות
מחקרים בחיות מעבדה הראו כי חשיפה לPFAS
גורמת להשפעות על משקל הכבד, דיכוי של מערכת
החיסונית וכן השפעות על התפתחות העובר (כולל ירידה במשקל לידה). מחקרים בבני אדם, בקרב
אנשים שצרכו מי שתייה מזוהמים בPFOA
במשך לפחות שנה, הראו כי קיימת עלייה בסיכון ל כולסטרול
גבוה, פגיעה בבלוטת התריס, סרטן האשכים והכליה, השמנה בילדים, ירידה בתקופת ההנקה וכן יתר
לחץ דם בהריוןii.
בנוסף מחקרים בבני אדם מעידים על השפעות על הכבד, מערכת אימונית (חסינות
)וייצור נוגדנים), והשפעות על התפתחות (משקל נמוך, השפעות על השלדiii.
נכון לה
יום, מספר גדול של רשויות רגולטוריות בעולם גבשו ערכי סף במי שתייה למזהמים מקבוצת ה-
PFAS, אך מעטות
קבעו תקינה מחייבת. למרות ריבוי המחקרים וממצאים על השפעות בריאותיות בבני
.אדם, ערכים אלו מחושבים על בסיס ממצאים בחיות מעבדה
טבלה1
: מדיניות של גופים רגולטורים ומייעצים, לגבי ריכוז מירבי שלPFAS
במי שתייה
/גוף רגולטורי
מייעץ
ערך סף/ תקן
מחייב
מזהמים
מקבוצתPFAS
ערכים
(ננוגרם\ליטר)
בסיס טוקסיקולוגי
Environmental
Protection Agency
Health advisory
הצהרה על כוונה+
לקבוע תקן מחייב
בשנים הקרובות
PFOA
70
פגיעה בכבד
PFOS
70
ירידה במשקל גוף
European Union
הצהרה על כוונה
לקבוע תקן מחייב
בשנים הקרובות
PFAS
100 for
individual PFAS
500 for PFASs
total
--
גישה לקבוצות של
כימיקלים, בדומה
לחומרי הדברה
World Health
Organization
Europe
המלצה
PFOA
400
השפעות על הכבד
PFOS
400
השפעות על הורמונים
בלוטת התריס, שומנים
/ כולסטרול
Health Canada
תקינה מחייבת
PFOA
200
השפעות על הכבד
PFOS
600
) ערך סכומי+(
השפעות על הכבד
משרד הבריאות
המליץ
לאמץ את התקינה
ה
קנד
ית כערכי סף להערכה של ממצאי הסקר הנוכחי ,
בהתייחס למקורות מי שתייה . זאת מכיוון שמדובר בערכים מחייבים (לעומת ערכים שאומצו באופן
.)וולונטרי או הצהרתי על ידי גופים אחרים
כמו כן, הוועדה המייעצת לתקני מי שתיה, אימצה את המלצת
וועדה המשנה הכימית, לבחינה של כשנתיים א.ת אימוץ ערכים אלו, כתקן מחייב במי שתייה בישראל
בהתייחס לכל הנתונים לעיל, משרד הבריאות החליט כי בקידוחים בהם יימצא ריכוז גבוה מ–
60%
מערך הסף, ספק המים יידרש לבדיקה חוזרת
ולבדיקת קידוחים נוספים באזור,
העלולים להיות
מושפעים מאותו מקור זיהום. במידה
ו תמצא חריגה
מהתקן המומלץ , המשך הפעלת הקידוח יהיה
.בתנאי לבחינה של טיפול להרחקת המזהם
1.3
. מקורות הזיהום ומבנה הסקר
מקורות זיהום מי תהום המרכזיים במעכבי בערה המוכרים ברחבי העולם הם: תעשייה יצרנית של
מוצרים מבוססי מרכיביPFAS
, י בו יכ
,שריפות דלק גדולות
שדות תעופה צבאיים ואזרחיים, אתרי אימון
כיבוי אש מרכזיים.ומטמנות
קצף כיבוי, גורם זיהום מי התהום העיקרי במעכבי בערה, מגיע
למי התהום
במס' תרחישים מרכזיים-
א.
.)'כיבוי שריפות דלק גדולות (בתי זיקוק, חוות מכלי דלק וכו
ב.
אימון כיבוי אש בקצף (אימוני כיבוי אש בשדות תעופה בעיקר צבאיים ואתרי אימון כיבוי אש
.)מרכזיים
ג.
'הצפת' מסלולי נחיתת מטוסים בקצף כיבוי, כפעולה מונעת שריפה
.טרם ביצוע נחיתות אונס
ד.
