חומר רקע
1
05/06/2022
לכבוד
חברי ועדת
הפנים בכנסת
,מכובדי שלום
:הנדון היערכות להתמודדות עם מינים פולשים מזיקים
בתקופה האחרונה אנו עדים לניסיונות מצד הממשלה לערוך רפורמות מהירות וחדות
בהתעלם
מהמידע הזמין והידע הנצבר בתחו מיהן וללא בחינה יסודית של השלכות של הרפורמות המוצעות
על ענפי הכלכלה השונים, על המשק
.ועל הסביבה
למרבה הצער, ישנם נושאים, ובראשם ענייני
מדיניות בעלי השפעה ארוכת טווח ובפרט נושאים המחייבים ניהול סיכונים זהיר, שבהם חייבת
הכנסת לפעול לגיבושה ולניהולה של מדיניות אחראית, גם כאש ר אין הדבר צפוי להניב פירות
כלכליים בטווח הקצר או כותרות גדולות בתקשורת. בין נושאים אלה, ניהול הסיכון של חדירת
.מזיקים ומינים פולשים לשטח המדינה
כיום, החסם העיקרי למניעת כניסתם של מזיקים ומינים פולשים לישראל הוא דרך השירותים
להגנת הצומח המפעילים פקחים ובו.דקים במעברי הגבול ונקודות כניסתן ארצה של סחורות ארצה
לצערנו וכאמור בפתח דבריי , שרי האוצר והחקלאות דוחפים במאמץ פופוליסטי קצר-
רואי ורשלני
,מהלך של שינוי הרגולציה בתחום זה בניגוד למדיניות המקובלת בעולם, לעמדת האקדמיה בארץ
לארגוני המגזר השלישי העוסקים בתחום .ולעמדת רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה
עוד יצויין כי אפילו שהדבר נדרש במסגרת החלטה2118
של ממשלת ישראל, מדריכי ה-
RIA
הממשלתיים שפרסם האגף לטיוב רגולציה במשרד רוה"מ וחוק עקרונות האסדרה שנכנס לתוקפו
בינואר השנה, לא נערכה בחינה של ההשפעות הרוחביות או ה כלכליות שיהיו לרפורמה המוצעת
.ובכוונת השרים לקדמה בכל זאת
חשוב לציין, עולמות התוכן של הגנת הצומח והגנת הסביבה בהקשר של ניהול הסיכון לחדירת
מינים פולשים חופפים זה עם זה במידה רבה. משום כך ישנו הגיון רב בתכנון משותף של רגולציה
,חכמה בתחום. כאמור בדו"ח מבקר המדינה ממאי השנה ,הנלווה כחומר רקע לדיון זה אכן נערך
'ניסיון לקיים שיח בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות, אך "עד אוג2021
, לא קודם תיקון
חקיקה של חוק הגנת הצומח לטיפול במינים פולשים הגורמים לנזקים אקולוגיים
נוסף על נזקים
לצומח..." וכן נכתב כי "כתוצאה משינויים רגולטוריים של החודשים האחרונים, ובמיוחד תיקון
".תקנות הגנת הצומח ... קיים סיכון הולך וגובר לחדירת מינים פולשים
כידוע, במחקרים שנערכו הן בתחום הגנת הצומח בהקשר החקלאי והן בתחום האקולוגי-
סביבתי
של מניעת ,חדירתם של מינים פולשים נאמדים הנזקים בחדירת אורגניזמים מסוכנים אלה במאות
מיליונים עד מיליארדי ש"ח בשנה
. כמו כן עולה מהספרות וממחקרי ם אלה–
לרבות מנייר הערכה
כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים
בעריכה משותפת של משרד החקלאות, משרד להגנת
2
הסביבה רט"ג מנובמב ר2020
כי עלות המניעה נמוכה בהרבה מעלותם של הנזקים וכי ניסיונות
.שיקום בדיעבד ידועים כבלתי יעילים בעליל
,לאור כל האמור
אציע כי
,בטרם יערך כל שינוי אשר יחריף את הנזקים
תיערך בדיקה מסודרת
של התחום, ובפרט של המשמעויות הכלכליות למניעה, ניהול , מיגור וכן תוחלות הנזקים בכל
הנוגע לתחום הגנת הצומח וחדירתם של אורגניזמים זרים לשטח המדינה , כפי שממילא נדרש
לעשות במסגרת הרפורמה בהגנת הצומח וכפ
י שמחוייב נוכח הסיכונים
הן לחקלאות והן
לאקולוגיה בישראל .
,בכבוד רב
דובי
א
מיתי
יו
"ר התא
חדות האיכרים בישראל
ו נשיאות המגזר העסקי