הודעה לעיתונות
דוברות הכנסת
ועדת הפנים והגנת הסביבה
הודעה לעיתונות
יום שני י"ד סיון תשפ"ב
13/06/22
ועדת הפנים: לתושבי הכפר אל-וואלג'ה זכות לתכנון הוגן
ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה היום (שני) בהצעה לדיון מהיר בנושא הסדרת התכנון בכפר אל-וואלג'ה שהגישו חברי הכנסת אוסאמה סעדי, מוסי רז ואבתיסאם מראענה. בישיבה עלה כי שליש שמשטחו של הכפר סופח לשטחה המוניציפלי של ירושלים בשנת 1967, אך התכנון בחלק זה לא הוסדר מעולם. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז, אמר כי לתושבי אל-וואלג'ה הכלולים בשטחה המוניציפלי של ירושלים מגיעה זכות לתכנון הוגן של כפרם.
גידי בן עמי, סגן מתכננת מחוז ירושלים, במנהל התכנון, הסביר בוועדה כי התוכנית שהוגשה עבור הכפר נבדקה ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית כי לא התאימה למדיניות התכנון. "המצב כרגע הוא שהתוכנית הישנה לא רלוונטית, וככל שתוגש תוכנית חדשה שלא תהיה מוכתבת על בסיס עבירות הבניה שנעשו לאורך השנים אלא על פי עקרונות תכנונים, היא תבחן".
ח"כ אוסאמה סעדי שאל את בן עמי מדוע העירייה לא מקדמת תוכנית משנת 1967, על כך השיב בן עמי כי את השאלה הזאת יש להפנות למשרד הבינוי והשיכון או לעיריית ירושלים.
אדריכל רועי לביא, מנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים, הסביר כי הוגשה תוכנית בעבר ומבחינה תכנונית התוכנית לא היתה ראויה. לדבריו, אם תוגש תוכנית חדשה שתעמוד בסטנדרטים ראויים, היא תבחן על ידי העירייה. במענה לשאלה מדוע העירייה לא יוזמת תכנון, השיב לביא כי משרדי הממשלה הם אלה שיוזמים, והעיריה היא על תקן שותפה. "בכל מזרח העיר אנחנו מקדמים תוכניות אב. ההבדל המרכזי בין המקום הזה לבין עיסאוויה או ואדי ג'וז הוא שהשכונות האלה הן חלק מהעיר". ח"כ סעדי אמר בתגובה: "אם אתם לא מסוגלים לתכנן, תחזירו את השטח לרשות".
ח"כ אוסאמה סעדי: "התוכניות שמוגשות על ידי התושבים נדחות על הסף ומתוך 60 בתים שנמצאים בשטח של עיריית ירושלים, נגד 38 מבנים יש צווי הריסה. אי אפשר לספח את הישוב לירושלים ומצד שני לא לספק שירותים בסיסיים כגון תכנון ואפשרות לקבל היתרי בניה". עוד אמר כי כל השטח מוגדר כשמורת טבע, כאשר בישוב הר גילה שנמצא ממש בסמוך מאשרים בניה של בתי מגורים. "תנו לתושבים קורת גג וחיים בסיסיים ואח"כ תדברו על שמורות טבע ואיכות חיים".
ח"כ איבתיסאם מראענה סיפרה שביקרה בכפר וראתה כפר מדהים עם אנשים שומרי חוק ונטולי זכויות המגיעות לתושבי העיר ירושלים. "אנחנו מחויבים לילדות ולילדים שגרים שם. אי אפשר להתנהל כל הזמן עם צווי הריסה. הזכויות שניתנות לתושבי הר גילה מגיעות גם לתושבי אל וולאג'ה".
ח"כ בני בגין אמר כי הוא עוסק בעניין היעדר התכנון בכפר אל וואלג'ה שנים ספורות. "הפארק הלאומי הוכרז, לפי הבנתי, בעיקר בגלל המדרגות החקלאיות היפות שבאזור זה. לא היו יכולות להיות מדרגות חקלאיות כאלה אילולא התושבים שמעבדים את המדרגות החקלאיות האלה במשך עשרות שנים". עוד אמר שהכפר לא מקבל שירותי פינוי אשפה על ידי העירייה. "אנחנו נמצאים כאן בתערובת של פרדוקסים שצריך להתיר אותה. בית המשפט המחוזי בשבתו כבימ"ש מנהלי הנחה את התושבים להגיש תכנון. אנחנו צריכים לראות שיש נכונות לקבל את התוכנית בהתחשב בכל הקשיים. זה ישוב בתחומי ירושלים הבירה והגיע הזמן לסיים את הסיפור הזה".
