חומר רקע

:תאריך17.5.22 נייר עמדה והמלצות ל ייצוב מפלס ים המלח .במסמך זה אקופיס מציג את עמדת הארגון לחזון לייצוב מפלס ים המלח על פי תחזיות ומחקרים, ים המלח זקוק ל- 700-800 (מלמ"ק מים נוספים Alla at el. 2014 ) ( בשנה כדי לייצב את מפלס המים שלוAlla at 2014 .) ההצעות השונות לייצוב המפלס, לרבות הפיילוט המוגבל של פרויקט תעלת הימים אינן מציעות פתרון מעשי לבלימת נסיגת המפלס. אקופיס המזרח התיכון מאמין שרק על ידי שיתוף פעולה אזורי בין המדינות הגובלות בים המלח ובעזרת הקהילה הבין לאומית יהיה ניתן ל ייצב את מפלס הים ולבלום את נסיגת ו. המפתח הוא למצוא פתרונות בריי- קיימא ולטפל.במקור הבעיות גישה ברת הקיימא תהייה מועילה ובעלת יתרונות נרחבים אם לא תתמקד רק על ים המלח אלא תתייחס ל אגן הירדן הדרומי כולו .עם ודאות גבוהה יותר להצלחה ובעלות פחותה לפיכך, יש :להתמקד בשני כיוונים1 .. הזרמת מים נוספים לשיקום נהר הירדן הדרומי וים המלח2 . צמצום שימושי המים .של מפעלי האשלג בישראל ובירדן אקופיס המזה"ת מאמינה כי שילוב של שני פתרונות אלה ישיגו את תוספת הכמות הרצויה לבלימת נסיגת .המפלס פתרון1 :הוספת כמות מים משמעותית לנהר הירדן- ישום תוכנית אב לשיקום הירדן הדרומי המים הם משאב במחסור. שינויי אקלים ורצף של שנות בצורת ,שעוד צפוי להחמיר הביאו את אגן הירדן למצב חמור מאוד ,. גם בחלקו הצפוני "ב"ארץ פלגי מים נמצאים המעיינות והנחלים של אגן הירדן תחת סכנה אמיתית עקב שנות בצורת . ירידת מפלס ים המלח גרמה בין השאר לנסיגת בסיס הסחיפה ולהתחתרות נחלים מסיבית של הירדן ויובליו, התחתרות זו מסכנת בין השא ר גם את אתר הטבילה, קאסר אלי יהוד (מכון דש"א, יוני2018 .) עם כל זאת, על בסיס ההנחה שבעתיד ינק טו צעדים לייעול ,משק המים ברמה האזורית אקופיס הכין תוכנית אב לשיקום נהר הירדן הדרומי המגדילה באופן משמעותי את כמות המים הנכנסת לים המלח עד שנת2050 ( EcoPeace, 2015 .) :המצב כיום ותוכניות לשיקום הנהר בישראל  מועצה אזורית עמק הירדן מקדמת הכרזה על האזור בין דגניה לאלומות כגן לאומי, והאזור עבר פיתוח תיירותי ונקיון אינטנסיבי. מסכר אלומות עד נהריים האזור מוכרז כשמורת טבע. התוכנית מקודמת במנהל .התכנון ונמצאת בשלבי ביצוע  מתקן התפלה נדרש בביתינה ובכך ישפר את איכות מי הביוב המגיעים למטש ויאפשר שימוש בקולחין להשקייה חקלאית באזור. לעת עתה תקציב להקמת מתקן ההתפלה נמצא במשא ומתן בין משרד האוצר .לרשות המים  רשות המים הגדילה את כמות המים הזורמים מהכנרת בסכר אלומות מ-9 מלמ"ק ל- 14 מל .מ"ק  תוכנית המובל המזרחי שאושרה במועצת רשות המים מדברת על כמויות של60 מלמ"ק נוספים שיזרמו בירדן הדרומי עד נהריים. התוכנית אושרה במועצת רשות המים בשנת2021 .  הקמת מובל למים המלוחים מביתניה לכפר רופין בעלות של41 .מליון שקלים  אין תכנון על הזרמת כמויות נוס.פות של מים מדרום לנהריים זרימה בנהר במקום בצינור תוכנית האב מתמקדת בהוצאת המזהמים מנהר הירדן על ידי חיבור תשתיות ביוב בעיקר בצד המזרחי אבל גם בצידו המערבי של הבקעה עם הקמת מתקנים לטיפול בשפכים. לאחר הוצאת המזהמים יש לנצל את העברת המים לממלכת ירדן מישראל ו.לתת לכמויות מים אלה לזרום בנהר במקום בצינור .הירדנים יוכלו לשאוב את המים במורד הנהר במרכז או בדרום הבקעה לצריכה ברבת עמון ולהשקיה חקלאית  כיום רשות המים שואבת כ- 200 מליון מ"ק מהכנרת, יש להפסיק את השאיבה ולהחליף מים אלה במים מותפלים או מים מושבים. הקמת מתקן התפלה בגליל המערבי יספק מים לאצבע הגליל ויחליף את המים המשמשים לצריכה באצבע הגליל. כמו כן יש להפסיק הפקה של מים מאגן הכנרת. ולהזרים .