מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת הבריאות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים וארבע
מושב שני
ג' בסיוון התשפ"ב
2 ביוני 2022
בנושא: משבר בריאות הנפש והמחירים הכבדים על כלל מערכת הבריאות
של חברי הכנסת מיכל וולדיגר, סמי אבו שחאדה ולימור מגן תלם
ביום ט"ו באייר התשפ"ב, 16 במאי 2022, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעותיהם של חברי הכנסת מיכל וולדיגר, סמי אבו שחאדה ולימור מגן תלם בנושא: משבר בריאות הנפש והמחירים הכבדים על כלל מערכת הבריאות לדיון מהיר בוועדת הבריאות.
ביום ב' בסיוון התשפ"ב, 1 ביוני 2022, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חבר הכנסת אחמד טיבי, ממלא מקום יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת עידית סילמן.
בדיון השתתפו נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), קופות החולים, ארגון בזכות ומוזמנים נוספים.
הוועדה נדרשה לקיים דיון בשל המשבר העמוק והמתמשך במערך בריאות הנפש; משבר הפוגע ביעילות הטיפול המוענק במסגרתו. ישראל משתרכת ברשימת המדינות המתפתחות (OECD) בכל הקשור למיטות אשפוז ורופאים במערך בריאות הנפש. בפני הוועדה הוצג מחקר שלפיו מערך פסיכולוגי יעיל מפחית במידה ניכרת את הוצאות מערכת הבריאות על טיפולים ברפואה הכללית. באופן דומה, מערך לקוי ובלתי מתפקד מכביד על שאר ההיבטים של מערכת הבריאות. ההזנחה המתמשכת של מערך בריאות הנפש פוגעת באופן ישיר במערכת הבריאות כולה, ומטילה נטל כבד על משלם המיסים בכל שנה, עקב היעדר אבחונים וטיפולים מתאימים למטופלים הזקוקים לסיוע פסיכולוגי ונפשי. כמו כן, הוצג בפני הוועדה כי בשל הרפורמה בבריאות הנפש נכפתה הפרדה בין לשכות הרווחה והעובדים הסוציאליים, שסייעו בעבר למתמודדי הנפש לממש את זכאותם לסל שיקום, לבין משרד הבריאות וקופות החולים, אשר מספקים את סל השיקום. בעקבות הפרדה זו, מתמודדי נפש רבים אינם מממשים את זכאותם לסל השיקום.
חברת הכנסת מיכל וולדיגר, מיוזמות הדיון, אמרה כי מדינת ישראל משלמת מחיר יקר בשל ייבוש מערכת בריאות הנפש והזנחתה. כמו כן, אמרה כי במחקרים שנערכו במדינות אחרות ובמדינת ישראל נמצא קשר ישיר בין היעדר טיפול פסיכולוגי בזמן ולאורך זמן לפגיעה בבריאות הפיזית של האדם, להוצאות הבריאות המושתות על המדינה ולפגיעה בפריון העבודה. חברת הכנסת וולדיגר ציינה מחקר שמעריך את הנזק הכלכלי בכ-60 מיליארד ש"ח. והוסיפה כי אישור התוכנית הלאומית לבריאות הנפש של ילדים ונוער מתעכב, ואף התקצוב בסך 20 מיליון ש"ח להוספת 30 תקני מתמחים טרם הועבר, וכי מדובר בנושאים אקוטיים שיש לשים בראש סדר העדיפויות.
חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מיוזמי הדיון, אמר כי רוב האוכלוסייה של מתמודדי הנפש, ובעיקר בחברה הערבית, לא מממשת את סל השיקום בשל חסם ביורוקרטי. חבר הכנסת אבו שחאדה סיפר לוועדה כי הרפורמה בבריאות הנפש, שיצאה לדרך בשנת 2016, הביאה לשינוי שבגינו העובדים הסוציאליים, שבעבר היו מסייעים בהעברת המתמודדים ובמילוי הטפסים לסל השיקום, אינם עושים זאת עוד, ובשל כך מעט מאוד אנשים מממשים את הזכות. חבר הכנסת אבו שחאדה קרא להסיר את החסם הביורוקרטי ולהשיב את מנגנון הסיוע באמצעות העובדים הסוציאליים.
