חומר רקע
כתיבה :רינת בניטה |
:אישור עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי תאריך :כ"א באדר ב תשפ"ב ,
24
ב מרץ2022
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
סקירה
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
1.
רקע
המים בישראל הם קניין ציבורי ומסופקים ל
משתמשי המים (משקי בית, חקלאים,
)עסקים וכדומה
באמצעות גופים
שונים, חלקם
ציבוריים (דוגמת מקורות בבעלות הממשלה ותאגידי מים בבעלות הרשויות המקומיות )
וחלקם
פרטיים)(כמו אגודות מים בבעלות חקלאים . הגופים עוסקים בהפקת המים, הובלתם במערכת
ה ארצית או מקומית
של תעלות וצינורות ,ואספקתם לצרכני הקצה, וכן על איסוף השפכים, טיהורם והשבת רוב
ם לשימוש חוזר .
בשני
העשורי ם האחרונים התבצעו שינויים רגולטוריים רבים במשק המים בישראל, ובמרכזם הקמת תאגידי מים וביוב
למתן שירותי מים וביוב (במקום מחלקות המים ברשויות המקומיות), הקמת רשות רגלוטורית הקובעת את מחיר
המים (רשות המים), וקביעת היטלי הפקה בגין הפקת מים לפי אזורים, עונות השנ.ה ומשתנים נוספים
הקמת רשות המים, בשנת2007
, נועדה ליצור גוף בעל ראייה כוללת של צרכי משק המים, המרכז את הסמכויות
הרגולטוריות בתחומי המים והביוב. הרשות אחראית לניהול, תפעול, שימור, שיקום מקורות המים הטבעיים של
המדינה והסדרת משק המים בהתאם למדיניות הממשלה ול כללים שקבעה מועצת הרשות. מועצת רשות המים
מורכבת מנציגי משרדי ממשלה בכירים ומנציגי ציבור. בסמכות המועצה לקבוע את חקיקת המשנה לפעילות הרשות
.בנושאים שונים, המרכזיים שבהם אסדרת משק המים וקביעת תעריפי המים והביוב
פעילותה של רשות המים מעוגנת בשני חוקים מרכזיים:המסדירים את נושא המים
חוק המים, התשי"ט-
1959
,מסדיר את נושא משק המים על היבטיו השונים: הפקת מים, הקצאת מים ואספקתם
שמירה על מקורות המים ומחירי המים. החוק קובע כי מקורות המים במדינה, הינם קניין הציבור, נתונים
לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ. בשנת2006
נקבע כי ניהול משק המים והביו ב
.יופקד בידי רשות ממשלתית למים ולביוב
חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-
2001
מסדיר את פעילותם של משקי המים והביוב המוניציפאליים. מטרתו של
,החוק, להעביר את הטיפול בתחומי המים והביוב מאחריות הרשויות המקומיות ומחלקות הסמך העוסקות בנושא
"לתאגיד למים וביוב בבעלות הרשות המקומית, בעל מבנה של חברה עסקית מפוקחת הפועלת לפי "סל שירותים
מוג
דר
.ונתונה לכללי רגולציה ברורים
לפי דברי ההסבר להצעת
ה,חוק
השירות בתחום המים והביוב שניתן עד אז
במספר רב של רשויות מקומיות בארץ לקה במהלך הזמן בבעיות רבות, ובהן היקף תשתיות בלתי מספק, בעיקר
בכל הנוגע למערכות הטיפול בשפכים; רמת תחזוקה שאינה עומדת בתקנים הנדרש ים, הגורמת לפחת מים גבוה
בחלק מהרשויות ולזיהום סביבתי; חוסר התייעלות של המערכות וניצול לא מספק של טכנולוגיות חדישות; אי-
עמידה בתקני איכות ורמה לא מספקת של שירות לאזרח ; שימוש בעודפים כספים במחלקות המים לצרכים
אחרים ברשות המקומית, ולא למשק המים העירוני (כמו)תיקון דליפות, השקעות במתקני טיהור שפכים וכדומה.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בפרק
ים
שלהלן תיסקר רפורמת התיאגוד והפיקוח של רשות המים על תאגידי המים שהוקמו בעקבותיה: יוצגו
השינויים שחלו בשירותי המים לאזרחים בעקבותיה, לרבות שינויי המחיר ויובאו נתונים שונים הנוגעים לאסדרת
התחום ולתפקוד ה
תאגידים כפי שעולה מביקורת של רשות המים ,בהמשך
לדיון שהתקיים באחרונה בוועדת
הכספים ו
יוצגו עיקרי הממצאים של משרד מבקר המדינה שפ
רסם באוקטובר
2020
דוח בנושא.
