חומר רקע
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע
לדיון
:כתיבה אסנת אלגום-
מזרחי
:| אישור
אליעזר שוורץ, ראש צוות
תאריך :כו'
'באדר א
,התשפ"ב27
בפברואר
2022
.
סקירה
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל- רקע ל דיון
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תוכן
עניינים
תמצית
................................
................................
................................
................................
.....
1
רקע- הסביבה הימית והחופית בישראל
................................
................................
.................
3
היערכות לאירועי זי הום ים בישראל–
מדיניות וחקיקה
................................
..............................
5
2.1
פעילות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית-
מניעת אירועי זיהום ים
.............................
8
הוועדה למתן היתרי הזרמה לים
................................
................................
................................
...
9
הקרן למניעת זיהום ים
................................
................................
................................
.............
10
2.2
התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זי הום ים בשמן ועיגונה בחקיקה
.......................
13
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
1
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תמצית
מסמך זה נכתב לקראת דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה של
הכנסת
בנושא "היערכות לאומית להתמודדות עם
אסונות אקולוגיים ימיים"
.
בתחילת המסמך מוצג רקע
כללי על הסביבה הימית בארץ, ו
בהמשך מוצגת
פעילות
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה בהתייחס למניעה ולטיפול באירועי זיהום ים , תוך
אזכור פעילותם של שני גופים רלוו
נ
טיים: הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, והקרן למניעת זיהום ים .לאחר מכן מוצגת
סקירת מ דיניות
הנוגעת להיערכות לאירועי זיהום ים בישראל, וב
כלל ה התייחסות להחלטות ממשלה
רלוונטיות ,
תזכיר חוק שפורסם בנושא, ופירוט אודות התלמ"ת - התוכנית הלאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום
ים
בשמן. בסיום מוצגות מספר נקודות לדיון.
יודגש כי המסמך הנוכחי מציג
רקע כללי
בכל הנוגע
למדיניות היערכות המדינה לאירועי איום פוטנציאליים וזיהום
הים
והחוף , בין היתר באמצעות סקירת החלטות ממשלה רלוונטיות
,)ותוכניות היערכות (כגון התלמ"ת
וכן התייחסות
ל חסמים הקיימים במימושה של מדיניות זו נכון להיום (פברואר2022
)
, כפי שיוצג בחלק.הדיון שבסיום המסמך
רקע כללי- הסביבה הימית
"הסביבה הימית" בישראל כוללת את כל
ל
המרכיבים, הפעילויות והשימושים של הסביבה הימית בתחומי השיפוט
.של ישראל בים התיכון ובים סוף המרחב הימי משרת צרכים רבים של החברה, המשק, המדינה והסביבה .
רצועת
החוף בישראל כוללת את חופי הים התיכון וים סוף, ומתפרשת על פני כ-
197
ק"מ (חופי הים התיכון), ו-
14
( ק"מ חוף
.)ים סוף אזור החוף של ישראל הינו משאב טבעי בעל חשיבות
ששטחו מוגבל, השימושים בתחומו מרובים, והוא נתון
תחת לחצי פיתוח . כיום
לא קיימת מסגרת אחת כוללנית לת
י .אום הפעילויות והשימושים השונים ,בנוסף רק
,לחלק מהשימושים בים קיימת רגולציה מפורטת ולחלקם ישנה
רגולצ יה
חלקית או שאינה קיימת כלל.
אחד האיומים
הפוטנציאליים הנשקפים למרחב הימי
הוא אירוע
זיהום של
.הים והסביבה החופית
זיהום הים
עלול להתרחש כתוצאה מגורמים שונים וממקורות מגוונים, כגון הזרמת ונזילת/דליפת נפט, שפכים
ממקורות תעשייתיים או יבשתיים, השלכת פסולת לים, פעולות לקידוח ולשאיבת גז/נפט , חקלאות ימית ובנייה לאורך
רצועת החוף .
המשרד להגנ
ת הסביבה
פועל לצורך היערכות לאירועי זיהום ים :בשלושה מישורים מניעה, טיפול
ושיקום . פעולות אלו מבוססות על מערכת רגולטורית שמעוגנת בחקיקה ובהסכמים
בין-לאומיים .
•
במישור
הבין-לאומי
ישראל פועלת בהתאם לדרישות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני
זיהום משנת1990
(
אמנת ה OPRC-
שאשררה ישראל ביוני1999
) ,ואמנת ברצלונה תנשמ
1976
.
•
במישור הלאומי
האחריות להערכות ומוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן הוטלה על המשרד להגנת הסביבה
בשלוש החלטות ממשלה(
בשנים1998
,
2008
,
2014
)
, ובמסגרת תוכנית התלמ"ת-
התכנית הלאומית למוכנות
ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן , שאומצה בהחלטת ממשלה3542
מיוני2008
, בה נקבע בין היתר, כי השר
להגנת הסביבה ייזום הליך חקיקה לעיגון התלמ"ת
. במסגרת תזכיר חוק התלמ"ת הודגש הצורך
ליישם את
האמנה הבין-לאומית במישור ה
ישראלי-המקומי, על ידי כך שכ
ל ל הגופים שבתחומם יש רצועת חוף או הפועלים
בים, יכינו תכניות וייערכו
לפיהן להתמודדות עם תקריות זיהום
ה ים בשמן, ולהסדיר את הטיפול בתקריות כאלה
ובתוצאותיהן .
מסמך
זה
מתמקד בהיערכות מדינת ישראל
לזיהומי ים שמקורם בשמן.
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המסמך סוקר את ס וגיית המדיניות והיערכות לאירועי זיהום ים תוך התייחסות לשני
נושאים עיקריים: 1
.
פעילות
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
במשרד
ל הגנת הסביב ה
אשר אמונה, בין היתר, על תחומי קביעת
מדיניות לניהול, היערכות ומוכנות
לטיפול באירועי זיהום ים
.בשמן2
.התוכנית הלאומית
למוכנות ותגובה לאירועי
.זיהום ים בשמן (התלמ"ת) ועיגונה בחקיקה
1.
פעילות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנ"ס
.היא יחידה מקצועית הפרוסה לאורך כל חופי ישראל
:ליחידה יש סמכויות רבות בתחומי הים והחופים, ובהן
מניעת זיהום ים
ממקורות שונים; היערכות לטיפול באירועי
זיהום ים ;קביעת מדיניות
סביבתית לתשתיות בים ובחופים; שמירת הסביבה החופית; ריכוז פעילות הוועדה למתן
היתרים ל הזרמת שפכים ולהטלת פסולת לים; ריכוז תוכניות ניטור
;בים
פיקוח ואכיפה ;חקיקה ותקנות לאומיות ., ועוד
הוועדה למתן היתרי הזרמה לים ביחידה הארצית היא ועדה בין-משרדית ש מעניקה היתרים להזרמה לים לרשויות
"ומפעלים שאינם מורשים להזרים את שפכיהם למכונים לטיהור שפכים (מט ש) מסיבות שונות, וכן מטילה על
.המזרימים היטל בהתאם לכמות ההזרמה וסוגיה
הקרן למניעת זיהום ים הוקמה מכוח חקיקה
בשנת1979
.
הקרן
פועלת
ומנוהלת תקציבית במסגרת המשרד להגנ"ס והנהלתה מונה7
חברים ממשרדי ממשלה ומגופים ציבוריים
.שונים
תקציב
היחידה הארצית להגנת הסביב ה הימית נשען בעיקרו על
הקרן למניעת זיהום ים,
הפועלת במסגרת
המשרד להגנ"ס. לקרן
למניעת זיהום ים
:יש שישה מקורות הכנסה עיקריים1 . אגרה להגנת איכות הסביבה הימית,
2
. קנסות 3
. היטל
י הזרמה לים 4
. החזר הוצאות ניקוי
5
. כספים המוקצים לקרן מתקציב הנידמה
6.
כספי
תרומות.
בשנת2010
הכנסות הקרן למניעת זיהום ים מאגרות, קנסות והיטלים היו6.3
מ יליון ,ש"ח ואילו
ב-
2014
היו
30.6
לימ יון ש"ח. בשנים2012
–
2017, שיעור ההכנסה מהיטלי הזרמה לים היה כ-
60%
סך מ
ההכנסה הכוללת. בשנת
2019
פחת התקציב ל-
8.5
לימ יון ש"ח, ובשנת2020
חל
ה עלי
י
ה בהכנסות הקרן , שהיו20.6
לימ יון
ש"ח.
בדוח ועדת המנכ"לים הבין-
משרדית שפורסם בנובמבר2021
על ידי המשרד להגנ"ס צוין כי למשרד יש מחסור
בתקנים ותקצוב הולם
,לצורך היערכות לאירועי זיהום ים
וכי
נדרשים כ-
20
תקני כח אדם תוספתיים ליחידה
הימית של המשרד (חלק
ם
כבר הוקצה בתקציב האחרון)שאושר ,
על מנת שזו תוכל לתת מענה סביר לתקריות
זיהום ים על בסיס הסיכונים הקיימים.
2
). התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ועיגונה בחקיקה (התלמ"ת -
התוכנית הלאומית
מהווה מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים
השונים הפועלים בתגובה לאירוע,י דליפת שמן לים שעלול
ים
לגרום לזיהום הסביבה הימית. מטרת התלמ"ת היא
בניית מערך כולל למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים משמן .
בעקבות החלטת הממשלה832
שהתקבלה לאור אסון הזפת לחופי הים התיכון
(בפברואר2021
)
, הפיץ המשרד
להגנ"ס תזכיר ח וק שעניינו
מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה ה
חופית בשמן, התשפ"א-
2021
,
בו צוין
כי על
הגופים השונים הפועלים בים
להיות ערוכים
,לתקריות זיהום הים והסביבה החופית בשמן
ו
להכין תוכניות חירום .
על אף שתזכיר החוק פורסם במרץ
2021נ , ו סגר להערות הציבור במאי2021
, עד עתה
לא הונח ה על שולחן
הכנסת הצעת חוק בנושא
לצורך השלמת החקיקה .