מערכי כיבוי אש,
בתעשייה העושה שימוש בנפחים גדולים של נוזלים דליקים (בדרך כלל
.)ממסים
מהלך הלימוד וחקירת הנושא,
שנמשך ביתר שאת לאחר תום ביצוע סקר מי התהום הנוכחי, העלה
מספר תובנות: נוספות
בעייתיות
בסילוק רכז קצף כיבוי שתו
קפו פג לאחר כ-
6
שנים וייתכן והוא מהווה
מקור מרכזי לזיהום סביבתי (שפכים תעשייתיים, קרקע ומי התהום) וכן השימוש במערכות כיבוי בקצף
במפעלי תעשייה (ס.)עיף ד' לעיל
.בנוסף למדנו כי ישנה בארץ תעשייה יצרנית של קצפי כיבוי
הטיפול בזיהום מי התהום במעכבי בערה, בדומה לטיפול בזיהומים סביבתיים באופן כללי, דורש
התייחסות מערכתית ל'מעגל החיים המלא' של חומרים אלו–
ייצור, הפצה, אחזקה, שימוש ופתרון
קצה למוצרים פגי תוק.ף
רשות המים, בעקבות המידע הרב שהצטבר במהלך העבודה על נושא זה בחודשים האחרונים, חברה
משמעותית בצוות בין-
.משרדי בו שותפים משרדי הבריאות והגנה"ס, העוסק בכלל היבטי הנושא
סקר זה התמקד בדיגום קידוחים קיימים, באתרים בהם נותח שישנו הפוטנציאל הגבוה ביותר להגעת
מעכ.בי בערה אל מי התהום
בהתאם למיקוד זה, נדגמו קידוחי ניטור והפקה בתוך ובסמוך לאתרי שריפות דל
ק גדולות
שהתרחשו
ב
שנים האחרונות (בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד
), שדה
תעופה אזרחי (נתב"ג) וצבאי (חצור), אתרי
( אימון כיבוי אש
המרכז לבטיחות אש והערכות למצבי חירום בקיסריה וב ית הספר הארצי לכיבוי והצלה
בראשל)"צ ו
מספר מטמנות ברחבי הארץ.
בנוסף נדגמו קידוחים בסביבת2
מפעלי תעשייה ביטחונית
.)(ת.א.ת באזה"ת בני ראם וסייקלון בסמוך לכרמיאל
תוצאות סקר זה, נוסף על איתור פלומות זיהום והגנה על מערכת מי השתייה הארצית, משקפות באופן
ראשוני את
.התוצאות הסביבתיות של ייצור ושימוש בלתי מודע ומבוקר בחומרים מעכבי בערה בישראל
2
.
מטרות העבודה
עבודה זאת מהווה סקירה ראשונה של הימצאות חומרים ממשפחת מעכבי בערה–
PFAS
,
במקורות
המים בישראל.
להל ן מטרות
הסקר
–
2.1
.
ניטור חד פעמי(
snap-shot
) של מזהמיPFAS
במי התהום, במוקדים בהם נותח פוטנציאל גבוה
י לה מצאותם–
מתקני דלק גדולים
, שדות תעופה,
,מתקני אימון כיבוי אש
מטמנות ותעשייה.
2.2
.
.ניטור חד פעמי של קידוחי הפקה סביב מוקדי זיהום
2.3
.
אימות ומתן מסגרת ליכולות גילוי וכימות תרכובותPFOS
ו-
PFOA
על ידי מעבדת ,רשות המים
במג.בלות הציוד הקיים
2.4
.
מתן בסיס לתכנית ניטור מורחבת של מזהמיPFAS
.במקורות מים ובקידוחי הפקה
בנוסף, ממצאי דו
"ח זה ישמשו כחלק מהרקע המקצועי לדיון
בתקני מי שתייה עבור חומרים אלו בישראל
וכן להחלטות בנוגע להרחבת חקירות סביבתיות (על ידי או בהנחיית רשות המים והמשרד להגנת
.הסביבה), הממוקדות באתרים בהם יתגלה זיהום
3
.
שיטה
הסקר בוצע בשני שלבים עקרוניים–
3.1
.
ניטור תרכובותPFAS
במי תהום שנדגמו בקידוחי ניטור קיימים
, במוקד
י
ם פוטנציאליי
ם
לזיהום-
,בתי זיקוק, חוות מכלים
,שדות תעופה
.מטמנות ותעשייה ביטחונית
3.2
.
ניטור מזהמיPFAS
במתקני הפקת מי שת
ייה בקרבת מוקדי זיהום שאותר
ו בשל ב הראשון ובמספר
.מוקדים אפשריים נוספים
הדוגמאות ניטלו עבור ר שות המים על ידי חברתLDD
, על פי פרוטוקול שיפורט להלן ושוגרו במקביל
לביצוע אנליזות ב מעבדתcon-test®
במסצ'וסטס, ארה"ב המוסמכת לביצוע
אנליזותPFAS
במי
שתייה
ולמעבדת רשות המים.
