חומר רקע
9
2 ב
מאי
2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
:הנדון הצעת )חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה
(תיקוני חקיקה), התשפ"ב–
2022
לקראת הדיון שצפוי להתקיים
בוועדת ה חוקה, חוק ומשפט
ביום30.5.2022
, נבקש להביא מספר
:התייחסויות הנוגעות לנפגעי עבירה קטינים במסגרת הצעת החוק שבנידון
ראשית, יש לראות את ההתייחסות לקטינים נפגעי עבירה בתוך הקונטקסט הרחב של התמודדויותיהם עם
.הפגיעה, ולא בפריזמה משפטית בלבד לפי דוח
הוועדה הציבורית לשינוי מדיניו ת ביחס לפגיעה מינית
,בתקופת הילדות
רק9%
מהנפגעים בילדות מגיעים להליכים משפטיים
עקב תלונה או דיווח .
1
כלומר–
כבר
היום הזירה המשפטית מיצבה עצמה כבלתי רלוונטית
בעבורם .
יש לעשות ככל האפשר כדי להגן על
האינטרסים הטיפוליים והשיקומיים של המעטים שבכל זאת מגיעים אליה, ולמנוע פגיעה נוספת שלהם
.בתוכה זאת, בפרט כאשר
בכל הנוגע לקטינים, חלק מההליכים מתנהלים עקב חובת הדיווח, ולא עקב בחירה
.שלהם להתלונן
במסגרת נייר ההכנה לדיון מיום9.5
מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה, ה ועלו מספר חלופות באשר לאופן
מימוש הזכויות שבהצעת החוק הנדונה, בכל הנוגע לנפגעים קטינים. אנו סבורים כי בבסיס עיצוב
החלופה
שתיבחר:, יש מקום לשים דגש על שני אינטרסים מרכזיים
1.
הגברת
תחושת השליטה והאוטונומיה של הנפגעים:
פגיעה מינית מאופיינת לרוב בחוויה קשה של
אובדן שליטה, בושה ואשמה, והליכים פליליים משחזרים ומעצימים תדיר את תחושת הפגיעה,
2
.בפרט האפשרות לחשוף חומרים אישיים וטיפוליים3
2.
הפחתת מנגנוני הפעלת לחץ הנובעים מפערי הכוחות המובנים:
ההגנה המוגברת המתבקשת ביחס
לקטינים, מתאימה לחיסיון מוחלט, בדומה לחיסיון עו"ד-
,לקוח. עם זאת קיים חשש ממתן הסכמת
הקטין/ה
לחשיפת מידע באופן המושפע מפערי הכוחות המובנים במסגרת המפגש שלו עם גורמי
סמכות וחוסר הבנה וידע מעמיקים בדבר השלכות ההסכמה (בפרט ביחס להמשך
ההליך, שבו
התביעה תוכל למסור את החומרים לידי ההגנה ללא ביקורת שיפוטית). על כן, יש מקום להיעזר
במנגנונים שמפחיתים לחץ ישיר כלפי הקטין /ה , מכוון או בלתי מכוון, למתן הסכמה לחשיפת
.החומרים הטיפוליים
1
'"'חייתי אבל לא הייתי–
"דוח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות
,(מכון חרוב
,אוניברסיטת תל אביב
2021
)
2
"למשל: ליאורה בילסקי "אלימות האלם: ההליך המשפטי בין חלוקה לקול עיוני משפט(כג2
)
421
,
444
(
2000
); ציפורה
האופטמן "אונס– יסו "ד ההסכמה ודיני הראיות
מעמד האישה בחברה ובמשפט
189
,
230
,(עורכות: פרנסס רדאי, כרמל שלו
מיכל ליבן-
,קובי1995
;)
Hadar Dancig-Rosenberg, Sexual Assault Victims - Empowerment or Re-victimization?
The Need for a Therapeutic Jurisprudence Model, in: TRENDS AND ISSUES IN VICTIMOLOGY, chp. 7
(Ronel N., Jaishankar K., and Bensimon M. eds., 2009).