,כמו כן חרף העובדה ש מאז החלטת הממשלה משנת2008
בדבר הצורך באימוץ
התלמ"ת
ועיגונה בחקיקה, ולמרות פעולות שביצעה הממשלה
,בנושא אין בנמצא נכון למועד
( כתיבת מסמך זה פברואר2022
,)
חוק אשר
מעגן את התוכנית הלאומית וא
את
התקצוב של
ה.
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
רקע - הסביבה הימית והחופית בישראל
"הסביבה הימית" בישראל כוללת את סך כל המרכיבים, הפעילויות והשימושים של הסביבה
.הימית בתחומי השיפוט של ישראל בים התיכון ובים סוף
המרחב הימי של ישראל משרת צרכים
,רבים של החברה
ה
משק ,
.המדינה והסביבה1
רצועת החוף הימית בישראל כוללת את חופי הים
,התיכון וים סוף
ומתפרשת על פני כ-
197
ק"מ (חופי הים התיכון), ו-
14
.)ק"מ (חוף ים סוף אזור
החוף של ישראל הינו משאב
טבעי בעל חשיבות רבה ששטחו מוגבל, השימושים בתחומו מרובים,
והוא נתון תחת לחצי פיתוח בלתי פוסקת בעשורים האחרונים.
2
המונח "אזורים ימיים" כולל כמה רצוע ות ים הנבדלות זו זמו במרחקן ממדינות החוף: המים
הפנימיים (מקורות מים המוקפים בשטח המדינה), מים
טריטוריאליים
(עד12
מייל ממדינת
החוף), האזור הסמוך (עד24
מייל ממדינת החוף), האזור
הכלכלי
הבלעדי (עד200
מייל
,)ממדינת החוף והמדף
היבשתי (עד350
מייל
ממדינת החוף).
3 יצוין כי הגדרות אלו הן בין -
ל .אומיות ומקובל להשתמש בהן במדינות שונות בעולם
מזה מספר עשורים מתחוללות במרחב הימי.תמורות גיאופוליטיות וסביבתיות מהותיות4
הגידול
הדמוגרפי והעלי
י .ה ברמת החיים מגבירים את הלחץ על שטחי הים לצורך הפקת משאבים כמו
,כן
פיתוח טכנולוגיות המאפשרות ניצול מרבי יותר של משאבים המצויים בעומק הים
(כגון קידוחי
)גז ונפט
, מביא אף הוא
להגדלת הפעילות במרחב
הים העמוק .מלבד תגליות האנרגיה של
השנים האחרונות ,המרחב הימי מ
שמש גם כמקור של מי גלם למערך ההתפלה , כמרחב
לפעילות ענפה של סחר
בין-לאומי, תשתיות
,תקשורת דיג ,חקלאות
ימית מתפתחת ועוד.
5
הגידול בהיקף הפעילות במרחב הימי הביא ללחץ גובר על הסביבה הימית, על ו ערכיו הציבוריים
של הים כ"ריאה ה
כחולה" של ישראל וכמרחב לפעילות פנאי ונופש .
6
1
.רני עמיר, מנהל אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה
הגנה על המערכת הימית בישראל מפני פעילות אנושית, מדיניות ויישום . מתוך הספר: "הוד
הים-
.יציבות ושינוי במערכות הימיות בישראל". בעריכת נגה סטמבלר2013
.
2
,ד"ר יניב אלומה וד"ר אורית ברנע
חוות דעת בנושא: השפעה אקולוגית של מפגעים אנתרופוגניים על סביבת חוף הים התיכון ב
ישראל . המשרד להגנת
הסביבה, יולי2018
.
3 הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ה-
2014
.
4
.שם
5
מסמך
תוכנית ימית לישראל-
.דוח הטמעה ומעקב
.הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
6
,דליה טל דוח מצב הים2014
- מי ינהל את הים? המלצת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון .. הוצאת מכון מחקרי הים והסביבה של עמותת צלול
ינואר2014
.
המרחב הימי של ישראל
משרת צרכים רבים של
החברה, המשק, המדינה
.והסביבה
רצועת החוף
הימית כוללת את חופי
,הים התיכון וים סוף
ומתפרשת על פני כ-
197
,)ק"מ (חופי הים התיכון
ו-
14
)ק"מ (חוף ים סוף
מזה מספר עשורים
מתחוללים במרחב הימי
שינויים והוא משמש
,מקור לפעילויות רבות
ביניהן: ניצול משאבים
,המצויים בעומק הים
תגליות אנרגיה, מקור
להתפלת מים, מרחב
סחר
ןיב-ימואל , תשתיות
תקשורת, דיג, חקלאות
ימית, ומרחב לפעילות
פנאי ונופש
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הפעילות במרחב הימי והחופי בישראל : מיפוי הרשויות והגופים האחראים על הסדרת1 תרשים
כפי שניתן
ללמוד מה ,תרשים
ישנם כ-
12 משרדי ממשלה םיפוגו ש אחראים על הסדרת הפעילות המתנהלת במרחב
הימי והחופי של ישראל. בין משרדים אלו נמנים: משרד ה
תחבור
ה; הב
ריאות;; החקלאות ה
תקשורת
; ה
אנרגיה
;והמים
ה
פנים
; ה
תיירות
; השיכון (רשות המקרקעין); ה
משפטי ם; המשרד ל
יב טחון הפנים; המשרד ל
הגנת הסביבה,
ומשרד
הביטחון. בחלק מהמ.שרדים יש אגפים/ רשויות ממשלתיות שאחראיות על ניהול הפעילות במרחב הימי
תרשים 2
: שימושים ופעילויות במרחב הימי של ישראל בים התיכון
מ
תרשים 2 ניתן ללמוד כי
בים התיכון
מתקיימים
בו זמנית
מגוון שימושים
ופעילויות
ש מתבצעים
על ידי מספר רב של גופים . בין השימושים
השונים
יש השפעות הדדיות, והן בעלות השלכה
משמעותית על הסביבה הימית והחופית.
7
כיום
לא קיימת מסגרת אחת כוללנית לת
י אום
7
,חיה ארז
חקיקה וכלים משפטיים להגנת המגון הביולוגי. מחקר משווה: הסביבה הימית- כלים להגנתה . אפריל2013
.. החברה להגנת הטבע
הים
התיכון
ביטחון
בנייה
תקשורת
תחבורה
ימית
חקלאות
ימית
טבע
וסביבה
התפלה
צנרת
תת
ימית
אנרגיה
תרבות
ומורש
ת
ספור
ט ימי
דיג
בים התיכון מתקיימים
בו זמנית מגוון
פעילויות
ו שימושים שמתבצעים
על ידי מספר רב של
גופים. כיום לא קיימת
מסגרת אחת כוללנית
,לתיאום כלל הפעילויות
ולחלקן לא קיימת
.רגולציה מוסדרת
ריבוי השימושים בים
ובחוף על פני שטח קטן
חושפים אותו לסכנות
ולאיומים שונים
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.הפעילויות והשימושים השונים ,בנוסף, לחלק מהשימושים בים קיימת רגולציה מפורטת
ולעומתם ישנם תחומים בהם הרגולציה
חסרה או שאינה קיימת כלל .
8
על פי דוח "מצב הים" של
עמותת צלול, ריבוי התפקי
דים והשימושים הק
יימים בחוף ובים על פני ש טח קטן ומצומצם
חושפים את הים התיכון בישראל לסכנות אשר נובעות, בין היתר,
מחיכוכים וקונפליקטים
שנוצרים בין השימושים השונים . כמו כן, אחד האיומים המרכזיים הנשקפים לסביבה הימית
והחופית הוא
אירוע זיהום ים
.ממקורות שונים, כפי שיפורט להלן9
היערכות לאירועי זיהום ים
בישראל–
מדיניות וחקיקה
זיהום המים (
Water pollution
)
הוא זיהום של גופי מים (כגון אגמים, נהרות, אוקיינוסים ומי
תהום). הזיהום מתרחש כאשר חומרים מזוהמים משוחררים לתוך מקורות מים בצורה ישירה או
עקיפה, ללא טיפול מתא ים לנטרול או לטיהור המזהמים. זיהום מים משפיע על צמחים ובעלי
חיים ימיים, וכן על המערכת האקולוגית כולה. הזיהום פוגע גם בבני אדם, והוא בעל פוטנציאל
לגרימת נזקים בריאותיים שונים, לפגיעה כלכלית (למשל כתוצאה מזיהום מקורות דיג), ולפגיעה
באיכות המים המשמשים לרחצה "או לפעילות נופש. נהוג להשתמש במונח "מים מזוהמים
כאשר מקור הזיהום והנזק הוא
אנושי , וכאשר
הזיהום
הופך את המים לבלתי שמישים עבור בני
אדם, או שהם עוברים שינוי משמעותי ביכולת שלהם לשמש כבית גידול אקולוגי למגוון בעלי
.החיים הימיים10
זיהום
ים ה
עלול להתרחש כתוצאה מגורמים שונים וממקורות מגוונים, כגון
הזרמת ונזילת/דליפת נפט , שפכים ממקורות תעשייתיים
ו ,יבשתיים, השלכת פסולת לים
פעולות לקידוח ולשאיבת גז, חקלאות ימית ובנ
י
יה לאורך רצועת החוף.
על פי המשרד להגנ ת
הסביבה )(להלן: המשרד להגנ"ס
נהוג לסווג את ה מקורות לזיהום ים
לכמה
:סוגים1.
זיהום
שמקורו בדליפת נפט או גז
)(כתוצאה מפעילות שמקורה בחיפוש והפקת גז ונפט 2
.
זיהום הים
שמקורו בשמן
)(שעלול להתרחש עקב תקלה/ דליפה/ תאונות שונות/ חבלה מכוונת. 3
.
זיהום
שמקורו בגורמים יבשתיים(כגון פסולת פלסטיק , או תקלת שפך ממקור יבשתי המאחסן שמן
.)ושוכן סמוך לחוף11 מסמך
זה
מתמקד ב
זיהום ים שמקורו בשמן.
1. אחד ה
איו
מי ה ם
פוטנציאלי ים לסביבה הימית הוא ארוע דליפת נפט או
גז
ממאגרי הפיתוח
שפועלים בים. יודגש כי פיתוח מאגרי הגז בים כרוך בפגיעה סביב תית יחסית מצומצמת, אשר
ניתן למזער אותה כל עוד מרחיקים את התשתיות מאתרים רגישים בים. אולם, הסיכון הנשקף
8
.מינהל התכנון
מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל-
.ים תיכון
מאי2020
.