3.3
. פרוטוקול הדיגום
פרוטוקול דיגום מי התהום לצורך אנליזתPFAS
, מבוסס על שיטות דיגום סטנדרטיות של קידוחי ניטור
והפקת מים לצורך אנליזת מזהמים במי שתייה. הדגש הנוסף המרכזי בדיגוםPFAS
הוא מניעת חשיפת
דוגמת המים לחומרים המכילים תרכובות פל
אור ו, ה
עלולות
ה
ליצור הפרעה לביצוע אנליזת התרכובות
המופלרות
, אותן
.אנו מחפשים דיגום קידוחי הניטור בוצע באמצעות משאבתLowFlow
וצנרתHDPE
או פוליפרופילן (לא טפלון) שנשטפו מס' פעמים במים מזוקקים נקיים מ-
PFAS
. ציוד המגן של הדוגמים
(כפפות ניטריל מיוחדות) גם הוא צריך להיות נקי מ-
PFAS
והדוגמאות אוחסנו בבקבוקי פוליפרופילן
250
מ"ל. פרוטוקול הדיג ום המלא נכתב על ידי חברתLDD
בהתייעצות עם מעבדתcon-test
ובאישור
רשות המים..
3.4
. אנליזות מעבדה
דוגמא מכל מקור מים פוצלה בשטח לכלי דיגום כפולים- עבור
מעבדתcon-test®
בארה"ב ו עבור
מעבדת רשות המים. מעבדת רשות המים ביצעה אנליזות לחומרים
PFOS
ו-
PFOA
בלבד. האנליזות
בוצעו שלא תחת הסמכה ו
ב מגבלת ציוד אנליטי שאיננו מותאם למדידת ריכוזי תרכובות מופלרות
.בריכוזים נמוכים
( הדוגמאות עברו תהליך מיצוי וריכוז בשיטת מיצוי בפאזה מוצקהSPE
) ונבדקו
במכשירLC-MSMS
בהתבסס על שיטתEPA 537.1
.
מעבדתcon-test®
ביצעה אנליזו
ת ל-
18
תרכובותPFAS
שהיא אנליזה סטנדרטית במי שתייה
בארה"ב. האנליזות בוצעו בהתאם לשיטתEPA 537.1
לאנליזת מזהמיPFAS
במי שתייה
(
DETERMINATION OF SELECTED PER- AND POLYFLUORINATED ALKYL SUBSTANCES IN DRINKING WATER BY SOLID
PHASE EXTRACTION AND LIQUID CHROMATOGRAPHY/TANDEM MASS SPECTROMETRY (LC/MS/MS)
) בדוגמאות
המים שניטלו מקידוחי הפקה ובשיטתSOP 434-PFAAS
המבוססת עלEPA 537.1
במים שאינם מי
( שתייהDetermination of Selected Perfluorinated Alkyl Acids (PFAS) by Solid Phase Extraction & Liquid
Chromatography/TandemMass Spectrometry (LC/MS/MS) in Non-Potable Water
)
, בדוגמאות שניטלו מקידוחי
.ניטור
4
.
ממצאים
בדו"ח זה מוצגות תוצאות סקר ראשוני להמצאות חומרים מעכבי בערה בערה
במקורות מים ו
ב קידוחי
.הפקה בישראל
הדו"ח מתייחס בעיקר לממצאי שתי תרכובות ממשפחה זאת–
PFOS
ו-
PFOA
. כפי שפורט בהקדמה
לעיל, ערכי ההתייחסות בהם נעשה שימוש בדו"ח זה הם הערכים שאומצו על ידי משרד הבריאות
כערכי סף זמניים במי שתייה-
200
ו-
600
ננוגרם\
ליטר עבורPFOA
ו-
PFOS, בהתאמה.
ממצאי הדו"ח המרכזיים, נוגעים למעשה לשני חלקיו–
הראשון, איכות מי התהום כפ י שנמדדו בקידוחי
ניטור והפקה תעשייתית במספר אתרים, בהם הוערך כי ישנו פוטנציאל גבוהה להגעת מזהמים אלו
( למי התהוםHot Spots
) והשני, איכות מים בקידוחי הפקת מי שתייה שנדגמו בקרבת האתרים המהווים
.פוטנציאל גבוה לזיהום מי תהום
,כאמור לעיל
נדגמו קידוחי ניטור קיימי ם בארבעה טיפוסי אתרים המהווים פוטנציאל משמעותי לזיהום
מי תהום בתרכובותPFAS
–
מתקני דלק גדולים, מטמנות, שדה תעופה ואתרי תעשייה צבאית.
