חומר רקע

25 ,במאי2022 לכ בוד ח"כ גלעד קריב יו"ר ועדת חוקה חוק ומ שפט, הכנסת ח"כ קריב הנכבד , :הנדון תקנות חדלות פרעון ושיקום כלכלי (תיקון) התשפ"ב – 2022 עמותת דף חדש מתכבדת להגיש את הערותיה לתקנה15 המוצעת בנושא – ה סדרי .חוב של יחידים נתוני רקע מספר הסדרי החוב של יחידים בחובות מהווים בשנים האחר ונות כ- 2% בלבד מכל ל הליכי חדלות הפרעון , למרות שב מרבית ה .מקרים זהו הפתרון הטוב ביותר לאדם בחוב וגם לנושיו כך לדוגמה, בשנת2020 נפתחו22,246 תיקי חדלות פרעון – רק516 מתוכם נפתחו כתיקי הסדר, ובשנת2019 הוגשו רק241 בקשות ל אישור הסדר ,חוב לעומת16,373 בקשות להליכי פש"ר/חדל"פ . אחת הסיבות העיקריות לכך היא ,)חוסר הודאות בהסדר (לעומת חדל"פ החסמים הביורוקרטיים העומדים בפני היחיד המבקש להגיע להסדר חוב עם נושיו , וכן העלויות הגבוהות של ניהול ההליך . אנו סבורים כי המדינה צריכה לעודד אנשים לפנות להליכי הסד .ר, ולהעדיפם על פני הליכי חדלות פרעון .א:עיכוב הליכים על פי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 )(להלן : החוק אין לבית המשפט סמכות לעכב הליכים עד לגיבוש ה ס .דר חוב של היחיד מצב עניינים כזה אינו מאפשר ליחיד, הנתון תחת משטר עיקולים ח ,מור בגין חובותיו להתפנות לגיבוש הסדר חוב ו להמשיך ולה ת פרנס בכבוד במהלך תקופת ההסדר (כ - 12-18 )חודשים ,. זאת על אף שלהסדר כזה יש סיכוי רב לעצור את ההתדרדרות היחיד במדרון החובות, .על כל המשתמע מכך לעומת זאת- 'בתיקון מס4 לחוק נקבעה סמכות ,לעיכוב הליכים ב ין השאר בהתחשב בכך שאנשים בחובות זקוקים לפסק זמן להתארגנות וב ד יקת אפשרויותיהם הפיננסיות . המחוקק הכיר בכ ך של לא החלטה על עיכוב ההליכים נגד היחיד, .אין באפשרותו להגיע לגיבוש הסדר חוב יש לפיכך דחיפות רבה במתן סמכות לעיכוב הליכים זמני גם בגיבוש הסדר ,או בקביעה בת קנות של צעדים .אשר יקדמו את האפשרות של השגת הסדרי חובות של היחידים .ב הגדרת סמכויות ספ ציפיות למנהל הסדר, עפ"י המקרה סעיף326 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי ,למנות מנהל הסדר, וכן לקבוע את סמכויותיו. בפרקטיקה ממונה מנהל באופן אוטומטי, וזאת על אף שלא תמיד יש צורך במינוי של בעל תפקיד (כגון– במקרה שבו היחיד כבר הגיע להסכמות עם נושיו, ורק נדרש אישורו של בית המ שפ ט להסדר). בוודאי שבהליך של הסדר, שמעצם טבעו אמור להיות הליך וולונטרי של מו"מ שמתנהל "בגובה העיניים" בין היחיד לבין נושיו – אין צורך בבעל תפקיד שיוקנו לו סמכויות רחבות של נאמן בהליך חדלות פרעון (כגון– סמכויות חקירה .)או תפיסה ומימוש של נכסים ,)ככל שסמכויותיו של בעל התפקיד בהליכי הסדר יצומצמו (ואיתן גם הפגיעה בפרטיותו ובכבודו של היחיד כך גם יגבר השימוש בהליך זה, באופן המועיל לכל המעורבים, תוך העדפתו על פני .הליכי חדלות פרעון ככל שישנו חשש לניצול לרעה של ההליך, ניתן כמובן לאזנו ע"י הטלת סנקציות חמורות כנגד יחידים אשר ,ינצלו את ההליך לרעה. מינוי מנהל הסדר בעל סמכויות חקירה ומימוש נכסים מטשטש את ההבדל בין הליך הסדר להליך חדל"פ, ומותיר רק את חסרונותיו של הליך ההסדר – חוסר ודאות ועלויות גבוהות .