חומר רקע

הועדההציבוריתלשינוימדיניות ביחסלפגיעה מיניתבתקופתהילדות חוו"ד לוועדת חוקה הנוגעת להצעת חוק חיסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב - 2022 חוו"ד זו מוגשת לוועדת חוקה ע"י מכון חרוב והוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות; מכון חרוב הוא הגוף המוביל בישראל, ומהמובילים בעולם, בהכשרה ובמחקר בתחום של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. מאז הוקם, בשנת 2007, פועל המכון להכשרת אנשי מקצוע, עובדי סמך מקצועיים, חוקרים, הורים וילדים, בכל הקשור למניעה, לאיתור, לטיפול ולשיקוםילדים נפגעי התעללות והזנחה. ובצד כל אלה – חידוש ובניית ידע מקצועי מתקדםוהפצתו בישראל ובעולם. ייחודו של המכון בפעילות הרב- תחומיתהמקיפה שהוא מקיים למען מטרה זו על כלל היבטיה – הרפואי, המשפטי, הנפשי, החינוכי והחברתי. פעילות המכון הלכה וגדלה עם השנים: גדל היקף שיתוף הפעולה עם אנשי מקצוע העוסקים בתחום בארץ ובעולם, וכן גדל דרמטית מספר הפעילויות וההכשרות שהמכון מקיים.ובכלל זה שיתופי פעולה עם מכוני מחקר מקבילים בחו"ל, ועם קבוצות אוכלוסייהשונות ומגוונות, לפני כחמש שנים, פתח המכון בהר הצופים בירושל ים מיזם חדשני ופורץ דרך, " קמפוס חרוב לילדים" . הקמפוס מהווה מודל ראשון מסוגו בארץ ובעולם, ופועלים בו, תחת קורת גג אחת, שמונה ארגוניםהמעניקים שירות לילדים בסיכון ולבני משפחותיהם. כך שלמעשה יל ד המגיע לקמפוס מקבל את מעטפת השיר ותים להם הוא זקוק בעקבות הפגיעה, במישור הרגשי, הרפואי, ההגנתי והמשפטי. לפני כשנתיים, מכון חרוב יחדעם פרופ' כרמית כץ מאוניברסיטת תל אביב, הקים את הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות. הוועדה הציבורית הוקמה במטרה לפעול למען יצירת שינוי במדיניות ובש ירותים המיועדים לילדים אשר נפגעו מינית בילדותם. במהלך עבודתה, שמעה הוועדה עדויות של למעלה מ- 500 בגירים שעברופגיעה מינית בילדות, במטרה ללמוד מניסיונם הכואבעל השינויים הנחוצים במערכות השונות. בדצמבר 2021 פרסמה הוועדה הציבורית את מסקנותיה בדו"ח מקיף. אנו במכון חרוב ובוועדה הציבורית, עוקבים אחרי הדיונים בוועדה , ומברכים על התיקון החשוב והנחוץ ועל עצם ההחלטה להקדיש הסדריםייחודיים לקטינים. עמדתנו העקרונית הנה כי יש להעניק חסיון מוחלט על חומרי טיפול של קטינים, למצער – לאמץ לגבי חומרי טיפול של קטינים מבחנים מחמיר ים ביותר טרם הסרת יחהסיון. הועדההציבוריתלשינוימדיניות ביחסלפגיעה מיניתבתקופתהילדות למרבה הצער עולה, כי על פיהמוצע, יוחל על קטינים אותו מבחן ויתבצע אותו איזון אינטרסים המוחל ביחס לבגירים, למרות ההבדל המהותי בין שתי הקבוצות – הן ביחס ל"קלות"היחסית שבו נוצר חומר טיפולי בעניינו של קטין נפגע, העדר השליטה של הקטין על עצם הגשת התלונה ויצירת חומרי הטיפול וההשלכות הקשות של עצם האיום בחשיפת החומרים על סיכויי השיקום של קטינים נפגעים. אומנם הוכנס בהצעת החוק השיקול של "טובת הילד ושיקומו" אך לטעמנו אין בכך די. עיון בנוסח הממשלתי שנדון בוועדה מעלה כי הוצע כי רק במקרים בהם החוקר (בהתייעצותעם עו"ס לחוק נוער) יסבור כי יש ניגוד עניינים ביןהקטין לבין הוריו, ההכרעה תועבר לפתחו של בית המשפט, וכי בית המשפט יוכל להורות על מינוי מייצג עצמאילקטין (עו"ד או אפוטרופוס לדין) רק במקרים בהם עו"ס לחוק נוער ממליץ על כך. נבקש להביע עמדתנו המקצועית, המבוססת על ניסיון מצטבר בעבודת המכון וכן על המלצות הוועדה הציבורית כי במקרים של פגיעה בתוך המשפחה (גם משפחה מורחבת) נכון כי לקטין יהיה מייצג עצמאי, אשר יאפשר לקטין "מרחב" בתוךמערכת הלחציםהקשה בה הוא נמצא ולעיתים נמצאים גם הוריו . המייצג יוכל לזקק את האינטרסים המיוחדים לקטין, ולגבש אותן ל ט יעונים ועמדות משפטיות. מדובר למעשה באוכלוסיית הקטינים הפגיעה ביותר, אשר האפוטרופוסים הטבעיים לרוב אינם מייצגים נאמנה את האינטרסים שלהם. כן, מבלי להפחית במאום מעבודתו החשובה של העו"ס, אין בכך כדי ליתר ייצוג מש פטי עצמיא שכן מדובר בסופ ו של יום בדיון המתקיים בבית משפט ונוגע באופן ישיר לפרטיותו ולגורלושל הקטין. הבגירים שהופיעו בני הוועדה הציבורי ת דיברו רבות על תחוש ת ניגוד אינטרסים של העו"ס אשר לעיתים תכופות ממולכד בין אינטרסים של ההורים ל בין האינטרסים של הקטין הנ פגע. לפיכך מצאנו לנכון להמליץ כי לפחות במקרים של פגיעה בתוך המשפחה, ימונה לקטין ייצוג נפרד. אנו סבוריםכי בכך תתממש באופן המלא ביותר הזכות של הילדים להשמיע את קולם, זכות המעוגנת באמנת האו"ם בדברזכויות הילד. בברכה ובכבוד רב, פרופ' אשר בן אריה, מנכ"ל מכון חרוב השופטת (בדימוס) נאוה בן אור, יו"ר הוועדה הציבורית פרופ' כרמית כץ, מקימת ומנהלת הוועדה הציבורית וחברי הוועדה הציבורית