חומר רקע

ש נ ת ו ן החברה החרדית בישראל 2 0 2 1 לי כהנר | גלעד מלאך שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לי כהנר | גלעד מלאך StatisticalReportonUltra-OrthodoxSocietyinIsrael2021 LeeCahaner I GiladMalach עריכתהטקסט:תמר שקד עיצובהסדרה:סטפניורותיעיצוב ביצועגרפי:אירית נחום הדפסה:גרפוספרינט,ירושלים רכזתהמערכת:יעל בכר איןלשכפל,להעתיק,לצלם,להקליט,לתרגם,לאחסןבמאגרידע,לשדראולקלוטבכלדרךאואמצעיאלקטרוני, אופטיאומכניאואחר—כלחלקשהואמהחומרבספרזה.שימושמסחרימכלסוגשהואבחומרהכלולבספרזה אסורבהחלטאלאברשותמפורשתבכתבמהמו"ל. מסת”ב 978-965-519-382-4 © כלהזכויותשמורותלמכוןהישראלילדמוקרטיה (ע"ר), תשפ"ב2021/ Copyright©2021byTheIsraelDemocracyInstitute(RA) המכון הישראלי לדמוקרטיה רח' פינסקר 4, ת"ד 4702, ירושלים 9104602 טל:' 02-5300888 אתר האינטרנט: www.idi.org.il להזמנת ספרים: החנות המקוונת: www.idi.org.il/books דוא"ל: [email protected] טל:' 02-5300800 כלפרסומיהמכוןהישראלילדמוקרטיהניתניםלהורדהחינם,במלואםאובחלקם,מאתרהאינטרנט. המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א־מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים. לצורך מימוש יעדים אלו חוקרי המכון שוקדים על מחקרים המניחים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה הישראלית. בעקבותיהם מגובשות המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של תרבות דמוקרטית נכונה לחברה הישראלית ולמגוון הזהויות שבה. המכון שם לו למטרה לקדם בישראל שיח ציבורי מבוסס ידע בנושאים שעל סדר היום הלאומי, ליזום רפורמות מבניות, פוליטיות וכלכליות ולשמש גוף מייעץ למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב. המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא זוכה פרס ישראל לשנת תשס"ט על מפעל חיים — תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. מחקר זה רואה אור הודות לתרומתן הנדיבה של קרן דיאן וגילפורד גלזר, קרן ראסל ברי וקרן רוזלינד וארתור גילברט. This study was made possible by the generous support of The Diane and Guilford GlazerFoundation,TheRussellBerrieFoundationandTheRosalindeandArthurGilbert Foundation. תוכן העניינים דברי הקדמה 9 פרק א: אוכלוסייה 11 11 א1.. גודל האוכלוסייה 12 א2.. גיל האוכלוסייה 13 א3.. פריון 15 א4.. תחזית אוכלוסייה 16 א5.. מצב משפחתי 17 א6.. התפרוׂשת הגאוגרפית של המגזר החרדי לוחות אוכלוסייה 20 לוח א:1/ אומדני אוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל, אומדן 2009, אומדן 2015 20 ותחזית 2065–2021 לוח א:2/ שיעור פריון כולל אצל נשים יהודיות, לפי הגדרה עצמית על הרצף 22 חרדי–חילוני, 2019–1979 23 לוח א3/: האוכלוסייה החרדית ביישובים עם מעל 1,500 תושבים חרדים, 2019 25 המקורות לפרק א — אוכלוסייה פרק ב: חינוך 26 27 ב1. תלמידים (לפי פיקוח). 28 ב2.. בחינות בגרות 31 ב3.. תלמידי ישיבות ואברכים 32 ב4.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה ב5.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה: מסגרות לימוד וגיל — 34 תמונת מצב ומגמות ב6.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה: תחומי לימוד ונשירה — 35 תמונת מצב ומגמות 37 ב7.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים בהכשרה טכנולוגית לוחות חינוך 39 לוח ב:1/ תלמידי החינוך היסודי והעל־יסודי, לפי מגדר, פיקוח ודרג חינוך, 39 תש"ף )2019/20( 40 לוח ב:2/ תלמידי ישיבות ואברכים, לפי מוסד, 2020-2012 לוח ב:3/ סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, 40 לפי סוג מוסד וקבוצת אוכלוסייה, 2019/20-2009/10 43 המקורות לפרק ב — חינוך פרקג:רמת חיים 44 44 ג1.. תחולת עוני 47 ג2.. הכנסה חודשית והוצאה חודשית למשק בית חרדי 49 ג3.. בעלות על דירה 50 ג4.. מחזיקים ברישיון נהיגה 51 ג5.. זמינות רכב לוחות רמת חיים 53 לוח ג:1/ תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים לאחר תשלומי העברה ומיסים, 53 לפי קבוצת אוכלוסייה, 2019-2003 לוח ג:2/ הכנסה והוצאה חודשית לתצרוכת למשקי בית יהודיים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 54 2018 56 המקורות לפרק ג — רמת חיים פרק ד: תעסוקה 57 57 ד1.. שיעורי תעסוקה 59 ד2.. הכנסה חודשית 61 ד3.. תעסוקה, לפי משלח יד לוחות תעסוקה 65 65 לוח ד:1/ תעסוקה בקרב בני 64–25 לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר,, 2020–1995 לוח ד:2/ הכנסה ממוצעת מעבודה שכירה, בני 64–25 סך הכול ישראל וחרדים,, 66 בחלוקה למגדר, 2018–2000 לוח ד:3/ מועסקים תושבי ישראל, לפי קבוצת אוכלוסייה, ענף כלכלי ומגדר, 68 .2020 70 המקורות לפרק ד — תעסוקה פרק ה: אורחות חיים 71 72 ה1.. שירות צבאי ואזרחי 73 ה2.. שימוש במחשב 74 ה3.. שימוש באינטרנט 75 ה4.. חופשה בארץ ובחו”ל 77 ה5.. התנדבות 77 ה6.. תרומה כספית 78 ה7.. בחירות לכנסת לוחות אורחות חיים 85 לוח ה:1/ משתמשים באינטרנט מקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 85 2020-2008 לוח ה:2/ יוצאים לחופשה בחו"ל ובישראל מקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 86 2020-2003 87 המקורות לפרק ה — אורחות חיים פרק ו: האינטרנט והעולם הדיגיטלי 88 88 ו1.. שימוש במחשב ובאינטרנט 91 ו2.. מיומנויות דיגיטליות 92 ו3.. בטיחות ברשת 94 ו4.. עמדות כלפי טכנולוגיה והשפעת הטכנולוגיה סיכום 96 צוותהמחקר 98 דברי הקדמה "שנתון החברה החרדית בישראל" מבקש להציג תמונת מצב כוללת של החברה החרדית בימים אלו ולתת מידע ורקע על המגזר החרדי, ששיעורו מאוכלוסיית המדינה בשנת 2021 הוא 13%. חמשת השנתונים הראשונים (שראו אור בשנים 2020-2016) יצרו מהפכה בחקר החברה החרדית בישראל. לראשונה כונסו יחדיו שלל נתונים על הדמוגרפיה החרדית, דפוסי הבחירות לכנסת של קבוצה זו, מערכת החינוך שלה, דפוסי התעסוקה, היקף העוני, רמת החיים ואורחות החיים שלה. הלוחות והתרשימים בשנתונים מציגים, בצד נתוני עבר, את הנתונים העדכניים ביותר — כדי שיהיה אפשר להבין את המצב הקיים ובה בעת ללמוד על מגמות השינוי לאורך זמן. כתוצאה מכך שנתון החברה החרדית הפך למקור מידע מרכזי עבור מעצבי מדיניות, חוקרים ואנשי תקשורת, אך גם עבור גורמים מתוך החברה החרדית. השנתון השישי שלפניכם הוא אפוא כבר חלק ממסורת שבכוונתנו להמשיך בה בשנים הבאות. שנתון זה, כקודמיו, מציג עובדות ומפרש אותן ללא משוא פנים לתועלת המשתמשים בו. המעיין בו יכול לקבל תמונה מקיפה ועדכנית של החברה החרדית בישראל בשנת 2021, ובכלל זה המגמות והתהליכים המתרחשים בה. בכל אחד מששת פרקי השנתון התמקדנו בנושאים שנראו לנו החשובים ביותר לכלל העוסקים בחברה החרדית. כדי למקד את המבט מצד אחד וכדי לספק את התמונה המלאה בתחומים חשובים מצד שני, שיבצנו בכל פרק תרשימים גדושי מידע ונתונים וכן לוחות בסוף כל פרק. באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה מוצגים הלוחות המלאים של כל הנושאים המופיעים בשנתון, לוחות רבים נוספים לתועלת החוקרים בתחום וכן הסבר מתודולוגי והגדרות של כל הנושאים בשנתון. שנתון זה רואה אור בסופן של שנתיים שבהן מגפת הקורונה הכתה בעולם, בישראל וכמובן גם במגזר החרדי. בתוך הפרקים נבחנו אפוא היבטים הקשורים בהשלכות של המגפה על היקף ההשכלה הגבוהה והתעסוקה במגזר ובהשפעות שלה על היקף ואופי השימוש באינטרנט. כמו בכל שנתון גם השנה נוסף פרק חדש (פרק ו). בשנתון זה עוסק הפרק, המבוסס על הנושא המתחלף בסקר החברתי של הלמ"ס, באינטרנט ובעולם הדיגיטלי. הפרק מציג את ההשפעות של הטכנולוגיה על איכות החיים של האוכלוסייה החרדית, על מערכות היחסים האנושיות ועל המרקם הכלכלי־חברתי. בפרק נידונים הנושאים האלה: שימוש במחשב ובאינטרנט, מיומנויות דיגיטליות, בטיחות ברשת, עמדות כלפי טכנולוגיה והממשק בין העולם הממשי לעולם הדיגיטלי והווירטואלי. השנתון הוא תוצר של התוכנית "חרדים בישראל" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעיקר עיסוקה הוא חקר המגמות בחברה החרדית ועיצוב מדיניות ציבורית של שילוב החרדים דברי הקדמה 9 בחברה הישראלית. אנו מקווים כי הצלחנו גם הפעם להעלות שאלות חדשות על החברה החרדית בישראל ואף לתת להן מענה מקיף. ד"ר לי כהנר | ד"ר גלעד מלאך עורכי השנתון המכון הישראלי לדמוקרטיה דצמבר 2021 10 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 פרקא אוכלוסייה לאוכלוסייה החרדית קצב הגידול המהיר ביותר במדינות המפותחות, ומכאן שגם בישראל. הגורמים לקצב הגידול המיוחד הזה הם שיעורי פריון גבוהים ותנאי רפואה ומחיה מודרניים. גיל הנישואים הצעיר בחברה זו ומספר הילדים הגדול במשפחה תורמים גם הם לגידול המהיר — בקצב של כ־4% בשנה. אחת התוצאות היא שהאוכלוסייה החרדית הישראלית היא צעירה מאוד — מחצית מאנשיה הם בני פחות מ־16. ניתוח הדפוסים של התא המשפחתי החרדי בעשור האחרון מראה על התייצבות בשיעורי הפריון ברמה של כ־6.6 ילדים לאישה ועל עלייה קלה בגיל הבאת הילדים לעולם. גידולה הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית משפיע גם על מעמדה — הכלכלי, החברתי והפוליטי — ולכן הוא מושך אליו תשומת לב ציבורית, תקשורתית ופוליטית. על פי ההערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), האוכלוסייה החרדית בישראל מונה בשנת 2021 כ־1,226,000 נפש, שהם 12.9% מכלל האוכלוסייה, והיא צפויה להגיע ל־16% מכלל האוכלוסייה בשנת .2030 א1.. גודל האוכלוסייה לפי אומדן הלמ"ס, בסוף שנת 2021 האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כאמור כ־1,226,000 נפש (לעומת כ־750,000 ב־.)2009 קצב הגידול הטבעי השנתי של האוכלוסייה החרדית מהיר — 4.2% לשנה מאז 2009, לעומת 1.9% של כלל האוכלוסייה ו־1.4% של האוכלוסייה היהודית הכללית. גידול מהיר זה נובע משילוב של שיעור פריון גבוה וגיל צעיר של נישואים ולידה, שניהם מאפיינים את האוכלוסייה החרדית. חלקה גדל מ־10% ב־2009 ל־12.9% ב־2021, למעלה משמינית מכלל האוכלוסייה בישראל. שיעור החרדים מכלל היהודים והאחרים עלה באותן שנים מ־12.5% ל־16.5%. אם מגמות הגידול הללו יימשכו, האוכלוסייה החרדית תכפיל את גודלה מדי 16 שנים. לשם השוואה — כלל האוכלוסייה הישראלית צפויה להכפיל את גודלה מדי 37 שנים, והאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית — מדי 50 שנים. ואולם למרות התחזית יש סבירות גבוהה שהעתיד צופן האטה בקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית בעקבות ירידה בשיעורי הפריון ועלייה בגיל הנישואים. פרק א: אוכלוסייה 11 תרשים א1/ אוכלוסיית ישראל, לפי קבוצת אוכלוסייה, ,2009 2015 ו־2021 במספרים מוחלטים וב־)%( חרדים יהודים ואחרים לא־חרדים ערבים 750 5,267 1,536 2009 )10%( )70%( )20%( 948 5,758 1,758 2015 )68%( )11%( )21%( 1,226 6,249 1,996 2021 )13%( )66%( )21%( 0 20 40 60 80 100 א2.. גיל האוכלוסייה שיעור הצעירים בגילים 19-0 באוכלוסייה החרדית הוא 58%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית. משמע, האוכלוסייה החרדית צעירה בהרבה מן האוכלוסייה היהודית הלא־ חרדית. הגיל החציוני בה הוא 16, לעומת 35 באוכלוסייה היהודית הכללית. ביטוי למבנה הגילים הצעיר של האוכלוסייה החרדית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הכללית ניתן לראות בבירור גם בפירמידת הגילים. 12 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 תרשים א2/ מבנה הגילים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2021 ב־)%( חרדים 95+ יהודים לא־חרדים 90-94 85-89 80-84 75-79 70-74 65-69 60-64 55-59 50-54 45-49 40-44 35-39 30-34 25-29 20-24 15-19 10-14 5-9 0-4 20.0 15.0 10.0 5.0 0 5.0 10.0 15.0 20.0 א3.. פריון תמונת מצב בשנים 2019-2017 היה שיעור הפריון הממוצע של נשים חרדיות 6.6 ילדים לאישה. השיעור הממוצע בעולם המערבי הוא פחות מ־2 ילדים בממוצע לאישה, והשיעור הממוצע של נשים יהודיות בישראל הוא 3.2 ילדים לאישה. כאשר בוחנים את שיעורי הפריון בחלוקה לפי הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני, מתברר שאצל הנשים היהודיות שיעור הפריון הוא 4.3 ילדים לאישה דתית; 3.0 ילדים לאישה מסורתית־דתית; 2.4 ילדים לאישה מסורתית־חילונית; ו־2.1 ילדים לאישה חילונית. בישראל יש אפוא קשר ישיר בין רמת הדתיּות על פי הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני של האישה לבין מספר הילדים שהיא יולדת במהלך חייה. פרק א: אוכלוסייה 13 מגמות1 בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 עמד שיעור הפריון לאישה חרדית על 6 ילדים; מאמצע שנות ה־80 עד סוף שנות ה־90 הוא עמד על ממוצע של כ־7 ילדים לאישה; השיא היה 7.4 ילדים בממוצע בשנים 2004-1998. בשנת 2004 החלה ירידה בשיעור הפריון של נשים חרדיות, והוא התייצב על ממוצע של 6.6 לאישה בשנים .2019-2007 נעיר כי מאז השנים 2003-2001 נרשמת עלייה בשיעור הפריון של נשים יהודיות לא־חרדיות בכל הקבוצות בפילוח לפי הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני: מ־1.8 ילדים בממוצע לאישה חילונית ל־2.1 מ־2.1; לאישה מסורתית־חילונית ל־2.4 מ־2.6; לאישה מסורתית־דתית ל־3.0 ומ־3.9; ילדים בממוצע לאישה דתית ל־.4.3 במרוצת השנים ניכרת אצל הנשים החרדיות בגילים 24-20 ירידה במספר הלידות, כנראה בגלל העלייה בגיל הנישואים. לפיכך בשנים 2005-2003 היה יחס הלידות בגילים אלו 333 ל־1,000, ואילו בשנים 2019-2017 הוא ירד ל־299 ל־1,000. כך, באותן שנים גם הייתה ירידה בשיעור הלידות ל־1,000 בגילים 29–25 — מ־392 ל־335. דחיית גיל ההולדה תביא למיתון בקצב הגידול של החברה החרדית. תרשים א3/ שיעור הפריון הכולל אצל נשים יהודיות, לפי הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני, 2019–2017 ממוצע)( 8 7 6.6 6 5 4.3 4 3.2 3.0 3 2.4 2.1 2 1 0 סך כל מסורתיות מסורתיות דתיות לא־דתיות/ חרדיות היהודיות לא כל כך דתיות חילוניות דתיות 1 נתוני העבר בשנתון זה שונים במעט מנתונים שהבאנו בשנתונים קודמים בשל עדכון שנערך בנתוני הלמ"ס. 14 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 א4.. תחזית אוכלוסייה בשנת 2021 שיעורה של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא 12.9% מכלל האוכלוסייה. קצב הגידול המהיר שלה מסביר את הצפי לעלייה בחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בטווח הבינוני והארוך. על פי התחזיות העדכניות של הלמ"ס (מ־2017), האוכלוסייה בישראל, ובייחוד האוכלוסייה החרדית, צפויה לגדול בקצב מהיר מן התחזיות שניתנו בעבר. על פי התחזיות לטווח הבינוני (עד 15 שנה), שיעורה של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה ב־2030 צפוי להיות כ־16%; באותה שנה יהיה מספר החרדים מתחת לגיל 20 כמיליון נפש, ושיעורם מכלל שכבת הגיל הזאת יהיה 25%. שיעור החרדים בגילאי העבודה העיקריים 64-25() יהיה 11%. הצפי הוא שבשנת 2033 תמנה האוכלוסייה החרדית כולה 2 מיליון נפש, מתוך 11.7 מיליון נפש הצפויים לחיות בישראל בשנה זו. על פי התחזיות לטווח הארוך, שמהימנותן חלשה יחסית לתחזיות לטווח הקצר, ב־2043 צפויה האוכלוסייה החרדית לעבור את האוכלוסייה הערבית מבחינת מספר הנפשות. ב־2045 צפוי שיעור האוכלוסייה החרדית להיות כ־22% מכלל האוכלוסייה וכ־28% מהאוכלוסייה היהודית, וב־2065 הוא צפוי להיות כ־32% מכלל האוכלוסייה וכ־40% מן האוכלוסייה היהודית. תרשים א4/ תחזית אוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2061-2021 במספרים מוחלטים)( חרדים יהודים לא־חרדים ערבים 12,000,000 10,000,000 9,417,302 7,863,560 8,000,000 6,249,234 5,637,379 6,000,000 4,000,000 2,857,641 3,686,868 1,996,178 2,000,000 2,732,074 1,226,261 0 2021 2026 2031 2036 2041 2046 2051 2056 2061 פרק א: אוכלוסייה 15 א5.. מצבמשפחתי תמונת מצב בשנים2020-2019היו86%מהגבריםוהנשיםהחרדיםבגילים+20נשואים,שיעורגבוהבהרבה משיעור הנשואים בחברה היהודית הלא־חרדית 61%(). פערים אלו מוסברים בגיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית, שבגללו שיעור הרווקים באוכלוסייה זו 10%() קטן משיעור הרווקים באוכלוסייה היהודית הכללית 23%(). הפער קשור גם בשיעור הנמוך של גרושים ואלמנים באוכלוסייה החרדית 4%() לעומת עמיתיהם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית .)16%( מגמות לאורך השנים ניכרת יציבות בשיעור הרווקים, הגרושים והאלמנים באוכלוסייה החרדית, ושיעורם עמד על 15% בשנת 2003 וגם בשנת 2020. באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית חלה עלייה קלה בשיעור זה: מ־37% ב־2003 ל־39% ב־.2020 תרשים א5/ מצב משפחתי של בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020-2019 ב־)%( נשואים חיים בנפרד, גרושים או אלמנים רווקים סך הכול ישראל 64 14 23 חרדים 86 4 10 61 16 23 יהודים לא־חרדים 0 20 40 60 80 100 16 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 א6.. התפרוׂשת הגאוגרפית של המגזר החרדי שתי "ערי הבירה" של האוכלוסייה החרדית הן ירושלים ובני ברק. בערים אלו התגוררה עד שנות ה־90 של המאה ה־20 מרבית האוכלוסייה החרדית, וגם כיום (נתוני 2019) מתגוררים בהן 43.2% מאוכלוסייה זו. ירושלים ניצבת בראש עם 26.4% מן האוכלוסייה החרדית, ובני ברק שנייה לה עם 16.8%. עוד קבוצה של יישובים שאוכלוסייה חרדית גרה בהם היא ערי הפרוור החרדיות, ובהן מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. ערים אלו הוקמו בשנות ה־90 של המאה ה־20, והן חרדיות ברובן המוחלט. ניתן להוסיף לקבוצה זו גם את בית שמש, שלצידה הוקמה רמת בית שמש ורוב מוחלט בקרב תושביה היום הם חרדים. בארבע הערים הללו גרים 23.6% מן האוכלוסייה החרדית (בית שמש — 7.8%, מודיעין עילית — 6.7%, ביתר עילית — 5.2% ואלעד — 3.9%). קבוצה שלישית של ריכוזי חרדים היא בערים גדולות, שבהן יש התיישבות חרדית ותיקה שהתחזקה לעיתים בשל גלי הגירה של צעירים חרדים. בערים אלו מתגוררת 12.6% מן האוכלוסייה החרדית (אשדוד — 5.1%, פתח תקווה — 2.1%, חיפה — ,1.6% רחובות — 1.5%, נתניה — 1.4% ותל אביב — 0.9%). בשלושה סוגי ריכוזים אלו, המורכבים מ־12 ערים, חיה 79.4% מן האוכלוסייה החרדית בישראל. ניתן לחלק את היישובים שהחרדים בישראל גרים בהם ליישובים שהרוב המוחלט בהם חרדים, או שעשויים להגיע לרוב כזה בעתיד הקרוב; ליישובים שהחרדים הם מיעוט ניכר בהם; וליישובים ששיעור החרדים בהם נמוך משיעור החרדים באוכלוסייה היהודית .)16%( 35.2% מן החרדים חיים ביישובים שמתגוררת בהם כמעט רק אוכלוסייה חרדית 80%( מן האוכלוסייה ומעלה). ביישובים אלו נכללים בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד, רכסים, עמנואל, קרית יערים, תפרח, כפר חב"ד ובית חלקיה. 