חומר רקע
"ז' אייר, תשפ
ב
8
במאי2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק-יסוד: זכויות ב
הליך הפלילי
הסניגוריה הציבורית מברכת על
קידו
מה של הצעת
חוק היסוד ורואה בה מהלך חשוב ביותר להגנה
על זכויות
חשודים ונאשמי
ם ו לשמירה
על הגינות ההליך הפלילי.
ההליך הפלילי והמשפט הפלילי ה
ם תחומים בהם המדינה פוגעת בזכ
ו יות היסוד של אדם בדרך
החמ
ורה ביותר, באמצעות שלילת חירותו ופגיעה קשה בכבודו , בקניינו
ובפרטיותו . כבר בנקיטת
השלבים הראשונים של ההליך הפלילי, עם
הפעלת סמכויות האכיפה ו חקירתו של אדם, כבודו נמצא
על כף המאזניים ועלול להיפגע באופן בלתי הפיך. הפגיעה מחמירה ומתפרסת לזכויות חוקתיות
נוספות של
העצור והנאשם
עם ההתקדמות בשלבים השונים של ההליך הפלילי. הפגיעה מגיעה
לשיאה, בדרך כלל, עם הרשעתו של אדם וגזירת דינו לעונש מאסר בפועל,
אז חלה הפגיעה
המשמעותית ב
יותר בזכויות החוקתיות הבסיסיות
של
החירות והכבוד. לפיכך, נדרשו ת ערובות
חוקתיות משמעותיות ב
הליך הפלילי, אשר יבטי
חו שלא ניתן יהיה לפגוע בזכויות אלה שלא כדין
ובאופן בלתי מידתי . ערובות אלה יבטיחו כי זכויות האדם בהליך הפלילי
יי פגעו באופן המינימלי
האפשרי ויבטיחו את
הגינות
ו. ההגנה על זכויות בהליך הפלילי וההקפדה על הגינותו אף תורמ
ו ת
לתוקף
המוסרי של ההליך ו
ל
לגיטימציה שלו, ו בכך
ןה משל
ות יכ
גם על האמון הציבורי במערכות
.האכיפה והמשפט
אכן, לאורך השנים בית המשפט העליון פירש את זכויות היסוד המנויות בחוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו, ובראשן הזכויות לכבוד, לחירות
, לקניין ולפרטיות, באופן שהכיר בשורה ארוכה של זכויו ת
,נגזרות בהליך הפלילי. עם זאת התשתית החוקתית שהונחה
בפסיקה
,בתחום זכויות החשודים
העצורים, הנאשמים והאסירים, אינה
ממצה
. מעבר לכך
, ראוי שמערכ ת משפט במדינה דמוקרטית
ת
כיר ב הגנה על זכויות חוקתיות של חשודים ונאשמים
כ
בעלת חשיבות בפני עצמה, ולא כ תוצר
לוואי בלבד
ל ה ש
הגנה על זכותו של כל אדם לחירות, לכבוד
, לקניין ולפרטיות,
כפי שמעוגנות היום
בחוק יסוד:
.כבוד האדם וחירותו לכן, הג יעה העת לעגן במפורש זכויות ,אלו בחוק יסוד של הכנסת
באופן שישמר – ו אף
ירחיב –
את ההגנה שפרס בית המשפט העליון עד כה, ובכך למלא את החסר
שבמגילת ז.כויות האדם של מדינת ישראל
במסמך זה יפורטו הערותינו
המרכזיות והמהותיות להצעת חוק היסוד .מטבע הדברים
, הערות אלו
צפויות להתפתח ולהתחדד,, לרבות ברובד הניסוחי בהמשך הדיונים .
,הערותינו, בתמצית
יתייחסו
:להיבטים הבאים
א.
מבחינת היקף תחולתו של חוק היסוד, הוא חייב לחלוש על
כל
שלבי ההליך הפלילי–
קרי החל
מפעולותיהן של רשויות אכ
יפה ו
ראשית החקירה
, דרך הליכי המעצר והמשפט, ועד לתום ריצ וי
;העונש והשלכותיו
בראש ובראשונה ,יש ל
הבטיח כי סעיף המטרה וה זכות להליך הוגן
יתפרסו
עד לתום ההליך הפלילי, על כל רכיביו, לרבות שלבי רי
צוי העונש. כפועל יוצא, יתר ה הוראות
הרלוונטיות ב
חוק היסוד חייב
ות
לחול על כל הפרטים הכפופים לכוחו של המשפט הפלילי
ונתונים לסמכויותיו–
כלומר על החשוד, העצור, הנאשם, הנידון
ו כן
האסיר.
ב.
הצעת
חוק היסוד אינה כוללת זכויות המ
כוונות באופן ייחודי לשלב המשפט הפלילי ,
למרות
ש במובנים רבים
מדובר ב."שיאו" של ההליך בהקשר זה ,
מוצע כי "סעיפי ה"הגנה על זכויות
המוצעים, שחלים לעת זו ,על הליכי חקירה ומעצר בלבד
יחולו
גם על שלב ניהול המשפט; יש
לקבוע סעיף נפרד וייחודי המעגן את זכותו של הנאשם להתגונן כראוי במשפט פלילי המתנהל
נגדו; ור
אוי לתת ביטוי חוקתי לזכויות יסוד נוספות הנוגעות לניהול המשפט , כגון זכות העיון
;בחומר חקירה הזכות להיות נוכח במשפט;
.והזכות לחקור נגדית את עדי התביעה
ג.
זכות
ה ייצוג
בהליך הפלילי,, המנוסחת בהצעת חוק היסוד בצמצום צריכה להי
קבע
במובנה
הרחב:, קרי זכותו של כל אדם להיות מיוצג על ידי עורך
דין מטעמו בהליכים
פליליים ולבר-
פליליים
ובפני כל
רשות שלטונית; ו כן
לשכור שירותיו של סניגור , לרבות כזה ששכרו ישולם על
ידי המדינה .
ד.
הסעיפים של עקרונות היסוד בדין הפלילי לוקים בחסר וראוי לכלול בהם עקרונות יסוד
"תשתיתיים" נוספים,
כדוגמת עקרון בהירות החוק הפלילי; עקרון הפרשנות המצמצמת
.בפלילים; עקרון שיוריות הדין הפלילי; ועקרון הספק הסביר
ה.
הנוסח המוצע מצמצם באופן ניכר את הזכות להימנע מהפללה עצמית ואף מעורר חשש להרעת
המצב המשפטי והחוקתי הקיים –
יש לוודא כי זכות זו חלה גם בשלבים אחרים של ההליך
הפלילי, וכן ביחס למסירת כל ראיה או מסמך;
וכן לעגן במפורש את
זכות השתיקה
העומדת
.לנחקר
ו.
מוצע לעגן בחוק היסוד את עקרון-
העל"של "מעצר ככל אחרון ,הקבוע כיום בחוק המעצרים,
שלפיו לא ייעצר אדם "אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור
בערובה ותנאי
"שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה.
ז.
יש לכלול בחוק היסוד הוראה שתעגן את
זכותם של ה
נחקר
והעצור להיות
מיודעים
בתחילת
החקירה או בעת המעצר, לפי העניין, על זכויותיהם לפי כל דין ,
שכן לכל הזכויות הנתונות
ל
נחקר ולעצור
''עלי ספר אין משמעות של ממש
אם וא ה לא יודע על קיומן ו
לא מבין אותן.
ח.
הסעיף העוסק בענישה מנוסח באופן
מיושן מאד ואינו הולם חוקה מתחדשת במאה ה-
21
.
בהקשר זה מוצע , בין היתר, כי הסעיף בדבר "ענישה אסורה" ינוסח באופן העולה בקנה אחד
עם הסטנדרטים הבינלאומיים; להוסיף לחוק היסוד את עקרון המידתיות בענישה; לעגן את
.זכותו של עצור והאסיר לתנאי כליאה הולמים; ולבטל את העונש המוות
ט.
הסעיף העוסק במי
מוש זכויות של קטין צריך לכלול
התייחסות גם לשמירה על כבודו של
הקטין ,
זאת
בהתאם ל
סעיף
העקרונות הכלליים
שב חוק
הנוער (שפיטה, ע ,נישה, ודרכי טיפול
תשל"א-
1971
) ול הוראות
ה.אמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד
י.
יש להרחיב את הסעיף העוסק ב אנשים עם מוגבלויות בהליך הפלילי ברוח העקרונות
והסטנדרטים שהוצבו בחקיקה הישראלית וב אמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם
מוגבלויו
ת –
ו בפרט בכל הנוגע לעקרון ההשתתפות השווה, הזכות להנגשת ההליך והחובה
לשקו.ל את הפגיעה העודפת שעלולה להיגרם לאדם עם מוגבלות בהליך הפלילי
יא. הסעיף בדבר ביצוע התאמות לאדם שאינו דובר השפה העברית צריך להיקבע
כזכות ברורה
ועצמ
א
ית להבנת ההליך
" שלפיה אדם זכאי להבין את ההליך הפלילי המתנהל נגדו ואת השפה
שבה הוא מתנהל, ולשם כך זכאי להסתייע"במתורגמן.
יב.
יש לבחון בכובד ראש את שאלת הכללתו של
ה
סעיף ש עוסק בנפגעי עבירה
במסגרת חוק יסוד
זה .לכל הפחות , יש
לקבוע בסעיף זה
את
עקרון-
העל הקבוע כיום
בסעיף
המטרה של חוק זכויות
,נפגעי עבירה
תשס"א-
2001
,ש לפיו אין
בסעיף זה
כדי לפגוע בזכויות חשודים, נאשמים
ונידונים.
יג.
אין מקום להכללתו של סעיף "שמירת הדינים" בחוק היסוד, ולחילופין
ניתן
לקבוע כי סעיף
זה יהיה בתוקף לפרק זמן קצוב ומוגדר.
סעיף
זה
, ה
נחש ב לחריג מאד
בחוקות
,מתקדמות
מכרסם בשינוי המא זן הנורמטיבי והמשפטי ומחליש
את תוכנו של חוק היסוד , שכן הוא מגביל
את
תחולתו הישירה לדין עתידי
; הוא למעשה יוצר
סטנדרט כפול ביחס לזכויות האדם (וייתכן
שאף סטנדרט משולש בשל "דין הביניים" שנמצא בתווך שבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
;)לבין חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי הוא
עלול להביא לאי-שוויון בין
בעלי נתונים דומים
ש ;עשויים ליפול בתוך או מחוץ לתחולת הדין השמור הוא מעורר חשש ל'אפקט מצנן' מפני
חקיקה חדשה ומיטיבה בתחו ,ם הפלילי וכן מפני פיתוח פסיקתי ,בתחום זכויות חשודים
עצורים, נאשמים ואסירים ; ואין הוא מתבסס על דוגמאות משכנעות וקונקרטיות המצדיקות
את הכללתו בחוק
יסוד.
את ז כל
דווקא כשעסקינן בזכויות בהליך הפלילי, שבמידה רבה מגלם
את הכ
ו ח הרב ביותר שיכולה החברה להפעיל על הפרט–
ובמיוחד כלפי
חירותו וכבודו.
על כל אלה, נרחיב להלן.
היקף תחולתו של חוק היסוד– סעיף המטרה והזכות להליך הוגן
1.
הערתנו הראשונה תתייחס להיקפו המהותי של חוק היסוד המוצע, הן
במישור
של הגדרת שלבי
ההליך הפלילי שייכנסו בגדרו והן במישור של
הגדרת
."קהל היעד" שיזכה להגנה מכוחו
,בתמצית
הסניגוריה ה
ציבורית סבורה כי חוק יסוד שמטרתו
"לעגן את "קודקס הזכויות
ב
תחום ה משפט הפלילי חייב לחלוש על
כל שלבי ההליך הפלילי –
קרי החל
מ
פעולות
יהן
של
רשויות אכיפה ו
ראשית החקירה (במובנה הרחב), דרך הליכי המעצר והמשפט,
ועד לתום
ריצוי העונש והשלכותיו ;כפועל יוצא
, חוק היסוד
חייב לחול על כל הפרטים
הכפופים
לכוחו
של
המשפט הפלילי ו נתונים
לסמכויותיו –
כלומר על
החשוד, העצור, הנאשם, הנידון והאסיר.
