חומר רקע
פרופסור,חיים כהן המחלקה למדעי הכימיה או ניברסיטת אריאל בשומרון והמחלקה לכימיה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב005166004
רחוב י
ונתן ה
וופסי
24
,בית חשמונאי ., טל08
-
744
0
924
,
נייד7776499
-
054
.פקס9200749
-
08
emails: hcohen@ ariel.ac.il ; hcohen@ bgu.ac.il
29.5.2022
:אל
המשרד להגנת הסביב
ה
[email protected]
: הנדון
ה
שגות והתנגדות ל
בקשת
נשר להרחבת התר
שריפת
RDF
כללי
א. אני כימאי שעוסק בנושאים סביבתיים , הייתי חבר בוועדו
ת
איכות
הסביבה של המועצה האיזורית גזר במשך15
שנה וראש הועד המקומי
בית חשמונאי במשך5 שנים ואני מכיר את מפעל נשר בשל ע בודתי
כחוקר בנושאים קשורים ל שימושי אפר תוצרי שריפה וכן את תהליך
. ייצור המלט שבו כולל סיכונים סביבתיים
ב.
בנוסף אני מבצ ע כיום מחקר בנושא שריפת אשפה עירונית במתקני
.פל"א
ג.
כיון שנמצא לאחרונה בדיגומים סביבתיים הן של המפעל והן של תחנת
ניטור ניידת שהופעלה שיש חריגות משמעותיות (עד כדי פי100
מספים
מותרים לפליטה!!!) בפליטת מזהמים והפיקוח החיצוני על מפעל נשר
מסתמך בעיקר על נתוני המפעל ולא על נתוני המשרד להגנת הסביבה
וכיון שנזקי פליטת מזהמים הינם בעיקר נזקים בריאותיים לבני אדם
כאשר ילדי הגיל הרך רגישים לכך הרבה יותר מאשר המבוגרים אנו
עוסקים בדיני נפשות ולכן יש להחמיר בכל דרישות הסף כדי לא להגיע
למצב שבו יש נזקי
.בריאות לתושבים שעשויים להיות בלתי הפיכים
ד.
למרות שהמפעל נמצא בין באיזור אור ,בני בין מספר רשויות (לוד, רמלה
מודיעין, מועצה איזורית גזר ועוד) כיווני הרוחות הם כאלה שהזיהום
שנפלט
באוויר מובל
בעיקר לכיוון יישובי המועצה האישורית גזר ולכן
הצפי הוא שהנזק הבריאותי
.יהי בעיקר לתושבים אלו
1.
עברתי על ההערות של מ.א. גזר לבקשת מפעל נשר לחידוש ה
י תר פליטה ואני
מסכים כמובן עם כל ההערות שדורשות את התייחסות המשרד להגנת
הסביבה לנושאים שונים שעל מפעל נשר להתייחס ולבצע מקצה שיפורים
משמעותי לפני שיקב.ל את חידוש ואולי אף הרחבת ההיתר
2.
עם זאת לאחר שבדקתי את הנושא עם מקורות שונים
ועברתי במפורט על
בקשת המפעל לחידוש ההיתר לדעתי יש להתייחס למספר נושאים נוספים
(שאליהם לא התייחסה המועצה
האזורית
)גזר במסמך שלה שעל המפעל
יהיה לעמוד בהם אם בכלל לפני שיקבל כל היתר.נוסף חדש
3.
