חומר רקע

כ "ד אייר, תשפ"ב 25 ,מאי2022 לכבוד: חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה לקראת דיון הוועדה ב יום29.5.22 בהצעה לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה (חובות יידוע ותיקונים שונים), התשפ"ב– 2022 :רקע חוק זכויות נפגעי עבירה חוקק בשנת2001 .החוק כולל הוראות שענ ,יינן הגנה על הנפגע ועל פרטיותו וכן קובע את זכותו של הנפגע לקבל מידע על שלבי ההליך הפלילי, את ו זכותו להביע את עמדתו בפני הרשויות בצמתים מרכזיים של ההל.יך בבסיס החוק ניצבים עק רונות כבוד האדם של נפגע העבירה ; הכרה בפגיעה הקשה שחווים נפגעי עבירה ובני משפחותיהם, והכרה בחלקם החשוב של .הנפגעים בהליך אכיפת החוק ברקע ההצעה שלפנינו עומדות שתי הצעות חוק פרטיות שעברו קריאה טרומית ,אחת מאת יו"ר הועדה חה"כ גלעד קריב /(פ1044/24 )שעניינה בקביעת החובה ליידע את נפגעי העבירה בדבר זכויותיהם לפי חוק זה , ואשר ועדת שרים החליטה לתמוך בה, בכפוף לקידומ ה בתיאום עם משרדי המשפטים, הבט"פ, הרווחה, צה"ל והאוצר1 ; והצעת חוק נוספת של חה"כ יבגני סובה /(פ2535/24 ,) שעניינה בהרחבת זכות ה עמ ידה של הנפגע בפני בית המשפט , תוך מתן זכות טיעון לנפגע - באופן ישיר מול בית המשפט ובעל -פה - לעניין הסדרי טיעון ולעניין עונשו של ה נאשם ; ה נוסח שבפנינו שגובש בתיאום עם ,הממשלה מבוסס על שתי ההצעות הפרטיות , אך עורך בהן שינויים ותוספות בהתאם להמלצות וה ,ועדה לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי ,בראשות כב' השופטת בדימוס ד' ברלינר מחודש דצמבר2019 )"(להלן: "ועדת ברלינר. המדובר ו בו עדה שהתבקשה לאתר, לאפיין ולמפות קשיים שנפגעי עבירות מין חווים במערכות האכיפה השונות ובהליך השיפוטי, ולגבש פתרונות ישימים שיהיה בהם כדי ליתן מענה ראוי לצורכי .הנפגעים, לרבות הצעות לתיקוני חקיקה יצוין כי אחת ההמלצות המרכזיות בדו"ח הייתה מתן הזכות לנפגע עבירת המין להיות מלווה ע"י עובד סוציאלי, למן הגשת התלונה ועד לסיום ההליך המשפטי . עוד ,עפ"י מסקנות הועדה תחושות אבדן השליטה שמאפיי נות את סוג הפגיעה, כמו גם חומרתן של ,עבירות המין מביאים לכך שלקבוצ ת הנפגעים ה זו יש צורך מוגבר בקבלת מידע ישיר ו בזמן אמת מהרשויות המט פלות בתיק, וכן צורך בהגברת מעורבותם בהליך המשפטי. יחד עם זאת, קבעה הועדה , כי אין לשנות מאפיו האדוורסרי של ההליך הפלילי וכי אין להעניק לנפגע מעמד של צד נוסף להליך– אלא לחזק את מעמדו, לתת לו מידע רלוונטי, ולאפשר לו להביע עמדה בפני התביעה בשלבים השונים של ההליך2. נ וסח ה תיקון המוצע מצורף בזה . 1 החלטה מספר /חק581 של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום06.02.2022 . 2 'דו"ח הועדה, בעמ88 'ובעמ139 . ואלו עיקרי ההצעה : • סעיף17 לחוק הקיים קובע את זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בפני התביעה בנוגע להסדר טיעון שהיא מגבשת עם הנאשם, ואת חובת בית המשפט לברר עם התביעה כי אכן .קיבלה לידה את עמדת הנפגע בטרם גיבוש ההסדר בעקבות הצעת החוק של ,חה"כ סובה ,אך בשונה ממנה מוצע ע"י הממשלה לקבוע בסעיף17 (ד) את חובת בית המשפט לברר עם התובע מה היה תוכנה של עמדת הנפגע בעניין הסדר הטיעון טרם מתן החלטתו ; • סעיף18 הקיים קובע את זכותו של הנפגע להגיש "הצהרה בכתב", "על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו"בשל העבירה , לרבות נזקי גוף, רכוש, ונזקים נפשיים, ואת הזכות שהצהרתו .