2
.
רפורמת התיאגוד
ב חוק תאגידי מים וביוב נקבע
כי החל מה-
31
ביולי2007
ואילך חל איסור על הרשות המקומית להפעיל בעצמה את
שירותי המים והביוב. מאותו מועד, העברת פעילות משק המים והביוב מהרשות המקומית לידי תאגיד מים וביוב היא
,חובה שאינה נתונה לשיקול דעת הרשויות. במקביל, ניתנו לרשויות מענקים כלכליים שיצרו תמריץ להתאגדות
ובנוסף ניתנו מענקים מיוחדים לרשויות שהתאגדו בתאגיד רב-
רשותי(במקום חד-רשותי) .
בשנת
2022
יש56
תאגידי מים וביוב המספקים מים ל-
156
ישובים
ועוד45
רשויות מקומיות שמספקות מים גם
,הן
ךס וב ול הכ
101
.ספקי מים
יודגש כי החוק אינו חל באזור י
הודה שהו
ומרון , על
יישובי
ם ב מועצות אזוריות ועל
אגודות מים.
1 מעבר לכך, מתוכנן כי לא יוקמו תאגידים חדשים אלא יצורפו לתאגידים קיימים
וכיום יש23
רשויות
מקומיות החייבות בתיאגוד על פי חוק וטרם התאגדו.
2
בתרשים1
להלן נתונים על מספר רשויות מקומיות
המחויבות בהתאגדות ולא הצטרפו לתאגידי
המים, לפי דירוג חברתי-כלכלי ב מרץ2022
.
תרשים 1
:
מספר רשויות מקומיות
המחויבות בהתאגדות ולא התאגדו
, לפי דירוג חברתי-כלכלי , מרץ2022
3
אפשר לראות כי
ב מרץ2022
,
23
רשויות
,לא התאגדו
כ-
10.8%
.מסך הרשויות
כל הרשויות ב אשכול10
לא
התאגדו ,
משקל הרשויות שלא הת
א גדו
ביתר ה אשכולות נע בין0%
באשכול1 ל-
25%
באשכול7.
1 אגודות מים מספקות מים בעיקר במגזר הכפרי: קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים וכפרים ערביים.
.מסמך זה לא יעסוק בהן
2 הרשויות המחוייבות בתאגוד ולא התאגדו (לפי סדר דיר ,וג חברתי כלכלי, מהגבוה לנמוך): כפר שמריהו, סביון, להבים, עומר, מיתר,שוהם
כפר תבור, גבעת שמואל, פרדס חנה-
,כרכור ,נהריה, ראש פינה, מעיליא, נשר ,באר יעקב
אליכין ,, אור עקיבא ,שדרות ,בית שאן, חריש
קלנסווא, פורדייס וקרית יערים . על אף המצוין ברשימה המופיע באתר
רשות המים, המועצה המקומית ג'סר א-
זרקא הצטרפה בתחילת
שנת2021
לתאגיד פלגי מוצקין יחד עם קרי
י .ת מוצקין
לרשימה המפורסמת באתר רשות המים ראו:
,רשות המים רשויות שטרם הקימו
תאגי
ד.
3
,הלמ"ס קובץ נתונים של רשויות מקומיות2020
,, רשות המים
רשויות שטרם הקימו תאגיד .עיבוד
י
.מרכז המחקר והמידע של הכנסת
סך
.הרשויות לא כולל מועצות אזוריות ורשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון
7
23
41
31
17
10
20
12
19
4
0
1
2
2
2
2
5
1
4
4
0.0%
4.3%
4.9%
6.5%
11.8%
20.0%
25.0%
8.3%
21.1%
100.0%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
0
5
10
15
20
25
30
35
40
45
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
סך רשויות
לא התאגדו משקל רשויות שלא התאגדו(ציר ימני)
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בתרשים2
להלן נתונים על
האוכלוסייה ב רשויות מקומיות המחויבות בהתאגדות ולא הצטרפו לתאגידי המים, לפי
דירוג חברתי-
כלכלי במרץ2022
(ללא מ
ו
עצות אזוריות ואיו"ש.)