9
,דליה טל דוח מצב הים2014
- מי ינ
הל את הים? המלצת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון .. הוצאת מכון מחקרי הים והסביבה של עמותת צלול
ינואר2014
.
10
,פרופ' שאול חורב
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישר אל2018/19
.
.המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. אוניברסיטת חיפה
11
נציין כי במסמך התוכנית הלאומית (התלמ"ת) מפורטים תרחישים נוספים לתקריות זיהום ים, כגון: שפך עקב פעולה מכוונת; שפך במהלך
;הזרמה ממקשר ימי לחוף (דוגמת צינור קצא"א); תקלת מעטפת בכלי שייט (טביעה, שריפה, התנגשות וכד'); שפך שמן במתחם נמל
וזיהום שנוצר מחוץ למים הט .ריטוריאליים של ישראל ומתקדם לחופיה ,המשרד להגנת הסביבה תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי
זיהום ים בשמן- 4
201
זיהום
הים עלול להתרחש
כתוצאה ממקורות
:וגורמים שונים, כגון
הזרמת ונזילת/דליפת
נפט, שפכים ממקורות
תעשייתיים או יבשתיים ,
השלכת פסולת
,לים
פעולות לקידוח ולשאיבת
גז, חקלאות ימית ובנ
י יה
לאורך רצועת החוף
זיהום מים
מתרחש
כאשר חומרים מזוהמים
משוחררים לתוך מקורות
.מים ללא טיפול מתאים
הזיהום
משפיע על
המערכת האקולוגית ,
ו בעל פוטנציאל
לגרימת נזקים
בריאותיים וכלכליים
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לים הוא ממקרי תקלה או דליפה אשר
יובילו
.לזיהום סביבתי נרחב12 לאירוע מסוג זה יהיו
גם
השלכות כלכליות נרחבות ופוטנציאל נזק למתקני התפלה, משק הדגה וענף התיירות .
בהקשר
זה
יצוין כי כבר בשנת2013
התריע מבקר המדינה כי קיים צורך בקביעת הנחיות מוסכמות
ומאושרות המסדירות את מכלול ההיבטים הסביבתיים הכרוכים בפעילות חיפוש
והפקת
גז ונפט
בים.
13
לדברי
גורמים
עמותת צלול ו
בחברה
להגנת הטבע, נכון לשנת2022
,פיתוח המאגרים
מתבצע הרחק מעיני
הציבור ,
ללא חקיקה
סביבתית
תואמת ועל
ידי משרד האנרגיה כרגולטור
,יחיד בתהליך
ובהיעדר חוק להסדרת המים הכלכליים של ישראל .
14
לפיכך, נדרשת השקעה
במנגנוני בקרה ופיקוח סביבתיים ומוסדרים לנושא, תוך שיתוף הציבור ,ותכלול הנושא
בידי
מספר גורמים
שיפעלו בשיתוף פעולה מתוך תפיסה שתחתור
ליצירת איזון בין אינטרסים
כלכליים וסביבתיים .
15
2
.
נוסף על האפשרות שהים התיכון יזדהם מפעילות החיפוש וההפקה של גז ונפט בו, יש סיכון
גבוה, שאף
התממש
בפועל, לזיהום הים ממכליות המובילות שמן נוזלי לסוגיו16
ומתאונות
פוטנציאליות של אלפי אניות סחר המשייטות בים התיכון .
17
כמו כן יש סיכון לזיהום סביבתי עקב
דליפת גז)או נפט מסיבות בטחוניות (פיגוע חבלני או מלחמה .
18
סיכון בולט נוסף עלול להיגרם
כתוצאה מדליפה או שפך המתרחש במהלך הזרמה ממקשר ימי לחוף (כגון צנרת קצא "
א
.)שמסלולה עובר באזורים יבשתיים וימיים שלהם רגישות אקולוגית רבה19
,למרות אמצעי הזהירות והמניעה הננקטים בשלבי הקידוח, ההפקה וההובלה
לא ניתן
למנוע
לחלוטין תאונות וזיהומים, לכן המטרה היא מזעור הנזקים באמצעות היערכות נכונה למכלול
סיכוני הזיהום האפשריים בים
. לממדי הזמן והמרחב יש חשיבות עליונה:
ככל שיטופלו כתם
השמן ושאר הזיהומ
ים המסוכנים קרוב יותר למקור האירוע וסמוך יותר למועד התרחשותו,
כך
.יצטמצמו הנזקים הסביבתיים והכלכליים הנגרמים בעטיים20
על פי דוח
מסכם שהוכן על יד
י
משרד
ראש הממשלה
והוגש לאו"ם בשנת2019
,
ישראל פועלת למניעת זיהום הים ממקורות
12 במסגרת הפקת הגז במאגרי הקידוח ,נוצר חומר בשם
""קונדנסט שהוא נפט קל .הן הגז והן הנפט עלולים להוות מקור לזיהום.
13 משרד מבקר המדינה, דוח
שנתי64
:א
מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים ', עמ484
-
498
,
15
באוקטובר2013
.
14
,ד"ר יובל ארבל סמנכ"ל עמותת צלול, שיחה טלפונית מיום22
בפברואר2022
.
15
:להרחבה נוספת בנושא ראו ,דליה טל דוח מצב הים2014
-
מי י
נהל את הים? המלצת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון . הוצאת
מכון מחקרי הים והסביבה של עמותת צלול. ינואר2014
.
החברה להגנת הטבע, עתירה לבג"ץ נגד משרד האנרגיה ואח' בנושא: מתן
רישיון לקידוחי גז ונפט בסמוך ל" אתר הפרעת
פלמחים",
24
ביוני2020
.
16
.נפט, מזוט כבד, מזוט קל, סולר, בנזין ועוד
17 על פי אתר המשרד להגנ"ס, מכליות שמן פורקות במסופי הדלק הנמצאים לאורך חופי הים התיכון ובאילת כ-
14
מיליון טון שמן נוזלי
בשנה. עוד כ-
2
.מיליון טון שמן בשנה מיוצאים דרך מסופי הדלק הימיים של ישראל
18 משרד מבקר המדינה, דוח
שנתי64
:א
מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים ', עמ484
-
498
,
15
באוקטובר2013
.
19
להרחבה בנושא הסיכונים הסביבתיים הנשקפים לי :ם מהסכם קצא"א ראו: רינת בניטה הסכם קצא"א-
ed Med
R
: רקע לדיון בנושא
ההשלכות הסביבתיות של ההסכם . מרכז מחקר והמי .דע של הכנסת28
בנובמבר2021
.
20
" אחת הדרכים לטיפול בזיהומי ים בשמן היא באמצעות ריסוס
דיספרסנטים
" בים ובאוויר .
הכוונה לכימיקלים ש מרוססים על פני כתם
ה שמן כדי להגביר את תהליך הפיזור (דיספרסיה) הטבעי. חומר זה עוזר לשמן להתפזר לטיפות קטנות שיגרמו נזק מועט יחסית לבעלי
החיים בים.
אחת המטרות המרכזיות
של הגופים האחראים על
ניהול המרחב הימי
"היא "למזער נזקים
באמצעות היערכות נכונה
למכלול סיכוני הזיהום
האפשריים בים. כאשר
מתרחש זיהום, לממדי
הזמן והמרחב יש
חשיבות, כך שככל
שיטופל כתם השמן
סמוך למועד התרחשות
האירוע, כך יצומצם הנזק
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תעשייתיים ויבשתיים
.שונים
כמו כן, על פי הדוח, המשרד להגנ"ס
פועל לצורך היערכות לאירועי
:זיהום ים בשלושה מישורים עיקריים
מניעה ,טיפול ושיקום.
פעולות אלו מבוססות על מערכת
רגולטורית שמעוגנת בחקיקה ו
ב הסכמים
בין-לאומיים
, פרוטוקולים ואכיפה
כפי שיפורט
להלן.
21
במישור הבי
ן-לאומי
ישראל פועלת בהתאם לדרישות
האמנ ה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף
פעולה מפני זיהום משנת1990
(אמנת ה OPRC-
שאשררה ישראל ביוני1999
.)
האמנה אומצה
בלונדון בעקבות התרחשות
של מספר אסונות ימיים גדולים שבמהלכם נשפכו אלפי טונות של
שמן לים ושבעטיים נגרמו נזקים סביבתיים בלתי הפיכים לסביבה הימית. בעקבות אירועים אלו
התגבשה ההבנה כי הטיפול בנזקים הישירים והעקיפים
הנגרמים משפיכת שמן לים אינו מספק ,
וכי
יש צורך
גם
למנוע
את התפשטות הזיהום ואת הנזק הסביבתי הנובע ממנו. האמנה נועדה
,להביא למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן על סוגיו, לרבות באמצעות הכנת תכניות חירום
הקמת מערכת לתגובה מהירה לטיפול בזיהומים חמורים, והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין -
.לאומי
אמנת ברצלונה
עליה חתמה מדינת ישראל בשנת1976
,אף
היא מתייחסת לנושא זיהום
ים בשמן בפרוטוקול ייעודי לנושא אשר שם לו למטרה לקדם עזרה הדדית בין מדינות הים התיכון
לשמירה על הסביבה הימית ומניעת זיהומים.
22
במישור הלאומי
האחריות להערכות ומוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן הוטלה על המשרד
להגנ ת
הסביבה בשלוש החלטות ממשל
ה מרכזיות (
בשנים1998
,
2008
,
2014
) .
23
בהחלטת הממשלה
'מס3542
מ יוני2008
אימצה הממשלה את
עקרונות התכנית הלאומית למוכנות ותגובה
לאירועי זיהום ים בשמן )להלן: ''התלמ''ת,)"
וקבעה בין היתר, כי המשרד
להגנ
ת הסביבה
יקבל
10
תקני כח אדם ותקציב מתאימים ,לצורך ביצוע פעולות היערכות לתרחישי זיהום ים וכי השר
להגנת הסביבה ייזום הליך חקיקה לעיגון התלמ"ת
. במסגרת תזכיר חוק התלמ"ת הודגש הצורך
ליישם את האמנה במישור הישראלי-המקומי,
על ידי כך שכל הגופים שבתחומם יש רצועת חוף
או הפוע
לים בים יכינו תכניות וייערכו
לפיהן להתמודדות עם תקריות זיהום
ה ים בשמן, אם
יתרחשו, ולהסדיר את הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן.