זו תוגש ע"י התביעה לבית המשפט במעמד הטיעונים לעונש הצהרה זו כוללת התחייבות שכל האמור בה הוא אמת ;ניתן לצרף לה מסמכים לתימוכין ; ו יש לנאשם אפשרות לחקור נגדית את הנפגע לגבי האמור בה. ב עקבות הצעת החוק ש ל ,חה"כ סובה מוצע ע"י הממשלה כי תוסף זכאות של הנפגע להציג לבית המשפט באופן בלתי אמצעי ובעל פה את הצהרתו על הפגיעה בו, ולקבוע כי "נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שמסר הצהרה בכתב כאמור לגוף החוקר או התובע, זכאי בנוסף, למסור את הצהרתו בעל פה בדיון האמור ." • הוס פת חובות יידוע לנפגע בתוספת לחוק – כאמור חוק זכויות נפגעי עבירה קובע, בין היתר, צמתים בהם יש ליידע את נפגע העבירה על שלבי ההליך הפלילי ,(כגון: סגירת תיק )הגשת כתב אישום, הפסקת ההליך מסיבות שונות ועוד , ובחלק מהם קבועה לו גם הזכות להביע עמדה )(בקשה לעיכוב הליכים שהגיש הנאשם, הסדרי טיעון, ועדות שחרורים ועוד. ,בהתאם להמלצות ועדת ברלינר:מרחיבה ההצעה את חובות היידוע גם לצמתים הבאים הודעה על הגשת בקשה לדיון נוסף לפי סעיף30 ;לחוק בתי המשפט הודעה על הגשת בקשה למשפט חוזר לפי סעיף31 ; לחוק ו בעבירות מין : הודעה על הגשת ערר על מעצר חשוד/נאשם, וכן הודעה על זכותו של הנפגע ,להוצאת צו הרחקה לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה תשס"ה– 2004 , ועל זכותו לסיוע משפטי בהליך זה, לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב– 1972 . כל אלו הן חובות המוטלות /על החוקר התובע לפי העניין , אשר מבוצעות באמצעות מערכת מנ"ע – מערכת ממוחשבת של המשטרה, שמעבירה הודעות לנפגעי העבירה . • עוד מוצע להוסיף חובת יידוע על שחרור קטין השוהה במעון חלף מאסר, שתוטל על משרד הרווחה . היערכות טכנולוגית שתאפשר ליישם סעיף זה מוערכת ע"י משרד הרווחה .בכשנתיים :השאלות שמוצע לדון בהן 1. אופן הבאתה של עמדת נפגע העבירה בפני בית המשפט- לעניין הסדר טיעון ולעניין העונש: הצעת חה"כ סובה מציעה כי לנפגע העבירה תינתן הזכות להביע את עמדתו בעל פה, ישירות בפני בית .המשפט, הן ביחס להסדר הטיעון שגיבשה התביעה עם הנאשם, והן השלב הטיעון לעונש ,לעומת זאת ועדת ברלינר ,שעסקה בנפגעי עבירות מין בחנה אם נכון ליתן לנפגע זכות עמידה ,עצמאית למול בית המשפט ו שללה אפשרות זאת3 .כך בין היתר כדי שלא לפגוע בהליך האדוורסרי , ו מכיוון ש ,תפקידה של התביעה הכללית היא לתת ביטוי הן לעמדת הנפגע, והן לשיקולים רחבים יותר, של שוויון באכיפה, ושל האינטרס הציבורי בכללותו. מתח זה, שבין רצונו של הנפגע להישמע בבית המשפט , לבין עקרונות שיטת המשפט הישראלי ת האדוורסרית– .הוא שעומד בבסיס הדיון, כשהנוסח המוצע מבקש לערוך איזון ביניהם ביחס להסדרי טיעון המליצה ועדת ברלינר כי ,במקרים המתאימים יביא התובע את עמדת נפגע העבירה בפני בית המשפט4. הנוסח המוצע מרחיב מעבר לכך וקובע, כי בכל עבירת מין או א לימות ,חמורה חובה על בית המשפט לברר עם התובע מה הייתה עמדתו של הנפגע . וזאת בניגוד למצב ,הקיים, בו בית המשפט רק מוודא רק את קיום הזכות הפורמאלית :קרי כי התביעה שמעה את הנפגע בטרם הציגה את הסדר הטיעון., מבלי לברר מה היה תוכנה של עמדה זו מוצע לדון ביתרונות ובחס רונות שיש לנוסח המוצע . מחד, הנוסח