2.
הרציונאלים השונים התומכים בעיגון
ה
חוקתי
של
זכויות היסוד במשפט הפלילי1 –
ובהם
הסכנה האינהרנטית לפגיעה
בזכויות במסגרת ה
מאבק בפשיעה
; כוחן העצום של רשו יות
האכיפה השונות אל מול הפרט, ו פערי הכוחות הגדולים ביניהם; השתייכותם של
חשודים ,
נאשמים ואסירים רבים ל
אוכלוסיות מוחלשות ומוב
חנות, ש פעמים רבות קל לראות בהם
"אחרים" ואף אויבים, ול הפר את;זכויותיהם וה פער
ה גדול יחסית
במשפט הפלילי ש בין
'המשפט בספרים' לבין המשפט בפועל
, המתבטא בין היתר ב
חוסר ה ידע של הציבור באשר
ל אופן
התנהלות
ו של ההליך ה
פלילי –
כל אלה חלים לכל אורך שלבי ההליך
הפלילי וביחס
,לחשודים ,עצורים
נאשמים
, נידונים ואסירים כאחד .הערה מהותית ז ו עוברת כחוט השני
בהוראות חוק היסוד ורלוונטית למספר סעיפים המוצעים בו.
3.
,כך למשל
כבר
ב
סעיף המטרה של הצעת
חוק היסוד (סעיף2
,)
נקבע כי ההגנה על זכויות היסוד
"של האדם בהליך פלילי תצומצם ל
הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי ."בהקשר זה, אנ ו
סבורים כי יש לה רחיב את
ההגדרה
עד לתום ההליך הפלילי, על כל רכיביו, לרבות שלבי ריצוי
העונש.
2
4.
לטעמנו, גישה מהותית דומה
צריכה לבוא לידי ביטוי גם ב זכות להליך הוגן (סעיף3), שהי א
ללא ספק ליבת חוק היסוד .
כפי שצוין
בדברי ההסבר לתזכיר,
הזכות להליך הוגן "היא הבסיס
שממנו צמחו זכויות מהותיות והסדרים פרוצדוראליים שנקבעו בחקיקה או בפסיקה ושנועדו
להבטיח את ההגנה על זכויות אדם שהוא צד,להליך פלילי לאורך כל שלבי ההליך הפלילי ,
לאור יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין רשויות אכיפת החוק לבין מי שההליך הפלילי מתנהל
נגדו."
,לעניין זה
ראו
גם
נייר המדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנוש
א חוק-
:יסוד
1
,"להרחבה, ר' יואב ספיר, "הגנה ראויה על ״אנשים לא־נחמדים משפט וממשל י571
,
576
-
585
.)(תשס"ז
2
,כמו כן
לגופו של עניין , אנו סבורים שאין מקום לשילוב התיבה של "הגשמת תכליות ההליך הפלילי" במסגרת סעיף
.המטרה
מטרתו של חוק היסוד צריכה להיות
מנוסחת באופן
ברור וישיר
כהגנה על זכויות היסוד של האדם בהליך
הפלילי .זאת, להבדיל מהנוסח ה פתלתל והעקיף בהצעת החוק
שלפיו מטרתו היא להבטיח כ י הגשמת תכליות ההליך
הפלילי תיע שה
תוך
.הגנה על זכויות היסוד
זכויות במשפט, שלפיו "
אופייה הרחב והפתוח של זכות
המסגרת מחייב
הכללה בחוק היסוד
,של עיקרון כללי
שינוסח ניסוח רחב
, שיעגן את הזכות
הרחבה הזאת ויאפשר את פיתוחה
בחקיקה ובפסיקה
ואת החלת ההגנה עליה לפי נסיבות שונות ומתוך ראייה רחבה."
3
5.
על כן , הזכות להליך הוגן צריכה לחול
לכל אורכו של המשפט הפלילי
ועד לתום ההליך
הפלילי ,
לרבות בשלב
י ריצוי העונש .
העונש הוא הביטוי המובהק ביותר של תוצאות ההליך הפלילי
.ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו
במקרים בהם מוטל עונש מאסר, מדובר ב סמכות פוגענית
ביותר
שמפעילה המדינה כלפי הפרט בהליך הפלילי, אשר לצד שלילת החירות היא נושאת בחובה גם
שליטה מלאה על מכלול תחומי החיים ופוטנציאל לפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית, בביטחון
האישי, ב
אפשרות להתפרנס ולהתקיים בכבוד, ב
זכות להורות וב מימוש הקשר עם בני ,משפחה
ובמגוון רחב מאוד של זכויות נוספות .
בהקשר זה
אוכלוסי
ית האסירים היא קבוצה
מוחלשת
במיוחד החשופה .באופן אינהרנטי לפגיעה בזכויות ,למעשה חלק ניכר מיכולת השליטה של
אסירים
ברווחתם בו
תנאי מחייתם מופקע מהם . ההכרה במעמדן של זכויות היסוד החוקתיות
גם מאחורי חומות הכלא מבוססת היטב בפסי קת בית המשפט העליון שהבהיר כי"
אין אסיר
משיל מעליו בשער בית הסוהר את זכויותיו הבסיסיות, מעבר לחופש התנועה וההגבלות
הנובעות מכליאתו וכרוכות במישרין בה."
4 גם במישור ההליכי ם המשפטיים בהשתתפותם של
נידונים ו
אסירים, מדובר בהליכים ש הם נגזרת ישירה של המשפט הפלילי(
העיקרי שבהם הדיון
בבקשות
ל שחרור מוקדם ממאסר
בפני ועדות השחרורים) .
,לפיכך יש להבהיר בחוק היסוד כי
הזכו ת להליך הוגן מתפרסת עד לתום
ההליך הפלילי, על כל רכיביו, לרבות שלב
י ריצוי העונש .
6.
כאמור לעיל, הערתנו ה מהותית באשר להיקף תחולתו של חוק היסוד
רלוונטית גם ל מספר
זכויות נוספות בהצעת חוק היסוד
, ובכלל זה:
זכות הייצוג; מימוש זכויות של קטין; והתאמות
.לאנשים עם מוגבלות ולאנשים שאינם דוברי השפה העברית
זכויות בניהול המשפט הפלילי
7.
חוק היסוד אינו כולל הוראה כלשהי המ כוונת באופן ייחודי לשלב המשפט הפלילי, על אף
,שבמובנים מסוימים שלב זה מהווה את "שיאו" של ההליך הפלילי. בראש ובראשונה יש לבצע
את ההתאמות הנדרשות בסעיפים הכלליים שבחוק היסוד שעניינם"הגנה על זכויות ": לפי
נוסחה הנוכחי של הצעת החוק, סעיפים אלה חלים על הליך החקי רה והמעצר בלבד ולפיהם
מעצר או חקירת עבירה ייעשו "בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו
( "לפי כל דין 'ר סעיפים10(א) ו-
11
(א) להצעת החוק). ברי כי יש לקבוע עקרון יסוד דומה גם
ב שלבים המאוחרים יותר של ההליך הפלילי– ובפ רט
ב
שלב ניהול המשפט.
,לעניין זה דומה
3
המכון הישראלי לדמוקרטיה
חוק-יסוד: זכויות במשפט
הצעה לסדר45
', בעמ69
(דצמבר2021
).
4
בג"ץ1892/14
'האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים ואח
(ניתן ביום13.6.2017
'), בפס3
לפסק דינו
של השו
פ.ט מלצר
כי הדרך הנכונה לעשות זאת תהיה לקבוע בחוק היסוד סעיף
מאוחד
"וכללי של "הגנה על זכויות
אשר יחול על
כל שלבי ההליך הפלילי כך שהוא יחול ביחס לנחקר, לעצור, ל
נאשם
, ל
נידון
ול
אסיר.
8.
ואולם בצד האמור, הסניגוריה הציבורית סבורה כי קיים משנה חשיבות גם בקביעת סעיף נפרד
" וייחודי שלפיו
אדם זכאי להזדמנות סבירה להתגונן כראוי במשפט פלילי המתנהל נגדו ."
הזכות לקבל זמן ואמצעים הולמים
כדי להתגונן
מופיעה באופן מפורש ועצמאי גם בסעיף
14
(3)
)(ב ל
אמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (
אשר נחתמה ואושררה על ידי
מד
ינת ישראל ) ובסעיף6(ב) לאמנה האירופית להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד .
תנאי
יסוד
לקיומו של הליך הוגן בפלילים ה
וא
מתן אפשרות לנאשם להתגונן מפני ההאשמות
.המיוחסות לו5
,לשם כך
זכותו של הנאשם
לדעת מהם
המעשים והעבירות בגינם הוא מואשם,
6
;ולעיין בחומר החקירה הרלוונטי7 הוא זכאי להיות נוכח במשפטו
ואין לדון בעניינו שלא
בפניו;
8 ועומדת לו הזכות
להציג ראיות משלו ולחקור.נגדית את עדי התביעה9
זכויות אלו
)(ואחרות בניהול המשפט הפלילי כבר זכו להכרה
בשורה ארוכה של פסק
י דין
כזכויות יסוד
חוקתיות
, וכעת ראויות לביטוי חוקתי מפורש בחוק היסוד.
זכות הייצוג
9.
הזכות לייצוג משפטי
(והזכות המשלימה ל
היוועצות בעורך דין )
היא אחד האמצעים המרכזיים
ל
הבטח
ת זכויותיו של אדם בהליך הפלילי
, ובפרט הזכות להליך הוגן.
10
הצורך בייצוג משפטי
במשפט הפלילי
נובע בראש ובראשונה מעקרון
השוויון בין בעלי
הדין. כאשר הנאשם אינו מיוצג
על
ידי סניגור
נוצר החשש שקבלת עמדת התביעה על ידי בי ת המשפט אינה תוצאה של צדקת
עמדתה של התביעה, אלא של יכולתו העדיפה
של התובע לנהל את המשפט, על
פני הנאשם
שאינו
בקיא ברזי השפה המשפטית והמקצועית
. הדברים מקבלים משנה
תוקף כאשר שיטת
המ
שפט הנוהגת היא השיטה האדברסרית
, ה מניחה בבסיסה כי הדרך הנכונה לעשיית הצדק
5
ר', בין היתר, דנ"פ4603/97
משולם נ' מדינת ישראל(, פ''ד נא3
)
160
,
197
(
1998
.)
6
לעניין זה, ר' למשל סעיפים184
ו-
216
.לחוק סדר הדין הפלילי
7
סעיף74
לחוק הסדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-
1982
,; להכרה במעמדה של זכות יסוד זו 'ר בין היתר ע"פ
1152/91
סיקסיק נ' מדינת ישראל(, פ"ד מו5
)
8
,
22
(
1992
.)
8
סעיף126
לחוק הסדר הדין
הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-
1982
,; להכרה במעמדה של זכות יסוד זו 'ר בין היתר
בש"פ8823/07
פלוני נ' מדינת ישראל(, פ"ד סג3
)
500
(
2010
.)
