חומר רקע
1
כ"ט באייר
תשפ"ב
30
במאי
2022
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום31.5.2022
בהצעת חוק-
/יסוד: זכויות בהליך הפלילי (מ1523
)
–
הכנה לקריאה השנייה והשלישית–
סעיף6 – חזקת החפות
חזקת החפות
6
.
כל
אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית.
בסעיף6 ל
הצעת חוק-
יסוד: זכויות בהליך הפלילי מוצע לעגן עיקרון יסוד של המשפט הפלילי והוא חזקת
החפות בפלילים .חזקת החפות היא עקרון משפטי אוניברסלי מקובל המעוגן בחוקות רבות בעולם, ו משמעה
כי אדם הוא בחזקת חף מפשע, עד אשר המדינה כמאשימה לא הוכיחה את אשמתו בפלילים , ברמת ההוכחה
,הדרושה
.בפני רשות שיפוטית
למרות שהחזקה עוסקת בצורה
מפורשת רק
ב
קביעת האשמה במשפט הפלילי
)(הכרעת הדין, שלאחריו
אין עומדת עוד לאדם
חזק
ת חפות ו ניתן להטיל עליו,סנקציות פליליות
למעשה היא
נוגעת גם
ל מכלול ההיבטים של ההליך הפלילי הקודמים להרשעה, לרבות מעצר עד תום ההליכים, החלטות
"בעניין תפיסת רכוש וחילוט זמני וכיו.ב
כמפורט להלן, נציע לוועדה לבחון, בין היתר, באיזו מידה חזקת החפות עולה בקנה אחד עם הסדר עבירות
קנס המעוגן בחוק סדר הדין הפלילי;
כיצד מיישבים את חזקת החפות עם עבירות המבוססות על חזקות
עובדתיות
ש
בהן אין המאשימה נדרשת להוכיח את כל יסודות העבי
רה;
האם לקבוע בנוסח הסעיף
במפורש
כי הפרכת חזקת החפות מחייבת "הוכחת אשמתו" של הנאשם ולא רק "קביע"ת אשמתו;
באיזו מידה יש
להתייחס
ל רף"ההוכחה "מעבר לספק סביר בסעיף; ו ,לבסוף האם יש לנסח את ההוראה
כזכות
ולא
כעקרון
כדי לחדד את כפיפותה.לפסקת ההגבלה
רקע
ביסוד
חזקת החפות
עומדים פערי הכוחות הגדולים שבין המדינה ובין הנאשם, הרצון להבטיח את החשוד
או הנאשם מפני הרשעה שגוי
ה
(גם לעתים במחיר זיכוי אשמים), וההנחה שרוב
האנשים
הם שומרי חוק
והעבריינים מהווים מיעוט מקרבם. בנוסף, חזקת החפות נועדה
לנטרל את מצג האשמה
היכול להיווצר
באופן טבעי מסיטואציה שבה מנהלים חקירה פלילית כנגד אדם או מגישים נגדו כתב אישום. במצבים
כ אלה
יכולה להיווצר תחוש
ה בקרב הציבור ורשויות אכיפת החוק כי אשמתו של החשוד או הנאשם כבר נקבעה ,
ו
חזקת החפות נועד
ה
.לשמש כמשקל נגד למצג זה
יודגש כי חזקת החפות אינה מתיימרת להביע ביטחון מוחלט בחפותו של אדם, או
לנבא את התוצאה ה סופית
של ההליך הפלילי , ולכן אינה חזקה עובדתית המבוססת על ניסיון החיים אלא חזקה
נורמטיבית , המבוססת
,על התכליות שהוזכרו. ואולם נוכח תכליות חשובות אלה, חזקת החפות מוכרת כעקרון יסוד במשפט הפלילי
.והחוקתי ומעוגנת במפורש בחוקות רבות בעולם
מקובל להתייחס לחזקת
החפות
כעומדת על
שלוש רגליים: ראשית , כמעגנת הגבלה על כוחה של המדינה
אשר
תורשה
לנקוט אמצעי ענישה פליליים נגד אדם רק משעה
ש
נמצא אשם בידי רשות שיפוטי
ת. שנית ,
כ
מעגנת את הקביעה הנורמטיבית שהרשות השיפוטית היא הגוף היחיד שמוסמך לקבוע את אשמתו
של
אדם , ולא גורמים אחרים ברשות המבצעת .כגון רשויות אכיפת החוק
שלישית ,כמעגנת את י הע
קרון ש נטל
ההוכחה ביחס ל
כל יסודות העבירה, לפי מידת ההוכחה הקבועה בדין, מוטל על המדינה המאשימה.
