חומר רקע

12 ביוני 2022 לכבוד ח"כ אפרת רייטן יו"ר ועדת העבודה והרווחה שלום רב, הנדון: דיון ועדת העבודה והרווחה ביום 15.6 בהצ"ח שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מענק חודשי) – על הצורך בקידום סיוע כלכלי לנשים הסובלות מאלימות, ללא תלות בשהייה במקלט לנשים מוכות לקראת הדיון בוועדת העבודה והרווחה ביום 15.6 בהצ"ח שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), נבקש קודם כל לברך על קידום הצ"ח חשובה זאת ולהביע תמיכתנו. עם זאת, נבקש להביא לדיון את הצורך בקידום תיקוני חקיקה להבטחת סיוע כלכלי לנשים הסובלות מאלימות, ללא תלות בשהייה במקלט. יצוין, כי הצ"ח ברוח זו הונחה ע"י הח"כים/יות נעמה לזימי, רם שפע, שרון רופא אופיר, אלינה ברדץ' יאלוב וסימון דוידסון https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lst_615749.docx מבוא – אחת הסיבות הבולטות והנפוצות לכך שנשים נפגעות אלימות נשארות במערכות יחסים אלימות – היא תלות כלכלית בבן המשפחה האלים. המובהקות גדולה אף יותר כאשר קיימים ילדים משותפים ופער ההכנסות בין בני הזוג גדל. קיימת חובה בעלת חשיבות עליונה לסייע לנשים אלה כך שלא ישארו במעגל האלימות מסיבות כלכליות - הן מכח חובת המדינה לספק הגנה על החיים ועל הגוף, והן מכוח זכויות היסוד לשוויון לכבוד, ולקיום חומרי בכבוד. כיום הקריטריונים לזכאות לסיוע כלכלי בתקופת השיקום לאחר התנתקות מהגורם האלים הם מצומצמים מאוד. במרבית המקרים הזכאות לסיוע כספי (הבטחת הכנסה), להגנה על זכויות במקום העבודה או להטבות מותנית בשהות במקלט לנפגעות אלימות. אלא שמרבית נפגעות האלימות אינן יכולות או אינן מעוניינות להיכנס למקלט לנשים מוכות. רבות רואות בכניסה למקלט מגבלה ואפילו עונש. וממילא המקלטים אינם מתאימים ל- 98 אחוז מהנשים הנפגעות, אלא רק למצבי קצה מאוד מסוימים שבהם קיימת סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בגוף או בנפש. בנוסף, במקלטים מקומות מוגבלים וקריטריונים מגבילים, בין היתר ביחס למספר הילדים, מינם וגילם. בפועל מבחינה מספרית נכנסות למקלטים כמה מאות בשנה בלבד לעומת אלפי נשים הסובלות מאלימות. הסטנדרטים הנהוגים בחקיקה בארץ לזכאות לסיוע הם סטנדרטים מחמירים בעשרות מונים מהנהוג במדינות המערב, וכאמור, הם מכירים כמעט רק בנשים יוצאות מקלט כזכאיות לסיוע ברב המקרים. במרבית מדינות המערב תנאי הזכאות הם גמישים ומקלים, ביחס למצב החוקי בישראל. כך, ניתן להוכיח כי מתקיים מצב של אלימות במשפחה באמצעות מסמכים וראיות מגוונים: צו הגנה, תלונה במשטרה שלא הופרכה, תיעוד רפואי, עדות של עובד מדינה שטיפל במקרה, דוח עובד סוציאלי או שהות במקלט. בחלק מהמדינות ניתן להציע סיוע מיידי לנוכח ראיות מנהליות המוצגות לפקיד הבוחן את הבקשה, ואף בהסתמך על תצהיר האשה בדבר מצבה. כל זאת להבדיל מהתנאי של שהייה במקלט, בנוגע לרב הסיוע הכלכלי שניתן בישראל. השינויים הנדרשים בחקיקה: הרחבת הגדרת הזכאות לסיוע - לכל מי שבידה צו הגנה מפני בן המשפחה האלים, החלטה שיפוטית או דו''ח סוציאלי המעידים על היותה של האשה קרבן אלימות - וזאת בהתאם להגדרה הקבועה גם כיום בסעיף 3ב(2) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי: " (9) נפגעות אלימות במשפחה, ובלבד שניתן בעניין זה צו הגנה במעמד הצדדים או ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור או שניתן אישור  בעניין על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה, המעיד שהדייר(ת) מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן הזוג." הבטחת הכנסה – כיום, רק נשים ששהו או שוהות במקלט נהנות מזכאות להבטחת הכנסה בהליך מקוצר ומקל מבחינה ראייתית ומהותית. מתוך הבנה שנכסים ורכוש אינם בהכרח זמינים לאשה ושיש צורך בסיוע חירום מהיר. מוצע להרחיב את הסיוע המהיר והמקל לכל אשה נפגעת אלימות המציגה אחת מהראיות המפורטות בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. חוק סיוע להורה עצמאי – החוק מעגן מתן מגוון הטבות והנחות: הפחתה במיסים עירוניים ושירותי חינוך, מענקי לימודים, הטבות במל"ל, מעון מסובסד לפעוטות, הכשרה מקצועית. על פי ההגדרה בסעיף 2 לחוק, נשים יוצאות מקלט בלבד מקבלות הכרה כהורה עצמאי גם אם הן נשואות וטרם התגרשו רשמית, לאחר חצי שנה בהליך הגירושין. מוצע – הרחבת קריטריונים להכרה בנפגעות אלימות על סמך ראיות כאמור בחוק זכויות הדייר לעיל וללא תלות בשהות במקלט. נשים נפגעות אלימות לא תמיד יכולות להתגרש מייד, ההליך סבוך במיוחד לעיתים עד כדי סכנת חיים. חוק עבודת נשים – החוק מקנה הגנות מפני פיטורים לנשים יוצאות מקלט, גם אם נאלצו לקחת חופשה סביב תקופת האלימות והפרידה, לצורך מעבר/התארגנות מחדש. בנוסף יוצאות מקלט זכאיות להתפטר כדין מפוטרת – התפטרות המזכה לקבל פיצויי פיטורין מלאים, מתוך הכרה בצורך להעתיק מקום מגורים או עבודה בנסיבות של אלמ''ב. מוצע להרחיב את ההגנות והזכאות להתפטר לכלל הנשים הנפגעות. בפיקוח ה ממונה על עבודת נשים במשרד העבודה. חוק שירותי רווחה לנשים במקלט – החוק מזכה נשים יוצאות מקלט לקבלת מענק הסתגלות לפי תכנית, סל שירותי רווחה ודירת מעבר (שם – טיפול בילדים, עו"ס, ייעוץ משפטי). כיום נשים נפגעות אלימות מטופלות בקהילה ומקבלות מענים שונים, לרבות סיוע כלכלי, אך מתן הסיוע אינו מוסדר בחוק ומשכך אינו ניתן באופן אחיד ומחייב אלא כתלות ביתרת התקציב של המחלקה תקציב שנתי, יכולת הרשות המקומית לתמוך בהוצאות אלה ועוד. למחלקות לשירותים חברתיים אין הרשאה להתחייב למתן השירותים לכל מי שעומדת בקריטריון אחיד. מוצע שכל אשה שתוכר כנפגעת אלימות ע''פ ראייה אמינה תקבל את סל השירותים המלא, ובלבד שאין לה אמצעים כלכליים זמינים. בכבוד רב רעות שאער, עו"ד דבי גילד-חיו, עו"ד קידום מדיניות וחקיקה 052-8282444