9
)על חשיבותה הרבה של הזכות לחקירה נגדית להגנתו של הנאשם ולבירור האמת במשפט עמד השופט (כתוארו אז
אגרנט בבג"ץ124/58
היועמ"ש נ' השופט המנ
הל את החקירה המוקדמת , פ"ד י"ג5
,
17
(
1959
)
: "... הלא חשיבותו של
כלל זה נעוצה דווקא, כפי שראינו, בעקרון המחייב שלכל בעל-
דין תהא האפשרות לבקר את העדות, שאדם פלוני השמיע
לגבי ענינו, על ידי חקרו אותו עליה חקירה שכנגד; כלומר, בעקרון המקנה זכות-
במובן של כוח-
שהיא בעלת ערך רב
עד מאד ושמתייחסים אליה כאל אחת הזכויות החשובות-
אם לא הזכות החשובה ביותר-
המוקנות לבעלי דין לשם
."הגנה על האינטרסים שלו בדיון השיפוטי הנערך לגביו
10
,"ר' לעניין זה חיים כהן, "על זכויות הנאשם
הפרקליט
כו42
,
49
(תש"ל): "בעולם משפטי כשלנו, ש כל ההליכים
מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם
היא, או צריכה היא להיות, שהוא מיוצג על-
."ידי מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר
.ולחקר האמת היא להעמיד זה מול זה שני צדדים, אשר יגייסו את מיטב כוחם למטרות אלו
התוצאה הבלתי נמנעת היא שאם אחד הצדדים אינו מיוצג,
נוצר חוסר איזון משווע
ביניהם
והסכנה
לפגיעה בזכויות ובעשיית הצדק גוברת . נוכחותו של סניגור יכולה לתקן במעט את מאזן
הכוחות בין הצדדים במשפט ולהבטיח כי זכויותיו של העומד לדין יישמרו .
,לא בכדי זכות
הייצוג הוכרה על ידי בית
המשפט העליון כזכות
יסוד מימים ימימה,
11
והיא מעוגנת באופן כללי
גם בסעיף22
לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-
1961
.
10
.
,בבואנו לעגן את זכות הייצוג בחקיקת יסוד קיימת חשיבות רבה
לעיגו ן הזכות לייצוג במובנה
הרחב:, קרי זכותו של כל אדם להיות מיוצג על ידי עורך
דין מטעמו בהליכים
פליליים ולבר-
פליליים ., ולשכור שירותיו של סניגור ,על כן יש
להבהיר בסעי ף9(ב) להצעת
חוק היסוד
כי
זכות הייצוג חלה גם לגבי אסיר, וכן להשמ"יט ממנו את המונח "רשות שיפוטית
כך שהוא
ול יכ ל בחובו גם ייצוג בפני
רשויות רלוונטיות נוספות
(כדוגמת ועדות
שחרורים , ועדות
)פסיכיאטריות ועוד.
11
.
,נוסף על כך
כחלק מהזכות לייצוג משפטי יש לעגן
במפורש גם את זכותו של אדם להיות מיוצג
על ידי סניגור ששכרו ישולם על ידי המדינה
, וזאת
למי שידו אינה משגת או לפי תנאים
שייקבעו בחוק.
12
המדובר בזכות
הכרחית ו משלימה,לזכות הייצוג במובנה הבסיסי13
שגם
.מקובלת בתצורות שונות במספר חוקות בעולם14
זכות זו נדרשת גם לאור עקרון השוויון בפני
החוק וכדי למנוע
מצב שבו חסרון כיס יוביל ל.אפליה בין חשודים, נאשמים ונידונים
,אכן
הסדרי הייצוג מטעם המדינה מוסדרים כיום ב
אופן קונקרטי ב חוק ,הסניגוריה הציבורית
התשנ"ו-
1995
. ואולם
, מן ה ראוי )מבחינה ערכית (וגם סמלית כי
שיטת המשפט הישראלית ת עגן
את זכות הייצוג על ידי עורך דין במימון המדינה גם בהסדרה ה
חוקתית העוסקת ב זכויות
ה יסוד
בהליכים פליליים.
12
.
לעניין זה יש להזכיר כי טרם הקמתה של הסניגוריה הציבורית, נשפטו רוב רובם של העצורים
והנאשמים בישראל ללא ייצוג וללא ייעוץ משפטי. סמכו יות שלטוניות הכרוכות בפגיעה חמורה
בחירותם וכבודם של אנשים, דוגמת סמכות המעצר, פעולות במהלך החקירה והסמכות להטיל
עונשי מאסר, הופעלו כלפי חשודים ונאשמים לא מיוצגים. מחזה נפוץ ושכיח היה לראות
,חשודים ונאשמים העומדים בפני בית המשפט כשהם לא בקיאים בחוקים השונים
מתקשים
11
,ר', בין היתר ע"פ134/89
אברג'יל נ' מדינת ישראל(, פ"ד מד4
)
203
(
1990
)
; כן ר' בג"ץ6095/98
לוקסנבורג נ' כבוד
שופטת בית-משפט השלום ברחובות
, תק-
על98
(3
)
421; ע"פ (י-
)ם1362/99
רפאלי נ' מדינת ישראל
, תק-
מח99
(4
)
5
.
הנשיא א' ברק סבור כי לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן להסיק מכבודו של אדם גם את זכותו לעורך דין
ואת זכ ותו למשפט הוגן (אהרן ברק
פרשנות במשפט כרך ג ', בעמ432
.)
12
,יפים בהקשר זה דבריו של פרופ' יורם שחר: "מקום שמדינה שלמה מתייצבת מול אדם וזורקת בו אשמה פומבית
והיא משלמת שכרו של פרקליט מיומן שיעשה בלהטוטי מקצועו כדי לגלות קלונו וכדי להביא עליו עונש, דורשת
ההגינ ,"ות שתעמוד לרשותו של אותו אדם מידה זהה של מיומנות מקצועית, כדי להתגונן" (יורם שחר, "סדר דין פלילי
ספר השנה של המשפט בישראל (תשנ"ב-
'תשנ"ג), בעמ399
.)
13
למשמעותה של זכות הייצוג במימון המדינה , ר' יואב ספיר "אשליות של קדמה: הזכות לייצוג בישראל מתקופת
"המנדט ועד לשנות השמונים
מגמות בדיני ראיות ובסדר הדין הפלילי
397
,
411
(
2009
.)
14 כך למשל בריטניה, יפן, פולין
, איטליה וניו-
.זילנד
להבין את השפה המשפטית ולא מצליחים לבטא את עצמם באופן ראוי לפני השופט. נתונים
ממקורות שונים העידו עד כמה שכיחה היתה הבעיה של העדר ייצוג בהליכים פליליים: כ-
60%
מהנאשמים בבתי משפט השלום לא היו מיוצגים במשפטם; כך גם כ-
85%
מהקטינים שעניינם
נדון בבתי המש
פט לנוער; וכ-
80%
מהעצורים לצורך חקירה בדיונים בבקשות להארכת
,מעצריהם. בהקשר זה, הטרידה במיוחד התופעה של חוסר שוויון בולט בין המרכז לפריפריה
כאשר שיעורי הייצוג בבתי המשפט במחוזות הצפון והדרום היו נמוכים בהרבה מאלה שבבתי
.המשפט במרכז הארץ15
על רקע מציאות עגומ,ה זו, אשר זכתה גם לביקורת ציבורית חריפה
נאמרו הדברים הבאים של השופט
ד:' לוין
"ז
כותו של נאשם להיות מיוצג בהליך פלילי לפני בית המשפט זכות חשובה ויסודית היא..
.
כשמדובר בהליך פלילי ובחשש אפשרי לאובדן החירות, "את פתח לו" לנאשם. בין שהוא
דל ואביון ולא יכול להיעזר בשל כך בסניגור יודע דת ודין, בין שהעונש הצפוי לו הוא כבד
במיוחד, אפילו בעל אמצעים הוא ואינו ממנה לו סניגור, ובין שהוא אדם שבגלל מגבלות
שבאישיות קשה להניח
שיוכל לתרום להליך המשפטי, להציג את עמדתו ואת גירסתו
כראוי ולהביא למיצוי האמת
...אילו רק ניתן היה לכונן על-
פי דין לצד תביעה הכללית
המייצגת את המדינה גם סניגוריה כללית-
ציבורית, העומדת לשירות הנאשמים הבאים
לדין, כי אז היה זה הפתרון הרצוי שהיה מביא ברכה לנאש
מים ו כן גם למנגנון עשיית
המשפט והצדק."
16
13
.
הקמתה של הסניגוריה הציבורית
והתבססותה הביאו
למהפכה של ממש בתחום המשפט
.הפלילי, ובפרט לעניין מימושה של זכות הייצוג הלכה למעשה
כיום, הרוב המוחלט של
העצורים
,והנאשמים מיוצגים בידי עורך דין ו הסניגוריה הציבורית מעניקה
ייצ
וג משפטי
בכל
שלבי ההליך הפלילי:
החל ממתן ייעוץ לחשודים עצורים במהלך החקירה המשטרתית, דרך
ייצוגם ב
הליכי המעצר ,, עובר לייצוגם בשלבי בירור האשמה והטיעון לעונש בתיקים הפליליים
ולהגשת ערעורים, בקשות רשות ערעור, בקשות לדיון נוסף ובקשות למשפט חוזר בעניינם, וכלה
בייצוג אסירים בפני ועדות השחרורים, בייצוג עברייני מין בהליכים לפי חוק הגנה על הציבור
.מפני עבירות מין ובייצוג חולי נפש המאושפזים בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות
מדובר
בהיש ג מרשים של מערכת המשפט הישראלית– ושל מדינה יש ראל בכלל–
שיש להתגאות
בו ולהכיר בו גם
במ
ישור החוקתי.
15
'להרחבה, ר דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת2015
(
2016
), בפרק "הסניגוריה הציבורית–
סיכום20
שנות
'פעילות", בעמ9-8
,
14-12
, והאסמכתאות המובאות שם (בין היתר, קנת מן, "מחקר: היקף ייצוגם של נאשמים
,"במשפטים פליליים
הסניגור
58
,
8-3
(
2002
.)
ניתן לעיין בכל דוחות הפעילות השנתיים של הסניגוריה הציבורית
בקישור הב:א
all
-
report
-
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/annual
.
16 ע"פ אברג'יל , הערה11
'לעיל, בעמ208
.
עקרונות יסוד בדין הפלילי
14
. על פי דברי ההסבר להצעת החוק , מטרתו של סעיף זה היא לעגן עקרונות יסוד של המשפט
הפלילי, "שהם בגדר מושכלות יסוד של המשפט הפלילי בישראל ובעולם". המדובר בעקרונות
יסוד "תשתיתיים" המהווים כיום בסיס לקביעת עבירות ולהטלת אחריות פלילית, ומשכך
.מוצע לתת להם מעמד חוקתי בהקשר זה
מוצע לקבוע בחוק ה :יסוד את העקרונות הבאים
עקרון החוקיות, האיסור על הטלת אחריות פלילית וענישה רטרואקטיבית ,עקרון האשמה
ועקרון האחריות האישית.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי הסדר חשוב זה לוקה בחסר וכי
ראוי לכלול בו עקרונות יסוד ""תשתיתיים
נוספים, כפי שיפורט להלן.
15
. עקרון בהירות הח
וק הפלילי –
בסעיף4(א) לחוק היסוד , מוצע לעגן את עקרון החוקיות שלפיו
)"אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או לפיו". בדברי ההסבר מצוין (בקצרה
,שאחת המשמעויות של עקרון זה היא ש"על האיסורים הפליליים להיות בהירים וברורים דיים
."באופן שיהיה בהם כדי להכווין את התנהגות הציבור
אנו סבורי ם כי יש לעגן במפורש בחוק
היסוד את עקרון הבהירות, שלפיו לא יורשע ולא ייענש אדם אלא על פי הוראת חוק ברורה
,ומובנת וזאת בין אם כתוספת בלשון סעיף4
)(א
.ובין אם כסעיף עצמאי עקרון הבהירות של
החוק הפלילי נועד לחזק ולקיים באופן מלא את
תכליותיו של עקרון החוקיו
ת. זה ו עקרון חיוני
שמטרתו להבטיח כי אדם יידע , בעת ביצוע מעשה מסוים, אם המעשה חוקי או לאו, ומהו
.העונש המרבי הצפוי בגינו
עקרון בהירות החוק נחשב מימים ימימה כ חלק אינטגראלי מעקרון
.החוקיות17
."מדובר בדרישה "בעלת היבט חוקתי מובהק18
כפי שציין 'פרופ ,אהרן ברק
"הגבלה 'בחוק' משמעותה שהחוק צריך להיות כללי, פומבי, ידוע ומפורט. החוק צריך להיות
( 'נגיש (בהבנה אליו) וודאי (בתחומי פריסתו). על כן, חוק פלילי 'סתוםvague
) אינו מקיים את
."דרישותיה של פסקת ההגבלה19
16
. עקרון הפרשנות המצמצמת בפלילים –
עקרון זה זוכה לביטוי כיום בסעיף34כ ,א לחוק העונשין
" שלפיו ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר
עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין
", ו אנו סבורים כי מן הראוי לעגנו כעת
.בהסדרה החוקתית
,כפי שנקבע בבית המשפט העליון "
עקרון החוקיות אינו מתמצה בדרישה
הפורמלית כי האיסור הפלילי ייקבע בחוק. לעקרון החוקיות יש גם מובן מהותי, המכיל דרי שות
שונות שעל החוק הפלילי לקיים
[...] אחת מהנגזרות של עקרון החוקיות הוא כלל הפרשנות
17
ר', למשל, ע"פ205/73
רוס נ' מדינת ישראל
, פ"ד כז(2
)
365
,
372
(
1973
.)