ד"ר רפאל יונתן לאוס, חוקר ופסיכולוג קליני מומחה מהמכללה למינהל, הציג בפני הוועדה מחקר שערך בארץ, הבוחן את הקשר בין טיפול פסיכולוגי דינמי לשימוש והוצאות בשירותי בריאות, שלפיו טיפול פסיכולוגי הוא רווחי. ד"ר לאוס הסביר כי ממצא דרמטי במחקר קשור לזמן ההמתנה לטיפול, כאשר בזמן זה נמצאה עלייה גבוהה בצריכת שירותי בריאות, העשויה להעיד על מצוקה פסיכולוגית לא מטופלת ועל הקצאת משאבים לא יעילה, הן כלכלית והן קלינית, ואילו לאחר תחילת הטיפול נצפתה ירידה בהוצאות. כמו כן, הוא אמר כי הקבוצה שבה הוספת טיפול פסיכולוגי הראתה את הירידה הגבוהה ביותר בהוצאות בריאות היא הקבוצה שצרכה טיפול תרופתי פסיכיאטרי ממושך.
ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית יישום מדיניות בארגון בזכות, אמרה כי קיים ויכוח ארוך שנים בין משרד הבריאות לקופות החולים – ויכוח שעמד בבסיס תקצוב הרפורמה בבריאות הנפש והוביל לנקודה שבה המערכת נמצאת כיום. ד"ר סרגוסטי הוסיפה כי מבחני התמיכה שפרסם משרד הבריאות לא יספקו את המענה המתאים, וכי יש לדרוש כי משרדי הבריאות והאוצר ישבו עם קופות החולים ויגבשו תוספת משאבים נחוצה לקופות החולים. היא הוסיפה כי יש לגבש מתודה ברורה למדידת זמני ההמתנה לקבלת טיפול נפשי, וכן לפרסם חוזר מנכ"ל לעניין קיצור התורים. כמו כן, ד"ר סרגוסטי אמרה כי קיים מחסור אדיר של מטפלים בחברה הערבית.
עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי תחום אשפוז כפוי בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמר לוועדה כי הסיוע המשפטי מייצג 90% מהאנשים המאושפזים בכפייה. במקרים רבים מדובר באנשים שלא קיבלו מענה בזמן והגיעו לאשפוז. עו"ד רז דיווח לוועדה שקיימת עלייה במקרים בעקבות משבר הקורונה. הוא הוסיף כי הגעה לאשפוז כפוי עולה למדינה כסף רב – כ-300,000 ש"ח. וכן, כי הפתרון הנדרש בדחיפות הוא קיצור תורים במערכת בריאות הנפש, וכי יש צורך במענה ממוקד למחסור בכוח אדם מיומן לטיפול באוכלוסיות מיוחדות, כגון יוצאי העדה האתיופית, עובדים זרים, שבהן קיים מכשול של שפה והתאמה תרבותית.
גב' אביבה קיס, ראש מערך בריאות הנפש בשירותי בריאות כללית, אמרה כי יש בעיה של כוח אדם טיפולי, ונדרש מהלך ברמה לאומית. היא הוסיפה כי המטפלים עוברים לרפואה הפרטית, והמצב בעוד חמש שנים יהיה גרוע יותר. גב' קיס דיווחה לוועדה כי הקופה ביקשה להוריד את תנאי הסף של מבחן התמיכה האמבולטורי, מאחר שהתנאים שהוצבו אינם מאפשרים רכישת שירות ממטפלים נוספים.
ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המחלקה לבריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, אמר כי מדובר בכשל שוק שיוצר עליית מחירים. הוא הוסיף כי במקום שמבחן התמיכה יגדיל שירות עלול להיווצר מצב של תשלום גבוה יותר על השירות.