בשלב
ה שני נערך סבב ניטור קידוחי הפקה בקרבת אותם מוקדי זיהום שאותרו וכן בקרבת מספר אתרים
.נוספים בעלי מאפייני פעילות דומים
טבלה2
:ריכוזי
מזהמיPFAS
(בריכוז של ננוגרם\
)ליטר בקידוחי ניטור באתרים תעשייתיים
אפיון אתר אתר
PFOS
PFOA
PFBS
PFHxA
PFHxS
PFHpA
PFNA
בתי זיקוק
בז"ן חיפהNT30
21,000
590
310
1,400
19,000
170
-
בז"ן חיפה נש12
230,000
1,700
13,000
16,000
64,000
640
-
פי גלילות חיפה
3,300
600
800
770
28,000
110
-
פז בתי זיקוק אשדוד
A103
600,000
25,000
13,000
41,000
100,000
4,900
-
פז בתי זיקוק אשדוד
N23
75,000
1,300
1,100
3,300
23,000
300
-
/פ נח ב זקוק אשדוד ת2
540
120
62
290
460
20
-
מטמנות
מטמנת עברון קנ1
6
-
-
-
2
-
-
מטמנת עברון ער10
17
6
-
15
6
-
-
נפ
בני ברק
1
-
17
14
14
57
6
-
בני ציוןW1 (
)מטמנת רעננה
81
130
44
48
98
20
-
בני ציוןW2 (
)מטמנת רעננה
-
5
20
22
2
2
-
הוד השרון
-
38
7
15
4
-
-
מטמנת רתמים8
450
100
28
36
150
8
-
מטמנת רתמים7
300
45
36
19
60
5
-
תעשייה
נת מבצע2
-
-
-
13
-
-
-
נת סייקלון מערב
9
47
5
14
15
10
3
שדה
תעופה
בסיס חצור
140
4
2
-
150
-
-
טבלה3
:ריכוזי
מזהמיPFAS
(בריכוז של ננוגרם\
)ליטר
בקידוחי הפקה ומקורות מים
אתר
PFOS
PFOA
PFBS
PFHxA
PFHxS
PFHpA
PFNA
המלצה לערך
ייחוס
600
200
-
-
-
-
-
מק נח קיסריה6
330
17
19
69
160
5.6
-
מק חולון14
-
-
-
-
-
-
-
שאיבת מי כנרת לעיר
טבריה
3
-
-
-
2
-
-
מק שפלת לוד16
58
6
4
13
46
5
4
פ יסעור הקיבוץ
-
-
-
-
-
-
-
פ בני ברק ט לפני טיפול
-
3
-
4
7
-
-
פ בני ברק ט אחרי טיפול
-
-
-
-
-
-
-
פ בת ים ח לפני טיפול
-
-
-
-
-
-
-
פ פארק רשל"צ2
4
-
3
7
11
-
-
מק נקז מזרחי16
3
-
2
7
12
2
-
פ חצור קיבוץ ב
-
2
5
8
15
-
-
מק יבנה413
94
75
30
89
150
10
-
פ שפיים ו
-
-
-
-
-
-
-
פ נטע חב
-
-
-
-
-
-
-
מק שקמה5
-
-
-
-
-
-
-
4.1
. מתקני דלק
נדגמו קידוחי ניטור במתחמי בז"ן ופי גלילות באזור מפרץ חיפה
)ופז בתי זיקוק אשדוד (פז"א,
באזור
התעשייה הצפוני של אשדוד. אתרים אלו נבחרו לניטור מעכבי בערה מכיוון שבחוות מכלי דלק
מאוחסנים דרך קבע כמויות גדולות של תרכיזי קצף כיבוי המיועדים לכיבוי שריפות במכלי הדלק
הגדול
ים וכן במתקנים התעשייתיים לזיקו ק. בבז"ן חיפה (דצמבר2016
) ופז"א (אוגוסט2017
)
אף
נעשה שימוש מסיבי בקצף
ל כיבוי אירועי שריפה גדולים. לא ידוע כעת מהו הרכב קצפי הכיבוי בהם
.נעשה שימוש לשם כיבוי שריפות אלו
בטבלה2
מרוכזות תוצאות ניטור מי התהום שבוצעו בקידוחי ניטור באתרים שונים. ניתן לראות ריכוזי ם
גבוהים מאוד של
מזהמיPFAS
, בחוות מכלי הדל ק הגדולות ומתקני זיקוק דלק–
בתי זיקוק נפט בחיפה
אש בו
דוד ו
ב
פי גלילות חיפה . ריכוזיPFOS
של עד230,000
ו-
600,000
ננוגרם\
ליטר וריכוזיPFOA
של
1,700
ו-
13,000
ננוגרם\
.ליטר בבז"ן חיפה ובפז בתי זיקוק אשדוד (פז"א), בהתאמה
ב קידוחי הניטור
באתר פי גלילות חיפה
נמצאו
ריכוזים נמוכים יותר של3,300
ו-
600
PFOS
ו-
PFOA
ננוגרם\ליטר ,
בהתאמה. מזהמים נוספים מקבוצתPFAS
נמצאו גם הם בריכוזים משמעותיים בקידוחי הניטור בחוות
.המכלים
בקרבת מתקנים אלו לא קיימת הפקת מי שתייה.