כן ר' ע"פ54/53
אש"ד, מרכז זמני לתחבורה
נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל , פ"ד ח785
(
1954
'), בפס2 לפסק דינו של השופט זילברג ; כן ר' ש"ז פלר יסודות
בדיני העונשין
( כרך א1984
'), בעמ17-15
.
18
יורם רבין ויניב ואקי
דיני עונשין
כרך א108
(מהדורה
,שלישית2014
.)
19
אהרן ברק, "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי
,")והדיוני
מחקרי משפט
יג5
,
18
(תשנ"ו-תשנ"ז.)
המקלה עם הנאשם."
20
יתרה מכך ,
כלל הפרשנות המצמצמת בפלילים אינו נובע ישירות רק
מעקרון הח
וקיות ו
מהשאיפה למתן אזהרה הוגנת לפרט , אלא יש לו גם רציונאל חוקתי עצמאי
הנובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחיר ,ותו
המכתיב העדפה של קיום זכויות האדם (והנאשם ) על
פני הגבלתן , וזאת בייחוד
בהליכים פליליים שעניינם שלילת חירות.
21
17
.
עקרון שיוריות הדין הפלילי–
על פי עקרון השיוריות בפלילים, המשפט הפלילי נועד להיות
מוצא חברתי אחרון משום שהוא כרוך בפגיעה משמעותית ביותר בזכויות חוקתיות של חשודים
.ונאשמים וביצירת מעגלים של הכבדה להמשך השתלבות חברתית נורמטיבית עבורם אכיפה
פלילית בניגוד לעקרון השיוריות אף חוטאת לכוונת המחוקק ופוגעת בחוסנה של החברה
.והקהילה בכללותה ,על כן, יש לנקוט בהליך פלילי כנגד אדם רק כאשר אין כל אמצעי אחר
לבר-פלילי, אשר יגשים את מטר
ו.ת ההעמדה לדין22
כפי שצוין בפרשת
רותם" ,
עקרון השיוריות
הפלילית קובע כי את כוחו של המשפט הפלילי בהעמדה לדין יש להפעיל רק
,כמוצא אחרון
ובהעדר אמצעי אחר שמגשים באותה מידה את תכליותיו. בהקשר זה ניתן להתייחס לשני
מובנים של עקרון השיוריות: הראשון, נוגע לגבולות המשפט הפלילי ולעצם הכרעת המחוקק
להפללתה של נורמה מסוימת; והשני, שהוא במוקד ענייננו, נוגע לאופן שבו נאכף הדין הפלילי
– על
ידי רשויות התביעה, במקרה פלוני–
ולכך שהפעלת הדין הפלילי צריך להיעשות כ"מוצא
אחר
ון" ובהעדר אמצעי שפגיעתו פחותה."
23
עקרון זה בא לידי ביטוי גם בשורה של הסדרים
'חקיקתיים, כדוגמת תיקון מס61
לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו הסדר סגירת תיק מותנית
וסעיף12א לחוק הנוער שעניינ
ו הליכים חלופיים לקטינים עוברי חוק ; הוא משתלב באופן כללי
עם ה מגמה הגוברת להעברת הטיפול בהפרות הוראות חוק מסוימות–
שלא בהכרח נלווה
אליהן מטען אנטי-
חברתי מובהק– מן ההליך הפלילי הקלאסי אל ההליך המינהלי (
בהקשר
האחרון
לאחרונה הוקם על ידי
שר המשפטים צוות בינמשרדי בנושא דה-
;)פליליזציה והוא גם
נדרש מבחינה מעשית ל
נוכח
תופעות פסולות הקיימות בישראל כגון הגשת כתבי אישום בגין
זוטות.
24
בעינינו עקרון
שיוריות הדין הפלילי,ראוי לביטוי חוקתי25
ו לכן מוצע לשלב הוראה
בחוק היסוד
שלפיו "הליך פלילי יינק ט נגד אדם רק כאשר חלה פגיעה ממשית בערך חברתי
מוגן, ו
אין כל אמצעי אחר אשר יגשים את מטרת ההעמדה לדין פלילי."
20
ע"פ766/07
כהן נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום19.11.2007
'), בפס9 לפסק דינו של השופט גרוניס ; כן ר' ע"פ3583/20
פלוני נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום9.11.2020
'), בפס37
.לפסק דינו של השופט שטיין
21
?'בועז סנג'רו, "פרשנות מרחיבה בפלילים?! האמנם 'אין מחוקק מבלעדי המחוקק ולו בלבד נתכנו עלילות החקיקה
על נשיא בית המשפט העליון כמחוקק-על והספד לכלל הפרשנות ה ,"מצמצמת
עלי משפט
(ג1
)
165
,
169-168
(
2003
.)
22
'להרחבה, ר
רבין ו-ואקי , הערה18
'לעיל, בעמ39
-
43
.
23
דנ"פ5387/20
רותם נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום15.12.2021
'), בפס93
לפסק דינו של השופט פוגלמן ; כן ר' אריאל
בנדור והדר דנציג-
,"רוזנברג "המעמד החוקתי של שיוריות המשפט הפלילי
ספר אליהו מצא
373
(
2015
)
; רע"פ8182/18
מושיא נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום18.2.2020
'), בפס89-87
לפסק דינה של השופטת ד' ברק-
.ארז
24
'להרחבה, ר בין היתר דוח פעילות הסניגוריה הציבורי ת לשנת2015
(
2016
'), בעמ27
-
29
;
דוח פעילות הסניגוריה
הציבורית לשנת2018
(
2019
'), בעמ18-15
.
25
לדעה הרואה בעקרון השיוריות כעקרון בעל מעמד חוקתי, הנובע מהמבחן השני של תנאי המידתיות שבפסקת
ההגבלה שבסעיף8
'לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ר
ואקי ורבין , הערה18
'לעיל, בעמ42
;
על הקשר בין עקרון
השיוריות
לבין תפיסות חוקתיות ומבחני מידתיות, ר' בג"ץ88452
שוורץ נ' היועץ המשפטי לממשלה
(ניתן ביום
12.7.2020
'), בפס24-18
.לפסק דינו של השופט ג'ובראן
18
.
( רף ההוכחה בפלילים
עקרון הספק הסביר) –
סעיף6 להצעת החוק מציע לקבוע כי "כל אדם
."הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית הסניגוריה הציבורית
סבורה כי בצד עיגון חזקת החפות בחוק היסוד ,יש לעגן במפורש (בין אם ב מסגרת סעיף6
ובין
אם בסעיף נפרד) את הע
י קרון שלפיו
לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה,
אלא אם כן
הוכחה אשמתו בדין
מעבר לספק סביר .
עקרון הספק הסביר אמנם הוזכר בדברי ההסבר ל
הצעת החוק ,תוך הפניה ל סעיף34כב
לחוק
,העונשין
ותוך ציון
כי חזקת החפות ורף ההוכחה בפלילים הם "שני."צדדים של אותו מטבע
ואולם,
כפי שנקבע ,בפסיקת בית המשפט העליון
עקרון הספק הסביר מהווה עקרון
עצמאי
ו
משלים
לחזקת החפות אשר קיבל"
משנה תוקף עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו".
26
:לעניין זה יפים גם דבריה של השופטת פרוקצ'יה
"
החובה להוכיח אשמה פלילית של נאשם מעבר לספק סביר הינה דרישה בעלת אופי
חוקתי . היא נגזרת מזכות היסוד של האדם לחופש, ולהגנה על חירותו האישית מפני מעצר
ומאסר, ומפני פגיעה בכבודו ובשמו הטוב
...
יש להבחין בין חזקת החפות לבין קיומו של
ספק סביר המונע הרשעה. חזקת החפות היא המחייבת זיכוי נאשם אלא אם כן הוכחה
אשמתו. זוהי חזקה ראייתית הנתונה מכוח החוק לנאשם, כל עוד לא הובאו ראיות
,מספיקות לאשמתו. שאלת הספק הסביר קשורה בדיותן ומשקלן של הראיות המפלילות
וא ,לה מכריעים האם הופרכה חזקת החפות, אם לאו. לפיכך חזקת החפות והספק הסביר
אינם מושגים חופפים, אלא מושגים המשלימים זה את זה . מכאן, שלנאשם עומדת
חזקת החפות כל עוד אשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר".
27
לפיכך, עקרון הספק הסביר
חייב לבוא לידי ביטוי מפורש בחוק היסוד, בהיותו עקרון
""תשתיתי עצמאי.וחלק אינטגראלי ממושכלות היסוד של המשפט הפלילי
הפללה עצמית
(וזכות)השתיקה
19
.
בסעיף8
להצעת החוק מוצע
לעגן את הזכות להימנע מהפללה עצמית , בשני היבטים: אדם זכאי
שלא להפליל את עצמו בעת גביית הודעתו בחקירה פלילית; ואדם זכאי שלא יכפו עליו להעיד
,בפני רשות שיפוטית בהליך פלילי שהוא מואשם בו. לטעמנו נוסח מוצע זה מצמצם באופן ניכר
את ה זכות להימנע מהפללה עצמית
ו אף
מעורר חשש להרעת
המצב המשפטי
והחוקתי הקיים.
בפרט, על פי הנוסח המוצע הזכות להימנע מהפללה עצמית תהיה מוגבלת רק לשלב גביית
26 ע"פ
9809/08
לזרובסקי נ' מדינת ישראל ,
'בפס
71
-
72
לפסק דינו של השופט ג'וב
ראן
27
ע"פ6295/05
וקנין נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום25.1.2007
'), בפס43
-
44
.לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה
ההודע
ה בחקירה, ובכך הוא מתעלם מהוראות החוק והפסיקה שלפיה
ן
זכות זו חלה גם בשלבים
אחרים של ההליך הפלילי,
וכן ביחס
ל.מסירת כל ראיה או מסמך28
יתרה מכך, הסעיף אינו כולל התייחסות
כלשהי לזכות השתיקה ובכך הוא עלול ליצו ר הסדר
שלילי
לגבי
עצם קיומה של הזכות במשפט הישראלי , לא כל שכן
ביחס ל מימושה בפועל
וכיבודה על ידי רשויו
ת האכיפה.
20
. הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית מוקנית בדין לכל אדם,
29
ובצדה עומדת באופן עצמאי גם
.זכות השתיקה ,אכן "בצורתה ה"מוחלטת–
שלא לפצות פה ולא לומר דבר–
הוענקה זכות
השתיקה על ידי המחוקק, במפורש, רק לנאשם במסגרת משפטו.
30
כשמדובר
ב
הליך ה ,חקירה
החיסיון מפני הפללה עצמית מקנה זכות שתיקה "יחסית", דהיינו זכות שלא להשיב על שאלות
.מפלילות ,ואולם כשהמדובר בחשוד בביצוע עבירה, הנחקר בידי איש מרות, מתפרש גם חיסיון
זה, על דרך ההרחבה, כזכות שתיקה מוחלטת.