תרשים2
:אוכלוסייה ב רשויות מקומיות
המחויבות בהתאגדות ולא התאגדו
, לפי דירוג חברתי-כלכלי
אפשר לראות כי
בסוף שנת2020
האוכלוסייה ב רשויות מקומיות
ש
לא התאגדו
עד מרץ2022
היתה
כ-
395
אלף
תושבים, כ-
5%
מסך האוכל
וסי
יה ב
רשויות המקומיות (ללא מועצות אזוריות ואיו"ש
). משקל ה אוכלוסייה באשכול10
הוא100%
, באשכול6
11.4%
וביתר האשכולות המשקל נע בין0%
באשכול1 ל-
9.8%
באשכול9. ב לוח1
להלן
נתונים על ממוצע סך הרשויות
(ללא מועצות אזוריות ואיו"ש)
.ועל ממוצע סך רשויות שלא התאגדו
לוח1 –
השוואה בין סך הרשויות
וסך הרשויות שלא התאגדו (
2020
)
4
נתון ממוצע הרשויות
ממוצע
רשויות שלא התאגדו משקל/פער
אוכלוסייה סוף2020
7,963,689
394,714
5.0%
אחוז פחת המים מ
ת
קבולי המים
8.7%
9.8%
1.1
.נ.א
צריכה באלפי
מ"ק
ס ך הכול
628,590
34,905
5.6%
ב
מוסדות הרשות המקומית
19,232
1,468
7.6%
לגינון ציבורי
36,165
2,768
7.7%
צריכה
עירונית
לנפש
)(מ"ק
סך הכול
77.7
85.0
9.4%
למוסדות הרשות המקומית
2.4
3.7
54.0%
לגינון ציבו
רי
4.5
7.0
54.4%
אחוז חריגות בבדיקות מיקרוביאליות במי שתייה
0.42
0.44
3.6%
שפכים המטופלים ברמה שניונית ומעלה
95.2
95.6
0.4%
מדד חברתי כלכלי (
2017
)
5.2
6.3
20.5%
פריפריאלי (
2015
)
6.8
5.3
-21.9%
אפשר
לראות כי
בסוף2020
משקל האוכלוסייה ברשויות שלא התאגדו מסך האוכלוסייה בכלל הרשויות
יה ה
5%
,
משקל צריכת סך המים ה
יה
5.6%
, משקל צריכת מים במוסדות הרשות המקומית היה7.6%
ומשקל צריכת מים
לגינון ציבורי
היה7.7%
.אחוז פחת המים מסך תקבולי המים
ברשויות שלא התאגדו היה9.8%
, לעומת8.7%
בכלל
.הרשויות סך צריכת מים
לנפש ברשויות שלא התאגדו גבוה בכ-
9.4%
, צריכת מים
לנפש
במוסדות הרשות המקומית
4
.שם. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסות
185,866
685,501
1,703,239
890,477
800,170
551,415
1,565,475
1,039,522
521,812
20,212
-
6,238
36,962
47,779
39,014
62,640
103,301
27,249
51,319
20,212
0.0%
0.9%
2.2%
5.4%
4.9%
11.4%
6.6%
2.6%
9.8%
100.0%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
-
200,000
400,000
600,000
800,000
1,000,000
1,200,000
1,400,000
1,600,000
1,800,000
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
סך אוכלוסייה
אוכלוסייה ברשויות שלא התאגדו משקל אוכלוסייה ברשויות שלא התאגדו(ציר ימני)
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
גבוהה ב-
54%
וצריכת מים לגינון ציבורי
לנפש גבוהה ב-
54.4%
לעומת ממוצע כלל הרשויות. אחוז חריגות בבדיקות
מיקרוביאליות במי שתייה ברשויות שלא התאגדו גבוה ב-
3.6%
לעומת ממוצע הרשויות, ו אחוז השפכים המטופלים
ברמה שניונית ומעלה דומה
.לממוצע הרשויות המדד החברתי-
כלכלי הממוצע
של הרשויות שלא התאגדו ה
וא
6.3
,
בהשוואה ל-
5.2
בכלל הרשויות והמדד הפריפריאלי ה
וא
5.3
, לעומת6.8
,בכלל הרשויות
קרי רשויות
שלא התאגדו
הן
.פחות פריפריאליות
בהקשר זה יש לציין כי לפי החוק, מספר תאגידי המים צריך היה להיות לכל היותר30
,
5
וכי בג"צ דן בימים אלו בנושא
של מיזוג וצמצום מספר תאגידי המים לאור
עתירות שהגישו עיריות , תאגידי מים ומרכז השלטון המקומי יחד עם
התנועה לאיכות השלטון.
6
בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בפברואר2022
צוין כי למרות נסיונות של רשות המים
לצמצם את מספר התאגידים, לא היתה לכך היתכנות מבחינה
מעשית, בין היתר,
בשל התנגדות מרכז השלטון
המקומי
והרשויות המקומיות.
7
תרשים3 להלן מציג את סוגי התאגידים הקיימים כיום לפי מאפייני
ם שונים: סוג התאגיד (חד/דו רשותי לעומת רב-
רשותי), מספר התושבים המ קבלים
יר ש
ות ודירוג חברתי-כלכלי של הרשויות המ
קומיות.