מזרחית למתקני הדלק הגדולים
ב אזור התעשייה הצפוני באשדוד, מצוי שדה החדרת מי הקולחין של
מפעל השפד"ן (שלב ליטוש הקולחין של מפעל ההשבה–
Soil Aquifer Treatment – SAT
.)
קידוח 'מק
יבנה413
'ה משמש כקידוח הפקה בטבעת החיצונית של אגן ההחדרה של מפעל השפד"ן, מפיק מים
מושבים באיכות מעולה להשקיה מע
ומק של כ-
80
מ'. הקידוח ממוקם כ-
300
מ' צפון מזרחית לחוות
מכלי הדלק 'פי גלילות אשדוד' וכ-
1,000
מ' ממתחם פז"א. בקידוח נמצאו ריכוזים של94
ו-
75
ננוגרם\
ליטר שלPFOS
ו-
PFOA
., בהתאמה
נראה כי הקידוח 'מושך' אליו פלומת זיהום מי תהום
שהמוקד שלה הוא תחת חוות המכל
ים, אך לא ניתן לקבוע זאת באופן חד משמעי.
קידוח 'מק שקמה5
' הממוקם סמוך מאוד לחוות מכלי הדלק הגדולה של קצא"א באזור התעשייה
הדרומי של אשקלון (לא נדגמו קידוח
י ניטור באתר זה כחלק מ
ה)סקר , הוא קידוח הפקת מי שתייה
היחיד שנדגם בקרבת מתקן
דלק גדול..
בקידוח לא נמצאו שרידי
מזהמיPFAS
.במים
4.2
. מטמנות
קידוחי ניטור מי תהום במס' מטמנות ברחבי הארץ, נבחרו לייצג את מצב מי התהום תחת מטמנות
בארץ. ניתן לראות כי בכלל המטמנות שנבחנו, נמצאו עקבות מזהמיPFAS, אם כי בדרך כלל בריכוזי ם
.נמוכים מאוד
מטמנת רתמים הממוקמת באזור התעשייה הצפוני של אשדוד (מצפון לאתר פז"א), פעלה
ה חל בשנות
ה-
60
של המאה ה-
20
ועד שנת2003
. באתר הוטמנו פסולות מעורבות של העיר אשדוד וכן פסולות
תעשייתיות וכימיות וכעשור לאחר סגירתה פרצו בה ספונטנית שריפות שדרשו התערבות של המשרד
לה גנת הסביבה. בשני קידוחי ניטור שנדגמו במהלך הסקר, נמדדו ריכוזים של עד450
ו-
100
ננוגרם\
ליטר שלPFOS
ו-
PFOA, בהתאמה. אזור רתמים אינ
נ
ו מהווה עתודת הפקת מי תהום לשתייה ,
אך באזור
י שנה הפקת מי קולחין להשקיה (טבעת קידוחי ההפקה החיצונית של אתר ההחדרה–
)שפד"ן.
ת חת מטמנת בני ציון ברעננה נמצאו ריכוזים לא מבוטלים של–
81
ו-
130
ננוגרם\
ליטר שלPFOS
ו-
PFOA
., בהתאמה ב ,'קידוח הפקת מי שתייה 'פ שפיים ו
ה
ממוק
ם כ-
800
,מ' צפון מערבית למטמנה
לא נמצאו
שרידי
מזהמיPFAS
.
תחת מטמנת הוד השרון נמצא ריכוז של
38
ננוגרם\
ליטר שלPFOA
ותחת המטמנה הישנה בבני ברק
נמצא ריכוזPFOA
של17
ננוגרם\
ליטר. תחת מטמנת עברון הממוקמת דרום מז' לנהריה, נמצאו ריכוזים
נמוכים של עד17
ו-
6
ננוגרם\
ליטרPFOS
ו-
PFOA
., בהתאמה
קידוח 'פ בני ברק ט' המפיק מי שתיה (לאחר טיוב) מאקוויפר החוף מעומק של כ-
45
מ', ממוק
ם כ-
290
מ' מערבית לקידוח
'נפ בני ברק2' המנטר את אתר ההטמנה הסמוך . במי הגלם המופקים בקידוח
נמצאו ריכוזPFOS
מזערי של3
ננוגרם\
ליטר ובמים שנדגמו לאחר תהליך הטיוב, לא נמצאו שאריות
מזהמיPFAS
.
4.3
. מתקני אימון כיבוי אש
במתקנים ייעודיים לאימון כיבוי אש בישראל, אין קידוחי ניטור למי התהום. במהלך הסקר נדגמו קידוחי
הפקת מי שתייה בקרבת שני מתקני אימון כיבוי אש מרכזיים–
בית הספר הארצי לכיבוי והצלה של
הרשות הארצית לכיבוי והצלה בראשל"צ וה
מרכז הארצי לבטיחות אש והערכות למצבי חירום הסמוך
לקיסריה.