כמויות אלה בירדן הדרומי  הירדנים מצי דם יפסיקו את הטיית הירמוך לתעלת המלך עבדללה. המים שיזרמו בנהר הירדן ישמשו .את הירדנים לצריכה במורד ובעמאן  חיבור לביוב לכל תושבי בקעת הירדן משני צידי הנהר הכרחית, הקמת מתקנים לטיפול בשפכים באגן הירדן תביא ליצור כמויות מים נוספות להשקיה עם פוטנציאל לעוד מי.ם לים המלח על מנת להבין טוב יותר את השפעות מי קולחין על איכות מי ים המלח, יש לבצע מחקרים שיבחנו נקודה זו, אקופיס ערכה מחקר ראשוני בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה לבדיקת היתכנות של השפעות מי קולחים על ( איכות מי ים המלחBookman and Al, 2020). מסקנות המחקר הר או כי יש פוטינציאל להוספת כמויות גדולות של קולחים לים המלח (בשפך הירדן) אך הנושא עוד דורש מחקר מקיף על מנת להבין את ההשפעות הסביבתיות, אנו ממליצים למשרד להגנת הסביבה לשקול כיוון זה כפתרון, בראיי לטווח ארוך כאשר רוב תושבי האזור יהיו מחוברים למערכות ביוב יהי ה ניתן לנצל את הקולחים מעבר .להשקייה גם לייצוב מפלס ים המלח  במידה ויהיה ניתן בעתיד להזרים קולחין לים המלח יש לקחת בחשבון תרחיש זה לתכנון משק המים .העתידי בכל מקרה, וללא קשר לתוכנית זו, מכיוון שים המלח מהווה משאב טבע משותף לישראל, ירדן והפלסטינים כל הצעה ה נוגעת לים המלח צריכה להיות בשיתוף פעולה עם ירדן, יתרה מכך, אין להתעלם מהנוכחות הפלסטינית בצפון ים המלח, רוב תושבי בקעת הירדן וצפון ים המלח הם ( פלסטינים, העיר הגדולה באזור היא יריחו25,000 תושבים) ופלסטינים רבים נוהגים לבקר את ים המלח לאורך כל השנה ולכן יש ליצור דרכים לשיתוף פעולה בעניין זה גם עם גורמי המקצוע ברשות .הפלסטינית  על מפעלי ים המלח הישראלים והירדנים לפצות על איבוד מים על ידי הספקת כמויות מים מותפלים .לירדן הדרומי דוח ה- Green Blue Deal של אקופיס מציע לשקם את הירדן הדרומי ולהזרים עוד מים לים המלח בשלבים :הבאים 1 .סילוק כל המזהמים מנהר הירדן התחתון 2 .שימוש בנחל כמוביל מים טבעי המורכב מ- .מים מותפלים שיימכרו לירדן ומים שלא נצרכו עוד במעלה האגן :לפרטים נוספים ניתן לקרוא בדוחeen Blue Deal G פתרון2 : .השבת מים "אבודים" באחריות מפעלי ים המלח מאז סוף שנות ה- 70 ים המלח התפצל לשני אגנים: צפוני, המתפקד כים המלח ודרומי, המתפקד כבריכות האידוי על ידי מפעלי האשלג הישראליים והירדנים. הקמת הבריכות החלה כבר בסוף שנות ה- 60 משני צדי הגבול ומאז המפעלים שואבים מים מהאגן הצפוני לדרומי למטרת מיצוי מינרלים מ תהליך האידוי המהווה מרכיב משמעותי במאזן המים השלילי של האגן הצפוני . על פי מחק רים ה גירעון ה שנתי של האגן הצפוני נע בין 250 מלמ"ק ( Lensky at al. 2005 ) ל- 330 מלמ"ק ( Gavrieli at al. 2011 ). בעקבות זאת , שטח האגם הצטמצם ביותר מ- 20% ואף ריכוז המלחים עלה ב- 4% .(לנסקי נ. ודנטה א2015 .) ,לפיכך ניתן לאמר כי למפעלי ים המלח משני הצדדים חלק משמעותי בנסיגת המפל ס.. כ- 40% )מעומד הירידה השנתי (ישראל וירדן ביחד . מפעלי ים המלח הם מפעלים בבעלות פרטית .המשתמשים במשאב המים בחינם לקראת חידוש הזכיון למפעלי ים המלח הב- 2030 'אקופיס פועלים עם מומחים כלכלנים ברמה עולמית כמו פרופ מייקל הנמן מאוניברסיטת ברקלי למתן תנאים חדשים לזכיון. הבסיס לשינוי הוא בטרמינולוגיה משפה של "ניצול" ל- ."