תרשים3: התפלגות מאפייני תאגידי המים בישראל8
5
בתיקון מאוגוסט2013
לחוק התאגידים נקבעה חובה על תאגידים ועל כל הרשויות המקומיות שטרם התאגדו, להתאגד בתאגידים
א זוריים, לפי מפת שיוך שתקבע מועצת רשות המים. מועד יישום התיאגוד האזורי נדחה מדי פעם בפעם באמצעות תיקוני חקיקה. רשות
המים הציעה כמה מתווים של תיאגוד אזורי-
11
תאגידים אזוריים בשנת2013
,
28
בשנת2019
ו-
30
בשנת2020
. בפועל נכון למועד
כתיבת המסמך
אף אחד מן המת.ווים האלו לא יושם
6 על פי החלטת בג"צ בנושא מה-
2
במרץ2022
"
בית המשפט המליץ לצדדים לחזור בהם מהעתירות, כאשר תוך3
חודשים כל אחד
מהתאגידים יפנה לרשות המים עם בעיות קונקרטיות שהתעוררו בתהליך המיזוג, ועל רשות המים ל
ת ת מענה תוך שלושה חודשים לאחר
מכן".
להרחבה ,ראו: בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בג"ץ4916/20
;
בג"ץ4919/20
;
בג"ץ4920/20
;
בג"ץ4975/20
;
בג"ץ4977/20
;
בג"ץ4983/20
;
בג"ץ4984/20
;
בג"ץ4992/20; ב ג"ץ4996/20
;
בג"ץ5060/20
;
בג"ץ5404/20
;
בג"ץ1666/21
;
בג"ץ4297/21
.
7 הכנסת ה-
24
,
דיון
וועדת הכספים בנושא ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"
א2020
של
מבקר המדינה ,
23
בפברואר2022
.
במועד מסירת המסמך לא פורסם פרוטוקול, ניתן צפות בדיון
בקישור.
8
,משרד מבקר המדינה דוח שנתי71
:א תאגידי מים וביוב- אסדרה, ניהול ופיקוח . אוקטובר2020
.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אפשר לראות כי34
תאגידים הם חד-רשותיים או דו-רשותיים (כלומר משרתים שתי רשויות מקומיות), ו-
22
תאגידים
הם רב-
רשותיים (משרתים3
,רשויות מקומיות או יותר). בנוסף21
תאגידים משרתים רשויות במעמד חברתי-
כלכלי
חלש (דירוג1-4
של הלמ"ס), והיתר,
35
תאגידים,
משרתים
רשויות במעמד חברתי-
כלכלי בינוני או חזק (דירוג5-10
.)של הלמ"ס24
מתוך56
התאגידים הקיימים משרת ים מעל100,000
.תושבים
נציין בהקשר זה כי תאגידים חלשים
.זכאים למענקים ולסבסוד לצורך פעילותם השוטפת, כפי שיוצג בהמשך
,נוסף על קביעת מחירי המים רשות המים גם
מבקרת היבטים שונים של תפקוד תאגידי
המים ומפרסמת את תוצאות
.הביקורת על כל תאגיד בנפרד לפי
דוח ש
ל
הרשות
מ שנת2021
, עלויות ההנהלה והתפעול של התאגידים גבוהות
ו
התנהלותם הכלכלית לא יעילה . גם דוחות של מבקר המדינה מצאו ליקויים באופן
ה
התנהלות
, הבקרה ה וה
פעל
ה
של
תאגידי המים ,
וכן .בנוגע למיצוי זכויות לאוכלוסיות זכאיות ליקויים:אלו מובאים להלן
עלויות התאגיד מהוות45%
.מסך עלות המים הממוצעת לצרכנים
נמצאו פערים משמעותיים בין התאגידים המשתייכים לקבוצת התאגידים הזכאים (
המשרתים את אוכלוסיית
המיעוטים)
,, לבין יתר התאגידים. פערים אלה קיימים בכל היבטי הפעילות והתפקוד: רווחיות, איתנות פיננסית
פחת מים, השקעות ופחת גבייה.
בהקשר זה נמצא עוד כי כל15
התאגידים החלשים שהם רב-רשותיים חורגים באופן משמעותי
מנורמת פחת
.המים שקבעה רשות המים ,לעומת זאת
בתאגידים החלשים החד-ר
שותיים ממוצע
.הפחת בפועל נמוך מהנורמה
כלי הבקרה והפיקוח שהממונה על התאגידים
ברשות המים מחיל על תאגידי המים והביוב ואוכף אותם בנושאי
איכות הבקרות הפנימיות נמצאו
חסרים. הליך שהחל הממונה בשנת2017
לאסדרת התחום הופסק אף שהוחלט
להמשיכו במתכונת אחרת. כמו כן, לא נבחנה האפשרות להמשיכו בהליך חלופי.