קידוח 'פ פארק ראשל"צ2
' ממוקם בצמידות לבית הספר לכיבוי והצלה, מפיק מי שתייה מאקוויפר
החוף, מעומ
ק של כ-
90
מ'. בקידוח אותרו ריכוזים נמוכים מאוד של מזהמיPFAS
( במים4 ננוגרם\
ליטר
שלPFOS
). הדבר יכול
ל
נבוע מהעומק היחסית גדול ממנו מופקים המים ב
קידוח או מאופי ו\
צי ע או מות
האימונים באתר.
קידוח 'מק קיסריה6' המפיק מי שתייה מאקוויפר החוף בעומק של כ-
30
מ', ממוקם
ככ-
300
'מ
ממערב ל
מרכז הארצי לבטיחות אש והערכות למצבי חירוםחירום . בקידוח נמדדו ריכוזיPFOS
ו-
PFOA
של330
ו-
17
ננוגרם\
.ליטר זוהי
למעשה רמ ת הזיהום הגבוהה ביותר שנמדדה בקידוח הפקת מי
.שתייה במהלך הסקר כולו ריכוז ה-
PFOS
,שנמדד בקידוח מהוו
ה כ-
55%
מערך הסף הזמני למי
שתייה, שאומץ על ידי משרד הבריאות.
4.4
. שדות תעופה
שדות
ת עופה ובעיקר אלו הצבאיים, מוכרים במקומות רבים בעולם כגורם זיהום מאוד משמעותי של
תרכובותPFAS
במי התהום, ככל הנראה בשל החזקת נפחים גדולים של תרכיזי קצף כיבוי ובשימוש
אינטנסיבי בהם במהלך אימונים וכפרקטיקה
של מניעת שרפות
כהכנה
'ל'נחיתות אונס .
במהלך הסקר, נדגם
קידוח ניטור בודד בבסיס חיל האוויר חצור, בו פועל שדה תעופה צבאי משנת
1942
, תחילה כבסיס בריטי ואח"כ כשדה תעופה מרכזי של חיל האוויר הישראלי. בנוסף, נדגמו2
.קידוחי הפקה בקרבת בסיס חצור וכן קידוח הפקה נוסף בסמוך לנתב"ג
ב קידוח ניטור
ב בסיס חצור
נמדדו רי כוזיPFOS
של
140
ננוגרם\
.ליטר ב קידוח 'מק נקז מזרחי16
,'
המפיק מים מליחים מעומק של כ-
70
מ' באזור שוליו המזרחיים של אקוויפר החוף, ממוקם כ-
500
'מ
מדרום למתחם בסיס חיל האוויר חצור ו
ב קידוח הפקת מי השקיה 'פ חצור קבוץ ב' המפיק מים מעומק
של עשרות מ', ממוקם מס' מאות מ' מ
מערב לבסיס (כ-
1,000
מ' ממערב לקידוח הניטור שנדגם בסקר
קידוחי הניטור), נמצאו ריכוזים נמוכים של מזהמיPFAS
–
3
ננוגרם\
ליטר שלPFOS
בקידוח הנקז ו-
2
ננוגרם\
ליטר שלPFOA
.בקידוח החקלאי בקיבוץ חצור
מכיוון שבסיס חיל האוויר בחצור משתרע על שטח גדול מאוד, קידוח הנ יטור שנדגם במהלך הסבב
הראשון של הסקר נבחר באופן אקראי
ו ,עשוי לאפיין את שולי פלומת הזיהום או את המוקד שלו. מאידך
ישנה פעילות תעשייתית מחוץ לתחומי הבסיס, העלולה להוות גם היא מקור לזיהום המים שנמצא
.בקידוחי ההפקה
'קידוח 'מק שפלת לוד המפיק מי שתייה מאקוויפר ירקת"ן מעומק של כ-
30
'מ מפני הקרקע , ממוקם
כ-
500
–
1000
מ' מגדרות מתחמי התעשייה האווירית ונמל התעופה בן גוריון. בקידוח נמדדו ריכוזי
PFOS
ו-
PFOA
של58
ו-
6
ננוגרם\
ליטר. בדומה להערה לעיל בנוגע לקידוחי ההפקה הסמוכים לבסיס
חצור, גם
ריכוזי המזהמים שנמדדו בקידוח 'מק
שפלת לוד' עשויים לאפיין פלומת זיהום מי תהום
.שמקורו בפעילות התעשייתית הענפה באזור ולאו דווקא בנתב"ג
ממצאי דו"ח זה, נותנים
תמונה מאוד חלקית וראשונית בנוגע לזיהום מי תהום שמקורו
ב .שדות תעופה
נדרשת עבודת
חקר היסטורי, הן בנוגע לחומרים המוחזקים בבסיסי חיל האוויר ובשדות תעופה
אזרחיים והן בנוגע לאופי אימוני כיבוי אש במגזר זה
בישראלבישראל.