2
חזקת החפות
בחקיקה ובפסיקה
חזקת החפות
אינה מעוגנת מפורשות בחקיקה הישראלית,
אולם ניתן למצוא לה ביטויים שונים בפסיקה
ו.בחקיקה בישראל
כבר בפסיקה מוקדמת של בית המשפט העליון
, הובהר כי: "
אין לייחס לאדם מעשה פלילי כל עוד לא הוכחה
ונקבעה אשמתו ב
הליכים שיפוטיים כדין .
]...[זכות היסוד שבחזקת-זכאי ניתנת לאדם
לא רק
כ די שלא
ייענש כל עוד לא נשפט, אלא גם כדי שכבודו ושמו הטוב וכל יתר זכויותיו האישיות והחמריות ,לא ייפגעו
בשל מעשהו הפלילי, במאומה, כל עוד לא נשפט" (
בג"ץ94/62
גולד נ' שר הפנים , טז1846
,
1851
(
1962
)) ,
.והחזקה קיבלה ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין נוספים
בנוסף,
העקרון שנתפס לרוב
כעקרון משלים
לחזקת החפות–
רף ההוכחה בפלילים, עוגן
ב סעיף34
כב לחוק
העונשין ש
נחקק במסגרת תיקון מס'
39
לחוק העונשין
הקובע:
34
.כב נפקותו של ספק
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.
(ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית ,והספק לא הוסר, יחול הסייג.
,בנוסף
ניתן למצוא בפסיקה ביטוי לכך
שחזקת החפות היא בעל
ת מעמד חוקתי ו
נכללת כחלק מהזכות
לחירות אישית הקבועה בסעיף 5 לחוק-היסוד :כבוד האדם וחירותו
(ראו למשל, בש"פ2169/92
'סויסה נ
מדינת ישראל(, פ"ד מו3
)
338
,
342
(
1992
.))
,כמו כן
גם ההיבט המשלים של חזקת החפות –
הדרישה להוכיח
אשמה פלילית של נאשם
מעבר
לספק סביר
ס ווגה
כדרישה בעלת אופי חוקתי הנגזרת מהזכות
לחירות מפני
מעצר ומאסר והזכות לכבוד ולשם טוב (ע"פ6295/05
וקנין נ' מדינת
ישראל ', פס43
( לפסק הדין25.1.2007
.))
בעבר, חזקת החפות אף נכללה בסעיף4 להצעת חוק-
יסוד: זכויות במשפט משנת1994
שכותרתו "חזקת
זכאי" ונוסחו–
.""כל אדם בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדין
תחולת החזקה על הליכים הקודמים להכרעת הדין - אף כי ,
,ככלל משמעותה המרכזית של חזקת החפות
יה ב א קביעת נטל ההוכחה על המדינה לבסס את אשמתו של
ה
נאשם בפני ערכאה שיפוטית
במשפט הפלילי
עצמו
, יש לחזקה גם השלכה על הליכים הקודמים למשפט ולהכרעת הדין, והיא מהווה עקרון-
על החולש גם
,על שלבי החקירה וניהול המשפט. בכלל זה למשל התייחסו בתי המשפט לא פעם לכך שחזקת החפות, לצד
הזכות לחירות, היא
שיקול משמעותי כנגד השמת נאשם במעצר עד תום ההליכים והארכת מעצרו
,(למשל
בש"פ1087/18
מדינת ישראל נ' פוגל ', פס19
( לפסק הדין1.3.2018
); בש"פ248/20
פלוני נ' מדינת ישראל ,
'פס13
ו-
35
( לפסק הדין2.2.2020
.))
