חומר רקע
כתיבה :נטע משה, כלכלנית |
:אישור אליעזר שוורץ, ראש צוות תאריך :
,כ"ט באייר התשפ"ב30
במאי2022
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
סקירה כלכלית
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל
ובהשוואה למדינות ה-
OECD
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביום31
במאי2022
בנושא "מודל השכר של מורים וגננות ומחסו ר במורים". מסמך זה מתבסס על מסמך קודם
ומקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר2020
שעסק ב שכר עובדי ההוראה
בישראל בהשוואה למדינות החברות בארגון ה-
OECD
.
1 אחת הנ קודות המרכזיות שעלתה
מהמסמך הקודם היא פערי השכר ה מבניים במודל השכר של עובדי ההוראה בישראל שהינם
גדולים יחסית בהשוואה למדינות ה-
OECD, וזאת בשני הי
בטים: האחד הוא
פערי שכר בין
עובדים
בתחילת דרכם
לוותיקים
.בתוך כוח עובדי ההוראה בישראל השני הוא הפער בין שכר למשרה
רשמית (סטטוטורי
ת) לעומת שכר למשרה בפועל הכוללת תוספות תפקיד .במסמך נ תמקד
בהצגת נ תונים עדכניים בנוגע לשני הנושאים המבניים
הללו.
נדגיש כי
ה מסמך עוסק בנתוני
השכר המפורסמים בישראל ובמדינות ה-
OECD
ולא סוקר את עמדות הצדדים השונים באשר
ל
גורמים ל פערי השכר או
ל שינויים שמוצעים במסגרת הדיונים על הסכמי השכר עם עובדי
.ההוראה
בחינת השכר של עובדי ההוראה
ב
מבט משווה קשור
ה
קשר ישיר והכרחי גם
ל בחינת ההבדלים
ב
מבנה משרת עובדי ההוראה בישראל
בהשוואה
למדינות אחרות .ו כמ
כן, לפערי שכר בין
קבוצות עובדי הוראה וכן בה שוואה בין שכרם של
עובדי הוראה בישראל ל שכרם של עובדים
אחרים במשק ובמדינות אחרות , יכולות להיות השפעות על יכולת הגיוס והשימור של כוח הוראה
איכותי וממילא על ביצועי והישגי מערכת החינוך. סוגיות אלו נדונו ב
רובן ב מסמכים קודמים של
מרכז המחקר והמידע של הכנסת וניתן ל
מצוא בהם הרחבה על הנושא
ים , והן אינן נדונות לעומק
במסמך הנוכחי
, המתמקד כאמור בהצגת פערי שכר מבניים במודל ההעסקה בישראל. 2
1
,נטע משה שכר עובדי ההוראה בישראל בהשוואה לשכרם במדינות החברות
בארגון ה-
OECD
, דצמבר2020
,מרכז המחקר והמידע של
הכנסת .
2 מסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא:ים אלו
,אתי וייסבלאי ואלירן זרד מבנה משרת המורה בישראל ובמדינות נבחרות-
הסדרת נוכחותם של מורים בבית הספר בעת ביצוע מטלות תומכות למידה , יוני1
202
,; אתי וייסבלאי ואלירן זרד מבנה המשרה של מורים
במערכת החינוך במבט משווה , דצמבר2020
,; נטע משה תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד החינוך לשנים2021
ו-
2022
, אוקטובר2021
;
,אתי וייסבלאי
הסבת אקדמאיים להוראה , מאי2022
.
מסמך זה מתמקד
בבחינת פערי שכר
מבניים
במודל השכר
של עובדי ההוראה
בישראל
בשני
היבטים: פערי שכר
בין עובדים מתחילים
לוותיקים; הפער בין
שכר למשרה רשמית
לעומת שכר למשרה
בפועל הכוללת
תוספות תפקיד
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-
OECD
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בפרק הראשון יוצגו נתונים על שכרם של עובדי הוראה מתחילים לעומת עובדי הור
א .ה ותיקים
בפרק השני יוצגו נתונים על הפערים בין שכר למשרה
רשמית לבין שכר למשרה בפועל,
הכוללת
.תוספות תפקיד נתוני שכר מתוקנן השוואתיים ועדכניים לשנת2020
., מוצגים בנספח למסמך
1.
פערי שכר בין עובדי הוראה
מתחילים לוותיקים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
השכר החודשי הממוצע
לעובד הוראה בשנת
הלימודים תש"ף(
2019/20
) היה
12,097
ש"ח (טו רו ב).
