חומר רקע

PDF 4,344 תווים המסמך המקורי ↗
סקר הנפת דגל ישראל במוסדות חינוך מוגש ליו"ר ועדת החינוך ח"כ שרן השכל עורך הדו"ח: זהר טל סיון,תשפ"ב יוני2022 ) תנועה ציונית לאומית (ע"ר- עוז עמותת""עוז הוקמה בשנת2013על ידי קבוצת צעירים מכל רחבי.הארץ העמותה שמה לה למטרה לפעול לחיזוק הנראטיב הציוני בשיח הציבורי בישראל,ובעולם להדגיש את פועלה של .ליברלית-התנועה הציונית ומורשתה ולהציג את המחשבה הלאומית העמותה לא נסמכת על תקציבים ממשלתיים או ציבוריים,אחרים ומתקיימת מתרומות פרטיות של ישראלים .המאמינים במטרותיה של העמותה ומזדהים איתן .העמותה לא נתמכת על ידי ממשלות זרות​ פעילי​העמותה עושים את עבודתם בהתנדבות,מלאה מתוך תחושת שליחות ורצון להוביל לחברה ישראלית בריאה .ומלוכדת יותר ,לדעתנו תכנון מדיניות והשפעה על המרחב הציבורי מצריכים מחקר עדכני.ושוטף,לצערנו גופים ממשלתיים לא תמיד יכולים או מעוניינים לבצע מחקרים יישומיים אשר בוחנים את המצב בשטח ומובילים לעיצוב מדיניות המתאימה למציאות.העכשווית הדבר נכון לכל תחומי,העשייה וגם לתחומים הרלוונטיים לצורך קידום מטרות .העמותה, קרי חיזוק הנראטיב הציוני בישראל ומחוצה לה כפי שדמוקרטיות רבות בעולם מסתמכות על אירגונים ממשלתיים-לא( NGO ,או "המגזר"השלישי כפי שהוא מכונה)בישראל בשדה,המחקר גם בישראל ניכרת השפעה הולכת וגוברת של האירגונים הללו על עיצוב .המדיניות .על מנת לייצר יכולת השפעה, פועלת עמותת "עוז" גם בשדה המחקר דו"ח זה הינו המשך לעבודה מקיפה ויסודית שנערכה בשנת2018 ,וסקרה למעלה-מ500מוסדות חינוך ברחבי .הארץ הדו"ח המקורי זמין באתר:העמותהhttp://www.ozz.org.il/flagsreport2018 עורך הדו"ח: זהר טל ) תנועה ציונית לאומית (ע"ר- © כל הזכויות שמורות לעוז סיון,תשפ"ב יוני2022 1 רקע בסמוך להקמתה של מדינת,ישראל אימצה מועצת המדינה הזמנית את דגל התנועה הציונית כדגל.הלאום בכך היא הביאה לידי ביטוי את הרצון של מרבית המנהיגים היהודיים בארץ ובעולם להתאחד סביב דגל,מוכר אשר יש לו זיקה לעם היהודי במובן,הלאומי עם קשר הדוק,למקורות אותם מסמלים פסי,התכלת אך גם עם מסרים .דוד-אוניברסליים של שלמות והרמוניה אותם מסמל המגן בשנת1949חוקק חוק,הדגל הסמל והמנון.המדינה בתיקון'מס3 ,לחוק משנת1997 , :נקבע (תיקון'מס3 ) -תשנ"ז1997 ( 3 )א על הבנין הראשי או בחזית הבנין הראשי של מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד,חובה -תש"ט1949 ; חובה זו גם עוגנה בהוראות בחוזר מנכ"ל משרד,החינוך ונוספה אליה ההוראה "יש למנות אחראי לביצוע ההצבה ."