בדומה, בתי המשפט אף העניקו משקל ל,חזקת החפות
כשדנו בבקשות
לתפיסת רכוש וחילוט זמני בטרם הרשעה ("ס תפי ,ת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד
בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את
האפשרות לעשות שימוש
בקניינו
, לעיתים למשך תקופה ארוכה" (
בש"פ6817/07
מדינת ישראל נ' סיטבון ,
'פס36
( לפסק הדין31.10.2007
).)
עם זאת, בתי המשפט נטו לייחס משקל פחות לחזקת החפות
בהקשרים מ
נהליים
שאינם כרוכים בהליך
הפלילי , למשל ככל שדובר
בהטלת הגבלות על כהונת נבחרי ציבור שהוגש כנגדם כתב אישום.
זאת על רקע
השיקולים הנוספים הנוגעים לעניין וכן על רקע
ה תפיסה שבהחלטה מינהלית מסוג זה די בהתבססות על
מבחן ראייתי מקל יותר –
מבחן הראיה המינהלית (ראו למשל, בג"ץ4921/13
אומ"ץ אזרחים למען מינהל
תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון ', פס38
( לפסק דינה של המשנה לנשיא נאור14.10.2013
.))
3
כמו כן , התפיסה המקובלת היא כי
לאחר הכרעת הדין
לא עומדת עוד למורשע חזקת החפות, ולפיכך ברירת
המחדל היא תחילת ריצוי מ
י
ידי של עונש מאסר שנגזר עליו (ע "פ3566/15
פרנג'יל נ' מדינת ישראל ', פס2
לפסק הדין(
31.5.2015
).)
משפט משווה
מבחינת המשפט המשווה
עולה כי
חזקת החפות שכיחה בחוקות רבות בנוסחים שונים .
שתי נקודות ראויות
לציון בהקשר זה–
ראשית, בחלק מהחוקות חזקת החפות מוגדרת
כזכות יסוד
ובחלקן
כעקרון . שנית, בכל
החוקות שאנו סקרנו
לא מוזכר רף ההוכחה בפלילים
(מעבר
לספק סביר )בחוקה .
בקנדה, מעוגנת חזקת החפות ב סעיף11
(d) לצ'רטר כך:
Proceedings in criminal and penal matters
11. Any person charged with an offence has the right […]
(d) to be presumed innocent until proven guilty according to law in a fair and public
hearing by an independent and impartial tribunal;
11
. לכל]...[ נאשם הזכות
(ד) להיחשב כחף מפשע עד שתוכח אשמתו לפי דין, וזאת במסגרת הליך הוגן ופומבי המנוהל על
ידי ערכאה
עצמאית ו.חסרת פניות
בדרום אפריקה ,
סעיף35
לחוק
ה מעגן את חזקת החפות
( כחלק מהזכות להליך הוגןfair trial
)כך:
Arrested, detained and accused persons
35. […]
(3) Every accused person has a right to a fair trial, which includes the right— […]
(h) to be presumed innocent, to remain silent, and not to testify during the
proceedings;
לכל אדם המואשם בעבירה יש הזכות להליך הוגן, ובכלל זה:הזכות
)(ח
להיחשב כחף מפשע;, לשמור על זכות השתיקה ולא להעיד במהלך ההליך
בפולין , חזקת החפות מעוגנת בסעיף42
(3
:) לחוק הקובע כך
Article 42
[…]
3. Everyone shall be presumed innocent of a charge until his guilt is determined
by the final judgment of a court.
.כל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שנקבעה אשמתו בפסק דין סופי של בית משפט
בליטא
סעיף31
לחוקה מעגן את
חזקת החפות
:כך
31. Presumption of innocence in trials
A person shall be presumed innocent until proved guilty according to the procedure
established by law and declared guilty by an effective court judgement. […]
4
כל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שמוכחת אשמתו בהליך שנקבע על-
פי דין, ואשמתו נקבעה
.בפסק דין חלוט של בית משפט
ב
נורבגיה
, סעיף96
:לחוק מעגן את חזקת החפות כך
Article 96.