מדיניות הממשלה משנת2006
הייתה בין היתר לעודד תיאגוד אזורי, שאמור להקטין
,את מספר התאגידים
ומשנת2013
נקבעה חובת תיאגוד אזורי בחוק. אף על פי כן, לא צומצם מספר התאגידים
ומתווי התיאגוד האזורי
שהציעה הרשות בשנים2013
ו-
2019
, לא יצאו לפועל ,. כך, למשל רק24
מתוך
56
התאגידים הקיימים משרתים
מעל100,000
תושבים.
מנגנון הסיוע לאוכלוסיות
מוחלשות הזכאיות להנחה בתשלום חשבונות המים
אינו מביא
לידי מיצוי ההטבה
שתוקצבה בעניין זה
, ו שיעור הניצול של תקציב ההטבה בשנים5
201
-
2019
הוא40%
.בלבד9
3
.
עלות ומחיר
המים
,כאמור המעבר לתאגידים הביא
ל ,שיפור בתחומים רבים, ובעיקר גדלו ההשקעות בתשתיות משק המים העירוני
פחת המים צומצם ושיעור מדי המים המכוי
לים י10 גדל במידה ניכר
ת. שיפור זה חל בד בבד עם עלי
י ה במחירי המים
:לצרכן בינואר2010
הוחל ביישום רפורמה במחירי המים והביוב, במרכזה הקביעה כי מחיר המים ישקף כ כל האפשר
את העלות הריאלית של אספקתם, שכן טרם השינוי תומחר מחיר המים בחסר
וחלק ממחיר המים סובסד על ידי
הממשלה .
9
.שם
10
.מדי מים מכויילים הם מדים המודדים בצורה מהימנה את צריכת המים בפועל
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
רשות המים קובעת את מחיר המים, והוא
אחיד לכל הצרכנים הביתיים מתוקף סעיף112א לחוק המים, תשי"ט–
1959
. למחיר המים לצרכנים הביתיים ש
ני תעריפים :
תעריף בגין
צריכת
כמות מים בסיסית ותעריף מוגדל. המעבר
בין מדרגות התשלום נקבע לפי מספר הנפשות במשק הבית. החל בינואר2022
, שימוש של עד3.5
מ"ק לנפש
לחודש ולא פחות מ-7
,מ"ק לדירה יחויב במחיר בסיסי של7.514
,ש"ח למ"ק
כולל מע"מ; כל כמות נוספת שנצרכת
מחויבת במחיר
גבוה יותר–
13.488
.ש"ח למ"ק, כולל מע"מ11
יודגש כי מחיר המים לצרכנים הביתיים הוא אחיד
ללא קשר לנותני השירות , כך שהתעריף האחיד חל גם על צרכנים שמקבלים את השירות שלא באמצעות תאגידי
.מים וביוב12
גובהם נקבע ,כאמור
כך שיכסו את עלות אספקת שירותי המים והביוב לצרכן (עקרון העלות הריאלית( ,
על אף
שלטענת רשות המים, בפועל תעריף המים הבסיסי אינו מכסה את עלות המים הריאלית.
בתחשיב של עלות
המים לשנת2022
:נכללים פרמטרים רבים ובהם ,עדכון נורמות פחת המים ופחת הגבייה ,עדכוני סל המדדים
תעריפי החשמל, תשלומים בגין קליטת מי ים.מותפלים, עדכון עלויות הפקה ועוד13
,על פי אמנת השירות של תאגידי המים והביוב צרכן חייב בתשלום סכום מזערי השווה לתעריף עבור1.5
מ"ק של
מים בחודש ,גם אם צרך פחות מכך באותה תקופה. חיוב זה משקף תשלום בעבור זמינות
האספקה
ו קריאת המונה
בשטח וגובהו נכון למועד כתיבת המסמך הוא כ-
11
ש"ח לחודש. נדגיש כי צרכן אשר הגיש בקשה לספק המים לנתק
את נכסו ממד המים המשויך., לא יחויב כלל למעט בתשלום עבור צריכה משותפת ככל שישנה
תרשים4
להלן מציג את השינוי במחיר המים בשנים2010
עד2022
.
תרשים4
:מחיר המים לצרכני המים הביתיים לפי מדרגו ת צריכה(בש"ח, למ"ק ,)
10
20
-
22
20
14
11
,רשות המים
ספר תעריפי הביוב והמים :. תאריך פרסום3
בפברואר2022
.
