חומר רקע
י"ג סיוון, תשפ"ב
12
ביוני2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
שלום,רב
:הנדון
עמדת
הסניגוריה הציבורית
באשר ל הצעת חוק העונשין (תיקון-
ביטול סעיף העלבת
,)עובד ציבור
התשפ"א-
2021
הסניגוריה הציבור ית סבורה כי הגיעה העת לבטל את העבירה של העלבת עובד ציבור ולמחוק אותה
מספר החוקים, ועל כן
תומכת בהצעת החוק שבנדון.
בתחילה יצוין כי הסניגוריה הציבורית ערה למהלכים המתגבשים בשנים האחרונות בכל הנוגע
לצמצום תחולת העבירה ואכיפתה, וזאת בעקבות הביקורת הציבורית שהופנתה כלפי העבירה
ו ,פסיקת בית המשפט העליון בנושא. עם זאת מהלכים מבורכים אלה עדיין אינם פותרים את
הקשיים המהותיים
הט מונים
ב עצם קיומה של
עבירה
זו. יתרה מכך, אין במהלכים אלה כדי
להתמודד עם ה אופן שבו העבירה מיושמת ונאכפת
בפועל
)(כפי שיפורט בהמשך.
עוד יצוין, כי גם המהלכים הנשקלים בימים אלה בצוות הבינמשרדי שהוקם בעניין דה-פליליזציה
ככל הנראה אינם הכתובת המתאימה לעניין. זאת, מכיוון שעל פניו מעשי ה"העלבה" ממילא אינם
מתאימים למסלול של אכיפה מנהלית, ובהקשר זה אף מתעורר החשש ל'הרחבת רשת' ולשימוש
.מופרז בהטלת קנסות
המהלך הראוי והנכון לטעמנו בהקשר הנוכחי יהיה לבטל
כליל את סעיף העבירה של הע לבת עובד
:ציבור, כפי שיוסבר להלן
1.
ה
עביר
ה של העלבת עובד ציבור
היא עבירה חריגה
וארכאית ש מקורה
הוא ככל הנראה בקודקס
הפלילי של נפוליאון משנת
1810
,ממנו חלחלה אל המשפט הישראל
י דרך המשפט העות'מאני
והמשפט המנדטורי.
במקביל, לעבירה יסודות גם במשפט המקובל, אשר הרחיב את האיסור
על בזיון
.המלך לכל זרועות השלטון ונושאי המשרות השלטוניות
,ואולם
במרבית מדינות
העולם בהן נהגה עבירה זו חל ברבות השנים צמצום משמעותי בתחולתה ,
עד למחיקתה
המלאה מספרי החוקים. למעשה, איסורים על העלב
ה
המכוונת לגורמי
שלטון מאפיינ
ים כיום
בעיקר מדינות
לא-
.דמוקרטיות
2
2.
,בישראל העבירה זכתה לביקורת רבה
בספרות המשפטית,
1
ועל שולחנה של הכנסת הונחו
הצעות חוק רבות,לביטולה מספר החוקים2
אך הן
לא הבשילו לדבר חקיקה.
,הצעות החוק
רובן ככולן, נימקו את הצורך בביטול העבירה בהתבסס על חשיבות חופ ש הביטוי וחופש
המחאה, וביקרו הן
את התפיסה ששמם הטוב של עובדי ציבור צריך להיות מוגן יות ר מאשר
שמם הטוב של שאר האזרחים ;
והן את התפיסה שההגנות הללו צריכות להיות דווקא במסגרת
חוק העונשין וסמכויות האכיפה הנגזרות ממנו.
3.
קושי נוסף
ב עבירת העלבת עובד הציבור
טמון ב
אופן שבו העבירה מיושמת בפועל ונאכפת על
ידי ה רשויות. בהקשר זה, במיוחד עולה תמונה מטרידה לפיה
העבירה פוגעת ב
עיקר ב אזרחים
,הנמנים עם השכבות החלשות ביותר של האוכלוסייה
בעקבות בי טויים שנאמרים במפגשי
שוטר-
אזרח או
בסיטואציות בהן המשטרה מפעילה כוח שלטוני כלפי האזרחים.
מדי שנה
מוגשים עשרות כתבי אישום בגין עבירה זו כעבירה 'בודדת' ועוד מאות כתבי אישום כעבירה
.''נלווית
ניסיונה המצטבר של הסניגוריה הציבורית מעלה כי בחלק הארי של
המקרים בהם
מוגשים כתבי אישום בגין עבירה זו 'כעבירה 'בודדת
מ
דובר
בדברים שנאמרו ,בלהט הרגע
ו לרוב
ביחס ל .קללות או גידופים
נגזרת
רחבה אף יותר
של אכיפת העבירה–
שלעיתים קרובות נעלמת מהעין הציבורית וכן מבתי
המשפט–
קיימת בכל הנוגע ל ,זימונים לחקירות עיכובים ו"מעצרי שטח" המבוצעים בגין
.עבירה זו
'המדובר במאות רבות תיקי חקירה שנפתחים בגין עבירה זו כעבירה 'בודדת ועוד
'אלפי תיקים כעבירה 'נלווית.