3
נתון זה מבטא את התשלום הממוצע
לעובדים, ולא למשרה, כלומר לוקח בחשבון גם עובדי הוראה המועסקים בחלקיות משרה , מצב
הרווח בקרב עובדי הוראה מתחילים.
4 בדומה לסקטורים ציבוריים נוספים, קיימת דיפרנציאליו
ת
בשכר המתואמת עם הוותק, כלומר השכר עולה עם מספר שנות ההעסקה
. ע ל פי הלשכה
,המרכזית לסטטיסטיקה
ב שנת הלימודים
תש"ף (
2019/20
)
עובדי הוראה בעלי ותק של בין שנה
ל-
10
שנים השתכרו בממוצע7,772
ש"ח בחודש, לעומת שכר חודשי ממוצע של16,177
ש"ח
לעובדים שהוותק שלהם נע בין21
ל-
30
שנים ו-
18,171
ש"ח לעובדים בעלי ותק של31
שנים
ומעלה (כר ש טו רו ב).
5
נציין כי נתוני הלמ"ס כוללים גם את מנהלי בתי הספר באוכלוסיית עובדי
ההוראה, כך שסביר וחישוב השכר הממוצע ל כלל עובדי הוראה ללא מנהלים היה נמוך יותר
.מהמוצג לעיל6
יש לתת את הדעת לכך שלהיקף המשרה השפעה ניכרת על השכר בפועל לעובד הוראה.
על פי דוח הממונה על השכר לשנת2020
, המציג נתונים על מערכת החינוך הממשלתית
(ללא
,)חטיבות עליונות ומוסדות פרטיים ה
שכר ל
עובד הוראה
בשנתו הראשונה הוא5,287
ש"ח
בעוד
השכר למשר
ת הוראה
מלאה בשנה הראשונה הוא8,474
ש"ח (שכ ו וט בר ר) , פער של
%
37.6
.
7
עוד עולה מהדוח כי
בשנ תיים הראשונות להעסקה, היקף המשרה הממוצע של עובד הוראה הוא
כ-
62%, הנובע בחלקו משנת התמחות ולימודים אקדמאיים.
,עם זאת בשנת ההעסקה
החמישית
, עדיין כ-
30%
מקרב עובדי ההוראה מועסקים בחלקיות משרה הקטנה משלושת ר בעי
3
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עובדי הוראה במערכת החינוך- תשפ"ב ,
15
במרץ2022
', עמ12
.
4
,אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר
דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לש נת2020
', עמ19
–
20
.
5
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עובדי הוראה במערכת החינוך- תשפ"ב ,
15
במרץ2022
', עמ12
.
6
לגבי ממוצע השכר של המורים הוותיקים ללא מנהלי בתי הספר, אין בידינו נתונים מלאים לגבי מספר שנות ותק של מנהלים ושיעורם
מקרב המורים
הוותיקי
ם
, כך שאין אנו יכולים להער ,יך את השינוי שייתכן בחישוב ממוצע השכר של מורים ותיקים ללא מנהלי בתי ספר
אם כי אין ביכולתנו לשלול כי הממוצע עשוי להיות נמוך מהמדווח. כמו כן, ייתכן ובקבצי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלולים גם עובדים
בדירוג הוראה שאינם ממלאים תקן הוראה ומועסקים במשרות שונות במ
טה ובמחוזות ושייתכן ושכר
ם
גבוה יותר. עם זאת, על פי נתוני
משרד החינוך,
סך התקנים הקיימים במטה ובמחוזות המשרד בהשוואה למספר משרות ההוראה הוא נמוך באופן יחסי, וניכר שגורם זה
לא מהווה גורם שיכול להשפיע באופן משמעותי על השכר הממוצע של עובדי ההוראה. להרחבה על תק :ני כוח האדם במטה ובמחות ראו
,נטע משה
נתונים על כוח אדם והוצאות שכר במטה ובמחוזות משרד החינוך ,נובמבר
2021
., מרכז המחקר והמידע של הכנסת
7
,אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת2020
', עמ19
.