12 עמיר שקרוב, מנה ל אגף כלכלה, רשות המים, פגישתzoom
,
17
בפברואר2022
.
13
לכלל הרכיבים לפיהם נקבע תעריף המים הסופי לצרכן לשנת2022
,, ראו: מועצת רשות המים עקרונות לשינויים ברכיבי התעריפים
המוצעים לשנת2022
לעומת התעריפים הקיימים בשנת2021
- מסמך רקע ,, אתר התזכירים הממשלתי31
באוקטובר2021
.
14
.שם
8.11
7.51
11.95
13.49
32%
31%
38%
38%
38%
38%
38%
38%
47%
47%
45%
45%
44%
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
45%
50%
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
ינו-
10ינו-
11ינו-
12ינו-
13ינו-
14ינו-
15ינו-
16ינו-
17ינו-
18ינו-
19ינו-
20ינו-
21ינו-
22
תעריף נמוך
תעריף גבוה
שיעור הפער
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות
המים
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מנתוני התרשים אפשר לראות כי
ב שנים2010
עד2022
מחיר המים במדרגה הנמוכה
ירד
בשיעור מצטבר של
כ-
7.3%
ו
מחיר המים
במדרגה הגבוהה
עלה בשיעור מצטבר של כ-
12.9%
,
כך שהתמריץ לצרכנים הביתיים לחסוך
מים עלה.
כמו כן, בתקופה זו הפער בין
ה
מחיר הנמוך והגבוה לצריכה ביתית עלה מכ-
%
2
3 לכ-
44%
.
15
ב תרשים5
.להלן מובאים רכיבי התעריף האחיד ומשקלם באופן החישוב של מחיר המים
תרשים5: רכיבים לקביעת מחיר ממוצע למ"ק מים16
אפשר לראות מהתרשים כי
משקלות התעריף המוצע למ"ק הן: עלויות התאגיד כ-
45%
, רכישת מים
מותפלים כ-
%
16, רכישת מים מחברת מקורות17 כ-
20%
וטיפול בשפכים כ-
20%
ממשקל התעריף האחיד כל אחד, מהתעריף
.הממוצע למ"ק מים18
יש,לציין שעל אף שמחיר המים לצרכן הוא אחיד תערי
פי
המים
לתאגידים אינם זהים
כך
שתאגידים חלשים יותר משלמים תעריפים נמוכים יותר לעומת תאגידים חזקים. הפער בין מחיר הקנייה למחיר
המכירה של המים בתאגידים החלשים נועד, בין היתר,
לפצות על פחת הגבייה של תאגידים אלו ולאפשר קידום של
.פרוייקטי תשתית שיעלו עבור הצרכנים את רמת השירות19
15
,להרחבה בנושא מחיר המים במגזר העירוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות, ראו: בת חן רוטנברג השוואת מחיר המים במגזר
העירוני
בישראל ובמדינות המפותחות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת20
ביולי2020
.
16
,רשות המים
תעריפים :. תאריך עדכון23
במרץ2022
.
17
מקורות מים בע"מ היא חברת תשתית המספקת את
מרבית המים הנצרכים בישראל ,בבעלות ממשלתית מלאה וכפופה לרשות המים.
18
,רשות המים
ספר תעריפי המים והביוב ,
1
בינואר2022
.
19
עו"ד עומר ורדי, הממונה על תאגידי מים ,ברשות המים, שיחת טלפון3
במרץ2022
.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
3.1
מיצוי זכא
ות להנחות בתעריפי המים
בשנת
2014
פורסמו תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים2014
,)
התשע"ד–
2014
. במסגרת התקנות
נקבעו מספר קבוצות אוכלוסיי
ה הזכאיות לקבלת ההטבה בתעריף המים
ובהן
,זכאי גמלת סיעוד, זכאי קצבת נכות זכאים לגמלת הבטחת הכנסה ובעלי נכות כללית של%
70
ויותר.
20
נציין בהקשר
זה כי ההטבה לזכאים ניתנת רק לאחר ניצול של ההקצאה לנפש בתעריף הבסיסי, כך שהיא חלה רק במקרים של
חריגה מעבר ל צריכה של3.5
.קוב מים לנפש לחודש כפי שצוין לעיל
,כאמור לפי דוח מבקר המדינה מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות הזכאיות להנחה בתשלום חשבונות המים אינו
מביא ל
ידי מיצוי ההטבה שתוקצבה בעניין זה
, ו שיעור הניצול של תקציב ההטבה בשנים2019-2015
הוא40%
.
