חומר רקע
13.6.22
לכבוד וועדת הפנים.
נייר עמדה בעניין יעילות שמורות ימיות להגנה מפני מינים פולשים.
מוגש על ידי איגוד הדייגים בישראל.
אביא כאן שני מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות על ידי ביולוגים ימיים ישראלים אשר נוגעים בדיוק לעניין זה, ואשר מראים עד כמה שמורות ימיות, אינן יעילות בהגנה על מינים מקומיים ממינים מהגרים בים שלנו. וודאי מוכרים מחקרים אלה לאלה שטוענים הפוך, אבל האמת מעולם לא רק שלא הייתה נר לרגליהם, היא גם מעולם לא עצרה אותם בדרכם להשיג את מטרותיהם.
במאמר של חביאר קורלס, עליו חתומים ביו היתר גם ד"ר דור אדליסט, מנהל סקרי הדגה במשרד החקלאות, והן ד"ר מנחם גורן, הביולוג הראשי אשר מלווה את הקמפיין השקרי של החלט (כפי שנוכחנו כולנו לדעת מתחקיר הצינור על הקשר בין החל"ט וחברות הגז), נכתב במפורש: כל עוד קיימת התחממות של המים בים התיכון ונמשכת מגמה של הגעתם של מינים פולשים, גם אם יופסק הדיג כולו לאלתר, לא יהיה בכך לשנות את מצבם של המינים הפולשים (והמינים המקומיים).
והרי זה ברור. איך אי פעולה, או עף למעלה מכך, הפסקת פעולה שיש בה כדי למנוע חלק מהנזק, מהשינוי אותו אנו מבקשים למנוע (שימוש בדיג על מנת לווסת התפוצצות או התבססות של מינים פולשים באגן ים תיכון מזרח), עלולה לגרום למינים אלה לא להתרבות?
האם במקרה ויגיע אלינו נחיל ארבה, אנו נשב בחיבוק ידיים ויהיה בדעתו של משהו כי זו הדרך הטובה ביותר להגן על הקים מפניו?
המאמר כולו מצייר עוד ועוד תסריטים, בהם המסקנה ממשיכה להיות זהה: אי דיג אינו מסייע במלחמה נגד מינים פולשים, בניסיון להגן על מינים מקומיים.
התמונה אותה מנסים רט"ג והחלט להציג, תמונה בה מערכת אקולוגית שאינה משתנה, יש בה כדי להגן על מינים מקומיים, היא מופרכת ושקרית, פשוט משום שהיא אולי אוטופיה, אולם אנו איננו חיים באוטופיה, אנחנו חיים במציאות.
במציאות שלנו לצערנו, ההתחממות היא עובדה מוחלטת (התחממות טמפרטורת המים היא הגורם המשפיע ביותר על שפעת הדגה בים שלנו, הרבה יותר מכל שאר הגרמים, ע"פ מחקר של בלמייקר וואן ריין מאוניברסיטת ת"א). טמפרטורת המים באגן ים תיכון מזרח, עולה מהר יותר מרוב המקומות בעולם, משתי סבות: אחת היא היות אזורנו דל בהתחלפות של מים, בניגוד לאוקיאנוסים או אפילו חלקים אחרים במערב הים התיכון. והסבה השנייה הינה היות חלק הים באזורנו ים רדוד מאוד בהשוואה למקומות אחרים.
לנסות ליישם עיקרון שאולי היה עובד בעולם בו המים אינם מתחממים, פשוט אינו רלוונטי. ואת זה כמובן יודעים הרט"ג והחל"ט, הם אינם אדישים לעובדה כי טמפרטורת מי הים מתחממת, ובכל זאת הם מתעקשים.
במאמר השני, זה שכתבה ד"ר בלה גליל, היא שואלת את השאלה הפשוטה מכולן: מדוע עלינו להכריז על שמורות ימיות, אם בשמורות אלה נמצאים גם ככה יותר מינים פולשים מאשר מחוץ לשמורות. הרי בהכרזה על שמורות ימיות במצב הקיים (וזה המצב הקים) אנו עושים בדיוק להפך ומגנים על המינים שפלשו. המינים הפולשים כבר מזמן התבססו, גם באזורי השמורות, וחלקם אף פורח בהן. ד"ר גליל מביאה את הדוגמא של הסכן המשויש, ה"ארס", שנמצא בכל השמורות ובכל אזורי הסלע בכלל בים שלנו. למה שמשהו יחשוב שאם נאסור אזור מסוים לדיג, ייעלם ממנו הארס? הוא יקבל מדריך לשמורות מרשות הטבע והגנים ויעבור לאזור אחר?!?
אם כך למה לנו למנוע דיג, אם הוא זה שיכול לווסת, במשהו, את השתלטות המינים הפולשים, על בתי הגידול של המינים המהגרים.
זאת ועוד. בוועדת הכלכלה בכנסת, בדצמבר 2016, אמרה בלה גליל: השבתת המכמורת לחודשיים הוא אסון בניסיון להתמודדות עם בעיית המינים הפולשים.
כן, לא רק שאין לסגור שטחים לדיג או להשבית דיג בכל דרך שהיא, אלא שהדיג הוא הוא הדרך להילחם במינים המהגרים.
גם הכללת כל המינים המגרים באותה נשימה, כאילו רעה חולה מוחלטת היא, היא רעה חולה בעצמה. ישנם מינים פולשים שהתבססו לפני עשרות בשנים ואף לפני מאה שנה, כגון הפלמידה הלבנה והאדומה, המליטות למיניהן, חלק ממיני משפחת הצניניתיים, השרימפס קריסטל, שהפכו למבורכים הן לדייגים והן לצבור שנהנה מטעמם המופלא.
הטענה כי ביכולתן של שמורות ימיות להיות כלי יעיל בהגנה על מינים מקומיים ממינים פולשים, היא לא רק שקר בידי כל מי שטוען כך, אלא הטעיה מכוונת. אסורה.
גיל ססובר
יו"ר איגוד הדייגים בישראל