חומר רקע

1 6 ביוני2022 לכבוד ח"כ אפרת רייטן יו"ר ועדת העבודה והרווחה הכנסת ,שלום רב הנדון: ( הצ"ח לתיקון דיני העבודה העלאת שכר מינימום , הוספת יום חופשה והסדר ,)להשלמת שעות חסרות התשפ "ב- 2022 – הערות הארגונים להצ"ח הרינו להגיש את עמדת הארגונים קו לעובד ,איתך- מעכי ,משפטניות למען צדק חברתי והאגודה לזכויות האזרח בישראל ביחס הצ ל עת החוק שבנדון . בפתח הדברים נציין שאנו מברכים על העלאת שכר המינימום , דבר המתבקשת נוכח היקפם ההולך ומתר חב של העובדים העניים בישראל ,וכן .על העלאת מספר ימי החופשה השנתית המינימליים יחד עם זאת, איננו סבור,ים כי השינויים מביאים בחשבון את צרכיהם ו את פגיעותם של העובדים החלשים יותר בשוק העבודה, ואינם מתקנים ,כפי שראוי היה , את ההטיות הקיימות בדין לרעת עובדים המועסקים במתכונת של שכר.שעתי בהתייחס ל שינויים בחוק שעות עבודה ומנוחה - לטעמנו הם אינם נדרשים (כפי שנבהיר להלן ,)ויש בהם פוטנציאל בעייתי למניפולציות בשכר ולפגיעה בזכויות העובדים, ובכל מקרה הכרחי להוציא לגמרי מתחולת המנגנון המוצע את העובדים המועסקים במתכונת עבודה שעתית . להלן:הערותינו בפירוט התיקון לחוק שכר המינימום 1. כאמור, אף שאנו מברכות על ההחלטה להעלות את שכר המינימום , אנו מבקשות ש ייערך תיקון באופן חישוב שכר המינימום השעתי, כך שיחושב על חלוקה ל- 182 שעות בחודש בהתאם לצו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה (ובהתאם לאופן בו מתייחס התזכיר עצמו לחישוב השכר השעתי שעליו אמור לחול התיקון המוצע בסעיף3 ( לתזכיר, ור' פסקה8 .)) שם 2. ,על אף קיצור שבוע העבודה כאמור קיימת דיסהרמוניה חקיקתית בכל הקשור לחישוב ערך שעה שכן לא בוצעו התאמות נדרשות לאופן חישוב שכר המינימום השעתי ,בחוק שכר מינימום שעדיין עומד על 186 שעות , מה שמאפשר למעסיקים רבים לטעון כי השכר השעתי נמוך מ- 29.90 .₪ תיקון זה נדרש לטעמנו ללא קשר לתיקון המוצע, אולם ברור שתיקון שכר המינימום לעובדים במשכורת חודשית מחייב תיקון זה בחוק– ויודגש, בחוק העיקרי עצמו, ולא במסג רת .הוראת השעה 3. ,על כן בחוק העיקרי יש לתקן תחת סעיף1 " , סעיף ההגדרות" :כדלקמן " "שכר מינימום לשעה– החלק ה- 182 של שכר המינימום". 2 4. בהתאמה לאמור לעיל (ועוד בטרם פירוט הערותינו בנוגע להסדר המוצע כמפורט בהמשך ) יש לתקן בחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א- 1951 את סעיף3 כך ששבוע העבודה יעמוד בהלימה עם צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 42 שעות שבועיות ו לא 45 שעות עבודה כפי הקבוע כיום וכאמור בסעיף - " 3 . שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים ושתיים "שעות עבודה. 5. הגנה על עובדי שעה- לצד התיקו נים ,האמורים יש לקבוע גם תוספת של7% לפחות לשכר המינימום השעתי של מי שמועסק במשרה המחושבת בערך שעתי בהיקף של משרה מלאה (גם )כאן, בחוק העיקרי ולא בהוראת שעה ,. הסיבה לכך היא תיקון עיוותים קיימים מזה שנים שאנו שבות ומצביעות עליהם שוב ושוב, ושזה מכבר הובטח לתקנן– עיוותים המביאים י לת מרוץ העסקת עו בדים על בסיס שעתי בהיקפי משרה מלאה, באופן שפוגע בזכויות נלוות של .העובדים המועסקים במתכונת זו, ואף בוודאות הכלכלית שלהם נציין כי7% ,הם פער משוערך הנובע מ הפערים ב אורכם של חלק מחודשי השנה והיקפי עבודה אפשריים בהם במתכונת של משרה מלאה, המביאים לכך שערך שעת ע .