31
יוצא, איפוא, כי התפיסה המקובלת בשיטת
המשפט הישראלית היא שלנחקר יש זכות שתיקה
מלאה בשלב החקירה ,אף
אם היא לא
מעוגנת ב
מפורש ב .חוק פרופ' אהרן ברק אף הביע את דעתו כי יש להכיר
בזכות השתיקה
כזכות
.חוקתית מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו32
21
. בהתאם לכך ,ו
כפי שצוין גם בדברי ההסבר להצעת חוק היסוד,
במסגרת הצעת החוק
הממשלתית המקיפה
בעניין זכויות נחקרים וחשודים
,)"(שזכתה לכינוי "רפורמת הליך הוגן33
מוצע כי
לנחקר שהוא חשוד תעמוד זכות שתיקה מלאה , וכי הוא לא יהיה חייב לומר דבר (בצד
זאת
, מוצע לקבוע כי לשתיקה בחקירה יהיה ניתן לייחס משמעות
ראייתית מוגבלת). בדברי
ההסבר להצעת החוק הממשלתית , מוסברים הטעמים לעיגונה בחוק של זכות השתיקה
:בחקירה, במובנה המלא
"הטעמים העיקריים למתן זכות שתיקה מלאה הם, בין השאר, החשש מפער הכוחות
בין
החשוד לבין החוקרים וניצולו לרעה; חשש מפני
הודאות שווא הנובעות מלחץ, בלבול
ומצוקה; רצון להימנע מהטלת חובות עשה; תפיסה שלפיה על התביעה לגייס
ראיות
בכוחות עצמה ולא על הנאשם לספקן; וכן החשש
שהחשוד לא ידע בשעת החקירה האם
אמירה כלשהי מפלילה אותו אם לאו."
34
28
לעניין זה ר' ע"פ1761/04
שרון נ' מדינת ישראל(, פ"ד נח4
)
9 (
2004
.)
29
'ר סעיף2(2
) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות); סעיפים47
ו-
52
לפקודת הראיות [נוסח חדש]; רע"א5381/91
( חוגלה שיווק1982) בע"מ נ' אריאל(, פ"ד מו3
)
378
,
381-380
(
1992
.)
30
סעיף161
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-
1982
.
31
'ר
למשל ע"פ533/82
זכאי נ' מדינת
ישראל(, פ"ד לח3
)
59
,
69
(
1984
);
ומאמרו של 'פרופ אליהו הרנון, "על זכות
,"השתיקה משפטים א95
.
32 ברק , הערה19
'לעיל, בעמ23
.
33
'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים (תיקון מס9), התשע"ח-
2008
.
34
ר' גם רע"פ8600/03
מדינת ישראל נ' שרון(, פ"ד נח1
)
748
,
759
(
2003
.)
22
.
על רקע דברים אלה, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש להרחיב את הזכות להימנע מהפללה
עצמית (ואת זכות השתיקה), בהתאם למגמות הקיימות בחקיקה ובפסיקה, ומוצע לקבוע בחוק
היסוד:את ההוראות הבאות
א.
אדם זכאי שלא לומר דבר בחקירה המתנהלת נגדו.
ב.
אדם זכאי שלא לומר דבר או למסור ראיה
שעשוי
ים להפלילו.
ג.
אדם זכא י שלא להעיד במשפט פלילי המתנהל
בעניינו.
זכויות בהליכי מעצר וחקירה
23
. עקרון היסוד של 'מעצר ככלי אחרון' –
הסניגוריה הציבורית מציעה לעגן בחוק היסוד את
עקרון-
העל הקבוע כיום בחוק המעצרים שלפיו לא ייעצר אדם "אם ניתן להשיג את מטרת
."המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה35
מזה שנים הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל ועל המגמה
.המטרידה של גידול עקבי במספר המעצרים36
כידוע, בשנת1996
נחקק חוק המעצרים החדש
אש ר לא נולד בחלל
ריק ה
, אלא
בא לעולם על רקע ריבוי הביקורות החריפות והצטברות
הנתונים המדאיגים על השימוש הנרחב מדי בסמכויות המעצר, המחסור בבקרה מספקת של
.בתי המשפט על הליכי מעצר ותנאי המחייה הקשים במתקני המעצר בישראל37
מחוקקי חוק
המעצרים ביקשו להתאים את דיני המע צר ותנאי המעצר בישראל לעידן החוקתי, ובמיוחד
.לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו38
ההנחה היתה כי החוק החדש יביא לצמצום במספר
המעצרים–
הן לצורך חקירה והן עד לתום ההליכים–
אשר במדינה ליברלית אמורים להיות
החריג ולא הכלל, תוך הפחתת רמת הצפיפות בתאי המעצר ושיפור תנאי
,המחייה בהם. ואולם
הנתונים מלמדים שמספר המעצרים במדינת ישראל לא רק שלא פחת מאז חקיקת חוק
.המעצרים, אלא הלך וגאה39
שימוש יתר במעצרים פוגע בצורה אנושה לא רק בזכויותיהם של העצורים לחירות ולכבוד, אלא
.גם בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת
כך למשל, הסיכוי לשבור את רוחו
35
סעיפים13(ב) ו-
21
(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), תשנ"ו-
1996
.
36
'להרחבה, ר דוחות הפעילות
השנתיים של הסניגוריה הציבורית , בפרקים העוסקים ב"ייצוג חשודים ועצורים על
."ידי הסניגוריה הציבורית
37
ר', בין היתר, מבקרת המדינה דוח שנתי45
–
לשנת1994
ולחשבונות שנת הכספים1993
(
1995
'), בעמ377
-
393
;
האגודה לזכויות האזרח בישראל זכויות האדם בישראל–
תמונת מצב1996
; קנת מן "היקף מעצר עד תום ההליכים
בבית-המשפט המחוזי בתל-
"אביב
עיוני משפט
יב517
(
1987
.)
38
על הקשר בין חוקי היסוד ותפיסת זכויות האדם ל בין חקיקתו של חוק המעצרים ופרשנותו, ר' בין היתר, ההקדמה
לדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק תשנ"ה2366
', בעמ306
); דנ"פ2316/95
גנימאת נ' מדינת ישראל(, פ"ד מט4
)
589
,
653
(
1995
); חיה זנדברג
פירוש לחוק המעצרים
חלק א9-8
,
16
,
34-33
(
2001), והספרות הענפה המוזכרת
.שם
39
כך עולה מהנתונים המובאים בשנתונים הסטטיסטיים של משטרת ישראל. כן ר' חגית לרנאו "מתכון לחקיקה לא
"יעילה: המקרה של חוק המעצרים
מחקרי משפט
כד123
(
2008
.)
של חשוד ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה
באמצעות מעצר לצרכי חקירה . מעצרים עד תום ההליכים, שלעתים מתמשכים חודשים
ארוכים (ואף מעבר לכך), מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעתים מהווים לחץ חזק
לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון שתוצאתו אינה חמורה מן המעצר בו צפוי הנאשם
.להיות נתון ממילא
למעצר עד תום ההליכים, אף בהעדר הסדר טיעון, עלול להיות גם אפקט
מחמיר מבחינת משך
העונש וסוגו.
40
ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי, ולדעת
הסניגוריה הציבורית יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין
.הפרט לשלטון על רקע זה, אנו סבורים כי יהי
ה זה נכון וראוי להעלות את עקרון-
העל של חוק
' המעצרים שעניינו.מעצר ככלי אחרון' לדרגה החוקתית של חוק היסוד
24
. זכותם של החשוד והעצור להיות מיודעים על זכויותיהם – הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש
לכלול בחוק היסוד הוראה שתעגן את זכותם של החשוד והעצור ל היות מיודעים בתחילת
החקירה או ב .עת המעצר, לפי העניין, על זכויותיהם לפי כל דין זכות
היידוע
הוכרה על ידי בית
.המשפט העליון בשורה של פסקי דין, ובהקשרים שונים
יש חשי בות
עצומה
לעגן ברמה
החוקתית את
זכות
ו של אדם להיות מיודע על זכויותיו ב
חקירה וב מעצר, שכן לכל הזכויות
'הנתונות לו 'עלי ספר
אין מש
מעות של ממש אם ה
אדם לא יודע על קיומן ו
לא מבין אותן.
במובן
זה לא מדובר ב'זכות נגזרת' אלא ב
זכות מהותית העומדת בפני עצמה .ה עיגון
החוקתי
המלא
של זכות היידוע יצמצם את המקרים בהם אנשים כלל אינם יודעים על קיומן של זכויות
בסיסיות וחשובות בשעה ש .חירותם נפגעת באופן קשה ביותר
זכות
היידוע נועדה גם לוודא
ש ככל שהחשוד או
העצור ויתר
ו על זכויותיהם,
הרי שהדבר נעשה במודע ומתוך רצון חופשי
.ומלא
ענישה
ענישה אסורה
25
.
סעיף12
להצעת
חוק היסוד
,מציע לקבוע כי "אדם זכאי שלא יוטל עליו עונש גופני
אכזרי או
."לא אנושי דומה
שמדובר בניסוח מיושן מאד, שלקוח מחוקות ב נות מאות שנים, ואינו הולם
חוקה
מתחדשת במאה ה-
21
.
לא ברור מדוע האמצעי הגופני, האכזרי או הבלתי אנושי הוגבל
רק ל"עונש", ו לעניין זה הסניגוריה הציבורית מציעה כי
האיסור האמור יחול גם על "יחס "
כאמור ., כפי שמקובל בחוקות רבות בעולם
בהקשר זה יצוין כי נמצא ש-
63%
(
38
)חוקות
מהחוקות בנות-
( ההשוואה לשיטה הישראלית אוסרות על יחסtreatment
) פסול של המדינה
40 להרחבה על נזקי המעצר ', ר למשל דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת2017
(
2018
'), בעמ24
-
28
.
כלפי הפ
רט, בנוסף לאיסור על ענישה פסולה.
41
כך גם נקבע ב אמנה הבינלאומית בדבר זכויות
אזרחיות ומדיניות
וב
אמנה הא
ירופית לזכויות אדם.
26
. עוד
" מוצע כי האיסור יחול גם על עונש או יחס
משפ
יל"
, מונח
אשר נו בע ישירות מעקרון כבוד
האדם וההגנה עליו., ואף הוא מתכתב עם מגמות מתקדמות יותר במשפט המשווה
,לעניין זה
נמצא כי ב-
80%
( מהחוקות129
חוקות) ה איסור
מוכוון גם ל ענישה מבזה/משפילה (תוך שימוש
לרוב במונחdegrading, ו
ביתר ה
מקרים
humiliating
). מבין
חוקות
,אלו כ-
75%
מהן אוסרות
.על שימוש באמצעים משפילים וגם בהקשר זה– כך נקבע ב אמנה הבינלאומית בדבר זכויות
אזרחיות ומדיניות
וב
אמנה האירופית לזכויות אדם.
עקרון המידתיות
בענישה
27
. בצד האמור לעיל ,
הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לכלול בחוק היסוד את עקרון המידתיות
בענישה , שלפיו
"לא יוטל על אדם עונש חמור מהנדר
ש כדי להשיג את מטרות הענישה ;
עונש
"המוטל על אדם יהיה במידה הפחותה ביותר בהתאם לנסיבות העניין. הורא
ה
ממין
זה
מתכתבת עם
העיקרון המנחה בענישה
הקבוע בסעיף40
)ב לחוק העונשין (עקרון ההלימה
ועם
האינטרס הציבורי החשוב שבשיקומם של עוברי חוק ,
וכן
תסייע
באיזון החשש מפני שימוש לא
)ראוי ואינפלציה בעונשי מאסר (הן במספר המאסרים והן באורכם ובדרכי ענישה נוספות.
הזכות לתנאי כליאה הולמים
28
.
ברבות השנים, הפכו מתקני הכליאה בישראל לאחת הפינות העזובות והנשכחות של החברה
הישראלית. מידי שנה מפרסמת הסניגוריה הציבורית דוחות מסכמים בדבר תנאי כליאה, מהם
עולה התמונה המטרידה כי חרף השיפור המסוים במצב
תנאי הכליאה, במרבית המתקנים
עדיין שוררים ליקויים חמורים וקשים
, ו בחלק מן המתקנים אסירים רבים שוהים בתנאים
.שאינם ראויים למגורי אדם42
29
.