Everyone has the right to be presumed innocent until proved guilty according to
law...
לכל אדם
הזכות להיחשב כחף מפשע
.עד שמוכחת אשמתו לפי דין
הנוסח המוצע
חזקת החפות
6
.כל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית.
נוסח זה של הסעיף משקף מספר הכרעות נורמטיביות
ביחס ל:גדריה של חזקת החפות
ראשית ,
"שימוש במונח "אדם" ולא "נאשם
משקף תפיסה ולפיה חזקת החפות חלה על
אדם
אף לפני היותו
.נאשם, למשל בהיותו חשוד המצוי בחקירה
שנית ,
שימוש
במונח
""נקבעה אשמתו" ולא "הורשע נועד לתת מענה
למצבים שבהם בית המשפט קובע
את אשמתו של נאשם וסותר את חזקת החפות שלו אף
בלא שהורשע .למשל,
לפי סעיף1
7
)א(ב
ל
חוק העונשין ,
אם מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות
ללא הרשעה
, בנוסף למבחן או בלעדיו.
שלישית ,שימוש
במונח"רשות שיפוטית" ולא בית משפט נועד, לפי דברי ההסבר,
לכלול בגדרו בית משפט
כאמור בחוק בתי המשפט[נוסח משולב], התשמ"ד-
1984
,
,או בית דין צבאי כאמור בחוק השיפוט הצבאי
התשט"ו-
1955
, שבו מתנהלים הליכים פליליים .
,משמע חזקת החפות
תחול
גם
ב הליכים פליליים בפני
רשויות שיפוטיות שאינ
ן
""בית משפט ככל שיהיו הליכים פליליים שיתנהלו בפניהן.
שאלות לדיון
המתח שבין חזקת החפות ובין עבירות מינהליות
ו
עבירות קנס
ח
וק העבירות המינהליות, התשמ"ו–
1985
קובע מנגנון לאכיפת עבירות פליליות
מסוימות
בדרך
מינהלית
, על-
ידי הסמכת גורם אכיפה )מינהלי (כמו פקח
להטיל קנס מינהלי קצוב על מבצע העבירה,
.באופן שמייתר על פי רוב את הצורך בקיום הליך פלילי כנגד מבצע העבירה
ה מנגנון מוחל רק על עבירות
בעלות יסוד עובדתי ברור ופשוט, שהפרתן ניכרת לגורם האוכף במעמד האכיפה, שאינן מותנות בקיומו
של יסוד נפשי מיוחד, ושאינן מתאפיינות בחומרה או באנטי חברתיות , ולרוב במסגרת חקיקה מאסדרת
(רגולטורית) שאינה מצדיקה תיוג פלילי.
חוק העבירות המינהליות מותיר בידי הנקנס את ההחלטה אם
לשלם את הקנס, לבקש את ביטולו או
להודיע על רצונו להישפט ,
ובמצב זה יוגש נגדו כתב אישום שיידון
.בהליך פלילי רגיל
א ף תובע רשאי
להגיש כתב אישום כשהנסיבות מצדיקות זאת ומטעמים שיירשמו .
ל
בסוף,
בסעיף23
" לחוק נקבע כי אם שילם אדם קנס מינהלי שהוטל עליו– כופרה העבירה
]..[
."
בנוסף , סעיפים221
עד230
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-
1982
,
קובעים הסדר של
עבירות קנס
הדומה במהותו להסדר של העבירות המינהליות ומאפשר אכיפה מהירה ובלא צורך במשפט
פלילי של עבירות שונות"שנקבעו כ"עבירות קנס
(רבות מהעבירות שבחוקי עזר של הרשויות המקומיות
)נקבעו ככאלו, וכך גם עבירות תעבורה .
סעיף229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי קובע לעניין עבירות אלה:
5
"ש ,ילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט
הורשע ונשא את עונש .
]...[
".