37.2% מן החרדים חיים ביישובים שגודלה של האוכלוסייה החרדית בהם הוא בין מחצית מן האוכלוסייה לרוב האוכלוסייה. ביישובים אלו נכללים ירושלים, בית שמש, צפת, גבעת זאב, כוכב יעקב ויבנאל. כללנו את ירושלים (וגבעת זאב) בקבוצה זו משום שהחרדים בה הם 53% מן האוכלוסייה היהודית. קרוב אפוא לשלושה רבעים מן החרדים 72.4%( גרים ביישובים שהם רוב האוכלוסייה בהם.) 10.4% מן החרדים גרים ביישובים שהאוכלוסייה החרדית בהם היא בין 16% (שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית) ל־50% מן האוכלוסייה. ערים בולטות בקבוצה זו הן: אשדוד, נתיבות, צפת, קרית גת, אופקים, טבריה וערד. הקבוצה האחרונה, ששיעורה עומד על 17.5% מן האוכלוסייה החרדית, גרה ביישובים שחלקה של האוכלוסייה החרדית בהם קטן מ־16%. ערים בולטות בקבוצה זו הן: פתח תקווה, נתניה, חיפה, תל אביב, רחובות, חולון, באר שבע ואשקלון. החלוקה בין הקבוצות מראה שכ־72% מן החרדים גרים ביישובים חרדיים או בעלי רוב חרדי וכ־28% חיים ביישובים מעורבים. פרק א: אוכלוסייה 17 מפה א1.1/ ריכוזי האוכלוסייה החרדית בישראל !( צפת ( מספר תושבים חרדים חיפה ! מעל 10,000 !( ! !( רכסים מעל 40,000 ! מעל 150,000 !( נתניה !( בני ברק !( פתח תקו ה ו ! !( - תל אביב יפו ( אלעד !( מודיעין ע ילית !( רחובות ( !( !( ( אשדוד ירושלים !( !( בית שמש ביתר עילית !( נתיבות ( 18 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מפה א2.1/ יישובים שלמעלה מ־40% מתושביהם חרדים חרדים יהודים לא־חרדים צפת מספר תושבים חרדים 10,000-1,500 יבנאל רכסים 40,000-10,000 100,000 ומעלה עמנואל בני ברק אלעד כפר חב"ד מודיעין ע ילית כוכב יעק ב גבעת זאב ( קרי ת יערים ירושלים בית שמש ביתר עילית נתיבות תפרח ( פרק א: אוכלוסייה 19 לוחות אוכלוסייה לוח א1/ אומדני אוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל, אומדן 2009, אומדן 2015 ותחזית 2065–2021 שנים גיל סך הכול % מזה: יהודים ואחרים ישראל סך הכול % חרדים % יהודים % לא־חרדים ואחרים סך הכול 7,552,100 100 6,016,500 100 750,000 100 5,266,500 100 19-0 2,704,800 35.8 1,965,300 32.7 441,600 58.9 1,523,700 28.9 2009 44-20 2,632,500 34.9 2,092,800 34.8 219,200 29.2 1,873,600 35.6 64-45 1,473,300 19.5 1,276,500 21.2 73,400 9.8 1,203,100 22.8 65+ 741,500 9.8 681,900 11.3 15,800 2.1 666,100 12.6 סך הכול 8,463,427 100 6,705,623 100 948,019 100 5,757,604 100 19-0 3,054,109 36 2,263,821 34 548,500 58 1,715,321 30 2015 44-20 2,870,377 34 2,242,998 33 283,313 30 1,959,684 34 64-45 1,599,998 19 1,337,409 20 89,612 9 1,247,796 22 65+ 938,942 11 861,395 13 26,593 3 834,802 14 סך הכול 9,471,673 100 7,475,495 100 1,226,261 100 6,249,234 100 19-0 3,445,483 36 2,619,567 35 705,726 58 1,913,841 31 2021 44-20 3,075,217 32 2,344,202 31 365,201 30 1,979,001 32 64-45 1,789,722 19 1,456,582 19 113,027 9 1,343,555 21 65+ 1,161,252 12 1,055,144 14 42,307 3 1,012,837 16 סך הכול 11,326,296 100 8,894,257 100 1,856,344 100 7,037,913 100 19-0 4,098,463 36 3,172,291 36 1,066,538 57 2,105,753 30 2031 44-20 3,564,886 31 2,660,285 30 547,742 30 2,112,544 30 64-45 2,151,085 19 1,739,448 20 165,689 9 1,573,759 22 65+ 1,511,861 13 1,322,232 15 76,375 4 1,245,857 18 20 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 שנים גיל סך הכול % מזה: יהודים ואחרים ישראל סך הכול % חרדים % יהודים % לא־חרדים ואחרים סך הכול 13,453,276 100 10,595,635 100 2,732,074 100 7,863,560 100 19-0 4,801,998 36 3,789,556 36 1,536,594 56 2,252,962 29 2041 44-20 4,293,649 32 3,269,287 31 820,015 30 2,449,272 31 64-45 2,414,846 18 1,893,242 18 257,373 9 1,635,869 21 65+ 1,942,783 14 1,643,549 16 118,092 4 1,525,457 19 סך הכול 15,936,656 100 12,661,096 100 3,961,723 100 8,699,373 100 19-0 5,707,264 36 4,652,728 37 2,164,179 55 2,488,550 29 2051 44-20 5,084,121 32 3,955,812 31 1,221,255 31 2,734,557 31 64-45 2,746,135 17 2,055,346 16 396,352 10 1,658,995 19 65+ 2,399,136 15 1,997,209 16 179,937 5 1,817,271 21 סך הכול 18,741,549 100 15,054,681 100 5,637,379 100 9,417,302 100 19-0 6,708,510 36 5,600,302 37 3,001,800 53 2,598,502 28 2061 44-20 5,906,059 32 4,667,068 31 1,778,660 32 2,888,408 31 64-45 3,281,991 18 2,496,839 17 575,196 10 1,921,643 20 65+ 2,844,989 15 2,290,471 15 281,722 5 2,008,749 21 סך הכול 19,954,018 100 16,112,855 100 6,447,638 100 9,665,218 100 19-0 7,108,694 36 5,985,205 37 3,386,708 53 2,598,497 27 2065 44-20 6,273,992 31 5,002,306 31 2,045,927 32 2,956,379 31 64-45 3,528,012 18 2,718,210 17 678,945 32 2,039,265 21 65+ 3,043,320 15 2,407,135 15 336,058 5 2,071,077 21 מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פרק א: אוכלוסייה 21 לוח א2/ שיעור פריון כולל אצל נשים יהודיות, לפי הגדרה עצמית על הרצף חרדי–חילוני, 2019–1979 ממוצעים סך כול מידת דתיות תלת־שנתיים היהודיות חרדיות דתיות מסורתיות מסורתיות לא־דתיות/ דתיות לא כל כך חילוניות דתיות 1981-1979 2.8 6.0 3.8 3.3 2.5 2.2 1983-1981 2.9 6.2 3.6 3.2 2.5 2.3 1985-1983 2.9 6.5 3.8 3.2 2.6 2.2 1987-1985 3.0 6.8 4.2 3.2 2.6 2.1 1989-1987 2.9 7.1 3.9 3.1 2.5 2.0 1991-1989 2.8 7.0 3.9 3.0 2.5 1.8 1993-1991 2.6 7.1 3.8 2.8 2.3 1.8 1995-1993 2.7 7.0 3.9 2.8 2.3 1.8 1997-1995 2.6 6.7 3.7 2.8 2.2 1.9 1999-1997 2.7 7.0 3.7 2.6 2.2 1.9 2001-1999 2.7 7.3 3.8 2.6 2.2 1.9 2003-2001 2.7 7.3 3.9 2.6 2.1 1.8 2005-2003 2.8 7.4 4.2 2.5 2.1 1.9 2007-2005 2.8 6.9 4.2 2.5 2.2 2.0 2009-2007 2.9 6.6 4.2 2.5 2.3 2.1 2011-2009 3.0 6.6 4.2 2.8 2.4 2.1 2013-2011 3.1 6.6 4.3 2.9 2.5 2.1 2015-2013 3.2 6.6 4.2 2.9 2.6 2.2 2017-2015 3.3 6.5 4.4 3.0 2.6 2.2 2019-2017 3.2 6.6 4.3 3.0 2.4 2.1 מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 22 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לוח א3/ האוכלוסייה החרדית ביישובים עם מעל 1,500 תושבים חרדים*, 2019 אוכלוסייה שיעור שיעור שיעור מכלל חרדית החרדים החרדים החרדים ביישוב ביישוב מהאוכלוסייה בישראל היהודית ירושלים 297,335 32 53 26.4 בני ברק 189,312 93 93 16.8 בית שמש 87,730 70 71 7.8 מודיעין עילית 75,746 99 99 6.7 ביתר עילית 58,211 98 98 5.2 אשדוד 57,491 25 28 5.1 אלעד 43,963 90 90 3.9 פתח תקווה 23,141 9 10 2.1 חיפה 17,898 6 8 1.6 צפת 17,701 49 52 1.6 נתיבות 17,477 47 48 1.5 רחובות 17,305 12 13 1.5 נתניה 15,465 7 8 1.4 רכסים 11,229 89 89 1.0 תל אביב־יפו 10,434 2 2 0.9 קריית גת 9,381 16 17 0.8 גבעת זאב 9,112 49 50 0.8 אופקים 8,847 29 31 0.8 טבריה 8,135 18 20 0.7 ערד 8,101 30 37 0.7 באר שבע 6,429 3 3 0.6 חולון 5,969 3 3 0.5 כפר חב”ד 5,275 80 80 0.5 קריית יערים 5,198 85 85 0.5 * לא כולל חרדים שנולדו לפני שנת .1935 פרק א: אוכלוסייה 23 אוכלוסייה שיעור שיעור שיעור מכלל חרדית החרדים החרדים החרדים ביישוב ביישוב מהאוכלוסייה בישראל היהודית אשקלון 4,840 3 4 0.4 כוכב יעקב 4,642 54 54 0.4 קריית אתא 4,636 8 9 0.4 קריית מלאכי 4,621 19 20 0.4 עפולה 4,395 8 9 0.4 ראשון לציון 4,279 2 2 0.4 בת ים 3,981 3 4 0.4 לוד 3,912 5 8 0.3 ראש העין 3,881 6 6 0.3 חדרה 3,569 4 4 0.3 מגדל העמק 3,554 14 15 0.3 עמנואל 3,431 88 88 0.3 רמת גן 3,213 2 2 0.3 זכרון יעקב 2,304 10 10 0.2 יבנאל 2,284 54 54 0.2 אור יהודה 2,272 6 6 0.2 רמלה 2,138 3 4 0.2 חצור הגלילית 1,960 21 22 0.2 כרמיאל 1,940 4 5 0.2 תפרח 1,764 81 81 0.2 נצרת עילית 1,752 4 7 0.2 רעננה 1,699 2 2 0.2 יישובים אחרים 51,490 6 10 4.4 24 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 המקורות לפרק א — אוכלוסייה הפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן. כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה. התת־פרק המקור א1.. גודל האוכלוסייה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "תחזיות אוכלוסייה "2065-2015 א2.. גיל האוכלוסייה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "תחזיות אוכלוסייה "2065-2015 א3.. פריון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "פריון של נשים יהודיות ואחרות בישראל, לפי מידת דתיות, "2019-1979 א4.. תחזית אוכלוסייה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "תחזיות אוכלוסייה "2065-2015 א5.. מצב משפחתי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנים מתאימות א6.. תפרושת אוכלוסייה עיבוד המחברים לנתוני קבצים מינהליים, חדר מחקר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרק א: אוכלוסייה 25 פרקב חינוך לחינוך החרדי חלק נכבד במערכת החינוך העברית, ומכאן כמובן גם במערכת החינוך הישראלית בכלל. במרוצת השנים חל גידול מהיר במספר התלמידים בחינוך החרדי, בצד שינויים מערכתיים ומבניים, ובהם הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך וייסוד זרם החינוך הממלכתי־חרדי. שיעור התלמידים החרדים במערכת החינוך העברית עמד בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21() על 25%, ובמערכת החינוך הכללית על 19%. ואולם מאז שנת הלימודים תשע"ג 2012/13() נרשמה התמתנות בקצב הגידול של החינוך החרדי, והוא עומד על 3.7% בשנה, לעומת עלייה בקצב הגידול של החינוך הממלכתי העברי (לגווניו) — 2.3% בשנה. במערכת החינוך וההשכלה העל־תיכונית לגברים חרדים ארבעה מסלולים: לימודים בישיבה, לימודים ב"כולל", לימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. לנשים החרדיות האפשרויות הן לימודים בסמינר (בכלל זה הכשרה מקצועית) ולימודים אקדמיים. מספר הגברים החרדים בישיבות וב"כוללים" ידע תנודתיות בשנים 2020-2013, בעיקר בעקבות שינויי חקיקה בכל הקשור למעמד בחורי הישיבות ושינויים קואליציוניים, שמביאים עימם בכל פעם מחדש שינויים בתמריצים ללימוד תורה. בשנים 2020-2014 חלה עלייה של 43% בשיעור בחורי הישיבות והאברכים הישראלים, ככל הנראה בעקבות הגידול בתמיכת המדינה בלומדים, שבד בבד גם הובילה לבלימת המגמה של כניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה. בשנים 2020-2010 שולש מספר החרדים, גברים ונשים, הלומדים לתואר אקדמי. קצב הגידול במספר הסטודנטים החרדים, שהואט בשנים 2019-2016, שב לעלות במהירות, בייחוד בשנת הלימודים החולפת — 2020/21 — שנת הקורונה. מספר הסטודנטים החרדים בשנה זו עמד על כ־14,700. המקצועות שהחרדים לומדים הם פרקטיים ברובם וכאלה שמאפשרים עבודה בתוך הקהילה החרדית (חינוך והוראה, מקצועות עזר רפואיים, מינהל עסקים, משפטים) או השתלבות במקצוע הנצרך בשוק העבודה. החרדים בוחרים ללמוד בעיקר במכללות, שתנאי הסף לקבלה בהן נמוכים יחסית. שיעור הנשירה של סטודנטים חרדים מלימודים אקדמיים ירד בשנים האחרונות, והוא דומה לשיעור הנשירה של סטודנטים יהודים לא־חרדים. מספר הסטודנטים החרדים הלומדים בהכשרה מקצועית טכנולוגית (במסגרת מה"ט) עמד בשנה זו על .4,900 26 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 ב1.. תלמידים(לפיפיקוח) תמונת מצב בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21( למדו בחינוך החרדי — היסודי והעל־יסודי — כ־362,000) תלמידים, שהם 25% מהתלמידים בחינוך העברי ו־19% מכלל התלמידים בישראל. רוב התלמידים בישראל לומדים בחינוך היסודי, אבל אצל החרדים הרוב הזה גדול יותר — 57% לעומת 53% בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי־דתי. חלקו של החינוך החרדי בחינוך העברי גדול: בחינוך היסודי — 26%; בחטיבת הביניים — 23.5%; בחטיבה העליונה — 22% (נתוני תש"ף 2019/20[]). הפער בין דרגי החינוך בתוך החינוך החרדי נובע בעיקר משיעורי הילודה הגבוהים באוכלוסייה החרדית, שהם הסיבה למספר הגדול יותר של ילדים בגילים הצעירים יותר, אבל גם ממעבר של תלמידים בחינוך החרדי בגיל חטיבת הביניים והחטיבה העליונה למערכות חינוך לא־חרדיות, בייחוד ביישובי הפריפריה. המוסדות החרדיים בגיל היסודי נחלקים לכמה סוגים, על פי המעמד המשפטי והפיקוח המדינתי עליהם (רשמי, מוכר שאינו רשמי ו"פטור.)" 3% בלבד לומדים בחינוך הרשמי ממלכתי־חרדי,)( 74.5% לומדים במוכר שאינו רשמי, ו־22.5% במוסדות "פטור". הלימוד במוסדות ה"פטור" רווח במיוחד בקרב הבנים: 42%, לעומת 2% בלבד בקרב הבנות (נתוני תש"ף 2019/20[ כיתות א-'];ו.)' מגמות קצב הגידול של החינוך החרדי הואט בשנים 2021-2013 — שלא כמו החינוך העברי הממלכתי, שקצבהגידולשלודווקאעלהבאותןשנים.לפני2013היהגידולמהירוקבועבחינוךהחרדי— 4.2%לשנה;מאז2013ירדקצבהגידולשלחינוךזהל־3.7%בשנה.החינוךהעבריהממלכתי— כולל הממלכתי־דתי, שקצב הגידול השנתי שלו היה בשנים 2013-2003 0.5% בשנה — הואץ והגיע לגידול של 2.3% בשנים 2021-2013. הגידול בשיעור תלמידי החינוך החרדי מכלל התלמידים בחינוך העברי עמד בשנים 2013-2008 על 0.5% בשנה וירד בשנים 2021-2013 לקצב של 0.3% בשנה בלבד. שתי סיבות אפשריות למגמה זו: האחת נגזרת מן הירידה בילודה במגזר החרדי, שהוזכרה בפרק הקודם, והשנייה נגזרת מן הירידה במידת האטרקטיביות של בתי הספר החרדיים לקהלי יעד שאינם חרדים במובהק. משקלו של החינוך החרדי־ממלכתי לבנים הגיע לכ־4% מכלל החינוך החרדי לבנים. הוא נגס בחינוך החרדי המוכר שאינו רשמי, שבין שנת הלימודים תשע"ג 2012/13() לשנת הלימודים תשע"ט 2019/20( ירד משקלו מ־57%) מהחינוך החרדי ל־54%. גם חינוך ה"פטור" ירד במקצת (מ־43% ל־.)42% פרק ב: חינוך 27 תרשים ב1/ תלמידות ותלמידים בחינוך העברי לפי פיקוח: שנה"ל תשס"ה ,)2004/5( תש"ע 2009/10(), תשע"ה 2014/15(), תשפ"א )2020/21( במספרים מוחלטים וב־)%( ממלכתי ממלכתי־דתי חרדי 1,200,000 1,000,000 264,114 )18%( 225,441 800,000 192,558 204,263 )18%( )18%( )19%( 600,000 810,795 712,628 )57%( 400,000 657,220 657,349 )58%( )64%( )61%( 200,000 362,073 291,098 243,565 )25%( 196,456 )23%( )21%( )18%( 0 תשס"ה תש"ע תשע"ה תשפ"א ב2.. בחינותבגרות תמונת מצב בשנתהלימודיםתשע"ט2018/19()נבחנו39%מתלמידיכיתותי"בבמוסדותהחינוךבפיקוח חרדי בבחינות בגרות. שיעור זה נמוך מאוד בהשוואה לשיעור הנבחנים בבחינות בגרות בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים־דתיים 95%(). נעיר כי במוסדות החינוך בפיקוח חרדי רוב הבנות 58%() ניגשות לכל הפחות לחלק מבחינות הבגרות, לעומת 15% בלבד מהבנים. בקרב תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות, הפערים בין החינוך בפיקוח חרדי )14%( לבין החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי 81%() גדולים מאוד. כאשר בוחנים את שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתוך הנבחנים החרדים, מתברר כי רק 37% מהם זכאים לתעודת בגרות, ואילו בחינוך הכללי — הממלכתי והממלכתי־דתי — שיעור הזכאות הוא 85%. פער משמעותי מתגלה גם כאשר בודקים את שיעור הזכאים לתעודת בגרות שעומדים בתנאי הסף לקבלה 28 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לאוניברסיטאות: 71% בחינוך העברי הכללי הלא־חרדי, לעומת 9% בלבד בחינוך בפיקוח חרדי. פער ברור בתחום זה קיים בין הבנים לבנות במוסדות החינוך החרדיים: שיעור הבנות החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות 22%() גבוה בהרבה משיעור הבנים הזכאים לה .)5%( תרשים ב2/ הניגשים לבחינות הבגרות, הזכאים לתעודת בגרות והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לפי פיקוח, שנה"ל תשע"ט )2018/19( במספרים מוחלטים וב־)%( עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות זכאים לתעודת בגרות ניגשים לבחינות הבגרות 100,000 70,329 80,000 )95%( 59,514 )81%( 52,785 60,000 )71%( 40,000 20,000 7,365 2,755 1,715 )39%( )14%( )9%( 0 ממלכתי וממלכתי־דתי חרדי מגמות במרוצת השנים חלה עלייה של ממש בשיעור התלמידים החרדים הנבחנים בבחינות בגרות כלשהן, גם אם אינם זכאים בסופו של דבר לתעודה — מ־24% בשנת הלימודים תשס"ט 2008/9( ל־37%) בשנת הלימודים תשע"ט 2018/19(). עלייה זו נזקפת בעיקר לזכות העלייה בשיעור הניגשות לבגרות בקרב הבנות החרדיות. בחינות הבגרות החלו לחדור בהיקף רחב לתיכונים של רשת "בית יעקב", וכיום רוב הבנות החרדיות עושות לפחות בחינת בגרות אחת (לא כולל מבחני סאלד, הנפוצים בבתי הספר החרדיים ומּוכרים כנקודות שקולות לתעודת בגרות חלקית). בשנת הלימודים תשס"ט 2008/9() ניגשו לבחינות הבגרות 31% מהתלמידות החרדיות; שיעור זה עלה בחדות בתוך עשור — ל־58% בשנת הלימודים תשע"ט .)2018/19( בקרב הבנים נרשמה יציבות בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות: בשנת הלימודים תשס"ט פרק ב: חינוך 29 2008/9() נבחנו 16% מהם בבחינות, ובשנת הלימודים תשע"ט 2018/19() עמד שיעורם על .15% הפערים בקרב הזכאים לתעודת בגרות בין החינוך החרדי ובין החינוך הממלכתי והממלכתי־ דתי גדלו בעשור האחרון במספרים מוחלטים: בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי עלה שיעור הזכאים לתעודת בגרות מ־65% (שנת הלימודים תשס"ט, 2008/9 ל־81%) (שנת הלימודים תשע"ט, 2018/19 ואילו שיעור הזכאים במגזר החרדי עלה מ־11%), ל־14% עם זאת,. באחוזים קצב הגידול בחינוך החרדי ובחינוך העברי הלא־חרדי דומה 27%( ו־25% בהתאמה.) בין השנים תשע"ו 2015/6() לתשע"ט 2018/19() חלה עלייה בזכאות לבגרות בקרב בנים חרדים מ־2% ל־5%, בעקבות פתיחתן של ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות. בקרב בנות חרדיות חלה באותן שנים עלייה בזכאות לבגרות מ־20% ל־.22% ניתן לראות גם גידול בשיעור החרדים בעלי תעודת בגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, מ־6% בשנת הלימודים תשע"ו 2015/6( ל־9%) בשנת הלימודים תשע"ט .)2018/19( תרשים ב3/ תלמידות ותלמידים חרדים הניגשים לבחינות הבגרות לפי מגדר, שנה"ל תשס"ה 2004/5(), תשס"ט 2008/9(), תשע"ב ,)2011/12( תשע"ו 2015/16(), תשע"ט )2018/19( ב־)%( תשס"ה תשס"ט תשע"ב תשע"ו תשע"ט 58 60 50 50 38 40 31 31 30 20 16 14 14 14 15 10 0 בנים בנות 30 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 ב3.. תלמידיישיבותואברכים תמונת מצב בשנת 2020 היה מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים 146,150 (בכלל זה תלמידי חו"ל.)2 69% מן הישראלים שבהם הם אברכים, ול־81% מן האברכים יש פטור משירות בצה"ל. משמע, המשך הלימודים ב"כולל" הוא לא רק חלופה לשירות הצבאי אלא גם תוצאה משולבת של מוטיבציות דתיות, תרבותיות וחברתיות. תלמידי ישיבות הם חרדים לא נשואים, ובשל כך 86% מהם בני פחות מ־23; אברכים הם חרדים נשואים, שרובם הגדול מתמידים בלימודים ב"כולל" שנים רבות, ולכן רובם )53%( מעל לגיל 31 מספר האברכים במספרים מוחלטים מעל גיל זה עומד על למעלה מ־.50,000. מגמות בשנים 2012–1999 גדל בהתמדה מספרם של בני הישיבות והאברכים, בקצב של 4% לשנה, הדומה לקצב הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה. בשנים 2020-2012 הואט מעט קצב הגידול הן של בחורי הישיבות והן של אברכי ה"כולל" לקצב של 3.4% בשנה. נתוני ההאטה עולים בקנה אחד עם נתוני הגידול בשיעור החרדים העובדים. ואולם עיון בנתונים מעלה את הצורך לחלק את השנים האלה לשתי תקופות: האחת — ;2014-2013 בשנים אלו ירד שיעורם של תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" ב־15%. אפשר להסביר את הירידה בכך שבתקופה זו למעלה מ־20 אלף תלמידי ישיבות ואברכים קיבלו פטור מהשירות הצבאי. באותו פרק זמן גם צנחה תמיכת המדינה בתלמידי ישיבות ובאברכי "כולל" שלא שירתו בצה"ל בכ־50%. צניחה זו השפיעה גם על מספר התלמידים והאברכים הלא־ישראלים הרשומים במשרד החינוך (מספרם צנח גם הוא), כיוון שבוטלה כמעט לחלוטין תמיכת המדינה בהם. התקופה השנייה החלה בשנת 2015, שבה המפלגות החרדיות שבו לקואליציה והחזירו את הקצבאות לתלמידי הישיבות, לאברכים ולתלמידי חו"ל לאותו סכום שהיה נהוג קודם לקיצוץ של שנת 2013. בעקבות זאת עלה במהירות מספר האברכים ובחורי הישיבות. בשנת 2020 עמד שיעור בחורי הישיבות והאברכים הישראלים על 37% ו־46% (בהתאמה), יותר מבשנת 2014. בשנת 2020, "שנת קורונה", שבה הלימודים התקיימו בחלק מן הזמן במתכונת מיוחדת, הגידול במספר בחורי הישיבות היה גבוה במיוחד 8.3%(). לעומת זאת, הגידול במספר האברכים הישראלים היה זהה לקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית (כ־.)4% ניתןלראותאפואשלמרותהגידולבמספרהגבריםהחרדיםהפוניםלהשכלהגבוההולתעסוקה קצב הגידול במספר האברכים החרדים נמוך רק במעט מקצב הגידול הטבעי של החברה החרדית. תלמידי חו"ל הם בחורי ישיבות ואברכים בעלי דרכון זר הלומדים בישראל. 2 פרק ב: חינוך 31 תרשים ב4/ תלמידי ישיבות ואברכים (לא כולל תלמידי חו"ל,) 2020-2012 במספרים מוחלטים)( תלמידי ישיבה גבוהה אברכים 94,322 90,670 85,965 100,000 81,377 76,479 71,281 70,798 66,228 80,000 65,680 60,000 41,443 38,267 36,614 35,120 33,102 31,290 32,099 30,271 29,595 40,000 20,000 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 ב4.. סטודנטיותוסטודנטיםחרדיםבמערכתההשכלההגבוהה תמונת מצב בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21() למדו במוסדות אקדמיים (בכלל זה באוניברסיטה הפתוחה) כ־14,700 סטודנטים חרדים — 4.5% מכלל הסטודנטים שלמדו בשנה זו בישראל. 67% מן הסטודנטים החרדים הן נשים. כ־12,100 מהסטודנטים החרדים 82%() למדו לתואר ראשון, וכ־2,600 למדו לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני. שיעור הלומדים לתארים שני ושלישי מכלל הסטודנטים החרדים היה 18%, שיעור הנמוך מזה של כלל הסטודנטים בישראל .)24%( מגמות שנים רבות היה מספר החרדים הלומדים לתארים אקדמיים נמוך ביותר. ואולם בעקבות השינויים בדרישות שוק העבודה והקמת מוסדות מותאמים לצורכי המגזר החרדי ניכרת עלייה חדה במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה. 32 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 קצב הגידול של הסטודנטים החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מהיר, ובשנים תש"ע-תשפ"א 2020/21–2009/10( הוא עלה ב־220%), לעומת גידול של 17.5% באותן שנים במספר הכללי של הסטודנטים. שיעור הסטודנטים החרדים מכלל הסטודנטים, שעמד בשנת הלימודים תש"ע 2009/10() על 2%, קפץ בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21( ל־.4.5%) בחישוב ממוצע שנתי, בעשור זה גדל מספר הסטודנטים החרדים ב־.11% בשנת תשפ"א 2020/21( קפץ מספר הסטודנטים החרדים בקרוב ל־2,000) תלמידים, גידול של כ־14%. גידול זה מהיר יותר מסך הגידול שהתחולל במספר הסטודנטים החרדים בכל ארבע השנים שקדמו לשנה זו. הגידול בקרב הגברים החרדים 15%() היה גדול במעט מזה שבקרב הנשים החרדיות 13.5%(). עלייה גדולה נרשמה בשנה זו גם בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטים בישראל 5.5%( יש לשער אפוא שחלק ניכר מן העלייה קשור במגפת הקורונה,). שבעקבותיה סטודנטים רבים התחילו את לימודיהם האקדמיים. בשנים הקרובות ניתן יהיה לראות אם אכן מדובר בשינוי מגמה ובחזרה לגידול המהיר במספר הסטודנטים החרדים. מספרהסטודנטיםהחרדיםלתאריםמתקדמים(שניושלישי)עלהבעשורהאחרוןבקצבממוצע שנתי מהיר מזה של כלל הסטודנטים החרדים 21%( לעומת 10%). בשנת תשפ"א )2020/1( לבדה עלה מספר הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים מ־1,980 ל־2,440 (כ־23%). עם זאת, באותה שנה חלה עלייה גדולה יחסית גם במספר הסטודנטים החרדים לתואר ראשון מ־10,670( תלמידים ל־12,100 תלמידים, כ־13.5%). הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים לומדים ברובם במוסדות האקדמיים הכלליים, שלא כמו חבריהם הסטודנטים החרדים לתואר ראשון, הלומדים ברובם המוחלט בקמפוסים נפרדים למגזר החרדי. פרק ב: חינוך 33 תרשים ב5/ סטודנטיות וסטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תואר, שנה"ל תש"ע-תשפ"א )2020/21-2009/10( במספרים מוחלטים)( תארים מתקדמים תואר ראשון 14,000 12,091 10,665 12,000 10,000 8,591 8,568 8,353 7,870 7,513 6,893 8,000 6,104 5,299 6,000 4,306 3,575 4,000 2,587 2,108 1,786 1,632 1,525 1,255 1,100 2,000 870 746 543 427 318 0 תש"ע תשע"א תשע''ב תשע''ג תשע''ד תשע''ה תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט תש"ף תשפ"א ב5.. סטודנטיותוסטודנטיםחרדיםבמערכתההשכלההגבוהה: מסגרותלימודוגיל — תמונת מצב ומגמות רוב גדול מקרב הסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בשנת הלימודים תש"ף )2019/20( במכללות אקדמיות 45%() ובמכללות לחינוך 24%() ומיעוטם בלבד באוניברסיטה הפתוחה 20%() ובשאר האוניברסיטאות 11%(). הרכב זה שונה במידה רבה מזה של כלל הסטודנטים בישראל,שבומשקלהלומדיםבאוניברסיטאות(לאכוללהאוניברסיטההפתוחה)גבוהבהרבה 31%( מנגד, שיעור הלומדים במכללות לחינוך בכלל אוכלוסיית הסטודנטים נמוך בהרבה,). והוא עומד על 11% בלבד. כשמדובר בלומדים במכללות האקדמיות 39%() ובאוניברסיטה הפתוחה 19%( הפערים קטנים יותר.), בשנות הלימוד תש"ע-תש"ף 2019/20–2009/10() ניכרה ירידה בשיעור החרדים הלומדים לתוארראשוןבאוניברסיטאות(מ־15%ל־11%),גדולהיותרמזושנרשמהבשיעורהסטודנטים 34 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 הלומדים באוניברסיטאות בקרב כלל הסטודנטים בישראל (מ־33% ל־31%). ירידה חלה גם בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות (מ־50% ל־45%). לעומת זאת חלה עלייה בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות לחינוך (מ־20% ל־24%), שניתן להסבירה בהתפתחות של אפיקי המעבר לתואר אקדמי בחינוך ובפתיחת תוכניות לגברים חרדים. עלייה חלה גם בשיעור הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה (מ־16% ל־20%), שהיא תוצאה של בניית מסלולים ייעודיים לנשים חרדיות במוסד זה. גיל הסטודנטים החרדים הגברים לתואר ראשון גבוה בממוצע מגיל הסטודנטים הגברים היהודים הלא־חרדים. 42% מהם הם בני 30 ומעלה, לעומת 21% בלבד בקרב הסטודנטים הלא־חרדים. הסיבה העיקרית לפער זה היא גיל הפטור המאוחר משירות צבאי, שעומד על ,24 לעומת גיל סיום השירות הצבאי של בנים — 21, נוסף על הנורמה ללימוד ארוך שנים בישיבה ובכולל. סיבה אחרת היא הצורך של הסטודנטים החרדים הגברים לעשות מכינה ממושכת כדי להתחיל את הלימודים האקדמיים שלהם. בקרב הסטודנטיות החרדיות התופעה היא הפוכה: 42%מהסטודנטיות החרדיות לתואר ראשון הן מתחת לגיל 21, לעומת 12% בקרב סטודנטיות יהודיות לא־חרדיות. גם כאן הסיבה היא השירות הצבאי, שנשים חרדיות מקבלות פטור ממנו כבר בגיל 18. המספר הגבוה יחסית של סטודנטיות חרדיות בגילאי 21–18 (כ־3,000) מעיד על תופעה חדשה במגזר החרדי — הליכה לאקדמיה במקום ללימודים בסמינרים לבנות (נתוני תש"ף .)]2019/20[ ב6.. סטודנטיותוסטודנטיםחרדיםבמערכתההשכלההגבוהה: תחומי לימוד ונשירה — תמונת מצב ומגמות התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון של הסטודנטים והסטודנטיות החרדים שונה מאוד מזו של כלל אוכלוסיית הסטודנטים. סטודנטים חרדים לומדים בשיעורים גבוהים יותר חינוך והוראה 29.5%( לעומת 14% בקרב כלל הסטודנטים), מקצועות עזר רפואיים 9%( לעומת 5.5%) ומשפטים 7%( לעומת 5%). נוכחות מוגבלת של סטודנטים חרדים ניכרת במדעי החברה 21%( לעומת 25.5%), בלימודי הנדסה 7%( לעומת 15.5%) ובמדעי הרוח 3%( לעומת 9%). ממצא מעניין הוא השיעור הגבוה יחסית של חרדים הלומדים מדעי המחשב ומדעי הטבע 14%(), כמעט כמו השיעור בכלל האוכלוסייה 16%(). שיעור דומה נמצא בלימודי מינהל עסקים (כ־)9% ניתן אפוא להסיק שסטודנטים חרדים מעדיפים ללמוד מקצועות פרקטיים ומקצועות שמאפשרים עבודה גם בתוך הקהילה החרדית (חינוך והוראה, מקצועות עזר רפואיים), וכן מקצועותשנחשביםקליםיחסיתמבחינתדרישותהסףהאקדמיות(מינהלעסקיםומשפטים.) בתחומי הלימוד האקדמי שנועדו להעשיר את הידע, למשל מדעי הרוח והחברה, או בתחומי לימוד שמחייבים ידע מתמטי מתקדם (הנדסה), יש נוכחות חרדית בהיקפים קטנים יחסית. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב סטודנטיות חרדיות. 33.5% מהן לומדות חינוך, לעומת 21% מן הסטודנטים החרדים הגברים; ו־12% מהן לומדות מקצועות עזר רפואיים, לעומת 2.5% בלבד מן הגברים. מנגד, רק 5% לומדות הנדסה ואדריכלות, לעומת 10.5% מן הגברים; פרק ב: חינוך 35 ובמדעי הרוח והחברה לומדות 20% מן הסטודנטיות החרדיות, לעומת 23% מן הגברים. הבדל בולט נוסף הוא בין השיעור הנמוך של סטודנטיות חרדיות למשפטים 4%() לבין השיעור הגבוה יחסית של סטודנטים חרדים .)13%( במרוצת השנים חלו שינויים בתחומי הלימוד שהסטודנטים החרדים לומדים. שיעור החרדים הלומדים משפטים, שבשנת הלימודים תשע"ו 2015/16() עמד על 12%, ירד בשנת הלימודים תש"ף 2019/20( ל־7%), מעט מעל כלל האוכלוסייה 5%(). כך, גם שיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מינהל עסקים ירד באותן שנים מ־14% ל־9%. ניתן להסביר זאת בירידה בתמיכת מל"ג־ות"ת בסטודנטים החרדים הלומדים מקצועות אלו, וגם בהפנמה של הקשחת הרגולציה (במשפטים) ושל הרוויה בשוק התעסוקה בתחומים אלו אצל הסטודנטים החרדים. לעומת זאת, באותן שנים חלה קפיצה בשיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מדעי החברה (מ־8% ל־21% ושל הלומדים מדעי המחשב (והטבע) (מ־9%) ל־.)14% שיעור הסטודנטים החרדים שאינם ממשיכים לשנת לימודים שנייה גבוה מזה של הסטודנטים היהודים הלא־חרדים ועומד על 10% לעומת 7% עם זאת, כאשר מפלחים את הנתונים,. מגלים שהמוסדות העיקריים שסטודנטים חרדים אינם ממשיכים בהם את לימודיהם הם מכללות לחינוך 27%( לעומת 11% בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים). במוסדות אלו מרבית המקרים שבהם הסטודנטים (לרוב סטודנטיות) אינם ממשיכים את הלימודים האקדמיים אינם מבטאים נשירה אלא השלמת מסלול לימודים קצר (מתעודת הוראה לתואר אקדמי) שנמשך שנה אחת בלבד. ואכן,שיעורהסטודנטיםהחרדיםהנושריםמןהמכללותהאקדמיותומןהאוניברסיטאותדומה לזה של הסטודנטים היהודים הלא־חרדים במוסדות אלו — 7.8% לעומת 7.7% ו־5.4% לעומת 5.1%, בהתאמה. נתונים אלו, המתייחסים לשנת הלימודים תש"ף 2019/20(), משקפים ירידה בשיעור הנושרים החרדים בשנים האחרונות, שעמד בעבר על 8% באוניברסיטאות ו־11.5% במכללות האקדמיות. 36 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 תרשים ב6/ סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תחום לימוד וקבוצת אוכלוסייה, שנה"ל תש"ף )2019/20( ב־)%( 40 חרדים יהודים לא־חרדים 30 30 26 21 20 17 17 14 12 10 9 9 10 8 7 7 5 5 3 1 0 0 מדעי מדעי עסקים משפטים מקצועות מדעי הנדסה חינוך רפואה הרוח החברה עזר הטבע ואדריכלות והכשרה רפואיים ומדעי להוראה המחשב ב7.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים בהכשרה טכנולוגית תמונתמצב נוסף ללימודים אקדמיים מתקיים בישראל מערך נרחב של הכשרות מקצועיות שתחום מרכזי בו הוא הכשרות טכנולוגיות. הכשרות אלו הן בתחום האחריות של המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט). מספר החרדים שלמדו במסלולי הכשרה אלו עמד בשנת 2020 על כ־4,900 סטודנטים. כמעט מחצית מן הסטודנטים החרדים למדו הנדסת תוכנה 49%(), ומקצועות פופולריים נוספים הם אדריכלות ועיצוב פנים 18%() והנדסה אזרחית .)9%( משקלם של החרדים בכלל הלומדים בתחומי ההכשרה הטכנולוגית עומד על 13.5%, שיעור נמוך מעט משיעורם של החרדים בני 24–18 15%(). בפילוח מגדרי ניתן לראות הבדל גדול בין גברים לנשים בכל הקשור ללימוד מקצועות אלו. רק 34% מן הסטודנטים החרדים להכשרה טכנולוגית הם גברים, שיעור דומה לשיעור הגברים החרדים בכלל הסטודנטים החרדים באקדמיה. הגברים החרדים לומדים בעיקר הנדסה אזרחית 36%() או הנדסת חשמל .)22%( הנשים החרדיות לומדות כמעט כולן הנדסת תוכנה 62%() ואדריכלות ועיצוב פנים .)21%( מעל שליש מן הגברים החרדים 36%( לומדים במסלולים כלליים של הכשרה טכנולוגית,) פרק ב: חינוך 37 תופעה שכמעט אינה קיימת בקרב נשים חרדיות — רובן ככולן לומדות מקצועות אלו בסמינרים. מרבית הסטודנטים בישראל העוברים הכשרה טכנולוגית הם גברים, ואולם הגברים החרדים הם כ־7% בלבד מן הסטודנטים הגברים הלומדים את מקצועות ההכשרה הטכנולוגית. הנשים החרדיות, לעומת זאת, הן 28% מכלל הסטודנטיות הלומדות מקצועות אלו בישראל. מגמות בשנים 2020-2014 חל גידול של 54% במספר הסטודנטים החרדים במקצועות ההכשרה הטכנולוגית, המבטאים גידול שנתי ממוצע מהיר של 7.5%. גידול זה התרחש בקרב הסטודנטים החרדים הגברים 60%() וגם בקרב הסטודנטיות החרדיות 51%(). בשנת הלימודים האחרונה 2020() חלה קפיצה של 26.5% במספר הסטודנטים החרדים הגברים, ייתכן שבעקבות מגפת הקורונה. תרשים ב7/ לימודי הכשרה טכנולוגית, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2020 במספרים מוחלטים וב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 22,981 25,000 )93%( 20,000 15,000 8,175 10,000 )72%( 3,208 5,000 1,681 )28%( )7%( 0 גברים נשים 38 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לוחות חינוך לוח ב1/ תלמידי החינוך היסודי והעל־יסודי, לפי מגדר, פיקוח ודרג חינוך1, תש”ף )2019/20( חינוך עברי לפי סוג פיקוח3 דרג חינוך סך הכול ישראל סך הכול חרדי ממלכתי וממלכתי־דתי חינוך סך הכול % סך הכול לפי סוג פיקוח עברי חרדי ממלכתי ממלכתי־ מחינוך דתי עברי סך הכול2 סך הכול 1,828,817 1,388,561 345,521 25 1,043,040 788,882 254,158 יסודי 979,474 751,599 197,128 26 554,471 409,499 144,972 חטיבת ביניים 436,871 328,357 77,267 24 251,090 193,456 57,634 חטיבה עליונה 412,472 308,605 71,126 23 237,479 185,927 51,552 בנים סך הכול 930,102 707,084 175,126 25 531,958 405,908 126,050 יסודי 500,245 383,443 100,437 26 283,006 210,407 72,599 חטיבת ביניים 222,975 167,246 38,368 23 128,878 100,213 28,665 חטיבה עליונה 206,882 156,395 36,321 23 120,074 95,288 24,786 בנות סך הכול 898,715 681,477 170,395 25 511,082 382,974 128,108 יסודי 479,229 368,156 96,691 26 271,465 199,092 72,373 חטיבת ביניים 213,896 161,111 38,899 24 122,212 93,243 28,969 חטיבה עליונה 205,590 152,210 34,805 23 117,405 90,639 26,766 1 דרג חינוך סטנדרטי (להגדרות ראו שנתון .)2016 2 כולל "לא ידוע." 3 בחטיבה העליונה – דתי — בפיקוח המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך; חרדי — בית הספר האחרון בפיקוח חרדי שהסטודנט למד בו. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פרק ב: חינוך 39 לוח ב2/ תלמידי ישיבות ואברכים, לפי מוסד, 2020-2012 סוג מוסד שנה שיעור גידול 2020-2012 2012 2014 2016 2018 2020 סך הכול 112,103 96,060 120,239 131,521 146,157 30.4 תלמידי ישיבה גבוהה 31,290 30,271 33,102 35,970 41,443 32.4 תלמידי חוץ לארץ 5,545 1,053 5,454 6,451 5,696 2.7 בישיבה גבוהה אברכי כולל 70,798 64,581 77,081 84,565 94,322 33.2 מהם: אברכי כולל פטורי 47,358 47,176 59,604 67,005 76,201 60.9 שירות אברכי כולל דחויי 23,440 17,405 17,477 17,560 18,121 -22.7 שירות אברכי חוץ לארץ 4,470 155 4,602 4,535 4,696 5.1 בכולל מקור: משרד החינוך. לוח ב3/ סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי סוג מוסד וקבוצת אוכלוסייה, 2019/20-2009/10 שנה עברית שנה סך הכול יהודים ואחרים קלנדרית ישראל סך הכול חרדים לא־חרדים מוסדות להשכלה גבוהה תש"ע 2009/10 227,902 201,313 4,300 197,013 תשע"א 2010/11 232,080 203,816 5,154 198,662 תשע''ב 2011/12 235,570 205,985 6,305 199,680 תשע''ג 2012/13 239,426 207,934 7,386 200,548 תשע''ד 2013/14 241,829 207,856 8,321 199,535 תשע"ו 2015/16 240,146 201,613 9,901 191,712 תשע"ז 2016/17 236,075 195,805 9,565 186,240 40 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 שנה עברית שנה סך הכול יהודים ואחרים קלנדרית ישראל סך הכול חרדים לא־חרדים תשע"ח 2017/18 237,965 195,667 10,243 185,424 תשע"ט 2018/19 239,338 195,208 10,849 184,359 תש"ף 2019/20 243,409 197,139 10,665 186,474 אוניברסיטאות1 תש"ע 2009/10 75,271 65,199 642 64,557 תשע"א 2010/11 74,923 64,279 748 63,531 תשע''ב 2011/12 74,608 63,489 868 62,621 תשע''ג 2012/13 74,000 62,439 958 61,481 תשע''ד 2013/14 82,519 70,429 1,255 69,174 תשע''ה 2014/15 80,840 68,145 1,223 66,922 תשע"ו 2015/16 78,610 65,886 1,338 64,548 תשע"ז 2016/17 76,648 63,902 1,371 62,531 תשע"ח 2017/18 74,748 62,095 1,426 60,669 תשע"ט 2018/19 74,385 61,329 1,437 59,892 תש"ף 2019/20 76,278 62,447 1,155 61,292 מכללות אקדמיות1 תש"ע 2009/10 83,371 77,682 2,126 75,556 תשע"א 2010/11 87,409 80,927 2,528 78,399 תשע''ב 2011/12 91,666 84,321 3,042 81,279 תשע''ג 2012/13 94,515 86,665 3,313 83,352 תשע''ד 2013/14 86,377 77,803 3,830 73,973 תשע''ה 2014/15 86,273 76,217 3,985 72,232 תשע"ו 2015/16 89,944 77,751 4,634 73,117 תשע"ז 2016/17 88,916 75,009 4,448 70,561 תשע"ח 2017/18 90,120 74,523 4,734 69,789 תש"ף 2019/20 94,742 75,499 4,840 70,659 1 משנת הלימודים תשע"ד אוניברסיטת אריאל נספרת כאוניברסיטה ולא כמכללה. פרק ב: חינוך 41 שנה עברית שנה סך הכול יהודים ואחרים קלנדרית ישראל סך הכול חרדים לא־חרדים האוניברסיטה הפתוחה תש"ע 2009/10 43,051 39,724 701 39,023 תשע"א 2010/11 42,840 38,958 788 38,170 תשע''ב 2011/12 41,441 37,718 907 36,811 תשע''ג 2012/13 42,760 37,838 1,089 36,749 תשע''ד 2013/14 44,011 38,183 1,232 36,951 תשע''ה 2014/15 43,611 36,965 1,334 35,631 תשע"ו 2015/16 42,726 36,092 1,339 34,753 תשע"ז 2016/17 41,267 34,702 1,387 33,315 תשע"ח 2017/18 44,602 37,427 1,652 35,775 תשע"ט 2018/19 45,073 37,960 1,821 36,139 תש"ף 2019/20 45,863 39,091 2,071 37,020 מכללות אקדמיות לחינוך תש"ע 2009/10 26,209 18,708 831 17,877 תשע"א 2010/11 26,908 19,652 1,090 18,562 תשע''ב 2011/12 27,855 20,457 1,488 18,969 תשע''ג 2012/13 28,151 20,992 2,026 18,966 תשע''ד 2013/14 28,922 21,441 2,004 19,437 תשע''ה 2014/15 28,801 21,755 2,556 19,199 תשע"ו 2015/16 28,866 21,884 2,590 19,294 תשע"ז 2016/17 29,244 22,192 2,359 19,833 תשע"ח 2017/18 28,495 21,622 2,431 19,191 תשע"ט 2018/19 27,836 21,102 2,682 18,420 תש"ף 2019/20 26,526 20,102 2,599 17,503 מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 42 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 המקורות לפרק ב — חינוך הפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן. כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה. התת־פרק המקור ב1. תלמידים (לפי פיקוח). • עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גף חינוך, השכלה וכוחות הוראה • "חינוך במבט רחב", משרד החינוך ב2.. בחינות בגרות עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גף חינוך, השכלה וכוחות הוראה ב3.. תלמידי ישיבות ואברכים האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך ב4.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים "יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל־יסודי בהשכלה במערכת ההשכלה הגבוהה הגבוהה בישראל", אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב5.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים "יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל־יסודי בהשכלה במערכת ההשכלה הגבוהה: מסגרות הגבוהה בישראל", אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לימוד וגיל ב6.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית במערכת ההשכלה הגבוהה: תחומי לסטטיסטיקה, אגף השכלה גבוהה לימוד ונשירה ב7.. סטודנטיות וסטודנטים חרדים עיבודי המחברים לנתוני המכון הממשלתי להכשרה בהכשרה טכנולוגית אקדמית פרק ב: חינוך 43 פרקג רמת חיים היקפי העוני והשפעתם על רמת החיים באוכלוסייה החרדית גדולים בהרבה מהיקפם והשפעתם בשאר האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. אומנם מאז 2015 ניכרת ירידה בשיעורי העוני באוכלוסייה החרדית, אבל שיעורים אלו אצל המשפחות החרדיות עדיין גבוהים מאוד 42%( לעומת 22% בכלל האוכלוסייה בישראל.) רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. נציין שעד סוף שנת 2021 טרם התקבלו נתונים רשמיים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השנתיים האחרונות ועל השפעת מגפת הקורונה בכל הקשור להכנסות ולהוצאות של הציבור החרדי. על מנת לשקף את תמונת המצב האחרונה ביותר שבידנו בחרנו להציג את נתוני 2018. בשנה זו הייתה ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי 14,745 ש"ח, נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי 23,235( ש"ח). הגורמים להכנסה נמוכה שכזאת הם תא משפחתי שפעמים רבות מבוסס על מפרנס יחיד, היקף משרה קטן, משלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה ושימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה. כאשר בודקים את ההוצאה החודשית של משקי הבית מתברר כי משק בית חרדי הוציא ב־2018 14,651 ש"ח בחודש, 16% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי, אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי עומד על קרוב לפי שניים. פערי ההוצאה יכולים להיות מוסברים במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בחיסכון, וכן במרחבי צריכה קהילתיים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, המאפשרים לקנות מוצרים בזול ולפעמים אפילו לקבלם חינם אין כסף. ניתוח דפוסי ההתנהגות הקשורים ברמת החיים של הציבור החרדי מלמד שהפערים בין שתי האוכלוסיות — החרדית והיהודית הלא־חרדית — עודם גדולים, הגם שהצטמצמו בשנים האחרונות. כך גם באשר לרמת ההכנסה, שיעורי העוני, הצריכה והמינוע. התחום היחיד שמצאנו בו דמיון מלא בין שתי האוכלוסיות הוא הבעלות על דירה. ג1.. תחולת עוני תמונת מצב לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, אומדן לשנת 2019, ההכנסה של 22% מהמשפחות בישראל נמוכה מקו העוני לאחר הוספת תשלומי העברה ומיסים 35%( לפני הוספת התשלומים.) באוכלוסייה החרדית שיעור זה גבוה בהרבה — 44% 55%( לפני הוספת התשלומים). את הפער העצום בשיעורי תחולת העוני בין חרדים לכלל האוכלוסייה אפשר להסביר במבנה 44 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 משק הבית החרדי, המאופיין במשפחות גדולות, בשיעור נמוך של גברים עובדים ובשכר נמוך יחסית אצל מי שכן עובדים. בשתי האוכלוסיות — החרדית וכלל האוכלוסייה — תשלומי ההעברה משפיעים השפעה ניכרת על שיעור העוני, אבל ההשפעה הגדולה יותר היא על כלל האוכלוסייה, שאצלה פוחת חלקה היחסי של האוכלוסייה מתחת לקו העוני ב־38% (אצל החרדים ב־.)20% תמונת המצב של תחולת העוני לאחר תשלומי ההעברה והמיסים בחלוקה לנפשות, משפחות וילדים לשנת 2019 מלמדת כי שיעור הנפשות באוכלוסייה החרדית שחיות מתחת לקו העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים 51%() גבוה בהרבה משיעורן בכלל האוכלוסייה .)22%( הפערים בין הקבוצות גדולים יותר כאשר מחשבים את תחולת העוני בקרב ילדים. שיעור הילדים החרדים מתחת לקו העוני לאחר תשלומי ההעברה 60%() גבוה מאוד יחסית לשיעורם בכלל האוכלוסייה 31%(). הסיבה לכך היא מספר הילדים הגבוה במשפחה חרדית ממוצעת בשילוב עם שיעורי תעסוקה ושכר נמוכים מן הממוצע של הוריהם. מגמות בשנים2005-2003חלהעלייהחדהבתחולתהעוניבקרבמשפחותחרדיות—מ־45%ל־58%— בגלל העלייה ביוקר המחיה והקיצוץ בקצבאות הילדים ובתשלומי ההעברה שבוצע על פי תוכנית החירום הכלכלית של שנת 2003 ב־2006. חלה ירידה קלה בתחולת העוני — ל־.52% שיעור זה נותר יציב יחסית קרוב לעשור. משנת 2015 ניכרת ירידה משמעותית ורצופה בשיעורי העוני במגזר, והם הגיעו עד ל־44% בשנת 2019. ירידה זו יכולה להיות מוסברת בגידול במשפחות החרדיות שלפחות אחד מבני הזוג בהן עובד, בגידול ברמת ההכנסות בקרב עובדים ובגידול בתמיכת המדינה באברכים ובקצבאות הילדים. בשנים האחרונות חלה אפוא ירידה בשיעור תחולת העוני באוכלוסייה החרדית, והיא עומדת כיום על רמתה הנמוכה ביותר ב־15 השנים האחרונות. פרק ג: רמת חיים 45 תרשים ג1/ תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים לאחר תשלומי העברה ומיסים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2019 ב־)%( חרדים 60 כלל האוכלוסייה 60 51 50 44 40 31 30 22 22 20 10 0 ילדים משפחות נפשות תרשים ג2/ תחולת העוני של משפחות, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2019-2003 (ב־)% חרדים 70 כלל האוכלוסייה 60 58 50 53 52 52 50 49 45 40 43 44 30 20 22 21 20 20 20 19 19 19 18 10 0 2003 2005 2007 2009 2011 2013 2015 2017 2019 46 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 ג2.. הכנסה חודשית והוצאה חודשית למשק בית חרדי תמונת מצב הנתונים המתבססים על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס לשנת 2018 (טרום תקופת הקורונה) מראים שההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי היא 14,745 ש"ח, נמוכה ב־58% מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי 23,235( ש"ח.) מקובל לחשב את ההכנסה לנפש על פי סולם הנותן משקל פוחת והולך לכל נפש בשל העלות השולית שלה למשק הבית. לפי חישוב זה, ההכנסה נטו לנפש תקנית במשפחה חרדית היא 3,917 ש"ח, והיא נמוכה ב־92% מההכנסה לנפש תקנית במשפחה יהודית לא־חרדית 7,531( ש"ח). הפער הגדול מוסבר במספר הנפשות הגבוה במשק הבית החרדי 5.2(), לעומת משק הבית היהודי הלא־חרדי 2.9(); במספר המפרנסים הממוצע 1.3( במשק בית חרדי, לעומת 1.5 במשק בית יהודי לא־חרדי); ובהכנסה נמוכה מעבודה 9,767( ש"ח במשק בית חרדי, לעומת 18,191 ש"ח במשק בית יהודי לא־חרדי). אפשר שבמציאות הפערים בהכנסות קטנים יותר הודות להכנסות מעבודה שאינה מדּווחת באוכלוסייה החרדית. ההכנסה ברוטו במשק בית חרדי מתחלקת ל־66% מעבודה (לעומת 78% במשק בית יהודי לא־חרדי) ול־24% מקצבאות ותמיכות (לעומת 9% במשק בית יהודי לא־חרדי). יש הבדל גדול אפוא בשימוש בקצבאות ובתמיכות בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה היהודית הלא־ חרדית. ההוצאהשלמשקיביתחרדייםעלתשלומיחובה—מסהכנסה,ביטוחלאומיוביטוחבריאות— עומדת בממוצע על כשליש בלבד 34%() מההוצאה של משקי הבית הלא־חרדיים 1,524( ש"ח לעומת 4,461 ש"ח.) ההוצאה החודשית של משק בית חרדי לתצרוכת, שהיא סך כל התשלומים שמשק בית משלם על קניית מוצרים או שירותים, נמוכה ב־16% מזו של משק בית יהודי לא־חרדי 14,651( ש"ח לעומת 16,936 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול יותר. ההסבר לכך טמון כפי הנראה בהכנסה הנמוכה של משק הבית החרדי, בתרבות הצריכה החרדית שמטיפה לצניעות ולחיסכון, וכן במרחב הצריכה הקהילתי שמאפשר לקנות חלק ממוצרי הצריכה במחיר זול במיוחד. למרות ההבדלים בגודל משק הבית ובהכנסות בין משק הבית החרדי למשק הבית היהודי הלא־חרדי אין ביניהם הבדלים ניכרים בחלוקת ההוצאות לתחומים השונים, למשל מזון, דיור, בריאות או חינוך. פער של ממש נמצא, עם זאת, בכל הקשור לתחבורה ולתקשורת 11%( מההוצאות במשקי הבית החרדיים, לעומת 21% במשקי הבית היהודיים הלא־חרדיים.) הגורמיםלהבדלים:בתחוםהתחבורהחרדיםמסתמכיםעלתחבורהציבוריתונחשביםצרכנים חסכנים ויעילים, ובתחום התקשורת הציבור החרדי משתמש פחות באינטרנט, בטלוויזיה ובמכשירי סלולר חכמים. פרק ג: רמת חיים 47 מגמות בין2015ל־2018גדלוגםההכנסותוגםההוצאותשלמשקיהביתהחרדיים.בשניםאלונרשמה עלייה של 17% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי (מ־12,616 ש"ח ל־14,745 ש"ח,) לעומת עלייה קטנה יותר אצל האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 12%( בהכנסות ברוטו — מ־20,807 ש"ח ל־23,235 ש"ח). בהיקף ההוצאה החודשית לתצרוכת של משק בית חרדי נרשם גידול מתון יותר 6%( — מ־13,676 ש"ח ל־14,651 ש"ח). עלייה משמעותית יותר נרשמה בהוצאהשלמשקיביתחרדייםעלתשלומיחובה—מסהכנסה,ביטוחלאומיוביטוחבריאות— 21% (מ־1,261 ש"ח ל־1524 ש"ח). בשאר האוכלוסייה היהודית עמד שיעור הגידול בתשלומי החובה בשנים אלו על 16% (מ־3,853 ש"ח ל־4,461 ש"ח). ייתכן שגידול זה באוכלוסייה החרדית נובע מהעלייה בשכר באותן שנים בקרב הגברים החרדים ועוד יותר בקרב הנשים החרדיות (ראו בהמשך בפרק התעסוקה.) תרשים ג3/ הכנסה והוצאה חודשית לנפש (תקנית), לפי קבוצת אוכלוסייה, 2018 בש"ח)( הכנסה כספית נטו לנפש הוצאה כספית לנפש 8,000 7,531 6,000 4,686 3,917 4,000 2,201 2,000 0 חרדים יהודים לא־חרדים 48 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 ג3.. בעלות על דירה תמונת מצב בשנים 2020-2019 החזיקו 74% מבני +20 היהודים בישראל דירה בבעלותם. שיעור כמעט זהה של בעלות על דירה נמצא באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 74%() ובאוכלוסייה החרדית .)75%( בממוצע, בשנים 2020-2019 החזיקו 14% מכלל האוכלוסייה יותר מדירה אחת בבעלותם ו־18% מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. שיעור נמוך יותר נרשם באוכלוסייה החרדית — 8% הצהירו שבבעלותם יותר מדירה אחת. מגמות בשנים 2020-2006 נרשמה באוכלוסייה החרדית ירידה בשיעור בעלי הדירות — מ־79% ל־75%. באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, לעומת זאת, לא חל שינוי של ממש בתחום זה באותן שנים. שתי סיבות אפשריות למגמת הירידה במגזר החרדי: האחת קשורה לעלייה ביוקר הדיור, שמקשה על רכישת דירה, והשנייה נובעת מנסיגה מסוימת במנגנון החברתי שאפיין את חברת הלומדים החרדית — רכישת דירות על ידי הורים לזוגות צעירים עם חתונתם. היום מקובל יותר ויותר בקהילות החרדיות לשכור דירה ולאו דווקא לקנות. השינוי במנגנון החברתי של רכישת הדירות הוא תוצר של יוקר הדיור וחוסר יכולת כלכלית של התא המשפחתי החרדי לקנות דירה לכל ילד. בשנים 2020-2003 נרשם גידול בשיעור הבעלים של יותר מדירה אחת, בשני המגזרים: באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית עלה שיעורם מ־9% ל־18% ובאוכלוסייה החרדית מ־3%, ל־.8% פרק ג: רמת חיים 49 תרשים ג4/ בעלי דירה מקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020-2006 ב־)%( חרדים 80 79 79 יהודים לא־חרדים 78 77 76 76 76 75 74 74 74 75 75 75 75 75 74 74 72 72 70 68 2019-20 2016-17 2014-15 2012-13 2010-11 2008-09 2006-07 2017-18 ג4.. מחזיקים ברישיון נהיגה תמונת מצב בשנים 2020-2019 החזיקו 45% מהחרדים בגילאי +20 ברישיון נהיגה. שיעור זה נמוך בהרבה משיעור בעלי רישיונות הנהיגה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 84%(). בפילוח לפי מגדר אפשר לראות שהפערים בין החרדים ליהודים הלא־חרדים היו גבוהים יותר בקרב הנשים: 30% מהנשים החרדיות החזיקו ברישיון נהיגה, לעומת 76% מהנשים היהודיות הלא־חרדיות. אצל הגברים הפער היה קטן יותר אך עדיין משמעותי ביותר — 60% לעומת 91%. את הפער בין הגברים החרדים לנשים החרדיות אפשר להסביר בכך שנהיגת נשים עדיין אינה מקובלת בחלק מהקהילות החרדיות. מגמות לאורך השנים אפשר לראות עלייה זוחלת בשיעור החרדים בעלי רישיון נהיגה: בשנים –2005 2006 — 40%; ובשנים 2020–2019 — 45% עיקר השינוי מתרחש אצל הנשים החרדיות:. 