אינו נותן לנפגע העבירה להשמיע בקולו את עמדתו בבית המשפט, כפי הצעת החוק של חה"כ סובה. מאידך, הנוסח המוצע שומר על ,העקרון האדוורסרי ,והמקצועי בשלב ש פעמים רבות נימוקיו ראייתיים/משפטיים ושהתביעה הכללית מייצגת בו שיקולים נוספים - ועם זאת מחייב את בית המשפט לשמוע מהתובע מהי עמדתו של הנפגע, ולהביאה בחשבון שיקוליו ,ו מדובר בהרחבה מהמצב הקיים. ,ביחס לשלב הטיעון לעונש הנוסח המוצע מזכה את הנפגע ב זכות להישמע באופן בלתי אמצעי- אך לא ביחס לעונש הראוי לנאשם, כי אם ביחס לנזקיו שלו ולהשלכות הפגיעה עליו: תיקון 113 לחוק העונשין שנחקק בשנת2012 הבנה ,את שיקול דעתו של בית המשפט בענישה ,ובניגוד לעבר קבע הליך סדור לגזירת הדין הכולל , בשלב הראשון, את קביעת מתחם העונש הה ולם לעבירה בנסיבותיה, על רקע הפסיקה הנוהגת ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה , ובשלב השני את קביעת העונש ההולם לנאשם המסוים, על רקע נסיבותיו המיוחדות, לקולה ולחומרה. עוד רשאי בית המשפט לסטות מהמתחם שקבע- לקולה משיקולי שיקום, ולחומרה משיקולים של הגנה על .הציבור הצעת החוק של חה"כ סובה הציעה כי "נפגע עבירת מין או אלימות חמורה יהיה זכאי להשמיע את טענותיו בעל פה לעניי .ן העונש" בדיון הטיעונים לעונש 3 'עמ139 לדו"ח הועדה 4 'שם, בעמ140 . ועדת ברלינר לא דנה במפורש בשלב הטיעון לעונש, אך כאמור המליצה ,באופן כללי שלא ליתן לנפגע מעמד של צד להליך ,באופן שיפר את השיטה האדוורסרית, והרי, גם בשלב הענישה התביעה הכללית אמונה על האינטרס הציבורי– אשר לנפגע העבירה יש בו מ קום משמעותי , אך לא בלעדי – ו היא האמונה לטעון בהתאם לתיקון113 ,שתואר לעיל, ומתוך מחויבות לאחידות הענישה לשוויון, ולשיקולי ענישה נוספים, בהם הרתעה וגמול, אך גם .שיקומו של העבריין הנוסח המוצע נות ן חיזוק ל זכות קיימת שישנה לנפגע העבירה בסעיף18 לחוק להצהיר על נזקיו בכתב והופך אותה לזכות שרשאי הנפגע ליישם גם בעל פה . ההצעה מאפשר ת לנפגע להשמיע את דבריו בפני בית המשפט במסגרת הטיעון לעונש , ו לתאר בקולו את עוצמת הפגיעה בו ואת השלכותיה .עליו כך ניתנת לנפגע הזכות להישמע בקולו , ומנגד, זכותו מתוחמת לטיעון על הפגיעה בו , ו כפופה גם ל אפשרות של .חקירה נגדית מוצע לדון אם אין בהצעה, גם כפי נוסחה, כדי לפגוע בעקרונות שיטת המשפט, מחד, ומנגד לדון אם הזכות במסגרת המוצעת.אינה מוגבלת יתר על המידה 2. סיוג הזכות להצהרת נפגע בעל פה בעבירות אלימות במשפחה הנוסח המוצע קובע, כי בעבירות איומים/אלימות בתוך המשפחה , לא תחול זכותו של הנפגע להביע עמדה בעל פה על נזקיו אלא אם כן ביקש זאת . נוסח זהה ישנו בסעיף17 לחוק הקיים, ביחס לזכותו .של הנפגע להביע עמדה לעניין הסדר טיעון עם נאשם בעבירות אלו מוצע לדון ברציונל לסייג. מוצע לבחון אם הסיוג מוצדק בהליך שממילא ייעשה רק ככל ש הנפגע .יבקש את הזכות 3. :יידוע נפגע העבירה על זכויותיו כאמור ההצעה כוללת הרחבות לחובת היידוע של נפגע העבירה לצמתים נוספים של ההליך , בהתאם להצעת יו"ר הוועדה קריב, ו להמלצות ועדת ברלינר . מוצע לדון בהרחבות , ולבדוק אם יש צורך/אפשרות ליידע על זכויות נוספות . בין היתר, ועדת ברלינר המליצה להוסיף חובת יידוע של הנפגע לפני חזרה מאישום/התליית הליכים (מתן הודעה על כך לנפגע בדי עבד מוסדרת בפרט6 ,לתוספת השנייה .)