משמעותית ביחס להליך חדל"פ .ג שכר נאמן ועלויות הליך בהליכי הסדר בתקנות אין התייחסות ספציפית לאופן שבו נקבע שכרו של נאמן בהליך הסדר חובות של היחיד. העולה מכך כי השכר יחושב כמו בכל הליכי חדלות פרעון על פי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים .)ומפרקים ושכרם על פי תקנות החברות הנ"ל לא פעם שכרו של הנאמן– במיוחד בה סדרים בסכומים נמוכים - עשוי לעלות עד ל- 20% מסך סכום ההסדר. (שכר מימוש לפי תקנ ה 8 ) , ובתוספת מע"מ, אגרת השגחה ואגרת פתיחת תיק– מגיעות עלויות ההליך הכוללות לכ- 30% מהסכום המוצע במסגרת ההסדר . ברמת הוצאות כזו מופחתת משמעותית ה .היתכנות ההסדר והכדאיות שלו לנושים 'בתיקון מס4 לחוק נקבע הסדר מיוחד לענין תשלום שכרו של מנהל הסדר חובות של היחיד . מנהל ההסדר מקבל סכום בסיסי של3,500 ₪ לגיבוש הסדר החוב ועוד עד1000 להוצאות₪ , ורק אם יש צורך במינוי מנהל הסדר לצורך ביצוע ההסדר– אזי נקבע שכר נוסף בגין שלב הביצוע . א יננו רואים סיבה לכך ש הסדר זה שהיה טוב וסביר לתקופת משבר הקורונה(שעוד לא הסתיים ) לא יאומץ גם כ .הסדר הקבוע לענין תשלום שכרו של מנהל ההסדר על פי החוק ראוי לציין, כי שכר מימוש, כשמו כן הוא– ,נועד למצב בו יש מימוש של נכסים. כאשר מדובר בהסדר חוב אין בדרך כלל מי .מוש של נכסים, ואף אין צורך בגבייה של כספים, שכן היחיד מממן את ההסדר ממקורותיו עפ"י רוב גם אין צורך במנהל הסדר לשלב של ביצוע ההסדר, שכן היחיד יכול להעביר את התשלום הקבוע בהסדר ישירות לנושיו . למעשה תפקידו של מנהל ההסדר הינו לשמש כמגשר שמסייע לצדדים להגיע לה סכמות, ויש לקבוע מנגנון שכר שישקף את המאמצים האמיתיים המושקעים ע"י בעל התפקי ד . לא זו אף זו – מנגנון השכר הקיים כיום מבוסס על אחוז מהסכום המשולם לנושים, ובכך למעשה מעודד את מנהלי ההסדרים להעלות את סכו מי ההסדר , גם כאשר הדבר עולה על יכולותיו הכלכליות של היחי ,ד מה שעלול להביא ל .בסוף לסיכול ההסדר כמו כן, ולאור העובדה כי הממונה אינו מעורב בדרך כלל בהליכי הסדר חוב, אנו סבורים כי אין מקום .לפסוק אגרת השגחה לממונה, אלא במקרים חריגים שבהם הממונה היה מעורב בפועל בניהול ההליך .ד הגדרת מסגרת לתשלומים בתקופת ההסדר כיום ישנה פרקטיקה של קביעת תשלום חודשי ליחיד במהלך כל תקופת ההסדר, כאשר עפ"י רוב מדובר בתשלומים גבוהים מאוד (אלפי שקלים בחודש), וזאת מבלי שהדבר יהיה מעוגן בחוק או בתקנות, אלא .כפרקטיקה שאימצו הממונה ובתי המשפט אנו סבורים כי יש להגדיר בחוק או בתקנות מ ה התשלום החודשי הראוי בתקופת ההסדר, אם בכלל יש .מקום לתשלום כזה, בהליך שהוא הליך וולונטרי כמו כן, יש לקבוע בתקנות מה גורלם של התשלומים ששולמו לקופה במקרה שבו לא אושר ,הסדר החוב .בסופו של דבר האם סכומים אלה חוזרים אל היחיד? האם תקופת ההסדר יכולה להיחשב במ נין התקופה ?הקבועה בחוק להליך חדלות פרעון אנו סבורים כי יש לקבוע כללים גם לענין זה, באופן שיפחית את הסיכון ליחיד, ויעודד יחידים לפנות להליך של הסדר, ולהעדיפו על פני הליך חדלות פרעון– וזאת לתועלת .כלל הצדדים ,בכבוד רב עו"ד תומר רבינוביץ, מנכ"ל