הנושאים הנוספים להערכתי:שיש להתייחס אליהם
3.1
אין שום דרישה להקמת תחנות ניטור ניידות ובדיקות פתע שלא בהודעה
מראש לנשר מסביב למפעל כולל דרישת מינימום
למספר סביר של
בדיקות . הניטור חייב להיות לא רק שלPM10
אלא גם שלPM2.5
וכן
של תחמוצות חנקן' גופרית.וכספית
3.2
אין שום התייחסות לנושא דיאוקסינים. בכל שריפה של פסולות
אורגניות, הדרישה היא שהשריפה תהיה בטמפרטורה של מעל1,200
מעלות צלסיוס כדי למנוע היווצרות שלהם בתהליך השריפה. יש להתקין
מדי טמפרטורה שיוודאו שאכן תפעול הכבשנים מתבצע בטמפרטורה
גבוהה מהנ"ל אחרת .יהיה ייצור דיאוקסינים ופליטה שלהם
(דיאוקסינים-
דיאוקסינים הינם חומרי רעל המסוכנים ביותר שקיימים. ערך הסף
:המקסימאלי לנשימה שלהם המותר הינו1ppt (ppt parts per trillion)
שזה
למשל פי50
.!מילון יותר נמוך מאשר של פחמן חד חמצני שהינו גז רעיל
הדיאוקסין הינו
מולקולה
אורגנית שמורכבת מאתר ארומטי כפול עם אטומי
כלוריד. לכן כאשר שורפים חומר אורגני שמכיל קבוצות ארומטיות, למשל בקבוקי
פלסטיק וחומרים שמכילים כלור, כמו מלח בישול או פי וי
.סי פלסטי באוויר
כלומר באווירה עם חמצן, אם השריפה היא בטמפרטורה מעל1200
מעלות צלסיוס
כל הפסולת תישרף לאדי מים, דו תחמוצת הפחמן ומעט מימן כלורי. אבל אם
הטמפרטורה נמוכה יותר ייוצרו דיאוקסינים שייפלטו בשריפה. לכן החוק אוסר
שריפת פסולות בטמפרטורה נמוכה מ1200
מעלות צלסיוס!!!).קשה מאוד לבצע
אנליזה של דיאוקסינים ובישראל אין מעבד ,ות מוסמכות למדידה שלהם. לכן
דוגמים גזי שריפה ושולחים את מיכלי הדיגום למעבדות מוסמכות, בדרך כלל
באירופה למדידה. לכן גם כמות האנליזות השנתית הנדרשת ממפעל שחשוד
כמזהם נמוכה. במידה והמפעל מבצע דיגום ביום מסויים הוא יכול לדאוג
שטמפרטורת השריפה תהיה מעל1200
כך
.שלא תהיה בעייה בתוצאת האנליזה
כמובן שככל שנדרשת טמפרטורת שריפה גבוהה יותר העלות של התהליך תהיה
!!!כלכלית גבוהה יותר
3.3
ניטור הפסולת האורגני
ת : ברגע ששורפיםRDF
שמכיל יסודות קורט
( רעיליםtrace elements
) יסודות נדיפים כמו ארסן, כספית, קדמיום או
סלניום ייפלטו
דרך הארובות ויהוו סיכון סביבתי חמור לתושבים
באיזור. הדרך היחידה למנוע זאת היא לוודא לפני השריפה שהRDF
המיועד לשריפה לא מכיל חס וחלילה אותם. לשם כך ניתן לבדור במקוון
(
on line
) נוכחות שלהם על ידי מוניטור מתאים (הטוב ביותר הינו
מכשיר ה
X ray fluorescence- XRF
) יש לחייב את מפעל נשר להתקין
מוניטור כזה בכניסה למאגר הRDF
כדי לפסול פסולת מזוהמת
.ביסודות קורט מסוכנים אלו
3.4
כאשר עוב רים לשימוש של80%
שריפתRDF
ובנוסף לשריפת צמיגים
גרוסים, אין להתייחס למפעל לפי הBREF
של מפ עלי מלט אלא כאל
,מפעל ששורף פסולת מסוכנת. בהתאם לכך יש לשנות את התרי הפליטה
בבקשת מפעל נשר לאלו הקבועים בתקנות אוויר נקי למפעלים ששורפים
פסולת.ולא בערכים שנשר הקשה שהם חורגים משמעותית מהתקנות
3.5
כיון שעד היום לא בוצע שום סקר אפידמיולוגי בנושא שכיחות מחלות
דרכי הנשימה בגיל הרך בילדי המועצה האזורית גזר אין שום בטחון
שאישור הבקשה לא יחמיר את המצב. לכן לפני כל התר שיינתן למפעל
.יש לבצע סקר כזה ורק על פי תוצאותיו תישקל הבקשה
כל זמן שלא
בוצע סקר כזה אין שום בטחון שהמפעל לא גורם נזקי
ם בריאות יים
.!!!משמעותיים לתושבים
4.
לאור כל זאת אסור לאשר למפעל ה
תי ר קבוע אלא אם בכלל לתת לו בשלב
זה רק התר שמני עד אשר יקויימו ההשגות שיאושרו שהובאו בהתנגדויות
של הגופים השונים שהוגשו
ולאור תוצאות הבדיקות ייערך דיו מתאים האם
.יש לאשר למפעל את הבקשה
הערה: למרות בקשות חוזרות ונשנות שלי הן כשהייתי ראש הועד
המקומי בית חשמונאי והן כחבר בועדת איכות הסביבה של המועצה
האיזורית גזר לביצוע סקר אפידמיולוגי של מחלות דרכי הנשימה בגיל
הרך
לא נמצאה עד היום אוזן קשבת הן במועצה האיזורית והן במפעל
נשר ו\או במשרד להגנת הסביבה וכל הגורמים סרבו
לבצע סקר כזה
שיכול לתת תשובה חד משמעית לשאלה האם מפעל נשר או מפעלים
אחרים בסביבה הנם מקור לתחלואה עודפת בגיל הרך המועצה
!!!האיזורית גזר)
,בברכה
פרופסור חיים כהן