24
יודגש
כי המסמך הנוכחי מתמקד בהיערכות מדינת ישראל
לזיהומי ים שמקורם בשמן .
בפרקים הבאים יוצג פירוט על היערכות לאירועי זיהום ים תוך התייחסות לשני
מוקדי
פעולה
:עיקריים1.
פעילות
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
"במשרד להגנ
ס
אשר ,אמונה
21
.המשרד להגנת הסביבה
דוח הטמעת יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם- R
VN
. יולי2019
.
22
,המשרד להגנת הסביבה
תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן-
2014
.
23
החלטת ממשלה3662
/(חמ6
,) בנושא תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן16
באפריל1998
;
החלטת ממשלה
3542
בנושא תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ,
5
ביוני08
20
; החלטת ממשלה2381
בנושא שיקום הערבה
והיערכות לאומית לטיפול באירועי זיהום סביבתיים בעקבות אירוע פריצת צינור הנפט בבאר אורה .
28
בדצמבר2014
.
24
.שם
במישור הבין-לאומי ישראל
פועלת בהתאם לאמנת ה-
OPRC
שנועדה להביא
למוכנות לתקריות זיהום ים
.בשיתוף פעולה בין מדינות
במישור הלאומי האחריות
להיערכות לטיפול בזיהום
ים מוטלת על המשרד
להגנת הסביבה, במסגרת
התלמ"ת-
תוכנית לאומית
למוכנות ולתגובה לאירועי
זיהום ים בשמן
המשרד להגנ"ס פועל
לצורך היערכות לאירועי
זיהום ים בשלושה
:מישורים עיקריים
.מניעה, טיפול ושיקום
פעולות אלו מב
וססות על
מערכת רגולטורית
שמעוגנת בחקיקה
בו הסכמים
בין-לאומיים ,
פרוטוקולים ואכיפה
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,בין היתר
על
תחומי
קביעת מדיניות
ל ניהול, היערכות ומוכנות
לטיפול באירועי זיהום ים בשמן .
2
.
התוכנית
הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן
)(התלמ"ת ועיגונה בחקיקה.
2.1
פעילות היחידה הארצית להגנ ת הסביבה הימית - מניעת אירועי זיהום ים
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנ"ס
:(שנקראה בעבר“
"אגף ים וחופים
"ולהלן במסמך זה: "היחידה הארצית ), היא יחידה מק :צועית הפרוסה לאורך כל חופי ישראל
בים התיכון (כ-
197
ק"מ של רצועת חוף), במפרץ אילת (כ-
14
)ק"מ
בכנרת ובים המלח (כ-
40
:ק"מ). ליחידה יש מספר רב של סמכויות בתחומי הים והחופים, ובהם
מניעת זיהום ים
ממקורות
שונים; ניהול, היערכות ומוכנות
לטיפול באירועי זיהום ים
;בשמן
קביעת מדיניות
מקצועית
סביבתית לתשתיות בים ובחופים; שמירת הסביבה החופית
בתכנון ובפיקוח ; ריכוז פעילות
הוועדה למתן היתרים
להזרמת שפכים ולהטלת פסולת לים; ריכוז
תוכניות ניטור
בים, וריכוז
מידע ומחקר
;בסביבה הימית
פיקוח ואכיפה
;לרבות חקירת עבירות על החוק
ח
קיקה
ותקנות
,לאומיות; יישום הנחיות
הסכמים ואמנות בין-לאומיות , ו
חינוך והסברה
לציבור בנושא שמירת
.הים והחופים25
סמכויות אכיפה: ליחידה
הארצית יש סמכויות לאכיפת חוקים שנועדו לשמור על הסביבה
:הימית מפני זיהומים, ובהם
חוק הגנת הסביבה
(סמכויות
פיקוח ואכיפה ,)התש "א ע-
2011
;
חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים ,התשמ
"ח-
1998
;ותקנותיו
פקודת מניעת
זיהום
מי הים בשמן
(נוסח
חדש ,)התש
"ם-
1980
;חוק שמירת הניקיון ,התשמ
"ד-
1984
;וחוק
איסור נהיגה ברכב בחוף הים ,התשנ
"ז-
1997
.בתחום האכיפה היחידה פועלת לגביית אגרות
והיטלים על השימושים השונים ,מטילה קנסות על מזהמים ,ובסמכותה לפתוח תיקי חקירה
ולהגיש תביעות26 במסגרת פעולות אכיפה מנהלית ופלילית .
27
חשוב לציין שב דוח מבקר המדינה משנת2019
נכתב כי: "הגורמים העומדים בראש מערך
האכיפה של המשרד להג"ס תמימי דעים כי יש פערים גדולים בין האחריות הרבה המוטלת
על המשרד להג"ס ובין המשאבים העומדים לרשותו למילוי משימותיו , וכי המצב חריף
."ביותר בתחום האכיפה הסביבתית28
כך, גם
על פי
"דוח מצב הים" של עמותת "צלול", היחידה
הארצית במשרד להגנ"ס מאופיינת בכוח אדם מצומצם
ביחס למספר המטלות הרב המוטל
י עלי ה, מכאן שקיים צורך לתגבר אותה, להגדיל את מצבת כוח האדם בה ולהרחיב את
.סמכויותיה בכדי שתוכל לבצע את פעילויותיה באופן מיטבי29
25
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית-
אתר המשרד להגנת הסביבה. כניסה ביום1
בנובמבר2021
.
26
:להרחבה בנושא פעילות אכיפה בתחומי הגנת הסביבה ראה דוח מבקר המדינה69ב בנושא : "המשרד להגנת הסביבה-
אכיפה בתחומי
הגנת הסביבה"
, עמודים1635
-
1773
.
27
.המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית סיכום תוכנית "חוף נקי" לשנת2020
. 7
במרץ2021
.
28
מבקר המדינה, דוח שנתי69
,ב
אכיפה בתחומי הגנת הסביבה ,
6
במאי2019
',עמ1642
.
29
,דליה טל דוח מצב הים2014
-
מי ינהל את הים? המלצת עמות
ת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון . הוצאת מכון מחקרי הים והסביבה
של עמותת צלול. ינואר2014
.
היחידה ה ארצית להגנת
הסביבה הימית
במשרד
להגנ"ס
היא יחידה
מקצועית הפרוסה לאורך
חופי ישראל, ויש לה
מספר סמכויות בתחומי
:הים והחופים, ובהם
מניעת זיהום ים
,ממקורות שונים; ניהול
היערכות ומוכנות
לטיפול
באירועי זיהום ים
, קביעת
מדיניות סביבתית ועוד
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
להלן
תוצג סקירה בדבר תחו ם
פעילות
ם
של שני גופים מרכזיים המצויים באחריות היחידה
הארצית במשרד להגנ"ס, ואמונים על היבטי אסדרה סביבתית למניעת זיהום ים ממקורות
.שונים: הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, והקרן למניעת זיהום ים
הוועדה למתן היתרי הזרמה לים
על פי חוק
"מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-
1988
" מינה השר להגנת
הסביבה
ועדה בין-
משרדית למתן היתרים להזרמת פסולת/
שפכים
לים.
שמונ
ת
חברי הוועדה
הם נציגי השרים: הגנת הסביבה-
יו"ר, ביטחון, בריאות, כלכלה, חקלאות, תיירות, תחבורה, ונציג
של גופים ציבוריים שעניינם שמי.רת איכות הסביבה
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
במשרד
להגנ"ס
היא הגוף המקצועי המייעץ לוועדה למתן היתרים, מרכז את הפעילות המנהלית
.ואחראי על הפיקוח והאכיפה מול בעלי ההיתר30
הוועדה למתן היתרי הזרמה לים
מעניקה
היתרים להזרמה לים לרשויות ולמפעלים שאינם מורשים
להזרים את שפכיהם למכונים לטיהור
,שפכים (מט"ש) מסיבות שונות
ו
מטילה על המזרימים היטל בהתאם לכמות ההזרמה וסוגיה.
31
יצוין כי רשויות ומפעלים מזרימים שפכים וקולחים בשגרה ובתקלות לנחלים ולי
ם.
ההזרמות
מבוצעות באישור
הוועדה למתן היתרי הזרמה לים.
עד לפני כמה שנים מצב ההזרמות לים היה
חמור
יותר
, כאשר רוב הרשויות הזרימו לנחלי
ם ולים שפכים כבשגרה . בעקבות לחץ שהפעילו
ארגוני הסביבה על הרשויות המקומיות ועל המשרד
להגנ"ס ,לצד
ההבנה שניתן להשתמש
,בקולחים להשקיה חקלאית הוקמו בארץ ,)מכונים לטיהור שפכים (מט"שים לצד הפניית המים
להשקיה חקלאית.
פעילות הוועדה למתן היתרי הזרמה לים
מתבצעת מול כ-
120
.מפעלים
למפקחי היחידה יש סמכויות
לערוך חקירות, חיפושים ובמידת הצורך אף עיכוב ומעצר.
32
כפי
שצוין, אחד התפקידים המרכזיים של היחידה הארצית במשרד
להגנ "ס
הוא יישום
ואכיפת
חוקים סביבתיים הנוג
עים לסביבה הימית.