4.5
.
תעשייה
המגזר התעשייתי הוא מגוון ביותר.ועושה שימוש בטווח רחב ביותר של חומרי מוצא
כמו כן, כפי שפורט
ברקע לדו"ח, ישנם מגזרים תעשייתיים המחויבים
להחזיק מערכי כיבוי בקצף, בשל שימוש מסיבי
.בנוזלים דליקים (ככל הנראה, בעיקר ממסים). נושא זה לא היה ידוע לנו בעת תכנון וביצוע הסקר
סקר זה עסק באופן ראשוני,
אך ורק במפעלי תעשייה ביטחונית הקשורים בבניית חלקים לעולם
התעופה. במהלך סקר זה נדגמו קידוחי ניטור בסמ וך למפעל ת.א.ת (קידוח נת מבצע2
) באזור תעשייה
בני ראם ובסמוך ל
מ
פעל סייקלון באזור התעשייה בר-
.לב, הסמוך לכרמיאל
בקידוח 'נת מבצע2
' הסמוך למפעל ת.א.ת, נמדדו14
ננוגרם\
ליטר של תרכובת שלPFHxA
ובקידוח
'נת סייקלון מערב' הסמוך למפעל סייקלון, אותר ריכוזPFOA
של47
ננוגרם\
.ליטר
בקידוחי ההפקה
'פ
'נטע חב (המפיק מים מ
עומק של כ-
75
מ' מאקוויפר החוף ו
ממוקם כ-
600
מ' מערבית לקידוח הניטור
'נת מבצע2
)'
'ו'פ יסעור הקיבוץ (ה
מפיק מים מאקוויפר הגליל המערבי ו
ממוקם כ-
1,500
מ' מערבית
)למפעל סייקלון
לא אותרו
שרידי
מזהמיPFAS
.
נוסף לשני אתרים תעשייתיים אלו, נדגמו2
קידוחי הפקה הממוקמים בלב אזורי תעשייה בהם זיהומי
מי תהום מורכבים–
'מק חולון14' באזה"ת חולון (מפיק מי שתייה מעומק של כ-
50
' מ מ אקוויפר
החוף) ו- 'פ בת ים ח' (מפיק מי שתייה לטיוב, מעומק של כ-
80
'מ
מאקוויפר החוף) בא
זה"ת בת-
.ים
בקידוחי הפקה אלו, לא אותרו
שרידי
מזהמיPFAS
.במי התהום
,ההיקף המוגבל של סקר זה, אל מול המגוון העצום של מפעלים ותהליכים הקיימים במפעלי תעשייה
לא מאפשר להגיע לתובנות משמעותיות אל מול פוטנציאל הזיהום בתרכובותPFAS
שמקורן בפעילות
.תעשייתית
4.6
. כנרת
במי כנרת שנדגמו במתקן שאיבת מי שתייה לעיר טבריה, נמצאו ריכוז נמוך של3
ננוגרם\
ליטרPFOS
.
לא ידוע מקור אפשרי להגעת מרכיביPFAS
.למי הכנרת
5
.
סיכום, מסקנות והמלצות
דו"ח זה מציג את ממצאיו של סקר ראש
ו
ן שנערך בישראל ל נוכחות מזהמים ממשפחת מעכבי הבערה
–
PFAS
במי התהום באר
ץ . הסקר בוצע בשני שלבים–
דיגום קידוחי ניטור והפקה תעשייתית של מי
תהום בלב אתרים להם פוטנציאל גבוה להוות מקור לזיהום::
,מתקני דלק גדולים, שדות תעופה
מתקני
,אימון כיבוי אש מטמנות ואתרים תעשייתיים ולאחריו דיגום קידוחי הפקה בקרבת אותם מוקדים שזוה ו
.בשלב הראשון וכן בקרבת מס' אתרים נוספים
במהלך הסקר, לא נמצא קדוח מי שתייה ובו ריכוזיPFAS
הגבוהים מערכי הסף הזמניים למי שתייה
( שאומץ על ידי משרד הבריאות ואף לא לריכוזים הדורשים באופן רשמי המשך מעקב60%
מערכי
.)הסף
5.1
. סיכום עיקרי
הממצאים-
5.1.1
. לא נמצא אף
קידוח הפקת מי שתייה בישראל שריכוז מזהמיPFAS
בו,
חורג או קרוב לערך
המומלץ
.לתקן מי שתייה שאימץ משרד הבריאות
5.1.2
. נ מצאו ריכוזים גבוהים מאוד של מזהמיPFAS
ב מי התהום תחת בתי
ה זיקוק בחיפה ובאשדוד
-
.אתרי תשתית דלק בהם כובו שריפות דלק גדולות באמצעות קצף כיבוי
5.1.3
.
