הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת ועדת ביטחון הפנים *בעקבות אולטימטום של הוועדה לביטחון פנים הממשלה פרסמה הצעת חוק לפיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה* יו"ר הוועדה לביטחון פנים איימה בדיון הקודם לאחר שהצעת החוק התעכבה שנים, כי אם לא יוגש תזכיר חוק ממשלתי תקדם את הצעות החוק הפרטיות *יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי: נעשה הכל לסיים אותו בכנס הנוכחי. המשרד לביטחון פנים: "מדובר בפרויקט מורכב".* ועדת ביטחון הפנים קיימה היום (שני) דיון בהצעות החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התשפ"א–2021, שהגישו חברי הכנסת יואב סגלוביץ, קרן ברק, עאידה תומא סלימאן, מיכל רוזין, נעמה לזימי, אבתיסאם מראענה, אמילי חיה מואטי ואפרת רייטן מרום. *יו"ר הוועדה לביטחון פנים, בן ארי אמרה בפתיחת הדיון כי "בעקבות דיון קודם לא פשוט בנושא במהלכו הבעתי אכזבה שהנושא נמשך המון זמן. הוחלט כי אם לא תהיה הצעת חוק ממשלתית נצביע על הצעות החוק הפרטיות. אני שמחה לבשר שהתזכיר חוק הממשלתי יצא ופורסם במשרד המשפטים. יש הבדלים מהותיים מבחינת תזכיר החוק הקודם והנוכחי מעבר להערכת המסוכנות, מעורבות בית משפט וההרחבה לבני משפחה והקמת יחידת פיקוח טכנולוגי חדשה ואני מברכת על כך"*. עו"ד רחלי ספירו, משרד המשפטים ציינה כי :" הנוסח פורסם להערות הציבור לזמן מקוצר ל 14 יום. ההצעה מורכבת יחד עם האיזונים הנדרשים בסוגיות של שמירה על הפרטיות ומאגרי המידע ולמי תהיה גישה למידע וסוגיות נוספות." עו"ד אפרת פרקש, לשכה משפטית המשרד לביטחון פנים, הוסיפה כי: "האוכלוסייה היא אותה אוכלוסייה אליה מתייחסות הצעות החוק הפרטיות. יש מתווה שקורם עור וגידים לקראת הפעלה עתידית והיום הדברים יותר ברורים איך הדברים יפעלו בפועל. יש צוות אפיון טכנולוגי הפעול כדי לבנות את המכרז שיתאים בדיוק להצעת החוק הזו". חברה לארגון, אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל: " מי שמכיר את הפרויקט מבין כמה הוא מורכב. יש שתי אוכלוסיות יעד מבחינת ההליך האזרחי שהתזכיר עוסק בהם. כ 400 אסירים לשנה שסיימו למלא את תקופת המאסר וברמת סיכון ופוטנציאל של כ 1200 בעלי צווי הגנה בשנה. אוכלוסייה שלישית היא אוכלוסייה של גברים שהיו מעורבים שבאירועי אלימות והמשטרה מעורבת במקרים אלה" הוא הבהיר כי " הגורם שצריך להגיש את הבקשה לצו ההגנה לבית המשפט וממנו יתבצע השימוש בטכנולוגיה היא האישה". ח"כ מיכל רוזין שאלה האם הרחקת עבריין מין ממקום מגוריו ייכלל בתזכיר? במענה הבהירה עו"ד פרקש: "כי תזכיר החוק נוגע אך ורק להליך צו הגנה אזרחי לאלימות במשפחה. כל הליך אחר הוא לא צד לעניין וזו לא אוכלוסייה שעלתה על השולחן. אנחנו מקווים שההערות יאפשרו לנו להתקדם כמה שיותר מהר". רוזנבאום המשיך בסקירה וציין כי מבחינת אסירים שסיימו לרצות את תקופת המאסר. האשה תיודע כחודש וחצי לפני השחרור ולפי רמת מסוכנותו שתיקבע בוועדה בשב"ס יומלץ בפניה להגיש צו הגנה. ככל שבית המשפט ישתכנע הוא ינחה את הגורמים הרלוונטיים. בשלב ראשון אנו מדברים על יישום ב 250 זוגות