,על רקע זה
ב מאי2012
חוקק
'תיקון מס42
לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-
1972
.בנושא תנאי כליאה הולמים
ב מרכז ההסדר שהתקבל על ידי המחוקק מצויה החובה הבסיסית
41
המדובר ב
חוקות מדינות ה-
OECD
, מדינות האיחוד האירופי, מדינות דמוקרטיות מתקדמות לפי מדדFreedom
House
"ומדינות "מרחב הסמך
שהוזכרו בפסיקה חוקתית של בית המשפט העליון בארץ בין1994-2010. הנ תון
ההשוואתי המובא כאן– ו כן במקומות
ה באים במסמך–
מבוססים על
הסקירה המשו
וה שנכללה ב
נייר המדיניות
של
המכון הישראלי לדמוקרטיה ,
הערה3
,לעיל כמו גם על הסקירות ההשוואתיות
נש ערכו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד
.המשפטים
42 דוחות הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי המעצר והמאסר בישראל:. ניתן לעיין בכל הדוחות בקישור הבא
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/public_defender_detention_and_imprisonmen
t_conditions_reports
בסעיף11
ב לפקודה
ו לפי "
אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו
ובכבודו
". לצד זאת, עוגנה רשימה (פתוחה) של תנאי מח
ייה מינימאליים להם זכאי כל אסיר.
43
,לבסוף, נקבעו בחוק סעיפים ספציפיים הנוגעים לזכותו של האסיר להשתלב בפעילויות שיקום
חינוך ופנאי וחובותיו של נציב בתי הסוהר בהקשר זה לבחון אפשרויות לשיקומו של האסיר
.ולנקוט צעדים להבטחת שילובו המירבי בפעילויות שיקום בין כותלי הכלא
הסדר משלים
ודומה לעניין
תנא י
מעצר
הולמים קיים כבר משנת1996
בסעיף9
לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה– מעצרים), תשנ"ו-
1996
.
30
.
ההוראות האמורות בדבר תנאי מעצר ומאסר הולמים הן הוראות בעלות "ניחוח חוקתי", ועל
פי פסיקת בית המשפט העליון יש להן קשר הדוק לזכויות היסוד המנויות בחוק יסוד: כב וד
.האדם וחירותו44
הן משתלבות גם בנוף המשפט הבינלאומי, ובמיוחד עם סעיף10
(1
) לאמנה
הבינלאומית בדבר זכ
ויות אזרחיות ומדיניות ש לפיה "אנשים שנשללה חרותם ינהגו בהם ברוח
."אנושית ומתוך התחשבות בכבודו העצמי של האדם
31
.
,על כן הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לכלול בחוק היסוד הוראה מפורשת שעניינה הזכות
לתנאי כליאה הולמים, שלפיה "עצור או אסיר זכאי להיות מוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה
בהם כדי לפגוע בכבודו כאדם, בגופו ובבריאותו."
עונש מוות
32
. הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש מקום לכלול בפרק הענישה שבחוק היסוד איסור על קביעת
.עונש מוות
כגישה עקרונית וערכית, אנו סבורים כי מן הראוי לבטל את עונש המוות בספר
.החוקים הישראלי
להלן יפורט.ו הנימוקים העיקריים לעמדתנו זו
33
. הטיעון המוסרי כנגד עונש מוות – בראש ובראשונה, ההתנגדות לעונש מוות מבוססת על ה טיעון
ה( מוסרי בדבר זכותה
ו
ליתר דיוק
, העד ר זכותה) של המדינה לקחת ,חייו של אדם באשר הוא
אדם, אפילו במקרה החריג בו .ביצע את הפשע הנורא מכל
פעולת ההוצאה להורג –
ובפרט
כשהיא נעשית בחסות החוק והמשפט–
מעוררת שאלות יסוד הנוגעות ל
גבולות האלימות
שמדינה רשאית להפעיל כלפי היחיד ,ומשדרת מסר קשה שמהותו
.זילות הערך של חיי אדם
עונש מוות
הוא
,עונש אכזרי ובלתי אנושי וככזה הוא
בלתי חוקתי.
45
היתר למדינה לבצע
43
ובכלל
זה: תנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה
על בריאותו ותנאי השגחה מתאימים; מיטה, מזרון ושמיכות לשימושו האישי, והחזקת חפצים אישיים; מי שתייה
ומזון; בגדים, מוצרי היגיינה ומצעים; תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא.; והליכה יומית באוויר הפתוח
44
ר', למשל, בג"ץ1892/14
'האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים ואח
(ניתן ביום13.6.2017
) (שטח
מחייה מינימאלי לעצור ולאסיר); בג"ץ4634/04
רופאים לזכויות אדם נ' השר לביטחון פנים
(ניתן ביום12.2.2007
)
(מיטה לכל עצור ואס יר); בג"ץ158/21
רופאים לזכויות אדם נ' השר לביטחון פנים
(ניתן ביום31.1.2021
) (החובה
.)לספק חיסונים נגד נגיף הקורונה לעצורים ואסירים
45
,לדעה דומה ,"ר' למשל חיים כהן, "ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית: עיונים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
הפרקליט, ספר היובל (
1993
)
28-25
.
פעולות המתה משפטיות "סטריליות" נושא עמו
השפעות הרסניות על מערכת המשפט, ועל
.החברה בכללותה ,כפי שנאמר "לא זו בלבד ש(עונש מוות) אינו מכפר על הפגיעה בגופה של
"החברה, אלא הוא אף מוסיף עליה כתם חדש.
46
,ואולם
מעבר ל
עוול המוסרי
והחברתי
הכרוך ב
עונש המוות ,קיימים
גם
טעמים מעשיים כ בדי
משקל כנגדו ,הנתמכים בניסיון ה
מר ש
ה
מצטבר במדינות בהן עונש המוות הופעל , ובהם החשש
מטעוי
ות ומהוצאות להורג של חפים מפשע, וב מגמה הבולטת של ביטול עונש המוות במדינות
רבות בעולם .
34
. החשש מטעויות ומהוצאות להורג של חפים מפשע –
אין
מערכת משפט ה
חסינה מ פני
טעויות .
טעות בהרשעתו של אדם וענישתו של חף מפשע הן תמיד
.עוול נורא ייחודו של עונש המוות
הוא
בהיותו בלתי
הפיך, כך שהטעות בהפעלתו וההוצאה להורג של אדם לשווא מקבלות משמעות
מצמררת במיוחד .
כפי שציין ח"כ הרב מרדכי נורוק ז"ל, במהלך דיוני הכנסת בביטול עונש
המוות בעבירת רצח: "עונש-המוות הוא מעוות שאינו ניתן לתיקון ... כשניתן עונש מאסר-
עולם
על-פי טעות, אפשר לתקן אותו בכל עת ובכל שעה, אבל מתים אי-אפשר להחיות... מ פני טעמים
ונימוקים אלה, אנו צריכים לדרוש את ביטול עונש-
."המוות47
דברים נכוחים אלה אינם מהווים חשש ערטילאי, כפי שניתן להיווכח מנתוני פרויקט החפות
ומקורות אחרים
בארצות-הברית. מאז שנת
1973
ועד לשנת2018, שוחררו יותר מ-
160
נידונים
למוות שהמתינו להוצאתם להורג ,לאחר שהתברר כי הם חפים מכל פשע
(בשנים האחרונות
מדובר על ממוצע של5
""מזוכאים(
exonerees
)
מדי שנה ששוחררו מאגף הנידונים למוות
.)ויצאו לחופשי48
לאורך השנים תועדו בארצות-
הברית גם עשרות מקרים של הוצאות להורג
.שבוצעו ובדיעבד התבררו כשגויות
35
.
מגמת
ביטול עונש המוות במשפט המשווה – הנימוקים שלעיל ואחרים הביאו למגמה עולמית ,
ברורה ועקבית,
.של ביטול עונש המוות
נכון להיום, למעלה מ-
100
מדינות ביטלו את עונש
המוות באופן מלא ,ואליהן מצטרפות בכל שנה עוד ועוד מדינות.
49
חברות האיחוד האירופי
מחקו את עונש המוות מספר החוקים שלהן לפני שנים רבות, ולמעשה הדמוקרטיה המערבית
היחידה בה עדיין קיים ומופעל עונש מוות היא ארצות-הברית, אשר גם בה הולכת ומ תחזקת
:המגמה של ביטול עונש המוות עונש המוות בוטל ב-
23
ממדינות ארצות-הברית, וב-3
מדינות
נוספות הכ;ריזו המושלים על הפסקת השימוש בו
בעשור הראשון של שנות האלפיים בוטל עונש
המוות
ב-3
ממדינות ארצות-הברית, ו
בשנים שלאחר מכן
ועד כה
בוטל העונש ב-8
מדינות
46 הציטוט לקוח מתוך אלבר קאמי הרהורים על הגיליוטינה (
1957
.)
47
פרוטוקול מליאת הכנסת מיום27.11.1951
', בעמ480
(דיון בקריאה ראשונה להצעת חוק ביטול עונש-מוות, התשי"ב-
1951
.)
48 )
2018
,
5
(Updated: November
Facts about the Death Penalty
Death Penalty Information Center,
49
.מדינות שביטלו את עונש המוות בשנים האחרונות הן קונגו, מדגסקר, בנין, גינאה, בורקינה פאסו וצ'אד
.נוספות50
מגמה זו זוכה לביטוי מובהק גם במישור החוקתי, כאשר72
חוקות(
או88%
מאלה
)בנות ההשוואה
אוסרות מפורשות על עונש מוות.
מימוש זכויות של קטין
36
.
הצעת חוק היסוד נשענת בחלקה
על
נוסחו של
סעיף העקרונות הכלליים (סעיף 1א) שב חוק
הנוער (שפיטה, ע
נישה, ודרכי טיפול, תשל"א-
1971
) .מדובר ב
סעיף ייחודי –
שמלכתחילה נוסח
באופן חוקתי–
שב
ו הגדיר המחוקק עקרונות-
על החולשים על כל תחומי ההתייחסות לנוער
.עובר חוק" ,אכן
זה
מכבר השתרשה בשיטת משפטנו ההנחה העקרונית כי בעניינם של קטינים
יש לבכר שיקולי שיקום,"
51
.ואנו מברכים על הכללתו של סעיף זה בהצעת חוק היסוד
37
.
,ואולם
מ נוסחו הנוכחי של סעיף13
להצעת חוק היסוד הושמטה ה
התייחסות ל שמירה על כבוד
הקטין
המופיע בחוק הנוער כעקרון ראשון במעלה בסעיף1
.א מעמדם הייחודי של קטינים
מצריך הגנה יתרה על זכ
ו יותיהם, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בזכות כה מהותית
ומרכזית כזכות לכבו ד. ההכרה בזכותם של קטינים בהליך הפלילי לכבוד נקבעה גם בסעיף40
:לאמנה לזכויות הילד
"המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד, אש ר נטען כי הפר את דיני העונשין, או
הואשם בהפרתם או נקבע כי הפר אותם, להיות מטופל באופן המתיישב עם תחושת
כבודו של הילד
וערכו העצמי, המחזק את הכבוד שהוא רוכש לזכויות האדם ולחירויות
הבסיסיות של אחרים, תוך התחשבות בגיל הילד ובחיוניות שילו בו בחברה ומילוי תפקיד
י
צירתי בה".
38
.
.כבודם של קטינים אינו ככבודם של בגירים לעניין זה שמירה על כבודו של קטין
אינ ה
מוב נת
מאלי ,ה. זאת
בשל
היותם של קטינים
נתונים לשלבי התפתחות שונים ובהתאם לכך
גם יכולות
משתנות
; וכן ב
של היותם נתונים בחזקת הוריהם
, אשר אמונים על ייצוגם בהליכים משפטיים .