בשנת תש"ף
עובדי
הוראה בעלי ותק של
בין שנה ל-
10
שנים
השתכרו בממוצע
7,772
,ש"ח בחודש
לעומת שכר חודשי
ממוצע של16,177
ש"ח לעובדים
שהוותק ש להם נע בין
21
ל-
30
שנים
)(שכר לעובד
השכר בפועל של
עובדי הוראה בשנים
הראשונות לכניסתם
למערכת נמוך
משמעותית
מהשכר
הממוצע למשר ת
הוראה, בשל העסקה
ב
חלקיות משרה
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-
OECD
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
משרה. משמעות הדבר היא כי
השכר בפועל של עובדי הוראה בשנים הראשונות לכניסתם
למערכת נ
מוך
משמעותית
מ
השכר הממוצע למשרה.
8
נציג להלן נתונים השוואתיי
ם
לבחינת פערי השכר בין עובדי הוראה
מתחילים ו לו
תיקים –
ביחס
.לשנים קודמות, ואל מול מדינות אחרות בתרשים1
להלן יוצגו נתונים על הגידול בשכר עובדי
ההוראה בישראל
בראייה
רב שנתית בין השנים( תש"ס1999/2000
)–
( תש"ף2019/20
)
, מהם
.אפשר ללמוד האם פערי השכר הצטמצמו או התרחבו
תרשים 1: שיעור ה גידול בשכר עובדי ההוראה בישראל ,בהתאם לקבוצת ותק2000
–
2020
9
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים כי בין( השנים תש"ס1999/2000
) ל-תש"ף
(
2019/20
,)בהן יצאו לפ
ו על רפורמות השכר"עוז לתמורה" ו"אופק חדש"
אשר היו אמורות בין
היתר
לסייע בצמצום פערי ההשתכרות הנובעים מוותק ,
פערי השכר בין מורים ותיקים לחדשים
לא הצטמצמו אלא אף גדלו. בממוצע, שכרם של כלל המורים צמח
בשנים אלו ב-
89.9%
. שכרם
של המורים בע
לי הו
ו( תק הנמוך1
–
10
שנים) צמח ב-
77.5%
, שכרם של המורים בעלי
ותק
( הביניים11
–
20
שנים), צמח ב-
80.7%
,ושכרם של המורים הו
ו( תיקים21
–
30
שנים) צמח ב-
%
92.7
, פער של2
.
5
1
נקודות האחוז לעומת המורים בעלי הוותק הנמוך.
10
שכרם של
המורים בעלי הוותק הגבוה מאוד (מעל31
שנים) שמספרם אינו גבוה באופן יחסי במערכת, עלה
גם הוא מעבר לגידול בשכר
המתחילים
אם כי באופן מתון יותר–
82.4%
. את פערי השכר בין
ו הו תיקים
למתחילים
אפשר באופן חלקי להסביר בשל כניסתם של מספר גבוה יחסית של מורים
מתחי
לים למערכת בשנים אלו,
שכאמור
שכרם וחלקיות המשרה שלהם נמוכ
ים
בשנים
הראשונות ומטים את שיעורי הגידול כלפי מטה , ובפרט בקרב קבוצת עובדי ההוראה בעלי ותק
8
,אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת2020
', עמ19
–
20
.
9
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עובדי הוראה במערכת החינוך- תשפ"ב ,
15
במרץ2022
', לוח ט', עמ14
.
10 הלשכה המרכזית לסטטיס ,טיקה
עובדי הור אה במערכת החינוך- תשפ"ב ,
15
במרץ2022
', לוח ט', עמ14
.
89.9%
77.5%
80.7%
92.7%
82.4%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
כלל המורים ותק נמוך(
1-10
)
ותק ביניים(
11-20
)
ותק גבוה(
21-30
)
ותק גבוה מאוד
(
מעל31שנים)
שיעור הגידול בשכר
שנות ותק בהוראה
בין השנים2000
–
2020
פערי השכר בין
מורים ותיקים
לחדשים לא
הצטמצמו, אלא אף
התרחבו
(שכר לעובד
וכן שכר
למשרה מלאה)
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-
OECD
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נמוך ,. עם זאת
בחינת השינויים בשכר בהתאם לקבוצות גיל
ביחס
למשרה מלאה , ולא לשנות
ותק ולחלקיות העסקה , מלמדת על מגמה זהה–
הפער בין שכרם של עובדי ההוראה הצעירים
(
בני25
–
34
) לשכרם של העובדים המבוגרים (בני55
–
64) גדל מ-
93%
פער ב תש"ס
(
1999/2000
) ל-
%
114
( בתש"ף2019/20
)
גידול של21
.נקודות האחוז11 כלומר , הבדלי השכר
הם לא רק פועל יוצא של חלקיות העסקה של מורים
מתחילים , אלא
נובעים גם מפערים
מבניים במודל ההעסקה והתגמול.