21% בשנים 2008-2007 ו־30%; בשנים 2020-2019. הסיבות האפשריות למגמה זו בקרב הנשים הן השתלבותן של יותר חרדיות במערכת ההשכלה הגבוהה והצטרפותן לתעסוקה איכותית, וכן השיח המודרני שנכנס באופן מובהק לכמה מהקהילות החרדיות. עם זאת, אפשר לראות שנתון זה נשאר יציב כבר שנים אחדות. 50 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 תרשים ג5/ בעלי רישיון נהיגה בקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר,, 2020-2019 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 100 91 80 76 60 60 40 30 20 0 נשים גברים ג.5. זמינות רכב תמונת מצב בשנים 2020-2019 החזיקו ברשותם רכב 42% מבני +20 באוכלוסייה החרדית, שיעור נמוך בהרבה מהשיעור באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית של מי שהצהירו שברשותם רכב .)82%( אפשר לתלות את הפער ביוקר הקנייה וההחזקה של מכוניות בישראל, בצורך בחברה החרדית בהחזקת מכונית יקרה יותר (המותאמת למשפחות מרובות ילדים) ובתפיסת השימוש בתחבורה הציבורית באוכלוסייה החרדית כחלק יום־יומי ובלתי נפרד מאורח החיים. מגמות בשנים 2020-2003 נרשמה עלייה מרשימה בשיעור החרדים בני +20 שהצהירו כי ברשות משק הבית שהם חיים בו יש רכב זמין (מ־31% ל־42%). גם בקרב היהודים הלא־חרדים נרשמה באותן שנים עלייה (מ־68% ל־82%), אך בשיעור נמוך יותר 21%( לעומת 35% בקרב חרדים). הגידול החד במספר החרדים שמחזיקים ברשותם רכב פרטי משקף שינוי פרק ג: רמת חיים 51 ברמת החיים של משפחות חרדיות, גידול בשיעורי החרדים העובדים ואימוץ אורחות חיים המקובלים בחברה הכללית. תרשים ג6/ זמינות רכב בקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020-2006 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 90 82 81 79 77 80 75 73 71 69 68 70 60 50 40 44 42 41 37 30 35 31 32 31 29 20 10 0 2019-20 2013-14 2011-12 2009-10 2007-08 2005-06 2003-04 2015-16 2017-18 52 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לוחות רמת חיים לוח ג1/ תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים לאחר תשלומי העברה ומיסים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2019-2003 (ב־)% מדדים שנה סך הכול ישראל סך הכול יהודים חרדים 19 15 45 תחולת עוני משפחות 2003 2005 21 16 58 2007 20 15 50 2009 20 15 53 2011 20 14 52 2013 19 14 52 2015 19 14 49 2017 18 13 43 2019 22 19 44 תחולת עוני נפשות 2003 22 16 48 2005 25 17 63 2007 24 16 56 2009 25 17 59 2011 25 16 58 2013 22 14 58 2015 22 14 54 2017 21 14 49 2019 22 18 51 תחולת עוני ילדים 2003 31 21 52 2005 35 24 69 2007 34 24 65 2009 36 25 66 2011 36 24 65 2013 31 20 67 פרק ג: רמת חיים 53 מדדים שנה סך הכול ישראל סך הכול יהודים חרדים 2015 30 20 62 2017 30 20 55 2019 31 25 60 יחס פער ההכנסות 2003 31 29 35 משפחות)( 2005 33 31 37 2007 34 32 37 2009 36 33 39 2011 35 32 38 2013 33 30 35 2015 36 33 38 2017 35 31 34 2019 31 32 29 מקור: המוסד לביטוח לאומי. לוח ג2/ הכנסה והוצאה חודשית לתצרוכת למשקי בית יהודיים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2018 סך הכול מזה: יהודים ישראל סך הכול חרדים לא־חרדים משקי בית במדגם 8,792 7,298 750 6,548 משקי בית באוכלוסייה (אלפים) 2608.9 2126.6 174.6 1952.0 ממוצע נפשות במשק בית 3.3 3.1 5.2 2.9 ממוצע נפשות סטנדרטיות במשק בית 2.7 2.6 3.7 2.5 ממוצע מפרנסים במשק בית 1.5 1.5 1.3 1.5 ממוצע גיל ראש משק בית כלכלי 47.7 48.7 41.3 49.4 ממוצע שנות לימוד של ראש משק בית 13.9 14.4 17.3 14.1 כלכלי הכנסה כספית נטו למשק בית 17,276 18,317 13,221 18,773 הכנסה כספית נטו לנפש 5,266 5,933 2,541 6,478 הוצאה כספית למשק בית 13,324 13,406 11,450 13,581 54 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 סך הכול מזה: יהודים ישראל סך הכול חרדים לא־חרדים הוצאה כספית לנפש 4,062 4,342 2,201 4,686 חציון הכנסה כספית ברוטו למשק בית 16,343 17,545 12,211 18,273 הכנסה כספית ברוטו 21,063 22,537 14,745 23,235 תשלומי חובה 3,787 4220 1524 4461 הכנסה כספית ברוטו בשקלים חדשים הכנסה כספית ברוטו סך הכול 21,063 22,537 14,745 23,235 מעבודה 16,485 17,499 9,767 18,191 מהון 922 1,072 760 1,100 מפנסיות וקופות גמל 1,450 1,693 641 1,787 מקצבאות ומתמיכות 2,206 2,273 3,577 2,157 באחוזים הכנסה כספית ברוטו סך הכול 100 100 100 100 מעבודה 78 78 66 78 מהון 4 5 5 5 מפנסיות וקופות גמל 7 8 4 8 מקצבאות ומתמיכות 10 10 24 9 הוצאה לתצרוכת בשקלים חדשים הוצאה לתצרוכת סך הכול 16,475 16,748 14,651 16,936 מזון (ללא ירקות ופירות) 2,282 2,134 1,888 2,156 ירקות ופירות 556 521 512 522 דיור 4,089 4,385 4,173 4,404 תחזוקת הדירה ומשק הבית 1,498 1,561 1,380 1,577 ריהוט וציוד לבית 606 601 593 602 הלבשה והנעלה 492 464 579 454 בריאות 984 1,030 803 1,050 חינוך, תרבות ובידור 1,798 1,923 2,291 1,890 תחבורה ותקשורת 3,356 3,358 1,646 3,511 מוצרים ושירותים אחרים 815 772 786 770 פרק ג: רמת חיים 55 סך הכול מזה: יהודים ישראל סך הכול חרדים לא־חרדים באחוזים הוצאה לתצרוכת סך הכול 100 100 100 100 מזון (ללא ירקות ופירות) 14 13 13 13 ירקות ופירות 3 3 3 3 דיור 25 26 28 26 תחזוקת הדירה ומשק הבית 9 9 9 9 ריהוט וציוד לבית 4 4 4 4 הלבשה והנעלה 3 3 4 3 בריאות 6 6 5 6 חינוך, תרבות ובידור 11 11 16 11 תחבורה ותקשורת 20 20 11 21 מוצרים ושירותים אחרים 5 5 5 5 המקורות לפרק ג — רמת חיים הפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן. כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה. התת־פרק המקור ג1.. תחולת עוני • עיבודי המחברים לנתוני המוסד לביטוח לאומי ולנתוני מינהל המחקר והתכנון • סקר הוצאות משק הבית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ג2.. הכנסה חודשית והוצאה • עיבודי המחברים לנתוני המוסד לביטוח לאומי ולנתוני חודשית למשק בית חרדי מינהל המחקר והתכנון • סקר הוצאות משק הבית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ג3.. בעלות על דירה הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ג4.. מחזיקים ברישיון נהיגה הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ג.5. זמינות רכב הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 56 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 פרקד תעסוקה אחדממוקדיהדיוןהציבוריעלמקומהשלהקהילההחרדיתבחברההישראליתהואהתעסוקה. הפער הגדול ביותר בעניין זה בין חרדים לשאר האוכלוסייה היהודית בישראל היה ב־,2002 אז כשליש בלבד מן הגברים החרדים היו מועסקים ורק מעט מעל מחצית מהנשים. בשנים 2015-2003 חל מפנה בשיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, אצל גברים ונשים כאחד, הקשור בשילוב של צורכי הקהילה עם מדיניות ציבורית שתמכה במגוון דרכים בכניסת חרדים לשוק העבודה. התוצאה של שינוי זה היא שכיום למעלה ממחצית מן הגברים החרדים ומעל שלושה רבעים מן הנשים החרדיות עובדים. עם זאת, בשנים האחרונות )2020-2015( העלייה בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים נעצרה. תיאור מצבה של האוכלוסייה החרדית בעולם העבודה אינו מתמצה בשיעורי תעסוקה. רכיב מרכזי נוסף הוא רמת ההכנסה. גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 59% מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא־חרדים. הסיבות לפער זה הן היקף תעסוקה קטן יותר אצל החרדים ורמת הכנסה נמוכה יותר, שהיא גם תוצאה של התמקדות בענפים כלכליים שרמת ההכנסה בהם נמוכה יותר. השנתון מלמד על התקרבות של תחומי התעסוקה של נשים חרדיות לתחומי התעסוקה של יהודיות לא־חרדיות, המתבטאת בירידה בשיעור החרדיות העובדות בתחום החינוך ועלייה בשיעור העוסקות בהיי־טק. התחזקותה של מגמה זו עשויה לתת את פירותיה בטווח הארוך יותר גם בהכנסה לנפש, וכנגזרת ממנה — ברמת החיים של משק הבית החרדי. עם זאת, בקרב הגברים החרדים אנו לא מזהים מגמה דומה. ד1.. שיעוריתעסוקה תמונת מצב שיעור המועסקים באוכלוסייה החרדית בגילאי העבודה העיקריים 64-25() בשנת 2020 עמד על 65% — נמוך משיעור המועסקים באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 84.5%() ומשיעור התעסוקה בכלל האוכלוסייה 77%(). מספר הגברים החרדים העובדים בגילאים אלו עמד על כ־86,900 ואילו מספר הנשים החרדיות העובדות עמד על כ־3.125,400, 3 משנת 2014 אנו מודדים חרדים בהתאם להגדרה עצמית בסקרי כוח אדם. פרק ד: תעסוקה 57 שיעור התעסוקה של גברים חרדים 52.5%() בשנת 2020 היה נמוך במידה רבה מזה של גברים יהודים לא־חרדים 86.5%(). הפערים בין נשים חרדיות עובדות לנשים יהודיות לא־חרדיות עובדות בשנה זו קטנים בהרבה 78%( לעומת .)82.5% מגמות שיעור המועסקים הנמוך ביותר בקרב חרדים 42%( נרשם כאמור ב־2002) — 35% אצל הגברים ו־50% אצל הנשים. מאז חלה עלייה רצופה בקרב שני המינים: בשנת 2020 הגיע שיעור המועסקים אצל הגברים ל־52.5% ואצל הנשים ל־78%. שנת 2015 התייחדה בכך שלראשונה מאז 1995 היה שיעור הגברים החרדים העובדים לפרנסתם מעל .50% ואולם לאחר עלייה מרשימה במשך כעשור המצב בחמש השנים החולפות — 2020-2016 — הוא דְריכה ּבַמקום בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים. תופעה זו עשויה להיות מוסברת ביישום ההסכמים הקואליציוניים של הממשלות מאז שנת 2015, שבה המפלגות החרדיות שבו להיות חלק מהקואליציה. על פי הסכמים אלו, הופחתו התמריצים לכניסה לעבודה והוגדלה התמיכה בבחורי ישיבות ובאברכים. לעומת זאת, שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות הוסיפו לעלות גם בשנים אלו. כך, אם בשנת 2015 עמד שיעור המועסקות החרדיות על 71%, בשנת 2020 הוא כבר הגיע ל־.78% הפער בהיקפי התעסוקה בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא־חרדיות הגיע ל־5% בלבד. תרשים ד1/ מועסקים בקרב בני 64-25 לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר,, 2020 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 100 86 83 78 80 60 52 40 20 0 גברים נשים 58 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 תרשים ד2/ מועסקים בקרב בני 64-25 לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר,,2020-2003 (ב־)% גברים חרדים נשים חרדיות נשים יהודיות לא־חרדיות גברים יהודים לא־חרדים 100 88 87 86 85 81 80 78 83 80 84 81 78 78 77 74 72 71 68 60 65 59 54 53 52 51 52 46 40 40 40 37 20 0 2003 2006 2009 2012 2015 2020 2019 הערה: משנת 2014 שיטת החישוב היא לפי הגדרה עצמית. ד2.. הכנסהחודשית תמונת מצב בשנת 2018 הייתה ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש מעבודה (שכירים) באוכלוסייה החרדית 7,794 ש"ח — 59% מההכנסה הממוצעת בקרב יהודים לא־חרדים 13,131( ש"ח.) הפער מוסבר בהיקף הנמוך יחסית של שעות העבודה במגזר החרדי 79%( מהיקף שעות העבודה בקרב יהודים לא־חרדים) ובשכר שעתי ממוצע נמוך יותר 75%( מהשכר של עובדים יהודים לא־חרדים.) רמת השכר של גברים חרדים שכירים נמוכה מאוד לעומת רמת השכר של גברים יהודים לא־חרדים שכירים. הפערים ביניהם גדולים אפילו מהפערים שבין נשים חרדיות שכירות לנשים יהודיות לא־חרדיות שכירות. ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים בשנת 2018 הייתה 8,957 ש"ח ועמדה על 56% בלבד מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב גברים יהודים לא־חרדים 15,988( ש"ח); הנשים החרדיות השתכרו באותה שנה 6,908 ש"ח בחודש בממוצע, 66% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות 10,410( ש"ח.) פרק ד: תעסוקה 59 אצל הגברים החרדים השכר הנמוך נובע בעיקר משכר שעתי נמוך 67%( מהשכר השעתי של גברים יהודים לא־חרדים), אך גם ממספר שעות עבודה נמוך 84%( ממספר שעות העבודה של גברים יהודים לא־חרדים). בשנת 2018, גברים חרדים השתכרו בממוצע 55 ש"ח לשעה, לעומת 81 ש"ח בקרב גברים יהודים לא־חרדים. אשר לשעות עבודה — גברים חרדים עבדו 38 שעות בשבוע, לעומת 45.5 שעות בקרב גברים יהודים לא־חרדים. אצל הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות 77%( משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות). בשנת 2018 אישה חרדית עבדה 29.1 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 37.7 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא־חרדיות. לעומת הגברים החרדים, השכר השעתי של נשים חרדיות קרוב יותר לשכר השעתי של יהודיות לא־חרדיות ;)85%( בשנת 2018, נשים חרדיות השתכרו בממוצע 55 ש"ח לשעה, לעומת 64 ש"ח לשעה בקרב יהודיות לא־חרדיות. תרשים ד3/ הכנסה ממוצעת ברוטו לחודש בקרב בני 64-25, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2018 בש"ח)( חרדים יהודים לא־חרדים 15,988 16,000 14,000 12,000 10,410 10,000 8,957 8,000 6,908 6,000 4,000 2,000 0 נשים גברים מגמות ב־2003 הייתה ההכנסה של העובדים השכירים החרדים 76% מההכנסה של העובדים היהודים הלא־חרדים השכירים במשק, והיא ירדה עד ל־72% בשנת 2010. לאחר שנים אחדות של יציבות חלה שוב ירידה, ורמת ההכנסה של העובדים החרדים שנרשמה בשנת 2018 הייתה 59% מרמת ההכנסה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. 60 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 הירידה בהכנסה של העובדים החרדים יחסית להכנסה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית ניכרת הן אצל הגברים והן אצל הנשים. בשנים 2018-2003 חלה אצל הגברים ירידה מ־71% ל־56% גם בקרב הנשים חלה ירידה במרוצת השנים מ־80%. בשנת 2003 ל־66% בשנת .2018 הירידות הן כנראה תוצאה של עלייה במספר המועסקים החרדים למרות רמת ההכשרה הנמוכה שלהם. יחד הן מניבות לעובדים החדשים רמות הכנסה נמוכות. ד3. תעסוקה,.