במצבם הייחודי יש מקום לעגן במפורש גם את הזכות לכבודו של קטין, אשר ממנה נגזרים
ר
בים מהכללים מו ההסדרים הפרטניים
שנקבעו בחוק הנוע .ר
התאמות ל
דם א
עם מוגבלות
ולאדם שאינו דובר השפה העברית
39
.
כהערה מקדמית, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש
לה
בחין בין ההסדרים החוקת יים הנוגעים
לאנשים עם מוגבלות לבין אלו של אנשים עם קשיי שפה. המדובר בשתי קבוצות ,שונות בתכלית
50
לפירוט'ר כאן :
penalty
-
death
-
without
-
and
-
https://deathpenaltyinfo.org/states
.
51
רע"ב5709/06
פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן בי ום8.8.2016
'), בפס5
.לפסק דינו של השופט עמית
הנבדלות זו מזו
מבחינת מאפייניהן וצרכיהן , ולכן ההסדרה החוקתית בעניינן צריכה להיעשות
באופן שונה . להלן יובאו:הערותינו הקונקרטיות להסדרים אלו
40
. באשר ל אנשים עם מוגבלות
בהליך הפלילי –
הנוסח המוצע בסעיף14
ש לפיו אדם עם מוגבלות
זכאי לכך"
...שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לו לשם מימוש זכויותיו"
,, זאת ותו לא הוא
כללי
ומיושן ביותר. אין הוא עולה בקנה אחד עם ה
עקרונות וה
סטנדרטים
שהוצבו בדברי החקיקה
הרלוונטיים לאנשים עם מוגבלות בהליך הפל
ילי,
,כגון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
תשנ"ח-
1998
)(והתקנות שהוצאו מכוחו52
וחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם
מוגב
לות ש
כלי
ת או נפשית), תשס"ו-
2005
,
53
וכן ב אמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם
מוגבלויות.
54 במיוחד צור
ם העדר ההתייחסות לזכויות היסוד של אנשים עם מוגבלות ב כל הנוגע
לעקרון ההשתתפות השווה, הזכות להנגשת ההליך והחובה לשקול את הפגיעה העודפת שעלולה
.להיגרם לאדם עם מוגבלות בהליך הפלילי
יש לזכור כי מחקרים מצביעים על תופעה של ייצוג יתר של אנשים עם מוגבלויות בכל שלבי
ההליך הפלילי
. אנשים עם מוגבלו
ת פגיעים יותר בהליך החקירה, ו הסיכוי שיודו במעשים שלא
.ביצעו גבוה יחסית לאוכלוסייה הכללית55
,כמו כן השהות במעצר או במאסר היא טראומטית
וקשה במיוחד עבור א
נשי
ם עם מוגבלות לעומת אסירים אחרים ו לעיתים הם פגיעים וחשופים
לניצול, להתעמרות
.ולאלימות
על כן, הסניגוריה הציבורית מציעה לקבוע
סעיף רחב יותר
בעניין אנשים עם מוגבלות בהליך
,הפלילי:ובו ייקבע
א.
לא יישללו זכויותיו של אדם בהליך הפלילי מחמת מוגבלותו ;
אדם עם מוגבלות זכאי
להשתתפות שווה ב
הליך פלילי שהוא צד לו
, להנגשת ההליך ו לביצוע התאמות הנדרשות
כמענה לצרכיו המיוחדים.
52
סעיף2
לחוק (סעיף המטרה) קובע כי "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו
להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו
לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". בסעיף6(2
) לחוק נקבע כי "מימוש זכויות
... ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו תוך בי צוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין". על החובה לבצע התאמות
לאנשים עם מוגבלות, ר' גם
את פסק דינו של הנשיא(דאז)
א' ברק בבג"ץ7081/93
בוצר נ' מועצה מקומית מכבים רעות ,
(פ"ד נ1
)
19
(
1996
.)
53 בין היתר, חוק הליכי חקירה והעדה קובע חובות התאמה בעניין חקירת אדם עם מו גבלות שכלית על ידי חוקר מיוחד
(סעיף3
); חובת הודעה על חקירה לבן משפחה או אפוטרופוס (סעיף5); ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
או
נפשית (סעיפים8 ו-
16
)
;
הסברת זכויות בשפה מובנת (סעיף9
); תיעוד החקירה (סעיפים10
ו-
17
)
; וכן התאמות שונות
בהליך המשפטי (סעיפים23-20
.)
:החובה לבצע התאמות מצאה ביטוי גם בתחום הענישה כך
למשל,
במסגרת תיקון
'מס102
לחוק
העונשין, התשל"ז-
1997
נקבע בסעיף51
יא לחוק כי הממונה על עבודות השירות יפעל בשקידה הראויה
"למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי
"אוכלוסייה, לרבות אנשים עם מוגבלויות
ובסעיף51ב(ב1
()
2
) נקבע כי
על הממונה לשקול את מוגבלותו של הנאשם לצורך השמתו בעבודת שירות מתאימה ; בהקשר זה, ברע"פ1/09
אסרף
נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום17.3.2020
), קבע השופט רובינשטיין כי"
לא יתכן, כי אדם עם מוגבלות ייאסר במקום
( "שאחר לא ייאסר ,שם.)'בפס' ז
54
כך למשל, בסעיף13
לאמנה עוגנה זכותם של אנשים עם מוגבלויות לנגישות לצדק, בשוויון עם אחרים, לרבות תוך
ביצוע התאמות בהליך והתאמות תואמות גיל. גם בסעיף14
לאמנה, העוסק בהגנה על חירותם של אנשים עם מוגבלות
הוזכרו עקרון.השוויון והזכות להתאמות סבירות
55
הילה שפרלינג-
,"סטרן וליל פטישי, "שיטות חקירת חשוד והסיכון להודאת שווא
הסניגור
274
,
4-
11
(
2020
)
–
הספרות הענפה והאסמכתאות המובאות
ב 'הערת שוליים מס2.
ב.
היה האדם עם המוגבלות חשוד, נאשם ,נידון או אסיר , בהפעלת הסמכויות ובנקיטת
ההליכים כלפ יו
יישקלו גם הפגיעה העודפת שעלול
ה להיגרם לו מחמת מוגבלותו ו
כן
החיוניות של שילובו בחברה.
41
. באשר לאנשים שאינם דוברי השפה העברית –
סעיף15
ל הצעת
החוק קובע
אך ורק את החובה
כי אדם שאינו דובר השפה העברית זכאי לכך "שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לו לשם הבנת
השפה שבהל מתנהל הליך פלילי שהוא צד לו". אנו מציעים לקבוע סעיף ברור יותר אשר יקבע
כי"אדם זכאי להבין את ההליך הפלילי המתנהל נגדו ואת השפה שבה הוא מתנהל ,
ולשם כך
זכאי להסתייע במתורגמן."
בית
ה משפט עמד לא אחת על חשיבות העובדה שחשוד ונאשם
יבי
נו את מהות ה חשדות
והה אשמות וטיב הליכי החקירה והמשפט
המתנהלים כנגד
ם
, וקבע כי "
כאשר לא זוכים החשוד
או הנאשם לתרגום אפקטיבי הרי שנפגעת זכותם להליך הוגן, שכן נשללת מהם הזכות להבין
את אשר הם מואשמים בו כמו גם יכולתם להסביר את עצמם ולהתגונן כנגד ההאשמות באופן
שעשוי אולי להביא לטיהור שמם".
56
זכות יסוד זו עולה בקנה אחד עם
הוראת החוק
שלפיה
"חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים;"
57
וכן עם ה
הוראה שלפי" ה הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או
יתרגם לו בעצמו".
58
,הזכות להבין את ההליך, שממנה נגזרת גם הזכות לתרגום נאות אף היא
.מקובלת בחוקות רבות בעולם59
נפגעי עבירה
42
. על
פי
הצעת
חוק היסוד, מטרתו קשורה בטבורה ב"הכרה האוניברסלית והטבעית בצורך להגן
על העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ושל רשויות השיטור והאכיפה
שלה, בעת שהוא נמצא במצב פגיע ומוחלש כמושא של חקירה או משפט פליליים". מלכתחילה
איפוא, חוק יסוד
זה נועד לאזן בין פערי הכוחות שק
יי
מים בין רשויות המדינה העוצמתיו ת לבין
האדם שכוח זה מופנה נגדו (קרי החשוד, העצור והנאשם)
, להגדיר את גבולות השימוש בכוח
זה, ו במיוחד.לרסנו
,לעומת זאת
הזכויות המנויות ב
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-
2001
56
ע"פ8974/07
לין נ' מדינת ישראל(
ניתן ביום3.11.2010
'), בפס8 לפסק דינו ש.ל השופט דנציגר
57
סעיף2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-
2002
.
כמו כן, בסעיף8(1
) לחוק נקבע כי "תועדה חקירת
"חשוד בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה כן ר' הצעת החוק הממשלתית בעניין זכויות נחקרים
וחשודים, שלפיה ההודעה לחשוד על זכויותיו
ואזהרתו "יהיו בשפה אשר אותה דובר החשוד, ככל האפשר בנסיבות
העניין" (סעיף3
.))ז(ב
58
סעיף140
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-
1982
.
59
,כך למשל83
חוקות
בנות השוואה
כוללות זכות לתרגום מידע שהמדינה מחויבת להעביר לפרט בהליך הפלילי עבור
נחקרים, נאשמים א ו בעלי דין. בין החוקות שעיגנו את הזכות
להליך פלילי מובן
: ארצות-
הברית, קנדה, האיחוד
.האירופי ודרום אפריקה82%
מהחוקות אף כוללות חובה להנגשה לשונית של המשפט הפלילי, ו-
34%
מהחוקות
כוללות הנגשה לשונית של מידע המועבר בשלב המעצר. ב-
60%
מהחוקות אפילו נקבע מפורשות
שהנאשם לא יישא
.בעלויות התרגום
'כן ר סעיף14
(3) לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות.
ככלל
נוגעות
לקבלת מידע ולהבעת עמדה בנקוד ות מסוימות (לרוב בשלבים מאוחרים יחסית
של ההליך הפלילי)
. אלו זכויות חשובות, אך לדעתנו אין הן מתאימות בהכרח במהותן לעיגון
חוקתי . כך שקושי אחד ביחס לסעיף הנוגע לנפגעי העבירה נובע מחוסר ההתאמה שלו למטרת
חוק היסוד.בכללותו ולטיב הזכויות שהוא מעגן
43
.
,יתרה מכך חוק
זכויות נפ
געי עבירה נועד, על
פי סעיף המטרה שלו, "לקבוע את זכויותיו של
,נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים
ונידונים ."
,על כן גם בחוק שיוחד לזכויותיהם הפוזיטיביות של נפגעי עבירה סבר המחוקק כי
קיימת חובה להבהיר באופן מפורש את היחס בין זכויותיהם של נפגעי עבירה לבין זכויותיהם
של חשודים, נאשמים ונידונים, ואת עדיפותם של האחרונים על פני הראשונים ככל שקיימת
.התנגשות ביניהן
44
.
על אחת כמה וכמה נדרשת הבהרה כזו, ככל שחוק היסוד אכן יכלול בסופו של דבר סעיף הנוגע
לנפגעי עבירה, ב מסגרת חוק יסוד שבמהותו נועד להגן על מי שמופעל כוח נגדו במסגרת
החקירה
, המעצר
והמשפט. אין זה ראוי כי חוק זה, שמבקש לעגן באופן חוקתי זכויות יסוד של
מי שנמצאים בסכנת פגיעה מוגברת במסגרת ההליך הפלילי, יציב באותו מישור את מי שההליך
הפלילי נועד ל
שרת ,כשכוחה של המ דינה מצוי לצידו ולעזרתו, לעיתים אף באמצעות סעדים
אזרחיים
ו
ישירים שנפס
קים לטובתו.
45
. צירוף הדב
רים האמורים לעיל מעורר את החשש
שחוק היסוד, שנועד להגן על זכויותיהם של
,מי שנמצאים בסכנת פגיעה מיוחדת מצד רשויות החקירה והאכיפה במסגרת ההליך הפלילי
ייתן הגנה פחותה לחש ודים, לנאשמים ולנידונים. חשש זה מתעורר ביתר שאת ביחס לצמתים
קריטיים בהליך הפלילי שבהם קיימת התנגשות ישירה בין
הזכויות השונות.