זווית נוספת לבחינת
הבדלי
השכר בין מורים
מתחילים
לוותיקים היא רמתם של
הבדלים
אלו
.במדינות אחרות בעולם בתרשים2
להלן יוצגו נתונים על
מדד גידול שכר עובדי הוראה
בישראל ובהשוואה לממוצע מדינות ה-
OECD
. ההשוואה מציגה את פוטנציאל הגידול בשכר
הסטטוטור
י,
12
כלומר השכר הרשמי למשרה מלאה על פי הסכמי העבודה, בין מורים מתחילים
במינימום ותק והכשרה
למורים ותיקים בשיא הוותק
ובהכשרה
האופיינית להם באותו שלב
מבחינת השכלה
, השתלמויות וקידום מקצועי . כפי שציינו לעיל, בישראל מרבית המורים
המתחילים מועסקים בהיקפי משרה נמוכים
ממשרה מלאה , כך שסביר ופערי השכר בפועל
.לעובד גדולים מכך
נתוני תרשים2, כמו גם יתר נתוני ה-
OECD
המוצגים, מתייחסים רק לשכרם
.של עוברי ההוראה, ללא מנהלי בתי ספר
תרשים 2
:
מדד גידול שכר עובדי
הוראה מתחילים-ותיקים, ישראל וה-
OECD
,
2020
13
שכר רשמי למשרה מלאה, בהכשרה אופיינית
11
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
עובדי הוראה במערכ ת החינוך- תשפ"ב ,
15
במרץ2022
,
'עמ15
.
12 על פי הגדרות ה-
OECD
,
שכר סטטוטורי(statutory salary)
הוא השכר הרשמי המחויב לתשלום למשרה מלאה על פי הסכם העבודה
בהתאם להכשרה, שלב החינוך ושנות הוותק של עובד ההוראה. ב-
OECD
מפרסמים נתוני שכר סטטוטורי בהתאם לכמה רמו :ת הכשרה
אופיינית
;(טיפיקאלית) המייצגת את ההכשרה הרווחת בקרב עובדי ההוראה באותו חתך
מינימלית המייצגת את השכר
בהתאם להכשרה
המינימלית הנדרשת כדי
לעמוד
;בתקן ההוראה בכל מדינה
מקסימלית
המייצגת את מקסימום ההכשרה שעובד הוראה יכול לרכוש
במהלך תקופת העסקתו ולקבל ב ,גינה שכר. במסמך זה, אלא אם יצוין אחרת, נעשה שימוש בשכר סטטוטורי על פי הכשרה אופיינית
.וזאת מתוך הרצון להציג את השכר המייצג את מרבית עובדי ההוראה באותו חתך
13
,מדד הגידול לשכר סטטוטורי למשרה מלאה, בהכשרה אופיינית
עובד הוראה
מתחיל במינימום הכשרה לעומת
עובד הוראה ב .שיא הוותק
OECD, Education at a Glance, Comparison of teachers' statutory salaries, most prevalent qualifications , ratio of salary
at top of scale to starting point, date extracted: 25 May 2022.
2.09
2.00
1.99
1.89
1.61
1.63
1.65
1.54
0.00
0.50
1.00
1.50
2.00
2.50
קדם יסודי
יסודי
חטיבת ביניים
חטיבה עליונה
פער השכר
ישראלOECD
פוטנציאל הגידול
בשכר, שהינו הפער
בשכר בין מורים
,מתחילים לוותיקים
גבוה יותר בישראל
בהשוואה לממוצע
מדינות ה-
OECD
בכל
שלבי החינוך
(שכר רשמי
למשרה
מלאה)
הבדלי השכר הם לא
רק פועל יוצא של
חלקיות העסקה של
מורים חדשים, אלא
נובעים גם מפערים
מבניים במודל
ההעסקה והתגמול
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-
OECD
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,מהתרשים עולה כי פוטנציאל הגידול בשכר, שהינו הפער בשכר בין מורים מתחילים לוותיקים
גבוה יותר בישראל בהשוואה לממוצע ה-
OECD. בישראל השכר הסטטוטור
י לעובד
ו ת
הוראה
ותיקות
בקדם יסודי (גננות) בעלות הכשרה אופיינית
(הכולל גם תוספות בגין הרחבת הכשרה
והשכלה) גבוה
בממוצע פי2.09
משכרה של עובדת
הוראה מתחילה, וזאת לעומת
יחס
של1.61
בממוצע ה-
OECD. ביסודי ה
יחס
בישראל הוא פי2.00
לעומת
1.63
ב-
OECD
, בחטיבת הביניים
היחס הוא פי1.99
לעומת פי
1.65
ב-
OECD
ובחטיבה העליונה1.89
בישראל לעומת1.54
ב-
OECD
.
