הודעה לעיתונות
דוברות הכנסת
ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי ט' סיון תשפ"ב
6/8/22
תיקון חוק הכניסה לישראל – העברת פרטי הנוסעים לרשות האוכלוסין וההגירה טרם הגעתם לישראל
ועדת הפנים והגנת הסביבה החלה להכין את הצעת החוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34) לקריאה שניה ושלישית. יו"ר ועדת הפנים ח"כ וליד טאהא: הצעת החוק מעלה מספר קשיים שהוועדה תתייחס אליהם בדיוני ההמשך
הצעת החוק כפי שהונחה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ וליד טאהא, מבקשת לייעל תהליכי ביקורת הגבולות ולקבל פרטים של הנוסעים עוד לפני הגעת כלי ההסעה (מטוס, ספינה, אוטובוס) לשערי הכניסה לישראל. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי דרישה זו להעברה מוקדמת תאפשר טיפול בנוסעים באופן יעיל ומהיר יותר ותיתן מענה הולם לאתגרים ולאינטרסים של מדינת ישראל. עוד נכתב כי בכדי למנוע את הגעתו של אדם שכניסתו לישראל תסורב, מוצע לקבוע כי במקרה שיימצא בבדיקות המקדימות כי הוא אינו מורשה להיכנס לישראל או לצאת ממנה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להעביר הודעה על כך לאחראי על כלי ההסעה ובהינתן הודעה כאמור, יהיה עליו להימנע מלהובילו לישראל או ממנה, לפי העניין.
עו"ד אירית ויסבלום מרשות האוכלוסין וההגירה, הציגה את הצעת החוק ואמרה כי הפרטים שיועברו מבעוד מועד הם פרטים בסיסיים ביותר כגון פרטי הנוסע המופיעים במסמכי הנסיעה, אשר חשופים גם בימים אלה כאשר הנוסעים מגיעים לביקורת הגבולות בארץ. לדבריה, לא מדובר בפרטים שפוגעים בצנעת הפרט. "אנחנו מדברים פה על ייעול וטיוב של מערכת קבלת החלטות ושמירה על אינטרסים רבים כגון; מניעת הגירה בלתי חוקית, שמירה על הסדר הציבורי, ואינטרסים ביטחוניים". עו"ד דרור גרנית ממשרד המשפטים הוסיף: "מדינה ריבונית רוצה לדעת מי יוצא ומי נכנס בשעריה. הסעיף הקיים מתיר למדינה לבקש את המידע מהאחראי על כלי ההסעה. היתה לנו התלבטות לגבי הסעיף המנוסח כיום אם אפשר לקבל את המידע לפני שהטיסה יוצאת, ולכן החלטנו לתקן את הסעיף. הסעיף כבר היום מסמיך לדרוש את המידע מהקברניט ולכן התיקון המוצע הוא מינורי". משה בוארון מהנדס מערכת ביקורת גבולות, הסביר שבמערכת החדשה יש מוקד של רשות האוכלוסין שפעיל וזמין באופן מלא ומידי במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. "אם יש בעיה – נוסע שסורב לעלות לטיסה - מתקשרים למוקד ומנסים להסדיר את העניין בתוך דקה. ככה המערכות האלה עובדות בעולם וגם אצלנו".
עו"ד תומר רוזנר היועץ המשפטי של ועדת הפנים, התייחס למספר נקודות בהצעת החוק שהעלו לדבריו קשיים מסוימים: " הצעת החוק מבקשת להפוך את הדרישה הפרטנית לפרטים של נוסע לדרישה גורפת לגבי כל הנוסעים בכלי ההסעה. הדרישה הזאת יוצרת מאגר מידע שכרגע לא קיים, שמעלה חשש של פגיעה בפרטיות הנוסע. "יש פה פגיעה בפרטיות, אמנם לא ברף העליון, אך עדיין מדובר בפגיעה. לכן אנחנו חושבים להציע בהקשר הזה לקבוע בתקנות את הליך העברת המידע ושמירתו או אי שמירתו לגבי כל אחד מהגופים שנזקק למידע". קושי נוסף שהעלה עו"ד רוזנר נגע להחלטה בעניין נוסע שסורב לעלות על טיסה ולהיכנס לישראל. "הדבר יכול להיגרם בשל טעות ולהקשות על הנוסע להתמודד עם הסירוב כאשר הוא רחוק מהמדינה. יש פה השלכה על זכויות יסוד חוקתיות". לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ וליד טאהא האם הוא חושש שינצלו את שהותו של נוסע בחו"ל וימנעו ממנו לחזור, ענה עו"ד רוזנר: "היו מקרים בעבר".
עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח, העיר כי את הנהלים לגבי מחיקת המידע צריך לגבש באופן מסודר בחוק ולא בתקנות, ובעיקר את השאלות לגבי מיהם בעלי התפקידים שיכולים להיחשף למידע ומה קורה למי שמדליף מידע. עוד אמר כי יש להתייחס לתושבים, לאזרחים ולזרים על פי אותו קנה מידה: "אנחנו מבקשים שמי שהתירו לו מראש לחזור למדינה – לאפשר חזרתו. אם ניתנה לו ויזה לחזור, אין למנוע ממנו חזרה לארץ". עוד אמר כי אין לעשות "פרופיילינג" לאוכלוסיות שלמות. "אני לא רוצה שיעצרו בן אדם בחו"ל בגלל השם שלו".
ח"כ אוסאמה סעדי אמר: "החוק הזה נועד נגד פעילים ועמותות BDS שרוצים למנוע הגעתם בכלל, וגם למנוע הגירה. אני מתייחס לחוק הזה כפוגע בזכויות אדם וגם יוצר מאגר נתונים מסוכן. תושבי ירושלים המזרחית לדוגמה ששוהים בחו"ל למעלה מחמש שנים תושבותם פוקעת ואז לא יוכלו לעלות על המטוס. אני מבין שיש סמכויות של המדינה ומשתמשים בהן כבר היום, אבל עכשיו להרחיב את זה בצורה כ"כ דרקונית. אנחנו לא צריכים לתת יד לחוק הזה".
ח"כ יצחק פינדרוס ביקש לאפשר חזרה לישראל לכל מי שמרכז החיים שלו בארץ.
יו"ר הוועדה טאהא אמר כי מדובר בדיון ראשון שבו עלו מספר קשיים הנוגעים לחוק, ושהוועדה תשוב ותתכנס להמשך דיונים עד להכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.