ולאחר כך הטכנולוגיה תורחב לעד 1000 זוגות ומעלה". הוא הבהיר כי מי שיפעל מול הבעל הם יחידות הסיור המשטרתיות ויחידה מיוחדת אזרחית תטפל באשה המאוימת. ח"כ מיכל רוזין בקשה לדעת מהי הערכת העלות התקציבית של המשרד לביטחון פנים והערכת זמן לביצוע הקמת מרכז השליטה, ניתור פיקוח והבקרה ויחידת הערכת המסוכנות. ברוך עדיקא , מנהל תחום תקציבים, המשרד לביטחון פנים: "יש לנו 5 מלש"ח לשנה זו ולשנת ל 2023 מדובר על 20 מלש"ח לשנה לטיפול שוטף לא כולל תקציב חד פעמי לרכישת ציוד והקמת המוקד". רוזנבאום: "מבחינת המכרז מקווה שעד סוף חודש אוגוסט הוא יהיה מוכן לפרסום". בתגובה לדברים אמרה ח"כ עאידה תומא סלימאן כי "המכרז לא יכול להתפרסם אלא אם החוק יעבור". יו"ר הוועדה, בן ארי, אמרה בהקשר זה כי "אם החוק יצא היום, באמצע יוני נוכל להעלות אותו לקריאה ראשונה ועד סוף יולי נוכל להביא את החוק לקריאה שנייה ושלישית . אם יהיה שיתוף פעולה של חברותיי חברות הכנסת ניתן יהיה להעביר את זה". סאיד תלי, מפקח ארצי במשרד הרווחה התייחס לתזכיר החוק ואמר: "אנחנו מרוויחים פעמיים גם איזוק אלקטרוני וגם את הסדרת נושא הערכת המסוכנות שלא היה מוסדר. יוקמו 12 יחידות ומרכזי אבחון וגיוס להתאמה לטיפול שגם יערכו הערכת מסוכנות. הוא ציין כי "התקציב שהוזכר אינו כולל את הקמת יחידות אילו לכך ידרשו בהערכה בין 11 מלש"ח ל - 17 מלש"ח". יו"ר הוועדה , בן ארי אמרה בתגובה ההתכנסות ללוח זמנים היא באמת חשובה. אני מבקשת שמשרד הרווחה בזמן פרסום תזכיר החוק יגבש את המתווה הכספי המדויק לשנת 2023 ולא הערכה. וסיכמה:* "תזכיר החוק הזה הוא רציני ואמיתי בניגוד לתזכיר החוק הקודם, הם אינם דומים כלל ויש כאן הרחבות בנושאים שונים. יש משיכה של שנים שמתכנסת לתזכיר החוק הזה. נושא האיזוק חשוב לי ולחברות הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה. אנחנו נמשיך לעקוב ונעשה הכל כדי לסיים את החוק הזה במושב הזה. נקדם אותו לקריאות במליאה ונצמיד את הצעות החוק הפרטיות להצעת החוק הממשלתית"*. יקותיאל (קותי) צפרי דובר ועדת ביטחון פנים 050-6237666 עד כאן הרחבה: הצעת תיקון החוק מבקשת לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות למי שהוצא נגדו צו הגנה להיות תחת פיקוח אלקטרוני. במקרים רבים של אלימות בין בני זוג אין ראיות להפרת צווי הגנה (שהינם שכיחים ואופן אכיפתם אינו אפקטיבי) פרט לעדות הצדדים. במדינות רבות באירופה ובארה"ב נחקקו חוקים המסייעים להגנה על מתלוננות על ידי התקנת אזיק אלקטרוני המבוסס על GPS, הן על המתלוננות עצמן והן על התוקף. בקרה משולבת שכזו תאפשר למתלוננת המשיך בשגרת חייה, שכן האזיק יכול להתריע בפניה אם החשוד מפר את צו ההרחקה וכך היא תוכל להזעיק עזרה במידת הצורך. הפיקוח האלקטרוני יגדיל את אפקט ההרתעה, יפחית את מספר הפרות הצווים ויאפשר למשטרה לדעת אם אכן הופר הצו. עוד נטען, כי במצב הקיים היום הפתרון המוצע לנפגעת אלימות במקרים של חשש להפרת צו הגנה הוא מעבר למקלט לנשים מוכות. יש לציין, כי למדינה יש ניסיון בהפעלת פיקוח אלקטרוני ואלה מיושמים על עצורים ואסירים המשוחררים על תנאי.