לפימשלחיד תמונת מצב בשנת 2020 היו הבדלים גדולים בענפי התעסוקה ובשיעור המועסקים בהם בין עובדים חרדים לעובדים יהודים לא־חרדים. שיעור הגברים החרדים שהועסקו בחינוך 29%() היה גבוה משיעור הגברים שהועסקו בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 5%(). תחום נוסף שבו הגברים החרדים נוכחים יותר משאר העובדים הגברים היהודים הוא שירותי בריאות, רווחה וסעד: 7% מן העובדים החרדים עובדים בשירותים אלו, לעומת 4% משאר העובדים היהודים. הענפים הבולטים אצל הגברים היהודים הלא־חרדים באותה שנה היו מינהל ציבורי וביטחון 13%() ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים 7%(). שיעור המועסקים החרדים בכל אחד מן הענפים האלה היה 4% בלבד. פילוח מיוחד שערכנו של ענף ההיי־טק בשנת 2020 העלה שרק 3% מן הגברים החרדים עסקו בתחום זה, לעומת 14% מן הגברים היהודים הלא־חרדים. בקרב הנשים הפערים דומים: שיעור הנשים החרדיות שהועסקו ב־2020 בחינוך 39%() היה גבוה בהרבה משיעור המועסקות בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 17%(). הסיבה לכך היא בראש ובראשונה מספר הילדים הגדול באוכלוסייה החרדית, שמצריך מספר גדול יותר של עובדים במערכת החינוך. נוסף על כך, נשים חרדיות רבות מעדיפות את מקצוע החינוך בשל שעות העבודה הנוחות והאפשרות לעבוד בתוך הקהילה. גם בתחום שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שיעור הנשים החרדיות גבוה יותר מאשר בקרב היהודיות הלא־ חרדיות 23%( ו־19% בהתאמה.), שיעור הנשים החרדיות שהועסקו באותה שנה 2020() בתחום המינהל הציבורי והביטחון עמד על 3% בלבד, לעומת 10% מקרב שאר העובדות היהודיות. תחום נוסף שבו ניכר משקלן הנמוך יחסית של עובדות חרדיות הוא התעשייה 2%( לעומת 4% מקרב שאר העובדות היהודיות). בתחום המסחר היה שיעור הנשים החרדיות 5%, לעומת 10% מקרב העובדות היהודיות הלא־חרדיות. הפילוח המיוחד של ענף ההיי־טק בשנת 2020 העלה ש־5% מן הנשים החרדיות עסקו בתחום זה, לעומת 7% מן הנשים היהודיות הלא־חרדיות. פרק ד: תעסוקה 61 תרשים ד4/ מועסקים גברים, לפי ענף כלכלי וקבוצת אוכלוסייה, 2020 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 29 חינוך 5 11 מסחר סיטונאי, קמעונאי ותיקונים 12 8 תעשייה, כרייה וחציבה 9 7 שירותי בריאות, רווחה וסעד 4 7 שירותים אחרים 2 5 בינוי 6 מינהל מקומי, ציבורי, ביטחון 4 13 וביטוח לאומי 4 שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים 7 4 תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות 6 4 שירותי אירוח ואוכל 4 3 ענפי היי־טק 14 3 שירותי ניהול ותמיכה 5 3 אומנות, בידור ופנאי 3 2 שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח 3 2 אחר 3 1 מידע ותקשורת 2 1 פעילויות בנדל"ן 1 0 5 10 15 20 35 20 30 62 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 תרשים ד5/ מועסקות נשים, לפי ענף כלכלי וקבוצת אוכלוסייה, 2020 ב־)%( חרדיות יהודיות לא־חרדיות 39 חינוך 17 23 שירותי בריאות, רווחה וסעד 19 שירותים מקצועיים, מדעיים 7 7 וטכניים 5 מסחר סיטונאי, קמעונאי ותיקונים 10 5 ענפי היי־טק 7 5 שירותים אחרים 4 מינהל מקומי, ציבורי, ביטחון 3 וביטוח לאומי 10 3 שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח 5 3 שירותי ניהול ותמיכה 3 2 תעשייה, כרייה וחציבה 4 2 אחר 2 1 שירותי אירוח ואוכל 3 1 תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות 2 1 אומנות, בידור ופנאי 2 1 בינוי 1 1 מידע ותקשורת 1 1 פעילויות בנדל"ן 1 0 5 10 15 20 40 20 35 30 פרק ד: תעסוקה 63 מגמות בטווח של 6 שנים 2020-2014() לא ניכרת מגמה של התקרבות בין ענפי הכלכלה שגברים חרדים מועסקים בהם לבין ענפי הכלכלה שגברים יהודים לא־חרדים מועסקים בהם. לעומת זאת ניכרת התקרבות כזאת בקרב נשים חרדיות. בשנת 2014, למשל, עסקו בחינוך 28% מהגברים החרדים העובדים, ובשנת 2020 — ;29% בכלל האוכלוסייה היהודית שיעור הגברים שעסקו בחינוך ב־2020 נותר נמוך לאין ערוך — כ־5%. בתחום המינהל הציבורי הפער בין חרדים ליהודים לא־חרדים אף התרחב בשל העובדה ששיעור החרדים ירד מ־6% ל־4.5%, בעוד שיעור היהודים הלא־חרדים נותר יציב .)13%( גם שיעור הגברים החרדים שעוסקים בהיי־טק נותר יציב ונמוך 3%(), בעוד שיעור הגברים היהודים הלא־חרדים עלה מ־12% ל־.14% לעומת זאת, אצל הנשים החרדיות ניכרת מגמת התקרבות לנשים היהודיות הלא־חרדיות — 44% מהן עסקו בשנת 2014 בחינוך, לעומת 39% בשנת 2020. שיעור העובדות היהודיות הלא־חרדיות בחינוך נותר יציב 18%( ב־2014 ו־17% ב־2020). בשנים 2020-2014 חלה גם עלייה בשיעור הנשים החרדיות העוסקות בהיי־טק, מ־3% ל־5%. גם בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות חלה עלייה בענף זה, אך בשיעור קטן יותר (מ־6% ל־.)7% 64 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לוחות תעסוקה לוח ד1/ תעסוקה בקרב בני 64–25 לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר,, 2020–1995 (ב־)% שנים סך הכול גברים נשים סך חרדים1 יהודים סך חרדים1 יהודים סך חרדים1 יהודים הכול לא־ הכול לא־ הכול לא־ ישראל חרדים ישראל חרדים ישראל חרדים 1995 68 48 73 81 48 83 56 48 64 1997 67 45 72 78 43 81 57 49 64 1999 67 44 73 76 40 79 58 48 66 2001 67 43 73 75 39 79 59 47 67 2003 67 43 73 74 37 78 60 51 68 2005 68 46 75 75 40 79 62 53 70 2007 71 47 78 78 39 82 64 56 73 2009 71 49 77 76 40 80 65 59 74 2011 73 53 79 79 45 82 67 62 76 2013 75 56 82 81 45 85 70 69 78 2015 77 61 84 82 52 87 72 71 81 2017 78 62 85 83 52 88 73 73 82 2019 78 65 86 83 53 88 74 77 84 2020 77 65 84 80 52 86 74 78 83 1 עד שנת 2013 הגדרת חרדי היא לפי מוסד לימודים אחרון ו/או מגורים באחד מיישובי הגרעין החרדיים: רכסים, כפר חב"ד, ביתר עילית, כוכב יעקב, מודיעין עילית, קרית יערים, עמנואל, מיצד (אספר), מתתיהו, אלומה. משנת 2014 החישוב הוא על פי הגדרה עצמית. מקור: עיבודי המועצה הלאומית לכלכלה לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פרק ד: תעסוקה 65 לוח ד2/ הכנסה ממוצעת מעבודה שכירה, בני 64–25 סך הכול ישראל וחרדים,, בחלוקה למגדר, 2018–2000 (בש"ח) שנים סך הכול חרדים1 גברים סך הכול גברים יהודיות נשים ישראל יהודים לא־חרדיות חרדים1 חרדיות1 לא־חרדים הכנסה ממוצעת ברוטו לחודש 2000 7,249 4,899 9,404 5,634 5,547 3,837 2001 7,586 5,299 9,898 6,318 5,725 4,352 2002 7,659 6,055 10,038 7,061 5,833 5,143 2003 7,428 5,632 9,709 6,900 5,796 4,658 2004 7,545 5,921 9,883 7,534 6,027 4,631 2005 7,634 5,121 10,140 6,260 6,080 4,319 2006 7,817 5,499 10,394 6,706 6,291 4,516 2007 8,286 5,644 11,003 6,855 6,760 4,786 2008 8,577 5,952 11,466 7,551 6,888 4,930 2009 8,569 5,751 11,267 6,935 7,162 4,923 2010 8,729 6,269 11,540 7,588 7,249 5,263 2011 8,907 6,295 11,799 7,557 7,473 5,368 2012 9,857 6,824 13,092 9,455 8,219 5,284 2013 10,122 8,172 13,417 10,310 8,498 5,838 2014 10,641 6,601 14,146 7,577 8,968 5,886 2015 10,912 6,802 14,614 8,031 9,399 5,793 2016 11,068 7,443 15,033 8,334 9,186 6,706 2017 11,459 7,920 15,327 8,467 9,928 7,527 2018 11,987 7,794 15,988 8,957 10,410 6,908 66 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 שנים סך הכול סך הכול חרדים1 גברים גברים יהודיות נשים ישראל יהודים לא־חרדיות חרדים1 חרדיות1 לא־חרדים הכנסה ממוצעת ברוטו לשעה 2000 41 32 46 32 37 32 2001 43 36 49 38 38 35 2002 44 41 50 41 39 41 2003 43 42 49 42 39 41 2004 43 41 49 42 40 40 2005 44 38 51 38 40 38 2006 45 40 52 42 42 38 2007 47 40 55 40 44 40 2008 49 43 57 44 45 42 2009 50 41 58 42 47 39 2010 50 46 59 47 47 44 2011 51 44 60 45 48 43 2012 55 47 66 54 53 42 2013 57 54 67 58 54 47 2014 60 47 71 47 56 48 2015 62 50 74 50 59 49 2016 63 53 76 53 58 58 2017 65 57 78 53 59 61 2018 68 55 81 55 64 55 1 הגדרת חרדים לפי סוג מוסד לימודים אחרון ו/או מגורים באחד היישובים החרדיים: בני ברק, קריית ספר, אלעד. מקור: עיבודי המועצה הלאומית לכלכלה לסקר הכנסות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פרק ד: תעסוקה 67 לוח ד3/ מועסקיםתושביישראל,לפיקבוצתאוכלוסייה,ענףכלכליומגדר,2020 (ב־)% סך הכול חרדים לא־חרדים ישראל סך הכול תעשייה, כרייה וחציבה 6.8 4.2 6.6 בינוי 5.3 2.5 3.6 מסחר סיטונאי, קמעונאי ותיקונים 11.2 7.5 10.7 תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות 4.6 2.1 4.2 שירותי אירוח ואוכל 3.9 2.2 3.8 מידע ותקשורת 1.5 0.8 1.7 שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח 3.5 2.5 4.0 פעילויות בנדל"ן 1.0 0.9 1.2 שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים 6.8 5.8 7.4 שירותי ניהול ותמיכה 4.2 3.0 4.2 מינהל מקומי, ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי 9.9 3.5 11.6 חינוך 12.9 34.8 10.9 שירותי בריאות, רווחה וסעד 12.0 16.8 11.6 אומנות, בידור ופנאי 2.2 1.7 2.5 שירותים אחרים 2.8 5.7 2.7 ענפי היי־טק 8.8 4.3 10.6 אחר 2.6 1.7 2.6 גברים תעשייה, כרייה וחציבה 9.5 8.4 9.0 בינוי 9.0 5.3 5.8 מסחר סיטונאי, קמעונאי ותיקונים 12.5 10.9 11.5 תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות 7.0 4.2 6.3 שירותי אירוח ואוכל 4.6 4.2 4.3 מידע ותקשורת 1.6 1.3 1.9 שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח 2.7 2.1 3.2 68 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 סך הכול חרדים לא־חרדים ישראל פעילויות בנדל"ן 1.2 1.3 1.5 שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים 6.6 4.1 7.4 שירותי ניהול ותמיכה 4.9 2.8 5.1 מינהל מקומי, ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי 10.8 4.5 12.8 חינוך 6.0 28.8 4.9 שירותי בריאות, רווחה וסעד 4.9 7.0 4.5 אומנות, בידור ופנאי 2.4 2.6 2.8 שירותים אחרים 2.0 7.2 1.8 ענפי היי־טק 11.3 3.2 14.2 אחר 3.1 2.1 2.5 נשים תעשייה, כרייה וחציבה 3.8 1.6 4.0 בינוי 1.2 0.7 1.2 מסחר סיטונאי, קמעונאי ותיקונים 9.9 5.3 9.8 תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות 1.9 0.8 2.1 שירותי אירוח ואוכל 3.2 0.9 3.4 מידע ותקשורת 1.3 0.5 1.5 שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח 4.4 2.7 4.9 פעילויות בנדל"ן 0.7 0.8 0.8 שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים 7.0 7.0 7.5 שירותי ניהול ותמיכה 3.5 3.1 3.2 מינהל מקומי, ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי 8.9 2.9 10.4 חינוך 20.5 38.6 17.3 שירותי בריאות, רווחה וסעד 19.7 23.0 19.0 אומנות, בידור ופנאי 2.0 1.1 2.2 שירותים אחרים 3.7 4.6 3.6 ענפי היי־טק 6.1 5.1 6.9 אחר 2.2 1.5 2.0 מקור: סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פרק ד: תעסוקה 69 המקורות לפרק ד — תעסוקה הפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן. כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה. התת־פרק המקור ד1.. שיעורי תעסוקה סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ד2.. הכנסה חודשית עיבודי המועצה הלאומית לכלכלה לסקר הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ד3.. תעסוקה, לפי משלח יד סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 70 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 פרקה אורחות חיים אורחותהחייםבחברההחרדיתנמצאיםבשינוימתמיד,ואפשרללמודמהםעלמערכתהיחסים בין החרדים לחברה הישראלית בכללותה. אומנם יש פערים גדולים בין האוכלוסייה החרדית לזו הלא־חרדית בהשתתפות בשירות הצבאי והלאומי, אך בשיעור המשתמשים במחשב ובאינטרנט ובדפוסי היציאה לחופשה הפערים מצטמצמים. אלו מצטרפים לעלייה ברמת המינוע ובמספר בעלי רישיונות הנהיגה בחברה החרדית. בשל העלייה בשיעור ההשתתפות של החרדים בכל אחד מתחומי החיים האלה ניתן לקבוע כי מגמת ההשתלבות הכלכלית־ חברתית של החברה החרדית בחברה הכללית מתחזקת. אחד הגורמים המחזקים מגמה זו הוא ההצטרפות ההולכת וגוברת של חרדים — נשים וגברים — ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה ולשוק התעסוקה. אלו מאפשרים הכנסה פנויה, מודעות מתפתחת בהדרגה לתרבות הצריכה והפנאי וצמיחת שיח מודרני בקרב קבוצות מעמד הביניים הגדלות והמתעצבות בחברה החרדית. אל מול אלו מעניין להוסיף ולעקוב אחר מאפייניה הקהילתיים־חברתיים של האוכלוסייה החרדית בכל מה שקשור לפעילות התנדבותית ולהרמת תרומה כספית גדולה לקהילה, שנפוצות הרבה יותר בחברה זו בהשוואה לחברה היהודית הלא־חרדית. בפרק מוצגים גם דפוסי ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות לכנסת, שיש בהם משום אינדיקציה לכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, לתפרוׂשת הגאוגרפית של חרדים בישראל ולחלוקה הפנים־קהילתית בריכוזים החרדיים. שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס מתוך כלל המצביעים לכל המפלגות עלה בשנים 2020–1992 מ־8.2% ל־12.8%. נוסף על כך, יש שינוי בתפרושת של המצביעים לרשימות אלו, המתבטא בעלייה במשקל ערי הפרוור החרדיות וירידה במשקלן של ירושלים ובני ברק. האם המאפיינים הקהילתיים והמרחביים של החברה החרדית הישראלית ישתנו בעקבות התהליכים הכלכליים והחברתיים המשנים את פניה, או ישתמרו לצידם? ימים יגידו. נציין שמגפת הקורונה שפרצה בישראל במרץ 2020 הדגישה את היתרון שבקהילתיות המאפיינת את הקהילה החרדית, אך גם את הצורך במחשב אישי ובחיבור לרשת במרבית משקי הבית החרדיים. אלו הפכו ממותרות או מטאבו חברתי לצורך קיומי להמשך שגרת החיים הן בהקשרים של תעסוקה והן בהקשרים של חינוך, קיום קשרי משפחה ולימוד תורה. פרק ו של השנתון עוסק בפירוט בנושא זה. פרק ה: אורחות חיים 71 ה1.. שירות צבאי ואזרחי תמונת מצב בשנת הגיוס 2019 הצטרפו לשירות הצבאי והאזרחי כ־1,772 גברים חרדים, שהם כ־17% מהבנים בוגרי מערכת החינוך החרדית. 1,222 מהם התגייסו לצה"ל ו־550 התנדבו לשירות האזרחי; בשנת הגיוס 2020 הצטרפו לשירות האזרחי 495 מתנדבים חרדים בלבד. נראה אפוא שמקרב הגברים החרדים המתגייסים הרוב פונה לשירות צבאי ולא לשירות אזרחי. הסבר אפשרי לכך הוא האפשרויות שהשירות הצבאי מציע להכנה לשוק העבודה, כיוון שבמקרים מסוימים הוא מלּווה בלימודי מקצוע. סיבה נוספת היא שהשירות הצבאי נתפס בעיני הצעירים החרדים כתרומה משמעותית יותר לחברה מהשירות האזרחי. הפונים לשירות האזרחי מעוניינים בדרך כלל לשלבו עם לימוד תורה. אם הם מצטרפים לשירות לאחר נישואיהם, הם רואים בו תחליף ליציאה מלאה לעבודה. נוסף על כך, האינטרס של המדינה הוא לתעדף את השירות הצבאי, ולכן חרדים יכולים לפנות לשירות האזרחי רק מגיל .21 מגמות בשנים 2010-2007 ניכר גידול מהיר במספר החרדים הפונים לשירות צבאי ואזרחי. ממצב של מאות ספורות של מתגייסים בשנה הגיע מספר הפונים החרדים לכל אחת מן המסגרות, השירות הצבאי והאזרחי, ל־1,000 בשנה. מספר החרדים המתגייסים לשירות צבאי הוסיף לעלות עד שנת 2014 אז הוא הגיע לכ־2,000, בשנה, אך מאז מספר זה יציב ולא חלה בו עלייה. בשנת הגיוס 2019 אף חלה ירידה דרמטית במספר המתגייסים החרדים, ומספרם היה הנמוך ביותר בעשור האחרון. הכרסום במספר החרדים מתנדבי השירות האזרחי הוא רצוף והחל כבר בשנת 2011, ובשנת הגיוס 2020 הוא הצטמצם עד לכדי פחות מ־500 מתנדבים בשנה. הירידה בשתי מסגרות הגיוס הביאה לכך שלמרות הגידול הטבעי במחזורי הגיוס, מספר הפונים החרדים לשירות עמד בשנת הגיוס 2019 על 53% בלבד מבשנת הגיוס .2015 העצירה בגידול במספר המתגייסים החרדים לצה"ל עשויה לנבוע מן המתח שנוצר בין המגזר החרדי לצבא בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון משנת 2014, שנתפס כמאיים מבחינת החברה החרדית. עם זאת, מספר המתגייסים חזר וירד גם לאחר העברת התיקון לחוק שיזמו המפלגות החרדיות. סיבה נוספת לירידה במספר המתגייסים החרדים עשויה להיות היעדר יעדי גיוס עבור צה"ל, דבר שמחליש את המוטיבציה של גוף זה להתמקד בגיוס חרדים (עד לשנת 2016 היו יעדים מסוג זה.) הירידה במספר החרדים הפונים לשירות האזרחי בעשור האחרון עשויה לנבוע מהורדת גיל הפטור מגיל 28 לגיל 24 וכן מהארכת משך השירות האזרחי משנה לשנה וחצי 2014(). סיבות אלו ואחרות הפכו שירות זה לאטרקטיבי פחות לגברים חרדים. 72 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 תרשים ה1/ חרדים שהחלו להתנדב לשירות האזרחי ולשירות הצבאי, 2019-2007 במספרים מוחלטים)( 3,200 שירות אזרחי שירות צבאי 877 953 2,800 2,400 1,090 2,145 2,000 1,972 615 550 1,600 970 1,374 1,200 1,282 1,222 800 730 15 400 290 0 2007 2011 2013 2015 2017 2019 2009 ה2.. שימוש במחשב תמונת מצב בשנים 2020–2019 השתמשו 62% מהחרדים בני +20 במחשב, לעומת 79% מקרב היהודים הלא־חרדים. פילוח לפי מגדר מלמד על שיעור שימוש גבוה קצת יותר בקרב הנשים החרדיות 64%() לעומת הגברים החרדים .)60%( מגמות בשנים 2020-2007 גדל השימוש במחשב באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית מ־70% ל־.79% בציבור החרדי נרשמה עלייה דרמטית יותר מ־44% ל־.62% הסיבה לעלייה בשימוש במחשב בחברה החרדית היא חדירה כללית של טכנולוגיה לעולם החרדי, גם מפאת צורכי פרנסה וגם בגלל חשיפה הולכת וגוברת לתרבות הצריכה והפנאי. מגמות אלו מתחזקות גם בהשפעת הגידול במספר המועסקים והסטודנטים החרדים. מגפת הקורונה שפרצה בישראל במרץ 2020 הדגישה את הצורך במחשב אישי בכל בית גם בקרב פרק ה: אורחות חיים 73 המשפחות החרדיות. מחשב הפך ממותרות או טאבו לצורך קיומי להמשך שגרת החיים הן בהקשרים של תעסוקה והן בהקשרים של חינוך, קיום קשרי משפחה ולימוד תורה. תרשים ה2/ משתמשיםבמחשבמקרבבני+20 לפיקבוצתאוכלוסייה,,2020-2007 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 100 79 79 80 80 79 76 80 70 60 62 59 58 54 54 51 40 44 20 0 2019-20 2017-18 2015-16 2013-14 2011-12 2009-10 2007-08 ה.3. שימוש באינטרנט תמונת מצב בשנים 2020–2019 רוב משמעותי מן האוכלוסייה החרדית הבוגרת דיווח לראשונה על שימוש באינטרנט 60%() — שיעור הגברים המשתמשים עמד על 57%, לעומת 63% בקרב הנשים. שיעור המשתמשים בקרב היהודים הלא־חרדים עמד על 92%. במרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל, עלה במהירות שיעור המשתמשים באינטרנט בחברה החרדית, וכאשר בוחנים את שנה זו לבדה, שיעור החרדים המשתמשים בה באינטרנט עמד על 64%. פרק ו של השנתון עוסק בהרחבה בשימושי המחשב והאינטרנט במגזר. מגמות בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש בשימוש האוכלוסייה החרדית באינטרנט. שיעור המשתמשים ברשת הכפיל את עצמו — מ־28% בשנים 2009-2008 ל־60% בשנים .2020–2019 גם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית גדל שיעור המשתמשים באינטרנט, אך בקצב מתון בהרבה מ־70% ל־92% באותן השנים. 