עו"ד גיאת נאסר שמייצג את התושבים סקר את המצב: "בחיים שלי לא טיפלתי במקרה שהוא טרגדיה אנושית שאין כדוגמתה בכל הארץ. הכפר הזה היה קיים בצד השני של פסי הרכבת ונשרף במלחמת 48. התושבים נמלטו ועברו לצד השני ושם קם לתחיה הכפר החדש. האנשים האלה הפכו לפליטים, ולא רק שלא לקחו אחריות, אפילו במקום שהם עברו אליו גם שם לא נותנים להם מנוח. תושב אל-וולאג'ה נתון כל הזמן תחת איום של הריסה. רודפים אותם והורסים להם את הבתים. חלק מהכפר הפך להיות בירושלים וחלק מהכפר בשטחים. המדינה לא עשתה כלום עבור הכפר משנת 67 ועד היום, חוץ מאכיפה של סעיפים מחוק התכנון והבניה שעוסקים בעבירות בניה. בצד השני של הגבעה יש הר גילה עם תושבים יהודים וההתייחסות אליהם היא אחרת – וילות יפות עם נוף. התושבים היהודים לא היו מהאזור הזה ומקבלים חלקת אדמה לבניית וילה". הוא הוסיף והסביר ש"בשנת 2006 התושבים הגישו תוכנית שהגיעה לוועדה המחוזית ונדחתה. ב-2013 נקבע שהשטח הוא לפיתוח עירוני ואפשר לקדם שם תוכנית תוך התחשבות בערכי הטבע. למרות זאת, מתעלמים ממני ואני נאלץ לגשת לבית משפט שיחייב אותם לדון בתוכנית. קיבלתי פסק דין שחייבים לדון בתוכנית ומאז הם מורחים אותנו. אם זה היה ישוב יהודי היו מתנהלים כך? כל הזמן הורסים בתים ומציבים תנאים בלתי אפשריים ומבקשים להקפיא את כל מה שנבנה משנת 1967 – זאת רשעות לשמה. אנחנו בתהליכי תכנון אבל הבעיה שממשיכים לרדוף אותנו בהריסות".
לדברי לילך שלום מהרשות לאכיפה במקרקעין, יש צווי הריסה משנת 2016 שמעוכבים על ידי בית המשפט. "אנחנו חייבים לשמור על המקום ואוכפים בכל מקום שיש בו בניה חדשה. התפקיד שלנו לבדוק ייעודי קרקע, ובמקום שיש בו בניה אסורה אנחנו אוכפים. כל הצווים שמדוברים כאן הם רק בניה חדשה ולכן אנחנו ממשיכים להוציא צווים".
אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים: "דעתי האישית היא שתכנון באזור אל-וולאג'ה שבתוך ירושלים הוא הכרחי ונכון ומוטב מאוחר מאשר אף פעם. גדר ההפרדה נמצאת במקום לא נכון כי הוציאה את השטח שהוא ירושלמי מחוץ לגבולות ירושלים. היום כדי להגיע לוואלגה צריך לעבור בשטחי B ו-C. איך מצפים שיגיעו עובדי הניקיון? לשם צריך לתקן את הגישה לוואלגה. ויש עוד פיל אחד – בשטחי C ו-B מאושרת תוכנית אדירה על ידי המנהל האזרחי שתספק תוכנית עד 2040 – יש שם גורדי שחקים ונכון יהיה לתכנן גם את השטח הירושלמי של וולאגה". קינג הוסיף כי במקום יש גם שטחים של יהודים פרטיים "אני רוצה שגם יהודים יגורו שם".
ח"כ אורית סטרוק: "היה פה דיון רצוף אבסורדים. הוצג לכאורה שגורמי המדינה הם נגד הוולאגה אבל לתושבים יש התעקשות שמכשילה כל תכנון. הטרסות האלה עובדו על יד אבות אבותינו ורק אח"כ הגיעו הערבים. טוב מאוד שהיישוב הר גילה שנבנה על אדמות מדינה יגדל ויבנה ישוב לתפארת".
בסיכום הדיון קרא מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז לעיריית ירושלים להדבר עם התושבים בכפר ולהגיש בהקדם תוכנית מתאר הוגנת שתתחשב במצב הקיים. "הוועדה קובעת שמרגע שנכללת אל-וואלג'ה בירושלים, לתושבי הכפר זכות לתכנון הוגן". עוד קרא לוועדת התכנון המחוזית לתת קדימות בתכנון, וכן לתת פסק זמן בתוכניות האכיפה. "מי שבנה שם לא ידע שהוא שייך לישראל וגם ישראל לא ידעה את זה. אפילו כביש גישה או שירותים בסיסיים אין שם. אי אפשר לקרוא למה שקורה שם עבריינות בנייה".