הנתונים שהוצגו מתייחסים להכשרה האופיינית בקרב עובדי הוראה בשלבים אלו , הכוללת את
רמות ההכשרה וההשכלה הרווחת בקרב המורים באותו שלב חינוך וותק . אם בוחנים את
פוטנציאל הגידול בשכר
הסטטוטור
י בישראל וב-
OCED
ביחס
למקסימום ההכשרה האפשרית,
14
,ולא ביחס להכשרה האופיינית מגלים כי
פ .וטנציאל הגידול גבוה אף יותר בישראל, עובד הוראה
במקסימום ותק ובמקסימום הכשרה יכול לה
שתכר
עד פי2.79
בקדם-
,יסודי פי
2.67
,ביסודי פי
1.65
בחטיבת הביניים, ו פי2.25
בחטיבה העליונה, בהשוואה לשכר הסטטוטור
י
של עובד הוראה
מתחיל במינימום ותק והכשרה, וזאת לעומת גידול שנע בין1.81
–
1.85
בממוצע מד
ינות ה-
OECD
.
15
משמעות נתונים אלו היא כי הפער בין שכרם של
עובדי הוראה מתחילים לוותיקים
גבוה בישראל לעומת ה-
OECD
. חלק ממנו נובע מו
ו תק בלבד, וחלק ממנו נובע מתמרוץ
להרחבת
.רמות ההכשרה וההשכלה של עובדי ההוראה
תרשים2
הראה כי קיימת שונות בהבדלי השכר בין עובדי
הוראה
מתחילים לוותיקים בין ישראל
לממוצע מדינות ה-
OECD
. הבדל נוסף שיש להזכיר בהקשר זה הוא מספר השנים שלוקח להגיע
אל שיא השכר הסטטוטור
י האפשרי כתלות בוותק , כלומר כמה מהר יוכל
עובד הוראה
להיות
זכאי למקסימום השכר בגין ותק . בתרשים3
להלן מוצגים נתוני
ה-
OECD
באש ר למספר השנים
שנדרשות למורה ב
חטיבת הביניים להגיע אל שיא השכר למשרה .
14
בניגוד להכשרה אופיינית המייצגת את ההכשרה הרווחת בקרב עובדי הוראה בחתך מסוים (ותק ושלב חינוך), מקסימום ההכשרה
האפשרית מייצג את סך כל תוספות השכר האפשרויות שעובד הוראה יכול לצבור כתלות בהשכלה, השתלמויות וקידום מקצועי אותם
רכש במהלך שנות עבוד תו. כך לדוגמה, דוקטורט הוא מקסימום ההשכלה האפשרית בגינה עובד הוראה יכול לקבל תוספות לשכר, אולם
זו אינה הה
ש .כלה האופיינית הרווחת באף אחד משלבי החינוך
15
,מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
דוח מערכת החינוך בהשוואה בינלאומית ,
16
בספטמבר2021
', עמ107
.