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי ההסדרים האמורים מאפשרים אכיפה יעילה של עבירות אסדרה
באופן
החוסך את הצורך בניה.ול הליך פלילי כשאין בו צורך, אך תוך התחשבות בחזקת החפות
אף כי נראה ש ניתן לראות את ההסדר הקבוע בחוק
ה עבירות
ה מינהליות כמתיישב עם חזקת החפות
בנוסח
ה המוצע ,
דומה כי קיים קושי רב יותר בהקשר זה עם עבירות הקנס שבהן נקבע כי ניתן לראות
,"באדם "כאילו הורשע."למרות שאשמתו לא נקבעה בידי "רשות שיפוטית
מוצע כי הוועדה
ת שמע
את התייחסות הממשלה לכך
ו תדון
ב קושי
ה
אמור.
המתח שבין חזקת החפות ובין עבירות
ה
כולל
ו ת
חזקות עובדתיות
וג ס יה נוספת
המתעורר
ת ב
יחס ל חזקת החפות
נ וגעת
ל עבירות הכוללות
חזקות עובדתיות
המבססות
.אשמה
,למשל סעיף193
א לחוק העונשין הקובע עבירה ביחס למכירה או אספקה של משקה משכר
לקטין, ונקבע בו בס"ק (ג1
) כי בעל עסק שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין בניגוד להוראות
,העבירה
חזקה כי היה מודע ל כך שמדובר בקטין, אלא אם הוכיח שהקטין הציג לו תעודה ולפיה אינו
.קטין
,במצב זה
המאשימה פטורה מהוכחת רכיב משמעותי בקביעת האשמה– העובדה ש המוכר היה
מודע לכך שמדובר בקטין, ודי לה בהוכחת עצם המכירה לקטין.
חזקות עובדתיות הנכללות בהגדרת העבירה מעוררות קושי ביחס לחזקת החפות משהן חורגות
מהעקרון היסודי ו לפיו אדם הוא בחזקת חף מפשע והנטל להוכיח את כל היסודות המבססים את
.אשמתו מוטלים על המאשימה יצוין בהקשר זה כי במשפט הקנדי, ניתן למצוא פסקי דין שונים
,הקובעים כי עבירות המתבססות על חזקות עובדתיות
פוגעות
בזכות לחזקת החפות, אך ניתן להותירן
.על כנן אם יעמדו בתנאי פסקת ההגבלה מ וצע
כי הוועדה תדון בקושי זה.
ת חולת
חזקת החפות על סייגים והגנות של הנאשם
ככלל, גם כשמדובר בסייג לאחריות פלילית, דוגמת הגנה עצמית או כורח, סעיף34
כב(ב) לחוק העונשין
" מורה כי
התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג ."
מקובל
ל פרש
את הסעיף
כ קובע
ש
הנאש ם נושא בנטל הבאת הראיות לעניין הסייג–
ה אך נטל כולל רק את הצורך
לעורר את העניין, והנטל לשכנע
ש הסייג לא חל (מעבר לכל ספק סביר) מוטל עדיין על התביעה, בהתאם
.לחזקת החפות
,ואולם
ב מספר מקרים חריגים נקבע בפסיקה כי הנטל לבסס קיומה של הגנה מפני אחריות פלילית, או
לבסס,רכיב השולל את פליליות המעשה
אינו מוטל על המאשימה אלא
על הנאשם דווקא (
אך רק ברמת
.)הוכחה של מאזן הסתברויות לרוב, מדובר במקרים שבהם המידע הרלוונטי לביסוס ההגנ ה מצוי
בידיעתו הבלעדית של הנאשם. כך למשל, ביחס לסעיף52
ז לחוק ניירות ערך הכולל הגנות מפני עבירות
של
שימוש במידע פנים בניירות ערך, או סעיף186
לחוק העונשין המטיל על הנאשם להוכיח כי החזיק
"אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו" למטרה כשרה ,(ראו ע"פ4675/97
רוזוב נ' מדינת ישראל(, פ"ד נג4
)
337
(
1999
))
; ע"פ7535/17
דורון נ' מדינת ישראל (
25.5.2021
.))