ככלל, המזהמים נושאים באחריות לזיהום שאותו
הם יוצרים על פי עיקרון "המזהם משלם". עיקרון זה בא לידי ביטוי ב
היטלים
שמשלמים בעלי
היתרי הזרמה לים בגין,כמות השפכים המוזרמים, סוגי המזהמים המצויים בהם ועוד וכן ב קנסות
או עיצומים כספיים אשר משולמים בגין הזרמה לים ללא היתר
או פעולה אחרת המנוגדת
ל
רגולציה הסביבתית הימית . היטלים וקנסות כאמור משולמים לקרן למניעת זיהום ים
הפועלת
במסגרת המשרד
להגנ
"ס כפי שיפורט בהמשך פרק זה. כמו כן , מפקחי היחידה הארצית
,מבצעים ביקורות שוטפות במפעלים המזרימים לים, דיגום לבחינת איכות השפכים המוזרמים
,ובודקים את עמידת המפעל ביעדי היתר ההזרמה.כנדרש בתנאי ההיתר
גורמים המזרימים
שפכים או מטילים פסולת לים בניגוד לחוק נחקרים ונשפטים בהתאם לחוק, המאפשר ענישה
30
:המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים- מסמ
ך מדיניות .
8
בנובמבר2021
.
31
.עופר זילברטל ואוהד קרני
המשרד להגנת הסביבה: תחום הזרמה והטלה של פסולת ושפכים לים . דוח טיוב רגולציה. מרץ2018
.
32
דליה טל ועופר רמתי, המכ .ון לחקר הים והנחלים של עמותת צלול ,הצעת עמותת צלול להפסקת זיהום הנחלים והים באמצעים כלכליים
חוקים ומנהליים . אוקטובר2020
.
הוועדה למתן היתרי
הזרמה לים , המשוייכת
,ליחידה הארצית
מעניקה
היתרים להזרמה לים
לרשויות ולמפעלים שאינם
מורשים להזרים את
שפכיהם למכונים לטיהור
שפכים (מט"ש), וכן
מטילה עליהם היטל
בהתאם לכמות ההזרמה
.וסוגיה פעילות הוועדה
למתן היתרי הזרמה לים
מתבצעת מול
כ-
120
מפעלים
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
של עד שנת מאסר, או קנס כספי. יצוין
כי ישנן הזרמות לא מבוקרות של
שפכים לים ,
שמקורן
ב תאונות או,תקלות של מערכות הביוב המוניציפאליות ו באירועי גשם הגורמים להצפות
לג ו .לישת שפכים לים דרך מערכות הניקוז33
הקרן למניעת זיהום ים
הקרן
למניעת זיהום ים הוקמה בשנת1979
מכוח
תקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי
הים
(הקמת
הקרן למניעת זיהום הים )התש
"ם-
1979
.
34
הקרן
פו
עלת
ומנוהלת תקציבית במסגרת
המשרד להגנ"ס והנהלתה מונה7
.חברים ממשרדי ממשלה ומגופים ציבוריים שונים
יו"ר
הנהלת הקרן הוא מנכ"ל המשרד
להגנ"ס , ומרכז פעולות הקרן הוא מנהל היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית .תקציב היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
נשען בעיקרו על הקרן
ל
מניעת זיהום ים,
,הפועלת במסגרת המשרד להגנ"ס ונסמכת על אגרות מאוניות ומסופי דלק
.על קנסות וכן על הכנסות היטל ההזרמה לים35
מטרות הקרן הן: לרכז אמצעים כספיים ללחימה
.בזיהום מי הים; למנוע זיהום מי ים וחופים; ולסייע בניקוי חופים ובפיקוח עליהם36
הקרן פועלת
בין ה יתר, באמצעות בניית מתקנים ורכישת ציוד למניעת זיהום הים, הפעלת תכניות חירום
לאירועי זיהום גדולים, הגשת עיצומים נגד מזהמים,
וביצוע מחקרים בנושא הים והחופים. כמו
כן, הקרן עוסקת במימון של פעולות למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, מבצעי ניקוי חופים ,
ופעולות חינו ך.והסברה
בהתאם
ל
פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן
(נוסח
חדש ,)התש
"ם -
1980
, לקרן יש
שישה
:מקורות הכנסה עיקריים1.
אגרה להגנת איכות הסביבה הימית (אשר
מתקבלת ברובה מבעלי כלי שיט ומסופים לפריקת שמן כגון-
,נמלים שונים, ממשרד התחבורה
חברת החשמל ועד לשנת2018
.)התקבלה מחברת קצא"א2
.
קנסות המוטלים על ידי בתי
המשפט
(עקב תביעות פליליות וענישה כספית) ועיצומים מינהליים שהוטלו מכוח דיני הגנת
.הסביבה הימית3
. היטל הזרמה לים
(מס
ש מוטל על כל מי שמזרים לים בהיתר הזרמה .)לים
4
. החזר הוצאות ניקוי -
משולם לעיתים רחוקות, במקרים בהם התרחשו אירועי זיהום ים בשמן
.מאוניה והוצאו הוצאות בגין הפעלת ציוד, כוח אדם או ספינות5
.
כספים המוקצים לקרן
מתקציב המדינה -
כגון תקציב ייעודי שניתן ע"י משרד האוצר לרכישת ציוד ייעודי וכלי שיט
לטיפו ל בזיהום ים בשמן, ו/או תקציב ייעודי שניתן לתמיכה ברשויות מקומיות כחלק
מתכנית"חוף נקי"בשנים2018
–
2019
.
6. כספי תרומות לקידום מטרות הקרן-
כגון כספים
המתקבלים מהכשרות המועברות ע"י אנשי היחידה
הארצית.
יודגש כי על אף שתקצוב הקרן
מוסדר בין היתר, גם במסגרת סעיפי תקצוב ייעודיים של תקציב המדינה ומשמש להוצאות שונות
(כגון סעיפי שכר, תמיכות, הוצאות תפעול ופעילות שוטפת כמו גם היערכות
לתקריות זיהום ים ,)
33
,גליה פסטרנק.זיהום ים בישראל: מקור, טיפול ומניעה
בתוך: הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל2018/19
, המרכז לחקר מדיניות
ואסטרטגיה ימית , אוניברסיטת חיפה. ינואר2019
.
34
תקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת הקרן למניעת זיהום הים), התש"ם-
1979
.
35
.אתר המשרד להגנת הסביבה
הקרן למניעת זיהום ים .
11
באוקטובר2021
.
36
.הקרן למניעת זיהום ים דוח ארבע שנתי2016
-
2019
,
הוגש לוועדת הפנים של הכנסת. אוקטובר2020
.
לקרן למניעת זיהום ים
יש שישה מקורות הכנסה
:עיקריים1.
אגרות
להגנת איכות הסביבה
הימית2
.קנסות3
. היטלי
הזרמה לים4
. החזר
הוצאות ניקוי (לאחר
)הטיפול באירועי זיהום
5
. כספים מתקציב
המדינה6. כספי תרומות
תקציב היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית
במשרד להגנ"ס נשען
בעיקר על הקרן למניעת
זיהום ים , שנסמכת
בעיקר על אגרות
מאוניות ומסופי דלק, על
קנסות, על תקציב
המדינה, ועל הכנסות
היטלי ההזרמה לים
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
במסמך
הנוכחי תוצג התמקדות בהכנסות הקרן
משלושת
מקורות ההכנסה הבאים :
אגרות ,קנסות והיטלים , ובהתאם לפירוט שמופיע בדוחות הכספיים שהגישה הקרן למניעת
זיהום ים לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בשנים2010
–
2020
.
בלוח1 להלן מוצג היקף הכנסות הקרן מאגרות , קנסות והיטלים בשנים2010
–
2020
.
לוח1
: הכנסות הקרן (אגרות קנסות והיטלים) בשנים0
201
–
2020, במיליוני שקלים37
שנת
תשלום
הכנסה
2010
6.3
2011
10.3
2012
23.5
2013
26.5
2014
30.6
2015
30.5
2016
29.5
2017
28.4
2018
22.7
2019
8.5
2020
20.6
המ לוח עולה כי בשנת2010
( הכנסות הקרן למניעת זיהום ים
שמקורן ב
אגרות שנגבו,
מקנסות
מו )היטלים
היו
6.3
מיליון ש"ח
, ואילו ב שנת2014
הן היו30.6
מיליון ש"ח , השנה בה ההכנסות
היו הגבוהות ביותר, כלומר עלייה של כ-
386%
. יצוין כי עד שנת2012
, הקרן למניעת זיהום ים
נסמכה בעי
קר על הכנסות מאגרות הגנת איכות הסביבה הימית (שהיוו כ-
2/3
ממקורות
( התקציב), ומקנסות1/3
ממקורות התקציב) בגין עבירות על חוקי מניעת זיהום הים הנגזרים
מבתי המשפט. בשנים2012
–
2017, שיעור ההכנסה מהיטלי הזרמה לים היה כ-
60%
מהיקף
ההכנסה הכוללת. מינואר2017
,ואילך
עקב הפסקת הזרמת בוצת שפכי"איגודן" ל ,ים קטנה
ההכנסה באופן משמעותי כתוצאה מהפסקת תשלום ההיטל מהאיגודן, כך שבעוד בשנת2017
היקף ההכנסות עמד על28.4
מיליון ש"ח , בשנת2019
הוא פחת ל-
8.5
מיליון ש"ח . לכך יש
להוסיף כי משנת2016
לא התקבלו בקרן הכנסות שמקורן .בתקציב המדינה38 ב שנת2020
חלה
יה י על בהכנסות הקרן (הש התי
6.0
2
מיליון ש"ח)
, זאת בעיקר עקב פעילות הזרמה לים של
מתקנים
שעסקו בפיתוח שדות הגז : מתקן כריש ואסדת ההפקה לווייתן. כמו כן איגוד ערים דן
.לביוב (איגודן) שילם היטל עבור הזרמות ביוב לים במוצא רידינג בעת אירועי גשם39 בתרשים 2
שלהלן
יוצג
פילוח הכנסות הקרן על פי מקורות ההכנסה בשנים2016
–
2020
.
37
הקרן למניעת זיהום .ים דוח ארבע שנתי2016
-
2019
,
הוגש לוועדת הפנים של הכנסת. אוקטובר2020
.; הקרן למניעת זיהום ים דוח שנתי
2020
.
הוגש לוועדת הפנים של הכנסת. מאי2021
.
38
.הקרן למניעת זיהום ים
דוח ארבע שנ תי2016
-
2019
,
הוגש לוועדת הפנים של הכנסת. אוקטובר2020
.
39
.הקרן למניעת זיהום ים דוח שנתי2020
.
הוגש לוועדת הפנים של הכנסת. מאי2021
.