המחייב ליידע בדבר הפסקת ההליך המשפטי מכל סיבה שהיא ביחס ל ידוע הנפגע על שחרור קטין ממעון נעול בו ריצה את עונשו חלף מאסר– מבקשת ההצעה לקבוע חובה שביצועה יידחה בשנתיים , לצורך היערכות טכנולוגית של משרד הרווחה. יובהר כי כיום ישנה לנפגע ה זכות לקבל מידע על שחרורו של .נאשם ממאסר ה רציונל של מניעת מפגש מפתיע עבור הנפגע עם הפוגע חל באותה המידה ,במצבים של שחרור ממעון והדרישה ליידע את הנפגע על שחרור כאמור חזר ה ועל תה .בשנים האחרונות מוצע לש מוע כמה קטינים ,משתחררים בחודש ממעון כאמור מדוע נדרש להמתין להיערכות ,טכנולוגית תקופה של שנתיים ו האם לא ניתן בינתיים לבצע יידוע פרטני ידני ? 4. :המלצות נוספות של ועדת ברלינר שאינן מעוגנות בנוסח המוצע • ליווי נפגעי עבירות מין ע"י עובד סוציאלי שהוכשר לצורך זה, ממועד הגשת התלונה ועד להליכים שאחרי גזר הדין 'כאמור מדובר בהמלצה מרכזית של הועדה הבינמשרדית בראשותה של כב' השופטת בדימוס ד :ברלינר"נושא מרכזי שחזר ועלה בידי הדוברים השונים שהופיעו לפני הוועדה הוא תחושת אי - הוודאות וחוסר ההתמצאות בהליך המלווים את נפגע עבירת המין לכל א .ורכו של ההליך הפלילי נפגעים רבים אינם מודעים לזכויותיהם, הם חסרי גישה לאנשי המקצוע הרלוונטיים, ובעקבות זאת חשים אבודים בשדה לא מוכר… הוועדה רואה לנכון לציין כי המלצה זו היא מן המרכזיות והחשובות שבהמלצות, ויישומה יכול להיות נקודת מפנה בהתייחסותו של נפגע בע בירת מין להליך הפלילי ובנכונותו להתלונן ולהעיד במשפ ט " 5 . נמסר, כי עוד עם קבלת הדו"ח החל משרד הרווחה להיערך עם תקנים והכשרות לליווי נפגעי עבירות .מין, וכי הליווי על ידו מתבצע כבר היום, אם כי בהיקף קטן שאינו מאפשר לעגן את הזכות בחקיקה מוצע לשמוע ממשרד הרווחה מתי יהיו ערוכים לחקיקה של סעיף כאמור , מה נעשה כיום ומהם .הפערים שיש להשלים • תיקון סעיף2 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו– 1955 שעוסק בהעדת ילד שטרם מלאו לו14 שנים. לפי החוק הקיים, ילד עד גיל14 "נחקר בידי "חוקר ילדים שעובר הכשרה מיוחדת. כמו כן, אין מעידים ילד שטרם מלאו לו14 על העבירות המנויות בחוק– שעיקרן עבירות מין ואלימות– אלא ברשות חוקר ילדים. בין היתר, בטרם מלאו לילד14 ,רשאי חוקר הילדים להעיד בבית המשפט .ולהגיש לבית המשפט את חקירת הילדים המוקלטת שערך לילד, וזאת במקום העדת הילד עצמו הצעת הועדה לא נועד ה להרחיב מנגנון זה מעבר לגיל14 . אלא מאי, סעיף2 ,לחוק קובע בנוסף ב כי מקרים שבהם חוקר ילדים התיר לילד שטרם מלאו לו14 להעיד בבית המשפט בעצמו– העדות תישמע בנוכחותו של חוקר הילדים, ובהתאמות שרשאי החוקר לבקש, או שרשאי בית המשפט לקבוע, כגון: העדה שלא באולם בית המשפט, כשהצדדים אינם לבושים מדי משפט, בנוכחות מלווה לפי בחירתו , כמו גם האפשרות להפסיק את עדותו של הילד ולקבל תחתיה את חקירתו המוקלטת, אם סבר בית המשפט לאחר ששמע את חוקר הילדים .כי המשך העדות תסב לו נזק ועדת ברלינר הציעה , כי התנאים האמורים להעדת ילד שטרם מלאו לו14 שנה, יחולו גם על ילד שמלאו לו14 ביום העדות ועל כן חייב לה ,עיד בעצמו ואולם טרם מלאו לו15 שנה. מוצע לקבל נתונים מהמשרדים הרלוונטיים כמה קטינים שנחקרו בידי חוקרי ילדים , מעידים מידי שנה בבית המשפט כשהם בין הגילים14 ל- 15 , ומהם הקשיים שמונעים חקיקה בהתאם .להמלצה האמורה 5 'עמ98 - 97 לדו"ח הועדה