נמצאו ריכוזים בינוניים של מזהמיPFAS
בקידוח ניטור בסיס חיל האוויר בחצור וריכוזים נמוכים
.בלבד של המזהמים בקידוחי הפקה בסביבת הבסיס
5.1.4
.
נמצאו ריכוזים נמוכים של מזהמים בקידוחי הפקה סמוכים לנתב"ג. ייתכן ומקור זיהום זה איננו
בפעילות נתב"ג אלא בפעילות תעשייתית בסבי.בה
5.1.5
.
נמצאו לכל הפחות שרידי מזהמיPFAS
במי התהום תחת כל אתרי סילוק הפסולת שנדגמו
ובחלקם נמצאו ריכוזים משמעותיים יותר (רעננה ורתמים), נראה כי פלומות זיהום אלו
אינן
מ
תפשטת למרחק משמעותי מהאתרים
.ובמרביתם מדובר בריכוזים נמוכים ביותר
5.1.6
. מתקני אימון כיבוי אש עשוי
יםים
להוות גורם לזיהום מי תהום משמעותי–
קידוח הפקת מי
השתייה היחיד בו נמצאו ריכוזי מזהמים משמעותיים (מק קיסריה6
), נמצא במרחק
של כ-
300
'מ.ממתקן אימון אזרחי לכיבוי אש
5.1.7
.
.נמצאו שרידי מזהמים בקידוחי ניטור הסמוכים לאתרי תעשייה צבאית בתחום התעופה
שדות תעופה צב איים ואזרחיים וכן פעילות תעשייתית עשויים להוות פוטנציאל לזיהום מי תהום
במרכיביPFAS
אך במסגרת עבודה זאת לא ניתן להסיק מסקנות כלליות.בעניין
5.2
.
המשך הפעולות בנושא-
משרדי הבריאות והגנה"ס, יחד עם רשות המים, עורכים מאמץ מתואם על מנת לחקור ולהסדיר נושא
.זה בישראל
להלן עקרי הפעולות המבוצעות בימים אלו על כלל הגופים המעורבים-
א.
ניתוח הממצאים האפידמיולוגיים והרגולציה הרלוונטית הקיימת והמתהווה בעולם לצורך
אימוץ תקן מי שתייה בישראל לחומריPFAS
.)(משרד הבריאות
ב.
ביצוע סקר הכולל עשרות בודדות של דוגמאות מים מקידוחי הפקת מי שתייה הנמצאים
באזורים להם פוטנציאל מסוים להגעת זיהום מרכיביPFAS
.)(משרד הבריאות ורשות המים
ג.
ביצוע סקר שימושים וניתוח סיכונים להגעת חומרים אלו לסביבה, במטרה להוות בסיס
לחקירות סביבתיות ממוקדות וכן קרקע ליצירת מתווה רגולטורי מקיף המתייחס לשימוש
.)בחומרים אלו במגוון היישומים הקיים (המשרד להגנה"ס
ד.
בחינה ממוקדת של אופני סילוק רכז קצף כיבוי שתוקפו פג (לאחר כ-
6
שנים), על מנת למנוע
.פגיעה במהלך הסילוק
ה.
העלאת מודעות בקרב המשתמשים, לסיכונים הכרוכים בשימוש בקצ ף כיבוי–
הן הבריאותיים
.לצוותי הכיבוי והן הסביבתיים
ו.
בחינת האפשרות להכללת מרכיביPFAS
., בפקודת החומרים המסוכנים
ז.
בחינת האפשרות להגבלת שימוש במרכיביPFAS
, במגוון היישומים בהם ישנם תחליפים
.זמינים, בדומה למדינות מערביות רבות
ח.
מאמץ ליצירת יכולות מעבדתיות לביצו ע אנליזות אמינות לחומרים אלו בסביבה, במעבדות
.)רשות המים ומשרד הבריאות (בעיקר רכש ציוד אנליטי מתאים ולצדו פיתוח שיטות עבודה
ט.
.ביצוע חקירת מי תהום באתר היחיד שנמצא כרגע כמסכן באופן ממשי קידוח הפקת מי שתייה
י.
בחינת האפשרות לביצוע פיילוט לטיפול במרכיביPFAS
במים (
רשות המים באמצעות חברת
.)מקורות
6
.
מקורות
i Xindi et al. Detection of Poly- and Perfluoroalkyl Substances (PFASs) in U.S. Drinking
Water Linked to Industrial Sites, Military Fire Training Areas, and Wastewater
Treatment Plants. Environmental Science & Technology Letters 2016
ii Guelfo et al. Evaluation and Management Strategies for Per- and Polyfluoroalkyl
Substances (PFASs) in Drinking Water Aquifers: Perspectives from Impacted U.S.
Northeast Communities. Environmental Health Perspectives 2018
iii Environment Protection Agency. Drinking Water Health Advisories for PFOA and
PFOS. https://www.epa.gov/ground-water-and-drinking-water/drinking-water-health-
advisories-pfoa-and-pfos