בשנת2010
הכנסות הקרן
למניעת זיהום ים ,מאגרות
קנסות והיטלים
היו6.3
לימ יון
ש"ח , ואילו ב
שנת
2014
היו30.6
לימ יון
ש"ח .
בשנים2012
–
2017
, שיעור
ההכנסה מהיטלי הזרמה
לים היה כ-
60%
סך מ
ההכנסה הכוללת.
בשנת
2019
פחת התקציב ל-
8.5
לימ יון ש"ח, בין היתר עקב
הפחתה בתשלום היטלי
ההזרמה לים , ובשנת2020
חלה עלי
י
ה בהכנסות הקרן
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים3 :הכנסות הקרן על פי מקורות ההכנסה בשנים
2016
–
20
20
)(במיליוני שקלים
40
מן התרשים עולה כי בשנים2016
–
2017
סך הכנסות הקרן היו כ-
29
מיליון ש"ח , כאשר בשנת
2016
כמחצית( מסכום ההכנסות15.4
מיליון ש"ח ), היתה מהיטלי הזרמה לים, והיתר מאגרות
וקנסות. לעומת זאת בשנת2017, כ-
45%
ה מה כנסות היו מקנסות ועיצומים מנהליים. בשנת
2019
חלה ירידה כוללת בהכנסות הקרן
(שעמדו על8.5
"מיליון ש ח)
, בין היתר כתוצאה מהחזר
כספים
בסך של כ-
2.67
מיליון ש "ח
שנגבו במסגרת עיצום כספי שנגבה ביתר. כפי
,שצוין קודם
בשנת2020
חלה עלייה בהכנסות הקרן
והן עמדו
על סך של20.65
מיליון ש"ח,
זאת בעיקר
עקב פעילות הזרמה לים של מתקנים
שעסקו בפיתוח שדות הגז : מתקן כריש ואסדת ההפקה
לווייתן. כ
מו כן, יש לציין כי בשנה זו ה תקבל בקרן החזר של כספי ביטוח מחברת ענבל בסך
11,400
ש"ח
מנזקי הסערה במרץ2020
.באילת41
מבלי להיכנס לכלל נתוני תקציב הקרן
, להלן יובאו כמה נתונים בהתבסס על דוחות הקרן :
42
•
תקציב הקרן נכלל בתקציב המשרד להגנת הסביבה בתוכנית מספר26-13-04
, כתקציב
הוצאה .מותנית בהכנסה
•
עד לשנת2015
תוקצבה הקרן גם מתקציב המדינה, אך בשנים האחרונות לא הועבר
.תקציב ופעילות הקרן התבססה על ההכנסות בלבד
•
סך הוצאות הקרן מתקציב שנת2019
היו כ-
35.3
מיליון ש"ח . בשנת2020
בוצעו במזומן כ -
12.5
מיליון ש"ח, ויתרת ההתח
י יבויות בסוף שנה לביצוע בשנה לאחר מכן
הייתה כ-
11.7
.מיליון ש"ח
40
.מקור הנתונים מתוך: הקרן למניעת זיהום ים דוח שנתי2020
.
הוגש לוועדת הפנים של הכנסת. מאי2021
.
41
.הקרן למניעת זיהום ים דוח שנתי2020
. הוגש לוועדת הפנים
של הכנסת. מאי2021
.
42
.שם
6.15
-1.88
11.18
12.69
5.55
6.14
3.04
3.05
7.25
15.4
8.35
7.28
8.48
8.47
8.52
2020
2019
2018
2017
2016
אגרות
היטל הזרמה לים
קנסות ,עיצומים מנהליים
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
•
יתרת עודפי התקציב (הלא מחוייבים) בקרן בסוף שנת2019
הייתה כ-
86.5
"מיליון ש ,ח
ובשנת2020
הייתה כ-
95.8
.מיליון ש"ח
לפי דברי ההסבר לתזכיר
חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית
בשמן, התשפ"א-
2021
,
43
הכנסות הקרן השוטפות עומדות בממוצע על כ-
13
מליון
ש"ח
,בשנה
ולא מכסות את ההוצאה השוטפת הקבועה בקרן העומדת על כ-
20
מליון
ש"ח
בממוצע
.בשנה
המשמעות היא שהקרן גירעונית מבחינה תיפעולית, וככל שלא יהיו מקורות הכנסה
נוספים לקרן לרבות מתקציב המדינה, יתרות התקציב בקרן יצטמצמו עד למצב בו לא תוכל
לממן את כלל הפעילות. מצב זה נובע עקב עומס
ה משימות המוטלות על הקרן, והיותה מקור
.המימון היחידי של של פעילות המשרד בסביבה הימית והחופית
2.2
התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ועיגונה בחקיקה
כאמור ,
'בהחלטת הממשלה מס3542
מיוני2008
אומצו עקרונות התוכנית הלאומית למוכנות
.ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן44
בהחלטה נקבע, בין היתר, כי השר להגנת הסביבה יזום הליך
חקיקה לעיגון ה,תלמ"ת
בהתאם לדרישות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני
זיהום משנת1990
(המכונה גם אמנת ה -
OPRC
,)אשר
ישראל אשררה ביוני1999
.
45 בחלוף כ-4
שנים, במרץ2012
, הופץ תזכיר להצעת החוק הממשלתית למוכנות ותגובה לתקריות של זיהום
,הים והסביבה החופית בשמן
התשע"ב–
2012
,. בפועל הצעת החוק לא הונחה על שולחן
.הכנסת ולא קודמה
על
בסיס תזכיר החוק משנת2012
, התפרסמה על ידי המשרד להגנת הסביבה באפריל2014
תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן.
46
התוכנית הלאומית מהווה מסגרת
ארגונית המאגדת את הגורמים השונים
הפועלים בתגובה לאירוע
י דליפת שמן לים ,
שעלול
ים
לגרום לזיהום הסביבה הימית לאורך חופי מדינת ישראל ובים התיכון. בהתאם, מטרת
התלמ"ת היא,בניית מערך כולל למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים משמן
ובכלל זה מיפוי
;אזורים רגישים לאורך החוף זיהוי
;מוקדי סיכון לזיהום ים
מדיניות טיפול באירוע זיהום ים, ופירוט
של שיטות ואמצעים לטיפול באירוע זיהום ים חמור. התוכנית מהווה גם חלק מהתארגנות אזורית
לטיפול משותף ולסיוע הדדי בעת אירועי חירום של זיהומים גדולים בהיקפם, בשילוב כוחות של
.הגורמים הרלוונטיים47 בהקדמה לתלמ"ת מצוין כי כתוצאה מהתרחשות אירוע חמור של ז
י הום
הים והחופים בשמן, הנזקים הסביבתיים והנזקים לכלכלת המדינה, עלולים להיות
כבדים ביותר.
43
משרד המשפטים, תזכיר
חוק
מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א-
2021
,
29
במרץ2021
..
44
,מזכירות הממשלה 'החלטה מס3542
): תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת ,
5
ביוני2008
.
45
ה
אמנה נועדה להביא למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן ,
באמצעות הכנת תכניות חירום, הקמת מערכת לתגובה מהירה לטיפול
בזיהומים חמורים של הים בשמן, והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין-
.לאומי
46
,המשרד להגנת הסביבה
תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן-
2014
.
47
.שם
בהחלטת הממשלה
'מס3542
מיוני2008
אומצו עקרונות
התוכנית הלאומית
למוכנות ותגובה
לאירועי זיהום ים בשמן
)(להלן: התלמ"ת
התוכנית הלאומית
מהווה מסגרת
ארגונית המאגדת את
הגורמים השונים
הפועלים בתגובה
לאירוע
י
דליפת שמן
לים , ומטרתה לבנות
מערך כולל למוכנות
ולתגובה לאירועי
זיהום ים משמן
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
על כן, דרכי ההתמודדות עם אירוע כזה מתבצעות בשלושה מישורים:
מניעה, טיפול באירוע
ושיקום , תוך הכנת תוכניות חירום
מק
ומיות
)(ברשויות החוף
ומפעליות
.)(בקרב מפעלים
במרץ2021
', בעקבות החלטת הממשלה מס832
מפברואר של אותה השנה48
שהתקבלה לאור
אסון הזפת לחופי הים התיכון (ראו מסגרת), הפיץ המשרד לה
ג נת הסביבה תזכיר חוק נוסף
שעניינו
מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א-
2021
.
( למסמך צורפה, כנדרש על פי החוק, גם הערכת השפעת הרגולציהRIA). על פי ה-
RIA
,
הרגולציה הקיימת כיום מתייחסת רק להיבטים משיקים שעניינם מניעת גרימת זיהום כאמור
,מכלי שיט או ממקורות יבשתיים או להתמודדות עם אירועי אסון המוני ואירועי חומרים מסוכנים
כמו גם אפשרות עקיפה לדרוש מגופים טעוני-
היתר להיערך לטיפול באירוע זיהום ים משמן
למשל באמצעות תנאים ברישיון עסק, במסגרת היתרי הזרמה או באמצעות תנאי ם ברישיונות
קידוח והפקה
. אולם, כך על פי ה-
RIA
,
חסרות ברגולציה הקיימת
הוראות שמטרתן להבטיח
את היערכות
כלל הגופים
שבתחומם חופים או כאלו הפועלים בחופים ובים לטיפול מיטבי
באירוע של זיהום ים בשמן, וכנגזרת מתכנית לאומית לטיפול מיטבי באירועים שכאלה . יתר
על כן, הרג ולציה הקיימת לא מבטיחה את
התיאום בין
כלל הגופים , כן ו
לא מסדירה את הפיצויים
על הוצאות ונזקים הקשורים באירוע ובטיפול בו. בדוח צוין כי בהעדר רגולציה מתאימה, נשענת
כיום המוכנות לתגובה ויישומה על
שיתוף פעולה וולונטרי
.שאינו מספק49 ביקורת דומה
בדבר
חוסר מוכנות והיערכות כוללת לאירועי זיהום
אשר עלולים להתרחש בים במספר מוקדים בו
,זמנית כתוצאה מסכנת דליפה ממתקני גז ונפט
מיכליות
ואוניות, או מפעילויות אחרות
המתבצעות בים, עלתה בהרחבה גם במסמך של עמותת צלול- "דוח מצב הים
לשנת
2017
."