לפי
משרד האוצר, לא נקבע
סכום להיקף התמיכה התקציבית, אלא עד למגבלה של כ-
70
-
60
.מיליון ש"ח לשנה21
בלוח
2
להלן נתונים על גובה ההטבה המרבית בשנים2012
עד2021
.
לוח2: גובה הטבת צריכת מים לאוכלוסיות זכאיות, קל שמ מאותרים
,ועלות ההטבה למדינה2012
-
2021
22
שנה מספר הזכאים מספר המאותרים משקל המאותרים הטבה שנתי
ת ב)ממוצע (ש"ח
)עלות תקציבית (מלש"ח
2012
255,159
200,097
78.4%
12
2.3
2013
276,176
202,206
73.2%
32
6.4
2014
466,800
361,145
77.4%
44
15.7
2015
520,638
404,213
77.6%
47
18.8
2016
539,914
420,954
78.0%
41
17.3
2017
556,356
434,686
78.1%
69
30.1
2018
561,579
450,948
80.3%
77
34.9
2019
608,992
463,435
76.1%
73
34.0
2020
642,666
473,204
73.6%
92
43.4
2021
663,928
503,204
75.8%
83
41.7
שינוי
160.2%
151.5%
-2.6
נקודות אחוז
591.7%
1713%
אפשר לראות כי בשנת2021
מספר הזכאים היה כ-
664
,אלף גידול של160.2%
לעומת2012
.מספר המאו
ת רים
היה כ-
503
,אלף גידול של151.5%
לעומת2012. משקל
המאותרים מהזכאים
היה כ-
75.8%
,
ירידה של2.6
נקודות
אחוז לעומת2012
.
הטבה שנתית ממוצעת היתה83
ש"ח , עלייה של591.7%
ל עומת2012
,העלות התקציב
י ת היתה
כ-
41.7
מיליון ש"ח , עלייה של1713%
לעומת2012
.
לעמדת משרד האוצר ורשות המים
, יש לשקול להחליף את המנגנון של הסבסוד הספציפי הקיים כיום,
אשר לטענתם
אינו ,יעיל.בהעברה ישירה באמצעות קצבה כללית23
מנגד, יש הטוענים כי העברה של ההטבה למתן קצבה כללית
20
:לפירוט המלא, ראו תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים2014), תשע"ד-
2014
וכן
תוספת לרשימות הזכאים , יולי2014
.
21 חיים בורובסקי ,רפרנט מים ותעופה ,
אגף
ה
תקציבים, משרד האוצר; מצגת רשות המים; הכנסת ה-
24
, דיון וועדת הכספים בנושא ניצול
הזכאות להטבות בתעריף ה מים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"
א2020
של מבקר המדינה ,
23
בפברואר2022
. במועד מסירת
המסמך לא פורסם פרוטוקול, ניתן צפות בדיון
בקישור.
22
מ
צגת רשו
ת
המים לקראת דיון ועדת הכספים בנושא ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"
א
2020
של מבקר המדינה ,
23
בפברואר2022
.
23
הכנסת ה-
24, דיון ועדת הכספים,
ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"א
2020
של מבקר
המדינה ,
23
בפברואר2022
.
במועד מסירת המסמך לא פורסם פרוטוקול, ניתן צפות בדיון
בקישור.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לא תשרת את הייעוד של מתן האפשרות להנחה בשימוש
ב מים כמוצר צריכה בסיסי באופן ספציפי; כי יש לאפשר
את קבלת ההטבה עבור אוכלוסיות זכאיות נוספות דוגמת נכים ששיעורי הנכות שלהם אינם מזכים כיום בהטבה; וכי
יש לתת את
.ההנחה כבר "מהטיפה הראשונה" ולא רק במקרים של חריגה מההקצבה הבסיסית24
4
.
מדידת צריכה וטכנולוגיות לקריאה של מוני מים מרחוק
צריכת המים
הביתית נקבעת ע יפ ל
קריאות מד המים
המשויך
המותקן בכל נכס, המודד את כמויות המים הנצרכות
בנכס מדי תקופה
, ולכל הפחות אחת לחודשיים .
ההפרש שבין הקריאה הנוכחית לקריאה הקודמת, קובע את כמות
הצריכה, ביחידות של מטר מעוקב (מ"ק), נכון ליום הקריאה . במצבים שבהם לא ניתן לבצע קריאה של ,מד המים
.הצריכה תקבע לפי הערכה, ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב25
נוסף על הצריכה הביתית המחויבת בהתאם
לקריאה, בבתי ם משותפים קיימת גם
צריכה משותפת .