קיימות" ולכן הכרחי לדרוש מהמפעלים כי יפחיתו בכמויות המים הלקחים מים המלח המלצת המומחים הייתה כי מפעלי ים המלח צריכים להחזיר את כמויות המים הנאבדות בבריכות האידוי ,לים המלח עליהם להכין תוכנית כיצד יעשו זאת (אפשרות אחת היא מימון מים מותפלים מהמוביל הארצי לזרימה הירדן .)הדרומי ומשם לים המלח מסקנות את מפלס ים המלח ניתן לייצב. אב ל חייבים לפעול עכשיו. בראיה אסטרטגית אזורית לטווח הארוך יהיה ניתן להוסיף כמויות מים משמעות יות לנהר הירדן ממקורות לא טבעיים שיזרמו לים המלח ( 300-400 מלמ"ק על פי )תוכנית האב בנוסף ל צמצום השאיבה מהמפעלים משני הצדדים (עד330 )מלמ"ק מה שיוביל בסופו של דבר לבלימת הנסיגה . המלצות 1 . יש צורך ברצון פוליטי ובחקיקה פרלמנטרית כדי לחייב את חברות מיצוי המינרלים בישראל ובירדן להחזיר .את המים ה"אבודים" לים המלח 2 . לקראת זכיון2030 .למפעלי ים המלח יש להציג דרישה להחזרת כל מ"ק של מים הנלקחים בבריכות האידוי 3. לחקור את השפעתם של זרימת קולחים לים המלח על מנת להבין את ההשפעות הסביבתיות והשליליות על .הירדן וים המלח 4 . לחקור טכונולוגיות ממברנליות חדישות לשימוש בתהליכי מיצוי של תעשיות המינרלים אשר יפחיתו .משמעותית את צריכת המים 5. על ממשלות ישראל וירדן להקים קרן ציבורית הממומנת על ידי הכנסות המיס .ים של תעשיות המינרלים .הקרן יכולה לממן מחקר על טכנולוגיה חלופית למיצוי מינרלים ללא צורך בשאיבה מהאגן הצפוני 6 . על ממשלת ישראל לאשר וליישם תכנית למתקני התפלה נוספים בצפון הארץ על מנת לצמצם את השימוש במים הטבעיים באגן נהר הירדן. 7. הקמת קרן נאמנות בינלאומית לשיקום אגן הירדן, כולל ים המלח. על הממשלות האזוריות והקהילה .הבינלאומית לאחד כוחות לקראת יישום "תכנית מרשל" שתכלול תמיכה כספית בינלאומית לשיקום אגן הירדן מקורות ( .לנסקי נ. דנטה א2015 ). הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות :. ירושלים המכון הגיאולוג.י הירדן הדרומי מנחל בזק עד ים המלח סקר, ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת האדם, מכון דשא, יוני2018 . Alla, JA, Malkawi AIH, Tsur Y (2014). Red Sea – Dead Sea water conveyance study program. Study of Alternatives. Final Report. Executive summary and main report. Washington, DC :World Bank Publications.. Gavrieli, I. et al. (2011). Red Sea to Dead Sea water conveyance (RSDSC) study: Dead Sea Research Team, Jerusalem: Geological Survey of Israel and Tahal Group. Lensky, N. G., Y. Dvorkin, V. Lyakhovsky, I. Gertman, and I. Gavrieli (2005). Water, salt, and energy balances of the Dead Sea, Water Resour. Res., 41(12), 1–13, doi:10.1029/2005WR004084 Malkawi AIH, Tsur Y (2016). Reclaiming the Dead Sea: Alternatives for Action, R.F Huttl et al. (eds.), Society – Water – Technology, Water Resources. Development and Management, DOI 10.1007/978-3-319-18971-0_14 Regional NGO Master Plan for Sustainable Development in the Jordan Valley, June 2015, EcoPeace Middle East prepared by Royal HaskoningDHV Bookman, R, Lounsbary, A, Kolker D, Desk Study on the Opportunities and Implications of Releasing Treated Effluent in the Lower Stretches of the Jordan River and Dead Sea, Haifa University, EcoPeace Middle East, September 2020