חומר רקע
1
ז' בסיון
תשפ"ב
6
ביוני2022
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום7.6.2022
בהצעת חוק-
/יסוד: זכויות בהליך הפלילי (מ1523
)
–
הכנה לקריאה השנייה והשלישית–
סעיף7 – סיכון כפול
סיכון כפול
7
. אין להאשים
אדם בשל מעשה או מחדל שבשלו הורשע או זוכה בעבר בהליך פלילי.
בסעיף7 להצעת חוק-
יסוד: זכויות בהליך הפלילי מוצע לעגן עיקרון יסוד של המשפט הפלילי והוא עקרון
מניעת הסיכון הכפול .על-
,פי הנוסח המוצע ,הדומה לזה הקיים בחוקות רבות בעולם אין להאשים אדם
בשל מעשה או מחדל שבגינו
הורשע
או
זוכה בעבר בהליך פלילי. ה נוסח
המוצע
מבוסס במידה רבה על
הנוסח המעוגן כיום בסעיף5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
. ו,אולם
סעיף5
האמור
כולל גם חריג–
אם המעשה שבגינו הואשם אדם גרם
למותו של אדם אחר,
דנים אותו על כך אף אם כבר
הורשע ב עבירה אחרת בגין
באותו מעשה . למשל, אם אדם הורשע,בגרימת חבלה ולאחר ש הוא הורשע קורבן
העבירה ,מת מפצעיו
ניתן להעמידו לדין שוב בעבירת גרימת המוות.
מוצע בין היתר כי הוועדה תבחן האם לעגן בסעיף את ה עיקרון
במובנו הרחב יותר, כפי ש פורש
בפסיקה,
כחל
גם על מצבים שבהם הנאשם היה
בסיכון להרשעה
אף אם
הדיון בעניי ן לא
הסתיים בזיכוי או הרשעה ; מוצע
כי הוועדה תבחן האם יש צורך לעגן
בסעיף 7
האמור
את החריגים לכלל ובפרט לעניין גרימת מוות; וכן
מוצע
כי הוועדה תיתן דעתה לשאלת ההצדקה
ל התייחס בסעיף
ל כלל המעוגן בסעיף186
,לחוק סדר הדין הפלילי
.האוסר כפל ענישה בגין אותו מעשה
רקע
ה כלל של"מניעת הסיכון הכפול"
קיים בישראל מזה שנים
ו מעוגן
גם בשיטות משפט רבות בעולם. מ טרתו
של הכלל-
להעניק לאדם הגנה
מ נ פני יסיונות חוזרים ונשנים של השלטון להביאו לדין פלילי בגין
אותו עניין.
:ביסוד עקרון זה, עומדים מספר ערכים ואינטרסים מרכזיים ובהם
ראשית ,
פערי הכוחות בין הפרט
למדינה
, המצדיק
הטלת מגבלות על המדינה בהפעילה את כוחה העודף לצורך אכיפת עבירות פליליות. במובן
זה שניתנת
לה ה זדמנות אחת לפתוח
בהליך פלילי כלפי הנאשם ביחס למעשה או מחדל מסוימים , והיא אינה
רשאית לבצע "מקצה שיפורים", ולדון את הנאשם שנית לאחר זיכוי או הרשעה, וזאת גם אם התגלו בדיעבד
ראיות נוספות (בכפוף לחריג שיוזכר בהמשך) .שנית , העיקרון מבטיח את
סופיות הדיון ומניעת עינוי הדין
הכרוך בכך שאדם חשוף לסכנה תמידית שיועמד לדין באופן חוזר לפי שיקול דעת התביעה. מבחינה זאת
הוא מגן על זכותו של אדם "להשאיר את ההליך המשפטי מאחוריו" עם סיומו ולהיות חופשי מהחשש
שיעמוד לדין שוב , וזאת במיוחד על רקע המחיר האישי הגבוה שמשלם הנאשם מעצם קיומו של ההליך
.הפלילי, אף בלי קשר לתוצאותיו שלישית , העיקרון נתפס גם ככזה
ה מבטיח מניעת
ענישה כפולה , ובמובן
זה למנוע ,עונש נוסף מיותר ובלתי מידתי
שעלול לפגוע בכבודו ובחירותו
של
אדם .