ד"ר גיל רביב, פסיכולוג ראשי וסגן מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, אמר כי נוסף על הגדלת התקציבים והוספת המטפלים הנדרשים למערכת, יש לשים דגש על טיפולים יצירתיים וחדשנות בטיפול, ולשם כך נדרשת מהפכת דיגיטציה בבריאות הנפש, אך לטענת משרד הבריאות, משרד המשפטים חוסם הפעלת עזרים חדשניים בטיפול בשל החיסוי הקיים בתחום בריאות הנפש.
עמית סאלי פסטרנק, סטודנטית בקליניקה הסוציו-משפטית במכללה למנהל, סיפרה לוועדה כי במחקר שנערך בנושא נמצא כי חסם משמעותי למיצוי הזכות לסל שיקום עולה בשל הדרישה להכרה כפולה. גב' פסטרנק הסבירה לוועדה כי תנאי לקבלת סל שיקום הוא הכרה ב-40% נכות על רקע נפשי במוסד לביטוח לאומי, אך כדי לקבל את סל השיקום, נדרשים המטופלים להציג מסמכים ולעבור מסכת ביורוקרטית נוספת של ועדת סל שיקום במשרד הבריאות – דבר אשר מייצר חסם בפני רבים מהזכאים למיצוי הזכות.
ד"ר אהוד ססר, מנהל המערך הקליני באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, אמר כי יש פערים עצומים בטיפול בקהילה, והם מביאים לעודף שימוש באשפוז. הוא הוסיף כי מבחני התמיכה בתקציב של מעל 80 מיליון ש"ח מעודדים שירותי מניעת אשפוז שאינם קיימים כיום, כגון בתים מאזנים, אשפוזי בית, צוותי משבר ועוד; מענים האמורים לגשר, ולמנוע הגעה לאשפוז.
מר יונתן אמסטר, מנהל תחום רגולציה באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, דיווח לוועדה כי המשרד פועל עם המועצה הלאומית למדידה ליצירת שיטת מדידה לנושא התורים. הוא הוסיף כי השינוי בקיצור התורים לא יהיה דרמטי. מר אמסטר אמר לוועדה כי תנאי הסף במבחן התמיכה נקבעו לאחר דיונים עם נציגי הקופות כדי לוודא כי קופות החולים לא תצאנה ידי חובה, וכי קופת חולים שלא תיכנס למבחן התמיכה תיאלץ לתת הסברים לציבור.
מר דניאל פדון, רפרנט בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר לוועדה כי משרד האוצר ומשרד הבריאות יגבשו מענים נוספים במסגרת דיוני התקציב הבא.
להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה:
הרפורמה בבריאות הנפש, שנועדה להעביר את מרכז הטיפול לקהילה, כדי לייצר מענים נגישים ומותאמים, למעשה נכשלה. בפועל התורים לאבחון ולקבלת טיפול ארוכים, והפגיעה ניכרת לא רק בחולים עצמם, אלא גם בכלכלה ובמשק הישראלי.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להכין תוכנית לאומית לבניית כוח אדם במערך בריאות הנפש.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפרסם את חוזר המנכ"ל לקיצור תורים לטיפול פסיכותרפי. וכן קוראת הוועדה לקבוע יעדים ומתודה למדידה. המשרד ידווח לוועדה על הפעולות שננקטו בנושא זה.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשרד המשפטים לפעול להסרת חסמים לחדשנות בטיפול.
הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמשרד הבריאות להעביר את התקציב בסך 20 מלש"ח להוספת 30 תקני מתמחים באופן מיידי.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי לפעול לקידום מיצוי הזכות לסל שיקום ולהסרת החסמים הביורוקרטיים.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמועצה להשכלה גבוהה לקדם פתרון למחסור במטפלים בחברה הערבית.
הוועדה קוראת למשרדי האוצר, הבריאות, החינוך והרווחה והביטחון החברתי לקדם את אישור התוכנית הלאומית לבריאות הנפש של ילדים ובני נוער.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ט' בסיוון התשפ"ב
8 ביוני 2022