יש לזכור, בהקשר זה, כי עצם קיומה של העבירה מקים חשש
אינהרנטי לניצולה לרעה על ידי נציגי השלטון–
ובעיקר משטרת ישראל–
"אשר בכוחם "להניע
את גלגלי מנגנוני אכיפת החוק ולפתוח בחקירה גם מקום בו אין לכך הצדקה עניינית (כפי
שציינה מפורשות הנשיאה נאור בפסקה22
לפסק דינה
ב רע"פ5991/13
סגל נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום
2.11.2017
).)
4.
אכן, יש להכיר בערכים
ה חברתיים
ה חשובים שעניינם
הגנה על עובד הציבור מפני פגיעה
ביכולתו למלא את תפקידו כראוי ושמירה על תדמיתו של השירות הציבורי .עם זאת , חשוב
לזכור כי בידי המחוקק והרשויות אמצעים אחרים – אפילו בגדרי הדין הפלילי – כדי
להגן על
ערכים .אלו החקיקה הפלילית במדינת ישראל כוללת עבירות רבות נוספות, המאפשרות להגן
בצורה טובה על כבודם וזכויותיהם של עובדי ציבור מפני פגיעה שלא כדין (כגון הפרעה לעובד
ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנגדות למעצר, העבירות השונות שנקבעו בכל הנוגע
לביטויים גזעניים או
כאל ,ה העולים כדי הטרדה מינית ובמקרים המתאימים גם חוק איסור
)לשון הרע .
1 ר' למשל,
'פרופ מרים גור אריה, "המשפט הפלילי בפסיקת בית המשפט העליון בשנת תשע"א–
מגמה של הרחבת
,"האחריות הפלילית ושל החמרת הענישה
דין ודברים ז
93-59
'(תשע"ג); דברי פרופ מרדכי
קרמני
צר במסגרת רב-
שיח
בנושא
"גבולות הביקורת הלגיטימית על בית המשפט ורשויות האכיפה", אשר נערך בכנס השנתי של העמותה למשפט
ציבורי שהתקיים בין התאריכים25-27
בנובמבר1999
(פורסם בנבו); ראם שגב "העלבת עובד ציבור–
הערות על פסק
דין אונ גרפלד", פורסם
באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (
15.9.2008
.)
2
'ר
, בין היתר,
/פ2306/17
;)(הונחה על ידי ח"כ גדעון סער
/פ474/20
(הונחה'על ידי ח"כ זהבה גלאון ואח
); פ/
1699/15
;
/פ3754/15
(שתי
'ההצעות הונחו על שולחן הכנסת על ידי ח"כ יורי שטרן ואח)
/; פ1887/19
(הונחה על ידי חה"כ
אורית
.)סטרוק ודב חנין
3
ויודגש : עבירות אלו כמובן .)דרושות הוכחה מבחינת יסודותיהן (העובדתיים והנפשיים אמירות
וביטויים שאינם נופלים לגדרי אחת העבירות האחרות בספר החוקים–
הן אמירות וביטויים
שאין כל
הצדקה להפללתם.
5.
עבירת העלבת עובד ציבור ניצבת במתח גם ,עם עקרון החוקיות לפיו אין להטיל אחריות
פלילית על אדם בלא שיסודות העבירה נקבעו בחוק
(מפו
רש ובהיר )או על-פיו.
הניסיון
בשטח מראה כי גם לאחר פסיקתו המנחה ,של בית המשפט העליון אשר ביקשה לצמצם במידה
רבה את היקף התפרסותה של,העבירה3
ביטויים דומים
ש נאמרים בנסיבות דומות–
יכולים
להב.יא לעיתים לזיכוי ולעיתים להרשעה
,במילים אחרות
קיימת בעייתיות אינהרנטית
בעבירה זו מכיוון
ש במקרים רבים
האזרח אינו יודע את גבולות האסור והמותר.
6.
לבסוף, אנו מוצאים לנכון ל
התייחס ל
אחת ההצדקות ה
נוספות ה מועלות לעיתים לעבירת
העלבת עובד ציבור –
העלאת אמון הציבור בשירות הציבורי. בפועל, נראה כי עצם קיומה של
העבירה דווקא מזינה "מעגל קסמים "של אי-אמון בעקבות אכיפת העבירה כלפי האזרח.
אמון הציבור הכללי ברשויות אכיפת החוק גם נפגע מעצם עיסוק רשויות אכיפת החוק בעביר ות
שנתפסות שוליות, וביחס לביטויים שנתפסים כזוטות.
אשר על כן, הסניגוריה
הציבורית קוראת לחברי הוועדה לאשר את הצעת החוק
ולהביא
לביטולו
של
סעיף העלבת עובד ציבור –
.ויפה שעה אחת קודם
,בכבוד רב ובברכה
יגאל בלפור, עו"ד
ישי שרון, עו"ד
מנהל תחום בכיר (משפט)מינהלי
)מנהל תחום בכיר (חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית
3
,ר', בין היתר דנ"פ7383/08
אונגרפלד נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום11.7.2011
;)
רע"פ229/12
כהן נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום
16.10.2012
;)
רע"פ5991/13
סגל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום
2.11.2017
.)