3
,רותי לבנשטיין לזר ויניב בן הרוש "המקרה של קורבן עבירת המין: כשטראומה פוגשת זכויות12,19
,(טרם פורסם2021
)
לפי עקרונות תורת המשפט הטיפולי, הדרך שבה הדברים נעשים במסגרת ,ההליך המשפטי, על כל שלביו
.היא בעלת השפעה ניכרת על המעורבים בו, בנפרד מתוצאת ההליך4
לאור האמור, יש לשים דגש על כך
שעמדת הקטין תוכל להישמע באופן אפקטיבי, תוך שיתוף המותאם למידת הבנתו, מצבו הרגשי ורצונו, ותוך
הפחתת מנגנוני לחץ ישיר כלפיו, ולא רק באופן פורמ.לי
זאת, בין היתר באמצעות הבטחת ייצוג משפטי על
.ידי אפוטרופוס לדין או בא כוח
בשל הצורך למזער הסכמה הנובעת מתחושת הפעלת לחץ, גם אם תיבחר חלופה שמאפשרת לרשויות
החקירה לבקש מהקטין /ה
לוותר על החיסיון ללא פנייה לבית המשפט, יש לעמוד על כך שלא ניתן יהיה לקבל
ויתו
רם
של קטי
נים שאינ
ם מיוצג
ים
.)(על ידי בא כוח או אפוטרופוס לדין
יחד עם זאת, החלופה המומלצת על ידינו, בשל הצורך המהותי לוודא הפחתת פערי כוחות ולחצים הנובעים
מהם תוך כדי פרוצדורת בקשה ההסכמה, היא זו המחייבת פנייה לביהמ"ש בכל מקרה שבו מבוקשת הסרת
.חיסיון
כמו -
,כן לאור היעדרה של ביקורת שיפוטית מובנית על חשיפת החומרים בשלב ש לאחר הגשת כתב
האישום, בשל ההסדר המוצע המקנה את הפעלת שיקול הדעת בשלב
שלאחר הגשת כתב האישום
,לתביעה
חשוב לוודא כי
,לפחות בשלב החקירה וביחס לנפגעים קטינים, הזכאים להגנה מוגברת
נעשתה ביקורת
שיפוטית בדבר ההכרחיות שבחשיפת החומרים, כמו גם בדבר קיום המבחנים המקדי מים המאפשרים להגיש
לבקש את חשיפתם .
בדיון מיום9.5.2022
עמדה נציגת המשרד לביטחון פנים על העומס שייווצר מהצורך להגיע לבית המשפט
לשם קבלת
היתר לקבל חומרים טיפוליים במקום לבקש את ויתור הקטין/ה הנפגע/ת באופן ישיר .
יחד עם
זאת, במסגרת הצעת החוק הנדונה, אמורים מרא
ש
להצטמצם מאוד המקרים שבהם יעלה הצורך לבקש
הסכמת הנפגע/ת לחשיפת חומרים טיפוליים
, שכן ההסדר המוצע החדש מגדיר ש לחוקר/ת
יינתן היתר
לבקש
זאת רק לאחר שהתברר כי הראיה נחוצה, כי מדובר בגילוי בהיקף שאינו עולה על הנדרש וכי אין דרך חלופית
להשגת ראיות מספקות באופן סביר . מאחר שההשלכות של חשיפת חומרים טיפוליים סודיים יכולות להיות
כבדות ביותר–
יש לבסס בנתונים טענה בדבר עומס בלתי סביר, גם לאחר צמצום המקרים שבהם תתבקש
מראש חשיפת חומרים טיפוליים
, בהתאם להסדר הנידון.
בהקשר זה, יש לשים לב כי מאחר שקיימים
שירותים טיפוליים משמעותיים לקטינים נפגעי עבירות מין במערכת הציבורית –
איתור המידע לעתים
.קרובות פשוט יותר בעניינם, לעומת בגירים שמטופלים באופן פרטי
שיקול זה גם הוא מדגיש את הצורך
לייצר מנגנון שיבטיח שקבלת החומרים החסויים לא תהיה
קלה יתר על המידה .
,לסיכום
בשל הצורך לייצר הגנה מוגברת על קטינים נפגעי עבירה, יש
להעדיף את החלופה המחייבת פנייה
לבית המשפט לשם חשיפת החומרים, כאשר הקטינים מיוצגים. ובכל מקרה–
יש
להבטיח כי החלופה
שתיבחר תאפשר ל
קטינים
להישמע באופן המותאם להבנתם ורצונם, ותמזער ככל האפשר את הפעלת הלחץ
.עליהם, המובנה בהליך המשפטי כשלעצמו
עו"ד עידן חלילי, עו"ס
מנחת הקליניקה הסוציו-
משפטית, המכללה למינהל
4
,"דיוויד ב' וקסלר, "תורת המשפט הטיפולי: סקירה מחקרי משפט כ"ו (
2010
)
378
-
367
.