עוד מתעורר
החש
ש
כי הכללתו של סעיף זה בחוק יסייג את ההגנות הקיימות בו לחשודים ולנאשמים, ויהווה
מכשיר לפגיעה שלטונית בזכויותיהם, בשם ההגנה על זכויות מתלוננים ו
נפגעי עבירה.
46
. בנסיבות אלו,
אנו סבורים שאין מקום להכללתו של סעיף16
במסגרת חוק היסוד. ככל שבכל
,זאת, וחרף האמור, יוחלט להכליל סעיף זה במסגרת חוק היסוד
הרי ש יש להעתיק במלואו
את
עקרון העל הקבוע בסעיף
המטרה של
חוק זכויות נפגעי עבירה ,ש לפיו אין
בסעיף זה
כדי
לפגוע בזכויות חשודים, נאשמים ונידונים.
שמירת דינים
47
.
על פי סעיף שמירת הדינים המוצע בסעיף21
להצעת החוק, חוק היסוד אינו יכול לפגוע בתוקפו
.של דין שהיה קיים ערב תחילתו הסניגוריה הציבורית סבורה כי מדובר בסעיף בעייתי ביותר
שיש לשקול את
מחיקתו
, ולחילופין להגביל את תוקפו לפרק זמן קצוב ומוגדר.
48
.
הוראה של שמירת דינים נחשבת לחריגה מאד ,בנוף המשפט החוקתי
וככזו היא דרו שה הצדקה
משמעותית ומיוחדת ו צריכה להיעשות (אם בכלל) במידה שפגיעתה החוקתית תהיה הפחותה
ביותר. כינונה של חוקה (או פרק בחוקה) מעיד על בחירה
חברתית-ציבורית להעניק מעמד-
על
לעקרונ
ות ו
ל .זכויות היסוד הבסיסיים ביותר הראויים להגנה חוקתית סעיף של שמירת דינים
מכרסם בשינוי המאזן הנורמטיבי והמשפטי ומחליש מאד את תוכנו של חוק היסוד, שכן הוא
מגביל את תחולתו הישירה ביחס ל .דין עתידי בלבד לא בכדי, מרבית החוקות המודרניות אינן
מכילות סעיפי שמירת דינים
ב
כלל.
60
רציונאלים אלה חזקים ומהדהדים ביתר שאת, עת מדובר
בזכויות בהליך הפלילי, המגלם את הכ
ו ח הרב ביותר שיכולה החברה להפעיל על הפרט–
ובמיוחד כלפי
חירותו וכבודו .
49
. לאור זאת, נקודת המ וצא העקרונית בעת כינון חוקה היא כי לא תיתכן חריגה מהרף החוקתי
החדש )(והמחייב .שנקבע
הסדר
שמירת הדינים הישנים חותר תחת נקודת מוצא זו ומעורר
קשיים
רבים: שמירת דינים למעשה
יוצרת סטנדרט כפול ביחס לזכויות
ה
אדם
(וייתכן שאף
סטנדרט משולש בשל "דין הביניים" שנמצא בתווך שבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לבין
)חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי ;
היא
עלולה להביא לאי-
,שוויון כיוון ש בעלי נתונים דומים
עשויים ליפול בתוך או מחוץ לתחולת הדין השמור ולזכות למענה שיפוטי שונה ;
היא
עלו לה
להביא לסתירה חזיתית בין חקיקה "ישנה" לבין ה
בחיר
ות ה
חברתי
תו-ערכי
ות
של מכונני
;החוקה ,ולבסוף היא
עלולה להביא לידי זילות של החוקה , שתוקפה הסמלי נובע במידה רבה
מהיותה נורמת-על מחייבת, מוחלטת וחובקת-
.כל61 כפי שציין
הנשיא(בדימוס)
'א ברק, שמירת
הדינים מביאה" ליצירתו של מצב משפטי מיוחד במינו, שעל פיו שתי מערכות דינים–
ישנה
וחדשה–
.מתקיימות זו לצד זו מבלי שהאחת מביאה לשינויה או לביטולה של האחרת
נוצרה
.אנומליה חוקתית
אין זה מצב בריא לשיטת משפט, שמצויות בה הוראות סותרות בלא
שהאחת תגבר על האחרת ולשתיהן יינתן תוק
ף משפטי. שיטת משפט שואפת להרמוניה
ואחדות".
62
50
. יתרה מכך ,עיון ב
דב
רי ההסבר להצעת חוק היסוד מגלה
,כי מטרתו, במידה רבה היא לעגן
.ולשקף את המצב הנורמטיבי הקיים והנוהג
אף לגופו של עניין, ניתן לראות כי הסעיפים
המוצעים בהצעת חוק היסוד אינם כוללים בחובם חידושים משמעו תיים בתחום המשפט
הפלילי-
חוקתי לעומת דברי החקיקה הפרטניים הקיימים כיום (כדוגמת חוק העונשין, סדר
הדין הפלילי, חוק המעצרים ועוד). בנסיבות אלו, לא נוצר פער של ממש בין הדין הישן לזכויות
60
"אהרן ברק "שמירת דינים
ספר דורית ביניש
413
(
2018
;)
Weill, "Bills of Rights with Strings Attached:
Rivka
Protecting Death Penalty, Slavery, Discriminatory Religious Practices, and the Past from Judicial
Review" in Constitutional Dialogue: Rights, Democracy, Institutions (Cambridge Studies in
Constitutional Law, 2019), pp. 308-334.
61
"?ר' עודד יהוד "שמירת דינים או שמורות של דינים
משפט מפתח
)(כתב העת של פרקליטות המדינה103
-
113
(אפריל
2021
.)
62 ברק , הערה60
'לעיל, בעמ415
.
המעוגנות בחוק היסוד, המצדיק את הכללתו של סעיף שמירת הדינים–
,ומכל מקום גם לא
הוצגו דוגמאות משכנעות וקונקרטיות
לכך.
51
. זאת ועוד ,קביעת הסדר שמירת דינים רחב וגורף
כל כך עלולה לייצר'אפקט מצנן'
מפני חקיקה
חדשה ומודרנית בתחום הפלילי . כך במיוחד מתעורר החשש
כי המחוקק
יירתע מתיקונים
'מיטיבים' של סעיפ י חקיקה קיימים, לבל ייחשפו אותם חוקים
ל
שבט הביקורת השיפוטית.
63
52
.
יתרה מכך, במצב המשפטי דהיום, נקודת האיזון שבין זכויות החשודים והנאשמים לבין
אינטרסים אחרים נוצרה ונקבעה בהלכות בית המשפט העליון, ואינה מעוגנת מפורשות עלי-
ספר (בכלל זה ניתן להצביע, בין היתר, על חובת התיעוד של הוויתור על זכות ההיוועצות
בחקירה;
על האפשרות לבצע חיפוש על גופו של חשוד בהיעדר חשד ובהינתן הסכמה מדעת; על
קביעת הסדרים דיוניים לבקשות הנוגעות לצווי חיפוש בעניינם של חשודים;
.)ועוד סעיף
שמירת הדינים (המגן
, מטבע הדברים, לא רק על חקיקת הכנסת אלא גם על ד ין שנקבע בהלכות
בית המשפט) עלול להביא, א
פוא י , ל"הקפאת מצב" גם באשר לפיתוח הפסיקתי של זכויות
בהליך הפלילי באשר לכל אותן הלכות שנקבעו עובר לחקיקת חוק היסוד . מצב זה, לא רק
שאינו רצוי– אלא הוא ניצב בסתירה ממשית לבחירה החברתית-ציבורית להעניק מעמד-
על
לזכויות היסוד הבסיסיות הראויות להגנה חוקת ית. הדעת נותנת כי ניתן וראוי להמשיך את
הפיתוח הפסיקת
י של הלכות בית המשפט בנושאים אלה –
במיוחד בהינתן הבחירה של מודל
מצומצם יחסית של חוק היסוד, המעגן אך את העקרונות החוקתיים הכלליים,
ולא את יישומם
.הפרטני בסוגיות קונקרטיות
53
. נראה כי הנימוק היחידי ב
דברי ההסבר לסעיף שמירת דינים מצוי ב רצון להימנע מדיון מחודש
" ,בדין הקיים,שאינו מציאותי בהתחשב בהיקפם של ההסדרים החוקיים בתחום זה
ובריבוי
הסוגיות והפרטים שבהם הם עוסקים ."ראשית,
נראה כי מדובר בחשש מופרז שאינו מבוסס
על דוגמאות קונקרטיות, וממילא הניסיון מלמד כי בית המשפט העליון ישכיל להתמודד עם
ניסיונות לאתגר באופן לא ראוי
את יציבות המערכת. שנית ,
ניתן לרפא חשש זה באמצעות
הסדר שמירת דינים זמני, שיפקע לאחר פרק זמן שייקבע.
64
מנגנון השהייה שכזה יהווה פתרון
ביניים מידתי, שישמור מחד גיסא על יציבות המערכת וי יתן מענה לאלו החוששים מהפגיעה
ב ,תפקודה התקין; ומאידך גיסא, יתמרץ בחינה כנה, מעמיקה ומחויבת של ההסדרים השונים
וככל ש
י ידרשו–
ביצוע התאמות ותיקוני חקיקה שיעלו את הדין הפלילי הישראלי למדרגה
החוקתית הראויה לו. מנגנון דומה הוצע כידו ע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהקשר
הנוכחי
, כמו גם ב הצעת"חוקה בהסכמה" משנת
2005
ובהצעת
חוק יסוד: זכויות במשפט
משנת
1994
.
,יתרה מזאת פתרון ביניים זה ננקט כידוע
זה מכבר
בחוק יסוד: חופש העיסוק, ולא הביא
.בפקיעתו להצפת בית המשפט הגבוה לצדק בעתירות חוקתיות
63 ר'
לעניין זה בג"ץ6055/95
צמח נ' שר הביטחון(, נג5
)
241
(
1999
.)
64
על המסקנה כי חשש מפגיעה ב יציבות המערכת צריך להנביע שמירת דינים זמנית, ראו
יהוד ,
הערה61
לעיל ,ב 'עמ
105
;ווייל ,
הערה60
,לעיל ב 'עמ318
.
54
.
יצוין כי לטעמנו
ה
קבלת
סעיף שמירת הדינים בחוק היסוד הנוכחי לזה שנקבע בחוק יסוד: כבוד
.האדם וחירותו, אינה במקומה דומה כי
ההקשר הפוליטי-
היסטורי שבו נחקק סעיף שמירת
הדינים שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הציף חשש מהתנגשות חזיתית ב ענייני דת ומדינה
.ומעמד אישי במקרה דנן, מנגד, אין מדובר בהתנגשות בין מערכות ערכים נוגדות, כי אם
בנקודות איזון שונות בתוך אותה מערכת ערכית–
שאלה הזוכה, לשיטתנו, למענה ממשי
ומספק בפסקת ההגבלה, המאפשרת מרווח תנועה פרשני בשעת
העיסוק במלאכת איזונם של
ערכי
ם ואינטרסים.
55
. לסיכום, הסניגוריה הצי :בורית סבורה שקביעת סעיף שמירת דינים גורף ונצחי בחוק יסוד
זכויות בהליך הפלילי, המחריג למעשה את הקורפוס הנורמטיבי הנוהג כולו מתחולת חוק
.היסוד החדש, אינה נכונה ואינה ראויה לדעתנו אין מקום להכללתו של סעיף "שמירת
הדינים" בחוק היסוד, ולחילופין ניתן להעמיד פתרו ן ביניים מידתי ומספק באמצעות קביעת
שמירת דינים
זמנית לפרק זמן קצוב ומוגדר.
בכבוד רב ובברכה,
ענת מיסד כנען
, עו"ד
ישי שרון
, עו"ד
הסניגורית הציבורית הארצית
)מנהל תחום בכיר (חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית