תשובת השר

DOCX 1,641 תווים המסמך המקורי ↗
1. במסגרת הרפורמה בייבוא שנכנסה לתוקף ב-1.6, משרד הכלכלה והתעשייה פועל בשני אפיקים מרכזיים על מנת להפחית את הרגולציה הנדרשת בעת כניסת מוצרים מיובאים לארץ והתאמתה לדרישות הרגולטוריות השונות בעולם: א.     מסלול ייבוא ישראלי – במסלול זה משרד הכלכלה ערך רפורמה מקיפה ועבר על כלל התקנים הרלוונטיים לייבוא. בתוך כך, כ-144 תקנים (שמשקפים סדר גודל של אלפי מוצרים) עברו משתי קבוצות הייבוא המחמירות (1  ו-2) לקבוצת הייבוא המקלה ביותר (3). בתוכם, ניתן למצוא את תקן החיתולים, אשר עבר לקבוצת הייבוא המקלה ביותר. בפועל, יבואן של חיתולים פטור מבדיקה כלשהיא ביבוא, ונדרש רק להצהיר על עמידת המוצר בתקן הישראלי. מוצרים נוספים שעברו לקבוצת הייבוא המקלה הם טמפונים, כלי אוכל, שטיחים, משקפי שמש וטלוויזיות.   ב.    מסלול ייבוא בינלאומי - נעשתה בחינה מקיפה במשרד הכלכלה לצורך בדיקת התאמת כלל התקנים לייבוא על בסיס תקינה בינלאומית. במסגרת הבדיקה נמצאו כ-299 תקנים כמתאימים לייבוא על בסיס תקינה בינלאומית. המוצרים הרבים הנכללים בתקנים אלו, בהם מנורות, צמנט, מיטות ואופניים,  יכולים להיות מיובאים החל מה-1.6 במסגרת מסלול הייבוא הבינלאומי החדש כמסלול חליפי למסלול הישראלי הקיים. המסלול מתבסס על הצהרות היבואן ועל מסמכים המאמתים זאת בלבד (ללא צורך בבדיקה וכד'). בכך יש לדעת משרד הכלכלה להציב את ישראל עם המדינות המתקדמות בעולם מבחינה הדרישות הטכניות בתחום התקינה. 2. משרד הכלכלה ממשיך במלאכה. אנו מצפים כי בחודשים הקרובים תושלם עבודת מטה נוספת שנערכת בתחומים אלו וניתן יהיה להעביר תקנים נוספים לקבוצות הייבוא המקלות ולמסלול הייבוא הבינלאומי. 3. בנוגע לתחום התמרוקים יצוין כי אף שהדבר מצוי בסמכות משרד הבריאות, משרד הכלכלה פועל נמרצות על מנת לקדם את כניסתה לתוקף של רפורמה דומה (פתיחת מסלול בינלאומי, מעבר להצהרות הייבואן) בתחום זה אשר עתידה להיכנס לתוקף בינואר 2023.