בודה נמוך הלכה למעשה משכר המינימום החודשי לפ ירוט והרחבה בנושא עיוותים אלה ,לרבות הפערים בשכר המינימום :ראו Wage0714.pdf - rly content/uploads/2014/07/Hou - https://law.acri.org.il/he/wp 6. נ זכיר , כי מחויבות המדינה לתיקון עיוותים אלה הוצהרה בעבר, בין היתר במסגרת כנס שהתקיים בכנסת ביום8.7.2014 , בו הצהיר יועמ"ש משרד התמ"ת (דאז) כי יוקם צוות לבחינת הסוגיה של העס קת עובדים במתכונת של עובדי שעה. למיטב ידיעתנו, צוות כזה מעולם לא הוקם, וככל שנעשתה עבודה פנימית על שינויים בחקיקה או צורך בהם, לא ידוע לנו על ממצאיה והם אינם באים לביטוי בתיקונים לתזכיר הנ ו .כחי 7. הנה כי כן, אף כי אנו מברכים על העלאת שכר המינימום המתבקשת , הרי ש ,נוכח יוקר המחיה האינפלציה, ושיעור גדל והולך של עובדים עניים ש שכרם אינו מספיק לקיום בכבוד– - באופן ,תמוה המידע שהצטבר אודות הקשר בין מתכונת ההעסק ה לזכויות העובדים– לא באו לביטוי בקביעת שכר מינימום שעתי שאינו נגזרת שעתית של שכר המינימום החודשי ; ואף לא בוצע תיקון לאותה נגזרת שעתית שאינה תואמת את אורך שבוע העבודה כיום . כאמור בניירות העמדה שהוזכרו בסעיף4 לעיל– מדובר בהבחנה מתבקשת והכרחית. נטעים כי להערכתנו, רוב .משתכרי שכר המינימום מועסקים במתכונת שעתית התיקון לחוק חופשה שנתית 8. הערותינו לחוק חופשה שנתית דומות, בעיקרן. העלאת מספר ימי החופשה צריכה ל בוא לצד שינוי סעיף10 ( ()ב2 ) באופן שישונה חישוב ה"שכר הרגיל" של עובדי שעות ויפחית את הפערים הקיימים בינם לבין העובדים במתכונת העסקה חודשית. לחלופין, ניתן לשקול הבחנה אחרת שתביא להעדפת עובדים המועסקים במתכונת שעתית בהיקפי משרה מלאה במספר ימי חופשה מיטביים (באופן שיצמצם פער הנובע מאופן החישוב של דמי החופשה ותמרוץ להעסקה .)במתכונת שאינה הולמת את תכליתה 3 9. יחד עם זאת אנו בהחלט מברכים על העלאת מספר הימים השנתי נוכח העובדה כי מספר מ ינימלי של ימי חופשה שנתיים מאפיין עובדים במתכונת העסקה לא מסורתיות– בראשם .עובדי השעות התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה 10 . נפתח בכך ,שהמערך המוצע מעורר תהיה יסודית, והיא מדוע מוצע מנגנון חדש ביחס לתמורה לפי סעיף16 לחוק, בלא שנפתרו בעיות יסודיות יותר, והן עצם השימוש הגורף בהיתר להעסקה בשעות נוספות, ולא נעשה במסגרת השינויים הללו ניסיון להסדיר, ויפ ה שעה אחת קודם, את סוגיית ההעסקה בשעות נוספות בישראל, באופן שאינו נובע מהיתרים כלליים אשר הוצאו מכוח סעיף11 (1 .) ונועדו לתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום כפי שידוע יפה לכל ,העוסקים בתחום ,השתתת סוגיה יסודית בשוק העבודה על "מצב חירום" לאורך שנים ארוכות אי נה תקינה וחוקיותה מוטלת בספק1 . מבחינה זו, השינויים המוצעים באים כמעין טלאי משונה על מכלול .הבעיות בתחום חשוב זה, המשווע להסדרה ראויה ומקיפה מזה שנים 11 . שנית, הערתנו החשובה יותר נוגעת לסעיף16 ()(ג1 () 7) בתזכיר המוצע (להלן ולשם הנוחות: סעיף 7), אשר על אף עמימות ניסוחו עולה ממנו בבירור כי יש כוונה להחיל על העובדים במתכונת של שכר שעתי, את ההסדר המוצע. נפתח ונבהיר כי מדובר בהסדר אשר אין כל שחר להחילו על עובדי שעות, מבחינת הרציונל להעסקתם בדרך זו, מבחינת אופי ההעסקה, ולכך מתווסף הסדר פוגעני באופן מיוחד המוצע בסעיף7 . 12 . נפרט: מעסיקים של עובדי שעות, מבחינת תכלית העסקתם בדרך זו, אינם אמורים לקבל עוד "גמישות", הנוספת על הגמישות האדירה הקיימת בידיהם כתוצאה מעצם הבחירה בעסקה של .