חלקו של הפער בין
שכרם של עובדי
הוראה מתחילים
לוותיקי
ם
,נובע מוותק
וחלק
ו
נובע מתמרוץ
להגדלת רמות
ההכשרה וההשכלה
של עובדי ההוראה
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-
OECD
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים 3
:
מספר שנים להגעה אל שיא
הוותק
, מורה בחטיבת הביניים, ישראל וה-
OECD
,
2020
16
בתרשים3
אפשר לראות כי טווח השנים להגעה אל שיא השכר למורה בחטיבת ביניים הוא רחב
מאוד ו נע בין6
שנים בבריטניה ל-
42
שנים בהונגריה. בישראל טווח השנים למורה בחטיבת
הביניים להגעה אל
שיא השכר הסטטוטור
י האפשרי כתלות בוותק
הוא36
,שנה11
שנים יותר
מהממוצע ב-
OECD
העומד עד25
שנים. רק בארבע מתוך30
במדינות שנסקרו, טווח השנים
להגעה אל שיא הוותק גדול מ
אשר בישראל –
.הונגריה, סלובקיה, ספרד וקוריאה
בנתוני ה-
OECD
לא פורסמו השוואות דומות באשר לשלבי חינוך אחרים כך שאין ביכולתנו להעריך את
טווח ההגעה לשיא הוותק
בהם
והאם נתוני תרשים3
.מייצגים גם אותם
2
. פערי שכר בין שכר בפועל לשכר סטטוטור
י (רשמי
)למשרה
מודל השכר
של המורים בישראל מתמרץ ותק והכשרה, כפי שהוצג בסעיף הקודם. היבט נוסף
של המודל בישראל שעלה במסמך הקודם שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכן בדוח
ה-
OECD, הוא הפער שבין השכר הסטטוטור
י
הבסיסי למשרה מלאה רשמית ובין השכר למשרה
מלאה בפועל17 לאחר תוספות תפקיד אישיות, כדוגמת חינוך כיתה, ריכוז מקצוע או שכבה, ו כן
נשיאה בתפקידים נוספים בבית הספר המזכים בתוספת שכר .בישראל ההבדל בין השכר
הסטטוטורי לשכר בפועל הוא גבוה במיוחד , כפי שאפשר לראות בתרשים4
להלן המציג שכר
של
עובד הוראה
עם ותק של15
שנים וה
כשרה אופיינית. כלומר, עובד הוראה
שאינו צעיר והוא
בעל.ניסיון המאפשר לו לשאת בתפקידים נוספים בבית הספר
16 OECD, Education at a Glance, Comparison of teachers' statutory salaries, years from starting to top salary (lower
secondary), date extracted: 25 May 2022.
17
שכר בפועל(actual salary)
, הוא השכר למשרה מלאה בפועל אשר מחושב ביחס לכלל עובדי ההוראה ב-
%
90
משרה ומעלה על פי
הגדרת ה-
OECD
.שכר זה כולל תגמול בגין תוספות תפקיד אישיות. להגדרה של שכר סטטוטורי ראו הערת שוליים מספר
12
.
42 40 39
37 36
36
36 35
34
34 32
30
30 29
25
25 25
25
25
20
20
16
15
14
12 10.6 9
8
7
6
הונגריה
סלובקיה
ספרד
קוריאה
יוון
ישראל
יפן
איטליה
אוסטריה
פורטוגל
צ'כיה
לוקסמבורג
צרפת
בלגיה
ממוצעOECD
ליטא
סלובניה
שוויץ
טורקיה
פינלנד
פולין
נורווגיה
איסלנד
מקסיקו
דנמרק
קנדה
קולומביה
אוסטרליה
ניו זילנד
בריטניה
מספר שנים לשיא הוותק
בישראל טווח השנים
למורה בחטיבת
הביניים להגעה
ל שיא
השכר הסטטוטור
י
האפשרי כתלות
בוותק
הוא36
,שנה
11
שנים יותר
מהממוצע ב-
OECD
העומד עד25
שנים
(שכר רשמי
למשרה
מלאה)
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-
OECD
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים 4
: הפרש בין שכר בפועל ושכר סטטוט
ו
רי בישראל ובממוצע ה-
OECD
,
2020
18
מהתרשים עולה כי בישראל בכל שלבי החינוך קיים הפרש ניכר בין השכר בפועל לשכר
הסטטוטורי (לעובד הוראה
בעל ותק של15
שנה והכשרה אופיינית). בחינוך הקדם יסודי
ההפרש הוא הנמוך ביותר ועומד על6.6%
וא ילו בבתי הספר ההפרש הוא26.5%
,ביסודי
21.9%
בחטיבות הביניים
ו-
33.4%
בחטיבה העליונה
. דהיינו , בישראל השכר בפועל של מורה
בחטיבה העליונה
ה כולל תוספות תפקיד אישיות, גבוה בממוצע בכשליש מהשכר הסטטוטורי
הרשמי למשרה מלאה
על פי הסכמי העבודה ללא תוספות תפקיד אישיות . לעומת ,זאת
בממוצע מדינות ה-
OECD
ההפרשים נמוכים הרבה יותר ועומדים על אחוזים בודדים. הפרשי
השכר בישראל בין שכר בפועל לשכר סטטוטורי למורים בבתי ספר, גדולים מהפרשי השכר
במדינות ה-
OECD
בכ-
20
)נקודות אחוז (חטיבת ביניים ועד28.5
נקו
דו ה ת אחוז (חטיבה עליונה
ויסוד י). בחינוך הקדם יסודי ההפרש נמוך יותר ועומד על6.8
.נקודות אחוז19
18
בעבור
עובד הוראה
עם ותק של15
,שנה והכשרה אופיינית (טיפיקאלית). מקור: עיבוד לנתוני מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך
דוח מערכת החינוך בהשוואה בינלאומית ,
16
בספטמבר2021
', עמ89
ונתוני ה-
OECD
.