74 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 היקף השימוש באינטרנט נגזר מהחדירה רחבת ההיקף והממדים של הטכנולוגיה לעולם החרדי וכן מהפלטפורמות הרבות שאפשר להיכנס דרכן לאינטרנט, למשל טלפונים סלולריים חכמים. יש לשער שגם הגידול במספר המועסקים ובמספר הסטודנטים החרדים משפיע על החשיפה של אוכלוסייה זו לאינטרנט ועל השימוש ברשת. לכל אלו יש להוסיף את השינויים במאפייני תרבות הפנאי והצריכה החרדית, כלומר שימוש הולך וגדל באינטרנט גם כפלטפורמה לרכישת מוצרים וגם כפלטפורמה חברתית (פייסבוק, וואטסאפ, טוויטר.) תרשים ה3/ משתמשים באינטרנט מקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020-2008 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 100 92 89 88 83 78 76 80 70 60 60 49 40 43 42 43 38 28 20 0 2019-20 2017-18 2016-17 2014-15 2012-13 2010-11 2008-09 ה.4.חופשהבארץובחו”ל תמונת מצב בשנים2020-2019נפשובארץ53%מהחרדיםבני+20,שיעורדומהלשיעורהנופשיםבישראל מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית .)56%( 15% בלבד מהחרדים בני +20 יצאו לחופשה בחו"ל בשנים האלה, הרבה פחות משיעור הנופשים בחו"ל מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־ חרדית 46%(). חופשה בחו"ל מחייבת תקציב גדול מחופשה בישראל, ההתארגנות בכל מה שקשור למזון מורכבת הרבה יותר, ונדרשת גם תודעה והשקפת עולם פתוחות יותר, שהן במידה מסוימת אנטיתזה לאורח החיים השמרני המתחייב מהשתייכות לחברה החרדית. כפי פרק ה: אורחות חיים 75 הנראה, אלו הסיבות להבדלים בהרגלי החופשה בין החרדים ליהודים הלא־חרדים. למאפיינים אלו יש להוסיף את ההשפעה של מגפת הקורונה בשנת 2020 על דפוסי הנסיעה הן של קהל הנופשים החרדי והן של קהל הנופשים הלא־חרדי — הסגרים הממושכים וסגירת השמיים בתקופה זו. מגמות בשנים 2020-2003 חלה עלייה בשיעור החרדים היוצאים לחופשות: בארץ — מ־46% ב־2003 ל־53% ב־2020 ובחו"ל — מ־12%; ב־2004-2003 ל־15% ב־2020-2019. העלייה בשיעור החרדים הנופשים בישראל משקפת את הפיכת הבילוי מסוג זה לנורמה רווחת בקרב חרדים, ובהיקף דומה ליהודים לא־חרדים. אף שבסך הכול חרדים מעטים יחסית יוצאים לחופשה בחו"ל, בכל זאת ניכרה אצלם מגמת עלייה בבחירה בנופש מסוג זה. עלייה זו הוסברה במידה מסוימת בגורמים המשפיעים גם על כלל האוכלוסייה, למשל רפורמת "השמיים הפתוחים", ההצטרפות לשוק התעסוקה, המאפשרת עלייה בהכנסה הפנויה, והמודעות ההולכת ומתפתחת לתרבות הפנאי והנופש גם באוכלוסייה החרדית ובקבוצות מעמד הביניים המתפתחות בתוכה. עם זאת, בזמן מגפת הקורונה השמים נסגרו, עלויות הנסיעה עלו, נסיעות משפחתיות לחו"ל (ואף בישראל) נעשו מורכבות מאוד מבחינה בריאותית ולוגיסטית, וחרדים, כמו אוכלוסיות אחרות, נמנעו מטיסה לחו"ל. תרשים ה4/ נופשים בישראל ובחו"ל, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020-2019 (ב־)% חרדים 80 יהודים לא־חרדים 60 56 53 46 40 20 15 0 חופשה בחו"ל חופשה בישראל 76 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 ה5.. התנדבות תמונת מצב ומגמות בשנים 2020-2019 עסקו 40% מהחרדים בפעילות התנדבותית, שיעור גדול משיעור המתנדבים היהודים הלא־חרדים 25%(). בשנים 2020–2010 נשאר שיעור החרדים שעסקו בפעילות התנדבותית דומה ועמד על 40% באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, לעומת זאת,. גדל בשנים אלו שיעור המתנדבים — מ־19% ל־25%, אך עדיין הוא רחוק משיעורו באוכלוסייה החרדית. ההתנדבות נתפסת לאורך השנים כחלק מרכזי וחשוב באורח החיים של הקהילה החרדית, ואצל רבים מהם היא נעשית בתדירות גבוהה וכחלק בלתי נפרד מחיי היום־יום. תרשים ה5/ מתנדבים מקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020-2010 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 50 41 40 39 38 38 40 35 30 25 24 20 23 23 21 19 10 0 2019-20 2017-18 2016-17 2014-15 2012-13 2010-11 ה6.. תרומה כספית תמונת מצב בשנים 2020-2019 תרמו 86% מהחרדים בני +20 תרומה כספית כלשהי, שיעור גבוה בהרבה משיעור היהודים הלא־חרדים שתרמו תרומה כזאת 57%(). בשנים אלו הצהירו 59% מהחרדים שהם תרמו מעל 1,000 ש"ח, לעומת 21% בלבד מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית שהצהירו על תרומה בסדר גודל כזה. פרק ה: אורחות חיים 77 מגמות שיעור החרדים שהצהירו כי תרמו תרומה כספית נותר יציב לאורך השנים 86%( בשנים 2008-2007 ושיעור זהה בשנים 2020-2019), לעומת ירידה בשיעור המצהירים על תרומה כספית באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 72%( בשנים 2008-2007 ו־57% בשנים .)2020-2019 עלייה ניכרת נרשמה בשיעור החרדים שהצהירו על תרומה כספית גדולה 46%( בשנים 2008- 2007 ו־59% בשנים 2020-2019), בדומה לעלייה בשיעור התורמים תרומה כזאת מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית 10%( בשנים 2008-2007 ו־21% בשנים 2020–2019). בשתי האוכלוסיות חל אפוא גידול בתרומה הכספית הגדולה, אך הפער ביניהן נותר גדול. הממצאים מלמדים שהחברה החרדית מתאפיינת בתרבות המקדשת את התרומה כחלק בלתי נפרד מאורח החיים, בתדירויות תכופות ובסכומים גבוהים. תרשים ה6/ תרומה כספית בקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020–2007 ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 100 91 90 89 89 87 90 86 86 80 70 72 71 69 69 64 60 62 57 50 2019-20 2017-18 2015-16 2013-14 2011-12 2009-10 2007-08 ה.7. בחירות לכנסת תמונת מצב בבחירות לכנסת ה־24 2021() היה שיעור ההצבעה לרשימת יהדות התורה 5.6% 248,391( קולות) מכלל הקולות הכשרים, ולרשימת ש"ס — 7.2% 316,008( קולות). סך הקולות לשתי המפלגות יחד עמד על 12.8% 564,399( קולות.) 78 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 המצביעים החרדים נחלקים לשתי מפלגות: ש"ס, שזכתה ב־9 מנדטים, ויהדות התורה, שזכתה ב־7 מנדטים בבחירות לכנסת ה־24. החלוקה לשתי מפלגות גם מייצגת שוני במוצא ובאורח החיים. מפלגת יהדות התורה היא מפלגה שכמעט כל מצביעיה הם חרדים, ואילו ש"ס פונה גם לקהל מסורתי ודתי לא־חרדי. אולם במרוצת השנים נהפכה גם ש"ס למפלגה שמדגישה יותר את האופי החרדי ופחות את ההיבטים המזרחיים־פריפריאליים שלה. שינוי זה ניכר במיוחד לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף, דמות רבנית שידעה לפנות גם לציבור מסורתי. וכך, אם בשנים 1999-1994 עמד שיעור החרדים מתוך מצביעי ש"ס על שליש בלבד, בשנת 2021 כמעט שני שלישים 64%() ממצביעיה הם חרדים. התוצאה הישירה של מגמה זו היא הצטמקותה של המפלגה מ־12–11 מנדטים ל־.9 גם ברמת השסע העדתי הפנימי המפלגות החרדיות מייצגות את שלוש הקבוצות העיקריות במגזר החרדי: יהדות התורה מייצגת את שתי הקבוצות האשכנזיות: החסידית (סיעת אגודת ישראל) והליטאית (סיעת דגל התורה) וש"ס את הקבוצה המזרחית או הספרדית. תרשים ה7/ שיעורי הצבעה ליהדות התורה ולש"ס בבחירות לכנסות ה־13 ,)1992( ה־16 2003( ה־19), 2013( ה־21), (מרץ 2019 וה־24) 2021() בסך הכול בישראל ב־)%( יהדות התורה 10 ש"ס 8.8 8.2 8 7.2 6.0 5.8 6 5.6 5.2 4.9 4.3 4 3.3 2 0 הכנסת הכנסת הכנסת הכנסת הכנסת ה־13 ה־16 ה־19 ה־21 ה־24 פרק ה: אורחות חיים 79 תפרוׂשת המצביעים ליהדות התורה ולש"ס שתי ערים שכמעט שליש מן המצביעים למפלגות החרדיות מתרכזים בהן הן ירושלים ובני וברק. בבחירות לכנסת ה־24 היו 17% מסך המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס מירושלים ו־13% מבני ברק. ערי הפרוור החרדיות (מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ובית שמש) משקפות התפתחות משמעותית במרחב החרדי במדינה. וכך, בבחירות לכנסת ה־24 עמד שיעור ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בארבע ערי הפרוור החרדיות על 14% מכלל הקולות לרשימות אלו. מקור נוסף לחרדים שהצביעו לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות לכנסת ה־24 היו ערים גדולות שמתגורר בהן מיעוט חרדי המונה מעל 5,000 מצביעים (אשדוד, פתח תקווה, רחובות, חיפה, נתניה, תל אביב, אשקלון, באר שבע, בת ים, חולון, תל אביב, וראשון לציון), ומהן הגיעו לשתי רשימות אלו 21% מכלל הקולות. שש ערי פריפריה (רכסים, צפת, ערד, קרית גת, אופקים ונתיבות) היו מקור ל־6% נוספים מכלל הקולות ליהדות התורה וש"ס בבחירות אלו. בסך הכול היישובים שהוזכרו הם המקור לכ־70% מכלל המצביעים החרדים לרשימות יהדות התורה וש"ס, והם גם ריכוזי האוכלוסייה החרדית העיקריים. שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערים נבחרות מתוך כלל הבוחרים באותה עיר שיעורי ההצבעה למפלגות החרדיות מלמדים על גודלו של הריכוז החרדי ועל החלוקה האתנית הפנים־חרדית בתוכו. בבחירותלכנסתה־24היהשיעורההצבעהלמפלגותיהדותהתורהוש"סבבניברק88%מכלל הבוחריםבעיר(73,098קולותבחלוקההזאת:61%ליהדותהתורהו־27%לש"ס),ובירושלים— 39% ( 97,736 קולות בחלוקה הזאת: 24% ליהדות התורה ו־16% לש"ס.) שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס משתנה בכל אחת מערי הפרוור החרדיות בשל המשקל היחסי השונה של חרדים אשכנזים וחרדים מזרחים ביישוב. במודיעין עילית שיעור ההצבעה ליהדות התורה היה 79% 19,309( קולות) מכלל הבוחרים בעיר, לעומת 18% 4,280( קולות) שהצביעו לש"ס; בביתר עילית — 60% 12,752( קולות) ליהדות התורה, לעומת 27% 5,752( קולות) לש"ס; באלעד — 35% 6,264( קולות) ליהדות התורה, לעומת 48% 8,506( קולות) לש"ס; ובבית שמש — 36% 15,242( קולות) ליהדות התורה, לעומת 18% 7,745( קולות) שהצביעו לש"ס. מבט על הערים הגדולות שיש בהן מיעוט חרדי ניכר מראה שבדרך כלל רוב המצביעים הם לש"ס או שהחלוקה בין שתי הרשימות דומה. בערים אלו חלק ממצביעי ש"ס אינם חרדים: באשדוד היה שיעור ההצבעה ליהדות התורה ולש"ס 27% 28,541( קולות), בחלוקה דומה בין המפלגות: 12% ליהדות התורה ו־15% לש"ס; בפתח תקווה — 12% 14,766( קולות), ושיעור ההצבעה לש"ס גבוה יותר 7%() משיעור ההצבעה ליהדות התורה 4%(); בתל אביב — 5.2% 11,528( קולות) הצביעו ליהדות התורה ולש"ס בחלוקה הזאת: 1% ליהדות התורה ו־4% 80 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לש"ס; בחיפה — 6% 8,627( קולות) הצביעו לשתי המפלגות, עם יתרון קל ליהדות התורה 3.5%(), לעומת ש"ס 2.5%(); בנתניה — 14% 14,146( קולות) הצביעו למפלגות החרדיות, עם רוב מוחלט לש"ס 11%(), לעומת 3% שהצביעו למפלגת יהדות התורה. הריכוזים החרדיים בפריפריה מורכבים מאוכלוסייה מסורתית, מאוכלוסייה חרדית מזרחית ומאוכלוסייה חרדית אשכנזית שהולכת וגדלה בעשור האחרון. נתוני הבחירות מראים שבריכוזים החרדיים בערי פריפריה נבחרות הרוב מצביעים בדרך כלל לש"ס. בנתיבות היה שיעור ההצבעה ליהדות התורה ולש"ס 47% ( 8,190 קולות) עם רוב גדול למצביעי ש"ס 40%(), לעומת יהדות התורה 7%(); באופקים — 39% 5,409( קולות) עם רוב למצביעי ש"ס 23%(), לעומת יהדות התורה 16%(); ברכסים — 88% 4,722( קולות) בחלוקה דומה בין מצביעי ש"ס 45%() למצביעי יהדות התורה 43%(); בקרית גת — 21% 5,516( קולות) עם רוב למצביעי ש"ס 13%(), לעומת יהדות התורה ;)7%( ובצפת — 32% 4,265( קולות) בחלוקה דומה בין ש"ס 18%() ליהדות התורה 15%( בערד התמונה הפוכה, ו־28%). הצביעו בה לשתי המפלגות עם רוב גדול ליהדות התורה 26%(), לעומת ש"ס .)2%( פרק ה: אורחות חיים 81 מפה ה1/ ריכוזי המצביעים למפלגות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) בבחירות לכנסת ה־24 )2021( יהדות התורה ש"ס מספר מצביעים חיפה חרדיות למפלגות 10,000- , 0 טבריה 005 40,000-10,000 100,000 ומעלה נתניה בני ברק פתח תקו ה - תל אביב יפו ו אלעד בת ים מודיעין ע ילית חולון ראשון לציון רחובות ירושלים אשדוד בית שמש אשקלון ביתר עילית קר ית גת נתיבות אופקים באר שבע - יישובים ש בהם מעל ל 1,000 מצביעים * פרק ה: אורחות חיים 89 82 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מגמות בשנים 2021-1992 שיעור המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס מתוך כלל המצביעים בבחירות גדל פי 1.5 — מ־8.2% ל־12.8%. באותן השנים שיעור המצביעים ליהדות התורה עלה מ־3.3% ל־5.6% ושיעור המצביעים לש"ס עלה מ־4.9%; ל־7.2%. בשנים אלו התרחש גם שינוי בתפרושת המצביעים לרשימה זו — עלייה במשקלן של ערי הפרוור החרדיות וריכוזי הפריפריה וירידה במשקלן של ירושלים ובני ברק. תפרוׂשת המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בבחירות לכנסת ה־24 שיעור המצביעים מירושלים ומבני ברק לרשימות יהדות התורה וש"ס היה 30% מכלל המצביעים לשתי הרשימות 17%( בירושלים ו־13% בבני ברק). זוהי ירידה לעומת נתוני הבחירות לכנסת ה־13 1992(), שאז שיעור המצביעים לרשימות מערים אלו היה 34% מכלל המצביעים להן 19%( בירושלים ו־15% בבני ברק). השינוי מוסבר בעיקר בהגירה החוצה מערים אלו לריכוזים חרדיים אחרים. בבחירות לכנסת ה־24 שיעור ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בערי הפרוור החרדיות (מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ובית שמש) היה 14% מכלל הקולות לרשימה, לעומת 7% בבחירות לכנסת ה־16 2003(). העלייה נובעת בעיקר מהגידול המהיר במספר החרדים בעיר בית שמש, שהפכה להיות העיר שמספר המצביעים בה למפלגות החרדיות הוא הגבוה ביותר לאחר ירושלים ובני ברק. בערים מרכזיות שבהן מתגוררים למעלה מ־5,000 מצביעים למפלגות החרדיות (אשדוד, פתח תקווה, רחובות, חיפה, נתניה, תל אביב, אשקלון, באר שבע, בת ים, חולון וראשון לציון) ירד שיעור המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס מכלל מצביעי הרשימות. בשנת 2021 ניתנו בהן 21% מכלל הקולות ליהדות התורה וש"ס, לעומת 31% בבחירות לכנסת ה־13 .)1992( בכל הערים הללו (למעט תל אביב) חלה בשנים אלו עלייה ניכרת בשיעור המצביעים החרדים מכלל המצביעים. אולם הקמתן של ערי הפרוור החרדיות הביאה לירידה בנתח של ערים אלו מכלל המצביעים החרדים. בבחירות לכנסת ה־24 נשמר שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערי פריפריה נבחרות (רכסים, צפת, ערד, קרית גת, אופקים ונתיבות) מכלל הקולות לרשימה 6%(), בדומה לשיעור בבחירות לכנסת ה־.13 שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערים נבחרות מתוך כלל הבוחרים באותה עיר בשנים 2021–1992 חלו תהליכי התחרדות בשתי הערים שמתגוררים בהן מרבית החרדים ירושלים ובני ברק). שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס בירושלים, שב־1992( היה 22% מכלל המצביעים בעיר, כמעט הכפיל את עצמו ב־2021 — ל־39% מכלל המצביעים. בבני ברק עלה שיעור המצביעים מ־56% (ב־1992 ל־88%) (ב־.)2021 פרק ה: אורחות חיים 83 שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס בערי הפרוור החרדיות כמעט שלא השתנה בין הבחירות ב־2003 לבחירות ב־2021. כך, באלעד נשאר השיעור זהה — 83%; במודיעין עילית הוא עלה באותן שנים מ־96% ל־97% ובביתר עילית חלה עלייה גדולה יותר גדולה — מ־76%; ב־2003 ל־87% ב־2021. יוצאת דופן בתוך ערים אלו היא בית שמש, ששיעור המצביעים בה ליהדות התורה וש"ס זינק באותן שנים מ־15% ל־54% מכלל המצביעים. הסיבה לכך היא ההתחרדות שעברה העיר בעקבות ההתרחבות והפיתוח של רמת בית שמש החרדית. בדיקה של שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס בשנים 2021–1992 בערי מרכז שחי בהן מיעוט חרדי גדול מעלה שברובן הייתה עלייה: בפתח תקווה — מ־7% ל־11%; ברחובות — מ־6% ל־10% בחיפה — מ־3%; ל־6% ובנתניה — מ־8%; ל־13%. באשדוד, שעוברת תהליכי התחרדות, שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס באותן השנים כמעט הכפיל את עצמו — מ־15% ל־27% ואילו בתל אביב ה"חילונית" הוא ירד במעט מ־6%; ל־.5% גם בערי הפריפריה הנבחרות עלה בשנים אלו שיעור המצביעים החרדים ליהדות התורה וש"ס: ברכסים — מ־51% ל־88% באופקים — מ־25%; ל־39% ובצפת — מ־17%; ל־.32% ואולם העיר שחוותה את ההתחרדות הניכרת ביותר היא ערד, שבה קפץ שיעור המצביעים ליהדות התורה מ־8% בשנת 1992 ל־28% בשנת 2021. שינויים אלו משקפים מגמה של גידול טבעי ויותר מזה — הגירה של זוגות צעירים חרדים לפריפריה. 