במסמך נטען כי
מדינת
ישראל אינה ערוכה למקרי תאונות דליפת שמן לים בין היתר
כתוצאה מהצטיידות חסרה, העדר תקצוב, ודחיית חוק אישור
התלמ ,"ת
לצד
מחלוקות
פנימיות בין המשרדים השונים הפועלים בסביבה הימית.
50
בהתאם לתזכיר החוק, הגופים שבתחומם או באחריותם יש רצועת חוף או הפועלים בים ובהם
,רשויות מקומיות
רשות הטבע והגנים , נמלים, מפעלים, מתקנים ביטחוניים, ובעלי מתקנים
לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי– יהיו ערוכים
,לתקריות זיהום הים והסביבה החופית בשמן
ויידרשו להכין
תוכניות חירום ולהיערך לפיהן
. כמו-
,כן
התזכיר נועד לה
סדיר
את אופן הטיפול
בתקריות כאלה ובתוצאותיהן , ומסווג את
תקריות
זיהום הים לשלוש
דרגות
(לפי
היקפן ו
מידת
חומרת
ן).
51
ואולם, על אף שתזכיר החוק פורסם כאמור כבר במרץ ונסגר להערות הציבור
במאי2021, עד עתה לא הונח
ה
על שולחן הכנסת
הצעת
חוק בנושא לצורך השלמת
48
'מזכירות הממשלה, החלטת ממשלה מס832
,
טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל)"("זפת בסערה ,
23
בפברואר2021
.
49
,המשרד להגנת הסביבה דוח הערכ
ת השפעות רגולציה בנושא מוכנות ותגובה לזיהומי ים משמן ,
29
במרץ2021
.
50
:להרחבה ראו דוח מצב הים2017
?: חוק התלמ"ת, מדוע צריך לאשרו ומה חשוב לתקן בו
.כתיבה: עו"ד תומר מירז
51 מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, ה תשפ"א-
2021
הביקורת המרכזית
בנושא ההיערכות לאירועי
זיהום ים
מעלה כי חרף
העובדה ש
מאז החלט
ו ת
הממשלה בדבר הצורך
באימוץ
התלמ"ת
ועיגונה
בחקיקה, ולמרות פעולות
שונות שביצעה הממשלה
,בנושא אין בנמצא נכון
למועד כתיבת מסמך זה
(
פברואר2022
,)
חוק
אשר
מעגן את התוכנית
וא את התקצוב שלה
במרץ2021
לאחר אסון
הזפת לחופי הים
התיכון, הפיץ המשרד
להגנ"ס תזכיר חוק
בנושא מוכנות ותגובה
לתקריות זיהום הים
.בשמן על אף שתזכיר
החוק פורסם כאמור
כבר במרץ ונסגר
להערות הציבור ב מאי
2021
, עד עתה הוא לא
הונח על שולחן הכנסת
לצורך השלמת החקיקה
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.החקיקה הביקורת
המרכזית
שעלתה מצד
ארגוני סביבה, גורמי מדיניות, ודוחות מבקר
המדינה
בנושא זה
מעלה כי חרף העובדה שמאז החלטת הממשלה משנת2008
בדבר הצורך
באימוץ תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ובעיגו נה בחקיקה, ולמרות
פעולות שונות שביצעה הממשלה בנושא, בהן כתיבת התוכנית ופרסומה, והחלטת ממשלה
,נוספות שהתקבלו בעניין אין בנמצא
נכון למועד כתיבת מסמך זה (פברואר
2022
), חוק
אשר
מעגן את התוכנית הלאומית
א
ו את התקצוב שלה .
תרשים4
: החלטות ממשלה וציוני דרך בנושא היערכות לזיהום ים
זיהום חופי הים התיכון בזפת -
פברואר2021
בפברואר2021
נגרם אסון סביבתי לחופים ולים התיכון לאורך חופי ישראל כתוצאה מאירוע בו נפלטה לחופי ישראל
פסולת ימית של זפת שמקורה בנפט גולמי. להערכת מומחים מדובר באחד מאירועי הזיהום האקולוגיים החמורים
ביותר שפקדו את ישראל, בין היתר בשל
השטח הגדול שניזוק מהזיהו ם, וכן בשל
רעילות
ה הגבוהה והשפעת
ה
ארוכת
הטווח של הזפת. זיהום הזפת פגע גם בחופים בדרום לבנון. מספר ימים לאחר האירוע הוציאו משרדי הפנים, הגנת
.הסביבה ומשרד הבריאות הוראה לכלל הציבור שלא להגיע לחופים מראש הנקרה ועד זיקים לצרכי פעילות פנאי
על פי דברי המשרד
להגנ"ס
מקור הזיהום מיוחס לאוניה שהגיעה מהמפרץ הפרסי ושפכה מאות טונות של נפט גולמי
במים הכלכליים של ישראל, אשר הפכו לזפת במגע עם מי הים. כתוצאה מהזיהום הנרחב נגרם נזק רב לחופים
הסלעיים בצפון ובמרכז הארץ, ולמגוון בעלי חיים כגון צבי ים, דגים, סרטנים שכוסו בזפ ת, ואף לוויתן שגופתו נפלטה
לחוף. בעקבות אירוע הזיהום הכריז המשרד
להגנ"ס
על מצב חירום ברמה2
(מתוך3
).
רשות הטבע והגנים, גופי
מחקר ימי וארגוני סביבה שלחו צוללנים לפעולות מיפוי וניקוי תת ימיות בשמורות הטבע הימיות ובחופים, ולצדם
פעלו חיילים ומתנדבים. בימים שלא חר האסון בוצעו פעולות שונות שתכליתן מיפוי האזורים המזוהמים, איתור כתמי
,שמן בים, שיקום וניקוי החופים, וכן ניסיונות להצלת בעלי חיים שנפגעו בזיהום. כחודש לאחר הכרזת מצב החירום
ב-
17
במרץ2021
הכריז המשרד להגנת הסביבה על ביטול מצב החירום והעביר את המשך הטיפול בחופים לידי
רשויות החוף המקומיות . בעקבות האירוע נשמעה ביקורת מצד הציבור וארגוני הסביבה כלפי פעילות הממשלה בכל
1998
2008
2012
2014
פברואר
2021
מרץ
2021
נובמבר
2021
החלטת ממשלה
3662
-
תוכנית
לאומית למוכנות
ותגובה לאירועי
זיהום ים בשמן
החלטת ממשלה
3542
-
תוכנית
לאומית למוכנות
ותגובה לאירועי
זיהום ים בשמן
תזכיר חוק
למוכנות ותגובה
לתקריות של
זיהום הים
והסביבה החופית
בשמן
פרסום התלמ"ת
-
תוכנית לאומית
למוכנות ותגובה
לאירועי זיהום ים
בשמן
החלטת ממשלה
832
-
טיפול
באירועי זיהום
חופי הים התיכון
)(זפת בסערה
תזכיר חוק נוסף
למוכנות ותגובה
לתקריות זיהום
ים ה
והסביבה
החופית
בשמן
פרסום
המלצות
דוח
ועדת
המנכלים
הבין-
משרדית
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
16
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הנוגע לטיפול ולניהול האירוע. בין היתר נטען על ידי ארגוני הסביבה כי על אף קיומה של תכנית לאומית למוכנות
לאירועי זיהומי ים שאושרה בממשלה כבר בשנת2008
, התוכנית לא יושמה ולא תוקצבה עד היום, בשל
התנגדותם של משרד האוצר ומשרד האנרגיה .
עוד נטען כי ישראל אינה ערוכה לטיפול בזיהומי ים, בין היתר
.בעקבות מחסור בכוח אדם ובמשאבים הנדרשים לשיקום, טיפול ומניעת זיהומים מסוג זה
ביום23.2.21
התקבלה .)"החלטת ממשלה בנושא טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל ("זפת בסערה
במסגרת ההחלטה הוטל על הקרן למניעת זיהום הים שבמשרד להגנת הסביבה להקצות תקציב על סך45
מ יליון
"ח ש
לצורך שיקום החופים שנפגעו. עוד הוטל על המשרד להגנ"ס
,להעניק סיוע לרשויות המקומיות שנפגעו באירוע
וכן לבצע ניטור ותיעוד בדבר היקף עוצמת הפגיעה, ובדיקת השימוש באמצעים חדשניים לשיקום הסביבה החופית
והימית. בעקבות החלטת הממשלה הופץ על ידי השרה
להגנ"ס דאז , גילה גמליאל תזכיר חוק מוכנות ותגובה
לתקריות של זיהום הים והסביבה החופ
ית בשמן-התשפ"א-
2021
. כמו כן, בעקבות החלטת הממשלה הוקמה ועדת
מנכ"לים בין-
משרדית בראשות מנכ"ל המשרד
להגנ"ס , לצורך גיבוש המלצות לממשלה על דרכי התמודדות עם
תרחישי אסון ימיים והיערכות למניעתם, לרבות המשמעות התקציבית ותוספת כוח אדם הכרוכה בכך. הוועדה
התכנסה לראש ונה במאי2021
,
והגישה את המלצותיה לממשלה בנובמבר2021
.
בדוח ועדת המנכלים הבין-
מ
שרדית הומלץ על שדרוג אמצעי ההתמודדות עם תרחישי אסון שפך נפט והיערכות למניעתם.