19
הפרש השכר השלי
ל
י בקדם-יסודי ב-
OECD
יכול להיות מוסבר
בשל
חישוב השכר בפועל למשרה בהיקף של%
90
ומעלה, וזאת בניגוד
לשכר ב
משרה הסטטוטורית ב-
100%, ו כן
להשפעה מזערית עד כדי לא קיימת של תוספות תפקיד בקדם-יסודי ב-
OECD
.
6.6%
26.5%
21.9%
33.4%
-0.2%
0.2%
2.2%
4.9%
6.8
26.3
19.7
28.5
-5
0
5
10
15
20
25
30
35
40
-5%
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
קדם יסודי
יסודי
חטיבת ביניים
חטיבה עליונה
הפרש בנק 'האחוז ישראל-
OECD
הפרש שכר סטטוטורי-בפועל
ישראלOECDהפרש ישראל-
OECD
תוספות התפקיד
האישיות מהוות רכיב
שכר משמעותי
בישראל , המגדיל עד
כשליש את השכר
בפועל לעומת השכר
הסטטוטורי ללא
,תוספות אישיות
וזאת בשונה מה-
OECD
פערי שכר מבניים בין עובדי הוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-
OECD
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נספח–
לוח1
:שכר מתוקנן ל
עובדי הוראה ב
ישראל וממוצע ה-
OECD
(
,בדולרים
PPP
,
2020
)
20
*לא קיימים בפרסום ה-
OECD
.נתוני השתכרות על פי גיל בחטיבה העליונה בישראל
20 OECD, Education at a Glance, Teachers' and school heads' actual salaries, Teachers' and school heads' statutory
salaries, annual salaries in equivalent USD converted using PPPs for private consumption, date extracted: 25 May
2022.
שלב חינוך ישראל
OECD הפרש
שכר שנתי
סטטוט
רי ו
(רשמי) למשרה מלאה בהכשרה אופיינית
לפי שלב חינוך וותק
ותק
התחלתי קדם יסודי
25,956
33,016
-21.4%
יסודי
22,833
34,942
-34.7%
חטיבת ביניים
22,948
36,116
-36.5%
חטיבה עליונה
27,753
37,811
-26.6%
15
שנות ותק קדם יסודי
38,080
44,209
-13.9%
יסודי
33,163
48,025
-30.9%
חטיבת ביניים
36,718
49,701
-26.1%
חטיבה עליונה
35,769
51,917
-31.1%
שיא הוותק קדם יסודי
66,520
54,349
22.4%
יסודי
55,655
58,072
-4.2%
חטיבת ביניים
58,226
60,478
-3.7%
חטיבה עליונה
56,021
63,028
-11.1%
שכר שנתי)בפועל (כולל תוספות תפקיד
לפי ,שלב חינוך וקבוצת גיל%
90
משרה ומעלה
קדם יסודי ממוצע קדם יסודי
40,605
40,707
-0.3%
בני25
–
34
31,245
36,639
-14.7%
בני35
–
44
36,964
41,569
-11.1%
בני45
–
55
44,943
45,510
-1.2%
בני55
–
64
51,506
48,250
6.7%
יסודי ממוצע יסודי
41,952
45,687
-8.2%
בני25
–
34
30,827
38,931
-20.8%
בני35
–
44
37,489
44,990
-16.7%
בני45
–
55
46,644
49,499
-5.8%
בני55
–
64
53,597
52,632
1.8%
חטיבת ביניים ממוצע חטיבת ביניים
44,754
47,988
-6.7%
בני25
–
34
30,634
40,139
-23.7%
בני35
–
44
38,815
47,120
-17.6%
בני45
–
55
50,462
51,784
-2.6%
בני55
–
64
57,221
54,852
4.3%
חטיבה עליונה*
ממוצע
חטיבה עליונה
47,706
51,749
-7.8%