84 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 לוחות אורחות חיים לוח ה1/ משתמשים באינטרנט מקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020-2008 ב־)%( שנים סך הכול ישראל יהודים ממוצע דו־שנתי)( כולל לא ידוע)( סך הכול חרדים לא־חרדים לא כולל לא ידוע)( סך הכול 2009-2008 61 66 28 70 2011-2010 68 73 38 76 2013-2012 71 75 43 78 2015-2014 76 80 42 83 2017-2016 81 82 43 88 2018-2017 83 85 49 89 2020-2019 88 89 60 92 מקור: הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פרק ה: אורחות חיים 85 לוח ה2/ יוצאים לחופשה בחו"ל ובישראל מקרב בני +20 לפי קבוצת אוכלוסייה,, 2020-2003 ב־)%( שנים סך הכול ישראל יהודים ממוצע דו־שנתי)( כולל לא ידוע)( סך הכול חרדים לא־חרדים לא כולל לא ידוע)( חופשה בארץ 2004-2003 50 54 46 55 2006-2005 50 56 47 57 2008-2007 50 56 45 56 2010-2009 52 57 47 58 2012-2011 52 57 49 58 2014-2013 53 58 46 59 2016-2015 54 60 49 61 2018-2017 54 59 54 60 2020-2019 49 56 53 56 חופשה בחו"ל 2004-2003 29 30 12 32 2006-2005 30 32 14 33 2008-2007 31 32 12 34 2010-2009 31 33 12 35 2012-2011 34 36 12 39 2014-2013 35 37 12 40 2016-2015 41 44 16 47 2018-2017 46 49 17 52 2020-2019 41 44 15 46 מקור: הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 86 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 המקורות לפרק ה — אורחות חיים הפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן. העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה. התת־פרק המקור ה1.. שירות צבאי ואזרחי • רשות השירות הלאומי האזרחי • הסקר החברתי, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ה2.. שימוש במחשב הסקר החברתי, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ה3.. שימוש באינטרנט הסקר החברתי, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ה4.. חופשה בארץ ובחו"ל הסקר החברתי, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ה5.. התנדבות הסקר החברתי, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ה6.. תרומה כספית הסקר החברתי, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ה7.. בחירות לכנסת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת פרק ה: אורחות חיים 87 פרקו האינטרנט והעולם הדיגיטלי הנושא המתחלף בסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2020 היה האינטרנט והעולם הדיגיטלי. הסקר בדק כיצד משפיעה הטכנולוגיה על איכות החיים של האוכלוסייה בישראל, על מערכות היחסים האנושיות ועל המרקם הכלכלי־חברתי. בבסיס הסקר עמדה בחינה של הממשק בין העולם הממשי לעולם הדיגיטלי והווירטואלי4. במסגרת השנתון נתמקד בבחינת הדמיון והשוני בין החברה החרדית לחברה היהודית הלא־חרדית. ו1.. שימוש במחשב ובאינטרנט 61% מהחרדים מדווחים כי יש להם מחשב בבית, לעומת 88% בקרב יהודים לא־חרדים. הפער בין חרדים ליהודים לא־חרדים מתקיים גם בכל הקשור לשימושי המחשב למיניהם. רק 31% מן החרדים שיש להם מחשב משתמשים בו לצורך התקנת תוכנות, לעומת 52% בקרב יהודים לא־חרדים. 39% בלבד מן החרדים בעלי המחשב משתמשים בו לגיבוי ושמירה של קבצים, לעומת 64% מן היהודים הלא־חרדים. פער קטן יותר נרשם בעניין השימוש בנוסחאות בגיליונות אלקטרוניים 52%( בקרב החרדים, לעומת 64% בקרב היהודים הלא־ חרדים), ודמיון כמעט מלא נרשם בעניין העתקת קבצים 70%( ו־71% בהתאמה.), היחס לאינטרנט בחברה החרדית נע על הרצף שבין קבלה מסויגת לבין התנגדות מוחלטת. הקבלה המסויגת נובעת מהיתרונות שברשת האינטרנט, בעיקר בשימוש לצורכי עבודה, קניות וקבלת שירותים וכן כאמצעי לשמירה על הקשר בין חברי הקהילה לבין עצמם וגם לצרכים דתיים. ההתנגדות המוחלטת נובעת מהאפשרות של חשיפה לתכנים ועולמות תוכן לא ראויים שעלולים לאיים על ערכי החברה החרדית5. החשיפה של חרדים לאינטרנט גבוהה לעומת נתוני העבר 64%( בשנת 2020, לעומת 28% בשנת 2008), אולם נמוכה בהשוואה ליהודים לא־חרדים 93%(). הבדל ניכר נוסף בין חרדים ללא־חרדים נוגע לדרך החיבור לאינטרנט. חרדים נוטים להתחבר לאינטרנט באמצעות מחשב ביתי 42%() יותר מאשר באמצעות הטלפון הנייד 30%(). בקרב יהודים לא־חרדים כמעט אין הבדל בשיעורי החיבור לאינטרנט באמצעות המחשב והטלפון, ושניהם גבוהים מאוד 92%( ו־91% בהתאמה.) "העידן הדיגיטלי — ,"2020 אתר הסקר החברתי. 4 רבקה נריה בן־שחר ואזי לב־און, "מגדר, דת ומדיה חדשים: עמדות כלפי שימוש באינטרנט בקרב נשים 5 חרדיות העובדות בחממות טכנולוגיות," מגמות מ"ט ,)2( :)2013( .306–272 88 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 המחשב משמש לא רק האמצעי הרווח יותר לשימוש באינטרנט עבור חרדים אלא שהוא גם הכלי העיקרי לחיבור לאינטרנט (גם למי שיש להם גישה כפולה לרשת דרך המחשב והטלפון הנייד.) 62% מן החרדים שמתחברים לאינטרנט בוחרים לעשות זאת בעיקר דרך המחשב, לעומת 36% בלבד שמתחברים בעיקר דרך הטלפון הנייד. בקרב היהודים הלא־חרדים תמונת המצב היא הפוכה: למרות שמעל 90% מהם מחוברים לאינטרנט גם דרך המחשב וגם דרך הטלפון הנייד, השימוש העיקרי הוא בעיקר דרך הטלפון הנייד 72%(), ורק אצל 26% האמצעי העיקרי לשימוש באינטרנט הוא המחשב. דפוסי השימוש של חרדים באינטרנט נוטים להיות פונקציונליים יותר מאשר חברתיים. שיעורי השימוש הגבוהים ביותר בקרב חרדים הם בדואר אלקטרוני 88%(), חיפוש מידע 73%(), בנקאות דיגיטלית 62%(), עבודה 58%() וקבלת שירותים ממשרדי ממשלה .)56%( בתחומים אלו גם אין פערים גדולים בינם לבין יהודים לא־חרדים. עם זאת ישנם כמה שימושי אינטרנט פרקטיים שהחדירה שלהם למגזר החרדי נמוכה יותר מאשר אצל היהודים הלא־ חרדים: חיפוש מידע 73%( בקרב חרדים, לעומת 94% בקרב יהודים לא־חרדים) ותשלום חשבונות/קניית מוצרים ושירותים 36%( לעומת 53% בהתאמה.), השימוש באינטרנט לצרכים חברתיים רווח גם הוא פחות בקרב משתמשים חרדים: רק 50% נמצאים ברשתות החברתיות (לעומת 98% בקרב יהודים לא־חרדים), רק 46% משתמשים בוואטסאפ (לעומת 97%), ורק 10% משתמשים באינטרנט לצורך משחק (לעומת .)36% ואולם אין להתעלם מן העובדה ש־50% מן החרדים הגולשים נמצאים ברשתות החברתיות. פרק ו: האינטרנט והעולם הדיגיטלי 89 תרשים ו1/ סוגי השימוש העיקריים באינטרנט, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020 בקרב גולשים בלבד; ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 98 97 100 94 88 87 80 73 63 58 58 60 50 46 45 40 20 0 דואר חיפוש עבודה רשתות וואטסאפ קניות אלקטרוני מידע חברתיות מוצרים/ שירותים הדרך המועדפת על כלל הנסקרים החרדים (כולל אלו שאינם גולשים) לנהל תקשורת עם משרדי ממשלה היא באמצעות הטלפון 43%(), ורק 25% מהם מעדיפים לנהל את התקשורת דרך האינטרנט. לעומת זאת, בקרב יהודים לא־חרדים רק 21% יעדיפו לנהל את התקשורת בטלפון, ואילו 38% מעדיפים את התקשורת באינטרנט. ואכן, מתוך החרדים שלא עושים שימוש באתרים ממשלתיים ברשת, 46% מעידים כי הסיבה העיקרית היא שהם אינם מעוניינים בכך, ורק 28% לא עושים שימוש כי הם אינם זקוקים לכך. לעומת זאת, בקרב הלא־חרדים המגמה הפוכה: 24% לא עושים שימוש כי הם אינם מעוניינים, ו־46% לא עושים שימוש כי הם אינם זקוקים לכך. 90 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 ו2.. מיומנויות דיגיטליות בעידן המידע אוריינות דיגיטלית נחשבת למיומנות חיונית, משום שהיא פותחת דלת לעולם הידע המתחדש באופן בלתי פוסק. יותר ממחצית 60%() מן החרדים חושבים שמיומנויות דיגיטליות הן מיומנויות בסיסיות 70%( מקרב הגולשים באינטרנט), שיעור נמוך בהרבה מאשר לא־חרדים 92%(). ייתכן שהפערים נובעים, בין השאר, מכך שחרדים מדווחים פחות שמיומנויות דיגיטליות נדרשות להם בחיי היום־יום. כך, רק 37% מן החרדים מדווחים שהם זקוקים למיומנויות דיגיטליות לצורך עבודה, לעומת 57% בקרב הלא־חרדים. עם זאת, שיעור לא מבוטל מן הנשאלים החרדים השיבו שמקום העבודה מאפשר עבודה מהרשת ,)32%( ומדובר בפער לא גדול מן המשיבים הלא־חרדים .)44%( בכל התחומים שנבדקו במסגרת הסקר החברתי דיווחו המשיבים מן החברה החרדית על מיומנויות נמוכות יותר בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות. מדובר במיומנויות משמעותיות ובעלות השפעה על השתלבות בשוק החופשי. כך לדוגמה, רק 10% מן החרדים מעידים כי הם במידה רבה בעלי מיומנות בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חדשות ברשת האינטרנט בתחום הלימודים, לעומת 31% בקרב לא־חרדים. גם בכל הנוגע לחיפוש עבודה באמצעות האינטרנט רק 6% מן החרדים הם בעלי מיומנות רבה, לעומת 22% בקרב לא־חרדים. עם זאת, מעניין להיווכח כי שיעור המשיבים שהעידו שקשה להם לרכוש מיומנויות דיגיטליות חדשות נמוך יחסית 28%(), נתון הזהה בשתי האוכלוסיות. זאת ועוד, רק 23% מן החרדים חושבים כי הם זקוקים להדרכה ולהכשרה בנושא שימוש ברשת האינטרנט, פחות מלא־חרדים .)25%( כלומר, החוסר במיומנויות דיגיטליות אינו קשור בהכרח לקושי לרכוש מיומנויות או לצורך בהכשרה, אלא לגורמים אחרים. פרק ו: האינטרנט והעולם הדיגיטלי 91 תרשים ו2/ מיומנות בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חדשות ברשת האינטרנט בתחומים שונים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020 שיעור המשיבים במידה רבה;( ב־)% חרדים יהודים לא־חרדים 100 80 63 60 52 39 40 35 33 32 26 24 20 15 9 0 חיי היום־יום עבודה שירותי לימודים חיפוש ממשלה/ עבודה שירותים ציבוריים על מי מוטלת האחריות להכשיר את האוכלוסייה לשימוש ברשת האינטרנט ברמה הנדרשת? השיעור הגבוה ביותר בקרב האוכלוסייה החרדית חושבים כי האחריות מוטלת בעיקר על כל אדם בעצמו 42%() ולאחר מכן על המדינה 38%(). בקרב לא־חרדים המגמה הפוכה: השיעור הגבוה ביותר חושבים כי האחריות מוטלת בעיקר על המדינה 53%() ואחר כך על האדם בעצמו .)35%( ו3.. בטיחות ברשת רכיב נוסף של אוריינות דיגיטלית הוא השימוש הבטוח ברשת — האפשרות להשתמש בטכנולוגיה באופן יעיל ובטוח ולהישמר מפני סכנות פוטנציאליות. חרדים הגולשים ברשת מדווחים פחות על פגיעות. רק 14% נפגעו מפשיעה באינטרנט ו־23% נחשפו לתוכן פוגעני (לעומת 24% ו־37% בקרב לא־חרדים, בהתאמה). הסבר אפשרי אחד 92 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 הוא השימוש המוגבל יחסית של חרדים ברשתות החברתיות באינטרנט, שבהן פעמים רבות גולשים נחשפים לתכנים פוגעניים. לצד זאת, חרדים עושים שימוש נמוך יותר באמצעי הגנה ברשת: 48% מדווחים כי החליפו סיסמאות בשנה שקדמה לסקר, ו־59% משתמשים בתוכנות הגנה, לעומת 64% בקרב הלא־חרדים שהחליפו סיסמאות ומשתמשים בתוכנות הגנה. פן נוסף של בטיחות ברשת נוגע לשימוש של ילדים ונוער. ראשית, שיעור הילדים והנוער (מתחת לגיל 18) שמשתמשים באינטרנט עומד על 13% בלבד בקרב כלל הנשאלים החרדים ועל 19% בקרב החרדים הגולשים באינטרנט. שיעור זה נמוך בהרבה בהשוואה ללא־חרדים 75%().הוריםחרדיםמגביליםאתהגישהוהשימושברשתשלילדיהםיותרמהוריםלא־חרדים 88%( לעומת 57%, בהתאמה), וכן את זמן השימוש ברשת 76%( לעומת 62%, בהתאמה). כמו כן, יותר הורים חרדים לילדים הגולשים באינטרנט מעידים כי הם יודעים במידה רבה מה הילדים עושים ברשת, בהשוואה להורים לא־חרדים 67%( לעומת 57% בהתאמה.), ייתכן שהשימוש המוגבל של ילדים חרדים באינטרנט מסביר את הנתון שפחות הורים חרדים חוששים משימוש של ילדיהם באינטרנט, בהשוואה להורים לא־חרדים 42%( לעומת ,61% בהתאמה). נתון זה יכול להסביר גם את השימוש המופחת באמצעים להגנה ברשת בקרב הורים חרדים. כך, 30% מן ההורים החרדים קיבלו הדרכה על שמירת הבטיחות של ילדים ברשת, לעומת 44% מן ההורים הלא־חרדים; ו־75% מן ההורים החרדים שוחחו עם ילדיהם והסבירו להם על הסיכונים ברשת, לעומת 85% מן ההורים הלא־חרדים. תרשים ו3/ שיעור השימוש של ילדים ונוער באינטרנט, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020 ב־)%( 100 80 75 60 40 20 13 0 לא־חרדים חרדים פרק ו: האינטרנט והעולם הדיגיטלי 93 ו4.. עמדות כלפי טכנולוגיה והשפעת הטכנולוגיה במסגרת הסקר החברתי נבדקו עמדות המשיבים בכל הנוגע לאינטרנט ולטכנולוגיות דיגיטליות. באופן כללי, חרדים מביעים הערכה פחותה כלפי טכנולוגיה. פחות חרדים )48%( חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות משפרות את איכות החיים, לעומת לא־חרדים 82%(). ואולם כאשר מפלחים את התשובות בקרב רק מי שגולשים באינטרנט, הפער מצטמצם מאוד 63%( ו־84%, בהתאמה). כמו כן, פחות חרדים חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות מצמצמות פערים חברתיים, בהשוואה ללא־חרדים 49%( לעומת 66%, בהתאמה). הפער בעניין זה בין חרדים ללא־חרדים נשמר גם כאשר מפלחים את התשובות בקרב הגולשים באינטרנט בלבד 53%( לעומת .)66% לטכנולוגיות דיגיטליות יש השפעה מכרעת על אופיים וטיבם של הקשרים החברתיים. מרבית המשיבים, ללא הבדלים בין קבוצות באוכלוסייה, שומרים על קשרים בעיקר על ידי מפגשים או קשר טלפוני; בחברה החרדית הקשר הטלפוני דומיננטי יותר ממפגשים 46%( לעומת 40%), ואילו בחברה הלא־חרדית מפגשים דומיננטיים יותר מקשר טלפוני 37%( לעומת 26%). הפער המשמעותי בין האוכלוסיות נוגע לשמירה על קשר בעיקר דרך אפליקציות מסרים כגון וואטסאפ: רק 11% מן החרדים שומרים על קשר בעיקר באופן הזה, לעומת 33% מן הלא־חרדים. כמו כן, שיעור החרדים המשתמשים ברשת האינטרנט לטובת קשרים חברתיים נמוך יותר. כך למשל, לחרדים הגולשים באינטרנט יש פחות קשרים חברתיים וירטואליים 12%( לעומת 18% בקרב לא־חרדים); הם פחות מחדשים חברויות באמצעות האינטרנט 26%( לעומת 51%); פחות משתמשים בקבוצות ייעודיות ברשת 22%( לעומת 44%), ופחות נרשמים לאתרי היכרויות 4%( לעומת .)19% 94 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 תרשים ו4/ שימוש באינטרנט לטובת קשרים חברתיים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020 בקרב גולשים בלבד; ב־)%( חרדים יהודים לא־חרדים 60 51 50 44 40 30 26 22 19 20 18 12 10 4 0 רישום לאתר קיום קשרים השתתפות חידוש חברויות היכרויות חברתיים בקבוצות באמצעות וירטואליים ייעודיות ברשת הרשת כאשר בוחנים את העמדות כלפי ההשפעות של טכנולוגיות דיגיטליות על קשרים משפחתיים וחברתיים עולה כי שיעור החרדים החושבים שטכנולוגיות משפרות את הקשרים נמוך יותר 27%( ו־28% בקרב חרדים, לעומת 54% ו־57% בקרב לא־חרדים). בהתאמה לכך, חרדים גם סבורים בשיעורים גבוהים יותר מלא־חרדים שלטכנולוגיות אין השפעה על הקשרים החברתיים והמשפחתיים 63%( ו־;57% 35% ו־36% בהתאמה.), גם מפילוח רק של הגולשים החרדים (ללא חרדים שאינם גולשים) עולה ששיעור הסבורים שהאינטרנט משפר את היחסים המשפחתיים והחברתיים נמוך יותר מאשר הסבורים כך בקרב יהודים לא־חרדים הגולשים באינטרנט 37%( ו־;38% 56% ו־61% בהתאמה.), פרק ו: האינטרנט והעולם הדיגיטלי 95 תרשים ו5/ השפעות הטכנולוגיה על קשרים ואיכות חיים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020 בקרב גולשים בלבד; ב־)%( חרדים 100 יהודים לא־חרדים 84 80 63 61 60 56 38 37 40 20 0 שיפור איכות שיפור קשרים שיפור קשרים החיים חברתיים משפחתיים סיכום הטלטלה הטכנולוגית שעברה על העולם בעשרות השנים האחרונות, והתבטאה בראש ובראשונה בחדירת האינטרנט והטלפון החכם, לא פסחה על העולם החרדי. למרות המחאה והביקורת הפנים־חרדיות על הסכנות הטמונות באינטרנט, הנתונים העדכניים שבידינו מלמדים ששני שלישים מאוכלוסייה זו גולשים ברשת. עם זאת, דפוסי השימוש באינטרנט בקרב גולשים חרדים עשויים להיות שונים מאלו של גולשים לא־חרדים. כפי שראינו, רבים מהם מתמקדים בשימושי אינטרנט פרקטיים ולא חברתיים, בעלי מיומנות טכנולוגית נמוכה יותר ובעלי הערכה נמוכה יותר לתרומה הטמונה במהפכה הדיגיטלית לאיכות החיים ולקשרים החברתיים. ואולם נוכחנו לדעת שישנה קבוצה חרדית אחרת — שמשתמשת באינטרנט גם לצרכים חברתיים, בעלת מיומנויות טכנולוגיות גבוהות והערכה גבוהה לתרומה הטמונה במהפכה הדיגיטלית לאיכות החיים ולקשרים החברתיים. אלא שגם קבוצה זו נוטה להיות זהירה מאוד בעניין השימוש באינטרנט ובעניין סינון השימוש של ילדים. החברה החרדית נחלקת אפוא כיום לשלוש קבוצות עיקריות בכל הקשור לאינטרנט: הקבוצה הראשונה, השמרנית, נוטה להתעלם מן החידושים הדיגיטליים וממשיכה להחרים את השימוש באינטרנט; השנייה, הפרגמטית, מזהה את הצורך בשימוש באינטרנט ומאמצת אותו לצורך תקשורת, מידע, חיי העבודה ומגוון שירותים, תוך כדי הסתייגות מן הפונקציות 96 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 החברתיות שהרשת מציעה; הקבוצה השלישית, המודרנית, מאמצת את מרבית החידושים הטמונים באינטרנט. המשתייכים לקבוצה זו משתמשים במגוון הפלטפורמות שברשת, בכלל זה החברתיות, ואינם רואים באינטרנט איום לאורח חייהם. ואכן, בשנים האחרונות חווינו תנועה גדולה של חרדים לעבר שימוש הולך וגובר באינטרנט. בשנים הבאות נדע אם החדירה של האינטרנט במגזר החרדי תתרחב לא רק בהיקפי הגלישה אלא גם בדפוסי השימוש ברשת. פרק ו: האינטרנט והעולם הדיגיטלי 97 צוותהמחקר ד"ר לי כהנר היא גאוגרפית חברתית. חוקרת בתוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה; מרצה בכירה ומכהנת בתפקיד ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה במכללה האקדמית לחינוך אורנים. עוסקת בהתפתחות המרחב החרדי בישראל ובקבוצות החרדיות המודרניות. ד"ר גלעד מלאך הוא ראש התוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. מומחה לתכנון מדיניות ציבורית לאוכלוסייה החרדית בתעסוקה, בשירות הצבאי, בהשכלה הגבוהה ובחינוך. יעל בכר היא עוזרת מחקר בתוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקרת עמיתה במכון ברוקדייל למחקר חברתי־יישומי. בעלת תואר שני ביישוב סכסוכים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. 98 שנתון החברה החרדית בישראל 2021 החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתוןהחברההחרדיתבישראל 2021מכנס בפעם השישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. מקום מיוחד בכרך זה ניתן לניתוח דפוסי השימוש באינטרנט במגזר החרדי. מחיר מומלץ: 64 ₪ דצמבר 2021 מסת"ב: 978-965-519-382-4 www.idi.org.il