וההנפה של הדגל הסקר עבודה זו הוכנה על מנת לתקף את מסקנות הדו"ח הקודם של,העמותה אשר הוכן בשנת2018 ,וזאת לקראת ."ישיבת ועדת החינוך בנושא "הנפת דגל ישראל במוסדות חינוך הסקר המקורי בדק את מידת קיום חוק הדגל-ב14יישובים,בישראל בהם10הערים הגדולות וכן הערים .הערביות והחרדיות הגדולות הסקר המקורי נסקרו478מוסדות חינוך אשר חוק הדגל חל עליהם והוא בחן האם דגל ישראל מונף בחזית או על ,הבניין כנדרש על פי חוק הדגל (תיקון'מס3 )והאם הדגל במצב.תקין בסקר התיקוף,הנוכחי אשר נערך בין התאריכים1-6.6.2022 ,נבחרו מתוך מוסדות הסקר הקודם47בתי ספר יסודיים-על בתל,יפו-אביב המהווים-כ97%מבתי הספר יסודיים-העל המחוייבים בהנפת הדגל על פי.החוק .יפו נבחרה, בין היתר, מכיוון שהיא מכילה מוסדות חינוך מכל המגזרים ובכל סוגי הפיקוח-העיר תל אביב :החלוקה לפי מגזרים הינה כלהלן מגזר וסוג פיקוח מספר מוסדות ממלכתי24 ממלכתי דתי7 ערבי7 חרדי9 2 ממצאים מכיוון שעבודת התיקוף נערכה בתל יפו-אביב,בלבד מוצגים הממצאים הן בהשוואה לאחוז הארצי בסקר הקודם .יפו בסקר הקודם-והן בהשוואה לתוצאות בתל אביב מגזר וסוג פיקוח אחוז המוסדות שנמצאו מניפים את הדגל, בסקר הקודם ארצי- אחוז המוסדות שנמצאו מניפים את הדגל, בסקר הקודם תל אביב- אחוז המוסדות שנמצאו מניפים את הדגל, בסקר תל אביב- הנוכחי ממלכתי68% 74% ( 18/27 ) 62.5% ( 15/24 ) ממלכתי דתי60.3% 57% ( 4/7 ) 43% ( 3/7 ) ערבי7.2% 0% ( 0/8 ) 0% ( 0/7 ) חרדי4.9% 0% ( 0/10 ) 0% ( 0/9 ) מסקנות עבודת התיקוף מראה כי אין שינוי בשטח במהלך השנים האחרונות ובאחוז ניכר ממוסדות החינוך לא מכבדים את .חוק הדגל אמנם לא ניתן להסיק באופן ישיר מהממצאים של עבודת התיקוף בתל יפו-אביב לכלל,ישראל אולם ההתאמה הכמעט מושלמת בין תוצאות סקר התיקוף לתוצאות הסקר המקורי בהחלט יכולות לעורר את ההשערה שגם בשאר חלקי הארץ התוצאות לא,השתנו והממצאים משנת2018עדיין.רלוונטיים .במגזרים הערבי והחרדי לא קיימת פרקטיקה של הנפת דגל ישראל כנדרש על פי חוק במגזר ממלכתי-היהודי ממ"ד-ויהודי עדיין קיים אחוז ניכר של מוסדות חינוך שלא מניפים את הדגל כחוק ואם .קיימת מגמה כלשהי, היא לשלילה ניתן אם כן לסכם את הממצאים בכך שלמרות הוראות,החוק באחוז ניכר ממוסדות הלימוד בישראל התלמידים לא .עוברים ולא נחשפים לדגל ישראל בכניסתם וביציאתם ממוסד הלימוד בו הם מתחנכים המשמעות של אי הנפת הדגל במוסדות חינוך היא אי חשיפת התלמידים לדגל המדינה כגורם מאחד וכגורם המסמל את ריבונות.המדינה זוהי במידה רבה נקודת הפתיחה לכל דיון ערכי על שלטון ואורח חיים,דמוקרטי .ולכן העדר הדגל מזין באופן ישיר את הגרעון הדמוקרטי במדינת ישראל 3