הצריכה המשותפת נקבעת לפי ההפרש בין מדידת מד המים
הראשי לעומת מדידת סך מדי המים הדירתיים (המשו
י)יכים . בנכסים המשמשים למגורים הפרש זה מחולק באופן
.שווה בין כל יחידות הדיור ומתווסף לצריכה הדירתית
בחלק מהתאגידים, מותקנת מערכת
ק ריאת
מ ונים
מ
רחוק (להלן:
.)קר"מ יתרונן של מערכות קריאה מרחוק בכך
ש
מייתר
ו
ת את הצורך בגישה פיזית ובדיקה פרטנית של המדים
,מעבר לבדיקה אחת מדי שנה
ומתריעה בזמן אמת
על בעיות, כגון נזילות ובעיות צנרת הן במדי המים המשוייכים והן במד הראשי, כך שיש בה כדי לסייע בצמצו ם פחת
המים ובמניעת חשבונות מים גבוהים עבור הצרכנים.
תיקון לחוק התאגידים מדצמבר2018
הסמיך את מועצת
הרשות לקבוע בכללים אמות מידה והוראות בנושאים שונים ובכלל זה הוראות הנוגעות לחובת התאגידים
להתקין ולהפעיל מערכות קר"מ , וזאת עד לסוף שנת2026
.
26 עוד נקבע בחוק, שבכללים אלה לא תושת על
צרכן
הצורך מים למטרת צורכי בית, במישרין, עלות התקנה ראשונה של מערכת
קר"מ, חלף מד מים סטנדרטי המותקן
באותה די
רה.
27
בשיחת טלפון על הממונה על תאגידי המים ברשות המים, עו"ד עומר ורדי, נמסר כי כל מדי המים
החדשים
שמותקנים החל מ
סוף יולי
2021
הם מדי קר
"מ.
28
,לפי בדיקתנו, כבר כיום תאגידי מים רבים עושים שימוש במערכות הללו, ובהם: תאגיד המים של כפר סבא, גן יבנה
רעננה, מודיעין, באר שבע, נס ציונה, מועצה אזורית משגב, אשדוד, הוד השרון, קריית אונו ועוד. תאגיד המים מי
אביבים המשרת את תושבי העיר תל אביב-
יפו עתיד לסיים את ההתקנה של המערכת לקריאה מרחוק של מדי מים
עד לשנת2025. ר
שות המים פעלה לעידוד התקנת מערכות קר"מ
גם באמצעות מתן מענקים ייעודיים ליישובים
,חלשים. עם זאת לפי מבקר המדינה עד סוף2019
כ-
30%
מהתאגידים החלשים שענו על תנאי קבלת המענקים
כלל לא ניצלו את התמריצים הללו.
בלוח3
להלן מוצגת תמונת המצב בנוגע להתקנת מערכות קר"מ בתאגידים נכון למאי2020
.
24
.שם
25
,להרחבה ראו: רשות המים כללי תאגידי מים וביוב(אמות מידה לשירות), התשע"א-
2011
- מדריך לצרכן .
26
סעיף7 ל ,)כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות
ה
תשע"א-
2011
.
27
סעיף99
לחוק התאגידים,
חוק תאגידי מים וביוב(
'תיקון מס12
), התשע"ט-
2018
.
28
עו"ד עומר ורדי, הממונה על תאגידי מים ברשות המים ,, שיחת טלפון3
במרץ2022
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצ
עות רשות המים
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לוח3
: מצב התקדמות התקנת מערכות הקר"מ, מאי2020
29
אפשר לראות כי
ביותר משליש מהתאגידים לא הוחל כלל בהתקנת מערכות אלו לציבור הצרכנים .
,לעומת זאת
כ-
30%
.מהתאגידים סיימו את תהליך ההתקנה והיתר מצויות בעיצומו של התהליך
בהקשר זה נציין כי מבקר המדינה המליץ על
תיקון כללי אמות
המידה לשירות, באופן שבו תהיה בהם אסדרה
מפורטת הנוגעת לפרסום פניות הצרכנים
,לתאגידים על מנת ליצור אחידות בדיווח. בין היתר
קבע המבקר כי ראוי
ל
שקול גם להוסיף על כללים אלה חובת דיווח של התאגידים לצרכ
ני
ם על נתוני צריכה מוגברת ועל משך
זמן הטיפול
בפ
ניות הציבור, וזאת כדי לשקף בפני הם
את המידע הנוגע להם.
30
באופן טבעי, צעדים אלו יתאפשרו ביתר קלות עם
השלמת המעבר למערכות מדידה וקריאה מרח.וק
29
,משרד מבקר המדינה דוח שנתי71
:א תאגידי מים וביוב- אסדרה, ניהול ופיקוח . אוקטובר2020
.
30
.שם