2
סיכון כפול בדין הישראלי
במישור החקיקתי ,
עקרון מניעת הסיכון הכפול מקבל
ביטוי
בסעיף5
לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי אין
דנים אדם על מעשה
שזוכה
או
הורשע
קודם לכן
ב
גינו:
אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד
5.
אין דנים אדם על
מעשה
שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם
המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו
מעשה; "הרשעה", לענין סעיף זה–
.לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה
יצוין כי נוסח זה"(אין דנים )"
מציב לכאורה רק
מחסום דיוני
בפני העמדה לדין
אשר הנאשם יכול להעלות
את הטענה
במסגרת טענותיו המקדמיות בתחילת משפטו (סעיף149
(5
.)) לחוק סדר הדין הפלילי זאת בשונה
מן הנוסח הקודם של הסעיף (עד1996
) שהיה מעוגן בסעיף21
,לפקודת החוק הפלילי המנדטורית שקבע
ש אין
לייחס אחריות פלילית
לנאשם על מעשה
שהורשע
או
זוכה
.ממנו
ואולם, למרות העדכון
בנוסח ,
התפיסה המקובלת בפסיקה היא כי הכלל של מניעת סיכון כפול נותר כלל
מהותי הנגזר מ הזכות של
הנאשם להליך הוגן (ראו למשל לעניין זה , ע"פ5121/98
יששכרוב נ' התובע הצבאי
, פ"ד
(סא1
)
461
', פס66
(
2006
)- "נציין כי הזכות להליך פלילי הוגן מהווה זכות מסגרת
]...[
כוללת הזכות להליך פלילי הוגן [...] את
האיסור להעמדת הנאשם בפני סיכון כפול להרשעה בגין אותו מעשה".
הכלל החקיקתי המונע העמדה לדין חוזרת במקרה של זיכוי או הרשעה מבוסס במידה רבה על העקרון של
"מעשה בית די ן", קרי: אם עניין
כבר הוכרע
,ונפסק לא ניתן לשוב ולדון בו. ואולם הפסיקה הכירה זה מכבר
"בטענת "סיכון כפול
במובנה הרחב יותר , ולפיו אין להעמיד לדין נאשם אם נוהל כנגדו הליך שהתקיים בפני
ערכאה מוסמכת ועל-פי כתב אישום שהוגש כדין ,
אף אם ההליך לא הסתיים בהרשעה או
בזיכוי ,
ודי בכך
שהנאשם עמד בפני
סיכון להרשעה בהליך ה
קודם (ל ,משל דנ"פ532/93
מנינג נ' היועמ"ש(, פ"ד מז4
)
25
(
1993
)
; בג"ץ4162/93
פדרמן נ' היועמ"ש(, פ"ד מז5)
309
(
1993
); ע"פ8168/05
פלינק נ' מדינת ישראל
(
2007
)).
בפסיקה נקבע כי""סיכון להרשעה נ
וצר מ שהגיע הליך פלילי לשלב שלאחר תשובת הנאשם לכתב
האישום (
ראו למשל, ע"פ2998/91
מנינג נ' היועץ המשפטי לממשלה(, פ"ד מז1
)
573
,
591
(
1993
.))
מכיוון ש סעיף94
לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אם התביעה חוזרת בה מהאישום לאחר תשובת הנאשם
לכתב האישום
ממילא הדבר מוביל
לזיכוי (
אלא אם
ה חזרה נעשתה
בהסכמה עם הנאשם)
, נראה כי
בפועל
הפער בין הכלל החקיקתי החוסם העמדה לדין רק אם הנאשם הורשע או זוכה ובין העיקרון הפסיקתי הרחב
יותר המחסן מפני
העמדה לדין לאחר שהיה "סיכון להרשעה" בהליך קודם מצומצם למדי,
ויתחדד רק במצב
.שבו ההליך נפסק מסיבה אחרת כלשהי
חריג לעקרון הסיכון הכפול– מותו של אדם -
כאמור בסיפה סעיף5
לחוק סדר
הדין הפלילי ,
לעקרון מניעת
הסיכון הכפול ישנו
חריג :
ככל שהמעשה גרם
למותו של אדם,
דנים אותו על כך אף אם כבר
הורשע ב עבירה
אחרת בגין
באותו מעשה . למשל, אם אדם הורשע,בגרימת חבלה ולאחר ש הוא הורשע קורבן העבירה מת
,מפצעיו
ניתן להעמידו לדין שוב בעבירת גרימת המוות.