בין היתר כלל הדוח
המלצות עיקריות להיערכותם המשולבת של מספר גופים ,כגון ,משרד הבריאות
רשות החירום הלא
ומית ,, רשות המים
חברת החשמל, הרשויות המקומיות ועוד. הדוח כלל המ
ל צה על שורת צעדים נדרשים לצורך היערכות המדינה
לאירועי זיהום ים
, ובהם :
,הקמת מערך מודיעין לגילוי והתרעה מוקדמת מזיהומי ים בשמן (באמצעות מערכת לוויינים
רדאר חוף, והיוועצות עם מומחים)
; השלמת חקיקת חוק התלמ"ת כמסגרת החוקית להיערכות ותגובה לאירועי זיהום
ים בשמן; עדכון כללי של התלמ"ת והפצתו לכלל הגורמים; השלמת רכש ציוד וכלי שיט כתלות בתקצוב הולם; הקמת
;מערך זיהוי ומעקב אווירי על בסיס התרעות זיהום ים בשיתוף עם משרד הביטחון הקצאת תקנים תוספ תיים ליחידה
הארצית להגנת הסביבה הימית;
סיוע של משרד האוצר למשרד
להגנ"ס
בגיבוש חלופות לפתרון חסם הרכש
ב עת
אירוע זיהום ים לצורך מימוש פעולות תגובה בזמן אמת;
גיבוש תוכנית הערכות למשק המים בעת אירוע זיהום אשר
מעמיד בסיכון את מתקני ההתפלה; הכנת תוכנית היערכות ל השפעה אפשרית של תקריות זיהום ים בשמן על בריאות
;הציבור
תוכנית היערכות למשק החשמל בעת אירוע זיהום שעלול לסכן תחנות כוח חופיות; השלמת היערכות
ומוכנות לאירוע זיהום ים על ידי הרשויות המקומיות והחופיות, לרבות שדרוג תוכניות חירום מקומיות, רכש ציוד
ואחזקתו, והיער .כות מפעלים ומתקני שינוע שמן לאירוע זיהום, בהתאם להנחיות המשרד להגנ"ס52
בהתייחס לנושא תוספת התקציב ותקני כוח האדם הנדרשים לפעילות היחידה הימית ,במסגרת המלצות הוועדה
צויין בדוח כי
לעמדת המשרד להגנ"ס נדרש ת תוספת של
20
תקני כח אדם ליחידה על מנת ש
היא
תוכל לתת מענה
סביר לאירועי זיהום ים בשמן
בהתבסס על
.הסיכונים הקיימים היום ,לפי הדוח בדיוני התקציב לשנת2021
–
2022
הוקצו למשרד תקנים חדשים
, אך ללא פירוט מהות התקנים והיקפם .
" כן נכתב כי תגבור מצבת כוח האדם ביחידה
52
,המשרד להגנת הסביבה המלצות ועדת המנכ"לים: החלטת משלה מספר832
""זפת בסערה –
היערכות למוכנות ותגובה לתקריות
.זיהום ים בשמן21
בנובמבר2021
.
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
17
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הימית נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המשרד להגנ"ס, אולם בשל צרכים רבים דחופים אחרים, תידרש בשנים
הבאות
הקצאה נוספת של תקנים ליחידה הימית והיא תועלה ע"י המשרד להגנ"ס בדיוני התקציב הבאים".
" כמו כן נכתב בהתייחס לשאלת תקצוב הקרן מתקציב המדינה כי
לאור היתרות הקיימות בקרן והפ ניה של המשרד
להגנ"ס לקבלת פיצוי מהקרן הבין-
לאומית (לא מפורט כמה), דיון על תקצוב הקרן מתקציב המדינה יושהה כל עוד
ישנם בקרן30
מיליון ש
"ח
( לפחות בעודפים לא מחויבים15
מיליון ש
"ח לחירום, ו-
15
מיליון ש
"ח
לכיסוי הגרעון של
)הפעילות השוטפת של היחידה הימית" .
:סוגיות לדיון
מדוחות המבקר השונים שעסקו בנושא, כמו גם
מ דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא היערכות המדינה לאירועי
זיהום ים בשמן שנערכו בעבר ומהנתונים שהוצגו במסמך , עולה תמונת מצב לפיה
טרם יושמו במלואן המלצות
החלטות הממשלה שעסקו בנושא לאורך השנים, כמו גם המ לצות
הצוות הבין-
משרדי שהוקם על ידי המשרד
להגנ"ס, לצד העדר תקצוב ותזכיר
חוק שלא
קודם לידי חקיקה.
:העיסוק בנושא מעלה מספר סוגיות לדיון
•
אחת ה
ביקור
ו ת
המרכזיות
בנושא ,ההיערכות לאירועי זיהום ים מעלה כי חרף העובדה שמאז החלטת
הממשלה משנת2008
בדבר הצורך באימוץ תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים
,ועיגונה בחקיקה, ולמרות פעולות שונות שביצעה הממשלה בנושא אין בנמצא נכון למועד כתיבת
ה מסמך (פברואר2022
,)
חוק
ש
מעגן את התוכנית הלאומית וא את תקצוב
ה.
,כהמשך לכך
עולה שאלה בדבר
אימוץ
ועדכון התלמ"ת למציאות העכשווית, נכון לשנת2022
. נשאלת
השאלה כיצד המדינה מתכוונת לקדם את התוכנית ולפעול ליישומה ולעיגונה בחקיקה, בד
בבד עם התאמתה למצב כיום
(תוך התייחסות
למגוון האיומים
הנשקפים לסביבה הימית כתוצאה
מזיהום, כולל זיהום שמקורו בקיד
ו ?)חי גז ונפט, ולא רק כתוצאה מזיהומי שמן53
•
אחת המסקנות שעלו מדוח ועדת המנכ"לים הבין-
משרדית היא כי למשרד ל
משרד ל הגנ"ס יש
מחסור בתקנים ותקצוב הולם לצורך היערכות לאירועי זיהו
ם י ם, וכי
נדרשים כ-
20
תקני כח אדם
תוספתיים ליחידה הימית של המשרד על מנת שזו תוכל לתת מענה סביר לתקריות זיהום ים על
בסיס הסיכונים הקיימים .
54
כאמור, לפי דוח הוועדה בדיוני התקציב לשנים2021
–
2022
הוקצו תקנים
נוספים אך ,ללא פירוט מהות התקנים והיקפם. על כן עולה
השאלה בדבר
היערכות המד ינה ומשרד
האוצר במסגרת דיוני התקציב לשנים2023
–
2024
,
לצורך הקצאת תקנים נוספים הנדרשים
למשרד ות
י.קצובו בהתאם55 כמו
כן, לאור העובדה כי בדוח המלצות
ועד ת המנכ
"לים הבין-
משרדית
53
על פי דוח מבקר המדינה64א
משנת2013
, הסיכון העיקרי שעליו מבוססת תלמ"ת2008
הוא תרחישי זיהום ים הנגרם מהובלת שמן לסוגיו
באניות בקרבת חופי ישראל. נמצא כי התכנית
אינה
.עוסקת בתרחישי זיהום ים הנובע מקידוחי גז ונפט בים, וקיים צורך לעדכנה בהתאם
54
,המשרד להגנת הסביבה
המלצות ועדת המנכ"לים: ה חלטת משלה מספר832
""זפת בסערה –
היערכות למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים
.בשמן21
בנובמבר2021
.
55 יצוין כי בדוח ועדת המנכלים הבין-
משרדית שפורסם על ידי המשרד להגנ"ס צוין כי בדיוני התקציב לשנים2021
-
2022
הוקצו למשרד תקנים
חדשים. אולם
כך לדברי המשרד להגנת הס ,ביבה בשל צרכים רבים דחופים אחרים, תידרש בשנים הבאות הקצאה נוספת של תקנים ליחידה
הימית והיא תועלה על ידי המשרד בדיוני התקציב הבאים לשנים2024-2023
.
היערכות לאירועי זיהום ים בישראל-
רקע לדיון
|
18
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
צוין שבוצעה על ידי המשרד להגנ "ס
פניה לקרן הבין-לאומית
לצורך קבלת פיצוי, וכי הומלץ להשהות
את ה
דיון על תקצוב הקרן מתקציב המדינה כל עוד יש בקרן
30
מיליון ש"ח לפחות בעודפים לא
מחויבים
, עולה
.הצורך לערוך מעקב אחר ההתפתחויות בנושא זה בהקשר זה
נזכיר
כי בדברי
ההסבר לתזכיר חוק
מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסב
יבה החופית בשמן, התשפ"א-
2021
נכתב כי ככל שלא יוקצו לקרן מקורות תקציביים נוספים, יתרות העודפים צפויות להצטמצם בשנים
הבאות עד למצב בו הקרן
לא תוכל לממן את הפעילות הנדרשת.
•
שאלה נוספת נוגעת ל
זהות ה גורם שבידו תופקד האחריות לניהול ולתכלול הטיפול באירועי
זיהום ים ומניעתם( . כיום הסמכות מצויה בידי מספר גורמים
בהם ה
משרד להגנ"ס , רשויות
,מקומיות,רט"ג משרד הבריאות
ועוד). עולה השאלה בדבר הצורך בגורם מתכלל
שיהיה אמון על
ניהול הסביבה הימית, ובין היתר גם
על נ
ו
שא ההיערכות לאירועי זיהום. זאת, בכדי
למנוע ביזור
סמכויות
.בין גופים רבים
•
כמו כן ,עולה
השאלה בדבר
קידום
חקיקת חוק '
אזורים
ימיים' הכולל
הגדרת סמכויות ניהול
ותכנון
במרחב הימי כולו ,
והבטחת ההגנה על הסביבה הימית גם בתחומי המים הכלכליים. שאל ות אלו
מתחדדות
לנוכח קיומם של מגוון מודלים לתכלול ולניהול הסביבה הימית במדינות שונות בעולם
כגון
רשות סטטוטורית עצמאית לניהול הסביבה הימית
–
"רשות ים"
,
ריכוז סמכויות בידי משרד
ממשלתי
אחד, ועדת תאום בין-
,משרדית
,מועצת ים ,ועדת תכנון ייעודית לסביבה הימית .'וכיוב56
56 להרחבה ראו: כתב העת אקולוגיה וסביבה, האסדרה של המרחב הימי בישראל-
.הפער בין הרצוי למצוי5 (1
'). עמ64
–
70
.
כתיבה: ציפי איסר
.איזיק2014
.; ציפי איסר איציק
הרגולציה הסביבתית בישראל: אתגרים של תיעוש, הפרטה, וגלובליזציה-
המרחב הימי של הים התיכון כמקרה
.בוחן
המרכז לצדק חברתי ודמוקרטי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. פברואר2016
:; עמותת צלול מי ינהל את הים? הצעת "צלול" לניהול
מיטבי של הים התיכון .
24
באוקטובר2018; מינהל התכנון- מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל- ים תיכון . מאי2020
.