עובד לפי שכר לשעה. לפיכך, אין כל היגיון בהחלת הסדר זה על עובדי השעות 13 . אשר לקבוע בסעיף7 , לפיו להבנתנו מדי חודש ואף שבוע, מעסיק יוכל להודיע לעובד השעות באיזה מתכונת הוא מועסק ואיך– ,מדובר בהסדר גרוע יותר מזה שיש לעובדים חודשיים והפליה לרעה מהם. שכן להבנתנו, העובד החודש י יקבל הודעה ברורה ונתונה הרבה יותר לבחירתו, ביחד עם חוק הודעה לעובד, דהיינו– בר אשית ההעסקה . משני נימוקים אלה, נבקש כי יימחק סעיף7 .וכי ההסדר כולו לא יוחל כלל על עובדי השעות 14 . עוד נציין, שהחלת התיקון המוצע על עובדים שעתיים– שעובדים בשכר שמשתנה מחודש לחודש– עשוי ליצור חוסר ודאות ובלבול, הן בקרב העובדים והן בקרב המעסיקים, ולהביא לריבו( י מחלוקות והתדיינות בנושא. זאת, מאחר שפסקה8 ) המוצעת במסגרת סעיף16 ()(ג1) המוצע, מסייגת את תחולת ההסדר לפי שכר העובדים הרגיל. כידוע, חישוב השכר הרגיל של עובדי שעות מדי חודש בחודשו יוביל לתוצאות שונות מדי חודש, ובכך יוביל למחלוקות בדבר עצם תחולת ההסכם המוצ ע על עובד פלוני בחודש אלמוני. גם בכך יש כדי להראות שמדובר .בהסדר שאינו רלוונטי לעובדים בשכר שעתי 1 (וראו בהקשר זה בגץ2994/90 ,פורז נ' ממשלת ישראל(פ"ד מד3 ) 317 .) 4 15 . אשר לנקודות נוספות, ברצוננו להציגן בתמצית תוך שנבהיר, כי לעמדתנו ההסדר המוצע אינו נותן די משקל לבחירה חופשית של העובד במתכונת ובשעות ההעסקה, ואינו מנסה למנוע מ .ראש כפיית עובד להסדר העסקה שפוגע ברווחו, במשפחתו ובחייו האישיים כל זאת, תוך שנבקש אף לה ז כיר: העובדים ב שכר בו עסקינן אינו שכר גבוה במיוחד, והעובדים המשתכרים .שכר כזה אינם, בחלקם הגדול, בעלי כוח מיקוח רב בשוק העבודה וביחסים עם מעסיקיהם 16 . להלן נציע כמה שינויי ם אשר מטרתם לשקף טוב יותר את העקרון שההסדר המוצע אמור להתאים לצרכים של שני הצדדים, ושמטרתו להיטיב גם עם העובדים ולשקף את בחירתם .ורצונם החופשי א) ראוי להוסיף סעיף עקרונות שיבהיר כי מטרת הגמישות אינה השאת רווחים אלא התאמה לצרכים של שני הצדדים– .העובד והמעביד כאחד ב) הסדרת המ גנון של השלמת "שעות חוסר" בחקיקת משנה- בהיעדר מנגנון מוסדר בחוק או בתקנות בדרך של "סעיף "סל לפיו אופן השלמת שעות החוסר יקבע ויוסדר בחקיקת משנה, צפוי ההסדר להיות מנוצל לרעה על ידי מעסיקים ולהגביר מצוקה של עובדים ופגיעה ברווחה ו .בחיי המשפחה ג) יש לחדד ולהגביר אפשרות בחירה לעובדים ביחס למועדי ההשלמה )(אם בכלל של "שעות "החוסר – על מנת שה"גמישות" לא תהווה כלי לשליטת מעסיקים בזמנם החופשי של .העובדים, באופן שצפוי לפגוע במיוחד בנשים ד) הוספת מנגנון לוודא הסכמה ו בחירה חופשית להסדר המוצע : יש להוסיף מנגנונים, בתוכם למשל פיצוי מיוחד במקרים של כפייה על העובד, על מנת לוודא ולחזק בחירה חופשית של .העובדים במתכונת המוצעת נציין כי הנושא של שעות העבודה הוא אחד הגורמים המבניים המביאים להפליית נשים בשוק העבודה ובבית כאחד, ואחד מהגורמים העיקריים למצ וקת עובדים– גם חזקים שבהם. נעיר, כי סוגייה זו פוגעת גם בשכבות עובדים חזקות, אשר גם בהן ניכר כי שעות )ההעסקה אינן בטווח כוח המיקוח של העובדים (ראו למשל: עב(ת"א911943/99 אלון ציגלר נ' נקסוס .) ה) יש לבצע תיקון לחוק הגנת השכר התשי"ח1958 'בהקשר לכך (סע24 ) על מנת ש "שעות .החוסר" יתועדו בתלוש באופן מפורש אנו קוראים לכם לתקן את הצעת החוק, כמפורט לעיל, ולהבטיח זכויותיהם של העובדים .המוחלשים ביותר ,בכבוד רב ובברכה עו"ד אלעד כהנא עו"ד אסנת זיו עו"ד דבי גילד חיו קו לעובד איתך מעכי האגודה לזכויות האזרח