הסייג האמור מבטא את רצונו של המחוקק להעניק
הגנה מיוחדת לערך של.חיי אדם
מהו "אותו
מעשה
" לעניין הגנת הסיכון הכפול -
לא נקבעה בפסיקה הלכה אחת ברורה באשר לשאלה מה
."מהווה "מעשה" לצורך החלת ההגנה של "סיכון כפול באחד מפסקי הדין הוותיקים המנחים שעסק בעקרון
"הס "יכון הכפול ,נקבע כי אם לשני מעשים יש יסוד עובדתי חופף אך לכל אחד מהם גם יסוד עובדתי שונה
3
( "אזי הם לא ייחשבו ל"אותו מעשה ) ג+ ב ובשניה יסודות א+ בעבירה הראשונה קיימים יסודות א (ע"פ
132/57
'נכט נ
היועץ המשפטי
, פ''ד
י"א1544
,
1551
(
1957
)).
מצד שני, בפסיקה מאוחרת יותר, נקבע כי יש
להשתדל ככל האפשר להימנע מפיצול של עב
י רה
או מעשה למרכיביהם (
בג"ץ69/85
פרומר נ' בית הדין
הצבאי לערעורים(, פ"ד מ2
)
617
,
623
(
1986
.))
,במקרים אחרים .עסקו בשאלת ההפרדה בין מעשים שונים במישור הזמן הדגש הושם על קיומו של "אירוע
"מנתק היכול להפריד בין מעשים שונים. כך למשל, כשדובר בעבירה נמשכת של הפרת צו שיפוטי, אף אם
הוגש כבר כתב אישום נגד אדם בגין הפרת צו שיפוטי במשך פרק זמן מסוים, אין מניעה להגיש נגד אותו
אדם כתב אישום נוסף על תקופה מאוחרת שבה המשיך הנאשם להפר את הצו, בהיות כתב האישום הקודם
""אירוע מנתק (
רע"פ797/07
כהן נ' מדינת ישראל(, פ''ד סו2
)
724
(
2013
).)
האם הליכים שאינם פליליים יוצרים סיכון כפול - ככלל, הפסיקה הכריעה ש קיום הליכים
שאינם
פליליים
כנגד אדם, דוגמת הליכים מינהליים או משמעתיים,
"אינם מקימים "מחסום
מפני
העמד
תו
לדין פלילי בגין
אותו מעשה
, אלא
אם
נקבע אחרת ב חוק הספציפי
ה
נוגע לעניין.
כלומר-
לא חל במקרה כזה הכלל של "סיכון
."כפול ביסוד גישה זו עומדת ההבנה כי קיימים הבדלים יסודיים
בין התכלי
ו ת של הדין הפלילי ובין תכליתם
של הליכים משמעתיים ומינהליים, וכן בטיבם ו
בתוצאותיהם של הליכים אלה. (לעומת
זאת במצבים לא
מועטים הרשעה בפלילים בגין מעשה מסוים
יכולה להוות בסיס
להליך משמעתי כנגד האדם, למשל–
הרחקתו
ממקצועו).
לעניין
חיילים נקבע
ה הוראה ייחודית לכך
בסעיף171
לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-
1955
,
ולפיה אם
רוצים להעמיד חייל לדין בבית דין צבאי לגבי מעשה מסוים שכבר נדון בו
בדין משמעתי, תידרש
לשם כך
הוראה בכתב של
הפרקליט הצבאי הראשי
, ואם
מדובר בהעמדה לדין
בפני בית משפט אחר
נדרשת הסכמת
פרקליט המדינה.
כמו כן, נקבע בסעיף כי מי שנשפט על מעשה מסוים בבית דין צבאי או בכל בית משפט
,אחר, לא יובא לדין משמעתי.בגין אותו מעשה
בכל הנוגע
לאסירים , סעיפים61
ו-
62
ל ,]פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש
ה
תשל"ב–
1971
קובעים שאסיר שעבר
"עביר
ת
בית
סוהר " כמשמעותה באותה פקודה (למשל–
התקוטט עם
אסיר אחר)
והורשע בשל כך
בדין
,משמעתי בידי קצין שיפוט
יכול להיות מואשם גם בבית המשפט בגין העבירה, "ובלבד שלא ייענש פעמיים
על עבירה אחת". בפסיקה נקבע לעניין זה
ש ענישה משמעתית בבית הסוהר אינה חופפת את מטרות הענישה
"הפלילית ולכן אינה "חוסמת
.את האפשרות להעמיד לדין את האסיר בגין אותו מעשה בהליך פלילי
משפט
משווה
המעמד המרכזי של עקרון הסיכון הכפול
במסגרת עקרונות ההליך הפ ,לילי
הביא ל
כך שמדינות רבות בעולם
עיגנו אותו בחוקותיהן:, וזאת לרוב תוך התייחסות לזיכוי או הרשעה בהליך קודם
בארה"ב, ה תיקון החמישי לחוקה כולל שורה של זכויות
וביניהן האיסור על "סיכון כפול" (ה נתפס כחלק
מהזכות
ל הליך
הוגן על-
פי התיקון
ה-
14
לחוקה:) כך
"Nor shall any person be subject for the same offence to be twice put in jeopardy of
life or limb
אדם לא יהיה חשוף פעמיים בשל אותה עבירה לסיכון לחייו או
פו ו לג "
בקנדה ,
סעיף1
1
:לצ'רטר קובע כך
4
Proceedings in criminal and penal matters
11. Any person charged with an offence has the right: […]
(h) if finally acquitted of the offence, not to be tried for it again and, if finally found
guilty and punished for the offence, not to be tried or punished for it again.
לכל נאשם
ש זוכה באופן סופי מעבירה
יש זכות ש לא להישפט שוב בגינה, ואם נמצא אשם באופן
סופי בעבירה ונענש בגינה, לא להישפט או.להיענש שוב בגינה
בדרום אפריקה ,
סעיף35
לחוקה קובע את עקרון מניעת הסיכון הכפול כחלק:מהזכות להליך הוגן
Section 35: Arrested, detained and accused persons
…
(3) Every accused person has a right to a fair trial, which includes the right -
. .. (m) not to be tried for an offence in respect of an act or omission for which that
person has previously been either acquitted or convicted.
לכל נאשם יש זכות להליך הוגן שכולל את הזכות ... לא להישפט בגין עבירה המתייחסת למעשה
או מחדל שבגינו הוא זוכה או הורשע בעבר.
בגרמניה ,
בסעיף103
לחוקה מעוגן האיסור על ענישה:כפולה בגין אותו מעשה
Article 103 [Fair trial [
…
(3) No person may be punished for the same act more than once under the general
criminal laws.
אף אדם לא ייענש יותר מפעם אחת על-פי הדין הפלילי בגין אותו מעשה.
ביפן , בסעיף39
לחוקה מעוגן באופן
ר א חב יסור על:""סיכון כפול
Article 39
No person shall be held criminally liable for an act which was lawful at the time it was
committed, or of which he has been acquitted, nor shall he be placed in double
jeopardy
שום אדם לא יישא באחריות פלילית בשל מעשה
... שבגינו זוכה, ולא יועמד בסיכון
כפול.
נקודות לדיון
סיכון כפול
7. אין להאשים אדם בשל מעשה או מחדל שבשלו הורשע או זוכה בעבר בהליך פלילי.
5
כאמור ,
מוצע לעגן בחוק היסוד את
טענת "כבר נשפטתי " ("כבר הורשעתי" או)""כבר זוכיתי ,
לפיה אין
להאשים אדם בשל מעשה או מחדל שבגינו
הורשע
או
זוכה בעבר בהליך פלילי.