הדברים דומים ביחס לעבירות של
אחריות קפידה
שבהן
ה נאשם יהיה פטור מאחריות פלילית רק אם
הוא
הוכיח
כי
נהג ללא מחש בה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע
את העבירה.
מוצע כי הוועדה
ת בחן האם
ה
עברת הנטל לנאשם ביחס ל הגנות אלה
מ תיישבת
ע ם חזקת
החפות.
6
"הפער שבין הביטוי "הוכחה אשמתו" ובין "נקבעה אשמתו – בנוסח המוצע של הסעיף,
הפרכת חזקת
החפות מחייבת כי"נקבעה אשמתו"
של האדם .בידי רשות שיפוטית,ואולם
כפי שניתן לראות מן
הסקירה ההשוואתית שהובאה לעיל, ברבות מהחוקות הפרכת חזקת החפות מחייבת קביעה שיפוטית
בא( שר ל"הוכחת אשמתו" של הנאשם"
proven guilty
")
"ולא רק "קביעת אשמתו
"(
declared
guilty
)"
.כ מפורט ,לעיל מקובל לראות בעיקרון לפיו המדינה נושאת בנטל
להוכיח
כי הנאשם עבר את
העבירה המיוחסת לו כאחד משלושת
ה מרכיבים המרכזיים
ה כלולים בחזקת החפות (יחד עם העיקרון
,כי לא ניתן להטיל עונש פלילי לפני הרשעה בדין
ו .)כי קביעת האשמה נעשית בידי רשות שיפוטית
,בהתאם לכך
מוצע כי הוועדה תבחן האם אין מקום לערוך תיקון לנוסח כדי לתת ביטוי מפורש לעקרון
מוסכם זה
"ולא להסתפק בדרישה המצומצמת יותר ל"קביעת אשמתו.
עם זאת, ברור כי שינוי מסוג
זה יחדד עוד יותר את המתח שבין חזקת החפות ובין העבירות שנזכרו לעיל שבהן המאשימה אינה
נ דרשת להוכיח.את כלל מרכיבי העבירה
ה
יעדר
דרישת "ההוכחה
שמעבר לספק סביר"
–
גורמים שונים העלו את האפשרות להוסיף לסעיף
המוצע
את הדרישה המעוגנת כיום בסעיף34
כב לחוק העונשין ולפיה קביעת האשמה בידי רשות
שיפוטית תיעשה "על יסוד הוכחה שמעבר לספק סביר". כאמור, קביעת מידת ההוכחה הנדרשת, בשונה
מעצם עיגון חובת המאשימה לבסס את אשמתו של אדם, אינה מקובלת בחוקות העולם. ואולם, נוכח
הקרבה שבין
הדרישה להוכחה מעבר לספק סביר ובין חזקת החפות מוצע כי הוועדה
תדון ב הצעה
ובמשמעותה.
האם יש לנסח את עיקרון החפות
כ עקרון
או כ
זכות – בהצעת חוק-
היסוד מוצע לעגן את חזקת החפות
,כעקרון כללי ולא כזכות אדם. כמתואר לעיל, בחלק מהחוקות בעולם עקרון זה אכן מנוסח כעקרון כללי
.ובחלקן כזכות של הפרט יודגש כי ניסוח חזקת החפות
כזכות
חוקתית
י חדד בצורה הברורה ביותר את
כפיפותה של חזקת החפות לפסקת ההגבלה (בסעיף17
לחוק היסוד המוצע). הדבר יוכל לתת
מענה לחלק
מן הקשיים שהועלו לעיל, ביחס למתח שבין חזקת החפות ובין הסדרים שונים המעוגנים כיום בדין
דוגמת עבירות הכוללות חזקות עובדתיות .
נ
וסח מוצע הנותן ביטוי ל
עיגון עיקרון החפות כ
זכות ולחובת המאשימה להוכיח את אשמת הנאש
ם
י כול להיות
למשל:
חזקת החפות
6
.ל כל אדם הוא בחזקת הזכות להיחשב חף מפשע כל עוד לא
הוכחה אשמתו ו
נקבעה
אשמתו בידי
רשות שיפוטית.