(1)
האם יש מקום לעגן במפורש את העקרון במובנו
הרחב?
"כאמור, הסעיף המוצע מבקש לעגן את עקרון מניעת "סיכון כפול
בנוסחו
הצר,
המעוגן כיום בסעיף5
לחוק
:סדר הדין הפלילי. כלומר
ככזה החל רק אם הנאשם כבר הורשע או זוכה. מנגד, בפסיקה העיקרון פורש
בצורה רחבה יותר כחל
גם
ב מצבים שבהם הוגש כתב אישום"כשר"
,, שהוגש כדין בידי ערכאה מוסמכת
ו
הדיון בעניי ן.לא הוכרע מסיבה זו או אחרת מוצע כי הוועדה תשקול האם יש מקום לנסח את הע
י קרון
?בצורה רחבה יותר
ה אם יש נפקות
מ
עשית להבחנה בין שני המובנים?
(2
?) האם יש צורך לעגן במפורש חריגים לכלל
כאמור לעיל, כיום מעוגן בסעיף5
לחוק סדר הדין הפלילי חריג לעקרון איסור הסיכון הכפול החל אם אדם
הורשע בגין מעשה .)מסוים ולאחר ההרשעה הסתבר שהמעשה גרם למותו של אדם (למשל, הוא מת מפצעיו
,כמו כן, הועלתה בעבר האפשרות לקבוע חריגים נוספים לעקרון זה למשל גילוין של ראיות חדשות
ו משמעותיות אם
לא ניתן היה להגיע ל ראיות אלה
באמצעים סבירים .
בנוסף, גם ערעור שהמדינה מגישה על
זיכוי לא נחשב כחשיפה לסיכון כפול (
לכך ניתן לתת מענה
מפורש
אם ייכתב כי הזיכוי או ההרשעה הם
""סופיים
בדומה ל
חוקה הקנדית ש
נוקטת בלשון "
finally acquitted
" " או finally found guilty
"(.
מוצע
כי הוועדה תשקול האם לעגן חריגים לכלל, ובפרט
את החריג
לעניין מותו של אדם בלשון הסעיף או
"להסתפק בכך ש"הכשרת ה
חריגים תיעשה באמצעות פסקת ההגבלה, כמוצע בדברי ההסבר.
(3)
איסור
כפל ענישה
לצד סעיף5
לחוק סדר הדין הפלילי שהוזכר לעיל, סעיף186
לחוק סדר הדין הפלילי, מעגן עיקרון קרוב
שעניינו באיסור כפל ענישה בשל אותו מעשה. סעיף186
" קובע לעניין זה כי בית המשפט רשאי להרשיע נאשם
,בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו אך לא יענישנו יותר מפעם אחת
בשל אותו מעשה."
כך למשל, במצבים שבהם מורשע אדם בשל אותו מעשה גם בגרימת חבלה חמורה וגם
בניסיון לרצח, לא ניתן להטיל עליו עונש כפול בשל אותו מעשה. כמתואר לעיל, עקרון זה מעוגן גם בחוקה
הקנדית ובחוקה .הגרמנית
מוצע כי הוועדה תשקול האם יש מקום לעגן עקרון זה בסעיף
.המוצע
(4
)האם לעגן כ עקרון או
כ
זכות?
בהצעת חוק-
היסוד מוצע לעגן את עקרון מניעת סיכון כפול .כעקרון כללי ולא כזכות אדם זאת למרות
שבדברי ההסבר מובהר כי החריגה בסעיף5
"לחוק סדר הדין הפלילי מן העקרון "תוכשר
באמצעות פסקת
.ההגבלה ,בהתאם לכך מוצע כי הוועדה תשקול לעגן את עקרון מניעת הסיכון הכפול
כזכות חוקתית
וזאת
כדי ל חדד בצורה הברורה ביותר את כפיפותו של העקרון לפסקת ההגבלה (בסעיף17
.)לחוק היסוד המוצע
נוסח
מוצע לעניין זה:
סיכון כפול
7.
אין להאשים לכל אדם יש זכות שלא יואשם
בשל מעשה או מחדל שבשלו הורשע או זוכה בעבר
בהליך פלילי.